הכנסת השמונה עשרה

PAGE
28
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
20.7.09

הכנסת השמונה עשרה



נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
פרוטוקול מס' 24

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שני, כ"ח בתמוז תשס"ט (20 ביולי 2009), שעה 12:00

גיור משפחות עולים: א. מצב הגיור בישראל – דווח מערך הגיור ומכון "עתים".


ב. בעיות ייחודיות בתחום הגיור לעולים מאתיופיה

חברי הוועדה: ליה שמטוב - היו"ר

אורי אורבך

חיים אמסלם

רוברט טיבייב

שלמה מולה

אברהם מיכאלי

מרינה סולודקין

אופיר פינס-פז

הרב חיים דרוקמן
משרד ראש הממשלה, ראש מערך גיור

שמואל (מולי) יסלזון
משרד ראש הממשלה, ראש אגף בכיר – גיור

אביגדור לויתן
המשרד לקליטת העליה,
מנהל תחום גיור

דוד יאסו
המשרד לקליטת העליה, מנהל אגף עולי אתיופיה

אורי גבע
משרד האוצר, רפרנט מימשל ומינהל באגף התקציבים

דפני מושיוב
משרד הרווחה, מהפקחת ארצית לטיפול בעולים בשירותי הרווחה

משה אדוריאן
משרד החינוך, האגף לחינוך מבוגרים

עו"ד דסי צנגן
משרד הפנים, לשכה משפטית

משה באטה
הסוכנות היהודית, ממונה על קליטת עולי אתיופיה

עו"ד שמעון אולמן
הרבנות הראשית, יועץ משפטי

פרופ' בנימין איש שלום
המכונים ללימודי יהדות מיסודם של הסוכנות והממשלה, יו"ר הנהלת המכון

נחמיה סיטרואן
המכונים ללימודי יהדות מיסודם של הסוכנות והממשלה, מנכ"ל

הרב חיים אירם
המכונים ללימודי יהדות מיסודם של הסוכנות והממשלה, מנהל מדור גיור

שאול פרבר
מכון "עיתים", יו"ר

הרב אליהו בן דהן
בתי הדין הרבניים, מנהל בתי הדין הרבניים

הרב עו"ד שמעון יעקבי
בתי הדין הרבניים, יועץ משפטי

עו"ד יזהר הס
התנועה המסורתית, מנכ"ל

הרב אנדרו זקס
התנועה המסורתית, מזכ"ל

אדם רוס
המכרז לפלורליזם יהודי

עו"ד גלעד קריב
המרכז לפלורליזם יהודי

לורן פורס
המרכז לפלורליזם יהודי

מרב סגר
המרכז לפלורליזם יהודי

אבי מספין
אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה, דובר ולוביסט

ג'סיקה נאהם
אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה

פמלה-מיכאלה סוברמן
אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה

אברהם נגוסה
הפרויקט הלאומי האתיופי

דני קסהון
נציגי הארגונים של קהילת יוצאי אתיופיה, מנכ"ל

טדסה זלקה
נציג מרכז הקליטה – מבשרת ציון

שמואל לגפה
נציג מרכז קליטה

דנה גורדון

יעל – חבר המתרגמים בע"מ

א. מצב הגיור בישראל – דווח מערך הגיור ומכון "עתים".

ב. בעיות ייחודיות בתחום הגיור לעולים מאתיופיה

אני מתכבדת לפתוח את הישיבה.

אני מברכת את כל המשתתפים שהגיעו לישיבת הוועדה, בנושא גיור משפחות עולים. וועדת העלייה, הקליטה והתפוצות עוקבת שנים רבות אחרי נושא גיור משפחות שעלו לישראל מתוקף חוק השבות, בינהם עולים שאינם יהודים לפי ההלכה. היום נמצאים בארץ כ- 300,000 עולים שרובם רוצים להתגייר, רובם מבקשים להשתלב בחברה הישראלית, להיות יהודים. אנחנו שומעים לעיתים שההליך ארוך, בירוקרטי ויש סחבת. אנחנו מודעים לעיכוב שנגרם על יד כך ושהגיור אינו וגורם לאנשים לא להירשםלגיור.

אני מבקשת שהיום נתייחס לגיור של עולי אתיופיה. הוועדה ביקרה במרכז קליטה במבשרת ציון, ונדהמה לשמוע מעולי אתיופיה את הסיפורים על הליך הגיור, על ברית המילה שהם צריכים לעבור בבית החולים וולפסון שרחוק ממרכז הקליטה במבשרת ציון, ולא בבתי החולים בירושלים. שמענו גם שהם צריכים לעבור את ברית המילה פעם שנייה למרות שהם עברו אותה כבר בגיל שמונה ימים. אלו הסיפורים ששמענו והיום נבקש את התייחסות לנושא הזה.

נמצאים איתנו היום הרב חיים דרוקמן, ראש מערך הגיור וגם מר שמואל (מולי) יסלזון. אני מבקשת מהרב חיים דרוקמן לפתוח את הישיבה. אני גם מבקשת לשאול אתכם כמה שאלות ואבקש שתתייחסו אליהן בדבריכם.

האם בבתי הדין לגיור כפופים משפטית לרב הראשי לישראל, הרב שלמה עמאר, ואם כן מכוח איזה חוק?

כמה תיקי גיור נפתחו בשנת 2008, ביחס לשנים עברו?

אני מבקשת שתספרו לנו על תהליך הגיור מרגע פתיחת התיק ועד קבלת תעודת הגיור. כמו כן, אני מבקשת התייחסותכם על נושא ביטול הגיורים של הרב חיים דרוקמן, ואת חוות דעתכם שסמכות הביטול תהייה רק בידי ראש מערך הגיור.

באיזה אופן מתנהל הליווי של הגרים על ידי המשפחות המלוות אותם?

כיצד ניתן למנוע המתנה ארוכה בין ההליך בבית הדין ועד להענקת תעודת ההמרה?

כיצד למנוע סחבת בפעילות וועדת החריגים במקרים של בני זוג ישראלים המבקשים לעבור גיור?

שאלה שנוגעת לגיור עולי אתיופיה, בהתייחסות לדברים שנאמרו על ידי בתחילת הדיון.

גברתי היושבת ראש, חברי הכנסת, מורי ורבותיי. אני אתייחס ואשתדל בקיצור נמרץ אבל אתחיל בהתייחסות כללית. השאלות ששאלת הם דברים מפורטים, ככל שניתן לתת תשובות במקום יעשה את זה מר שמואל (מולי) יסלזון , הוא ישמח לענות עליהם במקום.

אני יכול רק להביע את היחס המיוחד לעולים שזקוקים לגיור. אלה גרים מיוחדים שעם ישראל לא ידע דוגמתם בכל הדורות. במשך הדורות ידע עם ישראל שני סוגי גרים, הוא ידע את הגרים של הגויים שהתאכזבו מאמונתם, חיפשו את דרך האמת ומצאו אותה בעם ישראל. אנחנו מתפללים עליהם כל יום שלוש פעמים בתפילותינו, "על הצדיקים, על החסידים ועל גרי הצדק", אלו הם גרי הצדק הקלאסיים שיש דוגמתם גם כיום, גם היום ישנם גרים כאלה.

אלו הגרים שעם ישראל הכיר במשך כל הדורות. במאתיים השנים האחרונות הכיר עם ישראל סוג חדש של גויים, ומאז שנפתחו שערי הגטו ועם ישראל יצא לחופש יחסית, ובמקומות מסוימים הייתה התבוללות, והיו נשואי תערובת וכתוצאה מכך הם מגיעים כעת לגיור. זה סוג שני של גיור שהכרנו במאתיים השנים האחרונות. היום מדובר על סוג שלישי שלא ידענו כמותו, אומנם מדובר בלא יהודים שזקוקים לגיור, אבל הם מזרע ישראל. אם אני לוקח את שני המקורות המשמעותיים לגרים הם מצד אחד העולים מחבר העמים שכידוע ששם היה דיכוי ברוטאלי בכל מה שקשור ביהדות, עשו הכל כדי לעקור כל זיק של יהדות, כל נימה. גזרו גזרות והאנשים באמת היו צפויים לעונשים קשים עד כדי סכנת נפשות ממש. לא רק על ברית מילה אלא גם על מלה בעברית.

כתוצאה מהמציאות הנוראה הזאת היו נישואי תערובת - לא כתוצאה מהתבוללות מרצון. הצד הלא יהודי סבל עקב התקשרותו לצד היהודי. אני אומר לך ואני אומר לכם כשאני חותם על תעודות ההמרה, אני עומד בכל פעם בפני התרגשות. מיהם הגרים שבאים להתגייר? – הם שמות יהודיים אחד אחד, אני לא רוצה להקריא אבל יש בכיסי שמות עליהם חתמתי רק אתמול, רשמתי לי בצד, אחד אחד שמות יהודים. זה מרגש לראות מיהם אלה שבאים להתגייר.

קופולוביץ, ברנשטיין, סגל, שכטר, רוזנברג, קפלן, ברגר, קמינסקי, שרמן, שוורצמן, גולדשטיין וכדומה וכדומה ויש לי כאן רשימה ארוכה ארוכה. בכל פעם שאני חותם על תעודות ההמרה מצטרפים לרשימה הזאת עוד.

אז מי הם אלה שבאים להתגייר? אני חושב שמצווה לעזור להם להתגייר. אלו אלה שבאים מחבר העמים לשעבר, ואם לוקחים את אלה שבאים מאחינו מאתיופיה, שבעצם הרבנות פסקה שהם יהודים. הם אלה שעקב המציאות שהייתה שם וערבוב יש צורך בגיור שלהם. את כל אלה צריך לקבל בסבר פנים יפות ולעזור להם בכל מה שאפשר.

אני אגיד מלה בנוגע למה שהזכרת כאילו צריך לעבור פעמיים ברית מילה. אין חיה כזאת, פעמיים ברית מילה? לא עלינו, מה יעשו לו? יחתכו לו את כל האיבר, אין דבר כזה.

כדאי לבדוק את כל מה ששומעים, ויכול להיות שמישהו טעה וחשב שישנה איזו טעות שצריך לתקן, כמו שבניתוח צריך לפעמים לתקן משהו. אבל פעמיים ברית מילה? – על זה כתבו תשובות ויש את התשובה של הרב פרנקשר, רבה של ירושלים וגם תשובות של אחרים שאומרים שאם ילד שנימול שלא לשם יהדות, אז אחר כך כשהוא מתבגר לא צריך למול אותו שוב, אין צורך בזה.

בעצם כתוצאה מהחלטת וועדת חלפון, מערך הגיור מתארגן עכשיו מחדש בכל מה שקשור בנושא. יש הרבה לעשות כדי לארגן אותו מחדש וכדי שיתגשם חזונו של ראש הממשלה לשעבר, אריאל שרון, שהעניין הזה של הגיור היה ממש בנפשו, אני יכול להעיד על כך ובעצם הוא הביא אותי לעניין. מה שבוודאי ייעשה כדי שכל מי שרוצה ללמוד יבוא וילמד, שערי האולפנים יהיו פתוחים בפני כל אחד. כל מי שירצה אחרי הלימוד לבוא לבית הדין - שערי בית הדין יהיו פתוחים בפניו, אף אחד לא יעצור. אלו דברים כלליים שאני יכול לומר ועל היתר באופן מפורט יותר יוכל להתייחס מר שמואל (מולי) יסלזון.

תודה, כל מה שאמרת מבורך. כל מי שרוצה להתגייר ורוצה לחיות בישראל כיהודי לכל דבר, אבל ההליך והרישום, רק אתמול קיבלתי בפקס ממישהו שנמצא באשרת תייר בארץ, שתי אחיותיו התגיירו והתחתנו כאן בארץ, הוא צריך כל מה חודשים לעזוב מאחר ואין לו אשרת שהייה, וגם הוא אומר שצריכים לחכות חודשים רבים עד שנרשמים.

ברשותך, כאן אני חייב להגיב, אין לזה כל קשר למערך הגיור. תדונו בזה אבל אין לזה כל קשר למערך הגיור. כל מה שאני אמרתי מתייחס לאזרח ישראלי מכוח חוק השבות. לגבי מי אינו אזרח ישראל באמת יש הרבה בעיות. ואני מוכרח לומר שגם לי ישנה ביקורת על הבעיות האלה. יש לי ביקורת ואני אומר את האמת.

אני מבקש לומר משהו שאינו קשור לנושא, ולכן לא אפתח אותו. אני מבין שמתפתחת בעיה מאוד קשה עם המדענים העולים בתכנית "רקע", ואני מניח שאת מודעת לזה. ישנה סכנת פיטורים של בין מאה חמישים למאתיים מדענים עולים, אני מציע שתמציאי זמן לאחד את זה ולהביא לדיון, אין לנו הרבה זמן מאחר ואנחנו יוצאים לפגרה, ואני חושב שזה נושא מאוד חשוב.

אני חושב שמדינת ישראל איבדה הזדמנות מאוד חשובה בגל העלייה הגדול מחבר המדינות, מרוסיה. אני חושב שהיו שנים שמאות אלפים של עולים לא יהודים רצו להתגייר. הם רצו להפוך חלק מהמדינה וגם להיות חלק מהעם היהודי. אבל כשהם ראו במה הדבר כרוך, ואיזה "ויה דולורוזה", ותסלחו לי על הביטוי הנוצרי, צריכים לעבור כדי להתגייר, אז רבים מהם כשראו מה קרה לחברים כשהחלו את התהליך, אמרו תודה רבה אנחנו נשאר מה שאנחנו.

אם המדינה לא רוצה לאפשר לנו להיות ישראלים וגם יהודים אז אנחנו נשאר מה שאנחנו, חלקם נוצרים, חלקם מוסלמים, ואחרים. אני חושב שבעניין הזה נפגע העם היהודי, נפגע גם תהליך הקליטה שלהם בתוך החברה הישראלית. אנחנו פוגשים חלק מהתופעה גם היום כשאנחנו רואים שישנם הרבה לא יהודים שהם לא ממש ישראלים ולא עברו את האינטגרציה המלאה. הבעיה כרוכה בכשלון של הממסד הדתי, או אפילו הייתי אומר שהכשלון של הממסד הישראלי שנכנע לממסד הדתי.

עולי אתיופיה וכל העניין של הגיור לחומרה וכל מה שקשור בעניין, וכל הטלת הספק ביהדותם של העולים, את תוצאות הקליטה אנחנו רואים יום יום שעה שעה. יום יום שעה שעה. אני מקווה שכל האנשים שהחליטו על זה לא ישנים בשקט בלילה. אגב, זה לא קשור רק לעניין הגיור, זה קשור לכל המסלול. מאיפה מתחילים הדברים, גברתי יושבת הראש? מה הבעיה עם הגיורים של כבוד הרב חיים דרוקמן? אני מאוד מכבד אותו, ומה עם הגיורים של כל האחרים? למה בעצם הדברים נפתחים? בואו נשים ביושר את הדברים על השולחן.

מבחינתו של הממסד הדתי, צריכה להיות תוצאה אחת, שהמתגייר יהפוך להיות אדם דתי. זו האמת, כל היתר סיפורי מעשיות. רוצים אותם בעם היהודי אבל כדתיים. וכשזה לא עולה תמיד בקנה אחד עם רצונם נוצרות בעיות. הממסד הדתי לא רוצה לגייר אף אחד אם הוא יהפוך חילוני. בואו נגיד את האמת. וזו לדעתי השקפה אנטי ציונית. אנטי יהודית. יכול להיות שיש לה יסודות בהלכה, בסדר, אז צריך לשנות חלק מהדברים כי אין מה לעשות. אתם יודעים לשנות כשאתם רוצים וכשאתם לא רוצים אתם פתאום לא יודעים לשנות.

בביטול הגיורים יש שתי בעיות מאוד קשות, אחת לאנשים עצמם. שערו בעצמכם משפחה או אדם שעבר תהליך גיור, וכידוע הוא תהליך מאוד מורכב מכל הבחינות, הוא גם קשה, ואז לאחר שהוא חלק מהעם היהודי, לאחר חמש שנים, עשר שנים, עשרים שנה, מישהו בא ואומר רגע, רגע אני מבטל את יהדותך. איזה דבר מטורף. הוא כבר יהודי והוא כבר חיי חיים יהודים, הוא כבר התחתן וילדיו התחתנו. זאת אומרת שלעבור גיור שהוא תהליך מאוד קשה ולהשאיר סימן שאלה מעל ראשו של המתגייר לכל חייו עם השלכות על משפחתו לאחר ימי חייו, הרי זה פשע, וזה דבר שאין לו כפרה ואין לו מחילה.

אני מתייחס כרגע לאדם הבודד או למשפחה, אבל תחשבו מה המשמעות לגבי העם היהודי. מה המשמעות לגבי העם היהודי שנתן לאדם להיות חלק ממנו, או למשפחה שברבות הימים פוסלים לה את האישור. בינתיים הילדים התחתנו, זה ברדק לא נורמלי. אפילו לשיטה הזאת, לשיטתנו הדבר הזה יותר בוכה ומבולקה, בלגן לא נורמלי, בעיות הלכתיות קשות ביותר, בעיות אישות קשות ביותר. דבר מזעזע, מסוכן שחייבים לבלום אותו.

יש כאן שורה של חברי כנסת שהצהירו לא לאפשר לבתי הדין לפסול גיור. ברגע שגיור ניתן כדין, כדת וכדין ואין ויכוח על מי שנתן את הגיור, ועל מי שפסק את הגיור וגם לגבי כל התהליך, לא תהייה סמכות לשלול גיור אלא אם כן גילו הונאה או חלילה דברים מהסוג הזה או דברים שאינם חוקיים. אני חושב שחשוב מאוד שהכנסת תקדם הצעת חוק מהסוג הזה. לי יש הצעת חוק אבל יש גם לחברי כנסת אחרים, נדמה לי שלזבולון אורלב יש הצעת חוק כזאת, לשלמה מולה ישנה הצעת חוק כזאת, ויש ללא מעט חברי כנסת הצעת חוק מהסוג הזה. אני חושב שאנחנו מוכרחים לקבוע קווים אדומים משום שאם אנחנו נאפשר לתופעה הזאת להתפתח ולהתרחב, אני אומר לכם, שיהיה כאן ממש אסון, אסון גדול גם לאנשים עצמם, גם לעם היהודי וגם למדינת ישראל.

תודה לחבר הכנסת אופיר פינס-פז, אני מבקשת ממר שמואל (מולי) יסלזון להתייחס בבקשה לשאלות ששאלתי.

תודה רבה. צהריים טובים ליושבת הראש, לחברי הכנסת מורי ורבותיי.

החלטת הממשלה מיום 12 לפברואר 2008, בנושא מבנה ארגוני כולל באיגום משאבים בנושא הגיור בישראל, החליטה שהגיור במדינת ישראל הוא על פי ההלכה היהודית, ומערך הגיור האמור בהחלטה זו יונחה על ידי הראשון לציון הרב שלמה עמאר. הממשלה החליטה לאמץ את עקרי דוח וועדת חלפון שישבה כשנה ודנה בשאלות שהיושבת ראש הציגה בפנינו. ההמלצות הונחו על שולחן הממשלה ועיקרן: מערך הגיור יהיה אחראי על נושאים מפורטים, בתי דין מיוחדים לגיור, הכשרת מתגיירים, הסברה, מידע, פרסום וגיוס תלמידים, משימות מיוחדות, גיורים בצבא ההגנה לישראל וכדומה. הממשלה ברמה עקרונית ביקשה ליישם את המלצות דוח וועדת חלפון וכרגע מוקם אגף חדש במשרד ראש הממשלה שאמור למעשה ליישם את אותן המלצות שניתנו בזמנו לראש הממשלה.

אני מבקש לומר כמה דברים. אנחנו כרגע בעיצומה של המלאכה, אתם יודעים טוב ממני שהתקציב עבר רק השבוע. אנחנו כרגע נערכים לקליטת מסגרות, ארגונים ותקציבים בתוך משרד ראש הממשלה כדי שנוכל להתחיל ביישום מלא של המלצות וועדת חלפון.

אני מבקש לשתף אתכם בחלק מהדברים שכבר התחלנו. חזון האגף שיוקם, אם ירצה ה', ייתן שירות באופן מקצועי וממלכתי למבקשים להתגייר כהלכה. האגף יסייע לכל המבקשים להצטרף לעם היהודי. הוא יפעל מתוך תחושת שליחות לאומית ואחריות ציבורית למימוש חזון הנביאים, יהיה קשוב לצרכי הגר, רגיש למצוקותיו ויחתור למימוש הצו האלוקי "ואהבתם את הגר". המטרה הסופית שלנו היא לתת שירות לאוכלוסייה גדולה מאוד, נרחבת מאוד, והוזכרו כאן מספרים שאני תכף אגע בהם. של אותם המבקשים להתערות בעם היהודי בדרך הגיור ההלכתי. כאן, וכפי שהרב חיים דרוקמן ציין אנחנו מחלקים את אותם אזרחי ישראל שברובם הם קהל היעד שאיתו אנחנו מתעסקים. כ- 60% מהם הם עולים מאתיופיה, אחרים מארצות אחרות. המטרה העיקרית היא לתת להם שירות.

מדובר בכ- 310,000 אנשים שאינם מוגדרים כיהודים ולמעשה הם מגודרים כאחרים על פי הנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. שיעור נישואי התערבות בישראל עומד היום על 5% - אלו נתונים שקיבלנו מהמכון לתכנון העם היהודי. לגבי הפילוח של המספרים וכאן אני מדבר בעיקר על הדור הצעיר, בגילאים 0 עד 34 הם – 172,000, גילאים 0 עד 18 שהם הדור הבא שלנו – מדובר ב- 88,448 אזרחי מדינת ישראל, רובם ככולם נולדו בארץ וגם אלה שלא נולדו בארץ הגיעו בגיל שלפחות את הילדות ורוב הגידול עשו כאן במדינת ישראל, הם אזרחי מדינת ישראל, ובסופו של עניין הם אותם אנשים שאנחנו רואים לנגד עינינו כמטרה בהתאם לבקשתם לגיור.

היעדים שהצבנו לעצמנו הם להכפיל בשלב הראשון את מספר הלומדים, אנחנו מדברים בהערכה של 15% גידול כבר בשנת 2010. אותם הדברים שעליהם דיבר הרב חיים דורקמן ועיקר וועדת חלפון שדיברה על הסרת מכשולים וחסרים שעמדו בפני המתגיירים. לא כל מי שרצה אכן הגיע לכיתה, לא עוד, לא כל מי שרצה להגיע לבית הדין, לא עוד. הכיתות יהיו פתוחות ונגישות, בשפת העולים ובמקומות שהם נמצאים, וגם בתי הדין - אנחנו נשאף שלא יהיה מצב שמי שלמד לא יראה בית דין - זה לא היה עד היום.

אנחנו נמצאים כרגע בשלבי ההתארגנות, כאן ביקשת שנתייחס לתהליך עצמו, לשינויים שאנחנו נערכים אליהם בשלב זה, חלק זה שינוי התקנונים של עקרי הגיור. צריך להבין שהסמכות ההלכתית היא סמכותו של הרב הראשי, הרב שלמה עמאר, הוא מוגדר כראש העדה. הדיינים שלנו הם לא דיינים מכוח חוק הדיינים אלא הם דיינים שלמעשה מכוח האצלת סמכותו פועלים והם אינם מוגדרים כדיינים במערכת הרגילה. זו שאלה משפטית שאני לא יודע לענות עליה, אבל בתמונת המצב היא שהם לא מוגדרים כעת בחוק כדיינים, הם שונים מדיינים בבתי הדין.

בכל מקרה בתהליך עצמו אדם שהוא אזרח ישראל למעשה ייגש לכיתה וייפתח בתהליך לימודים. כאמור אנחנו בשלבי התארגנות. עם כניסתם לכיתה הם ילוו על ידי המערכת שלנו שתלווה אותם מההיבט ההלכתי, אני לא נוגע כרגע בכל ההיבטים הקשורים ללימוד, עד היום זה היה מופקד בידי משרד הקליטה שעשה עבודה נאמנה, יושב איתנו כאן מר אביגדור לויתן שמופקד על התחום הזה במשרד הקליטה. הנושא הזה יעבור באופן מסודר למשרד ראש הממשלה, אנחנו נלמד את החומר, נלמד את הכיתות ונבחן איך אנחנו יכולים לעזור למערכת שבסופו של דבר עושה עבודה טובה. בשנת 2008 היא הכשירה כ- 6,400 תלמידים שלמדו.

לגבי שאר השנים, ישנה עליה מתונה ולא היה איזה שינוי דרסטי ומשמעותי בארבע שנים האחרונות, פחות או יותר זה היה יציב. כשנכנסתי לתפקיד ושעברתי על הנתונים, הופתעתי לגלות שלמרות כל מה שנאמר, העולים בסופו של דבר הצביעו ברגלים, הם הגיעו לכיתות ואולי לא הייתה תפוקה וחשיבה שהדברים יתפתחו ושהעולים יגיעו, יעודדו ויבואו, אבל גם לא הייתה נשירה משמעותית שמעידה לומר שהעולים נרתעו. אבל גם לא היה גידול מאסיבי. בהמשך אני אמסור נתונים בנושא הזה.

היום אנחנו מלווים את המשך הלימודים באולפן על ידי נציגים שלנו שמלווים ורואים את ההיבטים ההלכתיים שלקראת סוף הלימודים אפשר להכשיר אותם לקראת בית הדין. בסיום האולפן הם מגיעים לבית הדין, התהליך ההלכתי דורש את מה שכבר צוין קודם, ברית מילה למי שלא עשה ברית או הטפת הברית.

התהליך ההלכתי דורש מספר שלבים, השלב הראשון הוא עמידה בפני בית הדין ומה שנקרא קבלת עול מצוות. ומי שנימול ובריתו לא הייתה לשם יהדות, יש פסיקות הלכתיות שהרב שנמצא כאן יוכל להרחיב, למעשה הליך כניסתו לעם ישראל מחייב הליך שכולו מכוון כולו לקראת הגיור, ולכן מי שעבר ברית מילה שלא לשם גיור עובר טקס שנקרא "הטפת ברית" שנעשה במעמד בית הדין. הייתי נוכח בטקסים האלה.

ומה היה שם:

כמו בדיקת סוכר.

נכון. דקירה והוצאת טיפת דם.

למעשה התהליך העיקרי מסתיים בטקס ההלכתי, במעשה עצמו ואז ניתנת לו תעודת ההמרה. למי שאינו אזרח ישראל, הזכיר חבר הכנסת אופיר פינס-פז שזה קשור לדברים אחרים – קשור למשרד הפנים, צריך להבין שהגיור מזכה באזרחות ויש כאן איזה קשר ונמצאים כאן המשרדים שאיתם אנחנו נמצאים בדיבור, נמצא כאן משרד המשפטים וגם משרד הפנים, נבחן איך אפשר לפשט את התהליכים האלה, וזה נמצא בכמה דיונים.

לגבי נתונים של אגף הגיור שביקשתם שנתייחס, היו כל מיני גופים שמסרו מספרים, אני לא קיבלתי שום פניה רשמית מגופים לקראת פרסום נתונים לשנת 2008, לא הייתי ב- 2008 והחומר מונח לפני. בשנת 2007 דווח שיש קפיצה במספרי הגיור, בדקתי ולא היה משהו מסעיר. צריך להבין שהנתונים שאנחנו מוסרים אלו נתונים על הנפקות תעודות המרה. זה המסמך הרשמי שאיתו הוא הולך למשרד הפנים ומוכיח שהוא סיים את הליך הגיור, ובעצם מבחינה מנהלתית אחרי שהסתיימו כל ההליכים ההלכתיים אנחנו מאשרים את זה מכוח הסמכות שלנו לאשר את תעודת ההמרה - למעשה להנפיק אותה. הנפקת תעודות ההמרה הן למעשה המספר הרשמי שמתפרסם על ידנו. בשנת 2007 נכון לנתוני המחשב הייתה עליה בהנפקת תעודות ההמרה אבל היא ביחס מאוד לא שווה למה שקרה בתוך בתי הדין מסיבות טכניות ואחרות של התקשרויות, של בריתות, תמיד לקראת סוף שנה כשיש תקציבים ומעבירים. אבל בסקירה של חמש שנים המספר הוא די יציב ומדובר בכ- 6,000 מתגיירים.

6,000 בסך הכל בחמש שנים.

לא. בממוצע שנתי. המספר הזה די יציב והוא לא השתנה, אנחנו מדברים על גידול משמעותי עם הקמת האגף החדש. 60% הם עולים מאתיופיה – בדקתי לבקשתך את הנתונים ולראות מה קרה בשנת 2007.

בשנת 2008 הנפקנו 6,144 תעודות המרה.

אני לא רוצה להיכנס לפרטים אבל יש הבדל בין קבלת עול מצוות – תהליך שעובר הגר לבין ההנפקה הטכנית של תעודות ההמרה שהיא סופה של הדרך. כאן לא היה שינוי משמעותי.

לקראת סיום אני מבקש לומר שני דברים עיקריים, בהתאם להחלטות הממשלה בהוספה וקליטת דיינים חדשים אנחנו קלטנו בחודש האחרון עשרה דיינים, הדיינים האלה כבר עובדים. כרגע אנחנו עובדים על שינוי כללי הדיון בהתאם למדיניות החדשה. קיבלנו הנחיות חדשות מהרב הראשי, כרגע אנחנו בוחנים אותם מבחינת הנציבות, ומבחינה תקציבית.

בנושא של הצעות החוק של מספר חברי כנסת שבעצם באים לחזק את התוקף שניתן באופן חוקי לתעודת ההמרה בישראל, אני יכול לציין את עמדת הממשלה – עמדת הממשלה היא שאותן ההצעות תבחנה באופן מרוכז על ידי הממשלה, וזאת כדי לבחון באמת עד כמה אפשר להחיל אותם ולתת תוקף לאותן תעודות, וזה נדון בישיבה הקודמת, שמצד אחד באופן רשמי מנפיקה תעודות לאותם אנשים אבל יש ישנם אנשים אחרים שמסיבותיהם אינם מכירים בתוקף התעודות ויכולים לקחת אותם לכל מיני כיוונים שאינם רצויים.

הגיורים של הרב חיים דרוקמן, לא מקובלים עליכם, האם ישנו איזה תהליך לקוי?

מי זה עליכם? אני משמש כראש אגף במשרד ראש הממשלה בתחום הגיור, הרב חיים דרוקמן הוא ראש מערך הגיור.

אתה החלפת את מר קליין.

אני לא החלפתי אף אחד, אני נבחרתי כדי להקים אגף חדש במשרד ראש הממשלה, הרב קליין היה סגנו של הרב חיים דרוקמן. לא היה אגף כזה. האגף מוקם כרגע כאגף במשרד ראש הממשלה. אגיד על כך מלה אחת, אני שאלתי את ארז חלפון שהיה המנהל הכללי של משרד הקליטה,ושהיה ראש הוועדה. הגעתי אליו להתייעץ בעניין ההמלצות. הוא סיפר עובדה מאוד מעניינת, הוא אמר שראש הממשלה דאז אהוד אולמרט לא נתן מנדט לוועדה להחליט באיזה משרד ישב האגף החדש שיקום. היו הרבה מאוד הצעות,וברוך ה' יש הרבה משרדי ממשלה, הוא שאל את ראש הממשלה למה לא במשרד הקליטה, יש את משרד הדתות, משרדים אחרים, ארז חלפון ואני מצטט אותו במדויק , אמר לו ראש הממשלה: שיש באמת הרבה מאוד משרדים חשובים מאוד, פעילים מאוד ושעושים עבודה מאוד איכותית, אבל מי יהיה השר הזה ומי יהיה השר הזה, ואיך יעברו התקציבים, העניין הזה כל כך רגיש, ממשלות נפלו על העניין הזה, העניין הזה נוגע באושיות יסוד קיומו של העם היהודי, לא רק בישראל אלא גם בתפוצות. מי שיעמוד בראש המערכת הזאת מתוך כל אותם האנשים שהוא יבחר יהיה אדם עם הרגישות נכונה, יהיה לו האיזון הנכון, היכולות והנכונות.

אני לומד להכיר את משרד ראש הממשלה ואני רוצה לומר לכם שקיבלתי שיתוף פעולה מלא מכל אגפי המשרד, אנשים תורמים. במשרד ראש הממשלה יש הרבה מאוד יכולות, ומבלי לזלזל ביכולתו של שום משרד אחר, יש באמת את היכולת לבצע את המשימה הלאומית הזאת. אני אמרתי לארז חלפון שאני חושב שיש כאן עוד עניין, אולי זה לא רשמי, וצריך להבין שהבעיה שניצבת לפתחנו במשך שנים, לא טיפלו בה, לא יזמו אותה ולא יצרו אותה בהתנדבות. היו משטרים, היו שלטונות שבמשך תקופה ארוכה דיכאו כל זכר של יהדות ולא משנה איפה זה היה, ואותם צאצאי האנשים ששרדו את אותן גלויות והגיעו למדינת ישראל. יש מושג הלכתי של "תשובת המשכן", אם ממשלות יצרו לנו את התופעה של התבוללות ושל הניכור, ועכשיו אותם צאצאים ונכדים מגיעים ומבקשים להיות כמו הסבא שלהם. מן הראוי שממשלה, שמשרד ראש הממשלה, כ"תשובת המשכן", יגע בסוגיה הזאת. אני אומר שכל האנשים שאיתם נפגשתי מבינים את כובד המשימה. אנחנו נקצה לצורך כך תקציבים, וכמה שצריך, כדי לנסות ולגשר על הפערים האדירים, אני לא נכנס לפרטים כי כל הדברים מפורטים בדוח ועדת חלפון. אנחנו הגענו כעת לשלב יישום מסקנות הוועדה ובטיפול בבעיה.

שאלתי גם על המשפחות המלוות.

זו נקודה חשובה ותודה שהזכרת לי. בהליך הגיור עצמו ומעבר ללימודים בכיתה כל גר, כ- 75% הן מתגיירות, מלווים על ידי קהילה או משפחה או איזה גורם שמסייע לתהליך הגיור שכידוע הוא אינו פשוט. תהליך לא פשוט והוא כולל לימוד, הפנמה, תהליך של אנשים שמודעים לזהות שלהם ונחשפים להרבה מאוד רבדים עמוקים בנפש שלהם. יש להם תמיכה גם מחוץ למסגרת הכיתה שבאה לביטוי בשבתות, בחגים ובכל הדברים האחרים. למעשה כל מי שמתגייר מגיע לבית הדין עם ליווי, לא תמיד זה פיסי, יש לו את הגב.

אני נוכח בדיונים וזה מאוד מרגש לראות את אותן משפחות שעושות הכל בהתנדבות, וכאן צריך להצדיע להן, אני חושב שהמפעל הגדול של הרבה משפחות שלא מקבלות מימון ועושות את זה במצוות "ואהבת את הגר", הן אלו שבאות בסופו של דבר ואומרות לבית הדין, הגר או המתגיירת הם אחים שלנו ואנחנו מגיירים אותם. הן רואות בהם כבנים. בבית הדין אלה הם אירועים מאוד מאוד מרגשים, לאנשים האלה צריך להצביע. אלו אנשים בתוך החברה הישראלית שקולטים את הגר שיוצא מהחברה וחוזר לחברה. למעשה כל מתגייר מקבל את הסעד הזה, אנחנו מאפשרים לעשות את זה ותומכים בעניין.

אני מבקש להוסיף, היה והמשפחה היא באמת מלווה כמו שצריך זה מסייע מאוד גם לקליטת העולה בארץ. הקשרים גם נמשכים אחרי תהליך הגיור.

כמה אנשים לא מקבלים גיור, כלומר הם התחילו את התהליך. אמרת ש- 6,000 בממוצע שנתי אושרו, כמה אתם לא מאשרים?

אני אתן את הנתונים של 2008.

השאלה כמה לא מתחילים.

אני שואל על כאלה שהתחילו ומכל סיבה לא סיימו, בין אם הם התייאשו ובין מסיבות אחרות.

אנחנו עוקבים כל הזמן אחריי הנושא של הנשירה ועל הקשיים שצוינו שבוועדת חלפון. אני אומר בגלוי שאנחנו עדיין לא התחלנו להתמודד עם אותם קשיים, אנחנו בונים כעת את הכלים להתמודדות. התהליך עצמו אורך כשנה, וצריך לראות את הנתונים בשנים 2007-8 וצריך להשוות את העניין. יש לנו נשירה וצריך לפלח את זה לפי האוכלוסיות. אצל האתיופים במרכזי הקליטה מסודרים מאוד, גם משרד החינוך, גם משרד הקליטה והסוכנות היהודית עובדים באופן מסודר בתוך המרכזים עצמם, ושם הנשירה כמעט היא אפסית.

זאת אומרת שהמשמעות היא שבתוך המרכזים עצמם הם מקבלים . אגב, כשנכנסנו לתפקיד גילינו שמשפחות שהגיעו לבתי הדין עמדו המשפחות במשך שעות, אמרנו לא עוד, הדיינים ייגשו למרכזי הקליטה. קרוב לארבעה חודשים הדיינים ממערך הגיור יוצאים למרכזי הקליטה. עולים לא יצטרכו לבוא עם ילדים קטנים ונשים ולעמוד בשמש, זה נגמר. יש לנו ארבעה צוותים שיוצאים ארבעה ימים בשבוע לכל המרכזים. בעניין הזה יש שיתוף פעולה מדהים עם הסוכנות היהודית, ושם אין כמעט נשירה.

לגבי העולים מחבר העמים ואחרים, פחות או יותר מי שמגיע לבית הדין, את זה למדתי מהסטטיסטיקות, בסופו של דבר מסיים אם בבפעם ראשונה, פעם שנייה, עוזרים לו ומכוונים אותו. יש אחוז של נשירה. הבעיה שלי היא מי שלא מתחיל את הלימוד. לכן קשה לאפיין את השאלה שלך.

אני שואל אותך שאלה פשוטה, למה כל זה, כמו שידעת להגיד שיש 6,000 בכל שנה, תגיד כמה נושרים כל שנה, בערך, כי הרי זה לא מדע מדויק.

אני אומר מתוך מה שהכנתי מראש, ב- 2008 הם 6,408, מהנתונים שקיבלנו ממשרד הקליטה, הם אלה שהתחילו את הליך הלימודים. בשנת 2008 הנפקנו תעודות המרה ל- 6,144, וזה כולל חיילים ויוצאי אתיופיה.

יש לך פילוח על פי קבוצות?

כן. הפירוט לגבי שנת 2008, מקבלי תעודות המרה מקרב העולים מאתיופיה מהווים 59%. אחרים שזה פילוח שרוב רובם מחבר העמים אבל גם ממדינות אחרות – ,28% וחיילי צבא ההגנה לישראל שרבים מהם הם עולים מחבר העמים לשעבר, אבל אנחנו מונים את החיילים כקבוצת אוכלוסייה והם מהווים 13% מתעודות ההמרה שניתנו בישראל בשנת 2008.

לפני שחברי הכנסת יתייחסו, אני מבקשת לשמוע את אביגדור לויתן שמנהל את תהליך הגיור במשרד הקליטה.

בימים האלה אגף הגיור במשרד הקליטה למעשה נסגר. אגף הגיור נסגר והוא עובר למשרד ראש הממשלה בניגוד לדעתה של שרת הקליטה. האגף הוקם על ידי ציפי ליבני. אני מבקש לציין ששרת הקליטה מתנגדת מאחר והיא רואה בזה שירות לעולים, חמש שנים שירתתם את העולים וכעת יש אינטרסים אחרים. וועדת חלפון לא המליצה להקים אגף במשרד ראש הממשלה, היא המליצה להקים רשות ממלכתית לגיור מחוץ לכל הפוליטיקה. לא קיבלו את זה, סירסו את המלצות הוועדה.

אני רק מבקש לברך את מערך הגיור החדש שייתן תמיכה גם לרפורמים וגם לעמותות האורתודוקסיות ושהכל יהיה במסגרת האגף בראשותו של הרב חיים דרוקמן, והרב שלמה עמאר ובא לציון גואל. אני מברך אתכם שתרבו את כל הזרמים, תתנו לכולם תקציב ונראה את התוצאות.

אתה אומר את זה בכוונה אמיתית.

בהחלט.

אני מודה לך על ברכותיך.

אנחנו תומכים ומצטרפים לברכות.

הועדה גם מצטרפת לברכות של משרד הקליטה. משרד הקליטה עשה עבודה יפה ואנחנו ראינו את התוצאות. הוועדה תפנה לראש הממשלה ותמליץ להשאיר את התחום במשרד הקליטה.

אני מבקש לשאול שאלה טכנית, לגבי עולי אתיופיה שמהווים את ה- 59% בשבילי, לפי פסיקתו של הרב עובדיה יוסף הם לא צריכים גיור לחומרה, אני לא רואה בהם גרים. זה לא מעניין אותי. פסיקתו של הרב ידועה וזה שלא כולם אימצו אותה וגלגלו בה זה עניין אחר.

אני מבקש לשאול שאלה לגבי העולים מחבר העמים. מדברים תמיד ומפריחים מספרים באוויר וטוענים שיש היום מעל 350,000 - - -

315,000 שרשומים כאחרים בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

יש כאלה יותר ויש פחות, אבל זה נע סביב ה- 300,000 שהם מחבר העמים שעל פי ההלכה הם אינם יהודים. מתוך ה- 300,000 האלה אני מבקש לדעת כמה נרשמים כל שנה לגיור, כמה מתגיירים? וכמה נולדים, יש 300,000 איש ובינהם ישנם זוגות, כמה נולדים מתוכם? אני שואל כדי שנדע לפי אותו יחס מה יהיה לנו בעוד חמש שנים, עשר שנים. ואם יהיה גל גדול ומבורך שיביא לנו מיליון עולים, אז איך מדינת ישראל תראה בעוד עשר שנים?

יש מי שרוצה להתייחס לשאלה הזאת.

אם אני מבין את השאלה שלך, כמה ממזרים אנחנו נקבל בסוף? זאת השאלה.

לא זאת השאלה. אני מבקש לדעת כמה בסופו של דבר יהיו כאלה שיתגיירו, ממזרים זה משהו אחר.

את ה-300,000 אי אפשר להשיא, שאלת מה עם הילדים שיולדו.

חבר הכנסת חיים אמסלם, אנחנו מדברים על 300,000 עולים וזה נתון, ואלה הם הרבה אנשים והרבה מאוד משפחות.

אני רק מבקש לומר לך שמהנתונים שביקשתי ממחלקת המחקר של הכנסת, הם חסויים, ונאמר לי שהם חסויים ולכן אני לא יכול להוציא אותם, מדובר על הרבה יותר מזה.

גם אם מדובר על הרבה יותר מזה, אנחנו רואים שיש 6,000 נרשמים.

אבל מתוך ה- 6,000 הם 59% אתיופים.

אז 3,000 הם מחבר העמים ומארצות אחרות.

לא, זה גם חבר העמים וגם אחרים, לפי הנתונים שיש לי, אני פרסמתי מספרים אחרים וקיבלתי אותם.

לי יש שאלה אחרת. אם זה 28% ולא 50%, אולי קיימת איזו בעיה שבגללה אנשים לא נרשמים? אולי אין מספיק הסברה.

הם לא מאמינים וזאת הסיבה.

לא. אולי זה בגלל כמו שנאמר, אני גם דיברתי עם חבר הכנסת חיים אמסלם שהאנשים האלה צריכים להיות דתיים.

או שהם לא מרגישים צורך להתגייר, כי הם יכולים לחיות כחילוניים ולא כיהודים.

לכל העולים שמגיעים יש את הזכויות ויש להם חובות, הם יכולים להחליט. כאן הוועדה רוצה להבין למה יש קושי, אולי אם אין קושי ומקיימים את ההסברה נכון. ראשית העולים כשהם מגיעים לארץ יש להם את כל הזכויות, הם יכולים להתחתן, הם יכולים לשרת בצבא, הם יכולים לחיות פה. אם האנשים האלה רוצים להתגייר והרוב כן רוצה להתגייר, תמיד כששואלים למה אתם לא עושים את זה התשובה כי יש את הקשיים האלה. אנחנו התכנסנו היום כדי לבדוק איך לקצר את התהליך, איך לעזור ולסייע. איך לעשות שלא רק 28% יתגיירו אלא 50% יתגיירו. נשאלת השאלה ויתכן ששאול פרבר יוכל לענות על זה.

אני הרב דוקטור שאול פרבר, יושב ראש מכון "עיתים". אנחנו הוצאנו את הדוח הגיור שחולק לחברי הכנסת במסגרת הדיון וביקשו ממני להתייחס לממצאים שמצאנו.

אנחנו לא התייחסנו לפעילות של האגף החדש, היות והוא לא הוקם בשנת 2008. המספרים שהוצאנו ממנהל בית הדין לגיור הם מספרים אחרים. אבל נתייחס למספרים שמר שמואל (מולי) יסלזון העלה. הוא דיבר ש- 28% מתעודות ההמרה כוללים גם את העולים מברית המועצות לשעבר ואחרים. יש התאמה בין המספרים שאני הוצאתי לבין המספרים שלך, גם אני הגעתי למספר קרוב, והוא 5,700. חשוב מה הכובד של האחרים וכמה אחרים הם עולים מברית המועצות לשעבר. לפי הנתונים שיש לי 60% מתוך 28% הם עולים מברית המועצות. קרי – אנחנו מגיעים למשהו בסביבות ה- 1,300. לפי המספרים שלי 933 עולים מברית המועצות לשעבר שעברו גיור בשנת 2008.

אתה לא מכליל את הצבא.

זה לא כולל את הצבא. אפשר להגיע למספר הזה. אם כל היעדים, וכאן אני מבקש להתייחס ליעדים שציינתם וזה לעלות את באחוזים, כשהמספרים כל כך קטנים מה המשמעות להגיד שנעלה את זה ב- 15% בשנה הבאה? אין לזה שום משמעות מול האתגר שעומד בפנינו.

כאן אני מגיע לסיפור ולליבה של העניין. הליבה היא לא רק מה שחבר הכנסת אופיר פינס-פז הציע, השאלה היא לא רק אם הם צריכים להיות דתיים. כפי שידוע לך וכפי שידוע לכל מי שיושב מסביב לשולחן הזה ישנן הגדרות שונות לדתי. אני מתאר לעצמי שאם הרב דרוקמן היה יושב בהרכבים אז מספר העולים היה קופץ באופן דרמטי. השאלה מיהם הדיינים, ואיך אנחנו מגדירים מיהו דתי, ומה אנחנו דורשים ואלו שאלות אנחנו שואלים. אפשר להיות גאים בעשרה דיינים חדשים - - -

אם יש 500,000 עולים דורשי גיור, אם אתה אומר שיש כ- 2,000 בשנה זאת אומרת שצריך 150 שנה.

זו קטסטרופה. תסלחו לי על הביטוי.

כאן אנחנו צריכים למצוא את הדרך, ה-דרך כדי לדאוג לכך שהמערכת תתפקד, שהדיינים, יכול להיות שהם יקבלו את הסמכות של הרב שלמה עמאר, אבל ישנם דיינים מדיינים שונים. לצערי ברגע שהנושא של הדיינות ובתי הדין לגיור הופך להיות משרה, ג'וב, כסף וכלכלה, אז ברור שיש אינטרס שאנשים ישבו שם, אנשים צריכים למלא את האינטרס של אנשים אחרים, ואז זה לא בדיוק משרת את האינטרס של מדינת ישראל, לדעתי.

איפה הפתרון.

יש מכרזים לדיינים?

אני לא אמרתי את זה. שמעתי קודם ממר שמואל (מולי) יסלזון שזו החלטתו של הרב שלמה עמאר, הוא מחליט מי נכנס ומי לא.

סליחה, את זה אני לא אמרתי, כבוד היושב ראש, זה ממש לא נאמר.

זה מאבק פוליטי. בוועדה שעומד בראשה הרב שלמה עמאר, אין וועדה למינוי דיינים.

בוועדה הזאת יש נציב שירות המדינה, ולא הייתה ועדה שלמה לאיתור? לא היה שם אף איש פוליטי, זה פשוט לא נכון.

אז למה נבחרו שמונה חרדים?

כי הם היו מתאימים. כן הם היו מתאימים. הם פסולים כי הם חרדים למרות שהם מתאימים? יש גבול. איך כבר אתה יודע, הרי אתה לא יודע כלום.

אתה אמרת שהרב שלמה עמאר הוא איש פוליטי? אתה חוזר בך? אתה מופיע כאן בוועדת כנסת ואתה פוגע ברב הראשי לישראל. עם כל הכבוד לך, אתה מפזר סיסמאות.

לא התכוונתי לפגוע, סליחה, איש פוליטי זה משהו מגונה?

חס ושלום, לא רציתי לפגוע בכבודו של הרב חיים דרוקמן וגם לא בכבודו של הרב הראשי הראשון לציון.

אתה פגעת.

אני מתנצל. לא רציתי לפגוע בכבודו. אבל אני כן אומר שהדרך שהוועדה מינתה את הדיינים לבתי הדין לגיור - - -

ישנה בעיה ואנחנו יודעים. יש העדפה לקהילות אחדות לעומת קהילות אחרות, אני לא מבינה את זה, אין אף אחד שאחראי לגיור של יהודי ברית המועצות, זה כאילו עניין מוזנח, לא חשוב.

לגבי הערתו של חבר הכנסת אברהם מיכאלי. הרב שלמה עמאר, חלילה, הוא לא איש פוליטי הוא גדול וחשוב, אבל אנחנו צריכים להיעלב בשם הגרים יותר בקלות מאשר אנחנו נעלבים בשם הרבנים. כבודם של הרבנים הוא יקר מאוד כולם, כל אחד איש לפי מעלתו. התפקיד שלנו, אני אומר את זה כציוני דתי אבל אני אומר את זה לכל אדם בישראל, להיעלב בשם האנשים שרוצים להתגייר ולא עולה בידם. הרבנים ילחמו על כבודם וכשצריך גם אנחנו נלחם על כבודם.

מי שפגע ברב חיים דרוקמן בזמנו, הוא פוליטי ולא אלה שמנסים בסוף להפוך - - -

אני לא אומר את זה כדי לפגוע ברבנים.

אנחנו הגענו היום לדבר על רבנים? מי פגע ברבנים? אנחנו התכנסו כאן כדי לראות איך אפשר ש- 300,000 עולים שרוצים לחיות כמו יהודים בארץ בישראל. אני לא רוצה שהויכוח יקבל אופי - - -

אני אנסה בקיצור נמרץ לגעת בכמה נקודות. הנושא של טיפול הליקוי בוועדת חריגים. הסיפור הזה פוגע במאות בני זוג ישראלים בכל שנה שלא יכולים להביא את בני זוגם לפתחו של הליך שנקרא, גיור במדינת ישראל. זה תחת פיקוחו של מערך הגיור היום. הדבר הזה גורם להרבה צרות להרבה מאוד משפחות, לדעתי באי צדק. ושוב כאן הוועדה מורכבת ממשרד הפנים, ממשרד ראש הממשלה והדבר הזה אינו מתפקד כפי שצריך. חבל שחבר הכנסת אופיר פינס-פז יצא מהחדר כי הוא שאל על הנושא של "גיור קפיצה".

כאן אני לא פונה למערך הגיור אלא יותר למשרד הפנים, למרות החלטת בית הדין הגבוה לצדק משנת 2005 שמאפשר לאנשים שעברו גיור בקהילות בחוץ לארץ לעלות ארצה מיד, למרות שבמסגרת וועדת עליה וקליטה, כשאני שאלתי את חבר הכנסת אופיר פינס-פז, האם המדיניות השנה בחוץ לארץ בוטלה, הוא אמר כן וחד משמעית, ומהיום זה בוטל. היום לצערי משרד הפנים עדיין לא מיישם את ההחלטה הזאת, לא של בית הדין הגבוה לצדק, ולא של וועדת העלייה והקליטה. וועדת הקליטה צריכה לדעת שאנשים עדיין צריכים לחכות בקהילות שלהם. לצערי אפילו אנשים שהרב הראשי, הראשון לציון מאשר את יהדותם, משרד הפנים והמדינה לא מכוונים לקבל את יהדותם. זה עוד נושא שצריך למצוא עבורו לפתרון.

זה לא מערך הגיור, אלא הרבנות הראשית עצמה. ישנם קשים רבים בהכרה של גיורים שנעשו בחוץ לארץ, לצערי הרבנות הראשית למרות העבודה הטובה שניסו לעשות כדי לאשר מי מוכר ומי לא, הם לא פרסמו מי מוכר בחוץ לארץ. ישנם מאות זוגות ישראלים שרוצים לקחת את בני זוג ולהתגייר בחוץ לארץ ולהביא אותם ארצה כיהודים ולהקים משפחות כאן. הם לא יודעים לאן לפנות, אין רשימה של מי כן מוכר על ידי הרבנות ומי לא מוכר על ידי הרבנות. גם זה גורם לצרות צרורות להרבה משפחות ולצעירים שאנחנו רוצים להחזיר אותם הביתה, והיום זה בלתי אפשרי.

היום באתי באמת לברך את הרב חיים דרוקמן, את שמואל (מולי) יסלזון, אני באמת חושב שיש הרבה מה לעשות ואני יודע שאתם עוסקים בימים אלה רבות בבניה. אני חושב ששיתופי פעולה עם כל האנשים מסביב לשולחן יכולים רק לעזור. אני חושב שלא צריך לטשטש את העובדה שפספסנו במידה מסוימת את החלון, אבל לעולם לא מאוחר. אפשר כל הזמן לתקן. אני מקווה כשנשב כאן בעוד שנה נראה שלא העלנו את המספר של העולים מברית המועצות רק ב- 15% אלא ב-20%. המספרים ששמעתי היום לגבי אלו שלומדים שונים ממה שאני שמעתי הבוקר. הם לומדים ב- 62 כיתות במסגרת המכון ליהדות, יש עוד כ- 20 כיתות במשרד החינוך, קרי סך הכל 82 כיתות ועוד כמה עמותות שיש להן כיתה אחת או שתיים - - -

עוד 1,100 בעמותות.

בסדר. בשנה הבאה בגלל התדמית שנוצרה, אני לא יודע איפה נהייה בעוד כמה שנים.

תודה רבה. אני מבקשת מעורך הדין של משרד הפנים דסי צנגן להתייחס ל"גיור קפיצה".

אני רק מבקשת להבהיר שהנושא של גיור עולים בישראל, גם הנושא של וועדת חריגים וגם הנושא של "גיורי קפיצה" הם בעצם לא רלוונטיים כי המדיניות של "גיורי קפיצה" אינם רלוונטיים לעולים אזרחי ישראל, למשרד הפנים אין בעצם נגיעה אליהם. מי שהוא אזרח ישראלי יכול להתגייר כאן, הוא יכול להתגייר בכל מקום אחר ולא תהייה לזה שום נגיעה למשרד הפנים. אולי יש איזה אלמנט של נרשם.

למה שאתם מתייחסים בנושא של "גיורי קפיצה", המעורבות של משרד הפנים היא ברגע שהגיור, והוא עצמו בלבד מקנה מעמד בישראל. כיום אין דבר כזה של קבלת מעמד אוטומטי בישראל, למעט של זרים שהם לא זכאי שבות מלכתחילה, למעט אם הם עוברים גיור. למשרד הפנים יש נגיעה מאחר ויש לזה השלכה על מדיניות ההגירה לישראל.

מה המדיניות שלכם? זה אומר שכל מי שמתגייר לא נותנים לו להיכנס? לדוגמה, אני מניו יורק והתגיירתי, מחר בבוקר אני רוצה לקחת את חפציי ולהגיע לארץ, אני מצטייד לצורך העניין בתעודת גיור, אתם תאמרו לי תחכה שנה, שנתיים, או שבאותו רגע אני מקבל אישור כמו כל יהודי? אני מבקש לדעת אם כן או לא, אם לא נתקן את החוק.

הייתה פסיקת בית הדין הגבוה לצדק בשנת 2006.

מדובר ביישום פסיקת בית הדין הגבוה לצדק, והרי משרד הפנים לא מיישם את פסיקת בית הגבוה לצדק.

בעקבות פסיקת בית הגובה לצדק נקבעו קריטריונים שעל פיהם נבחן גיור שנערך בחוץ לארץ, קליטת הקריטריונים מחכה לאישור היועץ המשפטי לממשלה. בפועל משרד הפנים בודק כל מקרה לגופו בהתאם לקביעת הקריטריונים.

בפועל את מחילים את הקריטריונים ללא אישור.

זה לא נכון שמי שהתגייר בחוץ לארץ צריך להמתין שנה, בתשעה חודשים הוא גם יכול להיכנס לכאן.

מה משרד הפנים דורש מאדם שעבר גיור בחוץ לארץ והיום הוא מגיע לארץ?

נדרשים קריטריונים כדי להבטיח שהגיור לא נועד לקבלת תושב בישראל, אלא שמדובר בגר צדק, בגיור אמת. לצורך זה נבדק שלא שנתקיימו נסיבות שמצביעות על שימוש לרעה בגיור כדי לקבל מעמד פה. זאת אומרת שאנשים ששהו כאן תקופות ארוכות, הגישו בקשות בארץ לקבלת מעמד מטעמים כאלה ואחרים ונדחו, ואז הם יצאו לחוץ לארץ והיתגירו תוך תקופה.

בסדר. נניח שהייתי כאן בארץ שנתיים, אהבתי את הארץ, אהבתי את עם ישראל ואני מבקש להיות יהודי, זאת אומרת שזה שאני נוסע לחוץ לארץ כדי להתגייר זו סיבה לא לאפשר לי להתגייר או לעלות לארץ? יש לכם פסיכולוג שבודק כל יום?

אתם מחילים את הקריטריונים או לא?

מאיזה כוח משפטי אתם מעכבים גרים שהתגיירו בקהילות יהודיות מוכרות בחוץ לארץ? מה הבסיס המשפטי שמאפשר לכם היום? אנחנו מגישים את העתירות ואני מכיר את המספרים, מאות גרים ממתינים שנה, שנתיים, שלוש בתפוצות. מכוח מה?

רוב השופטים קיבלו את זה, שיש סמכות למשרד הפנים לבחון האם מדובר בגיור אמת או לא.

כמה זמן זה לוקח לכם? שלוש שנים לוקח לכם לבחון לגבי המשפחה השחורה מבריטניה שמחכה ארבע שנים בעניין העתירה.

קיבלתם החלטה בשבוע האחרון, החלטה כנגדכם וכנראה זה מרגיז אתכם מאוד.

ממש לא. צריך לדעת שמדובר במשפחות שמחכות שנים, כולל גרים שהתגיירו בקהילות אורתודוקסיות.

מרגיז אותך משהו, אבל אני שואלת את נציגי משרד הפנים. יש לך דוגמאות לתת לנו של כאלה שמגיעים לארץ? מספרים על כמה הגיעו וכמה כן קיבלו בטווח קצר.

כאלה שהתגיירו בחוץ לארץ וקיבלו מעמד בישראל?

אלה שהתגיירו בחוץ לארץ.

אין לי נתונים מספריים, אבל לא מעט כאלה. המקרים שמגיעים לעתירות הם המקרים שבאמת הם בעיתיים ויש ספק באמיתות הגיור. יש לא מעט אנשים שהתגיירו בחוץ לארץ בזרמים השונים, גם האורתודוקסי וגם הקונסרבטיבי וגם הרפורמי שעולים לארץ. אני לא חושבת - - -

את אומרת שזו לא תופעה גורפת, זה פשוט אחוז מסוים ושצריך לבדוק אותם.

שאלת לגבי "גיור קפיצה" ולא קיבלנו פה תשובה. האמת היא שבקושי בקושי יש אנשים שעוברים לחוץ לארץ כדי לעבור את הטקס וחוזרים ארצה.

אם יש איזה חשד לגבי אחוז מסוים, למה זה לוקח שנים כדי לתת להם.

ראשית זה לא לוקח שנים. אבל יש תיקים שהם מעוכבים ויש צורך בבדיקה בעניין שלהם.

למשל, הייתה פניה בקשר למספר תיקים שהתעכבו, תיקים שהוגשו כבר בשנת 2006 או בשנת 2007, אנחנו בעקבות הפניה הזאת רכזנו מאמצים ונתנו תשובות פרטניות לכל אחד מהמקרים האלה, ניסנו לעשות כמיטב יכולתנו. עדיין יש מתוך התיקים האלה מקרים שטעונים בירור, טעונים בדיקה, ישנם דברים בסיסים שהמבקשים עצמם לא העבירו למשרד הפנים כדי שניתן לטפל בבקשה. זה לא שיש פה איזו מדיניות לעכב את הטיפול בתיקים האלה. אנחנו מנסים באופן מקסימלי לעבוד באופן ענייני.

תודה.

האמת כשהרב חיים דרוקמן קיבל את התפקיד של ראש מערך הגיור, רובנו מאוד שמחנו. חשבנו שהרב חיים דרוקמן לאור מעמדו האישי ואת מה שהוא מייצג, ובעיקר הוא מייצג את היהדות השפויה של הזהות הדתית. חשבנו שבאמת תבוא הישועה. אבל לצערי הרב בעקבות מאבקי הכוחות שיש סביב מערך הגיור לא מאפשרים את הזרימה המשמעותית כפי שקיווינו. חבל, חבל מאוד. אנחנו משלמים את המחיר של ההחלשות הציונית הדתית, גם במינוי הדיינים וגם במקומות אחרים. אם כי לא תמיד הציונית הדתית פטורה מביקורת. אנחנו רואים את זה יום יום.

אני באופן אישי מעדיף את הפעולה הדתית, גם שהרפורמים יגיירו וגם שהקונסרווטיבים יגיירו. אני חושב שזה היה מקל בהרבה עלינו. אבל אני חי בתוך עמי ומבין את מגבלות הכוח שלנו. חבל מאוד, חבל מאוד שהעוצמה שהייתה לרב חיים דרוקמן כשהוא התמנה כורסמה, בעיקר בגלל האווירה הציבורית שנוצרה היום עד כדי כך שכל הגיורים של הרב חיים דרוקמן ניתנים לביטול. אפשר לבטל אותם על ימין ועל שמאל באופן חופשי וזה ייצר קושי פסיכולוגי להרבה מאוד אנשים, או פגיעה ברצון של העולים לבוא ולהתגייר. אי אפשר לבוא לומר שאנחנו לא נמצאים בסביבה וזה חבל.

יחד עם זאת, גברתי היושבת ראש, אני חושב ולא לסתם אמרתי בציניות שצריך לחכות 150 שנה. אם המערכת הדתית לא תתעורר כל אחד מאיתנו יפסיד, המדינה תפסיד. תרשמי בבקשה גברתי היושבת הראש, שבעוד שלוש ארבע שנים העלייה מאתיופיה תסתיים, לא יהיו יותר גיורים של עולים מאתיופיה. העולים מאתיופיה מתגיירים בזכות הג'ינג'י הזה, הרב אלטמן, אם האיש הזה לא היה פועל באתיופיה ולא היו מביאים את האנשים מוכנים גם יהודי אתיופיה לא היו מתגיירים. גם הנתונים הסטטיסטיים שאתם מגישים מציגים לא היו קיימים.

אני אומר יותר מזה, עד לפני שנה שנתיים כשמשרד הקליטה נרתם לסייע, אז גם המכונים המשותפים לא רצו לשמוע על יהודי אתיופיה ואפילו כסף לא רצו לתת. יושב כאן יהודי חשוב ויקר ממשרד החינוך, האגף לחינוך מבוגרים, הם בקושי נתנו את המורים והמפקחים, אם היו לכם יותר אמצעים יתכן ויהודי אתיופיה לא היו ממתינים שמונה עשר חודש או שנה והכל היה מסתיים לפני, ואם היו עושים הכנה של יהודי אתיופיה באתיופיה הזמן היה מתקצר והמדינה הייתה מרוויחה. במדינה הזאת הכל הלך עקום והפוך. פשוט עקום. יש שמבקרים את הרב אלטמן על עשייתו, גם בציונית הדתית.

אני אומר הפוך על הפוך, מאחר וצבע העור שלנו מאיים על הרבה אנשים המערכת המגיירת מוכנה אפילו המערכת היותר ליברלית לגייר את יהודי אתיופיה, זה בסדר בסוף עם ישראל ירוויח.

בעניין משרד הקליטה, האגף של אביגדור לויתן שיושב כאן שציפי ליבני הקימה אותו כי היא ראתה צורך. לא כולם הרי נפגשים עם העולים, מי נפגש איתם? עובדי משרד הקליטה נפגשים איתם בכל מיני מקומות. חס וחלילה שלא יעודדו אותם להתגייר., סוגרים גם את זה, כלומר את מה שטוב הורסים ומקימים משהו אחר, מה שאנחנו מדלקים מישהו אחר מכבה.

היושבת ראש לדעתי, אם רוצים לעלות את הגיור באופן משמעותי, צריך לתת לכל הזרמים יותר אפשרויות, להעמיד להם משאבים, להכין אותם, הרי בסוף הגיור יהיה. המכונים המשותפים עושים מה שהם עושים יכולים לעשות. למה צריך לפחוד מהרפורמים, או הקונסרבטיבים? הרי המבחן יהיה אותו מבחן לכולם, הדיין ישאל את השאלות.

יתכן שהרדיפה אחרי האדם המתגייר, לא רק ביטול הגיור, לא לחפש בציציות אם הוא מקיים מצוות או לא, איפה אתה חי. אני קראתי בעיתונות שלא רוצים לחתן גיורים, לדוגמה במעלה אדומים. זאת אומרת שאם לא מתמודדים עם. השאלות מסביב לגיור לא יעזור דבר גם אם נגן על הרב שלמה עמאר, גם אם נגן על הדיינים האורתודוקסים. אני אומר לכם ששואלים את הגרים שאלות שאפילו דיינים מקשיחים אותן, אני אומר לכם שאני פוחד, הם אומרים לו "יהושע עומד פה, אתה רואה או לא רואה אותו בעיניים שלך", שאלות משפילות, פוגעות, אותו מתגייר כשיסיים לא ישלח את החברים שלו להתגייר. השיטה קלוקלת. הגישה לא חיובית, היא מקשה. אם זה היה תלוי בי הייתי מביא דיינים ששירתו בצבא, דיינים שמכירים ומתערים עם האוכלוסייה החילונית, לא מחמירים.

אסור לסגור את האגף של אביגדור לויתן. לדעתי הוא חיוני, זו השליחות הציבורית שלנו כחברי הכנסת, אנחנו צריכים לראות איך האגף הזה ממשיך להתקיים. אני ראיתי איך משרד הקליטה מגן בחירוף נפש על הגיור של אותם אלה, אם אביגדור לויתן ואחרים אינם נמצאים זאת אומרת שאפשר להפקיר את העולים.

שאלה לכובד הרב, אני יודע שזו שאלה רגישה אבל אני בכל זאת אשאל אותה. אנחנו מקבלים גם ממרכז הקליטה במבשרת ציון, נשאלה שאלה למה אדם שעבר גיור, זאת אומרת שעשה ברית מילה צריך לעבור אותה פעם נוספת? יש לי מכתב על ויכוח בין מוהלים, יש מוהל שאומר שהוא בדק האיש הזה והוא לא צריך לעבור ברית ואילו מוהל אחר בא ואומר שהוא כן צריך. אני לא מבין ואני לא יודע למה צריך. אנא הואילו לענות לשאלה הזאת. הרבה אנשים מסתובבים בתחושת מועקה שפוגעים בהם בכוונה בגלל היותם אתיופים.

תודה. חברת הכנסת מרינה סולודקין בבקשה.

הישיבה הזאת מאוד חשובה גם לעולים אבל אני חושבת שיותר ויותר לחברה הישראלית כולה. אני רוצה להודות לרב חיים דרוקמן, אנחנו מאוד מעריכים את העבודה שלך. אנחנו עקבנו אחרי השערוריות שהיו ואנחנו לוקחים את הצד של ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון ושל הרב חיים דרוקמן.

מדברים כל הזמן על כ- 300,000 עולים שהם לא יהודים. הם הגיעו מכוח חוק השבות, אנחנו אנשים לאומיים ואתם צריכים לזכור את זה. כולם הגיעו בזכות חוק השבות, אבל לחלק מהאנשים יש רצון ולא צריכים לחשוב שמישהו מתחנן לקבל גיור. אני ראיתי מאות מכתבים עוד בסוף שנות ה- 90 שהביעו רצון לעבור את הגיור. כעת אלו בודדים. למה? בגלל שיש את כל הזכויות הדמוקרטיות, ואנחנו עובדים בכנסת על הזכות להתחתן.

את זה יש, את זה קיבלנו.

אמרנו פעם בצחוק שאפשר להיקבר גם ברוסיה, זו בדיחה, אבל בדיחה שחורה. אני חושבת שהנושא הוא אינטרס קולקטיבי של החברה הישראלית כולה לאפשר לאה שרוצים לעבור גיור בארץ יקבלו כאן את כל המושגים ואת כל המגמות ואת כל האוטוריטה שיש לכל אחד במדינת ישראל כדי לעבור את הגיור הזה.

האינטרס הוא דו צדדי, קיימת כאן ברית בין האנשים, עכשיו זו ברית הרוח ומי שמפריע לעשות את ברית הרוח עם אלה שרוצים, יגרום שבסוף המצב לא יישאר במקום הזה, ושאלה שאין באפשרותם לקבל גיור או שקיים ספק בגיור שעשה הרב חיים דרוקמן, מצד אחד לא לעבוד, לא לשלם מיסים, לא לשרת.

אנחנו הפוליטיקאים ונציגי הקהילה הרוסית כולנו: נתן שרנסקי, אביגדור ליברמן, אני, יואל (יולי) אדלשטיין ואחרים, לא נכנסנו למשחקים הפוליטיים שקיימים בארץ, לא עולים על בריקאדות נגד הדתיים, לא עומדים אשכנזים נגד ספרדים, כך חינכנו את הציבור שלנו. את החינוך של הציבור הדתי ובעיקר החרדי לא ראינו. ישנה הסתה שבה טיפלנו וגם בדיונים בישיבה קודמת, ישנם התבטאויות של רבנים שאיתם עדיין לא סיימנו כמו עם הרב שרמן שאני מחכה לתשובה מהשר יעקב נאמן - מאחר והדיינים הם תחת חסותו. כולנו צריכים להיות חכמים ונבונים, שני הצדדים לא יצאו טוב ממה שקורה בארץ בנושא הגיור.

תודה, חבר הכנסת חיים אמסלם בבקשה.

ראשית אני מבקש להתנצל שאני לא אוכל להישאר להמשך הדיון.

אין שום ספק שהבעיה שאנחנו דנים בה היום היא בעיה, ומהבעיות הקשות ביותר שמדינת ישראל, אם לא הקשה ביותר עסוקה. אני מזדהה עם דבריו של השר יעקב נאמן באחד הכנסים לפני כחודש וחצי, שהבעיה הזאת ואי פתרונה היא לא פחות חמורה מבעית האטום האיראני. לא פחות.

אני לא אומר מה הפתרון, יש חכמים, יש מלומדים ויש טובים, אני כן אומר שאם לא נפתור את הבעיה. שאלנו קודם שאלות קשות וגם ראינו את הבעיה, אני לא יודע אם לקרוא לה הבעיה הדמוגרפית של כמות המתגיירים, כמות המתרבים, כמות העולים הצפויים. אנחנו מבינים שיש בעיה. אם לא נפתור את הבעיה, סלחו לי אם אני אדבר מההיבט דתי חרדי, מבחינתי אם לא יהיה פתרון לבעיה, אני רואה שמדברים על חוק ברית הזוגיות ובצדק, אנשים רוצים להתחתן כי אי אפשר לומר להם הדלת הזו סגורה, גם זו סגורה וכל הדלתות סגורות, צריך להציע פתרון. מדברים על ברית הזוגיות של גויים עם גויים, ואחר כך זה יהיה לאו רק של גויים עם גויים.

אני אומר שהכתובת על הקיר. חוק נישואין אזרחים יגיע, אחר כך וזה ללא יספיק. ישבו אצלנו רבנים מצרפת והם אמרו שביום שנעשה חוק נישואין אזרחיים במדינת ישראל נהרוס את יהדות צרפת. זה לא מספיק. ברגע שיהיו נישואין אזרחיים הרבנות תיהרס. ברגע שיהי נישואין אזרחיים הדיינות תיהרס, ובעוד עשרים וחמש שנים, יהיו יהודים וחס וחלילה וחס ושלום, אבל תהייה קבוצה שתהייה יהודית על פי כל הקריטריונים ותהייה קבוצה שאני לא יודע איך להגדיר אותה.

אני מבקש לומר לכל אלה שמפריחים סיסמאות ומציעים רעיונות והרעיונות האלה הם לא במסגרת ההלכה הצרופה, ועל דעת רוב הפוסקים ועל דעת כל הפוסקים, על דעת רבני ישראל ולאלה שחושבים להגיע בכוח או בחקיקה - זה לא ילך. אתם טועים כי רק במסגרת ההלכה ורק במסגרת הפסיקה, נמצא פתרון לבעיה הזאת, אנחנו לא מתעלמים מהבעיה. מרינה סולודקין צודקת - יש ברית דם ואי אפשר ולומר למי שהוא גוי על פי ההלכה, וזה נכון שהוא גוי כי האמא שלו גויה ולכן הוא גוי, אבל בכל זאת יש לו זיקה לעם ישראל, ואי אפשר לבוא ולומר אתה גוי.

תאמיני לי שהרבנים החשובים שוברים את ראשם יום יום ומנסים למצוא את הדרך ההלכתית המקובלת על פי ההלכה ולומר בואו נפתח את הספר ונכיר בגיורים כאלה או אחרים. לא נפתור את הבעיה ולא נשלה את עצמנו, נאמר את האמת שהבעיה היא קשה. וכל מי שחושב שהרבנים והפוסקים לא יודעים אותה הוא פשוט לא מבין מה קורה. היום בעיית הגיורים לדעתי, ולהבנתי ואני די מעורה ממה שקורה ברבנות, הבעיה היא הקשה והמעסיקה מאוד את גדולי הרבנים. הבעיה מאוד קשה והעדר פתרון הוא אסון. על הפתרון שוקדים אנשים. נקווה שבעזרת ה' שהאילוצים האלה יביאו את הפתרון המיוחל.

חבר הכנסת חיים אמסלם, יושבים אנשים וחושבים, אנחנו השנה כבר עשרים שנה מתחילת העלייה הגדולה, זאת אומרת שבמשך עשרים שנה יושבים וחושבים, כמה זמן זה לוקח? הם יושבים וחושבים וזה נכון. אתה דיברת על ברית הזוגיות, מצד אחד כל מי שרוצה להתגייר ואנחנו רואים את כל הקשיים בתהליך הגיור, הם רוצים להתחתן כאן בארץ בנישואין אזרחים ולא נותנים להם ואומרים להם סעו לקפריסין או למקום אחר.

אני אמרתי שאני מבין את הבעיה, מבין אותה בהחלט, אני לאורך כל הדרך ולאורך כל הקו, על כל במה ובכל הזדמנות הובלתי ומוביל קו הגנה חזק בכל מה שעושה הרב חיים דרוקמן, צריך להוקיר אותו ולתמוך בו. אבל יושב כאן הרב חיים דרוקמן שהוא בקי בפרטים טוב ממני, ויאמר לנו כבוד הרב מה דעתו, איך יוצאים מהפלונטר הזה? יש כאן ממדי אסון שמתקרב, ואני רואה את

זה כאסון. אולי אני מהלך אימה על עצמי ועל הסביבה, אולי אני מגזים אבל אני חושב שזה מסוכן מאוד - - -

למה הבאתם את האסון לארץ? השאלה למה? למה האסון הזה צריך לשלם מיסים, לשרת בצבא. ל- 300,000 אלף הוא קורא אסון.

לא הבנת מה שאמרתי.

יכול להיות, אז אני מתנצל.

לגמרי לא הבנת מה אמרתי.

אז אני מתנצל עוד הפעם.

אני אמרתי שיש בעיה שצריכים לפתור. אנשים מסוגו של הרב חיים דרוקמן וגדולי תורה מכל הקשת, מכל הזרמים שמבינים את הבעיה יתחבטו בה ויפתרו אותה.

אולי לא עושים את זה עשרים שנה.

אתה רוצה שאני אפתור בעיה שאחרים לא פתרו עשרים שנה? אני קטן. אמרתי שמה שהוא לא במסגרת ההלכה הוא בעיה מבחינת כל מי שנשמע להלכה, כולל אורי אורבך, כולל הרב, כולל אני וכל החברים.

בכוח אי אפשר להחזיק ביהדות.

בכוח גם אי אפשר לבוא ולומר תפתרו את הבעיה וזהו, זה לא עובד כך. ישנן שאלות קשות ועם כל הכבוד לגברתי יושבת הראש שיזמה את הדיון הזה, אני משתתף בהמון דיונים כאלה ןהם מעניינים אותי ומרתקים אותי, אני נושם את הבעיה הזאת שעות על גבי שעות בכל יום. ישנה בעיה וצריך לפתור אותה.

ראשית, כשאדם רוצה לפתור בעיה הוא צריך להכיר בבעיה. אם נבין שמתרגש עלינו, וחלילה ש- 300,000 העולים הם אסון, אי פתרון הבעיה הוא אסון. אני לא צריך לתת לך הסבר מהו אסון ואילו צרות יצאו מזה. צריך לפתור את זה. כשיש קשיים, ובעם ישראל היו תקופות עם קשים ואין צורך להזכיר את התקופות של אנוסי ספרד, ישנן תקופות שדומות לתקופה הזאת והן היו תקופות

קשות עם בעיות משפחתיות כואבות, בעיות הלכתיות, ישבו הרבנים, ישבו הגדולים, אבל כשהתוצאה נובעת מהקו ההלכתי המקובל על רוב רבני ישראל יש הצלחה. אם אתה מחפש אלטרנטיבה חוץ רבני, אני לא מזדהה איתה.

אף אחד לא אמר חוץ רבני. כל אחד שמרגיש שהוא יהודי הולך לעשות קופה. ראינו את זה בגלות כשלא היה ש"ס וגם לא היה דגל תורה ולא בית דין רבני וכל יהודי שהרגיש שהוא יהודי הלך, נרשם והלך לעשות קופה.

כל יהודי ויהודי שהייתה לו בעיית יהדות, לאורך כל הדורות ידע שהוא הולך לבית הדין, הולך לרב ומגיש לו את הבעיה והוא יוצא עם התשובה שהרב נותן לו. אותו הדגם צריך להיות גם כאן. לכן יש את המערכת הרבנית ומערכת הדיינים. ממדי הבעיה מובנים לי ואני מקווה שכל אלה שנמצאים בעניין מבינים את הבעיה, אני מאמין שכשנבין את הבעיה הגישה שלנו לפתרון.תהייה אחרת

עם כל הגישה עשיתם את ברית הזוגיות לגויים. ובזה זה יסתיים, זו פשוט הפליה.

גברתי היושבת ראש, נדמה לי שמה שקורה בדיון הזה קורה במשך העשרים השנים האחרונות, אני גם מעורב בענייני הגיור בכלל. מדברים על הכל אבל בעיקר על עולי חבר העמים ששם הבעיה היא קשה מאוד ובלתי פתירה על היום. אבל לגבי עולי אתיופיה שהם רוב המתגיירים במדינת ישראל הם רחוק מהלב ורחוק מהעין בהרבה היבטים, וטוב שזה כך, היות וכותרת הדיון עם בשם עולי אתיופיה אני חייב לדבר על כך.

הגדיל לעשות חבר הכנסת הרב חיים אמסלם, שאמר שבכלל זה לא גיור, והם לא נחשבים בכלל.

אמרתי הפוך, הם גרי צדק, הם יהודים והם לא צריכים גיור.

אמרתי שתהליך הגיור לא נחשב, לא אמרתי שהם לא נחשבים. לכן הם לכאורה לא במסגרת הדיון שלנו כי ממילא הם יהודים, הוא אמר את זה בצדק. אבל בעשר השנים האחרונות בין 60% ל- 70% של תהליכי הגיור בעם ישראל הם של העולים מאתיופיה המכונים בשם הפלשמורה או שארית יהודי אתיופיה. ידידי, שמואל (מולי) יסלזון, אני חושב שהמספרים שלך לא לגמרי מדויקים וכדאי שתבדוק אותם - - -

של 2008, הם מהבוקר.

תבדוק שוב. המספרים הם יותר גדולים אפילו מהמספרים שעלו, זה לא מתאים. אתה נותן תעודות המרה למי שעלה באותה שנה או בשנה קודם, בפרט שבשנת 2007 הייתה קפיצה, אני מציע לבדוק שוב.

שארית יהודי אתיופיה שעולה ומרכיבה 60% 70% מתהליכי הגיור במדינת ישראל בהצלחה, זה באמת הודות להליכים אחרים שהם עוברים, מאמצים אחרים וכדומה. אבל מכיוון שמשלב מסוים, זה קרה בשנת 1996-7 ולא לפני כן, הם נכנסו בכל מערכת הגיור, אז חלק מהחולאים של מערכת הגיור פגעו בהם ופוגעים בהם עד היום. מי שנקרא, מזרע ישראל מאבותיו, כלומר הוא יהודי לפי ההלכה, עבר תהליך "השבה ליהדות". התהליך הוא כמו גיור אבל היחס היה השבה ליהדותהתהתליך היה תהליך של בתי הדין והכל הפך להיות גיור, ונכון שמתייחסים למי שהוא מזרע ישראל מאבותיו ביחס מקל, אבל כ- 5% עד 10% הם גויים כמו עולים מחבר העמים או מארצות אחרות.

אבל, וכאן אני מתמצת, הרב חיים דרוקמן מכיר את הדברים, שמואל (מולי) יסלזון מכיר את הדברים, גם בתחום של עולי אתיופיה יש הרבה מה לתקן. אם יש תחום של עולי אתיופיה צריכים לעשות בו מהפכות, לשנות את היחס כלפי העולים החדשים שעולים. זה שהם מצליחים לעבור את התהליכים זה לא בגלל שהדיינים מקלים והמערכת כל כך מקלה, אלא למרות זאת הם מצליחים, וככל שהקשו עליהם, הם כופפו את הראש ועברו את זה, זה קורה לא בגלל הגישה הטובה. ישנם הליכים בירוקרטיים שצריך לחסוך מהם, המון. נאמר כאן שהם יהודים שחוזרים, אז למה צריך למלא טופסי גיור ולהתייחס אליהם כמו גויים ולבקש מהם לעבור את התהליך עם כל הסבל המוטל על כל המתגיירים האחרים?

ידידי הרב אליהו בן דהן, היועץ המשפטי, הנושא הזה עלה בזמנו ועדיין אנחנו סובלים ממנו. כל הדרישות לאישור אב, ברוך ה' בעליה הזאת יש המון ילדים, ברוך ה' 60% מהעליה הם ילדים, ובתוכם יש הרבה ילדים שהאבא שלהם או נפטר, או נעלם וכדומה. הקושי להשיג אישור של בתי משפט הוא קשה מאוד, צריך לפתור את זה בדרך מקילה ולהיפתר מכל הבירוקרטיות בנושא הזה. אני אומר לכם שיש, להערכתי, מאות ואולי אלפי ילדים שגדלו ושלא יכלו לעבור את התהליכים בזמן שהם עלו ארצה, מחר כשהם יבואו להתחתן ושהם לא סיימו את התהליכים בגלל פסיק קטן שהיינו צריכים להימנע ממנו מזמן. זה לא אחד וגם לא שניים, זה להערכתי בין 500 ל- 2,000. היום הם חבר'ה צעירים שרוצים להיות יהודים, הם לומדו בבתי ספר דתיים והם היום לא יכולים בגלל סיבות היה ניתן לפתור אותן.

אני לא רוצה לפרט מדי, אני אומר זאת לרב חיים דרוקמן ולשמואל (מולי) יסלזון זה לעשות מהפכה בכל ההליכים שקשורים לבירוקרטיה וביחס כלפי העולים. הניסיון מראה שיש דרישות נוספות של עוד טופס, עוד בית דין לעבור, עוד מבחן, עוד דחייה לא מביאים אנשים חזקים יותר ליהדות, יראי שמים ואוהבי עם ישראל ומדינת ישראל אחרי זה. בדרך כלל זה להפך, ואני לא רוצה להביא דוגמאות. זה בידיכם.

דבר אחד אני חייב לומר לך גברתי, על כל נושא הגיור, זה נושא בפני עצמו שצריך לעסוק בו ולמקד אותו. הבעיה ואני אומר את זה בפני מורי ורבותיי ובינהם הרב חיים דרוקמן, הבעיה של מערך הגיור זה לא מי עומד בראשו, בדרכו, רצונו או השקפתו. הרב חיים דרוקמן לא היה מסוגל להזיז כמעט כוס תה במשרד שלו, הוא לא היה מסוגל להזיז אנשים ולפטר אותם, הוא לא מסוגל למנות את מי שהוא רצה למנות, אז מה אפשר לצפות ממערך הגיור?

שמואל יסלזון, אני מאחל לך את כל הברכות ושיהיו לך כל הכוחות כדי שתוכל באמת לעשות מעשים - אם תהייה לך סמכות. אני סובר שצריכה להיות רשות חיצונית בנושא הגיור. הגיור לא מתאים למשרדי ממשלה שהם ראש של פקידים ושמתאימים לדברים אחרים. הגיור הוא נושא נפשי, רוחני, חינוכי, וכמו שבית ספר לא מקימים על ידי משרד הפנים או משרד ראש הממשלה, כך את מערכת הגיור. זו צריכה להיות מערכת חיצונית וכמובן עם כל ההסכמות שצריכים כולל הרבנות הראשית, אבל רשות חיצונית, עצמאית ואז יש את הסיכוי שתהיה להם היכולת למנות את מי שהם רוצים כדיינים, להכתיב נהלים כמו שצריך, לפטר את מי שצריך.

עד היום הדברים האלה כמעט לא יכלו להיעשות כולל הדברים הכי קטנים, אז יש סיכוי שעם השקפה נכונה ויחס לגרות יהיה אפשר גם להוביל מהלכים. עד אז אנחנו נדשדש.

אני מבקש להזכיר שלפני שנה ישב כאן מי שישב כמו המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה דאז שגיבה את וועדת חלפון והוא היה הממונה לביצוע מסקנות וועדת חלפון. הוא אמר, לפני כשנה בערך, שאם תוך חמישה חודשים לא ישתנה העניין והמספרים לא יגדלו הוא יתפטר. הוא כבר בחוץ ואנחנו נמצאים באותו מצב ואולי אנחנו גם נסוגים אחורה.

אני לא רוצה להרפות את ידיכם, אבל שתהייה לכם היכולת להצליח. אם לא תהייה היכולת המעשית אני לא רואה את האפשרות לשינוי.

תודה רבה. מר משה אדוריאן, ממשרד החינוך, בבקשה.

תודה. ראשית חשוב לקיים את הדיון הזה למרות שאנחנו כבר אלו שהיו פה ושמעו את הדברים שוב ושוב. אבל מסתבר שהבעיה בעינה עומדת.

אני רואה שתי דרכים להתמודד עם השאלות הגדולות שעלו פה ואולי אני אחדד דברים שנאמרו.

הבעיה המרכזית היא הבעיה ההלכתית ולצידה הבעיה הארגונית מנהלית. לגבי הבעיה ההלכתית שמענו מהרב חבר הכנסת חיים אמסלם, שדנים ודנים, ודנים ומחפשים דרך, ואני חושב ואני רק מחזק את השאלה של יושבת הראש, שבצעם הגיע הזמן, לא עכשיו אלא מזמן, לתת כיוון הלכתי די ברור. אני אומר די ברור כי גם בהלכה יש גישות שונות בנושא הגיור.

שמענו מרבנים מאוד חשובים, שהאחד סובר כך ואחד סובר אחרת. הבעיה שהרב שלמה עמאר, לטעמי, ואני כבר חמש עשרה שנה בתוך הנושא, לדעתי, ואני לא הרגשתי את זה במערכת שאני מופקד עליה, שיש איזו הכוונה מאוד ברורה לדיינים איך עליהם להתייחס היום. המציאות של היום אינה המציאות של ימי הביניים וגם לא המציאות של העבר, יש להתייחס למצב הנוכחי, והטעמים הם ברורים. הגישה צריכה להיות מאוד פתוחה ומאוד מאוד מקבלת בתוך מסגרת ההלכה. וזה שאין מסגרת ברורה זה בעוכרי העניין.

הבעיה השנייה שהיא בעיה ארגונית מנהלית, אני מכיר טוב את אביגדור לויתן ואת שמואל (מןלי) יסלזון, ישבנו הרבה מאוד זמן. אני לא נכנס לשאלה איפה נמצא הכסף, אבל אין לי ספק ששמואל (מולי) יסלזון עושה את כל המאמצים ואני גם מאמין שתהייה הצלחה בדבר הזה, אבל צריך לחפש את הדרך לשתף את משרד הקליטה עם כל הניסיון שהוא צבר, ועם כל האמפטיה שיש לו כלפי העולים החדשים., צריך לעשות את הדברים גם בקצב הנכון כי ככל שנחכה הבעיה תלך ותחמיר.

צריך לקחת את כל הכוחות הטובים, את הזרם המרכזי של הרבנות הציונית ולנסות עד כמה שאפשר, כמובן לא ליפול ולא לוותר, יש לנו את הרוחות הרעות שנושבות מהכיוון של הרבנים החרדים שגם הם עובדי מדינה. לא יתכן שמי שעושה מולם אולפן גיור וקיבל תעודת המרה כדת וכדין יבוא להירשם לנישואין ולא יתקבל, לא יתכן כדבר הזה, כל אלה שנמצאים בתוך המערך הממשלתי צריכים לשלב ידיים, הם עובדי מדינה ואחד צריך לגבות את השני ולהמשיך את התהליך בדרך סבירה והגיונית. רק בחיבור הכוחות הטובים אפשר להצליח, כשרוצים להועיל ולהגיע לפתרון, לפחות החלקי, המציאות בה אנחנו נמצאים, זה רק על ידי שילוב ידיים ושילוב כוחות.

תודה.

אני מנהל אגף עולי אתיופיה במשרד הקליטה. אני רוצה להתייחס לשתי נקודות, לאחת שאת התייחסת גברתי היושבת ראש בסיור במרכז הקליטה במבשרת ציון ובקרית ים, שמענו במיוחד על נושא הבריתות שהם עושים, העולים נזקקים לנסוע גם באוטובוסים ממבשרת ציון לתל אביב, או שמהצפון מגיעים לתל-אביב, כאשר באזור שלהם יש אפשרות לבצע את הברית. יתרה מכך, גם אחרי הברית הם נאלצים לחזור לביתם באוטובוס, זו בעיה מאוד קשה. אני מציע כאן גם לשם המצווה, קטונתי בנושאי ההלכה, אבל בשביל המצווה, אדם שעשה את הברית, את ההקזה הזאת לפחות כשהוא חוזר למשפחתו שיקבל הרגשה חיובית ולא הרגשת סבל ושנאה. יש כאן עניין מאוד בעייתי שצריך לפתור ויש להתייחס אליהם כבני אדם.

עלה כאן כל נושא הגיור, אולי הנקודה קשורה למשרד הפנים, הבעיה של יוצאי אתיופיה לאחר שהם עוברים את ההשבה ליהדות, הם עוברים את כל התהליך של הטבילה והברית, היא עניין ההמרה, כלומר קבלת מעמד ושינוי תעודת הזהות. שינוי הסטאטוס שמתבצע במשרד הפנים תוקע אותם, וסליחה על הביטוי, תוקע את שילובם בחברה הישראלית. לפעמים התהליך הזה נמשך חצי שנה, שלושה חודשים ויותר, הם עוברים ממרכז הקליטה לאחר שהם סיימו את כל התהליך ו לישובי קבע והתעודה מופיעה בצבע אחר.

הילדים שלהם לא יכולים להיכנס לבתי הספר הדתיים. היום יש לנו מצב מאוד קשה, ממש בשעה זו קיבלתי דיווח שגם בפתח תקווה וגם בראשון לציון, בתל אביב-יפו ובישובים אחרים ממשפחות שעוזבות עכשיו את מרכזי הקליטה ונכנסות לישובי קבע, הם סיימו את התהליך הזה, שינוי המעמד שלהם מתעכב והם לא יכולים להירשם לבתי ספר, ההורים אפילו לא יכולים להיכנס לבתי הכנסת. יש כאן בעיה. זה עלה גם בסיור שלך בשני המרכזים. אני חושב שניתן לזרז את ההליך הזה וגם היו דיונים עם ראש המינהל שאמר שאין בעיה וניתן לבצע את זה תוך חודש. לצערי העניין הזה מתעכב והוא חסם מאוד בעייתי בשילובם בחברה.

תודה רבה, אנחנו צריכים לסיים אז בבקשה בקצרה.

לגבי הנקודה השנייה שציינת, אני לא יודעת איפה החסם והשאלה היא האם זה עד שהוא מקבל את תעודת ההמרה? או מעין תעודת המרה למשרד הפנים?

עד לקבלת תעודת ההמרה, זה לא בתחום משרד הפנים. תעודת ההמרה, אינה ניתנת על ידי משרד הפנים.

אני לא מדבר על תעודת ההמרה. ברגע שמשרד הפנים צריך להנפיק את האישור. כנראה שישנו תהליך בין מינהל הגיור כשהוא מסיים את הגיור שלו ונותן את הנייר ומאשר שהאדם סיים את הגיור, ועד שהוא מעביר למשרד הפנים כנראה ישנו פער. אבל בשורה התחתונה, ואני מדבר בשם העולה, הוא סיים את הגיור שלו לפני שלושה חודשים ועדיין אין לו בתעודת הזיהוי שלו את הסטאטוס החדש שיכול לסייע בהשתלבותו בחברה הישראלית.

מי שמנפיק את תעודת ההמרה, זה מערך הגיור. כשמתקבלת תעודת המרה אז במשרד הפנים לא אמור להיות עיכוב ברישום. לדעתי העיכוב הוא בקבלת תעודת ההמרה.

אבל אתם אומרים שכבר יש תעודה ביד. אתם אומרים שעד שעוברים את כל המבחנים ועוברים הכל עובר הרבה זמן. אני מקווה מאוד שהיום אחרי שכולם שמעו את זה ההליך הזה יתקצר.

הבעיה בנקודה הזאת נמצאת במינהל הגיור. שם ישנה בירוקרטיה, התיקים נקברים שם. פשוט התיקים נשכחים שם. זו הבעיה והיא אצלם ולא אצל משרד הפנים.

הנושא השני שבו אני מבקש שינוי, הדיינים שבאים לעולים החדשים צרכים לעבור הכשרה ביחסי אנוש, האנשים האלה מזלזלים בעולים, היחס שלהם פוגע ומרחיק את האנשים, כאן צריך לבוא שינוי. ואולי הדיינים צריכים לקבל הכשרה בנושא הזה. לא יאומן שעולים סובלים ונפגעים מהיחס של הדיינים.

הנושא הנוסף שאני מבקש להתייחס הוא העניין של ביטול תעודת ההמרה, כל זה הופך את כל עניין הגיור, הוולונטריות הופכת לכפיה. אם אדם עמד בכל התנאים ועבר את כל התהליך, לא צריך לרדוף אותו, לא צריך לאיים עליו וזה לא צריך להיות בכפיה אלא ברצון ובוולונטריות.

תודה רבה. מר שמואל יסלזון חדש בתפקיד, וטוב שאנחנו קיימנו היום את הדיון בוועדה. הוא רשם לעצמו את הדברים ואני מקווה שהכל יסתדר.

אנחנו מבקשים לסיים אבל אני מבינה שיש הרבה בעיות בעדה אתיופית אז בבקשה בקצרה.

אנחנו נלחמו בסודן ובמשך עשר, חמש עשרה שנה במדינת ישראל עד שאנחנו מקבלים את התעודה הזאת. פוגעים בעולה שמגיע לפה. אנחנו עשינו ברית מילה בגיל שמונה ימים, פעמים ברית מילה? אני לא יודע וזה משהו חדש. אין לנו בטחון עצמי, לאדם בגיל שבעים ושמונה וגם בגיל שמונים עורכים ברית מילה? הוא נימול בגיל שמונה ימים כשנולד. אנחנו נעשה גיור ובזה אין לנו בעיה, נקבל את זה, אבל ברית מילה פעמיים?

רציתי להזכיר את הסכנות שיש בברית המילה, אין לנו בטחון עצמי. אדם שמכבד את עצמו עובר לו בראש משהו כי פגעו בו, חתכו לו, לבנאדם אין יחסי אישות עם אשתו, הבנאדם הזה לא מקיים יחסי מין עם אשתו הרבה זמן, הוא מתבייש אין לו בטחון עצמי, אז הוא הולך להתאבד או לרצוח אותם, זו בעיה. לא חסר לנו כלום, לא חסר לנו בית, לא חסר לנו כלום, יש לנו את הבעיה הזאת. לאנשים אחרים, לעולים אחרים עושים את זה? איפה זה. במשך שנתיים אנחנו לומדים את התורה, יש לנו שלושה ארבעה חמישה מבחנים, יש לנו הרבה מבחנים ואומרים לנו נכשלת לך הביתה, עוברים שוב במקום ללכת לעבוד ולחיות את החיים שלנו.

דבר נוסף, יש אנשים ששולחים אותם לברית המילה הרופא מזהיר אותם שהם לא צריכים לעבור ברית מילה כי הם עשו כבר. הוא נותן מכתב שהם לא צריכים לעבור ברית מילה ושולח איתו, הוא הולך למשרד הפנים שואלים אותו מי שלח אותך לרב כזה, מי שלח אותך?

אנחנו אכן שמענו על כך וזה חוזר על עצמו כמה פעמים וכולם חוזרים על כך.

כשאני שומע כאן, כאילו כל עולי אתיופיה צריכים לעבור פעמיים ברית מילה. לא היו דברים מעולם! לא היו דברים מעולם! יכול להיות שבמקרה מסוים ראו שיש צורך באיזה תיקון, אולי גם פה היה צורך להתייחס ולהסביר יותר, אבל לבוא ולהגיד כפי שנשמע כאן שעולה מאתיופיה עובר אוטומטית פעמים ברית מילה?. לא היו דברים מעולם, וצריך להגיד באופן אמיתי שפשוט זה לא נכון.

כשעולי אתיופיה עוברים את כל ההליך הגיור, צריך לשבת איתם ולהסביר להם מה הם הולכים לעבור, אם זו בדיקה או בדיקת דם כפי שאמרת. כאן אנחנו שומעים שמבקשים מהם להגיע והרופא אומר להם שאין צורך.

אפשר היה להביא לפה הרבה מעולי אתיופיה שיגידו אחרת, כאלה שהתגיירו ויגידו אחרת, הרבה מאוד.

שמענו את כל הבעיות הנוגעות בנושא, כעת אני מבקשת לסיים ולהציג את החלטות הוועדה.

הוועדה שמעה התייחסות לגיור של האוכלוסיות שונות, זה החל מגיור עולי אתיופיה, עולי ברית המועצות לשעבר וגם גיור בחוץ לארץ וכן בעיות אחרות שקשורות בגיור.

הוועדה תקיים דיונים נוספים בנושא הגיור.

היום אני לא רוצה להקריא את כל ההחלטות כי הנושא באמת מורחב. אנחנו נפרסם החלטות ביניים באתר הוועדה ואנחנו נשלח לכל הגורמים הרלוונטיים את ההחלטות.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:00