PAGE
18
ועדת למאבק בנגע הסמים
20.7.09

הכנסת השמונה עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
פרוטוקול מס' 11
מישיבת הוועדה למאבק בנגע הסמים
מיום שני , כ"ח בתמוז תשס"ט (20 ביולי 2009), שעה 11:30

מתן מענים ארציים למתמכרים באמצעות שירותי הרווחה – בהשתתפות שר הרווחה, חה"כ יצחק הרצוג

חברי הוועדה: מוחמד ברכה - היו"ר

שר הרווחה והשרותים החברתיים יצחק הרצוג
נחום איצקוביץ
משרד הרווחה, מנכ"ל

פנינה בן עמי
משרד הרווחה, יועצת תקשורת של שר הרווחה

איריס פלורנטין
משרד הרווחה, מנהל שרות סמים – אגף תיקון ונוער מנותק

עפרה לחיאני
משרד הרווחה, יועצת בכירה למנכ"ל הרווחה

דני בודובסקי
משרד הבריאות, רכז בכיר במחלקה להתמכרויות

דב בארי

משרד האוצר

יאיר גלר
הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול, מנכ"ל הרשות

ד"ר חיים מהל הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול, ראש תחום טיפול ושיקום

איריס יוגב הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול

ד"ר משה ברוך המוסד לביטוח לאומי, הייעוץ הרפואי

ריקי וייס המוסד לביטוח לאומי, אגף שיקום

סימה חבר המוסד לביטוח לאומי, הבטחת הכנסה

בנימין אברג'יל הפורם לקידום זכויות נפגעי התמכרויות

בת שבע פנחסוב

יעל – חבר המתרגמים בע"מ
מתן מענים ארציים למתמכרים באמצעות שירותי הרווחה –
בהשתתפות שר הרווחה, חה"כ יצחק הרצוג

אני מתכבד לפתוח את הישיבה.

אני מודה לכבוד השר שטרח להופיע בפני הוועדה. זו חובתך הפרלמנטרית וגם הממלכתית. אנחנו מעריכים אותך. אדוני פרלמנטר וותיק וגם שר חרוץ.

הישיבה מיועדת אך ורק לסקירה שלך ולדיון סביבה. אני מבקש לערוך סבב הכרות עם הנוכחים כדי שאדוני השר יכיר את הנוכחים סביב השולחן. ואחר כך הבמה שלך. אני אומר כמה דברים. נפתח את הדיון בקיצור, כי אני מודע שזמנך קצר וגם שלי,הפעם.

ראשית אני מודה לך מאוד אדוני היושב ראש, זו הזדמנות להציג את מה שעושה משרד הרווחה בתחום של שההתמכרויות. כמובן שהוא לא השחקן היחיד, נמצאת כאן הרשות הלאומית למלחמה בסמים שאני פעם הייתי יושב ראש המועצה שלה, נמצאים כאן גופים אחרים כמו משרד הבריאות, המוסד לביטוח לאומי וגופים נוספים. נכון וראוי לראות איך ניתן לסנכרן בין כל המערכות כולן.

אנחנו נציג כאן את העשייה שלנו בראשותה של מנהלת השירות איריס פלורנטין וכמובן המנהל הכללי ישלים. העשייה מפורטת מאוד ונרחבת. אני בעד לבחון מפעם לפעם אם העשייה הזו נותנת את המענה להגדרת הבעיה במלואה. לאחרונה היה לנו דיון בנושא האם פתרונות חוץ ביתיים, כפרים, מרכזים חיצוניים הם הפתרון, או שיש מקום לשקול גם כיוונים אחרים. הגיעו אלינו אנשים עם רעיונות לגבי הסוגיה של העדפת טיפול רפואי, ובסוגיה של ההתמכרויות. אנחנו פתוחים לכל רעיון ושמחים להציג את העבודה הגדולה שנעשית. אני מציע ברשותכם לבקש מאיריס פלורנטין להתחיל.

צהריים טובים לכולם. אני אתחיל עם כמה מילים קצרות על ההיסטוריה. השירות בן עשרים בשנה הזאת. השרות לטיפול בהתמכרויות הוקם במשרד הרווחה כאשר המשרד החליט לקחת על עצמו את האחריות לטפל בתחום בשנה הזאת.

ההחלטה הייתה בעקבות סיור של "וועדת מן", אשר הביאה לחקיקת חוק הרשות למלחמה בסמים והקמת הרשות למלחמה בסמים, ולאחר מכן הוקם השירות בתוך המשרד. העבודה התחילה באופן מאוד מינורי, תחילה בלוד ובקדימה. שם היה מודל משולב של משרד הבריאות ומשרד הרווחה שנקרא גמילה תוך ביתית - עשו את הגמילה ואת השיקום בתוך הבית, וזה נפסק בשנת 1993.

בשנת 1991 התחילו לתת את התקנים השונים לרשויות המקומיות כשהתפיסה הייתה להכניס את הטיפול במכורים במקום שעושים את העבודה הכוללנית, רשת הטיפול האחרונה המערכתית. מאה התקנים הראשונים נכנסו מתקציב הראשוני של הרשות למלחמה בסמים ותוך חמש שנים הפכו להיות תקני המשרד כולם. ב- 2001 הגענו ל- 113 עובדים - 5,000 מטופלים באותה תקופה. בשנת 1991 התחילו ההכשרות הראשונות וכל אדם שנמצא במערכת צריך ללמוד את התחום, ואני אפרט על כך מאוחר יותר.

בשנת 1993, התחבר הנדבך האחרון לעבודה הטיפולית הזאת וזה הרישוי. המשרד ומשרד הבריאות נכנסו יחד עם הרשות למלחמה בסמים למהלך רישוי של כל המסגרות. כל מסגרת שמטפלת בשלושה מטופלים ומעלה חייבת לקבל רישיון.

התפקיד העיקרי שאנחנו עושים היום זה ייזום של הקמת שירותים. אנחנו יחידת מטה ואנחנו שמים את השירותים ברשויות המקומיות או במסגרת עמותות ציבוריות שמטפלות בזכות זכייה במכרזים.

לא מספיק לעשות את העבודה ולפתח שירותים, צריך להכשיר את העובדים כדי לעשותם אותם עובדים מקצועיים. האוכלוסייה משתנה והצרכים משתנים ולכן כל עובד בתוך המערכת נדרש לעבור קורס של 300 שעות תוך כדי השנה הראשונה לעבודתו. וזה נכון גם לעובדים שעובדים עם מבוגרים וגם לעובדים עם נוער. מאחר ואנחנו יודעים שהטיפול נעשה בתוך המסגרת המשפחתית ומדובר בבעיה פסיכו-סוציאלית שהטיפול בה מערכתי וצריך לטפל בכל המשפחה, לכן אנחנו עורכים קורסים מתקדמים, קורסים קצרים לטיפול משפחתי וקורסים בטיפול קבוצתי.

אנחנו מודעים שהמודלים צריכים להשתנות מעת לעת, הצרכים משתנים, האוכלוסייה משתנה, הגיל יורד, קצה הרצף יורד - ואני אדבר על זה בהמשך, ועל כן צריך לפתח כל הזמן מודלים שמותאמים לאוכלוסיות.

לגבי התאמת מענים לצרכים, מדובר על קצה הרצף שמתרחק לנו. התאמת המענים לצעירים, לנשים, דיירי רחוב וחסרי קורת גג, גם את זה נפרט מאוחר יותר. וכמובן את הנושא של הרישוי שהעלה מאוד את השירותים שניתנים בכל הארץ והעלה סטנדרט בסיסי לטיפול.

מגמות בשטח מולם צריך להתייצב – ירידת גיל השימוש. אנחנו פוגשים היום ילדים בגיל שמונה שמגיעים אלינו לטיפול, שימוש בחומרים שונים, הם רוחקים את החומרים לבד. לא מספיקים להכניס חומר לפקודת הסמים ויש כבר חומר חדש. קצה הרצף הוא קיצוני יותר מבעבר כשאז דיברנו על בחור שנתנו לו טיפול היום מדובר על אנשים שצובאים על פתחנו.

אני אתן שתי דוגמאות מאפיינות ופה אני מאוד מתחברת למה שהשר אמר, הבעיות מתחילות להיות מאוד מורכבות ומצריכות עבודה בין משרדית. והדוגמאות הן של חגית ומוני. חגית סובלת מהפרעת אכילה, מחלת נפש, שימוש בחומרים, חסרת קורת גג וכאן אני צריכה ניווט בדברים מורכבים לפתוח את הדלתות, להגמיש את המערכות ולאפשר למטופלים האלה גם להיכנס וגם לבנות מסגרות שיכולות לקלוט אותם. זה לא פשוט. מוני אלכוהוליסט חשוד בעבירת מין, חסר מוטיבציה , המשפחה זועקת ואין לו קשר עם האנשים בבית. שני האנשים האלה הם דוגמאות מהשבוע האחרון של אנשים שמשולבים במערכת שלנו וישנם עשרות כאלה.

כפי שאמרתי, השירות הוא בן עשרים. יש לי כאן נתונים משנת 1998, ניתן להראות שהמספרים בתוך השירות גדלים. אני יודעת שבארץ המספרים קבועים לגבי האנשים המזוהים כמשתמשים, אבל המערכת קולטת יותר ויותר מטופלים שמגיעים אליה, היא מתרחבת ונותנת מענים מגוונים. היום אנחנו עומדים על 14,000 של רשומים במערכת המשרדית כמכורים לסמים ובטיפול. 7,646 אלכוהול, 670 הימורים. אני חושבת שאלו מספרים מאוד יפים בעיקר בהקשר למספרים שנמסרים לנו לגבי מכורים שנמצאים ברחוב וצריכים טיפול. לפיכך מספרים גדולים נמצאים אצלנו במערכת. אלו נתונים שהמערכת המשרדית קולטת במחשבים.

יש הערכה לגבי אלו שלא מגיעים אליכם? יש איזה מודל שלפיו אפשר להעריך כמה לא מגיעים?

אני יכולה להגיד לך שאם אני בודקת בנקודת זמן כפי שבדקתי בחודש פברואר ואני לוקחת את המספרים המופעים במערכת שמקבלים למשל טיפול בנושא האלכוהול, לא כולם מגיעים לשיחות פרטניות ויש פערים. זאת אומרת שצריך לעשות עוד הרבה עבודה כדי להגיע לכל המטופלים, לחדר הטיפולים שעברו שיחה טיפולית.

מאוד יפה ובולט לראות איך המשרד עובד, אני מאוד גאה להיות במשרד ובמיוחד כשרואים את השירותים שאנחנו נותנים, אני, לא מעט זמן עושה עבודה במסגרת תפקידים שונים. התקציב עולה כל הזמן ובהתאם לזה השירותים שאנחנו נותנים. מאוד ברור מה שקורה.

מה שלא ציינתי פה גם בגלל שהיה לי קשה לעלות את זה על שקף וגם משום שזה היה מסורבל מדי ואני חושבת שזה לא כל כך רלוונטי. יש לנו לא מעט סעיפים. כשרואים את הסעיפים התקציביים בתוך הפירוק הזה רואים בכמה סעיפים המשרד התחיל כמעט מאפס וקיבל תקציבים מהרשות והוא הכניס תקציבים מהמשרד ומילא את הסעיפים. רואים את זה די ברור כשעושים את הניתוח לפי סעיף.

מה שלא נרשם בתקציב, בסעיף הקודם, בשקף רואים לגבי כוח האדם ואני עשיתי את זה רק משנת 2005. מעבר לתקציב השוטף לפעולות המשרד שלנו מעסיק 113 תקני מבוגרים וכ- 22 תקני נוער ב- 50 ישובים. זה התקציב שהמשרד בעצם נותן כדי להעסיק את העובדים הללו. אפשר גם לראות את העליה בנושא.

פריסת השירותים והטיפולים הייחודים ברשויות המקומיות – אנחנו פועלים במסגרת 85 רשויות מקומיות בתחום המבוגרים ובמסגרת של 50 יחידות שמטפלות בתחום הנוער שבו התחלנו מאוחר יותר. כשאנחנו מדברים על מסלול טיפולי אנחנו מדברים היום על צעירים שהם בסביבות גיל 18 ובעבר זה היה 30. אנשים שמגיעים לטיפול ואומרים שיש להם בעיה של התמכרויות ושהם רוצים להגיע לטיפול. הם עוברים תהליך של אבחון. תכנית טיפול, כניסה לתהליך של שיחות פרטניות אם הם נשארים ברשות המקומית, יש התערבויות משפחתיות וקבוצות מיוחדות.

בסוף השקף הזה, ניתן לראות שיש 3,875 מטופלים בתוך המערכת. מעבר לטיפול הפרטני וההתערבויות המשפחתיות נמצאים בקבוצות שונות: קבוצות נשים, קבוצות ילדים, קבוצות של זוגות, העשרות מסוגים שונים, וזה נדבך נוסף לעולם הטיפולי. מטופל מסיים שנה וחצי של טיפול בתוך המערכת שלנו, הוא צריך להיות נקי מסמים, משולב חזרה בבית, מתחיל תהליכים של תעסוקה ואינטגרציה חברתית. זאת אומרת שהוא מתערה עם חברים אחרים שאינם מכורים. הטיפול בנוער שונה מהטיפול במבוגרים בעיקר בהיבט שהנוער אינו חושב שיש לו בעיה והוא לא מעוניין להגיע לטיפול.

אנחנו נדרשים ללא מעט סיוע כדי להביא את הנוער הזה לטיפול על ידי קציני המבחן או השירותים האחרים שמביאים אותו כי הסביבה לא חושבת עדיין שהשימוש בחומרים הוא בעייתי לבני הנוער, לצערי הרב. בנוסף לזאת אנחנו נכנסים היום לנושא איתור בני הנוער, אנחנו מגיעים למקום שהם נמצאים כדי להביא אותם לטיפול, זה כולל הרמת טלפונים ולחזר אחרים כדי להביאם לדלת שלנו.

מרכזי יום למבוגרים ולנוער הם נדבך נוסף של הטיפול שמדבר על בני נוער או מבוגרים בהתמכרויות שונות. התכנית מובנת לחמישה ימים בשבוע מהבוקר עד אחרי הצהריים. למעשה היא גשר לעולם של ניקיון.

התכנית בתוך הקהילה שזה בעצם פתרון בתוך מסגרת החיים.

הנדבך הנוסף שהוא שונה ממה שדיברתי עד עכשיו, הוא קהילה טיפולית, בשקף מצוין שיש 512 מכסות. בשקף המפרט את נושא התקציב ניתן לראות שבשנת 2009 זה מגיע ל- 537 מכסות, בשנת 2010 יתווספו עוד 16 מכסות נוספות. ניתן לראות שגם כאן יש גדילה. מדובר על טיפול מאוד יקר שעולה למשרד 28,000 שקל . כשקיבלנו את הקהילות מהרשות התקציב עמד על 14 מיליון שקל. הגדילה ממש כפליים, גדילה גם במכסות וגם בגובה המכסה, את מיוחדות המכסות נראה לאחר מכן. זה מענה בקצה הרצף שצריך אותו לאנשים שלא יכולים לעבור את הטיפול במסגרת הבית ואני אתן את הנתונים המחקריים מאוחר יותר.

לגבי התאמת השירותים לצרכים. אם בתחילת התהליך עמדנו על כך שנזמן את המטופל וניתן לו את הטיפול, והטיפול יינתן בתוך הבית, נערוך קבוצות עם האישה והילדים, היום אנחנו מדברים על העובדה שיש צורך להתאים מאוד את השירותים לאוכלוסייה. אם נתייחס לנשים למשל – אנחנו יודעים היום שהנשים המכורות לא כולן מגיעות לטיפול ואנחנו עושים מהלכים רבים בדרך להכשיר את העובדים לטפל בנשים, להתאים את המסגרות לנשים, לעשות מסגרות שהן רק לנשים.

יש את הבית הטיפולי בחיפה, מסלולי טיפול לנשים בקהילה הטיפולית "הדרך". קבוצות מיוחדות לנשים, שני מרכזי יום לנשים באשדוד ובאר שבע וגם לנוער ולנערות. שלטרים לצעירות בתל-אביב בשיתוף עם עמותת "עלם", שלטר נוסף בהקמה בבאר-שבע בשיתוף עם עמותת "יחדיו" לנשים. צריכים לקחת בחשבון את העובדה שיש צורך טפל בילדים ולסייע לאישה ולהגיע לטפל גם בבעיות הנפשיות שלה וגם בדברים הנוספים.

מסלול לצעירים - אנחנו פתחנו בשנה האחרונה באמצעות מכרז למודל ייחודי לטיפול בצעירים במסגרת קהילה טיפולית "מלכישוע". המסגרת הזאת מלאה, והיא שמה דגש על טיפול וחינוך ויצאה לעולם העבודה, לימודים ושירות בצבא. יש מרכז יום לצעירים בנתניה שמכוון לאוכלוסיית יעד אחרת. כמובן שהפרופיל של צעירים הוא אחר, והוא דומה יותר לשל נוער, כאלה שלא מעוניינים להגיע לטיפול, הם עדיין בתוך הבית ומשתמשים בסוגי חומרים אחרים. אנחנו מאמינים שלצד כל עובד מבוגרים צריך לשים עובד לצעירים. אנחנו קוראים להם יעד מואץ בעולם. אנחנו בתהליך בנייה של מודל ייחודי לטיפול בצעירים בתוך המערכת.

לגבי המגדר הערבי, אנחנו נותנים יותר מ- 20% של השירותים שלנו למגזר הערבי, גם ברשויות המקומיות, גם בערים המעורבות, גם בקהילות הטיפולית באמצעות קהילה ייחודית וכמובן בקהילות הכלליות.

לגבי תחלואה כפולה, יש לנו מסגרת של קהילה טיפולית שנקראת "שילוב" שנותנת מענה לתחלואה כפולה. אנחנו יותר ויותר ערים לשילוב של מחלת נפש והתמכרות ונזקקים לתת טיפול. אנחנו מודעים לכך שהיום אנחנו נותנים חלק מהטיפול. הטיפול ברשויות המקומיות לא שלם כי צריך שילוב נוסף של משרד הבריאות ואנחנו עובדים כרגע על זה. במסגרת הקהילה הטיפולית יש לנו שיתוף פעולה עם משרד הבריאות והעבודה המשותפת היא גם בעשייה וגם בתקציב. אנחנו מכניסים 23 מכסות לטיפול ויש רשימת המתנה ארוכה.

לגבי תחלואה גופנית, זהו צורך שעלה בשנים האחרונות באופן מאוד רציני. אנשים שנדרסים, נופלים, נשברים הם עם בעיות והם מופנים ישר לבתי החולים. אנחנו מכניסים אותם לקהילה טיפולית ייחודית. יש לנו כרגע 10 מכסות ואני מקווה שבמכרז הבא יזכו ביותר מכסות ונוכל לתת מענה. במקביל לחלק הרפואי יש לנו שתי מערכות נוספות בתוך אותה המערכת והיא "בית לחיים" שנותן מענה לאנשים נוספים שלא יכולים לצאת כי הבעיות הנפשיות, הרפואיות וההתמכרויות לא טופלו והם נשארים שם. מענה נוסף הוא במסגרת של "הנופלים בין הכיסאות" ששם זה נותן לנו איזו רשת לכל הבעייתיות הגופנית וההתמכרויות.

נושא נוסף הוא העולים. במסגרת 15 רשויות מקומיות כבר 4 שנים אנחנו עושים מסלול מיוחד לטיפול בעולים. משרד הקליטה נותן לנו תקציב בשילוב תקציב משלנו, בניניו מודלים מותאמים לאוכלוסייה ואנחנו יודעים שלאוכלוסייה נוח יותר בתוך היחידות והיא מגיבה יותר ויותר לטיפול. אנחנו רואים אותם משתלבים יותר בעבודה. כשנראה לאחר מכן את הנתונים נראה שהעולים צריכים יותר תמיכה וסיוע כדי להישאר במערכת וכדי להישאר נקיים.

אנחנו עושים הרבה מאוד עבודה לאורך כל התחום עם הרבה מאוד שותפים והם: משרד הבריאות, משרד החינוך, הרשות למלחמה בסמים וכמובן בתוך המשרד ומחוצה לו. אני רוצה להתחיל בשירות הנוסף של השירות שלי. התפקיד הראשון שעליו דיברתי הוא בעצם פיתוח השירותים על פי המדיניות. התפקיד השני הוא באמת לעזור לשירותים האחרים הן ברמת ההכשרות והן ברמה הייעוץ להם כיצד לבצע את העבודה.

ברמה של הכשרת הסגל זה להיכנס ולעשות קורסים קצרים והכשרות לאנשים בשירותים אחרים כדי שיוכלו לעשות את העבודה. למשל להכשיר את עובדי הנוער והצעירים אצלי באגף או את עובדי חסות הנוער כדי שיוכלו לעשות את עבודת האיתור והאבחון, לזהות את האוכלוסייה ולהביא אותם לטיפול, או להכשיר את הצוות ב"מפתנים/ מיתרים" כדי שיוכלו לעשות עבודה משותפת ואת זה אנחנו עושים כל הזמן.

דוגמה של שיתוף פעולה לא ברמת ההכשרה אלא ברמה של הצוות של השירות שלי וצוות של שירות שיקום נוער שאחראים על "מפתנים/ מיתרים", אנחנו עובדים יחד ובונים מודל משותף להכשרת הצוותים, עבודה עם ההורים, עבודה עם בני הנוער והתמודדות עם נושא הסמים והאלכוהול בתוך המסגרת.

יש לכם שיתוף פעולה עם הרשות?

הרבה מאוד.

שיתוף הפעולה עם משרד הבריאות נעשה במספר רמות. ראשית אני יכולה לומר שאחת לשלושה שבועות יש לנו פגישה משותפת. ברור לנו שהמודלים צריכים לעבוד יחד. אנחנו מדברים על רצפים טיפוליים: עבודה, גמילה, טיפול ושיקום שנעשים יחד ומתואמים כל הזמן. אנחנו עושים עם הרשות במשותף וחושבים על מסגרות משותפות. משרד הבריאות גם מתקצב את משרד הרווחה - הוא נותן לנו רופאים בתחום האלכוהול, נותן כרגע רופאים לאבחון בני הנוער ונותן תקציב לתחלואה כפולה - וזה על בסיס כמעט יום יומי.

כל הזמן יש לנו שיתוף פעולה עם הרשות למלחמה בסמים. אני נמצאת בתוך הוועדות לגבי מדיניות, לגבי עבודה משותפת, בנושא השיקום. כל הזמן ישנה עבודה משותפת.

אני אחזור לעובדה נוספת של עבודה משותפת בתוך המשרד, אנחנו נכנסים למרכזי נוער לנערות ולצעירות במסגרת השירות לנערות במשרד. מכניסים לזה את הנדבך של נושא ההתמכרות. אותו הדבר בדירות לווין. אנחנו נכנסים לדירות לווין גם תקציבית וגם בפעול עם עמותות, עמותת "עלם" ועמותת "יחדיו" ועושים עבודה משותפת כדי לאסוף את הצעירים ולשלב אותם בתוך הבתים במודלים מותאמים.

אני מבקשת לעבור לשתי תכניות שהן מעט שונות והן נעשות בשיתוף פעולה. האחת תכנית מניעה לעולים, שזו תכנית שפועלת כבר 4 שנים בשיתוף הפרויקט הלאומי האתיופי במשרד הקליטה והרשות. אנחנו עושים מודל ייחודי של טיפול, מניעה וחינוך לילדים ולהורים. אנחנו יודעים שאת בני הנוער אנחנו תופסים לפני השימוש ומסייעים להם לא להיכנס לעולם של התמכרות. זו תכנית שנמצאת על סף הסיכום וזה פרויקט יוצא מהכלל שגם נחקר ואנחנו מכירים את ההצלחה שלו.

פרויקט נוסף שנעשה היום אצלנו, זו תכנית לנהגים, ערכנו אותה ב- 4, 5 קבוצות בשנה האחרונה וזה נעשה בשיתוף שירות המבחן במשרד. אוכלוסייה של שירות המבחן – אוכלוסייה שלנו. בנינו מודל מיוחד שמלווה מחקרית על ידי הרשות למלחמה בסמים. אנחנו יודעים שנהג שסיים את התכנית הזאת מודע לסכנה והם מדווחים שהם הפסיקו לנהוג ולשתות. צריך לקחת בחשבון שכעט מאה אחוז מהנהגים מטופלים ושנמצאים במערכת הטיפולית אצלנו הם נוהגים. זו ירידה דרסטית, יש שינוי עמדות ושינוי התנהגות.

כמה נהגים בסיכון כוסו? זו טיפה בים.

זו טיפה בים. היינו השנה ב"אור ירוק" והיינו ברשות הלאומית בתאונות דרכים. העלנו את המודעות לפרויקט ואנחנו מקווים שנוכל להשיג משאבים נוספים ואנחנו מוכנים לפזר את זה עם כל האוכלוסייה שמגיע לבתי משפט. הצגנו את זה אבל לא התקדמנו עם זה. אני חושבת שנכון שלכל אדם שנתפס לעשות את זה.

כסף רב צריך לנושא הזה. אם אדוני רוצה לזמן דיון רק על הנושא הזה יחד עם משרד התחבורה וכל הגורמים. סמים ונהיגה, שתייה ונהיגה.

אני מביאה שני סוגי תוצאות של מחקרים. מחקר אחד מ- 1998 שהתפרסם בשנת 2002 ומחקר שני משנת 2009. באופן מאוד יפה שניהם מראים את אותן תוצאות. המחקר הראשון נערך על ידי המשרד שלנו בראשותה של דוקטור אלתה גורבצ'וב, האחראית היום על נושא המחקר במשרד. היא בעצם בדקה את אפקטיביות הטיפול ברשויות המקומיות.

המחקר נעשה במחוז המרכז. נאספו 324 מטופלים שהיוו את המדגם למחקר הזה. המטופלים נאספו משנת 1996 ונדגמו במשך שנה וחצי. סוף התהליך היה אחרי שלוש וחצי שנים. לא מעט זמן שאנחנו יודעים את התוצאות. הייתה בדיקת תיקים עם הקבלה בחצי השנה הראשונה, אחרי שנת טיפול ואחרי שנה וחצי. זה נעשה על ידי שאלון, ראיון ובדיקת התיק האישי. נבדקו השינויים ברמת התעסוקה, ניקיון, תפקוד משפחתי, מצב בריאותי, עבריינות ותפקוד חברתי. אני אציג תמצית הנתונים כי ישנם נתונים רבים. יש לנו את זה כאן בכתב ואם תרצו נוכל לחלק.

אני מבקשת להתייחס לנקודת ההתחלה באחוזים. בנקודת ההתחלה כולם היו נקיים כי מי שהתחיל את התהליך היו מטופלים שסיימו אבחון והיו נקיים בשלב הזה. בבדיקה של שנה – 84% היו נקיים, אחרי שנה וחצי – 83% היו נקיים. כשאני מתייחסת ליחסים סבירים בין בני הזוג – בתחילת התהליך היו ,37% אחרי שנה היו 40% ואחרי שנה וחצי היו 71%. אנחנו רואים את השוואת התהליך הטיפולי על שינוי היחסים עם בני הזוג. נתון שני הוא היחסים עם הילדים – הנתון 52% והוא עלה ל- 81% והגיע ל- 86%. זו בהחלט עליה משמעותית בהתאם למה שהם עברו בשנה וחצי הטיפול.

בנושא התעסוקה אנחנו רואים עליה דרסטית . בעבריינות רואים ירידה. ובשינוי במרכב החברים, חברים מכורים וחברים שאינם מכורים אנחנו רואים גם את העליה בעקבות התהליך הטיפולי.

חשוב להגיד את מה שאנחנו למדים מהמחקר הזה, 38.7% מהאנשים שהתחילו את התהליך נשארים בטיפול. 43.8% מהנושרים שנשרו זה ה- 60% ומשהו האחרים. אלה שהיו בטיפול לפחות חצי שנה הם נשארים נקיים וזה נתון שאני יודעת אחרי שלוש וחצי שנים שהם נבדקו. 56.2% מהנושרים שהיו אחרי חצי שנה של טיפול נשארו נקיים. זאת אומרת שגם טיפול קצר יותר מאפשר לאנשים להישאר נקיים ולא בהכרח כשאתה נושר באמצע התהליך אתה נכשלת בטיפול.

אני מבקשת לעבור למחק שפורסם ממש לאחרונה והוא נותן ממצאים מאוד דומים וזה ממש יפה לראות את זה. המחקר נעשה הפעם על קהילות טיפוליות. הוא נעשה על ידי דוקטור רבקה רנס היא עשתה את המחקר במסגרת בית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר אילן והיא גם עובדת עם המשרד עם רכזת הקורסים שלנו בבית הספר המרכזי שלנו בתל-אביב. היא חקרה את הקהילות הטיפוליות בשנים האחרונות. בעצם היא רצתה לבדוק את אחוז הירידה בעבריינות, ניקיון מסמים, תעסוקה ופחות התנהגות אנטי-סוציאלית וזה מה שעולה במחקרים של ג'מי רום וחבריו במחקרים עולמיים. אני רוצה למסור חלק מהנתונים שהיא דיברה עליהם.

אנחנו יודעים מהעולם שעד תשעים יום בטיפול 50% מהמטופלים נושרים – בארץ המחקר מראה שרק 33% נושרים בתחילת הטיפול. בעולם מסיימים את הטיפול בין 8%-35%, - אצלנו מסיימים 38%. אני מבקשת להתייחס להיבט של הנושרים כי זה ההיבט שעליו מקבלים הכי הרבה ביקורת. יפה לראות את זה וגם לשים על המפה שלא כל מי שנושר הוא לא בעל כוחות להמשיך את הטיפול כי הוא עבר משהו בתוך המערכת גם אם זה היה פחות זמן.

אנחנו יודעים שמי שנשר בארץ בקהילות טיפוליות והיה בארבעה חודשי טיפול, איתרנו אותם שלושה חודשים אחרי שהם נשרו כשהם היו ארבעה חודשים, 45.1% מהם נקיים ומהם כ- 90% עובדים. המידע נאסף מהמטופל, מהחברים שלנו ומהמשפחה. זאת אומרת שיש לנו הצלבה של הנתונים לגבי הנושרים. נמצא קשר בין הכוחות בתחילת התהליך – מי שהיה יותר חזק בתחילת התהליך והיה עם אוריינטציה לעבודה מהנושרים נשאר יותר זמן לאחר מכן בעבודה. נמצא קשר ישיר בין ניקיון כשאתה נושר, לבין עבודה, 58.8% מאלה היו נקיים ועבדו.

אז כמה להערתך יש לך סך הכל, שלושים ארבעים אחוז?

אני לא יודעת להגיד לך, כי אם 61% מהנושרים, 45% הם נקיים אז אפשר להגיד ש- 20% לא הצליחו, אם מחשבים גס.

צריכים לקחת את זה במבחן זמן.

במחקרון, לקחת שמות ולראות כמה מהם חוזרים שוב.

צריך לקחת בחשבון שהמחקר הראשון מדבר על שלוש וחצי שנה קדימה וזה לא מעט זמן.

זה מאוד תלוי, כפר איזון זה סוג אחד של טיפול וזה משהו אחר, בכפרים האלה זה לא רק שנה שלמה, צריך לראות אחרי השנה, שנה וחצי. ברור שזו אינדיקציה אבל זו לא תוצאה מוחלטת.

מה שחסר זה בסיס נתונים ארצי משותף שיאפשר לעקוב בצורה פרטנית אחרי כל אדם ואדם.

קצת על דרכים, ברור שהמשרד מודע לדברים שחסרים וצריך להרחיב את זה. אנחנו מדברים על הרחבה על כל רחבי הארץ, לתת סל שירותים נלווה לשירותי העובדים הסוציאליים, מודל טיפול בבני נוער, טיפול בצעירים, , שירותים, כל מה שאנחנו עושים ויותר, וכמובן מחשוב ומדידה.

הבאתי קצת נתונים על שירותי המבחן, צריך לדעת ששירותי המבחן עובדים במקביל לשירותים שלנו ועושים את כל העבודה. בשירות המבחן לנוער כשהם עושים אבחון וטיפול על ידי חקירה, 3,280 מטופלים, נמצאו בשנת 2008 תיקים פתוחים, מתוכם 2,990 בשימוש, 2,091 בסחר. שירות המבחן למבוגרים טיפל בגין עבירות סמים ב- 4,545, 21 מהפניות, הוא כמובן עושה עבודה טיפולית ומפנה אותם גם ביחידות שלנו. זה בשנה מסוימת, וזה מ- 2008.

דיברתי עד עכשיו על מכסות טיפוליות בקהילות למבוגרים, המשרד גם נותן מכסות לנוער במסגרת רשות חסות הנוער, 108 מכסות לטיפול בנוער. וכמובן טיפול באוכלוסייה הזאת במסגרת הפנימיות הכלליות.

אני רוצה להוסיף כמה דגשים. אני אתחיל ואומר שהפער בין רצוי למצוי, אצלנו בגימאטריה זה כסף ומי שלא מאמין שיבדוק. למרות ההישגים המאוד מרשימים שהוצגו כאן, אנחנו לא שבעי רצון כי עדיין יש פער גדול בחברה הישראלית.

אני מבקש לתת כמה הדגשים שמבחינת המשרד וההנחיה של השר אנחנו מכוונים אליהם:

1- אנחנו חייבים לכסות את המענים בקהילה באופן מלא. המענים בקהילה הם חלקיים ואנחנו צריכים להכניס לתוך המענים גם את ההתייחסות הכוללת למשפחה ולא רק למטופל. זוהי שאלה פתוחה.

2 – אנחנו צריכים להכניס כאן בתוך המערכת, ולכך לא הקצו מעולם כספים, נציג אגף התקציבים הלך, אולי אם היו מקצים כסף לטיפול. אנחנו חייבים לייצר כלי מעקב ובקרה. אנחנו לא יכולים להסתפק במחקרי הערכה ומדידה אחת לכמה זמן. אנחנו צריכים כל הזמן לקבל נתונים רציפים של מה שמתרחש בעולם הזה ולהסיק מהו המסלול הטיפולי הנכון. זה לא נמצא עדיין בידנו למרות שאנחנו מקצים לזה משאבים. זה לא מספיק. כדי לדעת מה יעיל ומה מועיל אנחנו חייבים לעשות את זה.

דובר כאן על הנושא המערכתי, אבל יש קושי עצום בטיפול הרשויות המקומיות ובמיוחד לחלשות שבהן, שאין להן יכולת של התכנות עצמית ולא תמיד יכולים להקצות משאבים, מקומות וכדומה. צריך לטפל בזה גם באופן מערכתי וייתכן שבגלל בעיות של שיתופי פעולה יהיה צורך אפילו בחקיקה שתטפל בנושא שיתופי הפעולה. כמובן שהשר צריך להחליט אם הוא רוצה בכך. שיתופי הפעולה הם לא דבר טריוויאלי ואפילו להוסיף שולחן אחד מהווה בעיה. יכול להיות שחקיקה שתחייב שיתופי פעולה הוא דבר ראוי.

אנחנו חייבים לדבר יותר על הנושא של התאמות תואמות תרבותית. תאימות תרבותית, רגישות תרבותית. דיברנו על כך רבות לגבי כל האוכלוסיות. אנחנו כן צריכים לזהות מוקדים בעיתיים ומורכבים. איריס פלורנטין דיברה על כך אבל אנחנו צריכים לתת לזה דגש.

הדבר האחרון והחשוב שנעשה בתוך המשרד, הוא נאמר כאן אבל אני מדגיש אותו. יש לנו הרבה מסגרות פנים משרדיות שעוסקות בנושא של סמים ואלכוהול. יש כאן הרבה משאבים שלא באו לידי ביטוי במסגרת הזו. מדובר בעשרות מיליוני שקלים נוספים שבאים לידי ביטוי במערכות הטיפוליות שלנו או בהתמודדות שלנו במיוחד בנושא של נוער, בחסות הנוער ולא רק שם.

בסך הכל אני חושב שהגיעה העת לעשות תכנית לאומית בין משרדית בנושא הזה.

הערת סיכום ברשותם. אם אנחנו מסתכלים בראיה של עלות תועלת, בסוף אנחנו צריכים להחליט מה העלות הטובה ביותר שיוצאת מהתקציב, וזאת בדיוק הבעיה שאפשר לדון בשולחן משותף ולבדוק האם יש שיטות ודרכים חדשות בתחום הזה, אולי חלקן טיפוליות, חלקן בריאותיות, מדעיות או דברים אחרים שכדאי לזרוק לחלל. הנושא השני ששמנו עליו דגש ונחום איצקוביץ רמז עליו ואותך אישית זה יעניין וזה הנושא של המגזר הלא יהודי. שם אנחנו נותנים עדיפויות לסגירת פערים.

עלה פה הנושא של מחסור במסד הנתונים, מחסור אמיתי שייתן לנו את הכלים לבחון איפה צריך לעשות מיקוד של המשאבים. חוץ מזה אנחנו מאוד מפרגנים לשירות על השירות ועל העבודה שלו.

אני מבקש לומר כמה דברים. ראשית יש לנו הערכה לשיפור שחל במשרד בטיפול ההתמכרויות, רואים את זה גם מהבחינה התקציבית וגם בשטח. אני באמת רוצה להיות שותף לשבחים לאיריס פלורנטין ולכל העובדים בנושא בתוך המשרד.

ישנם כמה דברים שצריך לבחון אותם. המקום היחיד, לא המקום היחיד כי אני יודע שיש שיתוף פעולה בין כל הגורמים שנוגעים בעניין, אבל הגורם הממלכתי היחידי שיכול לעמת, לשתף פעולה ולבחון את הנותנים השונים, למרבה הצער הוא לא הממשלה אלא הוועדה הזאת. כאן מידי שבוע מתכנסים, או מתי שאנחנו מתכנסים כל הנוגעים בעניין וכל אחד אומר את מה שהוא אומר. היום אנחנו עם משרד הרווחה. היינו עם סגן שר הבריאות, עם השר לבטחון פנים ועם הרשות כמובן בהתחלה. העניין של שיתוף פעולה ויצירת המנגנון לשיתוף פעולה אנחנו נבחן אותו כאן כוועדה, אבל אני מציע שגם השר יצחק הרצוג יבחן .

נכון מה שאמר המנהל הכללי שעם כל ההתקדמות בטיפול ההתמכרויות עדיין יש עבודה. אבל ישנם דברים קונקרטיים שאפשר לדבר וזה המחסור במכסות הטיפול במכורים לאלכוהול ולדעתי ה נושא הזה לא מקבל מספיק תשומת לב והערכה של הגורמים המקצועיים. יש מחסור של כאלף מכסות. דבר נוסף אותו יש לבחון והוא הנושא של הגדרת נכות זמנית של אנשים שעוברים טיפול. הנתונים כאן יכולים להטעות.

אם בוחנים את הסוגיה לאחר ארבעה חודשים, לאחר שנה, ואחר שנה וחצי, אני חושב שגם זה לא מספיק, לדעתי יש לבחון את זה במבחן זמן ארוך יותר. המבחן העיקרי היא ההשתלבות בחיים הנורמטיביים בתעסוקה. כדי לאפשר את המדרגה הזאת, לעשות עוד צעד לדעתי יש לבחון את הנושא של הענקת מעמד נכה זמני, דרגה שתאפשר נגישות לסל שיקום למכורים לסמים קשים שמקבלים מתדון ושאר התחליפים.

המוסד לביטוח לאומי צריך לעסוק בזה.

כמובן. דבר נוסף שדיברנו עליו והוא מרכזי התעסוקה מוגנים, ותחנות לחלוקת תחליפי סם.

ברשותך, לא "תחליפי סם" אלא מרכזי טיפול תרופתי ממושך.

אני מתנצל, הסכמתי שזה הביטוי שצריך להטמיע, בהחלט,אני מתנצל.

המנהל הכללי התייחס לנושא של matching ושיתוף הפעולה, אני מציע שכבוד השר והמשרד יבחרו אפשרות לבחון רשויות שנמצאות באשכולות 1, ו- 2. אפילו אם תגידו 75 ו – 25 או 80 ו- 20, ה- 80 או ה- 75 יהיו אבל ה- 25 או ה- 20 לא יהיו, ואז שום דבר לא יהיה. אני לא חושב שיש מקום לעשות חלוקה דיפרנציאלית חדשה של הנושא אלא יש מקום לבחון מתן פטור לאותן רשויות חלשות.

בסקירה של איריס פלורנטין דובר על כך שהמשרד פועל ב- 85 רשויות מקומיות. כולנו יודעים שיש קרוב ל- 252 רשויות מקומיות. זאת אומרת שיש כ- 170 רשויות שלא קורה בהן שום דבר.

יש גם מתאם סמים של הרשות, השאלה אם זה מסונכרן או לא. צריך לראות איפה חסר.

אדוני השר, נקודה נוספת היא העובדה שמשרד הרווחה מתקצב ברשויות המקומיות את פעולות היחידות הסמים. אני חושב שזה דבר שיש מקום להגדיל, לפחות באותן רשויות חלשות ובאותן רשויות הסובלות אצלן במיוחד מבעיה של התמכרות. אנחנו יכולים להצביע על כל מיני מקומות.

אני מציע לשר לבחון בניית מתקן שיקום סגור למכורים לסמים ולאלכוהול. אנחנו דנו עם השר לבטחון פנים בשבוע שעבר על האפשרות לקביעת חלופת מאסר, מעצר. זאת אומרת לאפשר חלופת גמילה ושיקום במקום מאסר או חלופת גמילה ושיקום - עדיין לא הכרענו בזה.

אבל היום יש לנו מתקנים סגורים, "מלכישוע" בפועל זה סגור.

כל מתקן כזה יחסל את כל האפשריות, מה שקורה זה שאתה מטפל במעטים בהרבה כסף.

כבר בישיבה הקודמת, לפחות אני כאדם שנכנס לעניין הזה לפני כמה חודשים, הגדרתי לעצמי שצריך לחסום את הסמים בשני מקומות עיקריים, והם הדור הצעיר ולחסום את כניסת הסמים בגבולות.

בדיוק, אלו שני הדברים העיקריים.

זה עדיין לא פותר אותנו מכך שמסתובבים אנשים בתוכנו שיכולים לגרום נזק גם לעצמם, גם למשפחתם וגם לחברה.

לגבי ההצעה של כבוד השר ליזום דיון על החיבור בין תאונות הדרכים, הסמים והאלכוהול - אני חושב שנעשה את זה בשיתוף עם וועדת הכלכלה.

ברשותך אני מבקש לומר כמה דברים שכדאי שיאמרו. אחת הלקונות בעבודה שלנו, ואני חושב שיש לזה קשר ישיר עם משרד הרווחה. ראשית אני הייתי פותח במחמאות כי אני חושב ששיתוף הפעולה הוא מצוין, יחסי העבודה, היחסים המקצועיים הם יוצאים מהכלל ואני רק מבקש לברך על כך ושנמשיך לעבוד בצורה כזאת לחשיבה משותפת, תכנון משותף וביצוע משותף.

אבל הייתי מבקש דווקא בכמה דברים את הדחיפה שלך, גם את היכולות, וגם מתוקף התפקיד.

הדבר הראשון, מיזמי שיקום – אני חושב שאחת הלקונות המרכזיות, ובשלב הזה שאליו אנחנו מגיעים לאחר הטיפול שהוא די מתקדם לעומת העולם. יש לנו באמת הרבה פריצות דרך והרבה מאוד הצלחות גם ברמה האחוזית וגם ברמה הפרטנית. אנחנו היינו רוצים להגיע למצב שאותו אדם שסיים את הטיפול שלו בקהילה הטיפולית או במקום אחר, ימצא את מקומו בחברה.

אתם לא עובדים עם מרכזי שיקום? המשקם למשל.

יש. אבל מבחינתי זה מעט וזה מראה בדיוק את החסר.

נקודה מעניינת.

אני חושב שהנושא של שיקום, אני הייתי מבקש מכבודך כמה שיותר. הרי למשרד הרווחה יש את היכולות.

אתם יכולים להציע לנו שיתופי פעולה שגם אתם תוכלו לקדם לכמה שנים.

גם היום בפעילויות הרבות של הרשות הלאומית למלחמה בסמים, וסליחה שאני מעיד על עיסתי, אני באמת חושב שאנחנו באמת מצליחים להגיע - - -

מאה אחוז, תבואו עם רעיון, אולי תבואו עם משהו שגם המוסד לביטוח הלאומי יבוא עם הקרנות או עם משהו אחר, כדי לתמרץ אנשים יוצאי מעגל ההתמכרויות לשוק התעסוקה. זה נושא מעניין. יפה.

ישנה הצעת חוק.

החוק לא מתקדם אז בואו נקדם בלי חוק. הצעת חוק טובה אבל היא נתקעה באוצר או באיזה שהוא מקום.

הנקודה השנייה , המלחמה באלכוהול - ואני חושב שכבר הצלחנו לגעת בה בחודשים האחרונים והיא גם עולה על סדר היום באופן משמעותי, זה הנושא המלחמה באלכוהול. למרות ההבדלים המאוד משמעותיים בין הסמים לבין האלכוהול. אני חושב שהמדינה חייבת היום, כמערכת שלמה, כממשלה, לקחת את כל נושא האלכוהול ולהתחיל לבצע הרבה מאוד פעולות, החל מהחקיקה וכלה בהרבה מאוד פעילויות.

זה לא רק לגבי נוער זה גם הרבה מאוד מבוגרים. כאן מדובר בהשקעות יחסית מאוד קטנות. כאן בעניין הזה דווקא התקדמנו ובנינו יחד עם משרד הרווחה תכנית הערכות לאומית. מטבע הדברים זה הולך קודם כל לשר לבטחון פנים כשר האחראי כרגע על הרשות. אני מניח שזה יבוא לשולחנך מהר מאוד משום היותך לא רק שותף טבעי אלא כשותף מאוד בכיר לעשייה הזאת. אני חושב שהמדינה חייבת, חייבת וזה לא רק לחשיבה כזאת או אחרת, היא חייבת לבלום את התופעה הזאת. התופעה מזיקה הן במשפחות והן בתעסוקה והן במוסדות החינוך.

הנהיגה היא רק חלק אחד מהדברים הרעים. ביום שישי האחרון עם אותם שישה ההרוגים, אנחנו יודעים ממה זה נובע.

חשוב שלציין, ואני מעריך שלזה התכוון היושב ראש, את הנושא של חלופת מאסר או חלופת מעצר. זה מתבצע היום ואתה מכיר את זה דרך "מלכישוע". אנחנו קיבלנו את ברכתה של זיוה הרמן, נשיאת בית המשפט בתל-אביב. אנחנו רוצים ללכת גם לבית המשפט בירושלים ולבית המשפט בחיפה.

יש לנו הרבה מאוד מחקרים שעליהם אנחנו מתבססים, הרבה מאוד נתוני הצלחה במיוחד בארצות הברית. היום פועלים שם למעלה מאלף בתי דין לסמים בלבד. בארץ אנחנו יודעים שמתוך מצוקת התקנים והמשאבים זה לא יקרה. אבל אין ספק שאם שלושה בתי משפט נכבדים יתחילו להפנים את העניין של חלופת מאסר לקהילות הטיפוליות שמתבצעות היום העניין זה רק יבורך. מי כמוך, גם כאיש משפט מכיר את הצד השני ואני חושב שכאן תוכל לסייע בעדנו.

לגבי מכרז לנוער. אני חושב שצריך לעלות פה את זה. עומד להתפרסם ממש בימים האלה מכרז ואתם עומדים כברבשלב הסיום, אני חושב שהמהלך הזה הוא מהלך נכון, מהלך מאוד חשוב. וזה טיפול בנוער ברשויות המקומיות.

זה אושר במסגרת התקציב שלנו לשנים 2009-10. זה עדיין חסר.

מה חסר בעניין הזה?

בעניין הזה אני חושב שאתם כבר למעשה בסיום וצריך לברך על זה, אני חושב שהכיוון הוא מאוד נכון. יש לי כאן כמה נושאים קטנים ואני משאיר אותם ,כמו הנושא של כפר איזון, מסד נתונים, כל נושא קהילה והמשפחה. אני מציע להשאיר את הדברים.האלה למקום אחר.

אלה הם הדברים שלי והיה חשוב לעלות אותם פה לפניך.

אני מבקשת לומר שלנו בהבטחת הכנסה יש שיתוף פעולה מאוד טוב עם משרד הרווחה. אנחנו מאשרים קצבת הבטחת הכנסה למכורים רק במוסדות עם רישום של משרד הרווחה או של משרד הבריאות, כך שאנחנו כפופים לפיקוח שלהם.

עולה שאלה לגבי הערת היושב ראש, היו זמנים - - - אולי ניתן לנחום איצקוביץ להשיב על כמה נקודות שרצית לעלות ואז נחזור למוסד לביטוח לאומי.

לא התייחסתי לתכנית הפיתוח, איריס פלורנטין יכולה לומר. אנחנו כן קיבלנו תוספת תקציבית בניגוד להרבה משרדים ועל כך צריך לברך. יש לנו תכניות ממוקדות ואיריס פלורנטין יכולה להרחיב על הליכי מכרז. סוף סוף אושר התקציב ואפשר ללכת לקראת ביצוע. אנחנו נאיץ את התהליכים.

לגבי הנושא שמאוד מציק לנו, הנושא של הרשויות החלשות. יתכן ונוכל לשנות את ה- matching. אבל מה שאנחנו עושים ועשינו כבר לרשויות, זה בכל פרויקט חדש שאפיינו אותנו כפרויקט חדש ושאושר, נתנו השתתפות של 5% בלבד. ברשויות 1 ו- 2 עשינו את זה גם בתכנית לאומית לנוער בסיכון ושם זה רשויות 1, 4 שנתנו 100% השתתפויות בלי הרשויות. זה אושר ויש תכנית חמש שנתית בעניין.

אנחנו גם חושבים שניתן לקחת מהתכנית הלאומית לנוער ולילדים בסיכון שהיא בהיקף של מיליארד שקל במשך השנים הקרובות, לקחת תכניות מסוימות בתוך הקהילה לנוער ולקצות משם משאבים בלי matching, וזה מחייב כמובן שהנעה של התהליכים תהייה עליכם, על ידי איריס בתוך התכניות.

אנחנו נתנו את זכות הבחירה לתכניות לרשות המקומית בניגוד לזה שהממשלה מכתיבה מלמעלה אנחנו אמרנו להם תציעו אתם את התכניות. לרשות המקומית יש את זכות הבחירה. ברשות מקומית שיש בה את הבעיה הזאת צריך להניע את התהליכים הפנימיים. אנחנו גם ננחה בוועדת ההיגוי, אני עומד בראש התכנית הלאומית, אני אנחה את וועדת ההיגוי להתייחס גם לסוגיית הסמים והאלכוהול בתכניות של ילדים ונוער וסיכון.

זה בהנחיה.

להקצות משהו מתוך זה וזה ייתן מענים לחלק מהדברים שאמרת. חוץ מזה צריך הרבה אוויר.

וכסף.

אם יש אוויר יש גם כסף.

היושב ראש שאל איפה הכשל.

אני מבקש קודם הדיון הענייני משהו שהוא לא ענייני. למנהלת הכללית של המוסד לביטוח לאומי הייתה עמדה לא להגיע לכאן?

חס וחלילה. יכול להיות שזה כתוצאה מאילוצים עובדתיים והיו לה סיבות מספיק טובות לא להיות כאן. חד משמעי. היות ואני השר הממונה אני יכול לענות. אני יכול להגיד לך כשר הממונה, שלהפך ההנחיה למוסד לביטוח לאומי, והמנהלת הכללית הזאת במיוחד מכבדת מאוד את עבודת הכנסת והוועדות.

לגבי השאלה שעלתה כאן בנושא הנכות הכוונה היא לאחוזי הנכות, או שאתם רוצים לשמוע - - -

אנחנו הולכים לדון בזה בשבוע הבא. אני מבקש שהוא יוצג ושגם הוועדה תדע בשבוע הבא איפה יש פער. הרי כשאדם נמצא בטיפול הוא צריך אחר כך גם לעבור תהליך שיקום, הטענה היא שזמנית הוא מאבד באיזה מקום את מקור ההכנסה, צריך לעשות אנליזה ולהבין מה הנוהל ומה צריך לעשות והיכן יש כאן בעיה.

הגדרת סטאטוס במצב הזה.

חיים מהל, איזו הגדרת סטאטוס?

למשל מי צריך להגדיר אותו כנכה באופן זמני, ישנה התנגדות של המוסד לביטוח לאומי.

אני יודע שהמוסד לביטוח לאומי מתנגד, צריך להבין למה ועל זה יהיה הדיון בשבוע הבא. אבל צריך לתת פתרון. כמה כאלה יש לך היום שמקבלים הבטחת הכנסה?

אם אנחנו מחברים גם את מי שהוא בלתי ניתן לגמילה שהוא אלכוהוליסט או נרקומן. יש לנו בסך הכלל 3,500 כאלה שנמצאים במסגרות גמילה. בשוטף.

את יכולה לדעת כמה חדשים יש בכל שנה?

זה פחות או יותר מספרים די מאוזנים, זה גם סכום חודשי. היום בתום שנה או שנה וחצי של טיפול אנחנו מחזירים אותם לחפש עבודה. זאת אומרת שכל עוד הם במסגרות - - -

מה אגף השיקום שלכם עושה בעניין?

כרגע אין שיתוף פעולה ואני מבינה שעל זה הדיון.

זה הזמן לחשוב על שיתוף פעולה, גם אגף השיקום.

לא שמענו את דעתו של השר בעניין החקיקה.

מיד נדבר על זה.

אני מבקש לעלות עוד נקודה אחת. עם השנים הוקם מערך מאוד יפה וראינו את זה פה שהמערך הלך וגדל, עם המכורים היותר קלים אנחנו מצליחים. הנותרים, והם הרבה, הם אלה עם בעיה נוספת ומה שנקרא תחלואה כפולה שיש להם גם בעיה פסיכיאטרית, הם נשארים ואיתם קשה יותר להתמודד.

יפה עשה משרד הרווחה שנתן מכסות בנושא של קהילה טיפולית ספציפית. אבל עדיין כשאני רואה מה מגיע אלינו כמעט מדי יום לשולחן - אנשים פרובלמאטיים, שלא מסתגלים למערכת, שלא מתקבלים או שלא קולטים אותם ואלו הם האנשים עם הבעיות האלה. כאן המערכת צריכה להמשיך לתת פתרונות. כבוד השר היה בכפר איזון לפני שנתיים לדעתי, ודיברנו על שיתוף פעולה, לא יתכן שאדם שהבן שלו במצב פסיכוטי על רקע שימוש בסמים צריך להשקיע עשרת אלפים בחודש.

חיים מהל, אנחנו לקראת סיום העניין, זו בעיה בירוקרטית וזה לא שנתיים זה שנה וחצי אם איני טועה. זה נתקל בסבך הבירוקרטיה הישראלית, אנחנו לקראת בשורה. מתי הדיון שלך עם המנהל הכללי?

היה כבר דיון עם המנהל הכללי, אני לוקחת את תעריף יחד עמותה לוועדת תעריפים - - -

יפה. חברים אנחנו לקראת סיום של משהו היסטורי.

אני מבקש להתייחס לנקודה אחת לפני שאני אציג קצת את הפעילות של הפורום. בעיקר אני מבקש להתייחס לדברים שנאמרו כאן על ידי איריס פלורנטין ויאיר גלר. נשאלת השאלה למה למרות כל השירותים שקיימים היום, וקיימים היום הרבה מאוד שירותים. מאז שאני הייתי "במלכישוע" בשנת 1991 באמת הוקמו כל כך הרבה שירותים כמו שאיריס פלורנטין תארה כאן.

בכל זאת למה אין אלפים, לא מאות כמוני שמצליחים לצאת מהמעגל הזה? לא רק במובן שלצאת מהעולם של הסמים אלא גם להשתקם במובן של לימודים, לימודים גבוהים, אקדמאיים, להשתלב בשוק העבודה, להקים משפחה, להשתלב בחברה באופן שיאפשר להם לא להזדקק יותר לשירותים האלה שבתחילת הדרך הם מאוד צריכים אותם, וכמובן שצריך לתת אותם. הנושא הטיפולי היום בארץ באמת מאוד מתקדם, בכל זאת ישנה בעיה שלא הרבה חבר'ה מצליחים לפרוץ את המעגל הזה ולשאוף להתקדם לדברים נוספים.

אני חושב שהבעיה הזאת, ישבנו ואנחנו יושבים יחד איריס פלורנטין, פאולה והרשות ויושבים לא מעט, כמעט ארבע שנים וגם עם חברת הכנסת לשעבר תמר גוז'נסקי שהייתה ממובילי החוק של פגועי הנפש. ישבנו וכתבנו שעות על גבי שעות הצעת חוק שכוללת הקמה של דברים שיכולים להוות פריצת דרך לדברים שעדיין אינם קיימים. הרעיון לקדם את הצעת החוק הזאת, ההצעה קיימת והיא כתובה. יש בה מסגרות שיקומיות שכוללות לימודים, מפעלים מוגנים, כוללות דברים רבים.

ראשית, אני מברך על שיתוף פעולה מאוד טוב שמתקיים עם משרד הרווחה, גם ברמה האישית וגם ברמה המקצועית לכל אורך הדרך.

כמה נקודות הערות, נושא של העדר סל שיקום, הוא עלה מכמה גורמים והוא נושא מאוד מהותי שחשוב להסדיר לא רק תקציבית אלא גם במה שנקרא ברמה המוסדית.

לגבי מחשוב, זו בעיה שקיימת אצלנו אבל גם במסגרות שלכם, העדר מערכת תשתית מחשוב שתאפשר קבלת והסדרת בסיס מידע.

אני לא מודע שישנה בעיה, אני אשמח לקבל ממך איריס נייר עבודה. אני לא יודע שיש אצלנו בעיית מחשוב. תגדיר את הבעיה ונפתור אותה יחד. תציע, ונערוך מפגש אתה אנחנו ובריאות.

אנו עוסקים בפיתוח ותרגום של כלי שיוכל להוות בסיס לעבודה, כלי שתוקף בינלאומית, שיהיה בסיס לבניית תכניות שיקום ויוכל לאפשר ולעזור לנו וגם לכם בקביעת המדיניות.

מיזם נוסף, הוצאת נשים מהזנות, הוקצו למיזם הזה עשרה מיליון שקל, שנתית, על ידי ראש הממשלה. לצערי שקל לא הוקצה לנושא של גמילה.

אני מציע שזה יהיה בדיון נפרד כי אני לא בטוח שההערכה שלך נכונה. אני יודע שהמיזם הזה מזמן כבר מעל עשרה מיליון שקל, זה בוועדה למעמד האישה. אין לי פה מספיק נתונים. אתם הערתם, למי הערתם?

גם אני הערתי למובילים עוד בשלב הראשון.

כל הכנסת התעסקה בזה, כל הממשלה התעסקה בזה. אני לא יודע שיש בעיה, אני אשמח לקבל מאיריס פלורנטין נייר שמפרט את הבעיה. נעלה את זה בוועדת ההיגוי.

הערה אחרונה ואני אומר אותה לכולנו, ה"נופלים בין הכיסאות", המערכת שקיימת היום היא מערכת אבחונית אבל ישנם כאלה שמבחינת מענה ארוך טווח ממשיכים להיות "נופלים בין הכיסאות".

אני מודה על הדיון. אנחנו רואים שבדיון כזה עולים דברים שכל הזמן עדיין מחייבים שיפור. אני ישבתי עם בני בודובסקי על החוק שלו והבעיה היא "שתפסת מרובה לא תפסת", אין היום כאן אף גורם שמסוגל להרים את החוק הזה במתכונת הקיימת של מבנה השלטון ובעיות האוצר שיש לכולנו. צריך לשאוף לשיפור המצב הקיים, אבל זה טוב שאתה מנסה לקדם את זה.

אין לי בעיה לחוקק את זה אבל צריך להבין שהרשות הוקמה בשביל שיתופי פעולה. השאלה אם זה בא להחליף את הרשות או בא להשלים את עבודתה. מישהו צריך להגדיר מה זה אותו שיתוף פעולה. עובדה שיש שיתוף פעולה ועובדה שמדברים כאן על שיתופי פעולה. יכול להיות שצריך לבחון את הכלים המינהלים של שיתופי פעולה כמו וועדות היגוי או פורומים אחרים. אני לא כל כך יודע איזה, הבנתי שיש מספיק שיתופי פעולה. אני צריך להבין איפה החסר או איפה הלקונה שאתה מאפיין.

אדוני היושב אני מציע שאחרי שתגמור את הסבב עם כולם ותרצה לעשות פגישה עם השרים או המנהלים הכלליים, אני בא. חשוב שאתה תאמר לנו איפה חסרים דברים.

העניין שהנושא נמצא בטיפול בכמה משרדים זו בעיה. התחבורה נמצא בתחבורה , התעשייה נמצאת בתעשייה.

זו בעיה שקיימת מקדמת דנא, אי אפשר להגיד שבגלל זה זה רע. אנחנו קיבלנו את הדברים האלה מהרשות ועובדה שזה קודם. בסך הכל בציר הזמן זה קודם. הרשות קיבלה גם כן דברים.

אנחנו הקמנו יחידת נשים, שלב העברה.

אני הצעתי למנהל הכללי ואני מציע גם ליאיר גלר ליצור ממשק של מטה מנהל כללי מול מטה מנהל כללי. תיזום על כל הנושאים ותלך על זה וזה בוודאי יכול לעזור. אנחנו רוצים שיתוף פעולה טוב.

עניין האלכוהול ללא ספק מחייב שדרוג, אני אדחוף את זה בתוך המשרד, חד משמעית.

לגבי ההערה לתכנית הזנות, אני אבדוק אותה.

לגבי המוסד לביטוח לאומי אני אבדוק לקראת הדיון שלכם עם המנהלת הכללית. יש לי גם בעיות עם הקרנות של המוסד לביטוח לאומי. נכון לעכשיו הקרנות של ביטוח לאומי לא נותנות למתקנים שעוסקים בגמילה מסמים, הם טוענים שזו לא מחלה. אני טוען שזו מחלה מבחינה משפטית. בנושא הקרנות יש ויכוח מאוד קשה ואין לי שום בעיה שזה יעלה בשבוע הבא לדיון בוועדה. נבהער מדוע קרנות המוסד לביטוח לאומי חושבות שזה לא בסל שלהם, לסייע לפחות חלקית בתכניות שקשורות למקרי סמים.

תודה רבה לך אדוני היושב ראש.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:40