PAGE
11
ועדת החוקה, חוק ומשפט
13.7.2009
הכנסת השמונה עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב ראשון
פרוטוקול מס' 42
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שני, כ"א בתמוז התשס"ט (13 ביולי 2009), שעה 10:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 13/07/2009
צו המועצות המקומיות (עבירות קנס) (תיקון), התשס"ט-2009 - מועצה אזורית מגידו, צו עיריות (עבירות קנס) (תיקון מס' ), התשס"ט-2009-עיריית ירושלים
פרוטוקול
סדר היום
1. צו המועצות המקומיות (עבירות קנס)(תיקון), התשס"ט-2009 – מועצה אזורית מגידו
2. צו עיריות (עבירות קנס)(תיקון מס'), התשס"ט-2009 – עיריית ירושלים
מוזמנים
¶
אפרת שמש
- עוזרת למשנה ליועץ המשפטי לממשלה, משרד המשפטים
עו"ד מיכל צברי-דוד
- לשכה משפטית, משרד הפנים
עו"ד שמואל שפט
- עוזר ליועץ המשפטי, עיריית ירושלים
נסים משה אפרים
- מנכ"ל, מועצה אזורית מגידו
עידו שטיינר
- יועץ משפטי, מועצה אזורית מגידו
רשמה וערכה
¶
סמדר לביא - חבר המתרגמים בע"מ
1. צו המועצות המקומיות (עבירות קנס)(תיקון), התשס"ט-2009 – מועצה אזורית מגידו
היו"ר אברהם מיכאלי
¶
בוקר טוב. אנחנו פותחים את ישיבת ועדת חוקה, חוק ומשפט. על סדר היום צו המועצות המקומיות (עבירות קנס), מועצה אזורית מגידו. מי רוצה לייצג את הבקשה?
עידו שטיינר
¶
בקצרה נאמר שאנחנו מבקשים לחזק את חוקי העזר של המועצה, לתת לנו אמצעים לאכוף אותם, כדי שנוכל ליצור איכות חיים יותר טובה לתושבים שלנו, אם מדובר על חוקי עזר של העמדת רכב וחנייתו, הדברת מזיקים ובעיקר בעניין מניעת מפגעים ושמירת סדר וניקיון, כמו ברשויות מקומיות אחרות. אני מתאר לעצמי שאתם מכירים את הנושא, מניעת מפגעים, פסולת, זיהום, מזיקים וכל מפגע אחר שעלול לפגוע באיכות החיים.
נסים אפרים
¶
במועצה האזורית הפתרון היה בדרך כלל בצורה ציבורית-קהילתית, כל יישוב עם משמעת עצמית פתר את הבעיות. לצערנו, בעקבות ההרחבות של היישובים ואוכלוסיות חדשות, הדברים מתערערים, ובשל יותר מודעות לנושא החוקים, אין לנו בררה אלא לחוקק את הוצאת בררות הקנס, כדי שנוכל לתת פתרונות, ואנחנו חייבים את הצו הזה כדי לאכוף נגד המפגעים שהתושבים האלה הביאו.
דבר נוסף - אנחנו גם מועצה אזורית שהכריזה על עצמה כמרחב ביוספרי. היום יש לנו ביקור של ועדת אונסק"ו, כדי להכריז על המועצה שלנו כמרחב ביוספרי. זה אומר לתת יותר דגש לכל נושא איכות הסביבה ומפגעים אחרים, לכן אחד הכלים זה גם הכלי הזה כדי שנוכל לאכוף את החוקים.
אלעזר שטרן
¶
הפניתי שאלות והערות גם למשרד המשפטים, לגבי כל מיני עבירות שקורות, דומות במהות אחת לשנייה, ולמרות זאת בהצעה פה נקבעו להן דרגות קנס שונות, וקיבלתי תשובה ממשרד המשפטים שבעקבות ההערות שלי הם באמת שינו חלק מהדברים. רק רציתי להעיר ששמתי לב שכל הדברים ששיניתם, זה לחומרה.
אפרת שמש
¶
אנחנו מתייעצים גם עם אותה רשות מקומית. אני אסביר שיש בעיקרון ארבעה כללים לקביעת אותו מדרג של ענישה; חומרת הענישה, השוואה לרשויות מקומיות אחרות, השוואה לחוקים דומים, אחידות של הצו עצמו והתאמה לצווים הכלל ארציים. תמיד יש מקום לשיקול דעת, גם לרשות עצמה, כי רק היא מכירה באמת את ההתנהלות שלה ואת התושבים שלה. הרבה פעמים גם הסכומים שאתם רואים פה, זה אחרי שהגורמים הממשלתיים, אנחנו, מורידים את הסכומים שהם מבקשים, אז בסופו של דבר גם התוצאה שאתם ראיתם פה זו תוצאה של פשרה. אז גם כשזה לחומרה, זה הרבה פעמים יכול היה להיות אפילו יותר.
אפרת שמש
¶
אנחנו יכולים להגיע ל-660. מן הסתם אנחנו לא חושבים שכל עבירה מתאימה באמת ל-660 ואנחנו תמיד מדגישים, גם בפני הרשויות המקומיות, שעיקר העניין זה היקף האכיפה ולא תמיד הסכומים עצמם. יש מי שיגידו ש-150 שקלים להעמדת רכב זה מעט מדי, ואנשים אחרים שיגידו שזה יותר מדי. זה המדרג שקיים היום. זו גם דרישה של הרשות המקומית, אבל אנחנו גם נותנים להם מרחב של שיקול דעת. לא כופים עליהם סכומים.
היו"ר אברהם מיכאלי
¶
לגבי מגידו, הייתי מעיר באופן עקרוני כך: מכיוון שהם מפעילים פעם ראשונה את הצו הזה, ואני חושב על האזרח, שבפעם הראשונה מקבל את ההודעה על קנס כזה גבוה, של 660 שקלים. הוא יתמרד. יש לי קצת ניסיון בתחום הזה, אני יודע מה זה אחר כך לרוץ אחריהם בבתי משפט ולבזבז, גם שעות יקרות של בתי משפט וגם אחר כך בלגבות את הכסף הזה, לכן ההערה של היועץ המשפטי שלנו היתה במקומה למה לעשות איפה ואיפה בין עבירות שונות, אבל בסוף להעלות את זה לרף הכי גבוה, ל-660. זה לא יעבור פה. לכן אני כבר אומר לכם, את המידתיות תעשו. מצדי תעלו את זה לדרגה אחת יותר גבוהה, אבל לא להקפיץ את זה לשתיים.
אפרת שמש
¶
היו שני סעיפים שהעלינו לדרגה הכי גבוהה, שהם באמת נושאים שקשורים לסיכון, סיכון סביבתי או סיכון לחיי אדם, אז אנחנו באמת מעלים את זה לדרגות גבוהות יותר. מדובר רק על שני סעיפים שהעברנו ל-660. כל שאר הסעיפים, שנמצאים ב-660, היו לפני כן ב-660. התוצאות של מעשים כאלה יכולים להיות מאוד חמורים. אנחנו מדברים אמנם על דברים שנראים פעוטים, אבל פגיעה בתשתיות או שפיכת מי שפכים ברבים, זה יכול להביא לתוצאות מאוד חמורות. 660, יחסית לתוצאות שעלולות להיות מדברים כאלה, זה לא מאוד גבוה. אני מסתכלת על חוקים דומים אחרים, לפעמים אנחנו מדברים גם על אלפים והתוצאה יכולה להיות אותה תוצאה. מה שכן, אני מסכימה איתך שזה חייב להיות מלווה בהסברה לאזרחים---
היו"ר אברהם מיכאלי
¶
אני אומר לך, מכיוון שהם מפעילים את זה פעם ראשונה, אני כבר צופה בעיות. אני אומר לטובתם, להתחיל את זה בהדרגתיות, כדי שהציבור יקלוט את זה, כי יהיה לכם קושי רב, כראשי הרשות. מניסיוני ברשויות אחרות, אנשים מגיבים לזה בצורה שלילית ביותר. לא מדובר פה ב-100 שקלים, מדובר ב-400 שקל ולפעמים מצטברים לו שניים, שלושה או ארבעה מקרים כאלה ובסוף תהיה לכם בעיה.
מבחינת ההתייחסות לחומרת העבירה, אני מתייחס בחומרה, לכן נשאיר ברף העליון רק את העבירות הכי חמורות, שלא נוכל אנחנו, כמחוקק, להוריד שם את הרף, אבל אני מציע להשאיר את הדברים האחרים בדרגות הביניים ולא להגיע לקנס הכי גבוה, כדי שיקל עליכם לפחות לתת לאנשים להפנים את זה במשך תקופה ראשונית. אחר כך תמיד מותר לכם לבוא ולבקש לשנות. כשתבואו בשינוי, כרשות ותיקה, שעשתה את זה כבר, זה יהיה שונה, כי הציבור כבר מבין שהרשות רצינית, הרשות מתחילה להטיל קנסות. אם תתחילו ברף הכי גבוה, לא תוכלו לעמוד בזה. הכל אחר כך ירוץ לבית משפט ובית המשפט יהיה סתום מעבירות של תושבים.
נסים אפרים
¶
הצו שרצינו לחוקק היום בא מהציבור. הם ביקשו מאיתנו להכין את זה, כי הציבור רוצה את זה, כי הציבור שלנו בעל מודעות. הזכרתי קודם את הנושא של המרחב הביוספרי, זה בא מהציבור והם רוצים שבאמת נעשה ביד תקיפה נגד העבריינים. זה בא משם, כך שהציבור שלנו מוכן לכיוון של עבירות, אבל אני מקבל, אם יש צורך, לעשות בהדרגתיות. אין לי בעיה עם זה.
היו"ר אברהם מיכאלי
¶
לא רק זה. אני גם ראיתי שם שהעליתם לרף העליון, אחרי כמה הערות שהיועץ המשפטי שלנו העיר. אני עדיין אומר, מכיוון שאתם רשות שמפעילה את זה פעם ראשונה, עם כל הבקשה של התושבים, אתה תראה, הרוב הגדול יהיה נגדכם. אני לא חושב על חשיבה פוליטית-ציבורית, אני חושב באופן מעשי, לא תוכלו לגבות את זה ותמרידו את האנשים נגדכם. לדוגמה, בעלי חיים, אני יודע שזאת מכה שקיימת בהרבה ביישובים. אנשים מבקשים להחמיר בעניין הזה וכשמגיע אליהם קנס בפעם ראשונה, פתאום הם מתנגדים לזה. אני מכיר את זה. לכן תעשו את הסדר הזה מחדש, תשאירו את הרף העליון בעבירות שאתם יודעים שמקובל להטיל עליהן קנסות הכי חמורים, אבל את הדברים האחרים תשאירו ברף האמצעי, כמה שניתן.
היו פה כמה שהקפצתם מ-290 ל-660. חוץ מזה, גם מה שהקפצתם אוטומטית, אני מבקש להשאיר חלק מזה ברף הביניים ולא להגיע ל-430. 430 זה קנס גבוה, זה בדרגה אחת לפני הסוף.
היו"ר אברהם מיכאלי
¶
אני מבקש, מכיוון שהם עושים את זה פעם ראשונה, לעזור להם, שהתושבים יפנימו. בעוד שנה, שנתיים נראה מה המצב.
אנחנו מסכמים שאנחנו מאשרים את הצו, בכפוף לכך שאותם סעיפים שהיו בדרגה יותר נמוכה, להשאיר אותם באותן דרגות סבירות, לתקופת ניסיון לפחות, ולא להקפיץ כלפי מעלה, אלא אם כן אתם רואים בבירור שזאת עבירה דומה, שמבחינת החומרה צריך להכניס את זה. לכן העיקרון צריך להיות מוסכם בינינו, כי אנחנו מתעסקים בצו ספציפי כזה או אחר.
אלעזר שטרן
¶
יש לי רק עוד הערה למשרד המשפטים ואולי הערה כללית למשרד הפנים. האם לא כדאי מראש להפוך את זה לעבירות בררת משפט? הרי בכל מקרה בעוד שנה תבואו עם צו שמבקש להפוך את העבירות האלה מעבירות בררת קנס לעבירות בררת משפט.
אלעזר שטרן
¶
הרי זאת המגמה, להעביר את הכל לברירות משפט. השאלה אם לא כדאי מראש, כל פעם שמביאים צו כזה, כשמכינים אותו, כבר ל---
היו"ר אברהם מיכאלי
¶
אתם תגבשו משהו בייעוץ המשפטי ואחר כך, אם צריך, לבוא לוועדה, אנחנו, כוועדה, נמליץ לשרים שיעשו את זה.
היו"ר אברהם מיכאלי
¶
אז אני מציע שתגבשו מסמך שאתם, כייעוץ משפטי, תוכלו להציג את זה בפני השרים הנוגעים בדבר וכשזה יגיע בסוף אלינו, שלא תגידו שלא אמרנו.
היו"ר אברהם מיכאלי
¶
טוב, העניין של מגידו סגור.
2. צו עיריות (עבירות קנס)(תיקון מס'), התשס"ט-2009 – עיריית ירושלים
אנחנו עוברים לסעיף 2 בסדר היום; צו עיריות (עבירות קנס), עיריית ירושלים. מי מטעם העירייה?
שמואל שפט
¶
הצו הזה עוסק בשלושה חוקי עזר חדשים שלנו, שעוסקים בענייני איכות הסביבה, גם זיהום אוויר, גם מניעת רעש וגם מחזור, ומה שאנחנו מבקשים עכשיו לקבל זה ברירות קנס.
שמואל שפט
¶
עסקנו בתחומים אחרים, אבל לא היו לנו חוקי עזר ספציפיים על הנושאים. קודם כל, לדעתי בנושא המחזור, אני חושב שיש מקומות מועטים שיש בהם חוק עזר בענייני מחזור. לפי מה שראיתי יש אולי עוד מקום אחד שיש בו חוק עזר בעניין מחזור ועכשיו אנחנו מבקשים לקבל על זה ברירות קנס, כדי שגם נוכל לנסות לאכוף את זה.
שמואל שפט
¶
נכון לעכשיו, לפי מה שראיתי במאגר של משרד הפנים, מצאתי עוד מקום אחד. גם בנושא איכות האוויר יש לנו כל מיני דברים מיוחדים קצת בחוקי העזר שלנו, ואולי זו קצת חלוציות.
היו"ר אברהם מיכאלי
¶
אני שואל אתכם, כעיריית ירושלים, בתקופה הלא פשוטה הזאת שיש בירושלים, כל הרעש שהרשות גורמת פה בעיר, אתם מתקנים תקנות כאלה, זה לא יגרום לבומרנג נגדכם? אתם הולכים להטיל על אזרחים היום קנסות שעד עכשיו לא היו והעירייה עצמה היא זו שגורמת היום גם לרעש, גם לזיהום וגם לכל בגלל תשתיות שהיא מפתחת בעיר. אני שואל, מבחינתכם אתם, אתם חושבים שזה העיתוי הנכון לעשות את זה? עד עכשיו הסתדרתם איכשהו עם זה.
שמואל שפט
¶
קודם כל צריכים לקחת בחשבון שבעזרת ה' בעוד חצי שנה הולך להיות חוק אכיפה סביבתית, שבכלל משדרג את כל המדורים לרמות אחרות לגמרי.
היו"ר אברהם מיכאלי
¶
צריך לאפשר לאזרחים קודם כל לחיות בירושלים, בלי לאכוף עליהם כל מיני תקנות וצווים.
שמואל שפט
¶
בהחלט, אבל הבעיה בחלק מהדברים האלה באה דווקא, בחלק מהמקרים, גם מהתושבים, כשיש להם פגיעה בינם לבין עצמם והמודעות לאיכות הסביבה, אני חושב, בכלל ב---
היו"ר אברהם מיכאלי
¶
אין בעיה, אבל הרשות עצמה כרגע היא זו שגורמת לכל הבלגן פה בעיר. לא בכוונה, חלילה, אלא בגלל העובדה שיש פיתוח תשתיות בעיר. השאלה האם בתקופה הזאת לבוא לאזרח ולהגיד לו 'אדוני, על זיהום אוויר אתה משלם 660 שקל', כשהרשות היא זו שגורמת לזיהום אוויר הכי גדול בגלל העבודות שיש, אתם, כרשות, חושבים על זה שזה הזמן והעיתוי הנכון לעשות את זה? גם בעניין הרעש, הטרקטורים שלכם---
דורית ואג
¶
אני מוכרחה לספר לך. ברחוב שאני גרה, אחת לשלושה חודשים, זה עניין קבוע, בחצות, מתחילים המנועים לעבוד. צובעים את מעברי החצייה מתחת לבית שלי, כל שלושה חודשים, בחצות. לא בשום שעה אחרת. ואתה יודע איזה רעש זה עושה? יש להם קומפרסור.
היו"ר אברהם מיכאלי
¶
אגב, אתם לא עושים את זה בכוונה, אתם עושים את זה בשביל לשפר את מצב התשתיות בעיר, אבל התקופה הזאת שאתה בא לאזרח ואומר לו 'אדוני, ממך אני תובע א', ב', ג'.', תחשבו בסוף מה יהיה נגדכם.
נמרוד לוי
¶
אני מדגיש שהחוק הזה הוא לא תביעה רק נגד האזרח התמים, אלא נגד יזמים באשר הם, כולל אלה שעובדים מול העירייה והחוזים של העירייה הם כאלה שהזכיינים שלה מחויבים לעמוד בכל חוקי הסביבה וזה דבר שיאפשר לנו באמת להיענות לדרישת התושבים, כמו דרישת התושבת הנכבדה, ויאפשר לנו כלי לאכוף את הדברים למען הציבור, כולל מול הזכיינים של עבודות.
היו"ר אברהם מיכאלי
¶
המגמה הכללית שלכם חיובית, השאלה אם אתם נמצאים באמת בתקופה... אלא אם כן, אני לא השתכנעתי מהפירוט שראיתי פה שאתם הולכים להפעיל את זה גם נגד אותם קבלנים שעובדים, גם מטעמכם, בשטח, או זכיינים, או אנשים מורשים מטעמכם, כולל עובדי עירייה, אם הם עובדים באמצע הלילה. הרי זה לא יהיה נגד הרשות.
משרד הפנים, משרד המשפטים, אתם יודעים בוודאי לא פחות ממני מה המצב של התשתיות פה בעיר. היום בירושלים זה מצב מאוד רגיש. השאלה היא, האם אתם, כמשרדים ממונים, נותנים היום להטיל קנסות על אזרחים שהם לאו דווקא נוגעים בכל אותם רעשים שהרשות מעוררת. השאלה איפה המידתיות פה.
היו"ר אברהם מיכאלי
¶
מה שכרגע אני חושש זה שזה לא נועד נגד אותם אלה שעושים רעש. יש קבלני פיתוח שעובדים פה 24 שעות, הם גורמים לרעש ולזיהום ולכל המפגעים שמנויים פה, השאלה מי יפעל נגדם. אף אחד לא יוכל, כי הם יגידו שהם עובדים במסגרת החוזה, 'יש לנו 24 שעות'.
אפרת שמש
¶
פעולות שהעירייה עושה בעצמה לרווחת התושבים והן מפריעות לתושבים, בכל עיר יש את זה וזה באמת מטריד, אבל בסופו של דבר התוצאה אמורה להיות חיובית, לטובת האזרח. זה שיש אנשים שיוצרים מפגעים או לא ממחזרים, זה פוגע בכולנו, בסופו של דבר. צריך לאכוף את זה ללא קשר לזה שהעירייה צריכה לסיים את העבודות שלה---
היו"ר אברהם מיכאלי
¶
בואו נבדיל בין מחזור לבין רעש ויש פה גם תקנות בעניין רעש וגם זיהום אוויר. אלה דברים שהיום הרשות עושה את זה הכי הרבה פה בעיר, לכן מה אני יכול לעשות נגד הרשות? נגד עצמה היא לא מטילה קנסות.
שמואל שפט
¶
ברשותכם, על מנת שיהיה יותר קל, בסעיפים שלנו במקום מספרים כתבתי את התוכן של הדברים, אז אולי תוכלו לראות אותם וזה יאיר קצת את עיניכם.
היו"ר אברהם מיכאלי
¶
יש לנו רשימת תוכן, אנחנו יודעים על מה מדובר. פה כתוב 'לא יבצע אדם קידוח בקרקע, אלא אם כן נקט את כל האמצעים לצמצום פליטת החומר החלקיקי המרחף'. אתם הולכים להפעיל נגדכם את זה?
נמרוד לוי
¶
אני רוצה להגיד בנושא שאנחנו כבר התחלנו בפעולות אכיפה מסיביות מול חברת סי.טי פז, זכיינית הרכבת הקלה, בנושא של שפיכת עודפי עפר בקו התפר. בעניין הזה פועלת מחלקת אכיפה ייחודית, שממומנת גם על ידי המשרד להגנת הסביבה והיא פועלת כנגד הזכיין ומגישה נגדו תביעות והעירייה, בפירוש ובאופן מוכח, פועלת גם נגד זכיינים שפועלים לטובת שיפור התשתיות בעיר.
היו"ר אברהם מיכאלי
¶
יפה. אז זה לא רק נגד אזרחים, אלא גם נגד אותם אלה שעובדים מטעמכם בשטח, שאפילו מורשים מטעמכם לעבוד בשטח.
היו"ר אברהם מיכאלי
¶
מה לגבי רעשים? האנשים האלה עובדים, איך אתה יכול למנוע מישהו שעובד בלילה, לפי ההסכם שלכם?
נמרוד לוי
¶
אפשר לנקוט באמצעים לצמצום רעש במיסוכים אקוסטיים. דברים בוצעו גם כאשר נבנה גשר קלטרווה, לא יודע אם אדוני ראה, גדרות עצומות לגבהים גבוהים ביותר של מחסומים אקוסטיים כדי להגן על האוכלוסייה. הדברים האלה הם בפיקוח. פה ושם יש לנו גם כישלונות, אבל הדברים האלה הם בפיקוח ומה שאנחנו מציעים כאן אלה אמצעים כדי לעזור לנו לאכוף את זה בצורה יותר יעילה.
היו"ר אברהם מיכאלי
¶
באחד הסעיפים פה ראיתי שאסור להם להפעיל כלים שעושים רעש לצרכי חפירה, בנייה באזורי מגורים בין השעות 19:00 ל-6:00 בבוקר. השאלה היא לגבי אותם אלה שעובדים 24 שעות לפי החוזים שלכם איתם.
נמרוד לוי
¶
כאשר החוק הזה יהיה חוק בר תוקף אנחנו לא נוכל לאכוף אותו בשום הסכם של העירייה. העירייה לא תוכל להתיר משהו שהוגדר אחרת על פי דרישות החוק.
היו"ר אברהם מיכאלי
¶
וזה כולל אותם זכיינים שלכם שעובדים 24 שעות בשביל לעמוד בלוח הזמנים שהם אמורים לעמוד בו.
נמרוד לוי
¶
כן. נכון, אבל בכפוף לסייגים שקבועים בחוק למניעת מפגעים. יש לנו סייגים מסוימים בחוק למניעת מפגעים שהם בכל מקרה חלים גם לתקנות הארציות, אז הם גם חלים על ירושלים לנסיבות מסוימות.
היו"ר אברהם מיכאלי
¶
מה שאני אומר זה שאתם מבחינתכם יוצרים לעצמכם, לפחות בתקופה הרגישה הזאת... אני בעד זה שיאכפו עליהם ואני בעד זה שלא יפריעו פה לתושבים ולדיירים שגרים פה.
נמרוד לוי
¶
אבל התשובה היא שאנחנו כרגע לא מחוקקים את החוק. צריך להזכיר את זה, החוק כבר קיים, רק נותנים לנו כלים יותר קלים לאכוף אותו. היום אם אדם מפריע או גורם לרעש, גורם למפגע, אני צריך להגיש כתב אישום. אז אני צריך לעשות תיק, ללכת לבית משפט, ועד שיגיע ועד שיילך ועד שיהיה. כאן, במקום יוצא פקח למקום ונותן בררת קנס. זאת אומרת, זה חוק שקיים, אני רק מעביר אותו לאכיפה קלה יותר.
היו"ר אברהם מיכאלי
¶
אני מבין שהוועדה תוכל לעשות הדגשה שהעירייה עושה לטובת האזרחים, גם להעניש את אלה שמפריעים היום, אפילו תוך כדי עבודות הפיתוח. זה המסר של הוועדה שיוצא פה בסוף, כי בעצם הקנסות האלה באים נגד אלה שעובדים היום בשטח, על פי החוזים שכבר יש לכם, חתומים איתם, והם אלה שעושים הכי הרבה רעש. תבינו את זה. הקנסות האלה יוטלו עליהם.
דורית ואג
¶
השאלה אם זה תואם את המכרזים שהוצאתם להם. כי אם לא כתוב לו במכרז שיש לו שעות מוגבלות, אז אתם בבעיה.
נמרוד לוי
¶
יש לזכיינית הרכבת הקלה נספח סביבתי שאומר מה היא חייבת ומה היא לא חייבת, ואין בנספח הזה שום הקלה ביחס לדרישות החוק.
נמרוד לוי
¶
זכיין באשר הוא, כתוב לו בדיוק מה מותר לו ובמה הוא חייב ובמסמכים האלה, מטעם המחלקה לאיכות הסביבה, לא רק שאין פטור מדרישות החוק, יש אפילו סייגים נוספים ביחס למה שהחוק קובע.
היו"ר אברהם מיכאלי
¶
מר לוי, זה פשוט סתרי דסתרי, מבחינת לדרבן אותם לסיים את העבודות מהר, כדי שהאזרחים יסבלו פחות, ומצד שני להטיל עליהם קנסות כשהם עובדים במסגרת הסיכומים שהיו איתם, לעבוד 24 שעות ביממה. אני בעדכם בקטע הזה, אני רוצה שיגבילו אותם לעבוד תחת החוק ותחת המגבלות שהחוק דורש, לא ליצור רעש כזה שהתושבים לא יוכלו פה לישון בלילה, יחד עם זה, צריך גם לסיים את העבודות האלה, אי אפשר למשוך את זה עוד 20 שנה.
הבנו את העיקרון. יש לנו הערות משפטיות? טוב, אנחנו נאשר את הצו. כל ההערות שאמרנו פה, זה לתשומת לבכם ולתשומת לב ראש העיר.
הישיבה סגורה.
הישיבה ננעלה בשעה 11:00