PAGE
ועדת הכלכלה
27
21.7.2009


הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב ראשון

פרוטוקול מס' 66

מישיבת ועדת הכלכלה
‏יום שלישי, כ"ט בתמוז התשס"ט (‏21 ביולי, 2009), שעה 13:30

1.
הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (חניה בתחנות אוטובוס בימי מנוחה), התשס"ט-2009 (פ/949), של חה"כ אופיר אקוניס

חברי הוועדה: אופיר אקוניס – היו"ר

גבריאל (גבי) נבון
-
מנהל אגף תחרות בתחבורה הציבורית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

עו"ד חוה ראובני
-
סגנית היועמ"ש, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

ישעיהו רונן
-
מנהל אגף תכנון תחבורתי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

ברוניסלבה (ברוני) חירמן
-
מרכזת בכירה כלכלה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

עו"ד יערה למברגר-קינר
-
ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

מפקח רוית הופמן
-
תובעת מדור תביעות, את"ן, המשרד לביטחון פנים

פקד שגית שועלי
-
תובעת מדור תביעות, את"ן, המשרד לביטחון פנים

אהוד ענבר
-
סמנכ"ל רווחה וקשרים בכנסת, מרכז השלטון המקומי

דן ארצי
-
ק' בטיחות ארצי, חברת אגד

פנחס (פיני) גרשון
-
מהנדס תנועה, חברת אגד

עמיר דגני
-
מנהל כוח-אדם תנועה, חברת דן

עלי אבו סויס
-
קצין בטיחות, חברת קווים תחבורה ציבורית, חברה פרטית להפעלת תחבורה ציבורית

רן שיטרית
-
יועץ ליו"ר הוועדה

נגה רפפורט
-
דוברת של יו"ר הוועדה

איתי עצמון


נועה קברטץ (מתמחה)


יעל פיין (מתמחה)

לאה ורון

אירית שלהבת
הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (חניה בתחנות אוטובוס בימי מנוחה),

התשס"ט-2009 (פ/949)

אני מבקש לפתוח את הישיבה האחרונה של הוועדה היום. אנו מקיימים דיון בהצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (חניה בתחנות אוטובוס בימי מנוחה), התשס"ט-2009, הצעת חוק שאני הצעתי, שנועדה להתיר חניה בתחום תחנות האוטובוס בימי מנוחה – דהיינו בשבתות ובימי המנוחה הרשמיים שכבר דיברנו בהם. אם אינני טועה, היה מדובר על ראש השנה, יום הכיפורים, סוכות, פסח ושבועות. יום העצמאות לא נכלל.

שלושת הרגלים.

סיכמנו להמשיך לקדם את הצעת החוק הזאת אחרי הקריאה הטרומית בתיאום עם משרד התחבורה. כעת אנחנו מגיעים להכנה לקראת הקריאה הראשונה.


גברת ראובני, שלחת לנו כמה הצעות.

שלחתי נוסח אחד, ומכיוון שמשרד המשפטים העיר על הנוסח הזה והכנסתי בו קצת שיפורים אז גם הנוסח המתוקן נשלח אליכם.

גם לנו, כמובן, יש הערות על הנוסח. כפי שהוא הגיע אלינו, יש צורך להכניס בו תיקונים לפני הקריאה הראשונה.

לכן אנחנו מקיימים את הדיון.

בוודאי. בזמנו סיכמנו שהמשך הדיון יהיה לאחר חודש ימים, אם אינני טועה, ואנחנו עומדים במועד. כמדומני אנו אפילו ביום המדויק שקבענו.

בכל מקרה, עו"ד ראובני הקדימה אותנו והעבירה לנו נוסח מבעוד מועד.

נכון, היא העבירה נוסח בשבוע שעבר כאשר היינו עסוקים עדיין בדברים קודמים.

הנוסח הולך ברוח הצעת החוק של אדוני, כולל ההערות שעלו בדיון, ההסתייגויות, התחומים שבהם ביקשנו שההקלה של התרת חניה בתחנות האוטובוס לא תותר וסוגי התחנות שבהן לא יינתן היתר.


דבר אחד שעלה בדיון הקודם ולא הכנסתי לנוסח, אך הערתי עליו במייל כהודעה נלווית לנוסח, בדיון הקודם דובר על כך שרשות מקומית שלא תדאג לגרור ולפנות כלי רכב שחנו בתחנות אוטובוס מעבר לשעות הרשומות בתמור שהציבה, תישלל ממנה הזכות להציב תמרורים כאלה.

למה?

על כך דובר כאן בישיבה הקודמת.

מה פתאום? שאנחנו נשלול מן הרשות המקומית את הזכות להציב תמרור כזה?

אם היא לא תדאג שתחנת האוטובוס תהיה פנויה בתום יום המנוחה.

תאמיני לי שהיא תדאג. את יכולה להיות בטוחה בכך. אני יכול להעיד רק מהעיר שלי כמה מכוניות ייגררו. ובדין ייגררו, דרך אגב, הן צריכות להיגרר, הן כדי לא להפריע לחברת האוטובוסים – בעיר שלי זה יותר "דן" מאשר "אגד", אבל "אגד" פועלת ברוב הארץ והקווים הפרטיים החדשים וכולם – והן למען הסדר הטוב. תאמיני לי שלרשות המקומית יהיה אפילו אינטרס להעשיר את קופתה בכמה מאות שקלים אם בעלי מכוניות לא יזיזו את המכונית עם תחילת פעילות הקו כפי שאני מציע בהצעת החוק.

בכל אופן, ההוראה הזאת נראתה לי קצת משונה. אינני יודעת כיצד אפשר, אם נותנים זכות בחוק, לשלול אותה, וכמה כלי רכב היא צריכה לפנות, באיזה מספר כדי שישללו ממנה את הזכות הזאת. התחלתי לחשוב איך אוכל לכתוב את זה והבנתי שזה לא פשוט.

היום החוק לא נאכף. אפילו עכשיו נוכל לצאת החוצה ולראות כלי רכב שחונים בתחנות אוטובוסים ולא קורה כלום. מה יקרה מחר בבוקר אם יחנו בתחנות אוטובוסים והעירייה לא תעשה שום דבר? אז יהיה עוד יותר גרוע.

זה באמת בעיה של אכיפה על-ידי הרשויות המקומיות, למרות שרובן בעלות אינטרס מובהק מבחינת הקופה שלהן לקיים את החוק.

יש בעיה נוספת, שלא כל הרשויות המקומיות ערוכות מבחינה לוגיסטית עם מכוניות גרר והסכמים עם גוררים ומגרשים לאחסון המכוניות הנגררות. בעיריות הגדולות והמסודרות זה כמובן קיים. בעיריות הבינוניות והקטנות לא תמיד זה קיים ואז העסק הזה גם לא יכול לפעול.

אגב, בעיריות הקטנות הבעיה של מחסור בחניה לא קיימת כמעט ולכן אם להיות הגונים, ואהיה הגון אתך, הדברים חלים באמת בעיקר על הערים הגדולות מאוד במרכז הארץ שבהן בעיית החניה מז'ורית. ככל שמתרחקים מן המרכז בעיית החניה הופכת למינורית יותר. בנהריה למשל אין כל-כך בעיית חניה. למרות שהחוק הזה יחול כמובן גם על נהריה, שם הם לא צריכים.

אנשים יחנו בתחנת אוטובוס למרות שאין צורך, אבל אם מותר אז למה לא.

העובדה הזאת צריכה להיות על השולחן כרגע, שההנחיה הזאת לא תיושם בכל מקרה, ולא רק בשוליים אלא בנתח משמעותי שלה.

מה זאת אומרת "לא תיושם בכל מקרה"?

לא תיושם משום שחניה בתחנות אוטובוסים היא מחלה, כפי שמר גבי נבון הסביר לפני רגע. ההיתר, מן הסתם, יעודד את זה עוד יותר. הפינוי המדויק שעה לפני ושעה אחרי, זה משאלות ליבנו לטובה. בפועל בחוץ זה לא יקרה.

נסדיר מקל וגזר בהצעת החוק.

מה שיקרה בחוץ הוא דבר הרבה פחות סטרילי ומדויק ממה שמתואר כאן.

הבנתי. תודה. גם את הגזר וגם את המקל נקבע בחוק.

שניהם יהיו אורגניים ...

תבוא בשבוע הבא לישיבה על הפירות והירקות האורגניים, אשמח לשמוע את דעתך גם בעניין הזה. זה דבר שהולך ונהיה אופנתי.


אדוני היועץ המשפטי, איך אתה מציע שנמשיך את הדיון על הצעת החוק?

בנוסח שמונח כרגע בפני הוועדה מוצע כי "בימי מנוחה ... רשאי רכב פרטי לחנות בתחום תחנת אוטובוס, ובלבד שצוין בתמרור כי החניה מותרת באותה תחנה, ובאילו שעות". הבעיה שלי עם הנוסח, שלא קיימת חובה לקבוע או להציב תמרורים כאלה. ככל שלא יוצבו תמרורים, בעצם החוק לא ייושם. לכן אני סבור שיש לשנות את הנוסח, כדלהלן: "באופן שיחייב רשות תִמרור מקומית להציב בתחום תחנת אוטובוס, בכפוף להוראות סעיף קטן (ג), תמרור הקובע כי החניה מותרת בתחום אותה תחנה בימי מנוחה ...; בתמרור כאמור יצוינו המועדים שבהם תותר החניה". באופן כזה קובעים חובה פוזיטיבית שתחול על הרשויות המקומיות, להציב תמרורים, וכך ניתן יהיה ליישם את החוק.

מן הסתם אתה צודק. אבל לך צעד אחד נוסף. מה תעשה לרשות מקומית שלא תציב תמרורים? מה תהיה ברירת המחדל? המצב בחוץ לא סטרילי. אתה יכול לחייב, זה בסדר, אבל בחוץ פועלים לפי המצב התקציבי ברשות המקומית. אין מה לעשות, זה המצב. ברשויות מקומיות רבות מאוד לא יציבו תמרורים, חלק מכיוון שלא אכפת להן וחלק מכיוון שאין להן תקציב וחלק בשל כל מיני סיבות. מה המצב המשפטי לאור זה? האם יהיה מותר לחנות באותם מקומות בהיעדר תמרור, או אסור? אני סבור שהנוסח שאוסר הוא הנוסח הנכון. רשות מקומית שתהיה מסודרת ותציב שלט, תציב; ורשות מקומית שלא תהיה מסודרת, לא תציב שלט. זה כמו איסוף אשפה וכמו כל דבר אחר.

אתה שואל מה יקרה אם הרשויות המקומיות יפרו את החוק?

אם החוק יקבע חובה להציב תמרורים – בשבוע שעבר אמר לי ראש רשות מקומית מסוימת, ולא ארחיב את הדיבור כדי לא לרמוז יותר מדי, שגם אם הוועדה או משרד התחבורה לא ישנו חוק מסוים הוא בכל זאת יחיל את הפרויקט להשכרת אופניים בעירו מבלי שהכנסת תחוקק. זה אמירה מאוד לא נורמטיבית מפיו של ראש רשות. אם יש חוק, צריך לקיים אותו. הרשויות המקומיות אינן מעל החוק. לכן אם נחוקק את החוק ברוח ההצעה של היועץ המשפטי של הוועדה הרשויות המקומיות יהיו מחויבות לקיים את החוק.

אפשר לשקול לקבוע מועד מסוים, שעד ליום מסוים יתקינו רשויות התִמרור המקומיות תמרורים לפי הסעיף המוצע, או לקבוע החלה בהדרגה.

בלי החלה בהדרגה. איך ניצור הדרגה? זה יגרום רק לאנדרלמוסיה.

גם כך לא יהיה טוב יותר, בשני המקרים.

אל תהיה סקפטי.

מי יקבל את ההחלטה באיזו תחנה כן ובאיזו תחנה לא? אני שואל את השאלה בעקבות סרטון ששלחתי לך על דיסק לפני כחודש ימים שבו הראיתי לך מה נעשה.

קיבלתי וראיתי. אבל זה היה ביום חול, ביום עבודה.

זה היה גם בבוקר יום ראשון, מכוניות שנשארו שם עוד ממוצאי שבת.

נכון, אבל הרוב היה בימי חול. הסברת גם בתחילת הדיסק שאין פקחים שכותבים דוחות למי שחונים כדי לפרוק סחורה. אני זוכר את ההסבר שלך.

בכל העולם המורים לנהיגה והמוניות ומוכרי סברס ומוכרי בייגלה ומוכרי פרחים, כולם משתמשים בתחנות אוטובוסים. בואו נצא מתוך נקודת הנחה שהכוונה טובה בסך הכול, אבל זה קצת מורכב. מי יחליט איפה כן ואיפה לא? האם הרשות המקומית עצמה? מי ייתן את הלגיטימציה להגיד: פה כן, ופה לא?

כפי שאתם רואים בנוסח, בסעיף קטן (ג) כתוב איפה לא ניתן יהיה להציב את התמרורים הללו, כלומר בדרך שאינה דרך עירונית וכן הלאה.

הוא מתכוון לבחירת השעות.

תיכף נדבר על השעות.

לפי מה שיוחלט כאן.

לגבי סעיף קטן (ג), חסר כאן נושא המסופים.

בפסקה (5) כתוב "במסוף תחבורה ציבורית".

זה נדון. דיבר על כך חבר הכנסת מוזס, ששאל האם בחניונים של "אגד" יוּתַר לחנות. הוא שאל את זה לגבי ירושלים. אמרנו שהתשובה לא, שם אין חניה. אגב, בחניון רידינג דווקא כן יהיה מותר לחנות כי הוא לא משמש כחניון לאוטובוסים.

הוא אכן לא חניון לילה.

חבר הכנסת מוזס שאל האם ייכנסו אל תוך חניוני הלילה של "דן", של "אגד" או של החברות הפרטיות.

לגבי סעיף קטן (ד), הייתי מציע דבר אחר. נאמר כאן שהרשות המקומית היא שאחראית להצבת התמרורים, וזה בסדר, וגם לאישור. מכיוון שכל נושא התחבורה הציבורית במסגרת האצלת הסמכויות נשאר בידי רשות התִמרור המרכזית, קרי: משרד התחבורה, משרד התחבורה האציל את כל נושא לוח התמרורים והסדרי התנועה לרשות המקומית, למעט אחד הדברים שיקר מאוד לליבו מההיבט הכלל מערכתי וזה התחבורה הציבורית. אני מציע להשאיר את האישור בידי רשות התִמרור המרכזית כי היא זאת שיודעת לאן נוסע האוטובוס ומתי הוא מגיע. יש להם מידע רב יותר מול המפעילים, והרשות המקומית היא שתבצע.

הם גם יכולים להיות מסונכרנים ביניהם ולדעת אילו קווים פועלים ואילו קווים לא פועלים, מה הן שעות הפעילות. הרי הם נותנים את הרישיון להפעלת קו. עו"ד חוה ראובני, אני חושב שזה רעיון טוב.

יש קו שמתחיל למשל בכפר-סבא, ממשיך ברעננה ומסתיים בהרצליה. אז מה, בתחנות בתחום עיריית כפר-סבא תתן אפשרות אחת, ברעננה אפשרות שנייה ובהרצליה אפשרות אחרת?

לא. אמרנו שלא.

כי זה לא מתייחס לאוטובוס אלא מתייחס לתחנה.

אנחנו מדברים בסך הכול על אותו דבר.

אני מוכרח לא להסכים.

אתה לא מוכרח. אתה יכול.

בארץ יש קרוב ל-20,000 תחנות אוטובוסים ואין אפשרות למשרד התחבורה לתת אישורים לכל 20,000 התחנות בכל רשות מקומית לחוד ולוודא את ההתחלה של כל קו וכולי. נכון שאנחנו מאשרים והעניין הזה יקר ללבנו, אבל את זה עשינו כבר לפני כן. כרגע מדובר בפרט טכני של בחירת העובדות מתוך רישיון הקו שניתן כבר. אין צורך ללכת גם לחלקים הטכניים. אין שום בעיה שהדבר ייקבע ברשות המקומית. היא יודעת בדיוק מתי האוטובוסים יוצאים ומתי הם מגיעים לכל תחנה מתוך רישיון הקו. לא צריך את משרד התחבורה בשביל זה, ממש לא. יש מגמה של ביזור סמכויות, של האצלת סמכויות, לא להיות צנטרליסטי עד כדי כך שכל דבר ייקבע על-ידי הרשות המרכזית. כדי לקבוע באיזו שעה תתאפשר החניה ברחוב ויצמן בגדרה לא צריך להגיע עד לירושלים. זה בעיה טכנית שהרשות המקומית יכולה להסתדר איתה לבד לגמרי.

מי במשרד התחבורה מאשר את הקווים, מר אלבז או מר לנגר?

שניהם. כל אחד לחוד, אבל ביחד.

אז הם יודעים.

מה הם יודעים? 20,000 תחנות?

אני רוצה להוסיף עוד מרכיב. החוק הזה בא דווקא מן ההיבט של הסדרת החניה. הוא נועד לענות על צורך ועל בעיה שנוצרת בביקושי חניה והיצע החניה. נושא הסדרת החניה נמצא בסמכותה ובאחריותה הבלעדית של הרשות המקומית. אנחנו לא מתערבים בתִמרור כזה, או מתערבים רק בשוליים. חוקי עזר לחניה, תִמרור חניה, הסדרת חניה – כל אלה בסמכות הרשות המקומית.

אפילו פקודת התעבורה קובעת שכל נושא הסדרי החניה ברשות המקומית יהיה בסמכות הרשות המקומית. מכאן נגזרים חוקי העזר העירוניים וכל הסמכויות שהם קיבלו. זה ממש נסיגה מנדטורית, לדעתי, לסגת עכשיו חזרה ולמשוך את זה אחורה. אני חושב שנכון שזה ייקבע על-ידי הרשות המקומית.

שמענו, בסדר. אולי באמת היית מוכרח להעיר את ההערה כי היא חשובה ביותר. אנחנו לא רוצים לחזור לדברים מנדטוריים, נהפוך הוא. אנחנו רוצים לבטל ככל האפשר תקנות מנדטורית. מה עם תקנות הטיס המנדטוריות? או הטורקיות? אז עוד לא היו.

בימי הטורקים היו מטוסים "מאוד" מתקדמים.

מטוסי נייר ...

אחת מן הביקורות הקשות נגד משרד התחבורה, שאנחנו משחקים את הנציב הבריטי העליון וצריכים לאשר תמרור עצור בקצה גדרה ודברים מן הסוג הזה. אנחנו במגמה של ביזור והאצלת סמכויות. שני אנשים בירושלים לא צריכים להגיע עד לדימונה כדי לאשר תמרור.

יתרה מכך, כפי שעו"ד חוה ראובני אמרה, החניה היא תחום שנמצא כבר בסמכות הרשויות המקומיות.

אני ממרכז השלטון המקומי. בחלק גדול מן הרשויות המקומיות כל נושא התִמרור חייב אישור של המפקח על התעבורה, שזה רשות התִמרור המרכזית.

התחנה עצמה, אך לא שעות החניה בה.

גם התִמרור. דבר נוסף, אם כבר מדברים על נושא החניה, מוסדר בחוק עזר עירוני איפה מותר לחנות ואיפה אסור לחנות. אם מפשירים אזור לחניה במועדים קצובים, כמו בשישי-שבת, הרשות המקומית תצטרך לתקן את חוק העזר שלה. זה יחייב תיקון של חוקי העזר ברשויות המקומיות.

בבקשה, בסדר.

אבל שוב, בנושא התִמרור, בחלק גדול מן הרשויות המקומיות רשות תִמרור מקומית חייבת לקבל אישור של המפקח על התעבורה.

לגבי תִמרור תחנת האוטובוס – כן, בוודאי, זה היה ונשאר בסמכות משרד התחבורה. לגבי שעות החניה המותרות על-פי התיקון הזה – לא צריך את רשות התִמרור המרכזית מפני שהרשות המקומית יודעת מתי הקו מתחיל לפעול ומתי הוא מסיים לפעול.

יש הערות נוספות? אני מציע שנתחיל בקריאת הצעת החוק.


דרך אגב, אין ספק שיש התקדמות גדולה מאוד בשירות באוטובוסים לעומת הימים שבהם לא היה מזגן.


עו"ד חוה ראובני, יש לנו תיקונים והערות להצעת החוק.

זה לא הצעת חוק שלנו. אני נודבתי לסייע להציג אותה.

קראתי קודם נוסח שמחייב רשות תִמרור מקומית. זה מקובל עליכם?


אני מציע שבסעיף קטן (א) ייאמר: "רשות תִמרור מקומית תציב בתחום תחנת אוטובוס, בכפוף להוראות סעיף קטן (ג), תמרור הקובע כי רכב פרטי יהיה רשאי לחנות בתחום אותה תחנה בימי מנוחה; בתמרור כאמור יצוינו המועדים או השעות" – לפי איך שנחליט בהמשך – "בהם תותר החניה".


בסעיף קטן (ב) כתוב: "השעות שיירשמו בתמרור יהיו משעה אחת אחרי הפסקת פעילות כל אחד מקווי השירות לאוטובוסים העוצרים באותה תחנה, ועד שעה לפני תחילת הפעילות לאחר ימי המנוחה, של אחד או יותר מהם."

אני מייצג את היהדות האורתודוקסית, שאני חלק ממנה אבל לא נוהג על-פי כל הכללים שלה, אני מודה, אבל בזרמים היהודיים אני חלק ממנה. זה דבר שלא יתקבל בצורה מוחלטת על-ידי המפלגות שמייצגות כאן את היהדות האורתודוקסית האדוקה. מה זה "אחרי"? למה שעה אחת אחרי ואחר-כך שעה אחת לפני? הצעתי נוסח אחר בישיבה המקדימה.

רצית שזה יהיה מכניסת השבת.

לא, אפילו את זה שכללנו. מהפסקת פעילותו של הקו.

אתה נתקל באותו מוקש כי הרבה קווים מתחילים לנסוע לפני צאת השבת.

וגם לא כולם מסתיימים באותה שעה.

הניסוח קובע. אני יודע שתגידו שבשטח תהיה בעיה ולכן אני רוצה לקבוע את המהות.

יגידו שאתה מחייב להזיז את הרכב בשבת.

אני מציע לומר: "ועד לתחילת פעילותו של הקו", במקום "ועד שעה לפני תחילת הפעילות לאחר ימי המנוחה" כפי שכתוב כאן. אתם כותבים ששעה לפני תחילת הפעילות יצטרכו להזיז את הרכבים החונים. אדם דתי שמקפיד לא לנסוע בשבת לא יוכל כמובן לקיים את הדבר הזה.

אבל גם אם תגיד "תחילת פעילותו" לא נפתרת הבעיה. אז שאדם כזה לא יחנה בתחנת אוטובוס.

נכון מאוד, אבל ניסוח כזה לא מסבך אותנו עם הדקלרציה. זה חשוב לנוסח. הרי למה החרדים הצביעו בעד הצעת החוק? כי הם אמרו שהתפיסה היא על-פי הסטטוס קוו. הרי הם לא עומדים לשנות את תחילת הפעילות של הקו. ולכן בנוסח, על מנת שתהיה כאן הצבעה בקונצנזוס, אני מציע לכתוב כך.

אבל זה יוצר בעיה פרקטית.

בפועל זה אותו דבר.

זה לא אותו דבר. לאוטובוס יש מסלול נסיעה. יש את השעה שבה הוא יוצא ויש פער זמנים עד שהוא מגיע לתחנה הסופית. בכניסה, אם אתה תתיר חניה עד סוף פעילות הקו אנשים כבר יחנו בעוד שהאוטובוס האחרון עדיין נוסע ולא הגיע לכל התחנות והתחנות שלו יהיו כבר תפוסות. האוטובוס האחרון יוצא ב-4 וב-4:30 הוא נוסע עדיין.

הוא עדיין לא סיים את המסלול שלו. חשבנו על זה ולכן אמרנו שצריך להיות מרווח של שעה כדי להבטיח שלא תהיה חפיפה ושלא יהיו התנגשויות בין חניית כלי הרכב ובין עצירת האוטובוסים.

שעת יציאת האוטובוס מן המסוף מפורסמת גם באינטרנט, יש שעה מדויקת. לא משנה מתי הוא מגיע לתחנה.

זה כן משנה. זה בדיוק מה שמשנה. הוא מגיע אחר-כך לתחנה והתחנה תפוסה במכוניות חונות.

האוטובוס יוצא בשעה 4, זה שעת סיום הפעילות. הוא יגיע לתחנה ב-4:20 וכבר חונות מכוניות בתחנה ואין לו איפה לעצור.

אבל ב-4:20 כבר אסור לו לנסוע.

עדיין השבת לא יצאה.

לא. "שעת סיום הפעילות" היא השעה שהאוטובוס האחרון יוצא מן התחנה.

יש קווים שנוסעים לפני יציאת השבת. אני רוצה למצוא נוסח בחוק לפיו בשטח תהיה הזזה בפועל, אבל שבנוסח לא ייאמר "שעה לפני פתיחת הפעילות" כי הנוסח הזה בעייתי מאוד.

זה לא עניין של תחילת פעילות או סוף פעילות, אלא מתי האוטובוס מגיע לתחנה.

אנחנו לא מתערבים כאן בפעילות של האוטובוסים. אם בתחנה הזאת כתוב ששעת תחילת הפעילות היא 5 אחר-הצהרים, ואפילו בחורף שבת יוצאת אחרי זה, אז מי שלא רוצה להזיז את האוטו בשבת שלא יעמוד שם בשבת.

בירושלים אין קווים שמתחילים לפעול לפני יציאת השבת, אז זה רק בתל-אביב. בחיפה על-פי הסטטוס קוו נוסעים אוטובוסים בשבת ובכלל ברוב האשכול הצפוני, ובאילת גם כן.

בחיפה רק מעט קווי אוטובוס נוסעים בשבת.

מעט, אבל עדיין עובדים שם. אף אחד לא עוצר את נסיעתם.

יש גם ערים נוספות פרט לחיפה, תל-אביב וירושלים.

זה כמו בחניון פרטי שנסגר בשעה 11 בלילה. אם אתה חוזר מחתונה ב-12 בלילה אתה יודע שלא תוכל לצאת, אז אל תחנה שם. זה מין הסדר. אם החנות נסגרת ב-8 ואתה רוצה לקנות, תבוא לפני 8.

ובלבד שיידעו.

זה חלק מכללי הצרכנות. אם אתה רוצה, בבקשה. אם אתה לא רוצה, גם בבקשה. אי אפשר אחרת.

זה לא מתערב בסטטוס קוו כי זה לא נוגע בפעילות של האוטובוסים עצמם.

הנוסח צריך להיות ברור. המהות ממשיכה את הסטטוס קוו. הודעתי במליאה, וגם על דעת שר התחבורה, גם הוא השתמש במונח "בהתאם לשמירת הסכמי הסטטוס קוו".

אנחנו לא פוגעים בהם כי אנחנו לא משנים את שעת פעילות האוטובוסים. לכן לא נוגעים בסטטוס קוו. לגבי חניה – אם אני בוחרת לנסוע בשבת ולחנות בשבת זה בחירה שלי.

גם אם הוא מגיע ב-4:20, עדיין משעה 4:00 אסור יהיה לחנות.

אנחנו מדברים על הקצה השני. הבעיה שלנו היא ביציאה.

מר פיני גרשון אומר שהבעיה לא קיימת בכלל. ביום שישי במילא דתי לא יחנה בתחנת אוטובוסים מפני שהוא לא יכול לחנות אחרי כניסת השבת ואז הוא גם לא יהיה צריך לצאת משם לפני יציאת השבת.

אבל הקו מפסיק לפעול לפעמים לפני כניסת השבת אז הוא כן יוכל לחנות שם.

מבחינת לוחות הזמנים, המפעיל מחויב ליציאת האוטובוס. יש לנו קווים מחיפה לירושלים. היציאה אני מחויב שתהיה לפני כניסת השבת, זה מה שאני מפרסם.

אתה יכול לצאת גם דקה או 10 דקות לפני כניסת השבת?

באשר לשאלה מתי האוטובוס מגיע, אין לי על זה אחריות. אם נגדיר שהחניה מותרת שעתיים אחרי כניסת השבת זה יפתור את הבעיה.

שעתיים אחרי כניסת השבת? די בשעה אחרי כניסת השבת.

אז אדם דתי לא יוכל לחנות שם.

אנחנו מדברים אתך על שעה לפני, שזה בעיה. אז אתה אומר שעתיים?

שעה אחרי כניסת השבת.

זה מה שמציע משרד התחבורה.

הסוגייה היא של חניית רכב פרטי, לא של אוטובוסים.

אז צריך לכתוב: על-פי שעות פעילות הקו.

אבל אני לא רוצה להצמיד את זה לשעות פעילות הקו כי זה מתייחס לשעת התחלת הנסיעה ואז בהמשך הדרך התחנות יהיו תפוסות. חייב להיות מרווח זמנים בין שניהם. חייבים את מקדם הביטחון הזה.

על התחנות לא כתובות שעות הפעילות של הקווים השונים?

לא. רק אם זה קו ייחודי. בדרך כלל לא.

בתוך התחנה כבר היום מפורט מספר קו האוטובוס והמסלול שלו.

כתובים רק שעות היציאה שלו ושעות הסיום המשוערות שלו, אך לא שעת ההגעה לתחנה. לאוטובוס לוקח זמן להגיע לתחנה.

אני נציג חברת "קווים תחבורה ציבורית". בחודש הבא אנחנו עומדים להכניס לפתח-תקווה תחנות דיגיטליות. זה צמוד למחשב של החברה ויוכלו להגיד לנוסעים באיזו שעה האוטובוס אמור להגיע. במקביל הפעלנו גם את ה-Next bus, כלומר אתה יכול להמתין בתחנה, לחייג את מספר הקו ולדעת בעוד כמה שניות בדיוק האוטובוס יגיע.

אבל זה לא פועל בכל הקווים ולא בכל התחנות.

רק חברת "קווים" מפעילה את זה. "אגד" ו"דן" עדיין לא מפעילות את זה.

בעתיד הקרוב אני מאמין שבכל המדינה יופץ הנוהל של תחנה דיגיטלית וזה יכול לעזור.

אבל עד שכל הארץ תהיה מלאה בתחנות דיגיטליות - - -

זה לא פועל ב-20,000 תחנות. בפתח-תקווה מדובר ב-50 תחנות ורק עכשיו אנחנו חושבים על תל-אביב.

תודה על ההערה החשובה והטובה. זה שירות טוב. אתם מפעילים קווים בפתח-תקווה?

בפתח-תקווה ובבקעת אונו.

זה פיילוט שמתחילים בפתח-תקווה.

באוגוסט יותקנו 6 שלטים, בספטמבר יהיו 15 שלטים ובסוף השנה 50 שלטים בפתח-תקווה. בתל-אביב יהיו 500 לקראת סוף השנה הבאה, אני מקווה.

איך ננסח את זה?

השאלה מה אתה מחליט. אתה מחליט לקבל את סעיף קטן (ב) בנוסח כפי שהציע משרד התחבורה? עוד שאלה, האם משרד התחבורה מקבל נתונים על שעות הפעילות של הקווים?

הוא קובע אותם.

יש רישיון קו עם שעות הפעילות של כל קו.

לכן ביקשנו שתהיה קורלציה בין משרד התחבורה ובין האישור. הרשות המקומית לא מודעת לזה. האישור מגיע רק ממשרד התחבורה, רק מן הרשות המרכזית ולא מן המקומית.

הרשות המרכזית קובעת. לרשות המקומית יש את הנתונים הללו. אין אפשרות שמשרד התחבורה יתפרש על פני 20,000 תחנות.

הנוסח צריך להיות: על-פי שעות פעילות הקו.

איך הנוסע יידע את זה?

תאמין לי, יודעים. הם לא יודעים שקו 4 בתל-אביב מפסיק לנסוע בשעה 5?

על השילוט יש 10 קווים והפעילות של כל קו מסתיימת בשעה אחרת.

אי אפשר. הראשון שיובא לדין ייצא זכאי.

בשלב הזה של ההכנה לקריאה הראשונה אפשר לקבוע את השעה הכי מאוחרת ששבת יוצאת והשעה הכי מוקדמת שהשבת נכנסת במהלך השנה. זה יהיה כתוב בשלט. ואז אמנם כמה אנשים יפסידו כשעתיים אפשרות לחניה בתחנה, אבל זה יהיה ברור לציבור וידוע. לא אמרתי אם לפי שעון קיץ או שעון חורף. השעה הכי מוקדמת שהשבת נכנסת בחורף היא נניח 4. לפיכך החניה תותר החל מן השעה 5 בתחנות האוטובוס.

אבל אז תהיה בעיה עם החרדים כי בשעה 5 לא יוכלו להחנות שם את האוטו כי כבר שבת.

יש בעיה עם הציבור שלכאורה יכול היה לחנות למשך זמן רב יותר.

אבל אחר-כך את מציעה שהחניה תהיה מותרת עד השעה 8:30 בצאת השבת והאוטובוס מתחיל לפעול כבר ב-6.

אולי נקבע מ-4 ועד 4, למשך 24 שעות. כך נצמצם את הטווחים מכל צד.

ב-4 אחר-הצהרים ביום שישי עדיין יש שירות.

ביום שישי אוטובוסים נוסעים גם בשעה 18:00.

מ-20:00 בליל שישי ועד 16:00 בשבת. מתי יוצאת השבת הכי מאוחר בשעון חורף? ב-17:00. יש קווים שנוסעים בשעון קיץ ב-19:00 בערב יום שישי? לא. זה נדיר מאוד.

אצלנו קווי ים יוצאים בשעה 18:00 או 18:30.

לדעתי זה משעה 19:00 ביום שישי.

אם ב-18:30 האוטובוס יוצא מתל-אביב לפתח-תקווה אז זה מוקדם מדי.

אז נקבע מ-20:00 בערב שבת.

אנחנו נתחיל לחשב לפי שעות יציאת השבת וכניסת השבת, אבל העיקרון יהיה השעה המוקדמת ביותר שתתאים לשעות פעילות האוטובוסים.

ומה עם אוטובוסים שיוצאים לפני צאת השבת?

ביום שישי מכניסת השבת. זה הכי טוב. למשל לשגרירות שווייץ ליד מלון הילטון ברחוב הירקון בתל-אביב יש 8 מקומות חניה שלא משתמשים בהם בימי שבת וראשון ואז כל הציבור חופשי לחנות שם בשבת ובראשון, ובצדק. בואו נכתוב גם כאן שעות.

גם כאן מוצע לכתוב על התמרור את השעות כי אחרת הציבור לא יידע. אתה עצמך אמרת: מה, הוא יילך הביתה כדי לבדוק באינטרנט?

אני מסכים עם גברת לאה ורון. בשעות זה הרבה יותר טוב.

מה גם שאנשים חילוניים לא יודעים מתי נכנסת השבת, וגם לא מתי היא יוצאת.

ברמה הפרקטית, היום יש את תקנה 72(א) ובאחד הסעיפים שלה חל האיסור הגורף על חניה בתחנות אוטובוס.

נכון מאוד. החוק הזה בעצם מבטל אותה.

מבטלים אותה בעצם, אבל לא ממש. מן הסתם השר יצטרך עכשיו לתקן אותה על-פי מה שנאמר כאן. אני רוצה להתחצף קצת ולהציע שנשב ביחד כמה יודעי דבר על המצב ברשויות המקומיות ונקבע מספר כללים שיקבעו את מה שאנחנו מנסים כרגע לקבוע. אנחנו עושים את זה כעת קצת בחפיף ובצורה מאולצת. אני מציע להשאיר לשר ולחבר'ה שלו לתקן את תקנה 72(א), כולל המקומות והשעות וכללי בחירת השעות. אני חושב שלא נצליח לפתור את זה כרגע.

אתם יכולים תמיד לעשות את זה לאחר הקריאה הראשונה. הכנסת יוצאת לפגרה ובמילא לא יוכל חבר הכנסת אקוניס להעלות את הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית כעת. עד לחודש אוקטובר אתם יכולים לשבת, יודעי דבר כפי שאמרת, ולנסח.

אבל שנהיה מתואמים.

צודקת מנהלת הוועדה. מ-2 באוגוסט ועד 11 באוקטובר יהיה לכם זמן לנסח את הדברים.

אני מציע, אבל אתם תקבעו כפי שתקבעו.

בכל מקרה השר רשאי תמיד לשנות.

הודיע יושב-ראש הוועדה שאת זה הוא מבקש. במהלך פגרת הכנסת, שבה לא ניתן להעלות את הצעת החוק לקריאה השנייה והשלישית, תדונו אתם ותכינו נוסח משופר על המועדים והזמנים שבהם ניתן יהיה לחנות את כלי הרכב בתחנות האוטובוסים.

בסדר.

לא לפני 20:00 בערב שבת ולא אחרי 15:00 בשבת.

15:00 זה נורא מוקדם. זה אמצע היום.

יש מקומות שהפעילות מתחילה כבר ב-16:00 בשבתות בתקופת החורף.

למה הודענו שהחוק הוא בהתאם לסטטוס קוו? כי החוק הזה לא משנה את שעות הנסיעה של האוטובוסים, אלא רק מאפשר חניה בשבת. האוטובוסים ממשיכים לפעול באותם תנאים, באותן שעות ובאותם הכללים שחלים עליהם כבר מ-1949, בשינוי הקווים החדשים או קווים שבוטלו.

בצאת השבת צריך לקחת מקדם ביטחון מפני שאם אנחנו מאשרים להם גם לעמוד במסופי האוטובוסים - - -

לא מאפשרים לעמוד במסופים.

אי אפשר להחיל את זה על מסופים. רידינג זה חניון נפרד, שם יש חניה ציבורית חינם בלאו הכי. זאת היתה טעות שלי.

אבל אנשים ייכנסו לשם.

אם אנחנו לא מתירים וזה יהיה אסור, לא ייכנסו.

יש בחניון רידינג תמרור "אין כניסה".

זה לא מותר בהתאם לתיקון המוצע. לא מסדירים כאן את כל בעיית החניה.

לחניון רידינג מגיעים כל אלה שנוסעים בשבת. אין בעיה להוציא את האוטו לפני יציאת השבת.

ההצעה קובעת במפורש שבמסוף תחבורה ציבורית לא ניתן יהיה לחנות בכל מקרה, בלי קשר לשעות.

אגב, לפני הכניסה למסופי תחבורה ציבורית יש תמיד שלט "אין כניסה פרט לאוטובוסים". במסוף רכבת צפון למשל אי אפשר לחנות, פרט לאוטובוסים של "דן" ו"אגד".

ולרכב מורשה.

נכון, שזה המנהלים והפקחים או רכב מורשה.

בשבת עד איזו שעה תותר חניה בתחנות אוטובוסים? בשישי אמרו 20:00.

אנחנו נקבע את השעה. הסכמנו שנקבע את השעות בצוות שלנו.

נכין הצעה לקראת ההכנה לקריאה השנייה והשלישית.

נכתוב את זה בדברי ההסבר.

מערב שבת ב-20:00 ועד 16:00 בשבת.

אני קורא את סעיף קטן (ג):

"לא יותקן תמרור כאמור בסעיף קטן (א) בתחנת אוטובוס שהיא –

(1)
בדרך שאינה דרך עירונית;

(2)
משמשת קו שירות לאוטובוסים שעל-פי רישיונם פועלים גם בימי מנוחה;

(3)
בנתיב או מסלול שיועד לתחבורה ציבורית;"


לשם מה הוסיפו בפסקה (3) את המילים "או מסלול"?

לעתים זה נתיב ימני ליד המדרכה, ולעתים זה מסלול מיוחד מופרד.

אם אני לא טועה, בהגדרת "נתיב" נכלל גם "מסלול".

זה מה שיש בפתח-תקווה.

השאלה מה קובעות התקנות.

אבל אסור לנסוע שם בלאו הכי, אז מה זה משנה? גם אי אפשר לחנות.

יש מקומות שבהם אולי אפשר לנסוע במסלול המיוחד, ב-4 פלוס.

עו"ד עצמון שואל מבחינה משפטית האם משכותבים את המילה "מסלול" מתייתר "נתיב", או להיפך. הם בודקים את זה מבחינה משפטית. מחפשים תשובה משפטית. אני רואה שעו"ד ראובני מחפשת ברגע זה.

זה לא אותו דבר ככל שאני יודע.

צריך לראות את ההגדרה שבתקנות.

"נתיב" זה "חלק מרוחבו של כביש, בין שסומן ובין שלא סומן, המספיק לתנועת טור אחד של כלי רכב, למעט רכב הנע על שני גלגלים". אין הגדרה ל"מסלול". כאשר נאמר "נתיב" ממילא יכולים להיות כמה נתיבים.

בסדר גמור, הערתו הנבונה של עו"ד איתי עצמון מתקבלת. מחקנו את המילים "או מסלול".

"(4)
ממוקמת בנתיב הנסיעה של רכב בדרך;

(5)
במסוף תחבורה ציבורית;

(6)
במקום בו החניה תהווה הפרעה לתנועה".


אני לא כל-כך מבין את פסקה (6). לדעתי זה בא כבר בגדר פסקה (4): "ממוקמת בנתיב הנסיעה של רכב בדרך".

הנוסח שהופץ לוועדה הוא הנוסח הראשון, לכן אנא תקרא שוב את פסקה (6) שאינה בידי חברי הוועדה.

בפסקה (6) כתוב: "במקום בו החניה תהווה הפרעה לתנועה". אני לא כל-כך מבין מי יקבע מתי החניה תהווה הפרעה לתנועה. אני מציע לא לקבל את זה. הרי כתוב שאסור לחנות בתחנת האוטובוס אם היא "ממוקמת בנתיב הנסיעה של רכב בדרך".

הצענו רק במפרצי חניה. אמנם זה לא כתוב. אם לא יהיה מפרץ חניה ויש תחנה על אם הדרך, לא תוכל לחנות בה. זאת היתה הכוונה.

אציג לך את הרקע האידיאולוגי לזה. יש מקרים שבהם תחנת האוטובוס ממוקמת לא במפרץ, אלא לאורך אבן שפה ישרה ורצופה.

אז לא יציבו שם שלט.

יתכן שמתוך שיקולים של עדיפות לתחבורה הציבורית, למרות שזה נתיב נסיעה רציף ואין בו מפרץ אנחנו ממקמים שם תחנה לטובת הנוסעים. אנחנו מוכנים ביודעין ומתוך רצון ובאהבה רבה לאפשר את זה לטובת התחבורה הציבורית, אפילו אם אוטובוס שעוצר שם מפריע לתנועה שמאחוריו, אבל אנחנו לא מוכנים להקריב אותו קורבן בשביל חניה פרטית. זה ההבדל. איך זה שלתחנת אוטובוסים זה בסדר ולחניה של רכב פרטי לא? יש פרוטקציה לאוטובוס ואנחנו לא מוכנים להקריב אותה הפרעה לטובת הרכב הפרטי כמו לטובת האוטובוס. בעברית מאוד מחודדת: זה המצב.

בנוסף לכך, האוטובוס עומד שם רגעית ואילו הרכב הפרטי חונה זמן ממושך.

פסקה (4): "ממוקמת בנתיב הנסיעה של רכב בדרך", מתייחסת למצב שאין מפרץ. פסקה (6) היא סעיף סל לנסיבות שאנחנו לא יכולים לצפות כרגע. בגלל שמדובר כאן בדברים שיש בהם השפעה טכנית של ממדים פיזיים של התחנה, של הסביבה שלה, שאני לא בטוחה שאנחנו צופים כרגע, אני יכולה להציג דוגמאות שעלו לי אבל אני אפילו לא מתמחה בזה. למשל יש תחנות שמיועדות להורדת נוסעים בלבד, למשל התחנה שליד מבשרת ציון בכביש הראשי מתל-אביב לירושלים.

השאלה אם זה דרך עירונית או דרך בין-עירונית.

אני מציגה כאן דוגמה בלבד.

לא ברור לי מי יקבע מתי החניה תהווה הפרעה. ההוראה הזאת לא ברורה בעיניי.

רשות התִמרור המקומית. במיוחד אם שינינו את הנוסח של סעיף קטן (א) וקבענו שרשות התִמרור חייבת לתמרר, אולי כדאי בכל זאת להשאיר לה שיקול דעת, שהיא תגיד שכאן, למרות שזה לא נכלל בפסקאות (1)-(5), פה באופן נקודתי יש הפרעה לתנועה בסיטואציה שישית.

לא צריך. אז תוכלו לתקוע את זה בכל מקום. אפשר לתקוע את זה לכל אורך רחוב דיזנגוף למרות שמותר להיות שם.

רשות התִמרור המקומית היא הגורם המקצועי והיא תצטרך להפעיל את שיקול דעתה.

היא עושה את זה כל הזמן. היא מסמנת באדום-לבן היכן שיש הפרעה לתנועה לפי שיקול דעתה.

לדעתי היא מסמנת באדום-לבן כדי לרשום דוחות ...

ניקח את הדוגמה הקלאסית. יש מפרץ לתחנות אוטובוסים. מן הסתם מצופה ששם תהיה אפשרות לחנות, אבל מפרץ לתחנות אוטובוסים, בגלל מבנה הנסיעה של האוטובוס, יש לו שיפוע, אלכסון. האם תהיה מותרת החניה גם לאורך האלכסון? ברור שמי שיחנה לאורך האלכסון - - -

תסמכו על הציבור שהוא יודע לא לחנות את המכונית באמצע הכביש.

זה דוגמה למקום שבו יש הפרעה לתנועה.

נוכל לבחון את זה לקראת הקריאה השנייה והשלישית. אפשר לכתוב בדברי ההסבר שלקראת הקריאה השנייה והשלישית נבחן אפשרות לתת לרשות תִמרור מקומית סמכות לקבוע מקומות נוספים שבהם לא תוּתַר חניה אם הדבר מפריע לתנועה.

מדובר כאן בהפעלת שיקול דעת מקצועי ולכן מלכתחילה תהיה סמכות של הרשות המקומית, גם בהתאם לתקנות שקיימות כבר כיום. הוועדה החליטה שזה יהיה תיקון בפקודת התעבורה. הוועדה גם החליטה שתהיה חובה להציב את התמרורים. לדעתנו אם יישאר הסעיף ללא אפשרות שתתן עוד תיבה, שתתן מענה, זה יחייב לתקן את החוק בתדירות גבוהה למדי כאשר יתעוררו המקרים שלא ייכללו בפסקאות (1)-(5). אני חושבת שזה ייצור מצוקות בשטח. לא יהיה נכון לתקן את החוק כל אימת שנגלה עוד מצב שלא נכלל בהגדרות שבפסקאות (1)-(5) שהן די דווקניות.

גם אני סבור כך.

אין צורך.

אמרת קודם שאתה מחייב את הרשויות המקומיות להציב תמרורים, ומצד שני אתה לא נותן להן אופציה לא להציב תמרור כזה במקום שהחניה תפריע לכל הדעות. הרשות המקומית תהיה במצוקה.

אנחנו כרגע בשלב של הכנה לקריאה הראשונה. לקראת הקריאה השנייה והשלישית אפשר לבחון את ההסדר המוצע ולהכניס תיקונים ככל שנדרש.

מה נדע יותר באוקטובר מאשר אנו יודעים עכשיו?

אני מבקש לקרוא את סעיף קטן (ד).

"רשות מקומית, שבתחומה מצויות תחנות אוטובוס שבהן הותרה חניה כאמור בסעיף זה, תרחיק או תגרור רכב החונה בתחנת אוטובוס שלא בימים או בשעות בהן מותרת בה החניה, למקום אחסנה; על הרחקה או גרירה כאמור יחולו ההוראות לפי סעיף 77 לפקודה."


סעיף 77 לפקודה מסמיך את הרשות המקומית להתקין חוקי עזר.

כל הקטע של הגרירה על-ידי רשויות מקומיות של רכב חונה מוסדר שם.

יש בעיה עם הסעיף הזה? לא. זה המקל – גרירה של רכב החונה בשעות שבהן לא מותרת החניה. בסדר, מאה אחוז.

סוגייה נוספת שהוועדה צריכה לקבל בה החלטה, האם לקבוע מועד שעד אליו יתקינו רשויות התִמרור המקומיות את אותם תמרורים לפי הסעיף. זה יהיה סעיף ביצוע, או אני לא יודע בדיוק איך נקרא לו.

עד 1 בינואר 2010. זה נותן המון זמן.

ואחרי זה מה יהיה? אחרי זה רשות שפספסה לא תוכל יותר?

לא. למה? עד התאריך הזה כולם צריכים להציב את דגלי התחנה.

נתת עוד 10 עמודים למבקר המדינה לכתוב.

בגלל שהם לא יבצעו את החוק? אל תדאג.

אני כבר לא דואג מהרבה דברים.

אין לזה שום סיכוי להתממש.

למה?

מפני שכך הרשויות המקומיות פועלות.

על-פי מידע שהועבר אלינו, יש בזה עלויות גדולות מאוד. גם אני הופתעתי לשמוע, כי לכאורה מה העלות של הצבת תמרור? אבל מדובר בהצבת תמרורים רבים. בסך הכול כשמכפילים את זה במספר התמרורים שצריך להציב בכל רשות מקומית, העלות גבוהה.

כפי שאני מקבל כאן, גברתי המנהלת, בקשות לאשר עשרות סעיפים. אומרים לי: תאשר כי זה לא נכנס לתוקף – למשל ה-DTT היה צריך להיכנס לתוקף בחודש מאי ואתמול ביקשו מאתנו לעשות החלה רטרואקטיבית לאוגוסט. אז נעשה כאן אותו דבר. אם נראה שלא מספיקים נדחה את זה למועד אחר.

מי יבוא ויבקש את זה? אף אחד לא יבוא. תרשה לי להיות אפיקורס.

צריך לקבוע במפורש מנגנון שיאפשר לוועדה להאריך את המועד.

נציג משרד האוצר שלא הגיע לדיון מודיע, וזה חשוב מאוד לגבי ההעלאה לקריאה הראשונה, שההצעה אינה כרוכה בעלות תקציבית. יחד עם זה, הוא מסביר מדוע ההצעה אינה כרוכה בעלות תקציבית, כי הרשויות המקומיות הן שיחויבו להציב תמרורים בתחנות האוטובוס הרלוונטיות.

זה לא אומר שזה לא הולך לעלות כסף. פשוט לא תהיה עלות לתקציב המדינה.

הוא כותב: "ברצוני לחזור ולהבהיר כי אין לחוק זה משמעות תקציבית. הסיבה לכך הינה כי לאור העובדה שהחובה מוטלת על הרשות המקומית, אזי שהתקציב למימון פעילות זו הינו תקציב הרשויות המקומיות. אם יהיה צורך ניתן יהיה להגדיר כי פריסת התמרורים תיעשה בהדרגה ועל פני כמה שנים כדי שהעלות תתפרס בהתאם".

הוא כתב שזה יתפרס על פני כמה שנים. מה זה "כמה שנים"? זאת הודעתו של משרד האוצר.

ניתן להשאיר את זה כסוגייה פתוחה.

אני חוזר לסעיף קטן (ב). בקריאה הראשונה אני רוצה ללכת להיפך ולא לקבוע את השעות, ואחרי זה להיות ספציפי יותר לגבי השעות. לקריאה הראשונה אני רוצה שהנוסח יהיה "השעות שיירשמו בתמרור יהיו מהפסקת פעילות כל אחד מקווי השירות לאוטובוסים העוצרים באותה תחנה ועד תחילת הפעילות לאחר ימי המנוחה, של אחד או יותר מהם".

נותר הקושי שדיברנו עליו, שאנחנו לא יודעים מתי מתחילה ונפסקת הפעילות.

אני מבקש שלקראת הקריאה הראשונה יוותר הנוסח הזה, ולקראת הקריאה השנייה והשלישית כבר נדון על השעות. הנוסח לקריאה הראשונה יהיה בלי "משעה לפני ועד שעה אחרי", אלא ניסוח כללי, "מסוף הפעילות של הקו ועד תחילת פעילותו". לאחר מכן נראה מה לעשות לגבי שעות ספציפיות.

מהיורה ועד המלקוש. איך האנשים יידעו?

חכה. זה לא נכנס כך לספר החוקים. אנחנו בהכנה לקריאה הראשונה. יידעו. צריך כל הזמן לחזור על המשפט "מתוך שמירה על הסטטוס קוו". אגב, זה נכון. גם שר התחבורה השתמש בו בדברי ההסבר. זה מופיע בפרוטוקול מליאת הכנסת גם בדבריי וגם בדברי השר: "תוך שמירה על הסטטוס קוו".

לא משנים כאן את שעות הפעילות של האוטובוסים.

השאלה איך ליישם את זה. זאת הבעיה.

אתם מבקשים הצעה שתתייחס לשעות כניסת שבת ויציאתה?

כל הצעה ובלבד שהיא טובה, מבורכת.

ובלבד שהיא ברוח אורתודוקסית. למשל ברוח רפורמית ניתן לעשות בת מצווה בשבת בבית-כנסת שיגיעו אליה במכונית, על-פי הרפורמים האמריקאים לפחות. את זה אני לא מקבל, דרך אגב. זה נראה לי לא כל-כך יהודי. אבל זה דיון לוועדות אחרות לחלוטין, לא לוועדת הכלכלה.

בעיר כמו בני-ברק איך יאכפו את זה?

בעיר כמו בני-ברק אתה מאמין שייתכן שקו אוטובוס יגיע לעיר לפני צאת השבת? אבא שלי היה נהג בקו 61 במשך שנים. לא העלו על דעתם להיכנס לבני-ברק לפני צאת השבת. הרי יש מחסומים וצופר בכניסה לבני-ברק. גם בירושלים, דרך אגב, יש צופרים ומחסומים, וטוב שכך.

אני מדבר על הגרירה של רכבים.

נטפל בזה בין הקריאה הראשונה לקריאה השנייה והשלישית. בבני-ברק ובירושלים בעיקר זה לא חל כי אף אחד לא מעיז לשבור את הסטטוס קוו. בקו 24 מרמת השרון לתל-אביב, שתי ערים חילוניות בהגדרתן, ברור שהאוטובוסים נוסעים מ-4 אחר-הצהרים. אני לא יודע למה אני נותן דווקא את הדוגמה של קו 24. זה עובר אליכם? מי קיבל את אזור השרון? זה יוצא למכרז?

אנחנו בבדיקת ההצעות.

אתה רוצה לקבוע מועד לכניסה לתוקף של התיקון, או להשאיר את זה גם כן להכנה לקראת הקריאה השנייה והשלישית? מתי התיקון הזה ייכנס לתוקף?

חבר הכנסת אקוניס, מה אתה קובע לגבי התחילה של החוק?

אם נעביר את הצעת החוק בקריאה הראשונה בכנס הקיץ, בעזרת-השם, ונמשיך את הדיון בתחילת כנס החורף שמתחיל ב-12 באוקטובר, אני מציע לקבוע "9 חודשים מיום פרסומו".

משמעות המעבר מהוראה של מועד להציב תמרורים למועד תחילה, שגם אם רשות מקומית תהיה ערוכה 3 חודשים אחרי הפרסום החוק הזה התמרור לא יהיה בתוקף ואי אפשר יהיה לחנות בתחנות. זה ההבדל בין שני הניסוחים.

כי יש רשויות מקומיות שיהיו ערוכות ויש שלא.

כדאי אולי להוסיף מנגנון כדי שהוועדה תוכל להאריך את המועד.

אנחנו רק בהכנה לקריאה הראשונה. נבחן את הכול. נוכל לתקן את כל הדברים בהכנה לקראת הקריאה השנייה והשלישית.


אני מאשר את הצעת החוק לתיקון פקודת התעבורה (חניה בתחנות אוטובוס בימי מנוחה), התשס"ט-2009, את כל הסעיפים ואת התיקונים שהוכנסו, לקראת הקריאה הראשונה. להצעת החוק אין עלות תקציבית לפי הודעת משרד האוצר, כפי שקראה מנהלת הוועדה. ביקשו שנודיע את זה.


תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:35
PAGE
27