PAGE
ועדת הכלכלה
22
21/7/2009

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב ראשון

פרוטוקול מס' 62

מישיבת ועדת הכלכלה
‏יום שלישי, כ"ט בתמוז התשס"ט (‏21 ביולי, 2009), שעה 10:30

1.
תקנות התעבורה (תיקון מס' ...), התשס"ח-2008, תיקונים לחלק ד' לתקנות בדבר רכב אספנות, רכב לא תקין, איסור התקנת לוחות ברכב כבד וטכוגרף

חברי הוועדה: אופיר אקוניס – היו"ר

עוזי יצחקי
-
סמנכ"ל בכיר תנועה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

חנניה אפנג'ר
-
מנהל מחוז רישוי באר-שבע והנגב, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

שמעון ולינסקי
-
מנהל אגף הרכב, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

רן פינקל
-
ראש תחום מחלקת מוסכים, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

עו"ד חוה ראובני
-
סגנית היועמ"ש, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

ד"ר דן לינק
-
ראש מינהלת תשתיות ותנועה, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

עו"ד עמי רוטמן
-
יועץ משפטי, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

מרב רפאלי
-
מנהלת תחום פניות הציבור, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

עו"ד חיים אמיגה
-
ע' יועמ"ש, המשרד לביטחון פנים

מפקח רוית הופמן
-
תובעת מדור תביעות, את"ן, המשרד לביטחון פנים

פקד שגית שועלי
-
תובעת מדור תביעות, את"ן, המשרד לביטחון פנים

עו"ד גל קפלן-הראל
-
יועמ"ש, יחידת אתגר, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

צבי יוזנט
-
מנכ"ל איגוד קציני הבטיחות והתעבורה

יוסי רחמני
-
איגוד קציני הבטיחות והתעבורה

גבי בן הרוש
-
יו"ר מועצת נהגי המשאיות הארצית, יו"ר מועצת המובילים והמסיעים

משה יהודה
-
חבר הנהלה, מועצת המובילים והמסיעים

שוקי שדה
-
מנכ"ל ארגון חברות ההסעה

נחום קדמיאל
-
יו"ר מועדון החמש (רכבי אספנות)

עמיר אלמגור
-
מועדון החמש (רכבי אספנות)

זאב ולדימיר טנדט
-
הנהלת אספני כלי הרכב הארצישראלים

חיים סירי
-
הנהלת אספני כלי הרכב הארצישראלים

בני זוהר
-
יו"ר ארגון אספני רכב YELLOW-65

אריה כרנדיש
-
ממונה על הבטיחות, התאחדות חקלאי ישראל, המרכז החקלאי

אביהו בן-נון
-
דירקטור, חברת יוניברסל מוביליטי טכנולוגי

אסף אגמון
-
מנכ"ל חברת יוניברסל מוביליטי טכנולוגי

רון קהתי
-
סמנכ"ל שיווק, חברת יוניברסל מוביליטי טכנולוגי

איתי עצמון


נועה קברטץ (מתמחה)

לאה ורון

אירית שלהבת
תקנות התעבורה (תיקון מס' ...), התשס"ח-2008, תיקונים לחלק ד' לתקנות בדבר רכב אספנות, רכב לא תקין, איסור התקנת לוחות ברכב כבד וטכוגרף

אני פותח את הישיבה השלישית של ועדת הכלכלה. על סדר היום תקנות התעבורה (תיקון מס' ...), התשס"ח-2008, תיקונים לחלק ד' לתקנות בדבר רכב אספנות, רכב לא תקין, איסור התקנת לוחות ברכב כבד וטכוגרף. אלה בעצם שלושה דברים שונים.


נתחיל בנושא רכבי אספנות. אני מבקש שכל מי שנוגע לרכבי אספנות יישב ליד השולחן ולא ביציעים. אני מבקש שתציגי את התקנות בכל הנוגע לרכב אספנות ואז נשמע את כל ההערות, אם יש כאלה, ונתקדם.

רכב אספנות הוא רכב שגילו 30 שנים לפחות ושנרשם ככזה. כלומר אין חובה לרשום כל רכב שגילו 30 שנים כרכב אספנות. זה בחירה מסוימת של בעל הרכב. הוא יכול להיות רכב עד 12,000 קילוגרם. הפועל היוצא מזה הוא, מצד אחד הקלות כלשהן באגרת רישוי ברישום הזה, ומצד שני הגבלות כלשהן על השימוש בו.

כלומר בעל רכב שגילו 30 שנים לפחות צריך לבקש לראות אותו כרכב אספנות?

כן.

כלומר יכול להיות רכב שגילו 30 שנה ויותר ואיננו נחשב כרכב אספנות?

נכון.


לפי התקנות דהיום רכב אספנות עושה טסט פעם בחצי שנה. רישיון הרכב שלו ניתן לו כל פעם לחצי שנה. אחד מהיתרונות, שהוא לא חייב להיות בתוקף רצוף. יכולים לעשות טסט לחצי שנה ואז אין עניין להשתמש בו, ואז אפשר לחדש את הרישיון מחדש עם הפסקה, בעוד שרכב רגיל אם יש הפסקה בתוקף הרישיון שלו תמיד צריך לחדש עם תוקף רטרואקטיבי, כולל אגרות, כולל הכול.


אנחנו מציעים לאפשר תוקף שהחידוש שלו יהיה לשנה שלמה, ובד בבד לחייב להוסיף את הרכב הזה לקבוצת כלי הרכב שחייבים בבדיקת חורף מידי שנה. זאת תוצאה שמושגת במילא בדרך של חידוש של חצי שנה כי מן הסתם בדיקה אחת נעשית סמוך יותר לעונת החורף.

כלומר, במקום טסט פעם בחצי שנה יהיה טסט פעם בשנה וכן חובה לבצע בדיקת חורף. במדינה שלנו צריך לעדכן את נושא בדיקות החורף בגלל שאין כאן חורף יותר ... אבל על בדיקת חורף עדיין חלים הכללים של חורף אמיתי. יוצאים מנקודת הנחה שהוא קיים.

אנחנו יוצאים מתוך הנחה שב-1 באוקטובר בכל שנה אנחנו נכנסים למצב חורף. כך מניחות תקנות התעבורה.

כך קובעות תקנות התעבורה? אני חייב להגיד לך שלפי שירות החיזוי הרשמי, ששייך למשרדך, החורף מתחיל ב-21 בדצמבר.

זה נוגע לאסטרונומיה אני חושבת.

את הרכב צריך להכין קודם.

אבל מ-1 באוקטובר צריך להיערך לחורף, וחובת הדלקת אורות היא מ-1 בנובמבר. זאת ההצעה שלנו. כך קובעות תקנות 1 ו-2 המוצעות.

עד מתי נמשך החורף אצלכם?

אל תציע למשרד התחבורה להביא לוועדת הכלכלה עוד תקנות. ממילא יש עומס גדול ...

מבחינת הדלקת אורות – עד 31 במרס.

בסדר. אני חושב שהתאריך הרשמי אחר, 1 במרס, אבל בסדר, נשאיר את זה כך.


ל"מועדון החמש" יש הערות על התקנה, או שאתם רוצים לברך עליה? גם זה אפשרי. אפשר להגיד גם דברים טובים, לא חייבים להעיר הערות.

אני יושב-ראש "מועדון החמש". אנחנו רוצים לברך על התקנות. זה הישג טוב למורשת הרכב במדינת ישראל. נמשיך לשמור על הרכבים העתיקים, שהם חלק מן ההווי של המדינה הזאת.

בקיצור, אתם בעד.

אנחנו מאוד-מאוד בעד.

אני רוצה רק להדגיש שהמכוניות האלה, אפשר להגדיר אותן כחדשות. בזמן השיקום הן מפורקות לחלוטין ומשוקמות כמו רכב חדש, כך שבטיחות הרכב גבוהה יותר מאשר של רכב רגיל בן למעלה משנתיים שנוסע על הכביש והן עוברות רמה גבוהה של שיקום.

יפה.

יש גם ייבוא של מכוניות אספנות שאף הן כחדשות.

כמה כלי רכב שנחשבים כרכבי אספנות נמצאים בישראל?

מספרם הולך וגדל. כאשר המכוניות מגיעות לארץ, הן כמו רכבים במצב חדש.

כמה רכבים שמוגדרים כרכבי אספנות יש בארץ?

בארץ יש סדר גודל של 3,500 רכבי אספנות עם רישוי.

יש להם טכוגרף? ...

לא, אבל לפי התקן של איכות הסביבה "יורו 5".

יש להן ספידומטר מכני.

דרך אגב, הן ממוזגות? חלקן כן? אז זה מיזוג חדש.

כן, אלה עם המנועים הגדולים ממוזגות. הרכב שלי לא.

אז מה אתה עושה?

פותח שני חלונות.

לא נעים. אני זוכר שהיה לי אוטו בלי מזגן.

דווקא נעים מאוד.

דרך אגב, יש לי רכב בן למעלה מ-50 שנים, של חברת קרייזלר, ויש לי רכב נוסף חדש מאותה החברה. בזמן הנהיגה שניהם באותה רמה.

יפה מאוד. ארגון המובילים לא נוגעים ברכבי אספנות.

איגוד קציני הבטיחות בעד.

יפה. המשטרה?

תומכים.

זה ממש מדהים. יפה. אז אנחנו נאשר את התקנות. אבל קודם נקרא אותן למען הסדר הטוב.

"בתוקף סמכותי לפי סעיף 70 לפקודת התעבורה (להלן – הפקודה), ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי סעיף 21א(א) לחוק-יסוד: הכנסת, וסעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, אני מתקין תקנות אלה:


תקנה 1 – תיקון תקנה 273ד לתקנות העיקריות
בתקנה 273ד(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן – התקנות העיקריות), אחרי "10,000 ק"ג" יבוא "רכב אספנות"."


כאן מתווסף רכב אספנות לחייבי בדיקת חורף.


תקנה 2 – תיקון תקנה 281א לתקנות העיקריות

"בתקנה 281א(א) לתקנות העיקריות, במקום "לששה חודשים" יבוא "לשנים עשר חודשים" ואחרי "273" יבוא "ו-273ד"."


זה הארכת תוקף רישיון הרכב, בכפוף לכך שיעשה לא רק טסט אלא גם בדיקת חורף.

יש לי שאלה. אם עברתי טסט בחודש אוקטובר ואז באוקטובר אני עושה גם בדיקת חורף.

אתה פטור מבדיקה נוספת.

תקנת בדיקת חורף פוטרת מזה.

אם הבדיקה 3 חודשים לפני החורף, אתה פטור.

קיבלת תשובה לשאלתך. היא ברורה וטובה. אנחנו מאשרים את התיקון לתקנה 273ד(א) ולתקנה 281א(א).

תקנה 3 היא יוזמה של יחידת "אתגר". אני מציעה שהם יציגו את הצורך ואת הרקע לבקשה.

אני נציגת יחידת "אתגר" – יחידה ארצית של משטרת ישראל למלחמה בגניבות כלי הרכב. היא הוקמה לראשונה בשנת 1998, פורקה בשנת 2004 והוקמה מחדש בהחלטת הממשלה בנובמבר 2005. מאז הקמתה החדשה, אנו פועלים רבות, בין השאר במסגרת תיקוני חקיקה, להקניית כלים נוספים לאכיפה וטיפול בגניבות כלי הרכב. זה אחד הכלים. אני רוצה לציין בפני הפורום הזה שבמהלך 3 השנים האחרונות הבאנו לירידה של 35% בגניבות כלי הרכב.


התיקון הנ"ל התבקש למעשה. אנו בהליך חקיקה צמוד מאוד, בשיתוף פעולה מעולה עם משרד התחבורה, וזה בשל הצורך שלנו כשאנו נכנסים במסגרת תפקידנו למוסכים, למגרשים לסחר בכלי רכב ולכל מקום שעיסוקו ברכב כאשר אנו נתקלים בכלי רכב שיש בהם בעיות בטיחותיות. עד היום התקנה חייבה שהודעת איסור שימוש ברכב תינתן רק בזמן הנהיגה, לנוהג ברכב. אם אנחנו נכנסים למגרש של מכירת מכוניות משומשות וסייר או בוחן מטעם המשטרה בודק רכב ומגלה שיש בו ליקויים בטיחותיים, אין לו יכולת למסור הודעת איסור שימוש והרכב הנ"ל מועבר לאזרח, נמכר לאזרח תמים ולא אחת גם בבדיקה במכוני הרישוי לא יכולים לעלות על תקלות בטיחותיות בו. כאן אנו רוצים להביא את הצורך בתיקון הזה, שיאפשר מסירת הודעת איסור שימוש ברכב גם כאשר הוא במצב נייח.


דוגמה נוספת ניתן למצוא במוסכים בזמן תיקון. עוד פעם, לא מדובר על כל תיקון. מדובר על מוסך שיש בו תיקון לא בטיחותי לרכב, כמו חיתוכים שאסורים על-ידי משרד התחבורה בשלדות הרכב, או רכב שמועבר על גבי גרר אחרי תאונה קשה והוא לא כשיר לנסיעה על הכביש. לא אחת אנחנו נתקלים בגררים שמעבירים לתיקון בשטחים ואין לנו יכולת לטפל באותו כלי רכב, הוא נכנס לשטחים לתיקון במוסך לא מורשה ואנו יכולים רק לאפשר לו לעבור. זה הרקע.

בפסקה (1) בתקנה 3 כתוב: "אחרי 'ימסור לנוהג בו' יבוא 'או למי שמחזיק ברכב'."

יש לנו תוספת קטנה בהתראה של הרגע האחרון. אנחנו מבקשים שייאמר: "או למחזיק ברכב שיש בידיו את רישיון הרכב". אנחנו מבקשים ברגע האחרון להוסיף את זה.

את מתכוונת אולי "בבעלותו".

לא. "מחזיק ברכב".

ואם הוא מאכער שסתם החזיק רישיון של מישהו? למה לא לומר "בבעלותו"?

כי לא תמיד הבעלים של הרכב נוהג ברכב.

יש כאן פִרצה.

תסבירי את התיקון.

התיקון החדש למעשה מחיל את הצורך בהעברת איסור השימוש למי שמחזיק את רישיון הרכב. למה? כי השוטר במעמד מסירת הודעת איסור השימוש חייב לקחת את רישיון הרכב. בשביל להוציא לפועל את הודעת איסור השימוש חייבים שהוא יחזיק את רישיון הרכב.

אילו כלים יש לשוטר בעניין הבדיקה הטכנית? הבדיקה נעשית רק במוסכים?

לא. בכל מקום שהרכב עומד במצב נייח.

אבל זה רק לבוחן.

לסייר של המשטרה או לבוחן של משרד התחבורה.

זה לא כתוב.

זה מופיע בתקנה הקיימת.

אבל רישיון הרכב מצוי אצל נוהג הרכב. לא אצל מי שמחזיק ברכב.

אמרתי שבדרך כלל מי שצריך להראות תקלות זה בוחן. שוטר רגיל, איך הוא יכול לדעת אם האוטו לא תקין?

זה כתוב בתקנה 307.

אבל אני שואל שאלה פרקטית. זה חשוב יותר ממה שכתוב. האם שוטר רגיל יכול להגיד שהבלמים לא בסדר? איסור שימוש רק בוחן יכול לתת. אם זה בוחן אז אין לי הערות.

באשר לשאלה על המחזיק ברישיון, הכוונה למשל לסוחר רכב שמציג כלי רכב למכירה. הוא מחזיק ברישיון הרכב ומבצע אחר-כך העברת בעלות. בזה הכוונה ל"מחזיק".

אז צריך לכתוב שהכוונה לסוחר הרכב, ואין הכוונה אליי, שאני יושבת בבית ומסרתי את רכבי למישהו אחר שנוהג בו.

נכון.

אבל זה לא רק סוחר רכב.

הקושי חל לא על הסוחרים, אלא על האזרחים התמימים.

התקנה למעשה באה להגן על האזרחים התמימים. כפי שהיא היתה בעבר, היא חלה למעשה רק על נהגים. אפשר היה לתת איסור שימוש רק לנהג. עכשיו מחילים את זה גם על מחזיקים. אנחנו לא רוצים להחיל את זה על מחזיק תמים. נניח שהרכב הורד מן הכביש או שניתנה הודעה, אזרח תמים קנה את הרכב מן המגרש ולא יודע על כך שום דבר. לכן אנחנו רוצים להחיל את זה רק על מי שמחזיק את רישיון הרכב. אם היה איסור שימוש אז לא היה לו רישיון רכב ביד.

מי שברשותו הרכב עם רישיון הרכב, וברכב יש ליקויים חמורים שאותרו על-ידי בוחן, על-ידי מי שמוסמך, ונמצא שם גם רישיון הרכב, גם אם הרכב לא במצב נסיעה אפשר יהיה לתת הודעת אי-שימוש בגלל הליקויים החמורים. אין שינוי בתהליך, למעט העובדה שאנחנו מרחיבים את המקרים, לא רק על רכב בתנועה שיש בו נוהג אלא גם על רכב עומד.

הבוחנים של המשטרה בוחנים כלי רכב שעומדים בצדי הדרך או ליד הבית בחניה?

במצב הנוכחי לא, כי החוק לא מאפשר את זה. התיקון עכשיו יאפשר לשוטרי יחידת "אתגר" לתת הודעת איסור שימוש לרכב שנמצא במצב נייח. אבל כאן אנחנו כן רוצים לבוא לקראת האזרח. אנחנו אומרים: מי שמחזיק ברכב חייב שיהיה בידיו רישיון הרכב על מנת שהשוטר יוכל לקחת את זה. אז בעצם מוטלת חובה על המחזיק לוודא שיש רישיון רכב.

ליחידת "אתגר" יש כוונה לשלוח בוחנים לחניונים של כלי רכב על מנת לבדוק שכלי הרכב הנייחים אינם תקינים?

לא.

איך זה יפעל?

זה יעוגן במסגרת הנהלים של המשטרה, תוך הפעלת שיקול הדעת בהפעלת הסמכות הזאת וכלפי מי תופנה והיכן תיאכף.

הכוונה לפעילות יזומה?

זה במסגרת פעילות יזומה מול הגורמים המשפיעים ביותר בשוק הרכב, שיש להם השלכה על הצרכנים, על הציבור הרחב.

אתם שוב חוזרים לדבר על הסוחרים.

לא רק.

מי עוד?

מגרשי הסדר, מוסכים, גררים, גרר שמעמיס עליו רכב ונוסע אתו והרכב לא כשיר בטיחותית ואנחנו נתקלים בו לדוגמה במחסום בדרך לשטחים. כעת אין לנו יכולת לפקח.

למה כוונתכם עוד כאשר אתם מדברים על "מחזיק"? "מחזיק" זה מי שברשותו הרכב?

כן, ויש לו את רישיון הרכב.

כלומר זה לא מקרה שנתתי את הרכב שלי למישהו. אני מחזיק ברכב והרכב עכשיו נמצא אצלי, חונה על-יד הבית שלי? למה הכוונה בדיוק?

לא, אתה נתת למישהו את הרכב.

כלומר הרכב לא ברשותי. אמרת קודם שהרכב ברשותו. אני לא מבין כל-כך את ההגדרה.

אם הרכב שלך ונתת אותו למישהו אחר, המישהו האחר הזה הופך להיות המחזיק. אם הכנסת את הרכב למוסך - - -

לפי דעתי צריך לחדד את ההגדרה "מחזיק ברכב".

נכון לעכשיו הכוונה למובן המילולי של העניין, של החזקה בפועל.

צריך לחדד את זה.

אז צריך להוסיף את המילה "בפועל".

נקבע את הנוסח המדויק בהמשך, אבל צריך להבין את הכוונה. כרגע לדעתי זה קצת עמום.

אתה צודק. צריך להיות "בבעלותו".

לא, לא. "ברשותו" ולא "בבעלותו".

אחרת, אפשר לתת אותו לשימוש רק לבעל הרכב.

הסיבה שסברנו שצריך להגדיר "מחזיק", מאחר וכרגע הנוסח של התקנה לא מגדיר מי הוא מחזיק ולכאורה כל אדם, אפילו אדם ששומר על מגרש חניה, גם הוא מחזיק ברכב כי הרכב נמצא בתוך המגרש. לכן אנו סבורים שיהיה נכון לחדד את ההגדרה על מנת שזה לא יפגע באזרחים תמימים או אפילו בבעלים שחוזר אחר-כך לנהוג ברכב. החשיבות היא בכך שהמחזיק יחזיק בידיו את רישיון הרכב על מנת שהשוטר, שייתן הודעת איסור שימוש, יוכל ליטול את רישיון הרכב.

איך היועצת המשפטית של משרד התחבורה מציעה לנסח את זה? את רוצה להוסיף את המילה "בפועל"?

אנחנו רוצים לקבוע בפסקה (1): "ימסור לנוהג בו או למי שמחזיק ברכב ובלבד שיש בידיו את רישיון הרכב".

והרכב היה ברשותו.

מי שמחזיק ברכב – ברור שהוא - - -

לא בהכרח. זה לא כל-כך ברור.

אם הוא מחזיק ברכב ויש לו רישיון, זאת אומרת שמישהו נתן לו את הרכב עם הרישיון. אם הוא גנב את הרכב אז יורידו אותו מן הכביש.

גם גנב הוא לכאורה מחזיק אם אנחנו לא מגדירים.

אז יקחו לו את הרישיון.

הכוונה הובהרה. אני מציע שנאשר את התקנה ואדוני היועץ המשפטי, אתה תנסח אותה.

יש לי שאלה נוספת לפני כן. עדיין לא קראנו את התקנה. אולי כדאי לקרוא אותה.

נקרא, ואז תעיר את הערתך, נאשר ואתם תמשיכו לדון על הנוסח המדויק, האם להוסיף את המילה "בפועל" או לא, או "ברשותו" וכדומה. תמשיכו את ההידברות ביניכם.

תקנה 3 – תיקון תקנה 308 לתקנות העיקריות

"בתקנה 308(א) לתקנות העיקריות –

(1)
אחרי "ימסור לנוהג בו" יבוא "או למי שמחזיק ברכב";"


אנחנו לא מתנגדים להערה של המשטרה.

בכפוף לתיקוני הנוסח.

"(2)
במקום הקטע החל במילים "ויעביר לה את רישיון הרכב" עד המילים "תעודת אי שימוש" יבוא "ויטול מהנהג או ממי שמחזיק ברכב, לפי הענין, את רישיון הרכב; שוטר כאמור בתקנת משנה זו רשאי לעכב את מתן ההודעה לרשות הרישוי ל-48 שעות, ואם הוכח להנחת דעתו כי הרכב תוקן תוך 48 שעות משעת מסירת הודעת אי-שימוש כאמור, יחזיר את רישיון הרכב לבעל הרכב או למי שנמסרה לו הודעת אי השימוש."


צריך לתאם את הנוסח הקיים לתיקון מבלי לשנות את המהות, שיש ליקויים שבגינם לא מונעים אפשרות נסיעה למוסך, לא מזינים ביטול רישיון הרכב למרשם כלי הרכב במשרד הרישוי.

אני מציע להאריך את זה ל-72 שעות, אם למשל זה קורה ביום שאין בו עבודה.

אנחנו מדברים על רכב שלא אמור לנסוע. המקום היחידי שהוא אמור לנסוע אליו הוא המוסך.

אני מדבר על החזרת הרישיון.

לא בטוח שזה מקל בהכרח.

כתוב: "אם הוכח להנחת דעתו כי הרכב תוקן תוך 48 שעות ... יחזיר את רישיון הרכב". לפעמים הוא לא יכול לתקן אותו בתוך 48 שעות.

האם הוא לא יכול לבקש ארכה מן המשטרה אם יש בכך צורך? הוא יכול.

צריך לשאול את המשטרה אם הם נותנים ארכה.

לא, השוטר בשטח לא יידע שהוא קיבל ארכה. הוא יגיד למי שמיירט לו את המכונית שיש לו 48 שעות. הוא לא יפעיל הרי שיקול דעת.

אצטרך לבדוק את זה ולחזור אליכם עם תשובה.

יש הרי שבתות, יש ימי שבתון.

בכל מקרה אסור לנסוע ברכב הזה, גם ב-48 השעות. ההבדל, שעד 48 שעות ההודעה לא מועברת לרשות הרישוי ואז הוא יכול לבוא למשטרה ולקחת מחדש את רישיון הרכב שלו. אם עברו 48 שעות, זה נכנס למחשב של משרד התחבורה ואז הוא צריך ללכת לרשות הרישוי. כך או כך, הוא צריך להוכיח את תיקון הליקויים. השאלה רק איפה הוא מקבל בחזרה את הרישיון. זה מעבר דרך מחשב משרד התחבורה, הודעת אי-שימוש שנכנסת ויורדת ברגע שהרכב מתוקן.

יש לזכור שלא סתם נקבע פרק זמן של 48 שעות. אחרי הכול מדובר ברכב לא תקין ויש לכולם אינטרס שהרכב יתוקן בזמן המהיר ביותר האפשרי. לא סתם נקבע פרק הזמן הזה.

אם השוטר לוקח את הרישיון לידיו, איך הרישיון מגיע לרשות הרישוי?

השוטר לוקח את הרישיון ומשאיר אותו בידיו לפרק זמן של 48 שעות.

ברגע שזה מדווח, הרישיון יוחזר רק דרך משרד הרישוי.

אז איך הנהג יוכל לקבל את זה במשטרה?

הוא לא יוכל, אלא רק ב-48 השעות הראשונות עד הדיווח.

שואל יושב-ראש הוועדה מדוע לא להאריך את התקופה, הן של הדיווח והן של החזקת הרישיון על-ידי המשטרה.

כדי לצמצם את הסיכון שייעשה ברכב שימוש אחר זולת נסיעתו למוסך לשם תיקונים. אם ייתנו 72 שעות, הוא יאמר: טוב, אקח אותו למוסך לא היום אלא מחרתיים ובינתיים אשתמש בו.

בקיצור, אתם לא סומכים על הישראלים שיעשו את זה במהרה.

לא סתם נותנים הודעת איסור שימוש. זה במקרים שמצדיקים באמת איסור שימוש, כשהרכב מהווה סכנה לעוברי הדרך האחרים.

אגב, איך אתם מזהים את הסכנה? איך אתם מיירטים את הרכב?

על-ידי בדיקה של סייר.

בדיקה אקראית?

גם בדיקות אקראיות בשיתוף עם משרד התחבורה, וגם בדיקות יזומות שלנו. נכנסים למגרשים ולמוסכים באופן יום-יומי ובודקים.

או במקרי תאונה.

השאלה שלי על הנוסח, מה קורה בעצם עם נטילת הרישיון? ניתן לעכב את מתן ההודעה לרשות הרישוי ל-48 שעות, אבל רישיון הרכב עדיין יהיה בעצם בידי השוטר למשך אותן 48 שעות?

נכון.

הוא לא יוכל לנהוג על רכב אחר?

לא מדובר על רישיון הנהיגה אלא על רישיון הרכב. הנהג יקבל הודעת אי-שימוש עם התנאים, מה הוא צריך לתקן, כולל במקרים שלא מצריכים גרר. כאשר הרכב הזה יכול לנסוע למוסך יהיה כתוב בהודעת אי-שימוש שהוא יכול לקחת אותו לתיקון.

אבל זה לא כתוב.

בתקנה זה לא כתוב. הודעת האי-שימוש מפרטת את זה.

אולי תסבירו לוועדה מה כוללת הודעת האי-שימוש.

מה שאתן מציגות הוא לא הודעת האי-שימוש, אלא הודעה לבעל הרכב שניתנה הודעת אי-שימוש לנוהג. הוועדה מבקשת לראות את הנוסח של מה שנותנים לנהג בפועל.

יש טופס שנותנים כאשר מוסרים הודעת אי-שימוש לרכב.

הודעת האי-שימוש כוללת הודעה שמרגע זה אסור להשתמש ברכב, ומפרטת את הליקויים שבגינם אסור להשתמש ברכב.

עו"ד עצמון שאל אתכם לגבי הרישיון הזמני. מאחר ולקחו את רישיון הרכב הקבוע - - -

לא ניתן רישיון זמני.

מותר לו לנסוע עד למוסך.

יש סוג של תיקון נדרש שבגינו אתם מאפשרים לנסוע עד המוסך, כאשר התיקון הנדרש הוא לא עניין בטיחותי ולכן אין סכנה לתאונה. לפעמים מוצאים ליקוי בטיחותי, שאז צריך להביא גרר. במקרה כזה אין לרכב שום אפשרות לנסוע. צריך להזמין גרר ולהוביל אותו ישירות מן המקום אל המוסך.

כאשר זה ליקוי שלא מחייב גרירה אז מסומן בטופס הודעת אי-שימוש שהוא רשאי לנסוע למוסך.

כתוב שם שהרישיון נמצא אצל השוטר ושהוא רשאי לנסוע למוסך בלבד.

צריך לכתוב את זה.

זה לא רישיון זמני. זה אישור תנועה.

נכתוב את זה כאן: "אישור תנועה עד המוסך", כפי שאמר מנהל רשות הרישוי לשעבר.

השאלה אם זה דבר שצריך להיות מוסדר בתקנה. הרי אנחנו לא משנים עכשיו את התקנה.

העליתי כרגע בעיה שמתעוררת ואולי כדאי כן לשלב את זה.

עדיף שזה ייכלל בנוסח. המובן מאליו מוטב שייאמר. מה הבעיה לכלול את זה?

אם זה כתוב בגוף הודעת האי-שימוש אז למה לכתוב את זה בתקנה?

התקנה תפנה אולי להודעת האי-שימוש.

תפנו. לא יתכן שזה יישאר בלי כלום.

בתקנה 308(ד) כתוב: "לא ישתמש אדם ברכב שעליו נמסרה הודעת אי-שימוש, אלא לשם נסיעה לתיקונו או למילוי התנאים שפורטו בה" – וכאן נוסיף: "ובלבד שרשות לכך ניתנה בהודעת אי-השימוש", או "וככל שהודעת אי-השימוש מתירה נסיעה כאמור", או משהו כזה – הרשות לנסוע לתקן. הרי יהיו מקרים שאפילו את זה הוא לא יוכל לעשות.

יש לי בעיה עם משטרת ישראל, גם כפי שהדברים היום. הודעת אי-שימוש ניתנת והתחושה נוראית, ואנחנו מרגישים את זה במשאיות ובאוטובוסים. מורידים אותנו מן הכביש ואנו נדרשים ללכת לטסט. זה מחייב אובדן יום עבודה, זה מחייב להשבית את המשאית או את האוטובוס, וכאשר אנחנו מגיעים לטסט אומרים: על מה הורידו אתכם מן הכביש בעצם? הכול בסדר. אף אחד לא נותן דין וחשבון, השוטר או קצין המשטרה ממשיך בדרכו. אני שואל אתכם כמשטרה, אילו כלים יש לכם לבדוק ויזואלית האם הרכב תקין או לא תקין? זה המצאה שנתקלתי בה בבתי-המשפט באשר לנושאים של איכות הסביבה. אומרים שאוטו מזהם. האם בדקת אותו במכשירים? לא. ויזואלית. רבותי, אנחנו לא מן המאדים. אילו כלים יש לכם לבדוק ויזואלית אם האוטו תקין או לא? יש מִתקנים במוסכים וכללים איך לבדוק רכב.

בוחן תנועה – זו המומחיות שלו. לכן הוא עובר קורס של כמה חודשים.

גם אני שאלתי אם כתוב כאן לגבי בוחן תנועה. זה כתוב. גם אני שאלתי על הכלים שנמצאים בידיו. אתה התכוונת שכל שוטר יכול להוציא הודעת אי-שימוש?

לבוחן התנועה אין כלים לבדוק את תקינות הרכב. אנחנו חווים את זה יום-יום. אי אפשר לבדוק ויזואלית. גם כדי לבדוק את חופשיות ההגה – אני מצטער, עליו להיכנס מתחת לרכב ולראות. בפועל הוא מסתכל מן הצד וטוען שההגה חופשי, למרות שהיצרן אומר שההגה צריך להיות חופשי. רבותי, אנחנו משלמים את המחיר מידי יום ואין לכם את הכלים לבדוק כשורה. גם אם הוא גמר תואר ותפקידו להיות בוחן – יש מוסכים ורק שם אפשר לבדוק.


יש מצב חמור עוד יותר, שאוסרים שימוש ואומרים לנהג לנסוע. רבותי, אם תהיה אחר-כך תאונה קטלנית יוצא שבעצם נתתם אישור. אם חל איסור נסיעה אז תשלחו גרר ואל תתנו לרכב הזה לנסוע.

אתם נותנים יותר מדי כוח לשוטר בשטח שאין לו את הכלים.

זה לא שוטר, אלא בוחן שעבר קורס ויש לו את הכלים, לא פחות מאשר לעובד במוסך, ואולי יותר. הוא גם יותר אובייקטיבי מעובד במוסך. יש כאן בוחני תנועה. אתם יודעים איזה קורס עובר בוחן תנועה?

אני אומר לך מה קורה לנו במציאות.

אני מדבר כאן כמנכ"ל ארגון חברות ההסעה בישראל. יש בעיה חמורה מאוד שמחוקקים תקנות קטנות והתוצאה היא – אתן לכם דוגמה: רצועה צולבת שבה התופס לא נתפס נכון. בסדר, שיגידו שהכיסא הזה לא בסדר. אבל בפועל מורידים את האוטו מן הכביש, מטילים מייד במקום קנס של למעלה מ-1,000 שקל ואחר-כך הסיפור ממשיך במוסך.

לבוחנים יש הנחיות. הם לא מורידים על כל שטות רכב מן הכביש. גם החוק מפרש שמדובר ברכב שעלול לסכן את התנועה. לשם כך הם עברו קורס והם מומחים ובודקים אם יש כאן סכנה.

אבל לא רק על זה מורידים מן הכביש.

מורידים מן הכביש רק במקרה שיש סכנה, שהרכב במצב שמסכן, במידה ומסוכן לנסוע ברכב הזה.

כפי שנאמר כאן על-ידי המשטרה, יש ליקויים חמורים יותר וליקויים חמורים פחות. לפי זה גם ניידות הבטיחות של אגף הרכב פועלות, גם כדי לא להגיע למצב – וזאת התשובה גם למר שוקי שדה – שרכב לא תקין ימשיך לנוע על הכביש וחס וחלילה אחרי כן יקרה משהו.

אבל בשל רצועה אחת מורידים רכב מן הכביש? יש לזה גבול.

ההערה שלך מופנית למשטרה.

אנחנו בעד התקנות. אין מי שיותר מאתנו, ממר גבי בן הרוש וממני ומקציני הבטיחות רוצה לדאוג לרמת הבטיחות במדינה, בכל כלי רכב. אבל צריך לקבוע קריטריונים כלשהם, מינימום שממנו תהיה הורדת רכב מן הכביש, כי זה גורר אחריו קנסות בסכומי עתק וזה בעייתי. צריך לקבוע קריטריונים, שאם יש 20 רצועות פגומות צריך להוריד את הרכב מן הכביש, אבל בשל רצועה אחת להוריד את האוטו מן הכביש ולהטיל קנס של 1,000 שקל? אתם חושבים שקוטפים את הכסף הזה מן העצים?

אתה יודע כמה דוחות אני מבטל? אז מה, לשוטר ששגה עשו משהו? לא.

אני חושבת שחרגנו קצת מנושא הדיון.

אני צריך לצאת להגנת המשטרה. יחידת "אתגר" היא לא היחידה שבודקת מכוניות על הכביש. המטרה שלה למנוע גניבות רכב והיא לא בודקת רכבים על הכביש אלא הולכת למוסכים שידוע שבהם מפרקים רכבים, לכל מיני מגרשים שהיום אי אפשר לעשות בהם כלום. ערבבו כאן כמה דברים שונים.

זה הדבר העיקרי. מר עוזי יצחקי, אם מר גבי בן הרוש אומר שיש אי-הבנות, בעיקר באשר למובילים שהוא עומד בראשם, אז כדאי שתקבעו איזו פגישה משולשת עם משרד התחבורה ועם המשטרה כדי לבחון את הדברים. אתה דיברת על ההגה המשוחרר שלפי הוראת היצרן יכול להיות משוחרר ברמה מסוימת אבל המשטרה אומרת לך: לא, הוא לא יכול, ואז מורידים את הרכב מן הכביש. כאן צריכה להיות הידברות נפרדת שלא קשורה ליחידת "אתגר".

אנחנו נתקלים במקרים כאלה יום-יום, ונמאס. לפעמים במקום לנהל חברה עליך להיות פקיד כאשר אתה מקבל דוחות – ואני כבר לא מדבר על המתנדבים של המשטרה – שאין בהם שום היגיון.

אגב, אני מצטרף להערתו של מר גבי בן הרוש לגבי המתנדבים של המשטרה, שהם מצוינים כאשר הם עושים עבודה התנדבותית אבל לפעמים הם סבורים שהם קצת יותר מאשר הם צריכים להיות. כאשר הם עוצרים זקנות ליד בית-אבות ברמת-אביב או בירושלים – זה לא המטרה. תעצרו את הפורעים, את אלה שנוהגים באיילון ו"חותכים" ב-140 קמ"ש. אלו הבעיות, ולא הזקנות שיוצאות מבית-האבות ברמת-אביב, שעוצרים אותן ובודקים להן את הרישיון ויוצרים גם פקק תנועה עד היציאה מתל-אביב. צריך לכנס קצת את המתנדבים. דרך אגב, זה דיון נפרד, אני מסכים, אבל אם מר גבי בן הרוש כבר העלה את נושא המתנדבים אז אני מעיר.

המתנדבים לא רלוונטיים לתקנה הזאת.

הכול בסדר, אבל מספיק שיתחבאו מאחורי העצים וישגעו לנו את השכל. לא כל יום אני נפגש אתכם כאן.

אתה מנצל את ההזדמנות כדי להעלות נושאים, וטוב שאתה מעלה אותם. אני מציע שתאמרו לו שתקיימו אתו איזו הידברות. מר גבי בן הרוש, יקיימו אתך בנושא הזה הידברות נפרדת. אני מאשר את התיקון לתקנת משנה 308(ד). התיקון יבהיר כי "השימוש ברכב שנמסרה עליו הודעת אי-שימוש יהיה בהתאם לאישור זמני או אישור שיינתן במסגרת הודעת אי-שימוש". הנוסח יתואם בהמשך. התקנה אושרה עם השינויים שהודענו עליהם.

תקנה 4 – תיקון תקנה 321 לתקנות העיקריות

"בתקנה 321 לתקנות העיקריות, בסופה יבוא:

"(ה)
לא יותקן ברכב מסוג N3 כיסוי המסתיר את הברגים או האומים, המחברים את האופן לסרן.""

טאסות, בעברית מצועצעת.


רכב מסוג N3 זה משאיות כבדות. יוכלו להציג כאן פרטים, אבל התברר שזה יוצר סכנה בטיחותית.

מה אומר בעברית המשפט שקראת עכשיו?

שלא יהיו טאסות על הגלגלים במשאיות כבדות.

אספר לכם את הרקע. לפני כמה שנים בתאונה עף גלגל ממשאית והרג את אלופת ישראל ברכיבה על אופניים שרכבה באותה עת על אופניה. הסתבר שהאוטו הזה תיקן פאנצ'ר, זה היה מערבל בטון, ואחרי תיקון פאנצ'ר במשאית כבדה כזאת יש הנחיה לחזק את האומים של הגלגל אחרי כ-100 קילומטרים. הנהג שכח כנראה לעשות את זה. תוך כדי חקירת התאונה הגענו למסקנה שאם לא היתה על הגלגל של המשאית טאסה הוא היה עושה את זה.

היו רואים את זה.

אז הוחלט על התיקון הזה.

מצער שאישה נהרגה בשל זה, אבל אני מבקש ממשרד התחבורה להירגע כבר. אחרי כל תאונה אתם "רצים" עם תקנות, כמו אחרי תאונת אוטובוס הפנויים והפנויות ש"רצו" לקבוע תקנה על חגורות בטיחות, וכך עוד ועוד תקנות. אני לא מכיר טאסות במשאיות. אני מכיר במכוניות פרטיות ששמים טאסה בשביל להשוויץ.

זה היה אלתור.

מישהו אוכף את התקנות הללו? חלה אחריות בחוק על מישהו? העיקר כל אוטובוס השקיע 25,000 שקל והחגורות נותרו לקשירת הסל. תירגעו עם התקנות האלה. אני לא מכיר טאסות במשאיות, אין לנו. בכל מקרה "רצים" אחרי התאונות. כאשר יש תאונה בצומת – מייד מתקינים רמזור. אם אתם חושבים שזה יתרום משהו לבטיחות, מבחינת האחריות של הנהג שהחליף גלגל, ברור שאם הוא נהג מקצועי עליו אחרי 50 קילומטר לעצור ולחזק את ההברגה, זה נכון. עם טאסה או בלי טאסה, הגלגל יעוף אם הנהג לא חיזק אותו. אף אחד לא נוסע אחרי משאית לראות אם הוא חיזק את ההברגה. אם זה מה שיעשה לכם את היום - - -

אבל אין לך התנגדות.

לא. בסדר.

הוא אומר שאנחנו אוסרים להתקין משהו שלא קיים במילא.

מר גבי בן הרוש מעיר הערות לידיעתכם ואחר-כך מסכים.

רק כהערה בונה. יש דברים שיש להם היבט בטיחותי, כפי שאמר מר שוקי שדה, ובהם אנחנו לא מתפשרים – זה מערכות אוויר, בלמים, הגה. לא מתפשרים. אבל יש דברים שהם בשוליים ולא צריך בעקבות כל מקרה טרגי לרוץ ולקבוע תקנות. אף אחד גם לא יאכוף את זה. אז בספר החוקים תהיה עוד תקנה.

למה צריך לאכוף? לנהג אין אחריות? הוא לא חייב לדעת מה עליו לעשות?

אחר-כך בארבע עיניים אגיד לך איזו אחריות יש לנהג.

אני מבקש להעיר, שלא כל דבר צריך לעשות באופן שאפשר יהיה או צריך יהיה לאכוף אותו. שם היה מדובר באלתור, כאשר התקינו משהו מאולתר. אין ספק שאילו לא היתה שם טאסה הרי גם עובר-דרך רגיל שהיה עוצר ברמזור על-יד המשאית ורואה שחסרים שני אומים מתוך עשרה היה אומר לנהג המשאית, ולא רק שוטר. לכן טוב מאוד שיש את התקנה הזאת שמדברת על כיסוי. היא לא מדברת על טאסות, אלא על כל אלתור.

תודה. תקנה 4 שמתקנת את תקנה 321, אושרה.


תקנה 5 עוסקת בטכוגרף. רצית למסור הודעה?

אני רוצה לציין שהתיאום בין כל הגורמים לא הושלם בעניין הזה.

בין אילו גורמים?

בין משרד התחבורה, איגוד המובילים ואיגוד המסיעים. לכן אני מבקש שלא להעלות את התקנה הזאת.

כלומר תמשיכו בהידברות. תביאו את התקנה כאשר תסיימו את ההידברות.

יש הנחיה של הוועדה הזאת למשרד התחבורה, שקיימת כבר עשרות שנים, לא לבוא לכאן עם תקנות אלא רק כאשר כל הגורמים יגיעו לתיאום.

מאה אחוז. שמעת, כאשר התקנות יושלמו הן יחזרו לוועדה ויבקשו לאשר אותן.

אגיד לך מדוע אני מעיר, כי אם לא הייתי מגיע יתכן שהתקנה הזאת היתה עוברת, וחבל.

דווקא היוזמה להודעה היתה של משרד התחבורה.

כי בהפסקה שהיתה בדיון אמרתי להם שחבל שנתקוטט. הם יודעים שבדרך כלל יש תיאומים בינינו לפני שבאים לוועדה.

מצוין. אחזור על מה שאמרתי: כאשר תסיימו את ההידברות תחזרו לוועדה עם התקנה. התקנה הזאת לא עולה עכשיו על סדר היום. תודה רבה.

תקנה 6 – תחילה

"תחילתן של תקנות 1 ו-2, 30 ימים מיום פרסומן של תקנות אלה (להלן – יום הפרסום), ותחילתה של תקנה 4, 60 ימים מיום הפרסום."

מה עם תקנה 3?

תקנה 3 תיכנס מיידית לתוקף. אם לא אמרנו כלום אז זה באופן מיידי, עם הפרסום.

אם זה נכנס מיידית עלינו רק לעבור על הנוסח ולוודא שהוא מוסכם.

התקנה נכנסת לתוקף עם הפרסום. הפרסום לא יהיה עד שלא יתואם הנוסח.

הנוסח של תקנה 3 יתואם גם מול המשטרה ולא רק מול היועץ המשפטי של הוועדה.

הפרסום יהיה רק אחרי הנוסח, ואז הכניסה לתוקף תהיה מיידית.


תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:20
PAGE
22