PAGE
ועדת הכלכלה
17
20/7/2009

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב ראשון

פרוטוקול מס' 59

מישיבת ועדת הכלכלה
‏יום שני, כ"ח בתמוז התשס"ט (‏20 ביולי, 2009), שעה 15:30

1.
הצעת חוק שידורי טלוויזיה (תיקוני חקיקה), התשס"ט-2009 [פרק י"ב: שידורי טלוויזיה, מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009, סעיפים 42(29)(ד)-(ו)) – בעניין מועד תחילת שידורי הטלוויזיה הדיגיטליים]

חברי הוועדה: אופיר אקוניס – היו"ר

מנכ"ל הכנסת דן לנדאו

שמעון בן דוד
-
יועץ השר, משרד התקשורת

עו"ד דוד קופל
-
המחלקה המשפטית, משרד התקשורת

עו"ד טל רוזנפלד
-
המחלקה המשפטית, משרד התקשורת

אורי ישראלי
-
רכז תקשורת, אגף התקציבים, משרד האוצר

עו"ד אסי מסינג
-
הלשכה המשפטית, משרד האוצר

עו"ד אסי קליין
-
הלשכה המשפטית, משרד האוצר

עו"ד דנה נויפלד
-
ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

מנשה סמירה
-
מנכ"ל מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו

עו"ד דורון אבני
-
היועץ המשפטי, מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו

עידית צ'רנוביץ
-
ראש תחום רדיו, מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו

נועה אלפנט-לפלר
-
ראש אגף מחקר ופיתוח, מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו

מיכאל גרוס
-
מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו

הילה ויצמן
-
מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו

מיכל רפאלי-כדורי
-
סמנכ"לית רגולציה, חברת יס

יורם מוקדי
-
סמנכ"ל אסטרטגיה ורגולציה, חברת הוט

עו"ד תומר קרני
-
הלשכה המשפטית, רשות השידור

עו"ד אביגדור דנן
-
היועץ המשפטי, הטלוויזיה החינוכית

אורי פז
-
מנכ"ל ערוץ הכנסת

נילי בן גיגי
-
מנכ"לית האגודה לזכות הציבור לדעת

אתי בנדלר


יעל פיין (מתמחה)

לאה ורון

אירית שלהבת
הצעת חוק שידורי טלוויזיה (תיקוני חקיקה), התשס"ט-2009

שידורי טלוויזיה, מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009, סעיפים 42(29)(ד)-(ו)) – בעניין מועד תחילת שידורי הטלוויזיה הדיגיטליים]

אנו מקיימים את הישיבה על-פי בקשת שר האוצר, שכתב לי: "במסגרת הנושאים שסוכם כי יידונו בוועדת הכלכלה לצורך השלמת תיקוני החקיקה, המובאים לכנסת בהצעת חוק ההתייעלות, אבקש לכלול גם את התיקון הנוגע לדחיית מועד תחילת שידורי הטלוויזיה בטכנולוגיה הדיגיטלית. מדובר על תיקון טכני נחוץ מאחר והרשות השנייה לא תעמוד בלוחות הזמנים הקבועים בחוק והשידור לא ייחל לפני תחילת חודש אוגוסט". לתשומת לבכם, לא כתוב אוגוסט באיזו שנה. כדאי שכאשר אתם מביאים מכתב לשר האוצר תחתימו אותו גם על השנה, כי הוא לא כתב. הוא כתב "חודש אוגוסט".

מר אורי ישראלי מאגף התקציבים במשרד האוצר מודיע שהכוונה לאוגוסט 2009.

לפרוטוקול, כוונת שר האוצר היא אוגוסט 2009, כלומר בעוד שבועיים, אם אינני טועה, או אפילו פחות, 10 ימים.

מייד נשמע את מר סמירה אני מניחה.

2 באוגוסט 2009.

"בהתאם נדרש קידום אישור סעיף 42, פסקה (29), סעיפים קטנים (ד)-(ו) בהצעת החוק. אודה לקידום התיקון".


אני לא רואה כאן את חבריי חברי הכנסת, אבל אני מתרשם, אם אני יכול לדבר גם בשמם, שיש תמיכה גורפת למדי, לא בהצעה אלא בכל התפיסה הזאת של ה-DTT. אני רוצה לשמוע, מר מנשה סמירה, למה הגענו למצב שאליו הגענו, שאנו מאשרים היום, ב-20 ביולי, משהו שאמור היה להתחיל בחודש מאי ונדחה ל-2 באוגוסט 2009.

בפברואר 2008 הכנסת קיבלה את תיקון החוק בדבר הפצת השידורים הדיגיטליים הקרקעיים וקבעה לוח זמנים שאפתני מאוד, שאנו שמחים לומר שברובו אנו עומדים. לוח הזמנים נקבע לכשנה, עם אופציית הארכה ל-5 חודשים נוספים. מידי 3 חודשים אנו מדווחים על ההתקדמות. למעשה הצלחנו לעמוד במרבית הדברים. בשל סיבות שתלויות לא רק בנו, כגון המלחמה שהיתה באמצע שמנעה מאתנו לעבוד בחלק מאתרי השידור שהיו באזור המלחמה ודברים אחרים, נאלצנו בשלב הראשון לבקש את מימוש אופציית ההארכה, ולאחר מכן בעדכונים התקופתיים שלנו – מידי 3 חודשים אנחנו מעדכנים את כל הפורום, את שר התקשורת ושר האוצר והגופים האחרים – ביקשנו הארכה לתחילת אוגוסט 2009, כאמור בשל כל הנסיבות הללו.


אני עדיין מרשה לעצמי לומר – וסליחה על חוסר הצניעות – שהעמדנו כאן מיזם תשתיתי מורכב בלוח זמנים מהיר. בסדר גודל של שנה וחצי המערכת עולה לאוויר. אני שמח לבשר שבראשית חודש אוגוסט נודיע לציבור שניתן כבר להתחבר, כלומר במועד שייקבע, 2 באוגוסט 2009.

מתי יהיו ממירים בחנויות?

הממירים שנקראים עיד"ן - - -

יש דבר מה פורמלי, אדוני היושב-ראש. האם הוועדה החליטה לפצל את הסעיפים האלה מכל הפרק? בעצם מה שיש בפני הוועדה זה הצעת חוק שידורי טלוויזיה (תיקוני חקיקה), התשס"ט-2009, בעניין מועד תחילת שידורי הטלוויזיה הדיגיטלית. הפרק הזה כולו הפך להצעת חוק נפרדת. מתוך הפרק הזה, שהפך להיות הצעת חוק שידורי טלוויזיה (תיקוני חקיקה), אנו מבקשים לפצל סעיף מסוים כדי לאפשר את העלאתו לקריאה שנייה ושלישית, כאשר שאר סעיפי הצעת החוק יהיו מונחים עדיין על שולחן הוועדה. לצורך זה הוועדה צריכה להחליט שהיא מבקשת לפצל את הסעיפים הללו, וצריך לקבל את אישור המליאה להחלטה הזאת. לפיכך אני מבקשת להעמיד על סדר היום את החלטת הוועדה לפי סעיף 121 לתקנון הכנסת, לעניין חלוקת סעיף 42(29)(ד)-(ו) להצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009.

מתי זה יבוא למליאה?

כאשר אגמור את כל המשימות שחלות עליי בעניין מינהל מקרקעי ישראל אני מבטיחה לטפל בנושא הזה.

בכל מקרה – לפני יציאת הכנסת לפגרה.

כן, זה ברור. באותו יום, 2 באוגוסט, אם אינני טועה, מתחילה הפגרה.

מה משמעות העניין?

תן רק לקיים את ההליך של פיצול הסעיפים.

אני מבין שזה הליך טכני.

זה דבר טכני, אך מהותי משום שאם לא תתקבל החלטת פיצול, ככל שהוועדה תניח על שולחן הכנסת את הסעיפים הללו זה אומר שכל הוראות הפרק הזה מתות. כאשר הכנסת מאשרת פיצול של הצעת חוק שנתקבלה בקריאה הראשונה, הווה אומר שניתן להניח לאחר מכן שתי הצעות חוק נפרדות לקריאה שנייה ושלישית. רואים את החלק שלא מביאים אותו בשלב הזה לקריאה שנייה ושלישית כאילו עבר שוב קריאה ראשונה, לפי הוראות סעיף 121 לתקנון הכנסת.

הוועדה יכולה עכשיו לקיים דיון לגופו?

בוודאי. לאחר שתקבל את החלטת הפיצול תקיים את הדיון לגופו.

הפיצול מיידי. אבל צריך שהפיצול יקבל את אישור המליאה.

ואז יהיה עוד דיון? אני לא מבין את הפרוצדורה. האם צריך לחכות להחלטת המליאה?

אני צריכה לחכות להחלטת המליאה, ורק אחרי שהמליאה תאשר את החלטת הפיצול אוכל להניח לקריאה שנייה ושלישית את הסעיפים הללו.

אבל הדיון יכול להתקיים עכשיו. הוועדה יכולה להחליט שהיא מאשרת וייאמר בהחלטה שזה כפוף להחלטת מליאת הכנסת לגבי הפיצול.

אני רואה שאני לבד. אני תומך. הוועדה מחליטה לפי סעיף 121 לתקנון הכנסת, לפצל את סעיפים 42(29)(ד)-(ו) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009.

ההחלטה על הפיצול אושרה.

תמשיך בבקשה את סקירתך.

סקירה מהירה על המערכת. כאמור, בפברואר 2008 נתקבל תיקון החוק ומאז אנו פועלים בהתאם. להלן תמונת המצב של המערכת שנקראת עיד"ן (ערוצים ישראלים דיגיטליים נגישים) כדי להפסיק להגיד DTT.

אדוני היושב-ראש, "עידן" זה שם של חברת כבלים. אנחנו נתבע להם את הצורה. תודה.

"עידן" זה היה פעם.

עדיין יש חברה שקוראים לה "עידן". יש אנשים שהם עדיין מנויי "עידן". שהרשות תקבע לה איזה שם שהיא רוצה, אבל השם הזה תפוס.

הם לא מקימים חברה מתחרה. הם לא מקימים פלטפורמה.

הם "בכלל" לא ממתגים את הפלטפורמה ... הם "ממש" רק מקימים מערך הפצה ...

חשבתי שהחברה הזאת כבר לא פועלת.

יש חברת כבלים שקוראים לה "עידן", מה לעשות.

ברמלה יש גם שווארמה שקוראים לו "עידן".

העלייה לאוויר מתוכננת ליום ראשון, 2 באוגוסט 2009, כשידורי ניסיון בשלב הראשון. כך אנחנו נצהיר, וזה בתיאום עם משרד התקשורת.


במקביל נקיים בדיקות של איכות הקליטה והכיסוי ואז נפרוש משדרונים, כאשר העניין יוסדר, כדי להשלים את רמת הכיסוי הנדרשת.

תערכו את הבדיקה רק אחרי שתתחילו להפעיל את זה?

המערכת מוקמת ב-14 אתרי שידור שפועלים כבר ברגע זה. כבר כעת ניתן לקלוט בחלק מן המקומות את השידורים. אנחנו מריצים עכשיו פיילוט. המערכת הזאת עובדת כבר ונותנת את מרבית הכיסוי. באשר לבדיקת כיסוי בשכונות מסוימות, ברחובות מסוימים, בבתים מסוימים – זה יכול להתבצע רק לאחר שהמערכת באוויר, ואת זה נעשה במרוצת תקופת חודשי הניסיון הללו ואז נשלים משדרונים קטנים שיוצבו כדי להשלים את הכיסוי.


המשדרים הוקמו ופועלים. קיבלנו היתרים להקמה ובימים אלה פועלים גם לקבלת היתרי ההפעלה ויתר ההיתרים הנדרשים. אנחנו גם מכוסים בעניין רמות הקרינה, כל השטויות
והקשקושים שמישהו העלה. אין בכלל קושי בעניין הזה, להיפך. רמת הקרינה מן המערכת הדיגיטלית פחותה מאשר מן המערכת האנלוגית.


יש עניין של סבסוד הממירים בהתאם לחוק. שר האוצר אמור לפרסם צו בנושא הזה. עלות של ממיר היא כ-380 שקלים.

למה אתה אומר כ-380 שקלים? הכוונה ל-380 שקלים.

זה שוק פתוח, שוק חופשי. אבל ההערכה מדברת על 380 שקלים בממוצע. עוד מעט אציג לכם שקף בעניין זה. כבר היום יש גופים פרטיים, לא אגיד את שמם, שמבקשים למכור ממירים כאלה ב-240, 260, 320, 380 ויותר שקלים. זה עניין של איכויות ואילו שירותים נוספים ניתנים. יש ממירים שמספקים גם HD. כל אחד מחליט מה ברצונו לתת. יכול להימכר ממיר שמכין קפה.

וממירים שמאפשרים הקלטה, או שמאפשרים לדלג על פרסומות.

מישהו יסביר את זה לציבור בתחילת אוגוסט? אתם?

כן. זה מופיע בשקף הבא.


התקנת משדרונים כמתקני גישה – הנושא הזה, כאמור, נמצא בטיפול מול משרד התקשורת וכן מול משרד הפנים והמשרד להגנת הסביבה. אני מקווה שיעזרו לנו בעניין הזה לפתור את הבעיה של ה-get fillers כמתקני גישה.


רשות השידור תתחבר למרכז השידורים. שני סיבים אופטיים מחוברים כבר למרכז השידורים שלנו, ולמעשה באוויר היום ניתן לראות את רשות השידור בשידור ישיר ולא דרך הלוויין. זה עובד יפה מאוד.


ההסכם נמצא לקראת חתימה. הוא מתעכב בגלל סעיף קטן אחד. אולי רשות השידור אחר-כך תתייחס לעניין הזה. יש להם את הטלוויזיה החינוכית (טח"י) שמשדרת בתוכם ועדיין לא הסדירו את התשלום במקום טח"י.

אתה רוצה להתייחס לזה? מה קורה שם? מה הבעיה?

אני נציג רשות השידור.

ראיתי אתמול איזו ידיעה ב"גלובס" שעדיין לא הספקתי לקרוא.

אנחנו לא אחראים לידיעות האלה.

ברור שאתם לא אחראים. גם העיתון לא אחראי, אל תדאג.

אנחנו לא נוכל לעמוד בתשלום עבור הטלוויזיה החינוכית שמופצת באמצעות ערוץ 1. אלה לא שידורים שלנו אלא שידורים של הטלוויזיה החינוכית. זאת נקודה שצריך עדיין להסדיר.

מה אומרים אנשי הטלוויזיה החינוכית?

הטלוויזיה החינוכית, כפי ששרת החינוך הקודמת, פרופ' יולי תמיר, הודיעה לשר האוצר ולשר הממונה על רשות השידור, מתכוונת לצאת מן השידורים בערוץ 1. הטלוויזיה החינוכית רוצה להכניס למערך הטריסטריאלי, כפי שכולם יודעים, את ערוץ 23, שהוא ערוץ הבית שלה שנקבע גם בהמלצות שתי הוועדות שישבו על המדוכה, גם ועדת האוזר וגם ועדת שטרן. העלות להפצת השידורים הטריסטריאליים האנולוגיים של הטלוויזיה החינוכית היא גבוהה מאוד היום. היא לא יכולה לשאת גם בעלות הפצה דיגיטלית.

אדוני היושב-ראש, כדי לעשות סדר, מבחינת החוק רשות השידור עולה על הפלטפורמה והיא אחראית לשלם לרשות השנייה את מה שנדרש עבור העניין. היא צריכה להסדיר את הנושא בינה ובין הטלוויזיה החינוכית.

אנחנו גם לא משנים כרגע ערוצים. יש כל מיני רעיונות יצירתיים שהועלו כבר, אבל לא נעלה אותם על השולחן הזה כעת. לא נפתח את זה לעוד כל מיני רעיונות על ערוצים נוספים שהיו רוצים להוסיף וכדומה.

יש לנו גם מחלוקת משפטית לגבי מה שאמר מר מנשה סמירה, אבל לא ניכנס לזה כעת.

משרד האוצר יצטרך אף הוא אולי לתת את דעתו לנושא.

לגבי ערוץ הכנסת – אנחנו נמצאים בעיצומו של הליך לאישור החוזה. התעכבנו קצת כי חיכינו למנכ"ל הכנסת.

הוא נמצא כאן ומייד יאמר את דברו.

היתה תקופה של חילופי מנכ"לים בכנסת וגם אנחנו השתהינו קצת בגלל בעיות אחרות. אני מקווה שבימים הקרובים יועבר ההסכם לכנסת.

אדוני מנכ"ל הכנסת, רצית להעיר בעניין ערוץ הכנסת? תעיר בהמשך.

ציוד קצה – המכירה של הממירים תהיה באופן חופשי לציבור, ללא התערבות הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, למעט פרסום על האפיון הנדרש. הנה דוגמאות למכירת ממירים: כבר היום יש ספקים שהקדימו ואפשר לראות דוגמה של 6 סוגי ממירים שכל מיני גופים מוכרים ומציעים לציבור, בעלויות שונות, במחירים שונים. העסק חי כבר ונושם.

זה מכירות פומביות?

באחד מאתרי האינטרנט.

הקשר עם הציבור – עם תחילת השידורים תפעיל הרשות מרכז מידע לציבור. יופעל מרכז מידע טלפוני ואינטרנטי לכל מי שיפנה וירצה לקבל מידע. יהיו מודעות בעיתונים, ובהמשך תשדירי שירות. כלומר בשלב הראשון יהיו מודעות בעיתונים על כך שיש שידורים ואפשר לקלוט אותם כך וכך, ובשלב מאוחר יותר, לאחר שנראה שאנו מסודרים יהיו גם תשדירי שירות לציבור איך אפשר להתחבר, למי שירצה. המסרים הם שירות לאזרח, נגישות לערוצים מרכזיים בהתאם למרכיבי השידור. העלות נמוכה והאיכות גבוהה. המידע המפורט והפרקטי יופיע באתר האינטרנט, במרכזי המידע של הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו ואני מניח שגם של רשות השידור ושל ערוץ הכנסת, של כל מי שיהיה כלול בתוך המערכת הזאת.


נזמין גם את הציבור להודיע לנו באתרי האינטרנט על בעיות בקליטה וזה יעזור לנו להגיע לכיסוי מרבי ומיטבי ברחבי הארץ. עד כאן.

תודה. רשות הדיבור למנכ"ל הכנסת, בבקשה.

אני מבקש להיות קצת spoiler ולהעלות כמה ספקות, ודווקא על תקן העכבר ששואג כאן אבל נדרש לשלם כמו האריות הגדולים.


לפי מיטב ידיעתי, מה שתואר כאן כאיזו מהמורה משפטית קטנטנה הוא דבר מהותי שמעכב את החתימה של רשות השידור עם הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו. רשות השידור זה שני ערוצים. אנחנו עדיין לא חתמנו ככנסת, גם בגלל הדברים האלה, גם בגלל מה ששמענו בוועדת הכלכלה מוקדם יותר על ערוץ 10, בשל סיבה פשוטה: אנחנו לא רק נדרשים לשלם כמו הגדולים, שזה כתוב בחוק ואין לנו טענות, הוועדה הזאת ניסחה את החוק, אלא אנו נדרשים לשלם גם כמו במונית ספיישל, שכאשר יש נוסע יחיד או 5 נוסעים זה אותה עלות. כאשר נוסעים 5 חבר'ה לבלות
חמישתם מתחלקים בתשלום, כאשר אחד ירד בדרך ארבעה משלמים עבור כל המונית, וכאשר עוד אחד ירד שלושה משלמים.


כאשר יש מחלוקת מהותית בין הטלוויזיה החינוכית ובין רשות השידור, ואני מוכן כפרשן מן הצד לסבר את האוזן מה היא המחלוקת, כאשר ערוץ הכנסת עדיין לא חתום, זה אומר שהשידור הציבורי, שהוא 60% מן המיזם הזה, עדיין לא בפנים.


יש בינינו מחלוקת משפטית באשר לשאלה הבאה: האם אנחנו ככנסת, בכובע המנהלי, רשאים רק להיכנס למיזם הזה אך, כמו ב"מלון קליפורניה", לעולם לא לצאת ממנו. לטענתנו אם המחוקק נתן לנו את הזכות להפעיל שיקול דעת האם להיכנס אזי מיני וביי כלולה בכך גם הסמכות להחליט להפסיק להיכנס, או לצאת.


למה הדברים הללו חשובים? משום שערוץ הכנסת, הקטן שבמיזם הזה, מוציא כ-18.7 מיליון שקל (כולל מע"מ) על הפקת הערוץ לשנה, ובסך הכול כ-20 מיליון שקל על הפקה והפצה. היום ההפצה נעשית באופן לווייני בלבד. כאשר ניכנס למיזם הזה האיזון ישתנה ונידרש לשלם כ-5 מיליון שקל רק על הפצה. אם תתקבל החלטת הממשלה, לפיה עלינו לשלם גם דמי מעבר לחבר'ה שם, נצטרך לשלם גם על ההפצה הטריסטריאלית הדיגיטלית, גם דמי מעבר ב-HOT ו-YES, וזה בערוץ שההפקה שלו עולה כפי שהיא עולה.


אנחנו בעיצומו של דיון בין שתי הרשויות כרשויות מנהליות ויש בינינו ויכוח. חשוב בעיניי – וסליחה שאני הורס את המסיבה – שהוועדה תדע שמשפטית המיזם הזה עדיין לא מוכן. אם השידור הציבורי עדיין לא בפנים אז המיזם הזה עדיין לא מוכן.


כפרשן אכנס לעניין שבין שתי הרשויות. היום כששידורי הטלוויזיה החינוכית משודרים במסגרת שידורי רשות השידור, הם למעשה משדרים שני ערוצים על אפיק אחד. בעל האפיק הוא משרד התקשורת בשם הציבור. רשות השידור והטלוויזיה החינוכית משלמות שתיהן, במקביל, עבור השימוש בתדר הזה אגרת תדרים לפי פקודת הטלגרף. אבל חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו מסתכל על העניין אחרת. חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו קובע שבאוטובוס הדיגיטלי הזה נוסעים 4 נוסעים, אחד מהם בשני מקומות, שזה רשות השידור, ושרשות השידור היא בעלת המקום. אין בעיה שהיא תשכיר לדיירי משנה, אבל היא בעלת המקום והיא נדרשת לשלם את מלוא עלות הכרטיס של הנסיעה באוטובוס הדיגיטלי הזה.


באה רשות השידור ואומרת, ואמרה את זה בפנינו, ובדקתי עם מנכ"ל הרשות לפני שבת כדי לוודא שלא קרה שום דבר מאז, הוא אמר את זה ולא השתנה שום דבר. הוא אומר: אני לא מוכן לשלם גם עבור הטלוויזיה החינוכית. אנחנו משדרים 8 שעות ביממה שידורים של הטלוויזיה החינוכית. תתכבד הטלוויזיה החינוכית ותשלם במקביל לנו. אומרת הרשות השנייה, ולעניות דעתי הצנועה היא צודקת כאן משפטית: אנחנו מכירים אותך, את רשות השידור. אנחנו לא מכירים את הטלוויזיה החינוכית. רוצה הטלוויזיה החינוכית להיכנס – בבקשה תתחשבנו ביניכן. אתם רוצים לשדר במשך 8 שעות ביממה כתובית שעליה כתוב "יפה ויגוצקי לא רצתה לשלם", תעשו מה שתרצו, אין בעיה.

היועץ המשפטי של הטלוויזיה החינוכית מוחה בשמה של המנכ"לית. הוא ישנה את הנוסח.

הוא רוצה כסף כדי לשלם.

הרשות השנייה אומרת לרשות השידור: אנחנו כרשות שנייה "לאו בעל דברים דידי את". זה דבר שהוא לא טכני ככה על הדרך לסדר, כי עובדה שהוא לא הסתדר עד עכשיו. כפי שהוויכוחים בין ערוץ הכנסת ובין הכנסת ובין הרשות השנייה הם לא ויכוחים טכניים, אלא ויכוחים מהותיים.


שווה בנפשך שלמרות מר יוסי מימן ולמרות המופע היפה שעלה בוועדה לפני שעתיים ערוץ 10 "מתפגר". זה לא רעיון הזוי לגמרי, או מוחשך לחצי שנה, או שהרשות יוצאת למכרז והוא יתקיים בעוד שנה. מה שקורה, בינתיים בפלטפורמה של עיד"ן – שם זמני – יש ארבעה נושאים. שווה בנפשך שמר מוטי שקלאר יושב עם משרד האוצר ואומרים: במסגרת תוכנית ההבראה בואו נוותר על ערוץ 33, ופתאום: And then there were three. שווה בנפשך סצנריו הזוי לחלוטין, שמישהו מחליט – ואני מכיר כמה חבר'ה שהיו רוצים לסגור את רשות השידור ולפתוח אותה מחדש. ואז יישארו ערוץ 2 וערוץ הכנסת שיידרשו לממן את כל הפלטפורמה.

מר אורי פז, עוד רגע תקבל עוד 20% רייטינג, תוך שניות, כי גם ערוץ 10 לא נמצא כבר. אם אינני טועה זה 8.7% בממוצע.

תראו כמה מר אורי פז מאושר.

אתמול הכנתי את עצמי לקראת הדיון הזה וגלשתי לאתר "מאקו", האתר של "קשת" והסתכלתי על החזון של ליברמן ב"ארץ נהדרת" בליל הבחירות, שהוא מודיע שיש ערוץ אחד. אין לי בעיה עם החזון הזה, שהערוץ הזה יהיה ערוץ הכנסת ...


אבל עכשיו ברצינות. במצב שבו הכנסת על הכיפאק יכולה להדפיס כסף, זה נפלא ומצוין, אבל צריך להיות איזה גבול. אנחנו נדרשים לקיים גם דיון ציבורי בוועדת הכנסת, שהיא הוועדה הסטטוטורית שמתקינה את התקנות של חוק שידורי טלוויזיה מהכנסת, האם היא רוצה בכלל, האם המחוקק מתיר לנו בכלל, מתיר לי כמנכ"ל הכנסת לשלם 5 מיליון שקל בשנה כדי להפיץ את שידורי ערוץ הכנסת. זאת סוגייה שצריך ללבן אותה.

מה אתה מציע, כבוד המנכ"ל?

אולי כדאי לתת לרשות השנייה זמן קצוב לעשות שיעורי בית ולחזור עם הסכמים חתומים עם רשות השידור, בשיתוף עם משרד האוצר, עם פתרון חתום וסגור סביב העניין של הטלוויזיה החינוכית ועם הסכם חתום עם הכנסת, ורק אז לקבוע מועד לעלייה לאוויר.

כלומר לא לאשר עכשיו?

אני יודע שאני כאן העכבר ששואג בין האריות, אבל אם אנחנו משלמים אז אנחנו גם שואגים.

אדוני היושב-ראש, יש כאן הפלגה. מר דן לנדאו, אין ספק שיכולת ההתפלפלות שלך יוצאת מן הכלל וחזית תסריטים מדהימים ותרחישים יוצאים מן הכלל, אבל צר לי לומר, הם לא במקומם. אנו נמצאים בכלל בסיטואציה אחרת. ראשית, ערוץ הכנסת יכול להחליט לא להיכנס. לא יקרה שום דבר, חברים. שהעכבר לא יפיל את האנייה.

אני מוחה על הביטוי "עכבר" ...

באמת, תגמרו את העניינים ביניכם. אדוני, אם אתה מוחה היית צריך לטפל בכך לפני כן.

אני מצטרף למחאתו של מנכ"ל הכנסת. אני חייב להגיד לך משהו. לפעמים אני מופיע בערוץ הכנסת ומקבל הרבה יותר תגובות מאשר כאשר אני מופיע בערוצים 1, 2 ו-10. אני יודע מדוע זה כך.

זה בית גידול לחברי כנסת, ואתה ההוכחה.

נכון. בין ההוכחות.

עם כל הכבוד, אני רוצה להציג את הנתונים על השולחן. מדובר על תשלום להפצת השידורים מידי שנה, בסדר גודל של כ-5-6 מיליון דולר, שהם כ-20-24 מיליון שקל בשנה עבור הפצה לוויינית וקרקעית, ומי שלא ייכנס ללווייני עוד יחסוך. זה התשלום. זה מתחלק על-פי החוק שעו"ד בנדלר עמדה עליו שיהיה שווה בשווה - -

היא לא עמדה. היא השתכנעה.

- - כדי להבטיח את זכותם – וסליחה מר אורי פז – של העכברים לקבל מנה שווה כמו של הגדולים, שלא יטרפו אותם, שתהיה לכם איכות לא פחות טובה משל האחרים.

דובר על האיכות. לא על התשלום.

אולי צריך לדבר גם על גודל המנה.

כדי להיות ערוץ פתוח שמשודר – וערוץ הכנסת הוגדר כערוץ פתוח שצריך להגיע לכלל הציבור – ראוי, ואני אומר את זה עכשיו כאזרח, שהערוץ הזה יהיה על הפלטפורמה. אם הנהלת הכנסת תחליט שלא, אז לא. שתודיע לנו ואז לא נבזבז זמן על משא ומתן. אני רק אומר שזה בהחלט לגיטימי.


אני לא רוצה לדבר בשם רשות השידור. רשות השידור מחוברת עם שני סיבים וכרגע משודרת באוויר. הם צריכים לפתור את הבעיה מול הטלוויזיה החינוכית, כך או אחרת. אם נדחה את מועד העלייה לאוויר, אני מודיע לך שההסכמים יידחו עד למועד החדש. אנחנו מכירים את הרשויות שלנו.

זאת הבעיה, כי אם לא נאשר גם הדיונים יימשכו עד אז.

אף שידור ציבורי לא "סגור" עדיין.

אולי אוכל לפתור את הבעיה הזאת. מבחינה משפטית – והיועצת המשפטית לוועדה תתקן אותי אם אני טועה – הדברים ברורים מאוד. לפי חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, אין שום חובה על רשות השידור ועל ערוץ הכנסת לעלות על המיזם הזה. הם כמובן מבורכים מבחינה ציבורית ומבחינת השירות לאזרח שהם חלק אינטגרלי וחשוב במערך, אבל מבחינה משפטית יבשה, על-פי החוק המערך הזה צריך לקום איתם או בלעדיהם, עם ערוצים 2 ו-10.

אנחנו רוצים שאיתם, ובתנאי שתמצו את הדיונים.

הדיון היום הוא על המועד שהמיזם ייפתח לציבור.

אני רואה שהרשות השנייה למשל צריכה לפצל את עצמה לכמה אנשים כי יש לכם כל-כך הרבה משאים ומתנים שעליכם לקיים בסד זמנים קצר מאוד. פשוט תישנו כאן.

יהיה שבוע דיונים מרוכז על אחת היכטות.

היכטות שטות רק בסופי שבוע ובעניין הזה אתה מוגבל.

בדרך ללימסול אנחנו "נסגור" ובדרך בחזרה "יסגרו" עם ערוץ 10.

למר לנדאו יש רעיונות יצירתיים.

קיצצנו את התקציב בשיעור של 30% למרות המשאים והמתנים הללו. ברשותך, אדוני היושב-ראש, חשוב שייאמר כאן עוד נתון אחד. רשות השידור במסגרת הרפורמה שלה כללה כבר הפחתה של 50 מיליון שקל שנחסכת מן המעבר לדיגיטלי. 50 מיליון שקל הם חוסכים בשנה מן המעבר לדיגיטלי. לא סביר שיוותרו על זה כעת.

המשא ומתן הוא עם מנכ"ל ערוץ הכנסת או עם מנכ"ל הכנסת?

עם הכנסת.

הערוץ עוסק בהפקה. הוא לא עוסק בהפצה. אנחנו חותמים על ההסכמים של ההפצה. היום אנו מפיצים את הערוץ בהפצה לוויינית. מחר, אם נגיע לעמק השווה, נפיץ אותו בהפצה דיגיטלית קרקעית.

אנחנו חייבים לסיים כי הדיון בהצעת האי-אמון, שבוודאי מערערת את יציבות הממשלה, התחיל כבר.

אני לא מנסה לקלקל כאן את המסיבה. צריך להבין שבערוץ 2 וערוץ 10, בהנחה ששום דבר לא יקרה לו והכול יהיה על הכיפאק, היחס בין עלות ההפקה לעלות ההפצה כזה שאם עלות ההפצה תגדל ב-20% או 30% נוספים זה לא מה שיפיל אותם. כל שאנו מבקשים זה ודאות.

מר דן לנדאו, יש לי הרגשה שאתם מבקשים גיבוי מוועדת הכלכלה, וזה בסדר גמור, לעלות על המערכת גם אם יסתבר שאחר-כך תהיה עלות גבוהה יותר. אני סבור שוועדת הכלכלה נתנה לכם את הגיבוי הזה בשעתו. היתה כאן הצבעה של ועדת הכנסת והיא אישרה לכם לעשות את זה. אתה לא צריך לקבל את הגיבוי הזה פעם נוספת. קיבלת אותו.

הבעיה שלי, שכאשר קיבלתי אישור על תקציב הכנסת לפני שבוע - - -

אבל אנחנו לא יכולים לקיים את המשא ומתן הזה כרגע. בואו נפצל את זה. מנהלת הלשכה של מר סמירה בוודאי תמצא לו זמן לקיים את כל המשאים ומתנים ממש עד סוף השבוע.

מי קורא את הסעיפים?

סעיף 51א – הקמה ומימון של תחנות שידור ספרתיות

"(ד)
בסעיף קטן (ז), במקום "מ-11 חודשים מיום תחילתו של חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 29), התשס"ח-2008" יבוא "מיום י"א באב התשס"ט (1 באוגוסט 2009)"; במקום "כאמור בסעיף קטן (א)" יבוא "של הגופים המנויים בסעיף קטן (א)(1), (2) ו-(3)";

(ה)
סעיף קטן (ח) – בטל;

(ו)
בסעיף קטן (ט), המילים "או (ח)" – יימחקו;"

מה דברי ההסבר?

המועד שמוצע כרגע בסעיף קטן (ז) הוא "לא יאוחר מ-11 חודשים מיום תחילתו של חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 29), התשס"ח-2008". המועד המקורי היה 10 בינואר 2009 ובחוק נקבע כי "יוקמו תחנות שידור ספרתיות כך שתתאפשר קליטה". בסעיף קטן (ה) יש אפשרות לשר התקשורת, בהסכמת שר האוצר, לדחות בצו את המועד האמור לתקופה שלא תעלה על 4 חודשים. השר לא דחה את המועד מכיוון שהיתה הצעת חוק ממשלתית וחשבנו שהדרך הנכונה היא להמתין להצעת החוק הממשלתית.

חשוב להגיד לוועדה, כרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו קיבלנו מכתב שמשרד התקשורת שלח למשרד המשפטים לפרסום של הצו. אנחנו שומעים כאן לראשונה שהצו לא נחתם. עד עכשיו נאמר לנו שזה הליכים טכניים ופתאום אנחנו שומעים כאן שזה הליכים מהותיים.

גם לי נאמר שהיה צו.

לא היה צו.

מאוד לא ראוי שנמצאים בהפרת חוק מאז 10 בינואר 2009. לא היתה שום סיבה לא להוציא את הצו. חוק ההסדרים פורסם רק בחודש יוני 2009. איך על סמך חוק הסדרים צפוי לא פרסמתם צו שדוחה את זה?

אני אומר שוב שבעקבות התייעצות עם משרד המשפטים החלטנו שמכיוון שיש את הצעת החוק לא נכון לפרסם את הצו הזה.

במילא גם אם היה מותקן הצו היינו עכשיו בהפרה של 3 חודשים מכיוון שאנו נמצאים היום בחודש יולי ואפשר היה להאריך לכל היותר עד תחילת חודש מאי.

לכן לא הסדרתם את התקופה שקדמה לכך?

במילא ההסדרה היתה כבר רטרואקטיבית.

אפשר להבין איזה צו? פספסנו כאן משהו.

בסעיף 51א רבא, בסעיף קטן (ח) – שאותו מבקשים עכשיו לבטל – ניתנה סמכות לשר התקשורת, בהסכמת שר האוצר, לדחות את המועד שקבוע בסעיף קטן (ז) ב-4 חודשים.

זאת אומרת שאם היה ניתן צו, ניתן היה לדחות את מועד סיום הקמת תחנות השידור עד 10 במאי 2009, וגם אז היינו באיחור בכל מקרה.


האם אתם מבקשים תחילה רטרואקטיבית להצעת החוק דנן?

מה המשמעות?

להכשיר את הפרת החוק רטרואקטיבית.

זה משתמע מן הנוסח.

אין בעיה. אז לא.

התיקון המוצע מוחק את המועד ומחיל עד 1 באוגוסט. נכון שהם היו בהפרה.

לא הבנתי. מה את מציעה? לתת לתיקון הזה תחילה רטרואקטיבית או לא?

בנוסח המוצע במילא הדבר ברטרואקטיביות גם לפני כן.

לא נתווכח משפטית. לדעתי זה לא מכשיר רטרואקטיבית את ההפרה.

לא אמרתי אם זה מכשיר או לא. המשמעות היא שזה מוּחל כך או כך. המועד הקבוע הוא 1 באוגוסט 2009.

פשוט תיקנתי לעצמי את הנוסח ובדקתי איך זה ייראה אחרי התיקון.

צריך לזכור שזה עד 2 באוגוסט 2009, כי 1 באוגוסט זה שבת.

אתם לא רוצים לקבוע כבר 15 באוגוסט, כדי שעד אז נצליח אולי להסדיר את ההסכם?

נקבע את 2 באוגוסט 2009. אחרת, המשמעות שזה נדחה שוב וזה רע מאוד.

זה יעלה רק עם ערוצים 2 ו-10?

נכתב כאן "לא יאוחר". לכן הרשות השנייה יכולה להשלים את ההקמה גם לפני כן. אין מניעה. זה המועד האחרון שבו היא יכולה להשלים את הקמת המערך לכן אין משמעות לדחיית התאריך וקביעת מועד מאוחר יותר אם אתם מסוגלים לעמוד בכך לפני כן.

אנחנו מסוגלים לעמוד בכך לפני כן.

אפילו בקרב הקהל המועט שיודע על עיד"ן, התאריך הזה התקבע כבר ולכן עדיף לא להזיז אותו שוב ולהרוס את כל העניין.

אם יקבעו 15 באוגוסט אז ימשכו אותנו עד 15 באוגוסט.

לנציגי שר האוצר, בסעיף 51ג – סיוע מאוצר המדינה – נכתב: "שר האוצר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע ...". מתי אתם מתכוונים להביא את התקנות?

זה צו שעבדנו עליו בחודשים האחרונים. כרגע אנו בהתייעצויות על הנוסח עם משרד המשפטים ומשרד התקשורת. אני מניח שהוא יגיע לוועדה בשבועות הקרובים.

אתם מדברים על סיוע לאוכלוסיות חלשות לרכישת הממירים החדשים?

אציין רק שהעברנו את הצו בימים האחרונים למשרד המשפטים וקיבלנו תשובות במהירות רבה מאוד.

ההתייעצויות היו אצלנו במשרד. זה צו שלקח זמן להכין אותו, על התנאים, על ההיערכות. הצו מוכן ולדעתי אפשר להשלים אותו בימים הקרובים.

אנחנו רוצים לסיים אותו עוד טרם היציאה לפגרה. שר האוצר רגיש לאוכלוסיות חלשות.

אני רוצה להזכיר שהכוונה היתה שהצו הזה יובא לאישור הוועדה עוד לפני תחילת השידור הדיגיטלי.

לא נכון. הצו אמור להיות מפורסם בהתאם לחוק - - - האנלוגי, שזה שנה וחצי מהיום. כמובן נעשה את מרב המאמצים, כפי שאמרנו, להביא את זה מוקדם ככל הניתן, אבל מבחינת נוסח החוק יש אפשרות להוציא את הצו גם מאוחר יותר.

אני מבקש שתנסו להביא את זה עוד לפני שנצא לפגרת הקיץ. תודה. 30 ביולי הוא היום האחרון לפני היציאה לפגרה, אולם פורמלית ועדת הכנסת קבעה את 2 באוגוסט כיום תחילת הפגרה.


הצעת חוק שידורי טלוויזיה (תיקוני חקיקה), התשס"ט-2009 [פרק י"ב: שידורי טלוויזיה, מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009, סעיפים 42(29)(ד)-(ו)) – בעניין מועד תחילת שידורי הטלוויזיה הדיגיטליים], מאושרת. כפי שאמרנו, נקבע המועד 2 באוגוסט 2009, בכפוף לאישור של מליאת הכנסת את הפיצול.


מר סמירה, אני יודע שעבודתך קשה, אבל אני מבקש שתקדמו את ההידברות המעשית ביניכם ותמשיכו ביתר-שאת.


תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 16:10

PAGE
17