PAGE
11
הוועדה לפניות הציבור

13.7.2009

הכנסת השמונה עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב ראשון









פרוטוקול מס' 16

מישיבת הוועדה לפניות הציבור

יום שני, כ"א תמוז תשס"ט (13 ביולי 2009), שעה 10:30

פניות ציבור לגבי סגירתה של מכללת אלבאום

ישיבת המשך לישיבת הוועדה שהתקיימה בנושא ב-19.5.09

חברי הוועדה: אורי מקלב – היו"ר

נחמיה כהן – חשב הקרן להכוונת חיילים משוחררים, משרד הביטחון

אסתר בלדר – עוזרת חשב הקרן להכוונת חיילים משוחררים, משרד הביטחון

אדיב שרעבי – מפקח על חוק חיילים משוחררים, משרד החינוך

עו"ד אבישי פדהצור – מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

עו"ד יצחק קמחי – הממונה על הגנת הצרכן, משרד התמ"ת

עליזה צפניה – הכשרה מקצועית, משרד התמ"ת

עו"ד עודדה פרץ – סגנית המפקח על הבנקים, בנק ישראל

עו"ד נדב שמיר – לשכה משפטית, המועצה להשכלה גבוהה

עו"ד תומר מזרחי – יועץ משפטי, המועצה הישראלית לצרכנות

עו"ד אופיר שער – מייצג את הסטודנטים

מירי דגן – הורה לחיילת

שלם שיראל – סטודנטית שנה א'

אורי רובין – סטודנט שנה א'

שלומית אבינח

נוגה לנגפור - חבר המתרגמים בע"מ

פניות ציבור לגבי סגירתה של מכללת אלבאום

ישיבת המשך לישיבת הוועדה שהתקיימה בנושא ב-19.5.09

שלום לכולם. כפי שידוע זו ישיבת המשך בנושא שאנחנו דנו בו לפני חודשיים 19 למאי בנושא סגירת מכללת אלבאום על כל ההשלכות שהיו בעקבות הסגירה. אנחנו דיברנו על שני היבטים. קודם כל דיברנו בהיבט האישי. אנשים שהשקיעו ושילמו ואיבדו את כל ההשקעה שלהם. ואנחנו גם דיברנו על אלה שסיימו את הלימודים שלהם. השאלה היתה לגבי התעודות שהם אמורים לקבל. אחרי זה אנחנו גם דיברנו על התקדים וההשלכות ולראות איך מונעים דברים כאלה בעתיד או בכלל הנוהל לגבי מכללות, מי מאשר, מה הסמכות שלהן, התעודות שהן נותנות. אנחנו נעשה סבב היכרות קצר.

(סבב שמות)

לקראת הישיבה שלחנו לכולם את סיכום הישיבה הקודמת.

בסיכום הישיבה התבקשו כל משרדי הממשלה לעשות "שיעורי בית" בנושא, הפקת לקחים ושינוי מדיניות על מנת שמקרה אלבאום לא יחזור על עצמו.

משרדי הביטחון, התמ"ת והחינוך התבקשו לנסח נוהל עבודה מסודר לגבי רישוי מכללות ואופן השימוש והתשלום בדמי הפיקדון לחיילים משוחררים. הוצע כי בנוהל יקבע, כי כל גוף המתיימר לקרוא לעצמו מכללה, ידרש לקבל אישור של המשרדים כדי למנוע הטעייה ציבורית.

קרן להכוונת חיילים משוחררים קביעת נוהל כי משיכת כספי פיקדון של חיילים משוחררים יהיו מובטחים כך, שמשלם הפיקדון יקבל את השירות עליו הוא שילם. כמו כן במידה והכסף הועבר בטעות , על הקרן לפעול להחזרת הכסף.

הוצע לשנות את הנוהל לפיו דמי פיקדון יועברו ישירות למוסד ולא באמצעות הסטודנט על מנת שתהיה בדיקה קפדנית של המוסד.

בנק ישראל התבקש להוציא נוהל מסודר שמחייב את הבנקים תת את דמי הפיקדון רק לסטודנטים שיציגו אישור מקורי בתוקף שהמכללה בעלת אישור לפעילות.

הממונה על הגנת הצרכן בתמ"ת התבקש לבדוק אם היתה הטעיה בפרסום, אם כן מה הצעדים שננקטו?

פנייה למפרק
לדאוג לתעודות של הסטודנטים.

כמו כן אני רוצה לדווח שפנינו למכללת רופין ומכללת ויינגט בבקשה לקלוט את שתי הבנות, פניות ספציפיות של הבנות שהוצגו בישיבה הקודמת, ואחת מהן ממשיכה ללמוד במכללת רופין. הסכימו לקבל אותה בשכר לימוד מופחת.

כן. וגם דיווח קצר בקשר למפרק.

המפרק אנחנו קיבלנו לאחר דין ודברים, משא ומתן. אתמול בצהריים הוא שלח חומר. אני יכולה גם להקריא לפרוטוקול את הדוח של המפרק שהוצא ב-8 ביולי לבית המשפט.

"חלוקת תעודות לסטודנטים שנה ד'

לאחר מינוי הח"מ לתפקידו פנו אליו סטודנטים ועובדי החברה וביקשו להסדיר תעודות לסטודנטים. היות ושנת הלימודים נקטעה באיבה. בזמן פעילותה המכללה חלקה תעודות שונות למסיימי שנה א', ב' ג', ולאחר הפירוק הזמני הבעיה העיקרית עמדה בעניינם של סטודנטים שנה ד', השנה האחרונה ללימודים, שבמהלכה הסטודנטים גם נדרשו לעבור התמחות לצורך קבלת התעודה של בוגרי המכללה.

על כן בתיאום עם המפרק הזמני, הכין הצוות המקצועי של המכללה תוכנית, המציבה קריטריונים שונים לסטודנטים שנה ד' לצורך סיום התמחותם וקבלת התעודה. תוכנית זו פורסמה בתחילת חודש מאי, ומאז ועד היום מסרו אנשי הצוות המקצועי למפרק הזמני את פרטיהם של הסטודנטים שעמדו בקריטריונים, והמפרק הזמני פעל להפקת התעודות עבורם. התעודות של המסיימים נחתמו על ידי ד"ר זהר טל, ראש הצוות האקדמי של המכללה, ולאחרונה החלה חלוקתם.

תוכנית סיום התמחות מיום 5.5.09 מצורפת לדוח זה כנספח ה'.

הודעה בדבר חלוקת התעודות מיום 30.6.09 מצורפת לדוח זה כנספח ו'.

המפרק הזמני דאג לקבל את רשימת הסטודנטים הזכאים, דאג להדפסת התעודות, דאג להחתמת התעודות על ידי המנהל המקצועי של המכללה, והפעיל מזכירה שדאגה לטפל בחלוקת התעודות. הסטודנטים הזכאים נשאו בסך של 250 שקל בגין עלות הפקת התעודות וחלוקתן כאמור בהודעה נספח ו' לעיל."

בסך הכול זה משקף כמה דברים שבאמת התקדמנו. אנחנו רוצים לשמוע מהעורך דין איפה זה עומד.

פחות או יותר במקביל לישיבה האחרונה שהיתה המפרק נענה לפניות של הסטודנטים. אולי נתחיל מהסוף. בשבוע שעבר היה דיון בבית המשפט ופורמאלית הוצע צו פירוק קבוע למכללה. המפרק מונה כמנהל מיוחד. זה אומר שכרגע הנוהל שנקרא תביעות חוב, כל מי שחושב שהמכללה חייבת לו כספים, זה סטודנטים, בנקים, ספקים למיניהם, עובדים כמובן, יכולים להגיש באופן הפורמאלי את התביעה לקבלת הכספים. אני רוצה לציין פה שהסבירות של הסטודנטים לקבל את כספם בחזרה אם דיברנו פעם קודמת על חלקם ששילמו 15 אלף ו17 אלף שקלים בתשלום אחד מראש.

לא מוכרת כמכללה, זה מה שאתה אומר?

אני אומר שניתן צו פירוק. זה לא אומר, ייתכן מאוד אם כי בסבירות נמוכה לפחות מהשיחה שלי אם המפרק שאולי אולי יימצא משקיע על מנת שיקנה את הפעילות של המכללה למרות שהוצא צו הפירוק. נאמר ככה מרוח הדברים עם ההתנהלות, אם בשלושה חודשים האחרונים לא קרה שום דבר אז סיכוי מאוד קלוש שיימצא פתרון לאותו משקיע שייקח על עצמו את הפעילות של הסטודנטים. המשמעות המיידית היא שעבור 150 הסטודנטים של שנה ד' באמת מה שנקרא אחרי המבול, הם אמורים לקבל את התעודות והם מקבלים אותם בשבועות האלה. אלה שסיימו שנה רביעית מקבלים תעודת מטפל מוסמך שמאפשרת להם לצורך העניין לעסוק מבחינתם כמטפלים בשיטה הזאת עם איזשהו אסמכתא. לגבי יתר הסטודנטים שזה אומר מסיימי א' ב' וג' נכון להיום עוד לא נמצא פתרון. אנחנו כרגע מנסים לגבש את המפרק אני מקווה בשבועות הקרובים עוד פעם איזשהו ניסיון לכל מי שהיה בסיומה של שנה אפשרות כן לקבל משהו. אבל בוודאי כל מי שהיה במהלך של שנה או בתחילת שנה בשלב זה כמו שהדברים נראים אם המכללה הולכת לקראת סגירה וצו הפרוק יקרום עור וגידים אז פשוט יהיו מול שוקת שבורה בעניין הזה.

שום אישור על הלימודים?

מי שנמצא לקראת סיום השנה או שסיים אותה אנחנו פועלים כרגע בתיאום עם הצוות המקצועי לקבל משהו. המסלול מאפשר למי שסיים שנה לקבל תעודה כלשהי, מי שסיים שנתיים מקבל תעודה כלשהי, מי שסיים שלוש שנים לא מקבל שום תעודה ואנחנו מנסים להכניס אותם למנגנון של שנה ד' גם הוא, לעשות התמחות ולצאת עם תעודה מסודרת. כמו שהסבירו כאן בפגישה הקודמת הנתונים לא עוקבים אחד אחרי השני לכן נוצר מצב שיש כאלה שהמכללה, קרה מה שקרה כרעם ביום בהיר, קרה במהלך של שנת לימודים. מי שיהיה באמצע השנה למעשה אין עבורו שום פתרון. בווודאי ובווודאי מי שבתחילת שנה הוא מבחינתו אין עבורו פתרון.

אין סיבה אם מישהו היה באמצע שנה ג' שיקבל לפחות את ההכרה של סיום שנתיים לפחות. אישור.

האישורים האלה יש להם בהחלט משמעות ויינתנו לגביהם. אבל כשהוא נמצא לקראת שנה ג' אנחנו מנסים לצורך העניין לראות איך ניתן ליצור עבורם תוכנית לימודים או מקוצרת או מזורזת כדי להתקדם הלאה. מי שסיים שנה א' קיבל תעודה. מי שסיים שנה ב' מקבל תעודה. יש ברשותם כבר שתי תעודות. זה עדיין לא אומר שזה מטפל מוסמך בשיטת אלבאום. אז איפשהו זה מה שנקרא חצי תאוותו בידו ולפחות יש משהו.

זה אישור לימודים אבל זה לא אישור עדיין של הסמכה.

נכון. היום על המדוכה יושבת הסוגיה המרכזית איך אותם אלה שסיימו כבר שלוש שנות לימודים, עמדו כבר להתחיל את ההתמחות ופתאום קרה מה שקרה. השיטה נותנת בסוף שנה א' תעודה שנקראת תעודת ריפוי רקמות עמוק שמאפשר למי שלצורך העניין כעבור שנה לפעול כמדריך בתחום הזה. זה לא מטפל בשיטת אלבאום אבל זה משהו זמני. כנ"ל מי שסיים את שנה ב' ניתנת לו תעודה שקרויה מדריך לטיפול בתנועה. מי שכבר חוצה את השנתיים הראשונות נכנס לתהליך של שנה ג' פלוס התמחות בשנה הרביעית על מנת לקבל את תעודת המטפל המוסמך. כך שאם היום תשאל את מי שסיים את השנים א' או ב' מי שנמצא בסוף השנה מקבל את התעודה הזאת. מי שנמצא ממש לקראת הסוף, חלקם נמצאים שניים שלושה שיעורים לקראת הסוף אנחנו מנסים לראות איך אפשר לצמצם את תוכנית הלימודים או לרכז אותה כדי שגם הם יקבלו. מי שנמצא בתחילת שנת לימודים או באמצעה ממש הוא מבחינתו כרגע לא ניתן לעשות לגביו שום דבר.

מי שלמד שנתיים יכול להמשיך במכללה אחרת? יש סוג לימודים כאלו בארץ?

יש מכללה שקוראים לה כישורי למידה. היא נמצאת בהרצלייה ובפרדס חנה. יש שמה לימודי תעודה שמאוד דומים ללימודי תעודה של אלבאום, שנה וחצי ולמעשה משרד החינוך שולח לשמה מורים להשתלמויות לעשות את התעודה הזאת. היא לא מאושרת על ידי משרד החינוך. משרד החינוך כן שולח מורים להשתלמויות אבל הוא לא מאשר את המכללה. לצורך העניין זה אותם לימודים. זה אותו דבר מה שלמדנו באלבאום רק פחות קורסים. זאת אומרת לאנטומיה אם הוא היה נותן לי רק מבחן על הדברים שלמדתי כבר הוא היה מוותר על זה ואני לא הייתי צריכה לחזור על זה מהתחלה. הוא רק רואה שאני באמת יודעת את החומר. זה לא מוריד לי בכסף. אבל שוב זה לא מאושר. אנחנו באותה בעיה.

אני מקווה שבסופו של יום לבת שלי יהיה איזשהו פתרון. פנו אליי עקב פנייתכם לויינגט ואני רוצה להודות לכם על זה. הם הביעו רצון לקלוט את הבת שלי. כרגע אני מדברת בשם בתי בלבד. אלא שאין לה כסף להשתתף בקורס הזה. הם הורידו חצי מהמחיר שהם גובים בדרך כלל. אלא שלנו זה לא עוזר. היא לא יכולה להשתתף בקורס הזה.

ברופין אמרו מה שאתם תוציאו זה עשרת אלפים שקל, או חמשת אלפים שקל.

רופין שוב פעם, הם לא מקבלים תעודה של מטפל. בוויינגט כן.

אנחנו נתחיל עם משרד החינוך. אדיב אתה יכול לספר לנו איפה אנחנו עומדים מבחינת המסקנות שלנו ממה שאנחנו ישבנו?

לא השתנה הרבה ממה שאמרתי בפגישה הקודמת כי לדעתי היושב ראש צודק כשהוא אומר לא ייתכן שמוסד במדינה יפעל ללא שום אישור, ללא שום הכרה. הבאתי איתי את חוק הפיקוח משנת תשכ"ט ואני רואה כאן בסעיף 2 תחולה, אפשר גם לעשות עליו אפליקציה. החוק אומר חוק זה חל על בתי ספר שבו לומדים או מתחנכים באופן שיטתי יותר מעשרה תלמידים. דהיינו אם כתוב כאן בחוק באופן שיטתי יותר מעשרה תלמידים צריך לדאוג, אני לא יודע איך עושים את זה, פעם היה אגף המכללות במשרד החינוך. היום הוא כבר איננו. אני שמח שנמצא כאן נציג המל"ג כדי לראות, כי אני מקבל מכם רשימות של מכללות שהן מאושרות אם זה להכשרת עובדי הוראה ואם זה להכשרה אקדמית ואם זה הגופים האקדמאיים להוציא להם אישורי חוק חיילים משוחררים, אם נופלים בחוק הזה בחוק הפיקוח על בתי ספר אנחנו יכולים לבדוק אפשרות שגם כן כל גוף שרוצה להפעיל מערך למידה ולא משנה מה יהיה חייב בהליך אישור.

קיימתם ישיבה במשרד בעקבות המכתב שנשלח לשר?

לא היתה ישיבה לא של המנכ"ל ולא של השר. כדאי להציע למנכ"ל או לשר התייחסות לתופעה הזאת שישנה, וישנו חוק, וישנם מוסדות היום שמפרים את החוק ביודעין או שלא ביודעין. לא נכנסתי לנושא הזה. אינני בא לשפוט את הדברים הללו בכלל כי אינני בא לדון בנושא הזה. כי הכוונה היא לדון ולראות איך ניתן יהיה לצמצם, לא אומר למנוע את התופעה הזאת שכל אדם בא, פותח איזה דסק מסוים, כל אחד בונה מזבח ועושה לו במה לעצמו. זה דבר שלדעתי במדינה מתוקנת קשה לקבל אותו למרות החופש. ישנו חופש ניכר בנושא הזה. אבל הוא גם כן צריך להיות מצומצם. גם הנושא הזה של איתנות פיננסית שאנחנו דורשים ממוסדות שהם מפוקחים הוא זמני. האיתנות הפיננסית נבדקת ויש רואה חשבון שעומד מאחורי המוסד שהוא יכול לציין ולומר שהגוף הזה יכול לפעול. היום נדרש מכל הגופים שאנחנו עובדים איתם נדרש אישור לאיתנות פיננסית.

אני כן חושב שמשרד החינוך אמור לפנות גם לתמ"ת וגם למועצה להשכלה גבוהה. לשבת ביחד ובדיוק לסכם את מה שאתם אומרים.

לא נעשה כי הפנייה היתה צריכה לבוא מהגורמים הממונים. אם תבוא דרישה מתוך הוועדה שתדרוש קיום דיון לתיקון המצב ולקביעת נהלים, תבורך.

אנחנו לעומת זאת קיימנו כמה ישיבות קודם כל בתוך האגף. לאו דווקא לגבי בתי ספר שקורסים. יש הרבה בעיות גם בדרך של כל מיני הונאות. אנחנו משנים את הנהלים. עשינו גם נוהל סנקציות שזה יוצא לדרך וכל מיני אזהרות. ישבנו עם הלשכה המשפטית וקיבלנו את ברכתם. נוהל סנקציות שאנחנו נזהיר פעם ופעמיים ובמידה ואנחנו שומעים תלונה זו או אחרת אנחנו פשוט לפני שמוציאים את האישור אנחנו גם הצענו קנס כספי לבתי הספר שזה אולי ידבר אליהם. יוצא לדרך נוהל סנקציות רציני שאנחנו נעביר לכם את זה. זה כבר מבושל עם הלשכה המשפטית. אני לא מדברת על מכללות שפושטות את הרגל. אני מדברת על עד ולפני. כלומר יש הרבה הונאות בדרך. שזה אולי לא הגיע לשולחן הזה.


דבר שני מה שאנחנו הצענו זה לקחת ערבות בנקאית לבתי הספר שעם זה אנחנו נוכל להשתמש במידה ומשהו קורה. דבר שלישי, אנחנו נאמץ חלקים מחוק הפסיכומטרי שהוא בעצם הוטל על משרד החינוך. יש שם חלקים מאוד רלוונטיים בשבילנו. יש שם תחנות יציאה. מתי התלמיד יכול לקבל את הכסף בחזרה אם הוא למד חודשיים או שהוא בכלל לא ניגש ללימודים. הוא למד חצי שנה, איזה אחוז הוא יכול לקבל. מדובר על אחוזים. ואנחנו נאמץ את זה. רק שזה יהיה מעוגן בחוק אנחנו נוכל. בינתיים אמרתי שאנחנו נוציא נוהל. אנחנו נשב עם עורך דין תומר מזרחי ועם הלשכה המשפטית שלנו ונראה מבחינה משפטית איך עושים את זה בינתיים.


דבר נוסף חוק הפיקדון. השר הטיל על שר העבודה בזמנו להכיר מוסדות להכשרה מקצועית. כמו שדב הציע גם פשוט צריך להרחיב את החוק הזה ולא לאפשר לתלמידים למשל להוציא את כל הכסף מראש. הכסף יועבר ישירות למוסדות ולא דרך התלמידים שגם פה נעשה כל מיני פוילשטיק בין התלמידים עד שהכסף מגיע. פשוט הצעה להרחיב ולשנות קצת את החוק הזה. לתת לו יותר בשר כדי שהוא לא יהיה סתום.


דבר אחרון אני רוצה שיצוין בפרוטוקול זה גם השר ביקש להודיע מאז שהוא נכנס לתפקיד השר החדש, הוא הכריז על רצון לדאוג לחוק הכשרה מקצועית. אני קצת גיחכתי כי אני עובדת הרבה שנים במשרד הזה וכולם דיברו על החוק הזה ואף אחד עוד לא ביצע. אבל פה אמרו שזה רציני הפעם. חוק הכשרה מקצועית.


מה שקורה היום כל אחד יכול להקים בית ספר איפה שהוא רוצה, לקרוא לזה איך שהוא רוצה. רק בית ספר שהוא רוצה מאיתנו איזשהו אישור, או אישור פיקוח או אישור למימוש הפיקדון פונה אלינו. הם לא מחויבים לפנות למשרד התמ"ת. הרבה שנים מדברים על זה והפעם אומרים לי שזה יותר רציני. השר הכריז על זה. הוא יעשה הכול כדי לקדם את החוק הזה ורק חוק כזה יפתור את הבעיה. הדוגמה קלאסית של מכללת אלבאום, ארבעה תלמידים בסך הכול עשו קורס קצר של הסיוע מבחינה טיפולית. מה שהם למדו ארבע שנים 400 תלמידים זה בכלל לא נוגע אלינו. לא נוגע לאף אחד לצערי. הוא דיבר על תעודות. אני לא יודעת מה התעודות האלה שוות. מי הסמיך? איזה משרד ממשלתי הסמיך מדריך? צריך להיות פה משרד ממשלתי מאחורי כל זה. גם התעודה של השלוש שנים היא לא שוות ערך.

אני לא רוצה לפגוע באלבאום אבל זה שיש למישהו איזושהי תעודה כתוב עליה כך, אם הילד עם לקויות למידה, שם את הילד שלו שם, שמדריך מאלבאום יבוא ויטפל באותו ילד בלקויות שלו, זה משהו שהוכר על ידי איזשהו מוסד אקדמי על ידי איזשהו גוף טיפולי? כלום. זה נושא כבד ורחב. אנחנו יושבים ומטפלים פה באיזשהו מקטע שההשלכות שלו תעודות, עכשיו יש למישהו תעודה, עכשיו מה הוא יעשה עם התעודה הזאת? הוא מוסמך לטפל? יש לו הכרה?

הוא הוסמך על ידי אלבאום. אבל מי הסמיך את אלבאום אנחנו עדיין לו יודעים ומה הקריטריונים.

אין מי שבודק תנאי סף. אנחנו במקצועות שלנו עושים ועדת מיון. מי מתאים מי לא. מי עשה שם ועדת מיון?

אני חשבתי שהדבר הזה הוא ברור. לא כל כך הבנתי למה אנחנו הוזמנו לדיון כי הסמכות שלנו משתרעת רק על מוסדות להשכלה גבוהה. מכללת אלבאום הוא לא מוסד להשכלה גבוהה. הוא לא מוסמך לתת תארים אקדמיים. אנחנו יכולים כמובן לסייע ולתרום מניסיוננו ומהמקצועיות שלנו איך הליכי עבודה שלנו לפני מן היתר והכרה במוסדות שלנו. תהליך העבודה שלנו לאורך השנים מאוד השתכלל. אנחנו בודקים גם איתנות פיננסית של מוסדות. גם מוודאים שבראש המוסד עומדים אנשים מספיק רציניים כדי שהמוסד לא יקרוס כל כך מהר. זה מה שאנחנו יכולים לעשות פה, לתרום מהניסיון שלנו באופן לא רשמי אבל להיות שותפים באיזשהו פיקוח על מוסדות כמו אלה אנחנו לא מוסמכים בכלל בחוק.

לגבי הנושא שאני התבקשתי לבדוק לפי פנייה של יושב ראש הוועדה באמת לאנשים שהיו פה והפנייה שלי להביא איזשהו חומר לגבי טענות על הטעייה שהיתה בפרסום לא קיבלתי חומר מאף אחד.

למפרק עצמו גם פנית?

לא פניתי למפרק. לפי מה שנאמר כאן הרגע, לאור זה שמונה מנהל מיוחד, אז אם היו שם עבירות עד הפירוק אז זה באמת בתחום שלו יותר מאשר בתחום שלי. ברשותך חוק הגנת הצרכן מתייחס באמת לעבירות הטעייה. מה שתואר כאן ומה שהסטודנטים סיפרו בישיבה הקודמת דיברו יותר על חשד להונאה ועל קבלת דבר במרמה. לפחות מהדברים שנאמרו. דובר על איזשהו פרסום. אני אשמח לקבל. על מה שנאמר או הצגה של בית הספר כנותן תארים על סמך הכרה של משרד התמ"ת או משרד החינוך אז מאוד יכול להיות שזה מסוג הדברים שאני כן אוכל לבוא ולטעון.

דרבנו אנשים ערב הקריסה לשלם מראש.

דיברת עם המשטרה?

אני דיברתי עם אגודת הסטודנטים. הם הבטיחו לי כבר לפני שלושה חודשים. אני יודעת על הפרסום הזה. זה מכתב עם כל ההוכחות לכל הדברים שנאמרו פה. הם אמרו לי שהם יעזרו לי להרכיב תביעה ואתמול הם הודיעו לי ברגע האחרון שהם לא מתכוונים להגיע לפה. התאחדות הסטודנטים הארצית. הבטיחו שיעזרו לי. ישבתי עם עורך דין בטלפון. דיברנו המון. נתתי להם את כל החומר הכי מסודר, את השמות שלכם, איך לפנות אליכם, מה היה הסיכום של הישיבה. אתמול ברגע האחרון הם הודיעו לי שאין להם שום דרך לעזור לי.

מה עם המועצה לצרכנות?

אם יהיה את מי לתבוע ויש היתכנות כלכלית להוציא כסף אנחנו נשמח לעזור. אבל לא נראה לי שזה המקרה.

צריך לבוא ולחקור את המנהלים לראות אם היו עבירות אגב הפירוק. אם התקבלו כספים במרמה, אם היתה הברחת כספים. לאן הכסף הלך? מי קיבל אותו? אם שבוע לפני כן קיבלו כספים לאן זה הלך? לבנקים? זה הלך לכיס של מישהו? מה קרה שם? יש סמכויות בחוק. יש גופים שעוסקים בזה. זה לא למועצה לצרכנות וגם לא לממונה להגנת הצרכן לעשות חקירות. זה לא משהו שאנחנו מוסמכים לעשות. אנחנו במקטע קצר מאוד של חוק הגנת הצרכן. המועצה לצרכנות יכולה אולי לעזור בתביעות אבל שוב להגיש תביעה לשם הגשת תביעה אז הם יגישו, על סמך מה? איזה ראיות יש לי?

לצורך העניין מה שאומרת שיראל אני כל מי שאני מייצג אז כמובן שאני ארכז את כל החומר עבור אותם אנשים. הדברים על השולחן. כל עוד לא ניתן לפרק את הכובע של המנהל המיוחד בשלב הזה והואיל ביום שלישי שעבר היה את הדיון ועברנו מה שנקרא שלב אז בוודאי שחלק מהעניין עכשיו יהיה חקירה של כל מה שקרה. אני דיברתי עם עודדה בעניין הזה. שגם כל ההתנהלות הכספית שהיתה מאוד לוטה בערפל בכל מה שקרה שם. בהחלט אלה דברים על השולחן שהמפרק חלק מהדברים יודע וחלק ידע עליהם בתפקידו בחודשים הקרובים ויטפל בזה. הנושים הגדולים ביותר אלה הם העובדים. הם למעשה אלה שהגישו את הבקשה לפירוק. מדובר על מאות אלפי שקלים שחייבים להם. לאחריהם יש גם את הבנקים. גם בסכומים מאוד גדולים ואחרונים זה הסטודנטים. אני אומר את זה בצורה גלויה.

משרד המשפטים. זה שימוש לחקיקה. זה פקודת החברות, פקודת פשיטת הרגל. קובעים את סדרי הנשייה. מי מקבל קודם.

למרות שאני מייצג את הסטודנטים בעניין הזה.

אני הראשון שאתמוך, אשים את הצרכנים במקום הראשון כל פעם שהם נפגעים לפני הבנקים. אבל כלכלית עדיין לא כל כך מסכימים איתי.

בגלל הבעייתיות של סדר הנשייה שהסטודנטים נשארים אחרונים צריך לפתור את הבעיה מראש.

אנחנו מציעים הצעת חוק.

אני חושב שהפתרון צריך בפיקוח אפריורי מראש. רק כדי להבין את סדר הגודל של הבעיה זה לא רק מכללת אלבאום. מה קורה כשתלמיד נרשם ללימודים, שילם את כל הכסף מראש דרך הקרן והוא מגיע ללימודים והוא רואה שהמורים הם לא מורים והכיתות הן לא כיתות ומה שהבטיחו בעת ההרשמה זה לא מה שהוא מקבל. מה הוא יכול לעשות אחרי זה? כשאנחנו מסתכלים על כל המפה זה מתחיל ממכללות לבניית ציפורניים, לעיצוב שיער, רפואה משלימה, הרזייה, בתי ספר לשפות, פסיכומטרי, בגרויות. כרגע מה שמפוקח וזה יחסית משהו חדש משנה שעברה כרגע כיסינו רק את נושא חוק הפיקוח על בתי ספר פסיכומטריים. זה חוק שהוא לא שלם עדיין. מנקודת האחיזה הזאת צריך להתקדם ולהחיל חוק על כל הנושאים של המכללות. היום אני לא מכיר גוף או חקיקה שמסדירה את הנושא הזה. היום כל אחד יכול לבוא, לקרוא לעצמו מכללה. הקרן עם כל הכבוד לא מוודאת באמת שהכסף שהיא מעבירה מישהו מקבל תמורה בעדו. משרד החינוך ומשרד התמ"ת מפקחים כמה שהם יכולים. אבל אין גוף ואין חוק שמסדיר את כל הנושא. יש אינספור בעיות. זה מתחיל בחוסר האיזון ביחסי הכוחות לבין הצרכן או החייל. לחייל אין אפשרות לבדוק את ההיתכנות הכלכלית של בית הספר ואת המקצועיות. המדינה צריכה לבוא ולתת הכשר לעניין. להגיד הבית ספר הזה אנחנו בדקנו וזה מקום מספיק רציני.

מה אתם עושים עם הצרכנים האלה שנרשמו לאיזה קורס ושילמו והם לא מקבלים שום דבר?

יש כמה דברים שאנחנו עושים. אחד, אנחנו ממריצים רגולטורים לפעול וחלק מהמעורבות שלנו מה שנולד בסוף זה חוק הפסיכומטרי. כלפי אותו צרכן אנחנו קודם כל פונים לבית העסק. בהרבה מקרים הנושא נפתר, לא באופן מוחלט אבל מגיעים לאיזשהו הסדר. או שאנחנו מלווים את הצרכן לבית המשפט ומשיגים פסק דין. יש הצלחות. יש לנו פסקי למשל נגד וול סטריט שבית המשפט אמר במפורש כדי למנוע את הבעיה הזאת צריך בחוזה בין תלמיד לבית הספר לקבוע לתלמיד תחנות יציאה מהחוזה. אחרי חודש, אחרי חודשיים, אחרי שלושה חודשים. אבל זה לקטוף תפוח תפוח, זה לא מנער את העץ. אנחנו היום צריכים לבוא ולמצוא פתרון כולל. לנו אין את המשאבים כי היקף התופעה הוא אדיר. ללכת עם כל צרכן לבית משפט. אתם שמעתם נתונים מהישיבה האחרונה כמה מכללות יש. תלמיד רוצה לבטל כי הוא רוצה לבטל. זה אנשים אחרי גיוס. יש להם כל מיני דברים בראש. נרשמים, משלמים 20 אלף שקל, אחרי שבוע הם מחליטים שהם רוצים לנסוע להודו. אין הצדקה שבית הספר ייקח את כל הכסף עבור השינוי או החרטה הזאת. או שהתלמיד מגיע לבית הספר ורואה שמה שהבטיחו לו זה לא מה שמתקיים. מדובר בחוזה אחיד שבית הספר מחתים את התלמידים.

יש לי שאלה. אני התחלתי את המסלול באוניברסיטה הפתוחה שזה היה מסלול משולב עם אלבאום. התחלתי את הקורס הראשון ועכשיו הם לא מוכנים להחזיר לי את הכסף במיוחד שאני רוצה ללכת לאוניברסיטה רגילה לעשות את התואר כמו שצריך. לא מוכנים להחזיר אל אלפיים שקל למרות שהיו לי רק שני שיעורים בגלל השביתה.

מה חתמת כשנרשמת?

הסברתי להם את המצב ואמרתי להם בדיוק למה אני גם לא רוצה להמשיך את המסלול הזה. זה היה מסלול שהיה מיוחד לי עם אלבאום. זאת אומרת שעכשיו אני גם צריכה לשנות את התואר לגמרי.

בניגוד לכל המכללות למל"ג יש הסדרי יציאה. הייתי נאחז בזה שזה מסלול משולב ומבקש מהמל"ג.

יש הנחיות ואת יכולה לפנות אלינו. לפי ההנחיות מגיע לך משהו. יש הנחיות ברורות.

מה שחשוב זה הקרן להכוונת חיילים משוחררים. שתיתנו סיוע ללמוד במקומות מאושרים.

חוק חיילים משוחררים קובע במפורש שחייל שמסיים את השירות שלו עומד לזכותו פיקדון כאשר סכום הפיקדון מותנה באופי השירות ומשך השירות וזה הסכום שעומד לרשותו של החייל. החוק קבע גם לאיזה יעודים הוא יוכל להשתמש בפיקדון הזה. הוא קבע לצורכי לימודים, הכשרה מקצועית, נישואים, רכישת דירה, הקמת עסק, ואחרי חמש שנים הכסף עומד לרשותו. הוא יכול לקחת את זה לכל צורך שהוא. לגבי הנושא של לימודים. הנוהל שאנחנו קבענו שכספי הפיקדון יוכלו לשמש כתשלום שכר לימוד הוא אך ורק אם ניתן אישור מוסד מוכר על ידי המשרדים השונים. וקבעו את המשרדים השונים. אנחנו לא גוף מפקח פדגוגגי, אנחנו לא בודקים את המכללות. ברגע שמשרד החינוך נתן את הרישוי מוסד מוכר מבחינתנו זאת תעודת הכשר לתת לחייל את הפיקדון. לבוא ולהגיד לקרן עכשיו אתם אחראים על המכללות, אתם תגידו איזה מכללה כן ואיזה מכללה לא לדעתנו זה לא המצב. לכן נקבע שהפיקדון יינתן רק למוסדות שמשרדי הממשלה השונים נותנים להם את האישור מוסד מוכר. נקבע גם בנוהל שאנחנו עשינו מול הבנקים שהבנקים משמשים לנו עכשיו צינור להעברת הכספים למוסדות הלימוד. הכספים לא ניתנים לחיילים. ההמחאות זה לא לפקודת שם החייל אלא ניתן צ'ק בנקאי למוטב בלבד.

יש הבדל?

יש הבדל. כי הרבה חיילים משוחררים השאירו את זה בכיס ועשו מזה עסק.

אנחנו לא מדברים כרגע על קטע של רמאויות, שחייל רוצה לבצע איזו הונאה או לגנוב. הנושא הוא שונה לדעתי. לגבי הקטע של תשלום ישיר למוסדות. אנחנו שקלנו את זה מול הבנקים. אומרים הבנקים הגדולים כאשר בא חייל לבנק לבצע את המשיכה הוא מוציא אישור מוסד מוכר ומציג שובר תשלום של בית הספר.

אני ראיתי שלא כל כך מצאנו פתרונות לסטודנטים של שנה א' וב' שעשו קורסים שלמים. ברגע שאני רוצה להתחיל עכשיו לימודים באוקטובר בכל מוסד כלשהו ואומרים לי שאני צריך לעשות עוד פעם את הקורסים האלה. האם יש איזושהי דרך שאני אוכל לקבל רק קורסים מסוימים? אין לי עוד תעודות. אני מגיע לסמינר הקיבוצים. אומרים לי תעשה מחדש את כל הקורסים של האנטומיה כי אין לך אסמכתא שעברת את הקורסים האלה.

פה יכול להיות שניתן מענה על ידי המפרק. איזשהו גיליון ציונים או אישור על קורסים שיכול להיות שישמשו אותך.

אני רק רוצה לומר בקשר למכתב שלכם בקשר להוציא נוהל. לא מתכוונים כרגע לעשות את זה כי יש חוזה שהבנקים אמורים לפעול לפיו ואם בנק יתרשל אז הוא ישא בנזק. אני אגב לא ראיתי פניה שלכם בעניין הזה. אני אדבר איתך אחרי הישיבה. קיבלנו שתי פניות אבל הן נגעו לצ'קים מסוימים שבהן לא יכולנו לעזור.

הוועדה לצורך העניין זה מאוד חשוב כי בפנייתה למפרק נושא הפתרונות, האמצעי של גיליון ציונים, זה מהלך ציבורי לאור שנת הלימודים שעומדת להתחיל.

אני רוצה לסכם. אנחנו לא מניחים לעניין הזה. אנחנו רואים את זה כדבר שהציף בעיה. אנחנו צריכים לתת מענה בכל ההיבטים. קודם כל המשרדים השונים. כולם צריכים לשבת ולקיים דיון בעניין הזה. לא נמנע מעצמנו לזרז חקיקה בעניין הזה. אנחנו ועדה לפניות הציבור מעבר לכל כך שההיבט הפרטי אנחנו גם נותנים עליו את הדעת. בזה אנחנו רוצים יותר זירוז. שהבנק יראה יותר נחישות אז התשובות יהיו יותר מלאות. אני מודה לכולם. אנחנו עוד ניפגש. להתראות.

הישיבה ננעלה בשעה 11:30