PAGE
10
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

22.7.2009

הכנסת השמונה עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב ראשון









פרוטוקול מס' 26
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום רביעי, א' באב תשס"ט (22 ביולי 2009), שעה 09:30

קליטת עולים חדשים מצרפת

חברי הוועדה: ליה שמטוב – היו"ר

פאולה אדלשטיין – יו"ר ועדת עלייה וקליטה, הסוכנות היהודית

יעל בלאיש – מנהלת נשרד הנציגות בצרפת, הסוכנות היהודית

דוד ראש – מנהל אזור צרפת, הסוכנות היהודית

ענת אוזן – מנהלת מערך אירופה, הסוכנות היהודית

פייר בסנינו – מייסד עמי

פאבל גורביץ- שליח עלייה לצרפת

לורן אוזן – עולה חדש מצרפת

דניאל דאסג – עולה חדש מצרפת

פרנק מולי – עולה חדש מצרפת

רחל דאסג – עולה חדשה מצרפת

לורן מוגרי – עולה חדש מצרפת

אנה מוגרי – עולה חדשה מצרפת

זכריה אברגל – הכשרה מקצועית, משרד התמ"ת

גלית לוי – התאחדות התעשיינים, מרחב ירושלים

מרדכי רודגולד – יזם, התאחדות התעשיינים

יחיאל לנקרי – מנהל כספים, התאחדות התעשיינים

דורון אלוש – מט"י, מרכז טיפוח יוזמות

מיכאל בלום – כתב סוכנות ידיעות בצרפתית

סם קדוש – אגוד הסטודנטים עולי צרפת

אמלי אבבו – קליטת סטודנטים צעירים CNEF
אבי זאנה – מנכ"ל עמי

דניאל אוברמן – מנכ"ל נפש בנפש

דנה גורדון

נוגה לנגפור - חבר המתרגמים בע"מ

קליטת עולים חדשים מצרפת

בוקר טוב לכולם. אני מברכת את כל המשתתפים שהיום נמצאים פה בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. גם אני רוצה לברך את נציגי העולים החדשים שהגיעו לפני יומיים לארץ. ברוכים הבאים לישראל. אני רוצה לאחל לכל העולים שמגיעים עכשיו ולכל העולים שהגיעו קליטה מהירה, טובה, ואנחנו כמה שנוכל נסייע להם. יושב ראש הסוכנות היהודית נתן שרנסקי פנה עלי בבקשה לארח פה את העולים החדשים שהגיעו מצרפת. אני בהזדמנות זו רוצה לברך אותו פעם נוספת על התפקיד שלו, על העשייה שלו. הפרויקט הזה שהוא במשותף עם הסוכנות היהודית וקרן עמי שבראשותו עומד פייר בסנינו, הפרויקט הזה הוא מבורך במטרה לעודד את העלייה מצרפת וכדי לראות איך אפשר לאפשר ולשפר את קליטת העולים מצרפת. פה נמצאים נציגי הסוכנות היהודית וגם נציגי משרד הקליטה וגם נציגי המשרדים הרלוונטיים האחרים. היום אנחנו רוצים לשמוע על הקליטה של העולים החדשים מצרפת, איך קולטים אותם, איך מסייעים להם, איפה הם נמצאים היום, מה קורה בעתיד, מה קורה אחרי שנה, שנתיים, איפה הם נקלטים, איפה הם אוהבים יותר להיקלט, אולי אפשר למצוא פתרונות בעתיד ולחשוב גם על ערי פריפריה וזה אנחנו נשמע היום בישיבת הוועדה. קודם כל לפני שאנחנו נתחיל אני מבקשת מכל הנוכחים, מי שהים משתתף בדיון להציג את שמכם לפרוטוקול. הישיבה מתנהלת בשפה העברית. מי שלא מבין אז אני אבקש לתרגם לצרפתית. בבקשה אני מבקשת מפייר בסנינו להציג את דבריו.

אני אדבר בצרפתית. שמי פייר בסנינו. אני המייסד של עמי ונשיא של פון סוסיאל שהוא ארגון הגג של קהילת יהודי צרפת. אני מצטער שאני לא מדבר עברית כך שאני לא מבין עברית. לכבוד הוא לי ולעונג הוא לי להיות כאן בכנסת הבוקר. רציתי לומר לך גברתי יושבת הראש שזו הזדמנות חשובה בשבילנו להחליף מספר מילים איתך ולומר לך כיצד ביום החשוב הזה מלווים אותנו עולים חדשים מצרפת. מזה 5 שנים שהקמנו את קרן עמי במטרה ללוות את קליטתם המוצלחת של יהודי צרפת בארץ וכל הזדמנות חדשה, כל תוכנית כזו מבחינתנו היא מרגשת במיוחד. זה מזל גדול לקהילת יהודי צרפת לשתף פעולה באופן מאוד קרוב עם הסוכנות היהודית כדי לחלוק ביחד חשיבה מעמיקה בנושא הזה. עליית יהודי צרפת כידוע לכם היא עלייה של בחירה, עלייה איכותית שבאה במטרה להגשים חלום אידיאולוגי בארץ. אנחנו יכולים להגיד שבהחלט אנחנו מביאים לכאן את הבנים הכי טובים שלנו, יהודים שהתחנכו גם על ערכים ציוניים, גם על ערכים יהודיים בתוך הקהילה היהודית בצרפת ובהחלט כבוד גדול. בהחלט זה פרי עבודה שלנו של מאמץ גדול בחינוך היהודי. עלייה לא צריכה להיות כאמור עלייה של בריחה אלא בהחלט עלייה של בחירה, של פתיחות וזו העבודה שלנו. זה כבר שישים שנה אחרי השואה, הקהילה היהודית מנסה להתארגן כדי לפתח ערכים של תרבות, של חינוך, של זהות יהודית. אנחנו יכולים לעשות את זאת רק בזכות מדינת ישראל. כבר שישים שנה אנחנו בעצם ניסינו להביא את תרומתנו לחיזוקה של מדינת ישראל. אז כמו בסיפור של אב ובן בצניעות אנחנו יכולים להגיד כמו כל הקהילות היהודיות שתפקדנו בתקופה מסוימת גם בתמיכה כלכלית, גם בהבאת העולים בתפקיד של האבא שתמך ועזר למדינת ישראל. היום בהחלט אפשר להגיד שהאבא אולי עייף והבן יותר חזק. לכן אני חושב שהבן היום יכול בחייו לעזור לאב. כאן אנחנו מדברים על עלייה וקליטה בוועדה זו, אך לפני שמגיעים לעלייה ולקליטה צריכים לדבר על עזרה לקהילה היהודית כדי שהיהודים יישארו יהודים ובשביל זה צריך להשקיע הרבה בחינוך בתפוצות. המסר שלי היום הוא במספר מישורים. הדבר הראשון אני רוצה לחזור עליו, בהחלט קהילת יהודי צרפת מביאה לארץ בעלייה את הטובים בבניה ואנחנו מברכים על כך. אך מצד שני אני רוצה למסור פה מסר שהקהילה הזאת למרות שהיא באה מצרפת, אולי מפני שהיא באה מצרפת היא צריכה עזרה מיוחדת כדי שתהליך הקליטה שלה יהיה מוצלח בארץ. ולסיום אני רוצה למסור את המסר השלישי שלי שכבר דיברתי עליו, והוא שכדי להגדיל וכדי לחזק את העלייה צריך לחזק גם את החינוך היהודי, צריך להעמיק את הקשר עם מדינת ישראל וזה בקהילה שלנו עושים דרך החינוך היהודי, בתי הספר היהודיים, תנועות הנוער וכל מיני פרויקטים שצריכים לפתח ביחד בין מדינת ישראל לקהילה היהודית בצרפת.


אני רוצה לספר על זיכרון אישי שהיה לי עם ראש הממשלה לשעבר מר אריאל שרון שהייתי בפגישה אישית במשרדו כשהייתי כבר יושב ראש עמותת עמי ובעצם לפני שקיבלתי על עצמי את תפקיד יושב ראש הקהילה ושאלתי אותו האם ניתן בעצם לשלב בין שני התפקידים? מצד אחד לחזק את הקהילה ומצד שני לטפל בנושא עלייה? והוא ענה לי התפקיד שלכם בחוץ לארץ זה לשמור על יהדותם של היהודים, לשמור על זהותם, והתפקיד שלנו הוא בעצם להראות להם את כל הטוב שיש במדינה הזאת ולהביא אותם לכאן. תודה רבה.

תודה רבה למר בסנינו. בבקשה אני מבקשת מדוד ראש מנהל אזור צרפת מהסוכנות לומר את דברו.

תודה גברתי יושבת הראש. תודה על ההזדמנות לתת לנו את הבמה הזאת כדי שנוכל להביא את דברה של קהילת צרפת והעלייה מצרפת בכלל. ברשותך אני אתחיל עם כמה מספרים. ביממה האחרונה עלו מצרפת כ-230 עולים חדשים, ביניהם, זה חשוב לציין, 75 ילדים. זה בעצם העתיד שלנו כאן במדינה, העתיד של עם ישראל. מספרים נוספים בשנים האחרונות מצרפת עולים בין 2500 ל-3000 איש מדי שנה. זה מספר לא מבוטל. אם אני עושה את זה ביחס לגודלה של הקהילה היהודית זה מספר העולים הכי גבוה שיש כיום בעולם. ברשותך אני כבר אתחיל ואומר, אני לא בטוח שמקומה של העלייה מצרפת הוא הראוי בהתייחסות של כל המוסדות. נדמה לי שיש תת התייחסות לעלייה מצרפת והגיע הזמן לשנות את הפרופורציות, לשנות את ההתייחסות וכמובן לשנות את המשאבים. מספרים נוספים מדי שנה אנחנו מביאים לכאן כ3500 צעירים בתוכניות קצרות. זה מספר מאוד מכובד ואני שמח השנה להגיד שעל רקע הירידה בכל המקומות האחרים העלייה גם השנה של משתתפי התוכניות היא משמעותית מאוד ומאוד סימבולית. בנוסף לזה יש לנו מעל ל-350 איש שבאים לתוכניות מסע מדי שנה. בצרפת לשמחתנו הרבה מאוד בעזרת קרן עמי עשינו דברים חדשים והם ייחודיים בעולם, החל מהכשרת בעלי מקצועות חופשיים בצרפת עצמה. אני מדבר על רופאי שיניים, על רוקחים, על עורכי דין, על סוכני נדל"ן. כולם מוכשרים אצלנו במשרדי הסוכנות בפריז בקורסים של מומחים שמגיעים מהארץ. מביאים בעזרת משרד הקליטה אנשים שבאים לכאן לבחון, כלומר נציגי משרד הבריאות, הלשכה המשפטית, היום מתנהל קורס עם השופט צור לעורכי דין וכבר עשרות מהם עשו עלייה, כולל במטוס הזה. עלייה שהם לא היו עושים ללא ההכשרות האלה. זהו נושא חשוב מאוד שמתקשר באופן ישיר לתפיסה של העלייה בכלל שגם בזה אני לא בטוח שמדינת ישראל שכולנו גם היהדות נתנה את דעתה. אנחנו עברנו לעלייה מבחירה ולא עלייה מבריחה. עלייה מבריחה זה מבצע. באים אנשים שרוצים לבוא לארץ, אין להם ברירה, שמים אותם נגמר. עליה מבחירה, המשמעות ברגע שמבינים את העניין הזה, המשמעות היא שונה. אחד, תעסוקה, תעסוקה ותעסוקה. ושתיים, עברית ועברית ועברית. בשני הנושאים האלה אני יכול להגיד בפה מלא שאנחנו לא רק שלא עושים די כמעט ולא עושים בכלל. ואין שום סיבה ששני הנושאים האלה לא יהפכו להיות הדגל המרכזי של משרד הקליטה, של הסוכנות היהודית, של הקהילות בעולם, שיינתנו משאבים לעניין הזה. במתכונת הקיימת היום שיהיה ברור לכולם אנחנו מדינת ישראל, הסוכנות היהודית, העם היהודי לא ממלאים את משימתנו. ואני אומר את זה בצורה הכי ברורה. לפנינו יש עשרים, שלושים שנה של עבודה. לא יותר מזה. היום ההתבוללות אוכלת בכל פה בצרפת קהילה שהיא קשורה לישראל, מסורתית, קשורה לדת, 50% או 60% נשואי תערובת. אני כבר לא מדבר על ברית המועצות ולא מדבר על ארצות הברית. שיהיה ברור יש לנו עשרים, שלושים שנה לעבוד. אחרי זה לא יהיה עם מי גם אם נרצה. אנחנו חייבים ואני מנצל את הבמה הזאת כדי להגיד את זה בדם ליבי, לרכז את כל המאמצים, לעשות מאמץ מערכתי של המדינה כולה כמו שמר פייר בסנינו אמר, הגיע הזמן שהמדינה תבין שחייבים להשקיע, ואני לא מתכוון לעוד 10 מיליון, לעוד 20 מיליון, אני מדבר במאות מיליונים שבכל קהילה, בכל בית ספר יהיה שליח מורה שלא יהיה ילד שלא יודע לדבר עברית. שלא יהיה ילד בגיל בר מצווה שלא יהיה בכותל כמו שאנחנו נהיה היום בטקס. שלא יהיה דבר כזה שילד בגיל 17 או 18 לפני שהוא הולך לאוניברסיטה לא יעבור ויראה מה אפשר ללמוד פה כמו שאנחנו עושים בצרפת. אנחנו מביאים אלף כאלה כל שנה. אנחנו מביאים למחנות צה"ל 600 או 700 איש כל שנה. אנחנו מביאים לתוכנית שנקראת תנ"ך ביד ילדים באים לפה לשבוע, לומדים שעתיים תנ"ך ואחרי זה הולכים בעקבות התנ"ך. הולכים לראות את התנ"ך בעיניים. עוד איזה 600 או 700 איש. אין שום סיבה שלא נעשה תוכנית כזאת. זה לא יותר מדי כסף. ואם מישהו רוצה למדוד את זה במספרים ולא בערכים, אז גם במספרים, אני לא כלכלן, אני ביקשתי לעשות עבודה. יכול להיות שוועדת הקליטה יכולה להרים גם את השרביט הזה. לעשות בדיקה כלכלית טכנית כמה תורמת לתל"ג משפחה של עולים. תיכף אתם תשמעו אותם וכמה היא עולה. יכול להיות שזה בכלל ביזנס טוב. עזבו אותי מערכים. יכול להיות זה ביזנס טוב. בואו נשקיע עכשיו כדי שנקבל. נדמה לי שהגיע הזמן ואני מאוד שמח שהתחלתי דיון עם יושב ראש הסוכנות החדש שנראה לי שבהחלט רואה עין בעין את הדברים. אני מקווה מאוד שהדברים האלה יתורגמו למעשים. אני מבין שחברי הכנסת של הוועדה והאחרים עסוקים מאוד והם לא פה כדי גם לשמוע את דברה של קהילת צרפת. זה קצת חבל. אבל אני חושב שהגיע הזמן להיערך כמו שצריך. ברשותכם מילה אחרונה אני רוצה להגיד ששיתוף הפעולה עם עמי ומשרד הקליטה והיכולת שהיתה לכל המערכות האלה בשנים האחרונות לצאת מהמגדרים של האחריות ולעשות שיתופי פעולה בריאים בכל התחומים עם שרי הקליטה האחרונים. לצערי עוד לא פגשתי את שרת הקליטה הנוכחית אבל אני מניח שזה באותה אווירה. שיתוף הפעולה והעבודה וההבנה שעלייה זה תהליך שמתחיל הרבה לפני מועד העלייה ונמשך הרבה אחרי, והרצף הזה שהוא שילוב של הסוכנות היהודית, שילוב של משרד הקליטה וכמובן שילוב של עמי הוא קודם כל במצב טוב היום ויכול להיות מנוף לתוכנית שאמרתי כעת. מילה אחרונה לפני שנעביר את רשות הדיבור למי שאיתי, אני מניח שזה יהיה לעולים, אני מוכרח להגיד כאן שללא הסיוע של עמי, הסוכנות היהודית לא יכלה לעשות את מה שהיא עושה היום בצרפת, כל היוזמות החדשות של הסוכנות היהודית בצרפת הן בעזרה, בתמיכה ומרביתן גם במימון של עמי. זאת אומרת שאם לא נמצא מקורות נוספים אנחנו אפילו לא מצליחים עם מה שיש היום. מספר השליחים יורד בצרפת. משבעה שליחי עלייה לחמישה שליחי עלייה. מספר שליחי התנועות יורד משבעה לאחד, כשהתהליך אמור להיות בדיוק הפוך. דובר על שליחונים צעירים, פרויקט האלף, על כמאה שליחים כאלה בצרפת, יש לי בקושי חמישה. בקיצור אנחנו הרבה מתחת למה שצריך ואני קורא לך כיושבת ראש הוועדה לקיים דיון מקצועי רציני מוכן שיכול להיות שיגיע למסקנות שיובאו לכנסת ולממשלה חקיקה, למשל הצעה שמר פייר בסנינו העלה כבר בכמה הזדמנויות שבסיס התקציב של מדינת ישראל אחוז מסוים יוקדש לחינוך יהודי בתפוצות. שזה בחוק. חוק נוסף שכל מוסד ממשלתי או נתמך ממשלה, או ציבורי או עירוני יעסיק איקס אחוז עולים חדשים עוד מראש. אם אני אצליח לבוא לאנשים בצרפת או בעולם כולו ולהגיד לו הנה, יש לך עבודה פה, פה, ופה אני מבטיח לכם שאפשר להכפיל ולשלש את העלייה. ואני עוד פעם אומר אין לנו זמן. תחושת המצוקה הזאת והחירום חייבת לחלחל. תודה רבה על תשומת הלב.

חברי הכנסת נמצאים בכל מיני ועדות אבל אני בטוחה, יש לנו פרוטוקול והם יקראו את זה והם מתעניינים בעלייה מצרפת ומברית המועצות ומאתיופיה. וזה באמת חשוב בשבילם ובשביל כל עם ישראל וגם בשביל חברי הכנסת. רציתי לשאול אותך. עולים חדשים הגיעו. איפה הם נמצאים היום?

היום הם נמצאים בבית מלון. מרוצים מהנסיעה. אכלו טוב. מתכוננים לטקס. הם יפוזרו היום לבתיהם שזה כל המדינה החל ממעלות ויש לנו פה את אחד הנציגים. אשדוד, נתניה, ירושלים, רעננה, אלה המקומות העיקריים שיהדות צרפת בחרה להיות שם. אני מוכרח לציין גם את שיתוף הפעולה עם הפרויקט של משרד הקליטה, בכל הערים האלה, כל המבצע של העלייה הקהילתית חשוב מאוד ויש בכלל מקום לבדוק, לשפר גם את התנאים של התוכנית הזאת ולהעצים אותה. נדמה לי שהיא מנוף טוב כדי לעשות קליטה מוצלחת של העולים.

וזה במרכזי קליטה?

מרביתם מה שנקרא קליטה ישירה לבתים. חלקם עם שהות זמנית במרכזי קליטה. השיטה הכי טובה לכולם היום ברורה זה לעשות קליטה ישירה במקומות הישוב.

ואיך הם בוחרים או את ירושלים או את נתניה? לפי זה שאתם שולחים אותם או יש שם כבר קרובי משפחה? מכירים?

הסוכנות מזמן הפסיקה לשלוח אנשים. האנשים בצרפת מכירים את ישראל לפחות כמונו. הם פה בקשר הדוק, קשר עם משפחות, קשר עם קודמים. הם יודעים מה שהם רוצים. אנחנו כמובן מציעים הזדמנויות שמתאימות למשפחה. כל העניין בעלייה מבחירה זה לעשות התאמה של תוכנית העלייה לצרכים האמיתיים של המשפחה. הרבה לפעמים בניגוד לרצון הלאומי הכללי למשל שיעלו גם לדימונה ויעלו גם לירוחם שאני מאוד בעד אבל אני חושב שהיכולת להכין את חבילת העלייה והקליטה בהתאם לצרכים ולרצונות של העולים היא חשובה מאוד.

תודה רבה. הייתי רוצה שגברת גלית לוי, היא מנהלת התאחדות התעשיינים במרחב ירושלים, היא תציג לנו את המצגת שהיא הכינה. אבל יכול להיות שאולי לפני זה נשמע נציג מהעולים. מי מכם רוצה?

אני לא עולה. אני השליח. פבל גורביץ אמנם שואלים אותי אם נולדתי בקייב אבל אני נודלתי בקזבלנקה שבמרוקו. ההורים הם ממוצא רוסי אבל הם עלו לפני קום המדינה והסיפור הרוסי שלי הביא אותי לקזבלנקה, שמה נולדתי, עליתי בגיל 6 חודשים לארץ, אז אני מאה אחוז ישראלי אבל אני גם בצד של המרוקאים וגם בצד של הרוסים וגם אצל האשכנזים. זה בסדר. אני רוצה להציג את העולים. אז פרנק מולי. פרנק עשה אצלנו קורס נדל"ן לפני שנה. היום הוא סוכן נדל"ן והוא בא לארץ כבר בעל מקצוע והוא יסע לחיפה.

הוא עשה קורס בצרפת?

בצרפת. הוא עבר את הקורס בצרפת והיום הוא הולך ונקלט בחיפה אצל קתי ואנחנו מאוד שמחים. יש לנו כאן את לורן.

פרנק מולי. אני בא מעיר קטנה בצפון פריז והחלטתי לעלות לארץ כבר לפני שנים. אני חייב להגיד שהמשפחה שלי תמיד היתה קרובה לישראל. יש לי חצי מהמשפחה שגרה פה. אז כל השנים האחרונות היינו מדברים עברית וזה היה חשוב לנו לשמור קודם כל על השפה. בשנים האחרונות גם בני דודים וחברים עלו לארץ וראינו שרובם הצליחו. אז גם חשבתי בשבילי שעוד מעט יגיע הזמן. גרתי בעיר שבה גרים הרבה יהודים והייתי תמיד עם יהודים. אז היהדות גם חשובה לי. כשבא הזמן, למשל נולד לי בן לפני כמה חודשים ראיתי איך הילדים גדלים פה בארץ ואיך הם גדלים בצרפת והמסקנה שלי היתה פשוטה, יותר טוב לחיות פה מאשר בצרפת, במיוחד עכשיו. קשה מאוד עכשיו לשלוח את הילדים לבית ספר כללי באזור פריס. אז בדרך כלל אנשים שולחים אותם לבית ספר יהודי אבל זה עולה הרבה כסף. יותר טוב לכולם, ליהודים לחיות פה. זה לדעתי.

תודה רבה.

לורן אוזן. לורן גם כן בא מפריס. הוא בחר לחיות במעלות עם כל המשפחה.

אני מצטער על אלה שלא מדברים צרפתית. מדוע בחרתי את מעלות ולא בחרתי לגור באשדוד או בנתניה כמו שרוב הקהילה הפרנקופונית אוהבת לגור. משום שאני חושב שלפתח את הצפון זו מטרה חשובה. ולכן בחרתי לגור שם. אני איש מחשבים ואני יכול לנהל דברים בעצמי, אני עצמאי, היה לי בצרפת קריירה. אני רוצה לחזור על מה שאמר פייר בסנינו. אתם חייבים לעזור לקהילת צרפת מפני שהקהילה הזאת הולכת ומתמעטת.

לורין הוא עורך דין וגם הוא עזב קריירה מבטיחה בצרפת. הוא ילך למרכז קליטה ברעננה.

שמי לורין. זאת אנה אשתי. אנחנו באנו לכאן כדי ללכת לרעננה. מעולם לא היינו ברעננה אפילו לא פעם אחת. אבל השליחה מהסוכנות היהודית אמרה לנו זה טוב בשבילכם. ואני יודע שזה יהיה טוב לנו. מפני שהשליחה מהסוכנות היהודית נעשתה חברה שלנו. הם עשו עבודה נפלאה בסוכנות היהודית על בסיס יומיומי. אנחנו ממרסיי, דרום צרפת, אבל גרנו בפריס. אז אנחנו מכירים את הסוכנות היהודית הן בפריז והן במרסיי. אנחנו רוצים להודות להם על העבודה הנפלאה שהם עשו וגם הייתי רוצה להודות לאגודת עמי לעזרה שהם נתנו לנו. ולבסוף אני רוצה להודות לכם חברי הכנסת שאפשרתם שהחלום הזה יתגשם, ושהחלום הזה ייזכר ויהיה מקסים. תודה רבה לכם.

תודה. אני רוצה לתת רשות הדיבור לנציג תמ"ת לאביגל זכריה.

תודה גברתי יושבת הראש. משרד המסחר והתעשייה יש בו לא מעט אגפים והרבה מאוד מחלקות. אני שמעתי מגברת גלית שהיא נציגת התאחדות התעשיינים מנהלת מרחב ירושלים שבעצם הדיון כאן זה ליזמים שבאים מצרפת. אני בא מתוך האגף להכשרה מקצועית בתוך משרד המסחר והתעשייה שיודע לתת תשובות אולי לא ליזמים עצמם אבל אלה שמסביב שרוצים להיקלט במסגרת היזמות הזו ולהכשיר אותם גם בצרפתית, ארגנו תוכניות לימודים, ולהכשיר אותם. נוסף לזאת יש במשרד המסחר והתעשייה יש אגפים לעסקים קטנים, יש מרכז השקעות שאפשר להיעזר בהם. צריך לפנות לגורמים הנכונים. תמיד נשמח לסייע ולעזור לכם כמובן בשיתוף פעולה פורה ומוצלח עם התאחדות התעשיינים שיחד עושים איתם עבודה נפלאה גם במסגרת ההכשרה וגם במסגרת של שילוב הוותיקים והעולים בתעשייה בארץ. כאן זה המקום לומר להם תודה, התאחדות התעשיינים שעושים עבודה נפלאה בנושא הזה. תודה.

תודה רבה ובואו נמשיך.

אני רוצה להציג את דניאל ורשל. אנחנו שולחים אותם לחדרה שזאת עיר חדשה יחסית בתוכנית הקליטה הקהילתית שלנו.

שלום, אני דניאל, רק עכשיו התחלתי בצרפת ללמוד עברית אז אני יודע קצת עברית. אני רוצה להודות בראש ובראשונה לאנשי הסוכנות היהודית בצרפת. פבל, עליזה, כל האנשים שאפשרו את העלייה הזאת. אני רוצה גם להודות לחברי הכנסת שבאו להקשיב לנו. אני מאושר להיות ישראלי היום בישראל. אנחנו הולכים להתיישב בחדרה כי יש לנו חברים שם שנקלטו בחדרה לפנינו ומפני שפגשנו את נציגי העירייה בחדרה שהם הציגו בפנינו את כל האפשרויות להיקלטות שמאוד מצאו חן בעינינו. אני מודה לישראל מראש על שהיא קיבלה אותם.

זה מדגם מייצג של העולים. יש עוד כמה מאות ואני מוכרח להגיד לכם שזאת הנאה בלתי רגילה, זה האירוע שהכי ממלא לנו את המצברים לראות אותם, לראות את השמחה שלהם, לראות אותם מגיעים לארץ, מעשה אדיר.

תודה רבה. כנראה עם על העבודה שאתם עושים עבודה מאוד מעורכת אולי צריך יותר בצרפת להסביר על הגליל הירוק, על הנוף היפה, על המקומות השונים. נגב גם. אני לא חושבת שיש אצלנו עוד באיזשהו מקום כמו הגליל. נורא אהבתי שפה אמרו חברים שלי בחדרה אז הגעתי לחדרה. הגעתי למעלות כי אני חושב שצריכים להגיע לצפון בגליל. כי בדרך כלל כשאנחנו שומעים על עלייה מצרפת אז אנחנו יודעים ירושלים, נתניה, אשדוד, ליד הים. יכול להיות שאם אני הייתי היום עולה מצרפת והייתי שומעת שהחברים שלי והקרובים שלי באשדוד כנראה שהייתי מגיעה לאשדוד. כשאני הגעתי לארץ ב-1980 אז כל קרובי המשפחה שלי היו בחדרה. הגעתי ללוד ולא היתה קליטה ישירה. הסוכנות החליטה לאן לשלוח את האנשים. אבל חוץ מחדרה המשפחה שלי לא רצתה לשמוע על אף מקום. אנחנו לא ידענו מה זה חדרה, איך היא נראית, טוב שם, לא שם, קרובי משפחה שם אנחנו רוצים לשם. זה שהסוכנות שלחה אותנו לגליל לנצרת עילית והיום המשפחה מתגוררת בנצרת עילית. גם צריך את ההסברה, יותר להסביר מה זה גליל. בטח העלייה הזו היא מאוד מבורכת, מאוד ייחודית, היינו בשתי ידיים קולטים אותם בגליל ובצפון. אנחנו נראה עכשיו את המצגת. בבקשה גברת גלית לוי.

תודה רבה לך יושבת ראש הוועדה על ההזדמנות להציג את הנושא ואני רוצה בדבריי בעצם להתחבר לאחד מהנושאים שמר ראש הזכיר בדבריו שבעצם בא ושואל, בואו נבחן מה הביזנס כאן בעלייה הזו ובעצם להציג את המצגת מזווית קצת אחרת של הקליטה וזו זווית היזמות. מטבע הדברים עליית המערב הביאה גם בשורה נהדרת בתחום הזה שלנו יש את התענוג ואת הכיף לפגוש אותה ביום יום בהתאחדות התעשיינים במרחב ירושלים. אבל באותה הזדמנות אני ארצה לומר שיש נושאים שחשוב להביא למודעות בהקשר הזה. אז קודם כל הרכב העלייה לישראל כמו שנאמר בשנות האלפיים השתנה. בערך 6% עליית מערב עד שנות האלפיים ו-35% עכשיו וזה אחוז שרק הולך וגדל. שינוי מגמה זו הביא באופן טבעי בעקבותיו חתך עולים בעלי רקע גבוה והגיעו גם מטבע הדברים גם יזמים רבים כמו חלק מהאנשים שראינו כאן ואנשים שאנחנו מכירים בפעילות שאנחנו נדבר עליה. לירושלים הגיעו אחוז גבוה מאוד של עולים חדשים מצרפת. המניעים של העלייה הזאת כמו שכבר נאמר זה ציונות, זה כוחות משיכה אידיאולוגיה ולכן אנחנו רואים הרבה שבחרו להשתקע בירושלים. עלייה חזקה מאוד מבחינה כלכלית, שמנת של יהדות צרפת בעצם מגיעה לכאן. אבל היא פוגשת כאן בעצם הבדלים מאוד תהומיים בכל ההיבטים של הרגולוציה ושל המנטליות ושל התרבות בעצם. הרבה מהעולים בעצם העתיקו את הפעילויות שלהם מצרפת לישראל או שלא לומר פתחו שלוחות, וכל הרחבה של העסק שנדרשת מעדיפים לעשות אותה כאן. הרבה מאוד עסקים שאנחנו מצאנו כאן הם בתחומי הטכנולוגיה, תעשיות ICT, זה תחום מאוד חזק בקרב העולים. Information Communication Technologies, זה בעצם השילוב של תקשורת ותוכנה. דבר שגם מביא איתו הרבה מקורות מבחוץ וטלמרקטינג וכולי. המון רצון יש לדאוג לעולים הצעירים לתעסוקה וזה גם דבר שמניע את אותם יזמים להקים כאן עסקים בישראל. הם רוצים להעביר מסר לחברים שנמצאים שם גם כן אנשים שמחפשים להשקיע ולהתחבר לישראל שכאן מבחינת הסביבה העסקית יש קרקע נוחה לעשות פעילות למרות שזה לא פשוט ועל הנושאים האלה אני ארצה לדבר. בעצם קיים מחסור בידע, במידע בכל מה שקשור להתערות העסקית. חוקים, רגולציה, דיני עבודה וכולי. פערים מנטליים כבר דיברנו על זה. הצורך בעצם להתערות בקהילייה העסקית כמו צורך של כל עולה חדש להתערות במקום החדש שהוא מגיע אליו. הרגולציה במהלך העבודה היומיומית וניהול העסק היא גם כן דבר שהוא לא פשוט. אנחנו בהתאחדות התעשיינים זיהינו את המגמה הזו והקמנו פורום מיוחד לעולים חדשים שהינם בעלי עסקים בעיקר מתחומי טכנולוגיה מקור חוץ תקשורת ותוכנה. אני רוצה להדגיש שאנחנו מדברים כאן בעצם על יזמים גדולים. לא על כאלו שמקימים עסק שזה דבר מבורך כשלעצמו מאפס אלה הרבה כאלו שבעצם הביאו את העסק לכאן ומדובר על תעסוקה של מאות ואפילו אלפים סך הכול במצטבר. אותם אלה צריכים הרבה עזרה. אנחנו מרגישים את הצורך שלהם. לפעמים להוביל אותם מגורם אחד לשני, מרשות לארגון לרגולטור ולהסביר להם את הדברים בצורה מאוד בסיסית. אני רוצה לציין שיש לנו כאן כמדינה בעצם הזדמנות ולהתחבר לשאלה האם יש כאן ערך כלכלי? כן. קודם כל אפשר לראות את עליית המערב שמביאה את היזמות כמנוע צמיחה כלכלית של מדינת ישראל. חברים נמצא המון המון כסף יהודי בארצות המערב שרוצה להגיע לכאן ולעשות כאן ולפתח כאן. כל מה שאנחנו צריכים לעשות זה איך למשוך ואיך לקבל את זה בצורה אוהדת ומתאימה. יש כאן פוטנציאל ליצור מקורות תעסוקה לעולים חדשים נוספים. האתגר שלנו למצוא עבודה לעולים צעירים שמגיעים בכך שאנחנו נעודד יזמות אנחנו פותחים פה דלת מאוד גדולה לחבר'ה צעירים להשתלב. העברת מסר או בעצם העברת ידיעה יש כאן מקום לעסקים. בואו תתחברו אלינו. יצירת גשר עסקי גם לאנשי עסקים מקומיים לעשות עסקים עם מדינות אירופה או בכלל עם מדינות המערב. הנושא האחרון שזה בעצם תכל'ס. לפני שנה היינו כאן בוועדה ושמענו על מהלך מבורך להתקין תקנות לחוק מס הכנסה ומס רכוש לפיהן עולים חדשים ותושבים חוזרים מקבלים הטבות על רכוש ועל הון שנמצא בחו"ל במשך 10 שנים. אנחנו באים ואומרים צריך לעודד את אותם עולים חדשים להשקיע כאן כדי לקבל הטבות מקבילות אם לא יותר על השקעות שהם עושים כאן ומקימים חברות בדומה לחוק לעידוד השקעות הון שנותן העדפות והטבות למשקיע זר שפותח כאן חברה או שותף להקמת חברה, אנחנו אומרים אם יהודי עשה את הצעד, עלה לארץ והקים את העסק כאן בואו נחיל עליו גם כן את ההטבות האלה שקיימות כבר בחקיקה ובכך בעצם נעודד תנועת הון יהודי לישראל. הקמת עסקים להגברת תעסוקה בעיקר בקרב העולים הצעירים. נמצאים איתנו כאן כמה עולים חדשים שהקימו עסקים, חלקם ותיקים יותר, חלקם ותיקים פחות. הייתי מבקשת לתת את רשות הדיבור לד"ר אברהם בלטנר שיציג את עצמו. הוא רוקח שבעצם נמצא בדיוק בשלב הזה שרוצה להתחיל להקים עסק ויש לו רעיונות נהדרים. פגשתי אותו לפני כחודש ואני אשמח אם הוא יספר לנו איפה הוא נמצא בשלב זה.

אז בבקשה, תציג את עצמך לפרוטוקול.

אני אדבר בצרפתית. זה יותר פשוט כדי להעביר מילים מדויקות. תודה רבה לך גלית שהזמנת אותי לוועדה הזאת. אני מכיר את גלית, אני מכיר את דורון שעובד גם הוא ליצירת עסקים בישראל. לפני כן עבדתי הרבה עם עמנואל שיבר ממשרד הקליטה והוא עזר לנו רבות כדי לנסות להקים עסק כלשהו כאן. אני רוצה להגיד בכמה רגעים כמה מילים לעולים שבאו ודיברו כאן קודם. אנחנו נמצאים כאן בישראל מלפני שנתיים. ואנחנו שואלים מדוע יש כה מעט אנשים מהסביבה שלנו שלא באו איתנו מפני שכאן העתיד של ילדינו. אנחנו מאוד מרוצים מהחינוך שהילדים שלנו מקבלים כאן בהשוואה למה שהיה בצרפת. כאשר נפגשים עם הקשיים כאן צריך להיות פחות מופתעים מהעלייה המעטה שהגיעה מהקהילה היהודית בצרפת. כמו שאמר פייר בסנינו, העלייה מצרפת היא עלייה איכותית ומאחר שיש עלייה איכותית העולים מצפים לעלות ושיהיה להם משהו שדומה לפחות למה שהם הכירו בצרפת. יכולה להיות אשליה. זה טוב מאוד לארגן קורס רוקחות. אני רוקח. למדתי בצרפת. ומאחר ויש רוקחים מצרפת שבאים לכאן ולא מוצאים עבודה המצב הוא קשה. מה שנוגע לי אחרי שהתפכחתי מאשליות ניסינו להתגבר על כל הקשיים וכרגע אנחנו מציבים פרויקט שבו יקשר קשר בין הרוקחים הצרפתיים והרוקחים הישראלים. אנחנו מנסים להגביר את החלפת המידע בין העסקים השונים. כדי להגשים את זה נעזרנו בגלית, בדורון, ואנשים אחרים. המצב אינו קל, במיוחד בקשר לשפה העברית שקשה ללמוד אותה אבל אנחנו מקווים שנגיע לרכוש אותה. אני רוצה לומר לכם שיש כל כך הרבה דברים לעשות כדי שנוכל להביא 600 אלף יהודים מצרפת שיהיו מאושרים לבוא. בפשטות יש מחסום, יש קשיים, שאולי אפשר לצמצם ומפני כך היום הם אינם באים ואני חושב שצריך לעשות מאמצים בכיוון הזה.

תודה רבה. אני מבקשת מפטריסיה חבבו בבקשה.

שמי פטריסיה חבבו ואני ממונה על עידוד עלייה, אני ממונה על תוכנית עלייה קהילתית במשרד הקליטה. משרד הקליטה מבין את החשיבות של קליטה טובה. קליטה של עולים בליווי אישי. משרד הקליטה מבין את זה כבר מספר שנים כך שאנחנו יחד עם הסוכנות היהודית ב-2004 הקמנו תוכנית עלייה קהילתית. התוכנית הזאת מיוחדת בכך שאנחנו התחלנו להבין ולשים פוקוס על הנקודה החשובה בכדי לגרום לעלייה מהמערב. זה הליווי של הפרויקטור, הליווי של המתאם, שמלווה את המשפחות טרם העלייה, מבין, בונה את פרופיל המשפחות ומלווה אותן במשך השנה הראשונה. באמצעות התוכנית הזאת אני מאוד מתרגשת כי אני רואה פה פרי עבודה של כולנו של כל הגופים ואני רוצה לציין את שיתוף הפעולה עם הסוכנות היהודית בראש ובראשונה, עם עמותת עמי, עם כל העמותות והגורמים שעוזרים לנו באמת להביא יהודים מצרפת. אני פתחנו השנה תוכנית חדשה בחדרה ויש לנו משפחה שעולה לחדרה. ופתחנו לפני שנתיים בחיפה. ופתחנו לפני שנתיים וחצי שלוש שנים תוכנית למעלות. ואתם מגיעים אחרי שנתיים וחצי מאמצים יחד עם הסוכנות היהודית להביא עולים למעלות. זאת אומרת אנחנו מנסים להתרחק מהיעדים המסורתיים של ירושלים, נתניה ואשדוד, ויש לנו כרגע תוכנית עם תוספת סיוע עבור אותם העולים, עבור אותן המשפחות הצעירות, תוכנית בכ-10 רשויות, בערך 12 מתאמים בכל הארץ. האדון דיבר על עמנואל שיבר. עמנואל שיבר הוא הפרויקטור שלנו, המתאם בירושלים שהוא היה בקשר איתך ואני שמחה על כך. זאת אומרת משרד הקליטה הבין את הנקודה הזאת של הליווי הפרטני. חוץ מזה בכל הלשכות איפה שיש הרבה עולים מצרפת יש גם יועצי קליטה כמאמץ המוביל של משרד הקליטה והנהלת המשרד להבין שמי שמדבר בשפה, מי שמקבל אותך כמו שצריך כבר מחסומים נופלים והעזרה היא ברוכה. אני מאוד מתרגשת היום לראות אתכם. אני חושבת שזה חג לכולנו, זה חג לכל הגופים וזה נותן רק כוח להמשיך ולפתח את הפרויקט. רק מילה אחת על מספרים. אנחנו העלינו מ-2004 , חמש מחזורים, 1200 משפחות מצרפת באמצעות עלייה קהילתית שזה בערך כ-50% מכלל העלייה שעלתה מ-2004. מדובר על בערך כ-5000 נפשות שנהנו מהתוכנית של משרד הקליטה בשיתוף פעולה עם הסוכנות היהודית והרשויות. שיהיה לכם בהצלחה ותודה רבה.

תודה רבה. בבקשה סם קדוש מנכ"ל CNEF.

מרכז לסטודנטים צרפתים, ארגון שפועל כבר 20 שנה בארץ לקליטה של צעירים. זאת אומרת מ-17 עד 24. זו האוכלוסייה שלנו מבחינת הקליטה. אני רוצה להמשיך, קצת לחלום כמו שאמר דוד ראש ולהגיד כמה מילים על האוכלוסייה שמאוד חשובה לדוברי הצרפתית. סך הכול חבל שאין איזה נציג. אני יודע שהם צריכים לעלות עוד מעט כי הכניסה למכינות של האוניברסיטה מתחילה עוד שבוע ועוד שבועיים. יהיו עוד סטודנטים שמגיעים ב-28 ליולי וגם ב-5 לאוגוסט. מאוד חשובה האוכלוסייה הזאת. אם אני רוצה להמשיך לחלום ותודה ליושבת הראש שנותנת לי לחלום גם כן, יש לנו במדינה בעיה עם האוכלוסייה הזאת. כמו שאמרנו יש מיטב הבנים שבאים אבל אני חושב ואני משוכנע וגם בעקבות התייעצויות עם עמי ועם הסוכנות היהודית שאנחנו יכולים להביא עוד יותר צעירים בגיל 18 עד 24. זאת אומרת היה לנו לפני שבועיים דיון במשרד הקליטה עם השליחים בצרפת שהיה באותו יום של מבחני הבגרות בצרפת וראינו את המצב. אם מישהו בצרפת מגיע לבגרות ישר הולך, אחרי 10 דקות לאוניברסיטה בפריז להירשם לרפואה, למחשבים, למנהל עסקים. לפי מה שאנחנו יודעים אלה המקצועות הבכירים שיש. כשהוא בא לפה וסך הכול אחרי שנה שהיא מאוד נחמדה מכינה וכולי ותוכנית מסע שהמדינה והסוכנות משקיעות בה הרבה אחר כך יש לנו בעיה וצריך להגיד את זה, אחרי שנה יש קושי לצעירים ואני מדבר לא רק על הצעירים דוברי הצרפתית, גם על העולים בכלל דוברי ספרדית ודוברי רוסית, יש לנו בעיה בכניסה לאוניברסיטאות היום. יש לנו בעיה בפסיכומטרי שהוא לא מבחן שדובר צרפתית אי פעם פגש את המבחן הזה. 4 שעות של מבחנים. הוא צריך לחשוב על פילוסופיה. אבל המבחן הזה מכשיל את הסטודנטים. לפי הנתונים שיש לנו באוניברסיטאות הבכירות שהן מאוד אליטיסטיות. זאת אומרת אין אנשים היום חוץ מאחד או שניים שלומדים משפטים, שלומדים רפואה. וזה חבל, אנחנו מאבדים את האוכלוסייה הזאת. אני לא אומר שכולם צריכים להיכנס לאוניברסיטאות אבל האוניברסיטאות צריכות לחשוב, ונראה לי שפה הממשלה וגם ועדת הקליטה וגם ועדת החינוך צריכים לעשות משהו בקשר לזה. אי אפשר שאחרי שנה אנשים לא יודעים מה ללמוד והם צריכים ללכת למכללות שהן עולות המון כסף, 30 אלף שקל, כי אין ברירה. חוץ מזה יש את הלחץ של ההורים. אחרי שנה הבן אדם שיכול ללמוד רפואה וכל המקצועות לא יכול ללמוד אז הוא חוזר לצרפת. והוא לא מתקשר לא לקלף ולא לסוכנות היהודית ולא לעמי. הוא חוזר וזהו. וזה חבל למדינה. זה אחד הדברים שאני רוצה להגיד וסך הכול אם אנחנו ממשיכים לחלום ואם יש עוד דיון שיהיו נציגים של האוניברסיטאות. זה בשבילי הכי חשוב. הפסיכומטרי והכניסה לאוניברסיטה. תודה.

תודה רבה. אנחנו נמשיך לחלום אבל לפעמים חלומות מתגשמים. בבקשה מישהו עוד רוצה להתייחס?

שמי דורון אלוש, אני נציג של אמטים בארץ. אמטים זה מרכזי טיפוח יזמות שנותנים שירותי יעוץ עסקי. אנחנו זרוע ביצוע למעשה של משרד הקליטה בכל נושא יזמות עולים. אנחנו במרחב ירושלים פוגשים בועדות משותפות של משרד הקליטה עשרות עולים מדי חודש. מעניקים להם שירותים בשלושה תחומים מרכזיים. אחד זה קורסים בנושא עסקים. אברהם הוא אחד הלקוחות שלנו. שתיים, כל הנושא של מימון ושלוש, כל הנושא של חונכויות. אנחנו מצמידים יועצים עסקיים ישראלים מקומיים עם ידע ודוברי צרפתית לעולים כדי לעזור להם בכל התהליך של בנייה והקמת עסק. נקודה אחת חשובה לנו כי אנחנו נתקלים בה שוב ושוב. הדרישה של הקרן העולה העצמאי של משרד הקליטה , נותנים הלוואות עד מאה אלף שקל והדרישות לערבויות הם בהדרגה עד לשלושה ערבים. כמו שאתם יודעים הדרישות לערבים בארץ הופכת ליותר ויותר קשה. אנשים פחות מוכנים לחתום ערבות. ושנית מדובר פה בעולים חדשים שלא תמיד יש להם את מי להביא כערב. הבקשה שלנו לאפשר להפחית את כמות הערבים. אם לא אז לפחות לתת אלטרנטיבה לעולים לתת ערבות מטריאלית מסוימת. בין אם זה לשעבד דברים או לתת ערבות כספית מה שהיום הקרן לא נותנת כדי לאפשר ליותר ויותר עולים שזקוקים להלוואות האלה לממש אותן. תודה רבה.

תודה. בבקשה.

שמי פאולה אדלשטיין ואני יושבת ראש הוועדה לעלייה וקליטה בסוכנות היהודית. אני רוצה להגיד שקודם כל הסוכנות מסתכלת על העלייה כדרך לחזק את הקהילות בחוץ לארץ. אנחנו מאמינים שעולים שמצליחים להיקלט פה ומתחילים לתרום לחברה הישראלית ולספר למשפחותיהם ולחבריהם על החיים בארץ, על אף שאולי האנשים האלה לא יגיעו לארץ יהיו יותר מודעים בקשר לישראל ויותר מוכנים לתרום לקהילות בחוץ לארץ להמשיך לבנות את הקהילות. אין ספק ששמענו היום על הצורך לשיתוף פעולה. הסוכנות באמת מודה לעמי ולמשרד הקליטה על שיתוף הפעולה על העבודה על העולים מצרפת. זה מדגיש את הצורך להמשכיות טיפול. טיפול בארץ מתחיל בטיפול בחוץ לארץ. קליטה מוצלחת מתחילה בעבודה אינטנסיבית בחוץ לארץ עם המועמדים לעלייה ועם הנוער לפני העלייה ולכן הבקשה והדגש על חינוך יהודי ציוני כי אם נוער שיודעים על קיום המדינה, על חשיבות המדינה, על האפשרויות במדינה אז גם אין מועמדים לעלייה. לכן אני רוצה להדגיש את המשכיות הטיפול. הסוכנות היום מבינה את זה ויחד עם משרד הקליטה אנחנו בונים תוכנית במתכונת חדשה שאנחנו עובדים ב-12 קהילות ששמה אנחנו עובדים עם רכזים שלנו ועם מתנדבים שעוברים הכשרה לעבוד עם העולים בתוך הקהילות בהן הם נמצאים אם זה מעלות ואם זה חדרה ואם זה נתניה. אנחנו עושים את זה גם בשיתוף פעולה עם התאחדויות עולים שבמקרה זה עמי זה גם התאחדות עולים וגם הארגון שעוזר להביא את העולים ולהכין אותם לעלייה. לכן השיתוף פעולה עם עמי כל כך חשוב. יש עוד נקודה שלא נאמרה פה לגבי עלייה מהמערב במיוחד מצרפת. יש תופעה כללית בעלייה מהמערב של עלייה טרנסנציונלית. זאת אומרת משפחות עולות ארצה אבל אחד מבני הזוג נשאר בצרפת לעבוד וחוזר לארץ כל שבוע, כל שבועיים, נפגשים באל על כל מוצאי שבת וביום חמישי בערב חוזרים ארצה. 20% מהעולים מהמערב היום מתפרנסים בצורה כזאת ולא רק צרפתים. גם עולים מאמריקה. צריכים גם לחשוב על צורה חדשה של התייחסות למשפחות של העולים האלה וגם לאנשים עצמם שהם בקו טיסה הלוך ושוב. תודה על ההזדמנות להביא את העולים מצרפת לכאן. זה באמת מרגש ואנחנו כולנו מאחלים להם הצלחה רבה.

יש לי עדכון קטן. אני דיווחתי על 75 ילדים. אז אני לא יודע אם זו טעות שלי או פריון רב של העולים מצרפת שהספיקו ב-24 שעות לעשות עוד 20 ילדים. אז זה 95 ילדים.

שמי מרדכי רודגולד. אני עולה חדש ותיק, 26 שנה בארץ מצרפת במקור. גם כן זכיתי לשרת כמה שנים בשירות החוץ בתור דיפלומט ישראלי במרוקו, באיטליה ובשוויץ. והיום אני יזם ואני שותף בהתאחדות התעשיינים בפורום עסקי שאנחנו מבקשים להקים פה בירושלים של עולים יזמים מצרפת. אני רוצה להתייחס קצת יותר לנושא הכלכלי כי אני חושב שהוא מאוד מרכזי בכל מה שקשור לעלייה מהמערב וזה אולי אחד המאפיינים המרכזיים כמו שאמר דוד ראש זו עלייה מבחירה ולא מבריחה. פעם היו אומרים שכדי להפוך למיליונר בישראל צריך להגיע מיליארדר. לצערי הרושם הזה עדיין נשאר באווירה הכללית. אין סיבה שלא נהפוך את זה ולא נביא למצב כזה שמיליונר אני מתכוון לעולים מבוססים כלכלית לא פליטים שמגיעים כבר עם רכוש, עם נכסים, עם יכולות כלכליות, ויוכלו להגיע לישראל ולפתח את זה ולהגיע עוד יותר רחוק. באמת להפוך למיליארדרים, למה לא? בישראל. יש היום 3 מכשולים מרכזיים. יש את הבעיה של העדר הכרה של המערכת הישראלית. זה נתון. באים ממדינה אחרת. פה זה עובד בצורה שונה. צריך להכיר את זה. יש את המכשול של השפה. גם כן נתון עובדתי שאין מה לעשות, לא כולם מגיעים ויודעים עברית בצורה מושלמת. ויש את המכשול השלישי שהוא כבר הרבה יותר סובייקטיבי ואפשר להשפיע עליו הרבה יותר זה הבירוקרטיה הישראלית. אם לישראלים קשה עם הבירוקרטיה אז קל וחומר לעולים שמגיעים ממדינה אחרת. לנושא של העדר ידע זה אפשר לפתור באמצעות הסברה, יותר שקיפות. את הנושא של השפה אפשר לפתור באמצעות הליווי ואני רואה שיש פה הרבה ארגונים שעושים הרבה בנושא הזה, גם להסביר, גם לתת לעולים את הכלים להבין איך זה עובד פה. גם מלווים אותם כדי להתגבר על המכשול של השפה. עדיין אפשר לעשות יותר. אפשר למשל לעשות סטופ שופ, יהיה גורם אחד מרכזי שידע את כל התשובות, שלא יריץ את האנשים מתחנה לתחנה. ופה זה מתקשר לנושא הבירוקרטיה. אנחנו יכולים להביא את העולים לרמה של הישראלים ואפילו יותר. והמטרה צריכה להיות למשוך באמת את האנשים שיש להם את הכוח הכלכלי. אני שייך לדור, עליתי לפני 26 שנה, חלק מהחברים שלי היום בשנות הארבעים בחרו לעלות לישראל וחלק בחרו להישאר בצרפת. עשו שם קריירה והיום בגיל ארבעים כמוני עם משפחה רוצים לעלות לישראל. זה הרבה יותר קשה בשבילם למרות שיש להם נכסים, למרות שיש להם פרנסה לקחת את כל המשפחה ולהתחיל מחדש בישראל. מה שלא היה לנו בתור סטודנטים כשהגענו בגיל 18. אבל צריך ליצור את המסגרות ויש פה נושא מאוד חשוב מבחינת כל מה שקשור למיסוי והטבות וחוק השקעות זרות. היום ללא יהודי בחוץ לארץ שרוצה להשקיע בישראל יש בסופו של דבר יותר הטבות מאשר ליהודי שרוצה לעלות לישראל ולהשקיע פה. זה לא הגיוני. יש פה עניין של בירוקרטיה שקשורה לאווירה הזאת. לאנשים אין מה להסתיר. אבל מצד שני כשבאים לפה ומתחילים לחטט להם בהצהרות הון והם צריכים להוכיח כל מיני דברים יש את ההרגשה שזה יעלה יותר ממה שזה שווה. אנחנו יודעים שיש מדינות בעולם שמעודדות יזמים. יש למשל בשוויץ מדיניות, קנטונים שאומרים אנחנו רוצים שאנשים עשירים יבואו לגור אצלנו ויוצרים מסלולים של הטבות כלכליות, של מיסוי, כדי שאנשים עשירים ישתקעו. כי הם יודעים שכדאי. במקום להגיד לעולים המבוססים תבואו לפה כדאי לכם, יהיה לכם במשך 10 שנים מסלול הטבות כלכליות שהמדינה תרוויח מזה. כי אנשים היום נשארים בחוץ לארץ. אז הם משלמים אפס מיסים בישראל. אם אומרים להם תעלו לישראל, תשלם 40% מיסים לא יבואו. אבל אם אומרים להם תבואו לישראל, במשך 10 שנים לאט לאט תשלמו פחות מיסים הם יגידו זה כדאי לי. כי אני אהיה בישראל במצב כלכלי יותר טוב מאשר בצרפת. וזה מצב שגם המדינה תרוויח וגם העולים ירוויחו. ישראל צריכה למשוך עלייה והיא מושכת עלייה מטעמים ציוניים, מטעמים יהודיים, אבל לא צריך להתבייש שישראל יכולה למשוך עלייה גם מטעמים כלכליים. אני חושב שאנחנו צריכים להגיד כדאי לעלות לישראל גם מבחינה כלכלית.

תודה רבה. היום הישיבה היתה חגיגית כי אנחנו מברכים את כל העולים מצרפת שהגיעו והעלייה היא איכותית מאוד ואנחנו נאחל להם בהצלחה. אנחנו עוד נדון בוועדה על כל הבירוקרטיה ועל כל הקשיים שבאמת צריכים להיפתר ומברכים על כל העליות שמגיעים לארץ הישיבה נעולה. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:45