PAGE
15
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

26.7.2009

הכנסת השמונה עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב ראשון









פרוטוקול מס' 27

מסיור ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום ראשון, ה' באב תשס"ט ( 26 ביולי 2009), שעה 10:00

סיור הוועדה ללשכת הקשר - נתיב

חברי הוועדה: ליה שמטוב – היו"ר

רוברט טיבייב

אברהם מיכאלי

נעמי בן עמי – נתיב

רונן רפאל - נתיב

חנן אחיטוב – נתיב

אלבי מלכה – נתיב

עירית כפיר – נתיב

ד"ר מלה תבורי – נתיב

טליה אברבוך – נתיב

דנה גורדון

נוגה לנגפור - חבר המתרגמים בע"מ

סיור הוועדה ללשכת הקשר - נתיב

אנחנו נתחיל. חברי הכנסת רוברט טיבייב ואברהם מיכאלי מגיעים לכל ישיבות הוועדה. הם פעילים בוועדה. יש תשעה חברים בוועדה. תמיד מגיעים ארבעה או חמישה. גם מגיעים חברי כנסת שהם לא חברים אם יש איזשהו נושא שמעניין אותם. חברי הכנסת טיבייב ומיכאלי הם קבועים. גם כשאנחנו יוצאים מחוץ לכנסת, גם ביקרנו במרכזי קליטה, גם אז חברי הכנסת הצטרפו. אנחנו הבטחנו שנבוא לבקר ובאנו. עכשיו את הסקירה שלכם שמענו אצלנו. כשאתם הגעתם אלינו אז אנחנו רק התחלנו את הפעילות בוועדה ואת מושב. היום יש לנו קצת יותר ניסיון. אנחנו מתכוונים לעשות אירוע בכנסת 20 שנה לקליטת העלייה. אנחנו רוצים שאתם תהיו שותפים לאירוע הזה. באנו לשמוע אתכם. איך אפשר לשתף פעולה. איזה פרויקטים אנחנו יכולים לעשות ביחד. יש לי כמה שאלות. אני יושבת ראש השדולה למען קידום האידיש בכנסת.

קודם כל ברוכים הבאים. אנחנו מאוד שמחים לארח אתכם פה אצלנו. אני בארגון שנתיים וחצי. זו פעם ראשונה שוועדת עליה וקליטה באה להתארח אצלנו. היחסים בינינו הם סדירים ותקינים. ואנחנו מדי פעם באים להתארח אצלכם ולספר על הפעילות שלנו אבל בכל זאת זה טוב שאתם נמצאים קצת אצלנו. האווירה היא פחות רשמית מאשר בין כתלי הכנסת. אנחנו נשמח גם בהזדמנות זאת להראות ולהציג פעילות שלנו שאי אפשר לעשות בדרך אחרת. אז קודם כל העבודה הקונסולארית. יושב כאן חנן אחיטוב שהוא ראש התחום הקונסולארי. הוא המומחה שלנו לנושאים האלה והוא יציג לכם בדיוק איך זה עובד העסק. אני אציג לכם קודם כל את חברי ההנהלה. רונן רפאל הוא סגני, סגן ראש נתיב, חנן אחיטוב ראש תחום קונסולארי, אלבי הוא הקשר שלנו לעולם הממוחשב המודרני וכל מה שקשור לתחום הזה ואנחנו מתפתחים בתחומים האלה. יש לנו גם אתר אינטרנט משלנו. אנחנו מנסים לקדם אותו. אלבי אחר כך יראה לכם את מאגר הידידים שזה אחד התחומים החדשים יחסית אצלנו. עירית אחראית על תחום פיתוח תכנים. זה תחום שלמעשה לא היה קיים עד לפני שנתיים בערך בנתיב. זו כל הפעילות שלנו. התכנים, חינוך, כל התוכניות, כל הפרויקטים שאנחנו פעילים בהם עירית תציג אחר כך את הדברים. חלק מהדברים אתם מכירים, חלק יהיו חדשים. ד"ר מלה תבורי אחראית על תחום מחקר ומידע ואני מניחה שאתם מכירים אותה משום שהיא ותיקה בארגון הזה כולל כל ההיסטוריה של הארגון. האמת היא שהתכוונו להתחיל בסיור במחלקה הקונסולארית. השאלה היא אתם רוצים בכל זאת לחבר הכנסת מיכאלי. אפשר להתחיל הפוך אולי מהשאלות או מכל מיני דברים שהם נלווים והם לא בתחום הצגת הדברים.

אנחנו מכירים את העבודה של נתיב במדינות חבר העמים. גם ידענו שיש בעיה, עכשיו אולי קצת הסתדר, בגרמניה. היו אצלי נציגים מגרמניה שהם קשורים לקהילה ודווקא מאוד מעוניינים אלו שהיגרו לשם מברית המועצות, הם הגיעו לפה גם לביקור, גם אם כל אחד מהם ירצה להגיע לפה ולגור פה כי יש מקרים כאלה. אני מקבלת עכשיו מכתבים מעולים שהגיעו לגרמניה ישירות ועכשיו הם חיים פה. הם אמרו שיש להם גם קשרים עם נתיב או הסוכנות.

הם אמרו שהם יצרו קשר עם כולם. אבל בפועל הם רוצים לשמר את הקהילות בגרמניה ולשמור על הצביון היהודי. וכתוצאה מזה הם היו רוצים להיפגש עם גופים שעוסקים בתחום ולבקר בארץ לכיוון חיזוק הזיקה היהודית.

גם צריך לבדוק את המסמכים שלהם עכשיו. מה קורה עם גרמניה?

אני אתייחס לזה. לפני שנתיים בדיוק, אחרי מספר חודשים של עבודה בינמשרדית. יחד עם משרד החוץ והסוכנות היהודית התקבלה החלטת ממשלה שאנחנו מתחילים לעבוד בגרמניה בשיתוף פעולה עם הסוכנות היהודית כאשר הוקמה במקביל ועדת היגוי שכללה את משרד החוץ. למעשה היינו צריכים לצאת לדרך. אנחנו גייסנו אפילו שליחה שהעסקנו אותה כמעט שנה פה אצלנו אחרי הכשרה. מכיוון שבהחלטת הממשלה כתוב שאנחנו מתחילים לעבוד עם הסוכנות היהודית אז אנחנו הפקדנו את עצמנו בידיים הנאמנות של הסוכנות היהודית. התוצאה של אותה ועדה היתה שהם אלה שיסכמו את הדברים עם הקהילה היהודית שהיא היתה גם כן שותפה באותה ועדת היגוי ויוחלט על אותם המקומות בהם אנחנו נתחיל לפעול. זאת אומרת לא אנחנו באים, מתיישבים שם, ומחליטים איפה אנחנו נעבוד ואיך אנחנו נעבוד. אנחנו חיכינו לאותן ההבנות עם הקהילה היהודית עד אוקטובר שנה שעברה. ואז כבר היה ברור שהחלטת ממשלה כנראה לא תקוים. זה הובא לידיעת מזכירות הממשלה שאנחנו עובדים איתה באופן קבוע וצמוד. בכל אופן אנחנו לא התחלנו לעבוד בגרמניה משום שהיתה התנגדות של הסוכנות היהודית לכך ולמעשה זה מה שנשאר עד רגע זה. לי ידוע ויותר מידוע, אנחנו בעצם כבר קיבלנו פניה רשמית ממנכ"ל ארגון הגג הפוליטי היהודי צנטרל ראט, מר סטפן קרמר, שבעצם מבין שבגרמניה יש בעיה. אני לא יודעת עד כמה אתם מכירים את הבעיה הזאת. הבעיה היא, קהילת גרמניה המקורית מונה כ-18 אלף איש. בשנות התשעים היגרו לגרמניה מרוסיה ובעיקר מאוקראינה בסביבות 230 אלף זכאי חוק השבות. הקהילות בגרמניה הן קהילות אורתודוקסיות. מתוך ה-230 אלף 60% הם זכאים. הם לא יהודים לפי ההלכה. זאת אומרת שהם לא יכולים להיות חלק מאותן הקהילות. הם מחוץ לקהילות. זאת אומרת 60% מתוך 230 אלף הם בכלל לא קשורים. אני לא צריכה לספר לכם שבוודאי במצב כזה אחוזי ההתבוללות הם עוד יותר גבוהים. במקור לפני שנתיים בנוסף לזה שלא קוימה החלטת הממשלה שאנחנו נתחיל לעבוד בגרמניה אני חושבת שאחד הפחדים היה שאנחנו נעבוד בקרב אותם הזכאים ולא נקרב אותם לקהילות. יש פה בעיה מסוימת. אנחנו הזרוע הרשמית של ממשלת ישראל. אנחנו לא יכולים לחזק את הקהילות היהודיות בגרמניה. בוודאי שאנחנו לא היינו אמורים לעסוק שם בעידוד העלייה. זה סוכם גם במסגרת היחסים הבילטרלים בין שתי המדינות. יחד עם זאת אי אפשר גם להגיד באופן רשמי שאנחנו באים על מנת לחזק את הקהילות. זה פשוט לא מתקבל על הדעת. זאת אומרת כאן היה צריך למצוא איזושהי מתכונת נכונה לשיתוף פעולה יחד עם הקהילות המקוריות, יחד עם אותם ארגוני גג, יש שניים בגרמניה, וזה ארגון הגג הפוליטי צנטרל ראט והשני זה הצה וה אס טה שזה ארגון סעד שמקבל יותר סיוע, חינוך גם בסוגיות האלה.


בשבוע שעבר היה אצלנו המנכ"ל וכפי שאני הבנתי הם מודעים כעת היטב לבעיה הזאת הרבה יותר ממה שזה היה. יש להם חשש גדול שאותם הזכאים ישתלטו להם על הקהילות. יש להם בעיה בבחירות עכשיו. כל פעם שיש בחירות אז כמובן שהם נלחמים נגד אותם יוצאי ברית המועצות לשעבר אבל כל פעם זה יותר קשה ויותר קשה. הם מבינים שאם הם לא יחבקו אותם, אם לא יצרפו אותם בדרך זו או אחרת אז זה בעצם פצצה מתקתקת מבחינת הקהילות עצמן. זה המצב כרגע. אנחנו עכשיו נצטרך באמת לשקול האם אנחנו בכל זאת נתחיל לעבוד שם. אם כן אנחנו כבר נבקש פניה רשמית כמובן ונראה באיזו דרך לעשות את זה. אבל כרגע זה המצב נכון לרגע זה. זה נתון ממש חדש משבוע שעבר.

נתיב עובד במסגרת השגרירות?

כן.

בכמה מדינות קיימת פעילות של נתיב?

נתיב חי כל הזמן.

ממה ששמעתי בגרמניה הוא לא חי.

לגרמניה הוא לא נכנס אז הוא לא יכול לחיות. מה שכן לצערנו הרב לא היה צורך להיכנס לגרמניה אם הסוכנות היהודית היתה פועלת בגרמניה. הבעיה שהסוכנות היהודית קיימת בגרמניה בתור גוף מת. זה לצערנו הרב ולא מקדם את אותם זכאי חוק השבות שהיגרו לשם על מנת לשמר אותם כיהודים או לעודד אותם ולהביא אותם למדינת ישראל או להדק את הזיקה שלהם לפחות למדינת ישראל. אנחנו פועלים ברוסיה, אוקראינה, ביילרוס, מולדובה, אוזבקיסטן ואזרבייגאן, שם אנחנו יושבים פיזית בתוך שגרירויות עם פרישה נוספת של מרכזי תרבות. הפרישה שלנו היא יותר רחבה מאשר של שגרירויות כפי שגם סיפרתי בוועדה. בנוסף לזה אנחנו מכסים את הבלטיות, גיאורגיה, ארמניה. 5

איך מכסים אותם?

על ידי נסיעות לאותם המקומות.

דרך איזה שגרירות?

בלטיות, אנחנו מכסים מביילרוס, גיאורגיה וארמניה מאזרבייאג'ן, וטורקמנסטן, טג'יקיסטן, קירגיסטן וקזחסטן מאוזבקיסטן.

בן אדם שרוצה לעלות לארץ דובר רוסית צריך לעבור את הקונסול, בן אדם שרוצה לעלות מטלין?

לא. טלין מכוסה על ידי סנט פרטרבורג.

בן אדם שיושב בטלין ורוצה לעלות לארץ ישראל הוא צריך לנסוע לסנט פטרבורג בשביל להיפגש עם הקונסול?

לא. הוא לא צריך לנסוע לשום מקום הקונסול בא אליו.

אין קונסוליה בטלין?

לא.

תוך כמה סיבובים הוא מגיע לשם? פעם בחודש?

לא. הוא לא מגיע פעם בחודש. אני אגיד לך את האמת אני פתחתי את השגרירות בריגה שבעצם היתה גם אמונה על טלין והקהילה היהודית בטלין היא רק גדלה מאז. זה היה בין 92 ל-94. אני לא חושבת שהעלייה משם היא משהו שאנחנו יכולים להתגאות בה. ספציפית טלין.

סתם זרקתי טלין.

במקרה הטוב זה בין 5 ל-6 אנשים בשנה מטלין. במקרה הטוב.

וטיבליסי?

טיבליסי העלתה אותנו לכותרות השנה.

יש קונסול נייד שמגיע לפי הצורך לכל המקומות.

מה התפקיד בדיוק של קונסול של נתיב?

התפקיד של קונסול של נתיב כאשר הוא מגיע לכל מקום אליו הוא נדרש להגיע ומותר לו גם להגיע כי אנחנו הרי גם עובדים לפי האישורים. אנחנו לא יכולים להסתובב, לתקוע יתד בכל מקום, ולהנפיק אשרות. יש לנו מקומות קבועים שאנחנו מגיעים לשם. מגיע אליו בן אדם שרוצה לעלות לארץ. אני מתכוון לזכאי חוק השבות. הוא יושב מולו, בודק את המסמכים שלו ואם אכן המסמכים בסדר והוא מגיע למסקנה שהאיש זכאי אזי הוא מקבל אשרת עלייה ועולה לארץ.

בזמנים שהייתי יושב ראש קרן תחייה התעסקתי עם הויזות, עם כל מיני מסמכים.

אתה לא התעסקת עם הויזות. אתה התעסקת עם דרישות עלייה. זה ההבדל בין דרישות עלייה שבזמנו היו נהוגות בברית המועצות לבין אשרה שזאת ויזה שאנחנו שמים בתוך הדרכון אחרי שהבן אדם זכאי עלייה ומקבל אישור מאיתנו. דרישות עלייה שהיו נהוגות בזמנו בברית המועצות בעצם זה נגמר.

ואחר כך בא אלינו יעקב בר שמעון קונסול באזרבייג'אן שלנו להחתים. הוא היה קונסול של נתיב?

כן. כן. רק קונסול של נתיב.

השגרירות לא מתעסקת עם זה.

לא. לא. תבינו. הקונסול הוא זה שמנפיק אשרות עליה.

ובגרמניה איך העסק עובד?

בגרמניה צריך להחליט.

בן אדם רוצה לעלות מגרמניה.

מעט מאוד. יוצאי חבר המדינות שנמצאים בגרמניה, אנחנו מטפלים רק ביוצאי חבר המדינות. אם הוא נמצא בגרמניה והוא רוצה לעלות לארץ הוא צריך לשלוח אלינו את המסמכים שלו. אלינו לנתיב באמצעות נציג של הסוכנות. הוא אוסף את המסמכים, מעביר אלינו.

זאת אומרת נציג של הסוכנות כבר עושה את ההפרדה? זה דובר רוסית, זה לא דובר רוסית.

הוא לא עושה את ההפרדה. נגיד יש שם נציג של הסוכנות. יש נציגי הסוכנות. אבל אם רבינוביץ או מטייב שגרים נכון להיום בגרמניה בכל מקום יגיעו לנציג של הסוכנות, יגישו לו את המסמכים, הוא ימלא שם את השאלון שלנו. השאלון הזה עם המסמכים מגיע אלינו. אנחנו בודקים את זה. מעבירים את התשובה שלנו לאותו נציג. הוא הולך אחר כך לשגרירות והקונסול המקומי מנפיק את האשרה או לא מנפיק אשרה.

רבינוביץ צריך להגיד מראש שהוא מחבר העמים?

רבינוביץ לא צריך. ברור עם רבינוביץ מאיפה הוא.

אם הוא החליף את השם להנס מילר?

לא. אם הוא החליף הוא לא ירצה לעלות.

אבל בטפסים הוא רושם.

מי עושה את האבחנה?

הנציג של הסוכנות.

נציג של הסוכנות עושה את האבחנה, מעביר את המסמכים לנתיב או ממשיך הלאה?

או ממשיך הלאה לאן שהוא ממשיך.

בשגרירות?

כנראה.

אתם לא יודעים?

לא.

בסך הכול מתחילת שנת 2000 היו כ-235 כאלה שעלו מגרמניה יוצאי חבר המדינות.

ומצרפת, איטליה, ספרד, יש המון מדינות. יש כאלה.

בודדים. אני לא מדבר על כלל האוכלוסייה. אני מדבר על יוצאי חבר המדינות. נגיד הוא יושב בספרד במקום טוב ופתאום הוא רוצה לעלות. אז אם יש שם נציג של הסוכנות הוא יעביר אליו את המסמכים. אם לא הוא יגיע לארץ, יפנה למשרדנו פה, ויש מצב של שינוי מעמד שגם זה מאוד שכיח פה אצלנו. שינוי מעמד. כלומר הולך למשרד הפנים, לוקח שאלון שלנו, ממלא אותו, שולח אלינו, אנחנו מזמינים אותו אלינו, בודקים את המסמכים, שוב אותו תהליך, ואז אנחנו כותבים למשרד הפנים.

אתם מתעסקים רק עם יוצאי חבר העמים?

בלבד. נכון להיום כן. ומזרח אירופה. הכול במזרח אירופה. כל מה שהיה פעם שייך לגוש הסובייטי אנחנו מטפלים בו.

זה לא משנה איפה הוא גר נכון להיום?

נכון להיום.

(סיור)

שמי עירית. אני אחראית על הפיתוח. אנחנו עוסקים בכל נושא התוכן של הפעילויות. חלוקה לפי גילאים, קבוצות תוכן, קבוצות עניין. אני אעבור ככה במהירות על יעדי תחום פיתוח. לפתח תוכניות לקידום עלייה וזיקה ישראלית. קשר עם קהלי יעד בגילאי 18 עד 28. זו קבוצת הגיל שהשנה נתנו הרבה מאוד תשומת לב ייחודית לענות על הצרכים המיוחדים. מתוך ידיעה שהיום גם כללי היעד שלנו באמת מוכוונים לתרומה האישית. מה יוצא לי מזה? אני מכוון את עצמי אם זה למידת הזיקה ועד כדי עלייה. לספק מענה למרכזים שלנו בתחום ההדרכה, תוכן ואירועים מיוחדים. נגיע לזה בהמשך. לקיים מעקב ובקרה אחר התנהלות תוכניות בשטח. לקדם פעילות שיווק ופרסום במסגרת פעילות המרכזים. לקדם ולפתח שיתופי פעולה פנים וחוץ ארגוניים. זה תחום שגם השנה עסקנו בו רבות. גם עם גופים בארץ וגם עם גופים בחוץ לארץ. באמת מתוך מקום להגיע לכל ישות כזאת מוסדית שהיא המובילה בתחום הפרופסיונאלי שלה. אם אנחנו עוסקים למשל בהנצחת זיכרון השואה אז אנחנו עובדים עם יד ושם על מנת שהלמידה תהיה באמת מהמקום הכי נכון והכי ראוי.


תחומי הפעילות. יש כאן הפרדה בין תחומים שהם פרויקטים ואירועים רבי משתתפים שהם באמת באים לרכז קהלי יעד מספקטרום גדול של גילאים, תחומי עניין, תחומי עיסוק. אנחנו בדרך כלל מתחברים לפסטיבלים, לירידים בינלאומיים שמתקיימים על אדמת חב"מ ומדינת ישראל. מדינת ישראל עם היכולות שלה החדשניות, העכשוויות. לכל פסטיבל או יריד כזה, אפשר להשתמש בדוגמאות, ירידים להשכלה גבוהה, פסטיבלים של מוסיקה, של תערוכות. אנחנו משתדלים להיות בכל אירוע בינלאומי כזה, להביא את מדינת ישראל לתוך הפסטיבל. האירועים האלה זוכים להדים מאוד מרכזיים. מאוד חשוב שמדינת ישראל תעמוד שם לצד מדינות אירופה. אנחנו עושים את זה גם באהבה וגם באופן מאוד מקצועי. תערוכות שמצוינות כאן זה תערוכות שאנחנו מוציאים מהארץ, מכאן שמסמלות את מדינת ישראל. השנה עשינו תערוכות בסימול מאה שנה לעיר תל אביב. תערוכות שאנחנו מעצמנו יזמנו, צילמנו, שלחנו לשטח. התערוכות עדיין מסתובבות בסבב. זכו לאהדה ולהרבה מאוד עניין.בהרה מאוד תחומים אנחנו משתדלים להוציא תערוכות שכמובן מייצגות את ההוויה החברתית התרבותית של מדינת ישראל.

האם מתייחסים אליכם כמו שגרירות או משהו כזה או שאתם צריכים להתחבא?

אנחנו ממש לא מתחבאים.

האירועים הגדולים האלה מגיעים אליהם קהלי יעד רבים מאוד. במאות ואלפים. כי הם ירידים שהיוזמה היא מקומית ובהם מציגות מדינות אירופה ומדינת ישראל. זה נותן חשיפה מאוד גדולה ליכולות ודרכי הפעילות שלנו פה במדינת ישראל. משם אנחנו מקבלים הרבה מאוד קהלי יעד חדשים. ומאוד חשוב לנו לייצג את מדינת ישראל ולהגיע לעוד ועוד קהלי יעד חדשים. נושא של נציגים ומרצים. זאת פעילות מאוד ייחודית. אנחנו ביוזמות שלנו שולחים אנשי רוח, מדע, השכלה, כל תחומי החיים שלנו במדינת ישראל בדרך כלל שיש להם איזושהי ייחודיות, מובילי תוכן ועניין, משתדלים מאוד שהם יהיו כאלה שעשו עלייה וגם הגשימו יפה את תחום העיסוק שלהם. אנחנו שולחים אותם לסמינרים, למפגשים רבים מאוד בתוך אוניברסיטאות עם הרבה מאוד סטודנטים, שזה מתחבר אחר כך לפעילות שלנו עם נוער וצעירים. הם חלק מתוך יריד ספרים בינלאומי. אנחנו בחודש הבא ממש בתחילת ספטמבר יריד ספרים בינלאומי במוסקבה שזה אירוע רב משתתפים בקנה מידה שלנו כאן בישראל קצת קשה להכיר את הנוכחות הגבוהה הזאת. נשלחים שלושה סופרים שמספרים על הכתיבה בישראל, על הספרות, על התרבות. זה נותן הד ציבורי. חשיפה מאוד יפה בכלי התקשורת, ברדיו, בטלוויזיה, מסיבות עיתונאים. וזה נוגע לא רק לנוכחים בתוך היריד אלא גם לבתי האב בכלל בתפוצה. גם כתיבה ברוסית וגם בעברית וגם הכתיבה בעברית שמתורגמת לרוסית. היריד הוא מאורגן מקומית. זוכה להרבה מאוד עניין, חשיפה מאוד גדולה.


ימי ישראל זה יוזמות שלנו שאנחנו יוזמים להביא את מדינת ישראל כמעט לכל מקום. השליחים שלנו יוצאים לשטח, למרחבים העצומים האלה, בעיקר לאוניברסיטאות ששם יש הרבה מאוד קהל יעד וקבוצות הגיל החשובות. מביאים את מדינת ישראל אם זה דרך התרבות או דרך האמנות, או דרך מדע הייטק, כל אותם תחומים שישראל יש לה יכולות מאוד גבוהות. אנחנו לא מצפים שיבואו אלינו אלא יוצאים הרבה מאוד למרחב העצום הזה בפריפריות.

אם את רוצה לקיים פעילות באוניברסיטה, מישהו מאפשר לך את זה?

כן. זו מערכת שעושים הרבה מאוד הכנה מראש. באמת אי אפשר להיכנס לאוניברסיטה ולהחליט היום יש יום ישראל בהפסקה הגדולה. זה לא עובד כך. זה הרבה מאוד קשרים של השליחים שלנו שמתבססים על עבודה שנבנית לאט לאט עם קשרי אמון ובאמת עם הבנות שמאפשרים לנו להעביר את התוכן. כרגע אנחנו ב-20 אוניברסיטאות שפיתחנו שם את לימודי השפה העברית כאשר זה פעילות של נתיב. זה איזשהו כלי פעם אחת בשביל מדינת ישראל לעסוק בהקניית השפה וזה גם משרת את אותו רקטור באוניברסיטה שאחר כך מאפשר לעשות את כל אותה פעילות שלנו.

יש שיתוף פעולה עם חפציבה וארגונים אחרים?

בעיקרון יש שיתוף פעולה בשטח בין כל הארגונים. ספציפית לגבי אותה פעילות באוניברסיטאות.

אתם משתפים פעולה עם חב"ד?

אנחנו משתפים פעולה. הרב זליג אשכנזי הרב של חב"ד. אל תבין אותי לא נכון. אני לא נותנת פה דין וחשבון לא על פעילות נתיב ולא על הפעילות האישית שלי. אני לא מתנצלת ולא צריכה להתנצל. קצת תמוה בעיני האופן שבו אתה שואל. אני הייתי שגרירת ישראל באוקראינה ואם נורא מעניין אותך שיתופי פעולה שלי עם תנועת חב"ד אז אני חושבת שאין רב שלא מכיר אותי.

יש כאן עוד פעילות שהיתה השנה מאוד מבורכת ואנחנו נמשיך איתה, זה הנושא של יזמות עסקית. אנחנו מנסים לאתר את הצרכים האישיים. היום הפרט בוחן את עצמו דרך היכולת שלו להתחבר למדינת ישראל ולהגיע לאותה תובנה שהוא מוצא את ישראל כמקום ראוי לחיות בו. הנושא של העיסוק ביזמות פרטיות עסקיות ולא משנה עכשיו באיזה תחום עסקי מבחינות ומבדיקות שעשינו בשטח היה מאוד מעניין. חברנו עם העמותה ליזמות עסקית פה במדינת ישראל שהיא המובילה בתחום התוכן והחיבור של יזמות עסקית במדינת ישראל והשתלמו כבר קרוב ל-400 יזמים שלמדו איך אפשר להעתיק את העסק שלהם משם פה למדינת ישראל בהיבט החוקי והכלכלי. זה פרויקט שתופס תאוצה. ישבתי עם ראש הלל שהוא אגודת הסטודנטים המקומית. יש התעניינות בקרב סטודנטים שהולכים לקראת יזמות עסקית.

רק תזכירי שאחר כך גם יש את המשך היחסים עם אותם אלה שהדריכו אותם במהלך הקורסים ועכשיו אנחנו מנסים לעשות פרויקט נוסף עם משרד הקליטה על מנת לאפשר לאותם אלה שיחליטו לעלות לישראל לאפשר להם קורס משודרג יותר כבר בישראל.

פעילויות שתפסו מקום מאוד מרכזי בקרב נוער והצעירים. אלה קבוצות הגיל שמצד אחד לא לקחו החלטות קבועות לחיים שלהם. הם בתהליך למידה. אנחנו רואים סוג של מנהיגות מתפתחת וגם פוטנציאל שהוא יכול להיות בשל יותר לעלייה. מצד אחד הם לא קבועים במדינות שהם חיים בהם. מצד שני הם כבר משתחררים מהחלטות הורים.


פרויקט שהוא ייחודי והוא מכונן זה פרויקט הצופים. אנחנו בהחלטת ממשלה לקראת סוף שנה שעברה החלטנו להביא את תנועת הצופים העבריים לחב"מ כאשר התחלנו לעסוק בהטמעה של כל התהליך הזה באוקראינה מהטעם שיותר קל שם לפעול בגלל צורת המשטר. כל התהליך הזה היה ארוך עם קבוצות מיקוד, עם הורים ובאמת בחנו מה הילד עושה בשעות הפנאי, מה מידת העניין שלו להיחשף לתנועת הצופים העבריים ששמה לה למטרה את הנושא של מדינת ישראל והציונות. זה נתפס יפה. ממש שבוע שעבר השלמנו כאן סמינר מנהיגות ציונית שנכחו בו 70 משתתפים כאשר כבר הרחבנו את זה לרוסיה, אסיה, קוקז וביילרוס. באוקראינה בקייב ובקישנב יש כבר פעילות. במהלך השנה התחילו לגייס חניכים. זה בתוך בתי הספר יחד עם מנהלי הספר בשיתוף ההורים. מחפשים גם ההורים וגם הילדים שעות פעילות פנאי שבאות ממקום של ערכיות. אנחנו נתחיל גם ברוסיה.

איך ההורים מגיבים לזה?

ההורים מגיבים טוב. נעשה גם תיאום ציפיות עם ההורים. להורים זה מבטיח פעילות חיובית בשעות הפנאי.

כרגע אנחנו בשלב יותר מתקדם באוקראינה ובמקביל מתחילים עם רוסיה.

למה דווקא צופים?

זו התנועה היחידה שהיא א פוליטית.

מנהיגות נוער במרכזים ובמעונות הסטודנטים. אלה קבוצות הליבה שאנחנו מנסים לרכז ולהתחיל להוציא אותם מהאדישות. להביא אותם להתעניין בנושא של מדינת ישראל דרך פיתוח מנהיגות, דרך קבלת אחריות וגם במפגשים לא רק סביב חגי ישראל אלא מפגשים קבועים שאנחנו מקיימים איתם שעונים גם על הצרכים האישיים שלהם.


אני ברשותכם אעבור לתגלית ולמסע. את פרויקט תגלית אתם מכירים. זה פרויקט עולמי. אנחנו השנה על הפרויקט הקיים יצקנו תוכן ייחודי. זה תמיד אותו רציונאל. לתת איזושהי אמירה ונגיעה אישית לפרט. לתוך הסיור של תגלית קבענו קבוצות עניין שיש להם מכנה משותף של עיסוק. קבוצה ראשונה באה מעולם התוכן הרפואי. רופאים, אחיות. חשפנו את מדינת ישראל עם דגש על נושא הרפואה. הגיעו לחדר טראומה בהדסה עין כרם. נחל הצלחה והרבה מאוד עניין. יש לנו שתי קבוצות נוספות. אחת מתחום התרבות והאמנות ואחת מתחום ההייטק. אז ההייטק היו בטכניון, נכנסו למרכז מתן בחיפה, לגוגל, לנטויז'ון. החיבור דרך תחום העיסוק מוסיף פלטפורמה מעבר להיכרות עם מדינת ישראל. לתגלית הוספנו את תחום העניין.


נושא של מסע. את פרויקט מסע אתם מכירים אני מאמינה. עשינו איזשהו סקר על בסיס מבקרי תגלית בקיץ שעבר כאן ולמדנו מה מעניין אותם. מה חשוב להם ללמוד. המוטו היה מנהל עסקים ושיווק בינלאומי. זה היה עוד טרם המשבר הבינלאומי ואנחנו פיתחנו יחד עם המרכז האקדמי באריאל תוכנית יהודית בשפה הרוסית בתחום מנהל עסקים ושיווק בינלאומי. סיימנו מחזור ראשון עם 67 משתתפים. היו פה ממרץ עד יולי. בשבוע הבא צפויים לנחות כאן מאה משתתפים נוספים. כבר 19 מסלול המשך ללמידה אישית, ו-85 מגיעים למחזור בתחום של מנהל עסקים. זה תפס תאוצה מאוד גבוהה. כאן יש חיבור מאוד מעניין. 4 חודשים להיות במדינת ישראל, גם ללמוד, גם לרכוש שפה, גם לסייר, גם ללמוד עושה מעבר מאוד נוח.

רק תסבירי במה זה שונה ממסע רגיל. אנחנו מביאים קבוצות והקבוצות האלה מקבלות את כל התוספת היהודית. יעודית וגם יהודית. זה מה שנותן להם בעקיפין מה שהם לא קיבלו קודם. כי קודם הם הובאו כסטודנטים בודדים. כאן הם מקבלים תוספת מאוד נכבדה של התכנים וזה מה שגורם להם להדק את הזיקה למדינת ישראל. מתוך ה-70 עשרים למעשה מתכננים את העלייה לישראל.

יש כבר ארבעה שנשארו ישר. אחרים דרך פרויקט שכבר חיברנו דרך מנהל הסטודנטים של משרד הקליטה. זה בתהליך מאוד מתקדם ומאפשר נחיתה רכה יותר. במהלך כל הלמידה אנחנו מלווים את המשתתפים, מכינים אותם לקראת פרויקט שמי שחוזר לשם כבר יגויס ויעזור לנו, יהיה סוג כזה של שגריר, לספר על החוויה, בשביל להניע את המערכת.

עם מכללת יזרעאל אתם לא משתפים פעולה?

עמק יזרעאל דיברנו. עכו פנו אלינו. גליל, נגב, הצענו להם. אין שום בעיה. כל מי שרוצה ופונה מתקבל. יש ערך מוסף לקהילה.

איך אתם בוחרים סטודנטים? באזור מסוים?

בכל האזורים. הפרישה בכל האזורים. עם קריטריונים מאוד מדויקים, עם תיאום ציפיות מלא, עם עבודה מאוד מדויקת. אנחנו מחתימים אותם על חוזה של התחייבות לכל הכללים האקדמיים של מדינת ישראל. ירידה לכל הפרטים.


המסע הייחודי הנוסף שיש כאן והוא גם ייעודי שלנו הוא בית ספר לרפואה של הטכניון בבית החולים רמב"ם. זה מסע רפואה. זו משימה לאומית. כי חסרים רופאים במדינת ישראל. אנחנו בימים האלה חורשים את כל השטח לחפש את הרופא, לא את הסטודנט שהוא לומד אלא את הרופא.

אם נחזור לפרויקט מסע אנחנו רואים את זה כפרויקט לאומי. לאור מה שאנחנו שומעים פה. אנחנו מבינים ממה נובע הקושי כי הקריטריונים לגיוס הם בנקודה מסוימת שאותו רופא נמצא בה. זה לא לגמרי תואם את התהליכים בחו"ל. מה שקורה ששם הוא התחיל איזושהי דרך והוא מפחד לעזוב ולצאת. יכול להיות שמזה נובעת הבעיה.

יש קורס לטובת הרישוי ואחר כך יש להם עוד 5 חודשים של הסתכלות, כל אחד בתחום התמחות שלו.

בשנות התשעים היתה הצפה של רופאים. עכשיו לא באים בכלל. מה השתנה?

מה שהשתנה שהרבה מהרופאים האלה לא נקלטו בישראל. עם כל הכבוד לנו אנחנו אור לגויים אבל יחד עם זאת הגיע הזמן שאנחנו נדאג לעצמנו ואנחנו עכשיו בבעיה.

נושא של נעלה אנחנו נכנסים כבר סוף שנה זו חזרה לפרויקט נעלה בנושא של גיוס ושיווק ופרסום. זו עבודה משותפת יחד עם מנהלת נעלה ועם הסוכנות היהודית. ונקווה להרחיב את השורות ולהחזיר את הפרויקט לימי תפארתו ולהביא לכאן נוער שיהיה פה מגיל 14. 90% מהנוער הזה נשאר במדינה. כמובן מתגייס. אלה הפרויקטים המובנים שאנחנו עובדים בהם. יש פרויקט בבית ספר לצניחה בתל נוף. זהו.

מקודם דיברנו על הגילאים. מגיל 18 אנחנו עכשיו מרחיבים את זה הודות לפרויקט הצופים וזה כבר מגיל 14 משום שאנחנו התרכזנו בגילאים הבוגרים יותר. לא היה מה להציע לגילאים הצעירים. אבל זה לא נכון. צריך פשוט להתחיל קודם. גיל 18 זה כבר מאוחר.

נעמי תגידי בבקשה, לגבי הפסטיבלים ולגבי היידיש שפיל. איך נתיב יכול לעזור להם אם הם רוצים להשתתף בפסטיבל ברוסיה?

אני לא יודעת. אנחנו צריכים לבדוק אם זה עובר את ועדת המכרזים. אם כן אש אנחנו נשמח מאוד. כל מה שאנחנו עושים זה עובר דרך ועדת המכרזים כולל גם אותם הסופרים שנוסעים לירידים, כולל נציגים. אם הם עומדים בקריטריונים של ועדת מכרזים אז אנחנו נשמח מאוד.

התקציב של נתיב?

התקציב של נתיב בבסיס 50 מיליון שקל. מתוגבר בתוספות חד פעמיות. בממשלה יש עוד 7.7 מיליון שקלים לפעילות נתיב שזה לפרויקטים יהודיים כמו נעלה ודברים נוספים. תוספות לפרויקטים. הערכה שלנו סדר גודל של 70 מיליון שקלים בשנה.

ועוד שאלה כוח אדם?

אני נוטה להגיד שזה אחד היתרונות שזה ארגון קטן. קשה מאוד לעשות את כל היקף המשימות שאתם רואים פה. כוח האדם זה 49 תקנים מקצה לקצה. מראש הארגון ועד כל העובדים.

זה לא כולל את השליחים. 19 שליחים בשטח ו-49 תקנים במקום. המטה זה בארץ.

אפשר לקבל את החלוקה.

ברית המועצות לשעבר והבלטיות זה 15 מדינות.

צריך לקחת בחשבון שיש מקומות שיש שם שליח אחד עם בת זוג ויש שני מקומות שזה שלוחות יותר גדולות, במוסקבה ובקייב ששם יש מספר שליחים בתוך השלוחה. אבל כאשר מדובר על מרכז ישראלי, זו נציגות בפני עצמה, זה שליח פלוס בן או בת זוג. יש מקומות שהם יושבים בתוך השגרירות. יש חוץ מזה מרכזים ישראלים. מרכזי תרבות.

אנחנו ברשותכם ניפרד מכם כי היא צריכה לנסוע לתוכנית מסע אחרת בדרום. הצגה קצרה של אלבי שאחראי על מערכות המידע אצלנו. אני מזכיר עוד מהפגישה הקודמת שלנו אצלכם שההערכה השמרנית שלנו היא של כמיליון זכאי עלייה באזור הזה. חלק מזה זה לא לחכות שהם יגיעו אלינו אלא לצאת אליהם. לפעול בפריפריה ולהגיע למרביתם ולעניין אותם בתחומי עניין כאלו או אחרים. אלבי יציג את המערכות שתומכות אצלנו את העניין הזה בדמות מאגר ידידים שבנינו שעליו אנחנו מנסים להעלות כמה שיותר נתונים של זכאי עלייה כדי ליצור איתם קשר בלתי אמצעי, לעניין אותם בחומרים שלנו וכולי. אלבי בבקשה.

אני רוצה להתחיל עם ייחודיות מערכות המידע בנתיב. קודם כל לנתיב יש את מאגר המידע הכי גדול אודות קהל היעד. אנחנו מדברים החל משנות החמישים העבודה הקונסולארית השוטפת כל הפעילות שמבוצעת נכנסת לתוך מאגר מידע אחד גדול. אנחנו מחזיקים את מאגר המידע הגדול ביותר גם לגבי פוטנציאל העלייה. לא רק אלה שעלו. כל אלה שעדיין שם והם זכאים. אנחנו יודעים עליהם. אנחנו יכולים לפנות אליהם. אנחנו ארגון ממלכתי. ואנחנו יכולים לשתף פעולה עם עוד ארגונים ממלכתיים שיש להם מאגרי מידע כמו משרד החוץ, משרד הפנים, משרד הקליטה.

אתם מסוכרנים עם המחשב של משרד הפנים?

יש לנו גישה. הפרישה של השליחים שלנו בשטח והעבודה הצמודה עם קהל היעד הופכים את המאגר הזה למאגר חי, רלוונטי. הטכנולוגיה שלנו מאפשרת היום לגבי כל הקהל הפוטנציאלי לפלח מה מעניין אותו. וכך להגיע אליו לפי תחומי עניין, גיל, עיסוק. אלה שהגיעו לתהליך הקונסולארי כבר הגיעו וביקשו לעשות את הצעד של העלייה. אנחנו מדברים על אלה שעוד לא עשו את הצעד. זה לא רק המערכת הקונסולארית. מכל פעילות של כל המחלקות האופרטיביות אנחנו אוגרים את המידע. אנחנו גם קולטים באופן קבוע ממידע ממקורות אחרים כדי לטייב, כדי להוסיף, כדי לתקן. ממשרד הקליטה אנחנו מקבלים מידע באופן שוטף לגבי מי עלה. גם מארגונים יהודיים. אנחנו מוסיפים למאגר ידידים. אנחנו עושים את זה בזכות השימוש ביכולות של המאגר והפרישה שלנו בשטח בכל הפעילויות האלה. אם עכשיו מעניין אותנו להגיע לאוכלוסיית הרופאים, איך אנחנו מגיעים אליהם? בעזרת הפעילות בשטח אנחנו יכולים להגיע לאנשים שלא נחשפו לישראל.


לדוגמה משרד הקליטה. משרד הקליטה יכול לקבל מאיתנו מידע מקדים לגבי כל אלה שעומדים לעלות לארץ. מה הגילאים שלהם? מה המקצועות שלהם? מאיפה הם באים? אם יש להם קרובים? הוא יכול לקבל את המידע הזה מראש ולהתכונן לקליטה יותר טובה. אם למשרד הקליטה יש איזושהי תוכנית שהוא יוצא לשיפור הקליטה להקל על אותם עולים צריך להביא את זה שהם ידעו.

אדם שמגיע לקונסוליה ממלא שאלון. יש מלא מידע לגבי עיסוקים, קרובי משפחה שלו. כל הדברים האלו אנחנו מסוגלים לספק כמובן לגורמים ממלכתיים. אנחנו מחויבים לפי חוק השבות.

אם נדבר על משרד רוה"מ, משרד החוץ, שירות הביטחון. העבודה של מידע ומחקר מספקת הרבה פעמים הערכות מצב לגבי הלך הרוח.


אני אעבור לתחום הקונסולארי. יום אחד יום אחרי שעשינו את החיבור למשרד הקליטה כבר אחד השליחים ישר הגיב ואמר בזכות הקישור באתי להנפיק אשרה למישהו. בדקתי אותו, השתכנעתי. אני רואה איזשהו רישום במשרד הקליטה. אני הולך למחשבים במשרד החוץ. אני רואה שהוא כבר עלה ב-95. פשוט מנסה לעשות עוד סיבוב.


מאגר ידידים זאת המערכת שמאפשרת לנו לרכז נתונים בסיסיים אודות פוטנציאל זכאי עליה בכל אזור על מנת להרחיב את מעגל הפעילות ושימור הקשר. בעזרת התוכנה שנתנו לכל המרכזים והשלוחות הם יכולים בכל הפעילויות הם עושים לרשום פרטים אישיים של האנשים שמשתתפים. הם מבקשים מהם המלצות מי עוד יכול להתעניין בפעילות של המרכז הישראלי וכך אנחנו מגיעים לעוד אנשים. התוכנה הזאת מאפשרת לנו לשמור איתם על קשר שוטף. זו התוכנה שיועדה בעיקר לשמש את השטח בשוטף.


הקטע הטכנולוגי זה הקטע הפשוט פה. זה תהליך שאפשרי רק בעזרת הפרישה ועבודה מאוד קשה עם קהל היעד כי יש חשש למסור נתונים אישיים. רק ביצירת האמון אנחנו משלימים את הנתונים.


אנחנו מפרסמים את תוכניות המרכז, אנחנו מזמינים אותם לאירועים. אנחנו משלימים נתונים לאורך זמן אחרי שנוצר אמון.

אתם נעזרים בג'וינט? בסוכנות היהודית? נפש בנפש?

לא תמיד אנחנו מקבלים שיתוף פעולה. במאגר ידידים אנחנו כן מקבלים נתונים.

בעיקרון צריך לקחת בחשבון שהארגונים פועלים בשטח לא ששים לשתף במאגר הנתונים שלהם. אני מדברת ספציפית על הג'וינט. אנחנו לא אמורים להפריע לג'וינט. המטרה שלהם היא שימור הקהילות במקום ושלנו היא הקשר למדינת ישראל.

אנחנו אוגרים מידע לפי תחומי עיסוק, פילוג לפי גיל.

למעשה אנחנו ניסינו להשלים את אותם הדברים, להרחיב באותם הפרויקטים והדברים הייחודיים שלנו מעבר למה שאנחנו יכולים להציג בועדת עלייה וקליטה. אי אפשר להגיד שמיצינו את הכל. בכל אופן ניסינו. אנחנו מתוקף תפקדינו כזרוע רשמית של ממשלת ישראל משתפים פעולה עם כל הארגונים, מקומיים ובינלאומיים. אנחנו פתוחים לשיתופי פעולה עם כולם. שיתוף הפעולה עם הסוכנות התהדק בגלל נתן שרנסקי. אנחנו משתפים פעולה עם משרד הקליטה. שמנו דגש על רופאים ויזמות עסקית.

איך הוועדה שלנו יכולה לסייע לבקר במדינות חבר העמים בעזרת נתיב ובעזרת הכנסת?

אנחנו נשמח מאוד אם אתם תבקרו בשטח. אנחנו נשמח מאוד לסייע. בניגוד לעבר שיכולנו להציע לחברי כנסת נסיעות אנחנו עכשיו מוגבלים.

בואו נסיים. הגענו לפה ומארחים אותנו יפה מאוד. הסבירו לנו. אנחנו מודים לך מאוד ולכל הצוות שלך ונשתף פעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:45