PAGE
28
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

7.7.2009


הכנסת השמונה עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 65
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שלישי, ט"ו בתמוז התשס"ט (7 ביולי 2009), שעה 17:30

הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית

לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009

פרק ט"ז – סיוע למפעלים במצוקה

חברי הוועדה: חיים כץ – היו"ר

רחל אדטו

חיים אמסלם

אריה ביבי

אילן גילאון

שלי יחימוביץ

אורלי לוי-אבקסיס

משה (מוץ) מטלון

רביב סובל, סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר

עו"ד שי סומך, משרד המשפטים

עו"ד דלית זמיר, משרד המשפטים

יובל יעקובי, משרד האוצר

עו"ד טלי ארפי, משרד האוצר

מיכל צוק, משרד האוצר

לירון וייס

עו"ד שי תקן, ראש הלשכה המשפטית, ההסתדרות הכללית

אביבה גייבל, משאבי אנוש, המוסד לביטוח לאומי

עו"ד כרמית נאור, הלשכה המשפטית, המוסד לביטוח לאומי

חזקיה ישראל, לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים

נועה בן-שבת

וילמה מאור

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית

לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009

פרק ט"ז – סיוע למפעלים במצוקה

אחר צהרים טובים. אני מתכבד לפתוח עוד ישיבה של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בהצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009, פרק ט"ז – סיוע למפעלים במצוקה.

אחר צהרים טובים. במסגרת ההסכם הקואליציוני של מפלגות הליכוד והעבודה סוכם על הקמה של קרן לסיוע למפעלים במצוקה. במסגרת תיקון החקיקה הזה אנחנו בעצם יוצרים את העיגון של גביית הכספים שייגבו לטובת הקרן, ואני אסביר את המנגנון. הקרן עצמה הוקמה במסגרת החלטת ממשלה מספר 150 מיום 12 במאי 2009, החברים בהנהלת הקרן הם ארבעה נציגים. הדברים שאני אומר כוללים תיקונים מסוימים להחלטת הממשלה.

הממשלה החליטה על תיקונים?

לא. הם כוללים תיקונים מסוימים בהחלטת הממשלה, שסוכמו הבוקר בין נציגי המדינה לבין נציגי ההסתדרות ולשכת התיאום של הארגונים הכלכליים. לפיהם בהנהלת הקרן ישבו ארבעה נציגים של הממשלה, שניים ממשרד התעשייה ושניים ממשרד האוצר, שני נציגים מההסתדרות ושני נציגים מלשכת התיאום של הארגונים הכלכליים. הקרן תשתמש במשאבים שהצטברו אצלה למתן סיוע לעסקים וזה תיקון לעומת הנוסח שמופיע בפני הוועדה. מדובר על סיוע למפעלים במצוקה. אנחנו מדברים על סיוע לעסקים במצוקה. המשאבים שיועמדו לטובת הקרן יגיעו משני מקורות – המקור הראשון והמרכזי יהיה גבייה של מס חד פעמי שינוכה מהמשכורת של חודש ספטמבר 2009 כאשר המס הזה ייגבה הן מהמעביד והן מהעובד ויועבר.

איזה מס זה? מאיזה עובד? מכל שכיר?

המס חל על השכר החייב בדמי ביטוח לאומי.

הקופה הזאת היא לא מדמי ההבראה?

לא. לקרן יש שני מקורות. מקור אחד הוא המקור של אותו מיסוי, המקור השני הוא מעסיקים במגזר הציבורי שנחסכו להם משאבים כתוצאה מההסדר שהושג עם ההסתדרות ואושר כאן בחקיקה של אי תשלום מחצית מדמי ההבראה בשנים 2998 ו-2010. המעסיקים האלה, הממשלה לא חסכה מהעברות תקציביות אליהם. לא מדברים למשל על קופות חולים שהמדינה כתוצאה מהפחתת דמי ההבראה תעביר להן פחות משאבים או מוסדות חינוך שכתוצאה מאי-תשלום המדינה תעביר להם פחות כסף, אלא כל מיני מעסיקים ציבוריים כדוגמת חברות ממשלתיות או רשויות מקומיות שאין להן מענקי איזון או כל מיני קבוצות של מעסיקים ציבוריים כאלה, המעסיקים האלה יעבירו את החסכון שנבע להם מדמי ההבראה לטובת הקרן.

מה גובה המס הזה שאתה מדבר עליו? החד-פעמי.

הוא באמת חד פעמי?

כן, הוא חד פעמי . הסכום שלו שווה ל-1 חלקי 60 מהשכר. מחצית מ-1 חלקי 30 זה 1 חלקי 60. זה בערך שווה ערך לחצי יום חופשה.

איך מחולק הכסף של הקרן?

אני מגיע לזה. קודם כל, אלה המשאבים. העקרונות לחלוקה ייקבעו על ידי הנהלת הקרן.

ההסתדרות קיבלה את זה?

כן, גם התעשיינים.

אחרת זה לא היה מגיע לכאן.

אני מבין שהממשלה מביאה רק את הכבוד.

הממשלה מביאה את עצמה.

לא רק את הכבוד. לממשלה אין משאבים משלה.

הממשלה תורמת חלק מכספי העובדים.

הממשלה גובה מסים ותורמת את הכסף של האזרחים מהם היא גבתה.


עוד אלמנט נוסף שהוא תיקון שלא מופיע בנוסח הממשלתי ואנחנו מבקשים להוסיף אותו.

באיזה סכום מדובר בקרן?

זה יגיע ל-6 מיליון שקלים.

שלא יופתעו, זה יעבור את המיליארד.

עם הכסף של ההבראה.

כן. אני לא אופתע אם זה יעבור את המיליארד.

לא נופתע. למטרה הזאת צריך סכום של 10 מיליארד שקלים ולא מיליארד.

מכל השוק לוקחים חצי יום עבודה?

כן.

זה לא חל על המגזר הציבורי.

מהמגזר הציבורי לוקחים מכל עובד 2,840 שקלים בערך שהם דמי ההבראה. זה עבר בחקיקה בכנסת. את זה לוקחים והכסף הזה ילך למטרות טובות.

עוד תיקון נוסף עליו סוכם הבוקר הוא שתינתן לשר האוצר, בהתייעצות עם שר התעשייה ושר הרווחה, סמכות לדחות את המועד של הגבייה מספטמבר למועד אחר.


החלטת הממשלה מורכבת משני נדבכים והפעלת הקרן גם היא מורכבת משני נדבכים. נדבך אחד הוא קביעת הקריטריונים והכללים להפעלת הקרן. הקריטריונים האלה ייקבעו על ידי הממשלה, על ידי המנהל הכללי של משרד התעשייה, הממונה על התקציבים והחשב הכללי באוצר בהסכמה עם ההסתדרות ולשכת התיאום של הארגונים הכלכליים. זה יהיה ברמת קביעת הקריטריונים והכללים לפעולת הקרן. המדינה תקבע את העקרונות בהסכמת הגופים האלה לפעולת הקרן ואת הכללים לפיהם היא תעבוד, ואחר כך תהיה פעילות שוטפת של הקרן, יוגשו אליה בקשות לסיוע, לתמיכה, להלוואות, למענקים וכולי. הדברים האלה עדיין לא הוגדרו אבל הם יוגדרו בין הצדדים.

אנחנו מבינים שזה בהסכמה.

הפעילות אחר כך, זה מה שסוכם, הניהול השוטף של הקרן, אם יהיו מחלוקות, זה יוכרע ברוב דעות.

הרעיון עצמו הוא בהסכמה של התעשיינים ושל נציגי ההסתדרות?

כן.

אנחנו נשמע אותם.

כמו שאמרתי, קביעת הכללים נעשתה על ידי המדינה בהסכמה.

הייתי רוצה לשמוע את נציגי המעסיקים. התעשיינים.

מה שאמר רביב סובל נציג האוצר מקובל עלינו. אלה היו ההסכמות מהבוקר.

גם עלינו זה מקובל.

עכשיו אפשר לשאול שאלות.

זה חוק מעתה ועד עולם?

לא, מדובר בהוראת שעה.

הוראת שעה חד פעמית של שנתיים.

הקרן לא מוגבלת, אבל המימון שלה הוא חד פעמי.

הכסף מגיע מדמי ההבראה. זה מאגר נתון שאחר כך רואים איך מתפעלים אותו.

את הערבות ההדדית הזאת אני מאוד לא אוהבת.

אבל היא עברה כבר בחקיקה בכנסת.

אז מה? זה לא אומר שאני אוהב את זה.

הכספים שנוכו במסגרת דמי ההבראה לא הולכים למפעלים במצוקה אלא הם הולכים לחסכון למעסיק ציבורי. הם נכנסים לאוצר המדינה. לפי החוק של תשלום חלקי של דמי הבראה, המטרה היא לפינוי מקורות בתקציב המדינה ולא לסיוע למפעלים במצוקה. זה לא עבר בחקיקה.

הרוב המכריע של הכספים שייחסכו למעסיקים הציבוריים השונים בגין ניכוי דמי ההבראה, אכן יגיע לתקציב המדינה כיוון שהמדינה תפחית את ההעברות שלה למערכת הבריאות, למערכת החינוך, לשלטון המקומי, בסכומים שנחסכים לכל הגופים האלה. יש מספר גופים, כל מיני חברות ממשלתיות, כל מיני רשויות מקומיות מסוימות שאין להם כמעט תקציבים מהמדינה ולכן הגופים האלה מצד אחד נחסכו להם משאבים אבל מצד שני המדינה לא רואה את החסכון הזה.

אתם מקבלים עכשיו קארד בלאנש. אתם לא מתחייבים לנו ושום דבר אנחנו לא יודעים עכשיו על הקריטריונים שלכם. אתם אומרים תאשרו לנו את הכסף, תאשרו לנו את הקרן, אחר כך אנחנו נחליט, אבל אחר כך אתם יכולים לומר שזה יהיה רק למפעלים בפריפריה או רק למפעלים במרכז או רק למפעלים פרטיים או רק לאלה שהמנהלים שלהם כשלו או רק לאלה שהמנהלים שלהם הצליחו. רק אחר תגדירו את הקריטריונים. למה שאני לא אדע עכשיו?

כי הם לא יודעים.

בסדר, אז אל תתנו להם את הקארד בלאנש הזה לתת להם את הכסף.


אתה אומר מפעל כושל, אבל יכול להיות שהמפעל כושל בגלל שהמנהל שלו לקח את הכסף וברח לארצות הברית והשקיע שם בלאס-וגאס ולכן המפעל הזה כושל והיום שם כולם במצוקה. אני חייבת לממן אותו? אנחנו, האנשים, חייבים לממן את המנהל הזה שברח עם הכסף ומעל בו?

אלה העובדים שנשארו חסרו פרנסה.

לכן הקריטריונים היו אמורים לענות על זה.

זה מה שצריך. להכניס את זה באמת למקום שאנחנו צריכים כאן להגן על העובדים שנשארים ולא על ההנהלה שכשלה. המטרה היא להבטיח יציבות כלכלית לאותם עובדים.

אני חושבת שהחוק הזה הוא חוק שמאוד פוגע אפילו בעובד, לא בעובד שהוא במפעל שנמצא במצוקה אלא זה שלקחו ממנו את דמי ההבראה למטרה עלומה. אני חושבת שקודם היו צריכים להגדיר מי הקרן, מה הקריטריונים שלה, ורק אחר כך לומר שאנחנו ניתן שליש או רבע ונעביר את דמי ההבראה האלה.

חברת הכנסת אדטו צודקת. כל הרעיון הוא לגמרי דיפוזי ולא מובן לגמרי. בקרן כזאת, הראשון שמתחיל ושם את הקופון, צריכה להיות הממשלה.

אבל מי ששם בפועל, אלה הם העובדים.

פעם קראו לזה מלווה חובה מרצון אבל אנשים לא עשו את זה מרצון. זה הדבר הראשון שמפתיע אותי.


אנחנו מדברים כאן על הגדרה של הצלת מפעלים כושלים. אני רוצה לדבר על הצלה של מקומות עבודה ולא על הצלה של מפעלים כושלים וזה חייב להיות מוגדר.


הסכום איננו מוגדר ואיננו מספיק. מה קורה מבחינת הסיוע למפעלים האלה? למי הם שייכים? נניח מחר אתה רוצה לקחת את עוף העמק ולהציל אותו, של מי יהיה המפעל הזה? האוצר קונה אותו? הוא נמסר לעובדים? ההסתדרות קונה אותו? של מי המפעל הזה? הדברים האלה לא ברורים כאן לחלוטין. אני בטח לא חושד בכשרים, אבל כמו שרחל אדטו אומרת, כאן יש למישהו חבר שמביא חבר עם כל הכבוד לוועדת הארבע. כאשר יש ארבעה חתנים – ארבעה גופים – כל אחד צריך לתרום את חלקו. כמה ההסתדרות תורמת? יש לה קרן לנושאים כאלה והיא עשתה את זה בעבר והיא גם צריכה לעשות את זה בעתיד. יכול להיות שזאת קרן שצריכה להיות קרן צומחת גם בהמשך אבל אם הדברים האלה לא ברורים, הגנה על 150 אלף מקומות עבודה, שכל אחד יוכל לעשות את זה, לא עשינו שום דבר כי אז אני באמת לא יודע מה קורה. אני רוצה לדעת לגבי עוף העמק – ניקח את זה בתור טסט סטאדי.

אני אענה לך במקומו.

אם אתה היית יכול להיות במקומו, אולי לא הייתי שואל את כל השאלות האלה.

אין לי שאיפות להיות במקומו. אני שמח במקומי. העבירו בחקיקה את דמי ההבראה. זה עבר. השאלה הזאת נשאלה, מה עושים עם הכסף ומי לוקח את הכסף. הבוקר היה צריך להתקיים דיון בשעה 10:00 או ב-11:00, פנה אלי שרגא ברוש ואמר לי שיש לו בקשה אלי מאחר שאין הסכמות עם הממשלה לא למי ילך הכסף אלא ממי יהיה מורכב הגוף שיחליט למי הולך הכסף.

אולי נצביע רק על הרכב הוועדה ואחר כך נעשה משהו לגבי השאר?

הוא אמר לי שהוא מבקש ממני לא לקיים דיון בנושא. מילאתי אחר בקשתו מאחר שאין הסכמות. הוא חזר אלי יותר מאוחר ואמר שיש הסכמה עם הממשלה. יש הסכמה על הגוף שיחליט.


אנחנו יודעים שני דברים כאשר האחד הוא שיש כסף והכסף ניתן והוא יורד בחקיקה, והדבר השני הוא שיש מבנה של הגוף שצריך להחליט. מבחינתם, אם לא נאשר ולא יהיה מי שיחליט, בטוח שאף אחד לא יקבל כלום.

דמי ההבראה יהיו באוצר.

אף אחד לא יקבל כלום.

שים לב שרביב סובל לא מאשר את מה שאתה אמרת. הוא אמר מירבו של הכסף.

אני חייב להסכים עם דבריה של רחל אדטו. מצד אחד אנחנו רוצים כסף שתעזור לעובדים, ולכן אנחנו כאן. ועדת העבודה והרווחה באה לטפל בעובדים ובאנשים קשי יום. העסקים הם חשובים מאוד כי אם לא יהיו עסקים, לא יהיו עובדים. מצד שני מה יקרה אם לא נאשר?

יהיה להם את הכסף אבל ההסתדרות לא תוכל לחלק לאף אחד.

זה לא כסף צבוע. הכסף הולך לאוצר.

הכסף של דמי ההבראה איננו צבוע. מה שיש כבר בחוק, לא צבוע.

אני היחידי שלא קורא קריאות ביניים לחברים שלי ולא מפריע להם, אבל תמיד כאשר אני מדבר, הם נכנסים לדבריי. אני לא יודע מה צבוע, אבל אני יודע מה ששמעתי מרביב סובל. לאחר מה שאני שומע מרביב סובל, אני אומר שאני בבעיה ואני בהתלבטות כי אם לא נאשר, אולי לא יהיה כסף.

אולי יהיה כסף אבל הוא לא חולק.

אני מדבר על העובדים.

הכסף יישאר במשרד האוצר.

מצד שני, שאלתי אותך שאלה בקריאת ביניים קודם לכן, תוך כדי דבריך, האם זה גם לאותם מפעלים או עסקים שנפגעו בעוטף עזה מירי הקסאמים, ושם אמרת לי שיש קרן אחרת. ממה שאני יודע על הקרן האחרת, היא לא כל כך חילקה לעסקים במצוקה אלא אם תתקן אותי.

לא, היא העמידה תנאים כאלה שפשוט אי אפשר היה לממש אותם.

אני אענה לך במקומו ואומר לך למה הקרן אולי תחלק. היא תחלק כי לא ישבו שם רק אנשים מהאוצר אלא ישבו שם גם אנשים מההסתדרות ומטעם המעסיקים. אם היו אלה רק אנשים מהאוצר, אולי הקרן לא הייתה מחלקת, אבל לא זה המצב.

השורה התחתונה שאני רוצה לשאול היא אם מקימים כזו ועדה מכובדת והיא באמת מכובדת, למה לא ישב שם – ואולי אני שואל שאלת תם, טיפש והדיוט – איש ציבור שהוא שופט, איש חיצוני, איש ציבור אמיתי שנקי מאינטרסים של הסתדרות ושל מעסיקים, איש חברתי חיצוני שגם ייתן את דעתו בנושא.

אני רוצה לדעת כאשר אנחנו מדברים כאן על עסקים במצוקה, מה אתם מתכוונים במצוקה?

הם לא יודעים.

זה במקרה שהולכים לפטר עובדים? איך זה מוגדר?

המטרה, כמו שציינו כאן, היא בסופו של יום להציל את מקומות העבודה. זה הקריטריון המרכזי שעל פיו ייבחנו מפעלים. אלה מפעלים שיש להם כדאיות כלכלית, אבל הם נקלעו לאיזושהי מצוקה זמנית והם צריכים סיוע כדי לעבור איזושהי תקופה.

אז אנחנו מדברים על הלוואות?

לא.

כי מצוקה זמנית, אלה הן הלוואות. אתם מדברים על מענקים או על הלוואות?

את מבקשת ממנו דברים שהוא לא יודע. השאלה ששאל אילן גילאון מה קורה עם עוף העמק, האם קונים את המפעל או לא קונים אותו.

אני מניח שהמדינה במקומות בהם מתאים סיוע באמצעות הלוואה, היא תיתן הלוואה. במקומות בהם נדרש סיוע על ידי מענק, היא נותנת מענק כאשר ההבחנה תהיה סוג המצוקה אליה נקלע העסק.


אני אתן דוגמה. למשל, אנחנו עומדים להפעיל ביחד עם משרד התעשייה מעין חופשה ללא תשלום למפעלים שיש להם מעתה זמן פעילות. קרן כזאת תוכל בהחלט גם לתת סיוע, והסיוע הזה ניתן במענקים לעסק, והיא תוכל לתת סיוע במענקים למפעלים שיש להם איזושהי האטה זמנית.

תנו לנו כסף ואנחנו נחליט בעתיד.

כסף כבר נתנו.

זה לא שונה מכל תקציב המדינה. בכל תקציב המדינה גובים מסים.

אני רוצה לקרוא מה סבר פלוצקר יכתוב בנושא. אתה יודע איזה גינוי סבר פלוצקי יכתוב על הדבר הזה?

זה לא מעניין אותי. אני לא עובד בשביל העיתון.

רק תפיסת העולם הכלכלית.

שמו את התמונה שלי בעיתון "ידיעות אחרונות" עם כותרת.

אני חושבת שהחוק הזה הוא אולי מאוד טוב, אבל הוא בתול, הוא לא הגיע בכלל לידי הבשלה, הוא בכלל לא בהתחלת הדרך שלו. להביא אותו ולזרות לנו חול בעיניים, זאת ממש פגיעה באינטליגנציה של כולם כאן. אומרים לנו תאשרו ואחר כך אנחנו נבנה לכם את התקנות. אין דבר כזה.

הרעיון הוא רעיון טוב. אני גם חוששת שהרעיון יגווע או שבאמת הכספים ילכו לאוצר ויישארו אצלו ואני לא יודעת לאן הם יופנו. אני באמת רוצה להציל את הרעיון, אבל חשוב שיהיו להם איזה שהם תנאים מסוימים.

אני דווקא בפשרה. אני בעד זה שייקחו את החלק המזערי או הארי של דמי ההבראה וישימו אותו בקרן כלשהי. בסדר. אבל אני רוצה שבקרן הזאת יהיה איש הסתדרות.

יש שני אנשי הסתדרות.

אני יודע. רגע. איש הסתדרות, איש ממשלה ואני רוצה גם שיהיה שופט.

אתה אדם מאוד אינטליגנטי, אבל אם היית בא בזמן לא היית חוזר על דברים שמישהו אמר קודם לכן.

בכוונה אני רוצה לחזור. אני רוצה לחזק את הדברים. אם כיוונתי לדעת חכמים, זה מצוין. הייתי רוצה שופט והייתי רוצה איש ציבור. ברגע שיש לי את אלה, אני יודע שהכספים האלה באמת הולכים למטרות להן הם יועדו. ברגע שזה הולך לממשלה, להסתדרות ולמעסיקים, אין להם שום עניין כי למה מעסיק צריך לעסוק בכספים האלה שנלקחו מאנשים מדמי ההבראה שלהם?

יש גם מס חד פעמי ממפעלים. חצי יום תרומה ממפעלים.

זאת פגיעה לא מידתית.

אם באמת יש מפעלים כושלים, יש שופט שהוא יקבע.

לא נעים לי לומר, אבל אנחנו נותנים יותר מדיי קרדיט לשופטים. הרבה מעבר למה שמגיע להם.

שים איש אקדמיה. בסדר?

קראתי אתמול על שופט שפסק על מישהו שניסה לדרוס. אנחנו נותנים יותר מדיי קרדיט. הייתי רוצה שהיועצת המשפטית של הוועדה תשאל כמה שאלות כי לדעתה יש כאן לקונות.

לא, אדוני, אני אולי אסביר. אני לא רוצה לשאול כל כך אלא אני רוצה דבר ראשון לומר אמירה.

אני חושבת שהצעת החוק הזאת היא לא חוקתית והיא יותר פוגעת בזכות הקניין. אנחנו לא עומדים אפילו בדרישות של לתכלית ראויה או של הוראות שתואמות את ערכיה של מדינת ישראל. אנחנו נמצאים במצב בו התכלית לא כתובה בחוק. לא כתובים כל הדברים שנאמרים לנו כאן. הדברים האלה צפים על פני המים ואלה לא דברים שאנחנו רואים אותם בחקיקה. אלה דברים שהיו צריכים להיות בהסדר ראשוני, גם הקביעה של הוועדה, הקביעה של המטרות, הקביעה של ההוראות, הנהלים לחלוקה.

על זה נאמר מלאכתם של צדיקים נעשית בידי אחרים.

כל הדברים האלה היו צריכים להיות אם לא ברמה של חקיקה ראשית, ברמה של תקנות מסודרות. כל הדברים כאן, אלה דברים שאין להם שום אחיזה.

אנחנו אפילו לא יודעים באיזה סכומים מדובר.

אנחנו לא יודעים מה הסכומים ואנחנו גם לא יודעים מה היעדים. אם היינו יודעים מה היעדים, אם אחד מכל הדברים האלה שאנחנו שומעים כאן שזה נועד להציל מקומות עבודה וכל הדברים הגדולים האלה, שזה להצלת מפעלים דווקא בצורה כזאת או דווקא בצורה אחרת, שהרכב הוועדה הוא כזה או אחר – אנחנו לא רואים את הדברים.


יתרה מכך. אנחנו מדברים כרגע רק על בניית הכיס, הקופה, זאת בעצם קופה קטנה שנמצאת בצד והיא מחוץ לתקציב המדינה. אנחנו מדברים רק על גביית הכספים לאותה קופה ואנחנו לא יודעים מה ייעשה עם הקופה. מה שאנחנו יודעים היום מהחלטת הממשלה, היא מצוטטת בדברי ההסבר, הוא שהחלטת הממשלה אומרת שהכספים האלה, למרות שהם נגבים כמס מכוחה השלטוני של המדינה, הם לא יחולקו על ידי המדינה לבדה אלא יהיו שותפים למדינה גופים חוץ-ממשלתיים. עם כל הכבוד ההסתדרות ולשכת התיאום הם גופים לא ממשלתיים וזה תקדים מאוד נורא ומסוכן.

זה יתרון או חסרון?

אני חושבת אדוני שזה חסרון.

אני חושב שזה יתרון.

יתכן, אבל אני רוצה לתת דוגמאות לדברים אחרים בהם נעשות פעולות שאפשר לומר שהן פעולות דומות ואפשר לומר שהן פעולות שונות. יש למשל את החוק לרכישת מפעלים בידי העובדים. החוק הזה קובע את כל ההוראות, החל איך גובים את הכספים, מי מחלק אותם, מי עושה ומה עושה ולאיזה מטרה, וכל הדברים האלה נקבעים בחקיקה. אין שום סיבה שכאן – כאשר אנחנו הולכים למטריה מאוד דומה - שהדברים לא ייקבעו לפחות באותה רמת קביעה.


אני רוצה לתת דוגמה מתחום של תמיכות. כאשר לוקחים כסף מאוצר המדינה, לא גובים מס מאנשים אלא מקצים לאוצר המדינה בחוק התקציב סעיפים מסוימים לתמיכה, יש חובה להקצות אותם, יש נוהל שקובע שר האוצר באישור היועץ המשפטי לגבי המבחנים באופן כללי, איך עושים את המבחנים, ואת הקריטריונים קובעים ומאשרים על ידי היועץ המשפטי לממשלה. כל העסק הזה נעשה כדי להעביר את הכסף לידיים של מוסדות ציבור. אנחנו מדברים כאן על פרוצדורה ארוכה ומוסדרת, עם בלמים וגורמי ביקורת. כאן אנחנו מדברים על מצב בו החוק חסר. יש לנו רק את גביית הכספים ואין לנו שום הוראה לגבי איך מוציאים אותם.


יתרה מכך. בהצעת החוק המקורית דובר על החלטת הממשלה כנוסחה ביום מתן ההחלטה ועכשיו אנחנו שומעים שיש כוונה לשנות את החלטת הממשלה. הממשלה אפילו לא החליטה אבל אנחנו כבר יודעים מה יכתיבו לממשלה להחליט. המצב הזה בו קובעים הוראות כאלה מסוג זה לא בחקיקה, הוא מצב מאוד מאוד בעייתי ומסוכן.


אני רוצה לומר שעד שהקרן הזאת תוכל להיות מופעלת, אנחנו מבינים שיכול להיות שיידחה מועד הגבייה עד שהכספים ייקבעו, מדוע אז אנחנו לא יכולים להגיע למצב בו הפרטים יהיו ידועים, יהיו ידועים מה הקריטריונים, תהיה טיוטה לקריטריונים, יהיה ידוע איך מחלקים, יהיה ידוע מי הוועדה וכולי. כל הדברים האלה יהיו מסודרים וכתובים, אפשר יהיה לבוא עם אותו חוק ולגבות את אותה גבייה. אין שום דבר מיוחד וקדוש בספטמבר 2009 ואין שום סיבה שהדברים האלה ייעשו. לבנות את הכיס, לגבות את הכסף עכשיו ולעשות שימוש לצורך זה גם בהליך של חוק ההסדרים אבל גם בכוח השלטוני של גביית מס מהעובדים.

אני חייב לציין שזאת פעם ראשונה שאני שומע שגביית מסים היא לא חוקתית.

אני אוכל גם להסביר מדוע ומדוע זה שונה ממסים אמיתיים במסגרת מדיניות כלכלית.

אני רוצה לומר שלגבי החלטת הממשלה - באשר לטענה שזה לא חוקתי – אנחנו חושבים שמדובר כאן בתכלית ראויה. כל הרעיון של הקמת הקרן היא בעצם לסייע למפעלים ולעסקים שנמצאים במצוקה על מנת להתמודד עם המשבר הכלכלי. אני חושבת שאין תכלית יותר ראויה מזו.

זה לא משבר כלכלי.

היא יכולה לומר מה שהיא רוצה, גם אם זה לא מתאים לך. היא לא אומרת מה שאת רוצה אלא היא אומרת מה שהיא רוצה ומה שהיא חושבת ואולי מה שאמרו לה לומר.

החלטת הממשלה קובעת את דרכי הפעלת הקרן.

אני לא יודעת מה היא קובעת. היום בשעה 10:00 בבוקר זה לא היה כך.

איפה הקריטריונים?

אין עדיין קריטריונים.

אפשר לתת להם כמה ימים להתארגן ולחזור לכאן.

תביאו את הקריטריונים. איפה החלטת הממשלה עם הקריטריונים?

אפשר להגדיר כאן שתקום קרן כזאת ושכספי החופשה הם חלק מהקרן.

אפשר להגדיר כאן משהו שאם הוא לא חוקתי, יכולים נציגי קדימה לפנות לבג"צ.

אין צורך בזה. זאת הגדרה כל כך רחבה.

גם נציגי קדימה לא מתנגדים להקמת קרן.

נכון. אבל שיהיה מנגנון.

אולי הכספים יוצאו באישור ועדת העבודה והרווחה?

אם אני הייתי באוצר, הייתי מקבל את זה בשתי ידיים.

אני אומר משהו אחד שהוא חלק מההסכמות.

את הוועדה לא מעניינות ההסכמות.

עוד אלמנט אחד שיש בהסכמות ועמדה על זה היועצת המשפטית. היא אמרה מה יקרה, הכסף ייגבה ומי יודע מתי ישתמשו בו. כפי שציינתי, אנחנו מכניסים לתוך החוק אמירה ברורה שאומרת שלשר האוצר תהיה סמכות לדחות את המועד בו ייגבה אותו מס, כאשר יש הסכמה בינינו לבין נציגי ההסתדרות והארגונים הכלכליים.

הם בעלי עניין.

זה עניין של בעלי עניין.

אנחנו רוצים לעזור לך.

במידה שלא ייקבעו כללים להפעלת הקרן, שר האוצר ידחה את המועד לגביית הכסף. אין כאן בעיה לפיה הכסף "ישב" כאבן שאין לה הופכין באוצר המדינה ולא ייעשה אתו כלום. כולנו רוצים לעזור, גם נציגי הממשלה וגם נציגי ההסתדרות והארגונים הכלכליים, והמטרה היא לעזור למפעלים כמה שיותר מהר. אנחנו בטוחים שאנחנו נדע להגיע להסכמות על הכללים להפעלת הקרן ושאחר כך נצא לדרך.

עם כל הצער, אי אפשר להצביע כאן על ס"ע, סמוך עלי. אי אפשר.

הייתי רוצה לשמוע את משרד המשפטים.

לגישתנו אין כאן בעיה חוקתית. יש פה תכלית ראויה. אין כאן בעיה במישור החוקתי. החששות שהעליתם, גם לגישתנו יש פה איזשהו פתרון. הצעת החוק הזאת מפנה להחלטת הממשלה. החלטת הממשלה, כפי שנאמר קודם, מחולקת לשני חלקים. החלק שמטריד אתכם יותר הוא החלק של הקריטריונים, של הכללים לחלוקת הכספים ופחות החלוקה בפועל. גם אותנו זה יותר הטריד. לכן את זה השארנו בידי הממשלה. זה דבר שהממשלה לא מתפרקת מסמכותה בעניין הזה אלא הכללים נקבעים על ידי הממשלה בהסכמת הארגונים. זאת אומרת, כל הכללים המינהליים של הפיקוח המינהלי, חלים כי זאת פעולה של הממשלה. להבדיל מהכללים האלה, יש את אופן החלוקה. החלוקה באמת יכולה להתבצע בידי גופים פרטיים שהם בעצם כפופים לאותם כללים שנקבעו על ידי הממשלה.


לכן אנחנו לא רואים כאן קושי בוודאי לא ברמת החוקתיות וכמו שאמרנו, יש כאן תכלית ראויה.

מבחינה משפטית כיסית את הנושא הזה. יש פה כשרות משפטית, נגיד. אותי שכנעת. זה בכל מקרה בהתאם לנהלים שגם ככה נקבעו, בסדר, אבל השאלה שלי היא מי יפקח . לפעמים גם על הממשלה צריך לפקח.

יש הרבה קרנות שמנוהלות על ידי המדינה והפיקוח הוא ברמה המינהלית.

זה מס חדש שנגבה לתכלית הראויה שדיברנו עליה.

המס הוא חדש, נכון. אנחנו מדברים עכשיו על הפעלת הקרן, על איך נפקח שהקרן פועלת טוב ומחלקת את הכספים בצורה טובה. אני אומרת שהדבר הזה הוא לא כלי חדש. זאת אומרת, קרנות כאלה וסיוע לכל מיני גורמים על ידי הממשלה, נעשים בכל מיני מקרים אחרים, גם אם החלוקה נעשים על ידי גופים שהם לא הממשלה. לכן הפיקוח הוא ברמה המינהלית. זאת אומרת, אפשר ליצור כאן איזה שהן שקיפויות, איזה שהם כללים לבדוק מה הקריטריונים, ואני מניחה שהקריטריונים יהיו ידועים בצורה זו או אחרת לציבור.

תביאו אותם לכאן ואנחנו נאשר אותם.

לא. לא צריך אישור ועדה על החלטת ממשלה על קרנות.

אבל על המס, כן.

בוודאי.

חבר הכנסת אריה ביבי, אני מדבר כיושב-ראש הוועדה ואולי אני מכניס קצת פוליטיקה לעניין. גם אנחנו כולנו שליחים פוליטיים.

אני באמת ובתמים אומר לך אדוני היושב-ראש שאני מתייחס לעניין. אם צריך, אני גם אצביע נגד המפלגה שלי, אבל שיעשו את התיקון שאנחנו מבקשים.

יחד עם זאת, לפני שעתיים או שלוש שעות הרגזנו פעם אחת. לפעמים צריך לבלוע דברים, בטח בחוק ההסדרים שכולנו מתנגדים לו שהוא מעין מכבסת חוקים לא ראויה. כבר חוקקנו את חוק דמי ההבראה וכבר הגענו להסכמות על כך שיורידו את הכסף. גם אני לא שמח על הדרך לפיה יקבעו איך יחלקו את הכסף.

אתה עוד לא יודע. אולי זאת דרך טובה.

אולי אבל אני לא שמח על כך שאנחנו באים לחוקק ואין דרך.

זאת הנקודה.

אם מישהו חושב שכאן בחדר הזה הוא דואג לעובדים יותר ממני, לא יודע. באמת שאני לא יודע. אני בא בידיים נקיות ואומר שאני לא שמח על כך. יחד עם זאת, נתנו את הכסף ונתנו אותו בכעס גדול, גם בחלוקה ובהנחתה על גופים שהם לא בהסתדרות או כן בהסתדרות, מי ייקח, כמה ולמה, ואנחנו באים לחוקק חוק שהוא לא מושלם וכשאני אומר שהוא לא מושלם, זה בלשון המעטה.

אפשר לאשר עקרונית ואחר כך להמשיך?

אין אחר כך. כאשר אתה מאשר, אתה מאשר והם מקימים את הגוף ואתה יכול אחר כך לעשות בחקיקה אחרת. תמיד יש לנו כוח, אם אנחנו רואים שזה לא טוב ואנחנו יכולים לעצור את הדברים.

דברים כאלה? משהו בסגנון הזה?

אנחנו יכולים לעצור.

אני לא רוצה לעצור.

את חלוקת הקרן?

לא. את יכולה לעצור חקיקה אחרת ודברים אחרים, תקציבים אחרים שהוא מבקש ואת לא נותנת לו אותם.

תן להם יומיים.

אין יומיים. אתה צריך להעביר את זה היום.

אני הבנתי מה אתה אומר. אני מוכרח לומר שיחסית לכל ועדה אחרת, יושב-ראש הוועדה הזאת מתנהל בצורה ראויה להערכה מהבחינה הזאת. יחד עם זאת, תבין גם אתה שגם לנו יש תפקיד.

נכון.

זאת המציאות. יש לך כאן קואליציה ואופוזיציה, ואני מוכן שנצביע לפי העניין ואני מבין מה אתה אומר. זה נכון שהיום נפל דבר כאן. בעניין תוכנית ויסקונסין נפל דבר.

אני מוכן להצביע אם יתקנו את מה שאומרת היועצת המשפטית.

אנחנו נעשה כמיטב יכולתנו.

שנבין אחד את השני ושגם נכבד אחד את השני.

אנחנו נעשה כמיטב יכולתנו לפקח, לנסות ולדרוש בקרות הן מהאוצר והן מההסתדרות.

פיקוח פרלמנטרי או פיקוח במסגרת ההוראות?

פרלמנטרי.

אם יעשו את התיקונים שהציעה היועצת המשפטית, אני אצביע בעד.

ביקשתי שיהיה נציג הוועדה בוועדה הזאת. ביקשתי אבל אמרו לא. לא חשבתי שאני אהיה הנציג, אני לא מחפש לי ג'ובים.

ממי ביקשת?

מהגורמים שקבעו את הוועדה. מהגורמים השלטוניים-הסתדרותיים.

יש כאן הצעה שמגיעה ממשרד המשפטים, שהממשלה תתחייב מדי חצי שנה להגיע לוועדת הכנסת על מנת לדווח לה על פעילות הקרן.

יפה מאוד.

בסדר.

לפרוטוקול.

זה יכול להיות גם חלק מהצעת החוק.

בסדר, נכניס בהצעת החוק שהממשלה מתחייבת אחת לחצי שנה לבוא ולדווח לכנסת לאן הופנו הכספים, למי ניתנו כספים ומה מצב הקרן.

מי יהיה השר שידווח? שר האוצר?

או מי מטעמו.

שר האוצר או שר התעשייה.

שר התעשייה.

הם גם מתחייבים שבתוך הוועדה יהיה איש ציבור?

לא, לא יהיה איש ציבור. הוועדה סגורה. הם מתחייבים בחוק להגדיר בחוק שהם צריכים לבוא ולדווח ותאמין לי שזה שווה משהו.

פרק ט"ז: סיוע למפעלים במצוקה (הוראת שעה).

בכל מקום אנחנו מתקנים בו כתוב מפעלים – עסקים.

מה נעשה אם החלטת הממשלה לא תאשר את מה שאתם מעונינים בו? אתם מתחייבים לשנות גם את החלטת הממשלה בהתאם?

יש כבר נוסח.

ואיך אנחנו נדע מהו עסק? מי אמר שבכלל בעסק הזה יש עובדים?

הוא יבוא וידווח.

אם לא, למה שניתן לו סיוע?

אני לא יודעת. לא קבעתם שום קריטריון לסיוע.

אין קריטריונים. יהיו קריטריונים.

לא יהיו בחקיקה, לא יהיו בתקנות. איך הם יהיו?

גבירתי, הערותייך נשמעו.

אני מעירה לעניין הזה.


סיוע לעסקים במצוקה (הוראת שעה).


בפרק זה -


"החלטת הממשלה" – החלטת ממשלה מספר 150 מיום י"ח באייר התשס"ט (12 במאי 2009) ולפיה על המנהל הכללי של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, הממונה על התקציבים והחשב הכללי במשרד האוצר, להקים קרן שתפעל למתן סיוע כלכלי לעסקים שנקלעו למצוקה בשל המצב הכלכלי כאמור באותה החלטת ממשלה וכנוסחה ביום קבלתה.


האם אנחנו נשארים ב"כנוסחה ביום קבלתה"?

לא.

מה ייאמר? האם החלטת הממשלה תהיה נתונה לשינויים?

ערב קבלתו של חוק זה.

כנוסחה ערב תחילתו של חוק זה.

זה יהיה אותו מספר של החלטת ממשלה?

לא. כפי שתתוקן ערב תחילתו של חוק זה.

"הקרן" – קרן שהוקמה לפי החלטת הממשלה.


הכוונה היא לקרן שהממשלה התכוונה להקים.

לא, החלטת הממשלה כבר הקימה את הקרן. זה חלק מהחלטת הממשלה.

אבל היא לא הוקמה. היא לא קיימת.

קרן שתוקם. אין בעיה.

"חוק הביטוח הלאומי" - חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995.

"חוק התשלום חלקי" – חוק התשלום חלקי של דמי ההבראה בשירות הציבורי בשנים 2009 ו-2010 (הוראת שעה), התשס"ט-2009.

"מעביד ציבורי" – מעביד כהגדרתו בסעיף 2 בחוק לתשלום חלקי למעט המדינה.

"סכום החסכון" – הסכום שיופחת מדמי הבראה וממשכורת של עובדיו של מעביד ציבורי בהתאם להסכם קיבוצי מאושר לפי סעיף 3 לחוק תשלום חלקי או הסכום שיופחת לפי חוק תשלום חלקי מדמי הבראה שעל מעביד ציבורי לשלם לעובדיו במהלך שנת 2009 או 2010 לפי העניין.

"עובד" – כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי למעט עובד המדינה, מי שעובד אצל מעביד ציבורי ועובד במשק בית.

השאלה מה מייחד את עובד במשק בית, אם מדובר בעובד יומי, אולי צריך לפטור את כל העובדים היומיים, ואם מדובר על זה שהוא לא מועסק למטרת עסק או משלח יד, אולי צריך לפטור את כל העובדים שעובדים שלא למטרת עסק או משלח יד.

הכוונה הייתה לפטור את כל העובדים שאין להם מעסיק מסודר שמוציא תלושים, שיודע בכלל להתנהל מול המוסד לביטוח לאומי.

אם זה הולך בהתאמה לתלושים, אנחנו צריכים לומר מעביד שמעסיק את העובד שלא למטרת עסק או משלח יד. השאלה אם לזה אתם מתכוונים.

שלא למטרת עסק?

למעט. אנחנו הרי מדברים על מי שיוצא מהגדרת עובד.

ההצעה קצת גורפת. זה מחריג את כל העמותות.

השאלה אם אתם רוצים להרחיב עובד במשק בית למשהו אחר. עובד יומי. רק עובד במשק בית?

זאת הייתה הכוונה. להוציא החוצה את נושא משק הבית.

והעובדים שמקבלים השלמת הכנסה בעצמם?

כל עובד שעובד, הוא מקבל משכורת מהמעסיק, זה חל עליו. השלמת הכנסה ניתנת לא על ידי המעסיק אלא ישירות באמצעות המוסד לביטוח לאומי.

אבל גם הם יצטרכו לתרום את חלקם.

כן.

השלמת הכנסה משולמת על ידי הביטוח הלאומי.

"שווי יום חופשה" – סכום השווה למחצית השכר החודשי כשהוא מחולק ב-30.

"שכר חודשי" - השכר שממנו מגיעים לפי חוק הביטוח הלאומי בעד חודש ספטמבר 2009.

זה הנוסח שכתוב בהצעה, אבל אולי צריך לומר הכנסה חודשית מאחר שבחוק הביטוח הלאומי מדובר על הכנסה חודשית. יש לכם בעיה עם הנוסח הזה?

יש לכם בעיה עם הגדרה של שכר מול הכנסה חודשית?

בוודאי. הכנסה זה יותר רחב.

בכל מקרה אתם מדברים על השכר ברוטו. זה לא שכר כמו לחופשה. מבחינה זאת המונח חופשה הוא מונח לא מדויק כי אנחנו לא מדברים על שווי יום חופשה אמיתי אלא אנחנו מדברים על שכר ברוטו.

לכן זאת רק ההגדרה.

אתם שהנוסח יאמר "השכר ממנו".


גם על זה דיברנו ולא קיבלנו תשובה. הביטוח לאומי התבקש לבדוק את הנושא ולא חזר אלינו.

64.
מקורות הקרן.

(א)
מעביד החייב בתשלום דמי ביטוח לאומי בעד עובד בעד חודש ספטמבר 2009 לפי סעיף 342 לחוק הביטוח הלאומי, יהיה חייב באותו מועד, בנוסף להם, בתשלום סכום חד פעמי בשווי יום חופשתו של כל אחד מעובדיו.

יש כאן שאלה ששאלנו את הביטוח הלאומי. אנחנו מדברים כאן על מעביד שחייב בתשלום דמי ביטוח והשאלה מה אנחנו עושים עם מעבידים שהם לא מעבידים באמת אבל הם משלמים לפי חוק הביטוח הלאומי דמי ביטוח, כמו למשל גורמים בהכשרה מקצועית שמשלמים עבור עובדים בהכשרה המקצועית.

יש מצבים בהם אנשים שנמצאים בהכשרה מקצועית אין ביניהם יחסי עובד-מעביד. במצבים כאלה הם משלמים דמי ביטוח מכוח הוראות מפורשות שמבטחות אותם לענפים מסוימים. אנחנו מדברים רק על מי שיש בינו לבין העובד יחסי עובד-מעביד. יש אנשים שנמצאים בהכשרות מקצועיות שיש יחסי עובד-מעביד, אבל אליהם כמובן נתייחס.

אנחנו גובים את הסכום גם מהמעבידים שיכול להיות שהם בעצמם מפעלים במצוקה.

נכון.

(ב)
המעביד החייב בתשלום לפי סעיף קטן (א) ינכה מהשכר החודשי של העובד סכום השווה למחצית משווי יום חופשתו באופן שבו מנוכים דמי הביטוח הלאומי.


אדוני, לגבי נושא הניכוי השאלה מדוע לא ניתנת בידי העובד הבחירה.

השאלה היא לא ניתנת בידי העובד הבחירה, וזה החוק.

לנכות את הסכום או לוותר על חצי מיום חופשתו.

לא ניתנת הבחירה וזה החוק.

(ג)
מעביד ציבורי הכלול ברשימה שיפרסם שר האוצר בצו יעביר למוסד לביטוח לאומי לא יאוחר מיום 31 באוקטובר של כל אחת מהשנים 2009 ו-2010 את סכום החסכון שלו באותה שנה. הסכום שיעביר מעביד ציבורי למוסד יהיה לפי אישור של רואה חשבון מטעם המעביד הציבורי.

למה זה קשור לקרן?

זה קשור.

אני מבקשת תיקון לסעיף (ג). אנחנו מבקשים שהסכום שיועבר למוסד באופן מבוקר.

תסדירו עם הממשלה איך יועבר הסכום.

החלטת הממשלה יכולה להתייחס לנקודה הזאת.

עוד פעם הביטוח הלאומי קופת חסכון?

לא, הם לא. איך יועבר הכסף, את זה יסגרו עם הממשלה.

סעיף 64(ד), זה מה שציינתי לגבי הסמכות לדחות את מועד הגבייה. אנחנו רוצים להוסיף סעיף קטן (ד) שיאמר:


(ד)
לא נקבעו כללים לפעילות הקרן, רשאי שר האוצר.

אבל לא כתוב שום דבר על פעילות הקרן.

אנחנו כבר שאלנו את כל השאלות האלה.

אדוני, מבחינת ניסוח החוק, אין לזה מקום.

את אמרת שהוא לא חוקתי אפילו. שאלנו את כל השאלות.

אני לא חושב שזה משהו שנדרשת לו הגדרה. יש קרן וברור שהיא תהיה לפעילות. לא נקבעו כללים.

אפשר להגדיר כללים להפעלה.

אין לי בעיה. תכניסו לנוסח.

עד איזה מועד? עד מתי?

עד בכלל.

אם לא יצליחו להגיע להסכמה, ואני בטוח שיצליחו להגיע.

זה אומר שהקרן יכולה להתקיים מעתה ועד עולם.

נכון. מעתה ועד עולם.

(ד)
לא נקבעו כללים לפעילות הקרן, רשאי שר האוצר, בהתייעצות עם שר התעשייה, המסחר והתעסוקה ועם שר הרווחה והשירותים החברתיים לדחות את מועד הגבייה האמור בסעיפים 64(א) ו-(ב).

65.
גבייה

המוסד לביטוח לאומי יגבה את הסכום המפורט בסעיף 64(א) בדרך בה הוא גובה את דמי הביטוח הלאומי בעד אותו חודש. לעניין הגבייה והתשלום יחולו הוראות חוק הביטוח הלאומי בשינויים המחויבים לפי העניין כאילו היו הסכומים דמי ביטוח לאומי.

66.
העברת סכומים לקרן לאחר ניכוי הוצאות

המוסד לביטוח לאומי יעביר לקרן את הסכומים שגבה או הועברו אליו לפי פרק זה בניכוי הוצאות התפעול בשיעור של 0.5 אחוז שהמוסד לביטוח לאומי ינכה מהסכומים האמורים.

67.
תוקף


תקופת תוקפו של פרק זה תהיה עד מועד סיום הפעלתה של הקרן.

אחת לחצי שנה, דיווח.

אולי נקבע את זה בסעיף בין 66 ל-67.


שר התעשייה, המסחר והתעסוקה ידווח לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת.

לא רק השר. השר והממונה על התקציבים. ביחד.

שר התעשייה, המסחר והתעסוקה והממונה על התקציבים ידווח לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת אחת לשישה חודשים ממועד תחילתו של חוק זה על הפעלתה של הקרן ועל הכספים ששולמו.

על חלוקת הכספים ששולמו מהקרן.

יש כאן הסתייגויות של קבוצת מרצ, קבוצת קדימה, קבוצת חד"ש, קבוצת בל"ד, קבוצת רע"ם-תע"ל וקבוצת האיחוד הלאומי. הם מבקשים למחוק את הסעיפים.

אתם רוצים להעביר אותן רק להסתייגויות דיבור?

כן. יש לנו הסתייגויות דיבור כבר לשלוש שנים. כבר אין לנו מה לומר.

הם הציעו הצעה אחרת והיא למחוק את המלים.

הכל הסתייגויות דיבור.

כן. מה נשאר לי לעשות? רק לדבר.

מאחר שלחוק הזה אין הסתייגויות, אנחנו נצביע על החוק כפי שהוקרא.

ה צ ב ע ה

בעד – 4

נגד – 3

החוק אושר

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 18:30