ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

21.7.2009

הכנסת השמונה עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב ראשון









פרוטוקול מס' 25
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שלישי, כ"ט תמוז תשס"ט (21 ביולי 2009), שעה 09:00

השוואת זכויות העולים החדשים מתימן לזכויות העולים מאתיופיה בתחום מענק קבלת משכנתא – בהשתתפות השר לענייני חברה ומורשת ישראל משולם נהרי

חברי הוועדה: ליה שמטוב – היו"ר

אופיר פינס-פז

השר לענייני חברה ומורשת ישראל משולם נהרי

ח"כ איתן כבל

ידידיה ידעי – עוזר השר, המשרד לענייני חברה ומורשת ישראל

עו"ד אהוד מזרחי – עוזר השר, המשרד לענייני חברה ומורשת ישראל

עו"ד אריאל דרעי – יועץ בכיר לשר, המשרד לענייני חברה ומורשת ישראל

דודו אלחדד – עוזר השר, המשרד לענייני חברה ומורשת ישראל

חביב קצב – מנהל אגף בכיר לדיור, משרד הקליטה

יעל מבורך – רפרנטית שיכון, משרד האוצר

ישראל שוורץ – סמנכ"ל בכיר אגף אכלוס, משרד הבינוי והשיכון

יוסי אבוטבול – חברת עמידר

אריאל די פורטו – אחראית עלייה מהמזרח התיכון, הסוכנות היהודית

סעיד דהרי – עולה חדש מתימן

יוסף גמזו – פעיל עלייה בנושא תימן

שלמה גרפי – יו"ר עמותת התאחדות עולי תימן

יחיא מרחבי – עמותת התאחדות עולי תימן

ד"ר שרונה עמוסי – עמותת התאחדות עולי תימן

כרמה כהן פיינשטיין – תנועת מגשימי חירות עולמי

דנה גורדון

נוגה לנגפור - חבר המתרגמים בע"מ

השוואת זכויות העולים החדשים מתימן לזכויות העולים מאתיופיה בתחום מענק קבלת משכנתא – בהשתתפות השר לענייני חברה ומורשת ישראל משולם נהרי

בוקר טוב לכולם. היום בוועדה נדון על נושא מתן זכויות עולים מתימן ולהשוות את הזכויות לזכויות שקיבלו עולי אתיופיה בתחום קבלת מענקי משכנתא. מכבד אותנו היום השר משולם נהרי שהוא שר לענייני חברה ומורשת ישראל. הוא מכיר את הסוגיה. הוא גם בעבר וגם היום עושה רבות לעזור לעולי תימן ולא רק לעולי תימן, גם לעולים מחבר העמים וגם לעולי אתיופיה אבל היום הנושא זה עולי תימן. שרת הקליטה סופה לנדבר ביקשה שנדון על הנושא כי מאז התחלת הקדנציה היא בדקה שבאמת עולי תימן לא מקבלים את המענקים שקיבלו בעבר. כידוע בין השנים 1993 עד 2003 קיבלו עולים חדשים מתימן מענקי משכנתא וב-2003 ביטלה הממשלה את המענקים. פה מדובר על קבוצה קטנה של עולים שגרה במרכזי הקליטה וגם על קבוצה לא גדולה שגרה עדיין בתימן ואנחנו היום נדון איך אפשר לעזור לאלה שגרים פה בישראל וגם למשפחות שנשארו שם ואיך אפשר להביא אותן ארצה. מדובר במשפחות שעסקו בחקלאות, במכירת בשר ועיזים. זאת אומרת גם מי שהיום נמצא פה ועובד אז הוא לא מרוויח את הסכום הנדרש, מרוויחים כנראה משכורת מינימום ואין להם את האפשרות לרכוש את הבית בתנאים כמו שהיום בנק נותן וגם להחזיר את המשכנתא בתנאים האלה. גם מדובר על קבוצה שצריכה לגור בקרבת המשפחה, המכירים שלהם כדי להשתלב וכדי שהמשפחה והחברים והקהילה יעזרו להם. אני אבקש מהשר משולם נהרי, הוא מכיר יותר ממני את הנושא, להתייחס לזה. בבקשה.

בוקר טוב לכולם. ברוכים הבאים לעולים מתימן. יש פה כאלה שעלו לפני שלושה שבועות בערך. הם מבינים עברית. והרי בתימן דיברו בלשון הקודש.

הם מדברים.

הם מדברים. כבוד היושבת ראש אני הרבה לא יכול לדבר בנושא הזה ואני חייב לציין את זה בפתח הדברים שבנושא של יהודי תימן יש הרבה דברים שהשתיקה יפה להם ולא רצוי להפוך את זה לאיזשהו דיון ציבורי או להוציא את הדברים החוצה כיוון שעדיין מתרחשת פעילות והדברים יכולים מאוד להזיק. צריך משנה זהירות. אני בשיחות שלי היו לי כבר כמה פעמים הודגש שאם אנחנו רוצים לעזור ליהודי תימן אז מה שפחות לדבר זה יותר בריא. אבל מאחר ויש איזושהי בעיה אקוטית על הנושא של הדיור, בנושא של המשכנתאות אז ביקשתי לזרז את הנושא הזה מפני שאנשים נמצאים בבעיה. יש בעצם שתי בעיות. קודם כל אלה שהגיעו שתהיה להם אפשרות לרכוש דירה. אותם תנאים שישנם ליהודי אתיופיה. אני לא מדבר על סל הקליטה, אני מדבר על נושא של משכנתאות. שיהיה להם אותם תנאים כדי שיוכלו לרכוש דירה. ודבר שני זה בעצם איתות לאותם שנמצאים בתימן ושיש לנו עניין כן להביא אותם לפה ולא שילכו למונסי לארצות הברית או לאיזשהו מקום. שיבואו פה ארצה. לאותת להם.

יש בזה בבחינת אמירה שאם הם יבואו לפה יהיה להם דיור, יוכלו להסתדר ונקבל אותם בזרועות פתוחות ונדאג להם לכל הצרכים. בכל זאת זה חשש לבוא למקום שאין לך לא דירה. אני אמרתי את זה ליושבת הראש אתמול. יהודי תימן זו עלייה מיוחדת מפני שבאופייה שמרה על המסורת בקנאות בתימן. מביאים אותם לפה למרכז קליטה, נמצאים בבאר שבע, דלת ליד דלת, בעוד שפה מקפידים קלה כבחמורה בכל הנושא של צניעות, בכל הנושא של קיום מצוות, בדלת השנייה אין כמעט כלום. תרתי משמע. גם מבחינת קיום מצוות וגם מבחינת הלבוש. זה גורם לאי נוחות ואי נעימות. לכן צריך מהר מאוד לקחת אותם ולשלב אותם בדיור בשכונות שהם רוצים שיוכלו לחיות ולשמור ולקיים את אורח החיים ששמרו עליו שנים רבות בתימן.


זה לא סוד שיש גורמים שפועלים בתימן לא להביא אותם לארץ. משתי סיבות, קודם כל הסיבה הראשונה הם אומרים להם פה בארץ לא תוכלו לקיים מצוות כמו שאתם מקיימים בתימן. לא תוכלו לשמור על היהדות, והדבר השני התנאים. לכן אנחנו צריכים לתקוף את הבעיה מבחינת שני הדברים הללו. גם לאפשר להם לשמור על קיום המצוות, על המסורת, כמו ששמרו, זאת אומרת לאפשר להם לגור בשכונות שהם יוכלו להמשיך לקיים את אורח החיים וגם לאפשר להם דיור. שיהיה להם ביטחון שיש להם מקום. מדובר במשפחות ברוכות ילדים. אנחנו לא מדברים פה בכמות גדולה. בעשור האחרון מדובר על כ-165 נפשות שעלו מתימן. זה בערך 55 בתי אב. נשארו כ-250 נפשות בתימן. לא מדובר פה על כמות גדולה אבל חשוב מאוד להציל אותם. מדובר פה במצב שהייתי מגדיר אותו כסכנה. סכנה גם פיזית וגם רוחנית. אני לא רוצה בכוונה להיכנס לפרטים ולא ראוי גם כן, לא רצוי. אני מסיים במה שהתחלתי לא רצוי הרבה להיכנס לפרטים. אבל אני רוצה להודות גם ליושבת ראש הוועדה וגם לוועדת שרים לענייני קליטה שהתכנסה אתמול שאני חבר בה וקיבלה החלטה לעשות הכול כדי להשוות את התנאים של העולים מתימן לעולים מאתיופיה. גם הוועדה פה בראשות חברת הכנסת ליה שמטוב שיש לה לב פתוח ורצון כביר לעזור לכל הנושא של העלייה. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה גם עם עולים מרוסיה. למרות שאני בא מיוצאי תימן אבל אני עושה את הכול כי עם ישראל זה עם אחד, עם חוצה גבולות. אין שני עמים, כולנו עם אחד וצריך לעשות את הכול כדי לקבץ את הפזורה לארץ ישראל. אז אני שוב מודה לך גברתי יושבת הראש ואשמח שתתקבל החלטה.

תודה. השר נהרי, אתה יודע, אני לא דואגת היום. אתמול אולי דאגתי אבל היום כבר לא. למה? אם אני רואה שיושב פה חביב קצב, יושב פה יוסי אבוטבול, ישראל שוורץ ממשרד השיכון, אז אני חושבת שעם צוות כזה אנחנו נצא מפה היום עם המשכנתא המבורכת לכל חמישים המשפחות שנמצאות היום בארץ. לפני שאני אתן את זכות הדיבור לאנשים המכובדים ממשרדי הממשלה אז הייתי רוצה גם לברך מר שלמה גרפי ששנים רבות עוסק בזה ולהודות לך על כל העבודה שאתה עושה. בבקשה.

קודם כל אני רוצה לברך את כבוד היושבת ראש. אני רוצה לציין שהיינו פה כבר 4 פעמים בוועדת העלייה והקליטה והיו החלטות על ידי כל הגורמים. הביצוע היה אפס. לא יצא מזה שום דבר. חוץ מלשבת ולדון כלום. אני מצטער שאני צריך להגיד את זה אבל זה המצב. היום המצב בתימן חמור מאוד. יש רדיפה של היהודים. זורקים עליהם אבנים. מאיימים עליהם. הרגו לא מזמן מישהו. הבחור הזה היה מאוים. גם הוא היה מאוים בתימן. אין פעילות של המשרדים. אני כתבתי לכל הגורמים. התרעתי בפני כל הגורמים, שום דבר. מגיע המכתב, לא שומעים יותר מאף אחד בנושא. המצב היום כל כך חמור שאפילו אלה שנמצאים בתימן פוחדים לעלות מפני ששמעו שהגישו תביעה נגד עולים שנמצאים באשקלון, שרוצים לסלק אותם ממרכז הקליטה, וזה מאוד משפיע בתימן העניין הזה. האנשים שיוצאים כבר בלית ברירה מאוימים. עכשיו יש בעיה שם, לא רוצים לשלם להם כסף תמורת הדירות שלהם בתימן. לא משלמים להם אפילו לא רבע מחיר. זורקים שם אבנים על היהודים שם. אני יכול להציג לכם סרט מה שקורה בתימן. עכשיו לא יכול להיות שב-2003 ביטל שר האוצר בזמנו נתניהו את המענקים ליהודי תימן. לא נותנים פתרון. מבטלים, תנו פתרון. לפחות דיור ציבורי. גם זה לא. ויותר מכך, הסאטמרים פועלים נגדנו בצורה חריפה ביותר. אני יכול להראות לכם פה שמראים את המדינה גוזזת פאות של יהודי תימן. השליחים ששלחתי לתימן פרסמו בעמוד שלם ב-Yemen Times שאנחנו מרגלים של המוסד. הם נלחמים כמו שאומרים בשיניים. למרות הכול הוצאתי מהם 69 נפש. אבל לצערי, הם הגיעו לפה, מגישים תביעות נגדם. לא נותנים להם פתרון. אין להם אפשרויות לשכור דירה בשוק החופשי. בוודאי לא לקנות דירה בשוק החופשי. המדינה לא יכולה לבטל דבר בלי לתת פתרון. אז שיתנו לפחות שכירות ציבורית. אבל לא יכול להיות מצב כזה. אנחנו עכשיו היינו בבית משפט. בית המשפט נתן להם חצי שנה לפתור את הבעיה. אם לא יזרקו אותם לרחוב. זו לא דרך. מדינת ישראל חייבת לתת פתרון. אז שלא יתנו מענקים, לפחות שיתנו דיור ציבורי. אבל לא יכול להיות שלא יהיה זה ולא יהיה זה. בשביל זה העלייה מתימן נתקעה.

כמה זמן הם גרים במרכז קליטה?

4 שנים ללא הכוונה. עולה צריך לקבל הכוונה. כמו חונכים שאומרים להם מה לעשות. הם הרי לא מכירים את הנושא, לא מכירים את חוקי המדינה. צריך לכוון אותם ללכת או לעבודה או למקצועות, לדיור. אין דבר כזה. לא קיים דבר כזה. ואז הם נתקעים. הם עומדים, לא יודעים מה לעשות.

משרד הקליטה לפחות במרכזי הקליטה אנשי סוכנות בשנה הראשונה מנחים אותם.

עובדה שהם 4 שנים בלי פתרון. זו העובדה. כל אחד יכול להגיד מה שהוא רוצה אבל זו העובדה. בגדרה למשל יש 170 דירות. כשפניתי לשם למנהלת ואמרתי לה, אפשר להביא לפה עולים מתימן? היא אמרה, לא. זה מיועד רק לעולים מרוסיה. אין בעיה שיבנו לעולים מרוסיה אבל שיבנו גם לתימנים.

נביא את התימנים דרך רוסיה יקבלו דירות.

אולי זה יעזור. אני אומר לכם שאין עם מי לדבר. שלחתי מכתבים לכל הגורמים כולל ראש הממשלה. יש פה בעיות חמורות. משפחה אחת מבית שמש שלקחו להם 6 ילדים הסאטמרים. דנו על זה בוועדה. היתה החלטה. אבל אף אחד לא עשה שום דבר. יש להם 6 ילדים בארצות הברית כבר 8 שנים. הם לא ראו אותם. כי הם לא מקבלים ויזה. פניתי למשרד המשפטים, פניתי לראש הממשלה שהיה אריק שרון, למי לא פניתי? אף אחד לא מתייחס. זה לא יכול להיות דבר כזה.

שמי אריאל דיפורטו. אני אחראית על עלייה ממזרח התיכון בסוכנות היהודית, במיוחד מתימן. קודם כל אני רוצה להדגיש מה ששלמה אמר. המצב מאוד לא טוב. כמו שהשר נהרי אמר אנחנו לא יכולים לדבר הרבה. המצב לא טוב. המשפחות מאוד חוששות ואנחנו עד עכשיו מ-19 לפברואר כשסעיד עלה ועד 21 ליוני הצלחנו להביא 5 בתי אב. בעזרתו של חביב קצב יש לנו כרגע בגלל שאין מענקים אנחנו מצליחים לקבל דיור ציבורי לאותם 5 בתי אב. הראשון הוא סעיד שהיה בבאר שבע, עזב את מרכז הקליטה בבאר שבע, הסוכנות היהודית השכירה לו דירה בבית שמש עד שהדירה הציבורית שלו תשוחרר. אבל ברור שלא כולם יוכלו לקבל דירה ציבורית. אין מספיק. לפחות לחמש משפחות האלו שהבאנו התחייבנו עבורם. מדובר על אנשים שרוצים להיות באותה קהילה שלהם. הכוונה שלנו לשים את כולם בבית שמש ביחד. כי קהילה תומכת היא מאוד חשובה להם. אבל ברור שמענקים והשוואת זכויות. אנחנו פה מדברים על סך הכול 250 יהודים שרוצים להגיע לארץ. יש להם אפשרות להגיע לארצות הברית. רוב היהודים לא רוצים להגיע לארצות הברית. כמו ששלמה אמר הסטאמרים מנסים להשתלט עד עכשיו. הם מבינים שהיהודים לא רוצים להגיע לארצות הברית והם עושים את הכול כדי למנוע מהם להגיע לארץ. ואנחנו צריכים לעשות את הכול כדי שהם יגיעו לארץ.

למה לא מיישבים אותם בראש העין?

הם מוכנים בראש העין. זה עולה יותר מבית שמש.

לגבי המשפחה שבאשקלון 4 שנים, הם קיבלו הכוונה ואפילו חביב הציע להם דיור ציבורי בעבר. הם לא קיבלו את המקום שהם רצו ולכן הם סירבו לדיור הציבורי. אבל הם כן קיבלו דיור ציבורי. אם היה להם מענק נכון הם היו יוצאים יותר מהר מהמרכז קליטה. 250 יהודים זה סך הכול 50 בתי אב כי זה משפחות מרובות ילדים וזה לא הרבה לתת מענקים לאותן משפחות. הם זקוקים לזה. אני לא יודעת אם כולם שמעו. סעיד, זרקו לו רימון בתוך הבית. הוא יצא מהעיר שהוא היה גר בה. עבר לצנעא. ברח לארץ. מאיימים על היהודים כל יום. יש את המשפט החוזר של הרוצח של משה נהרי שהבטיחו שאם הוא יוצא להורג כל היהודים ימותו. ולכן כל יום הוא חשוב. אבל תבינו, אני בעצמי עולה ממדינת ערב, אני עולה ממרוקו. כשאנחנו יוצאים ממדינה כזאת אנחנו יוצאים בלי כלום. ולצאת בלי כלום ולהגיע לכלום זה לא פשוט. לפחות שם יש להם בית. לפחות יש להם שם עבודה. הם לא יודעים למה הם באים. חשוב לתת להם הבטחה שיקרה פה משהו.

אני מכיר את הנושא היטב. מה שיש להם הם יעשו, הוא צריך לתת להם. זו לא הבעיה עם חביב קצב או ישראל שוורץ שאני מכיר אותם הרבה מאוד שנים. אני מכיר את עבודתם ואת יכולתם ובסופו של עניין אני מצטרף בתחילת דבריי למה שאמר חבר הכנסת אופיר פינס. בסופו של דבר זו החלטת ממשלה. רצון של הממשלה. ואם גברתי היושבת ראש ואנחנו נדע להתאחד סביב הצעת חוק שכולנו נגבה אותה אופוזיציה כקואליציה כאחד יש סיכוי. המשבר שהיה ליהדות תימן יותר מהרבה קבוצות אוכלוסייה שהגיעו מהעולם היה המעבר החד ממצב שהוא בהרי חושך במעבר חד אל תוך הציביליזציה. זה לא עניין של מה בכך. אפילו על סוסים לא הרשו להם שם לרכב. זה מחמור למטוס. זה לא עניין של מה בכך. אז נכון המצב הוא לא דומה היום. אבל תימני עדיין תימני. ודווקא אם מחליטים לעבוד והמצוקה שלהם היא קשה אז צריך לתת להם את כל הגיבוי הנדרש. זה שוק מנטלי. אני מכיר את ההוויה ואת החוויה התימנית לא פחות מאלה שגרים שם בכל פרמטר. אם בשפה, אם בכל דבר ודבר. צריך להבין את זה. זה יוצר משברים מיותרים, קריעה של משפחות. זה לא רק לקחת אנשים להגיד הבאנו אותם, צילומים על כבש המטוס של כמה נכבדים ואחר כך עוזבים אותם לנפשם. וזה המצב.

אולי להביא 250 נפש משם קשה יותר מאשר להביא ממקום אחר מיליון. 250 זה אלה שנשארו שם. אנחנו בינתיים צריכים לטפל באלה שגרים 4 שנים פה במרכז הקליטה והם 50 משפחות בסך הכול. יכול להיות שלא כולם ירצו משכנתאות, יכול להיות שחלק ילכו לדיור הציבורי.

אני שומע דיור ציבורי ישר האוזן שלי נשרפת. בתחילת הדרך זה בדיוק להתחיל לייצר את העוני הבא. אם יהיה אפשר אל תתפתו, וזה מפתה מאוד לקחת דיור ציבורי. מפתה מאוד. זה כאילו הממשלה נותנת והכול בסדר. אבל זה מכניס אותם לתוך מעגל מצוקה. שאחר כך שנים ודורות לא יוצאים ממנו. אני ממליץ לכם בכל לב שהממשלה תיתן, ותעשו את כל המאמצים כדי שתרכשו דירות שלכם. זה חלק מההתחברות לארץ, חלק מהיציאה מתוך המעגל שאתם נמצאים בו. תאמינו לי, אם לא לכם לילדי שלכם.

תודה רבה. קודם כל הוועדה תפנה לראש הממשלה בבקשה שגם משרד הקליטה וגם משרד השיכון יעזרו למשפחות האלה וגם השר נהרי שאני חושבת שאם אפשר למצוא את התקציבים כדי לעזור למשפחות זה באמת לא הרבה משפחות. אם נראה שזה לא הולך אז נחשוב על חקיקה.

העולים שנמצאים במרכזי קליטה פה מטופלים. העולים שמגיעים מתימן מטופלים בטיפול ייחודי. הם מלווים. מוצאים להם כל מיני פתרונות. אנחנו מכבדים את רצונם לא להסכים לכל מיני פתרונות שמציעים להם. אני עוד לא ראיתי פעם אחת שמישהו פינה משפחת עולים בכוח ממרכז קליטה. אנחנו לא מפנים ואף אחד לא יפנה משפחת עולים בכוח ממרכז קליטה. מרכז הקליטה מיועד לקלוט אנשים לתקופה קצרה. באותו רגע שהמשפחה נמצאת יותר מדי זמן במרכז קליטה אז היא מונעת ממשפחה אחרת להגיע לאותו מקום. בבקשה להירגע. אף אחד לא יפנה אף אחד בכוח. משפחות עולים מתימן במרכז קליטה עם כל המשתמע מכך. ובואו נחזור פשוט למסלול הנכון. מדובר בקבוצה מאוד קטנה, מטופלת בטיפול ייחודי, מיוחד. קל לדבר ולזרוק השמצות. בואו נחזור למסלול הנכון.


עכשיו לגופו של עניין. יכולנו אתמול להציע פתרונות מגורים וכל מיני דירות שיש לנו. אנחנו לא הולכים איתם ראש בראש. אנחנו מנסים להגיע איתם לפתרון מכובד. מכבדים את הגישה שלהם, את המנטליות שלהם, את הצורך שלהם להיות אחד קרוב לשני בעדה. יש נושא של בתי כנסת. תפילות. מנהגים. אנחנו מכבדים את זה. לוקחים את זה בחשבון. אלא מה שלצערנו על פי החלטות הכנסת והממשלה במרץ 2003 הופסקו כלל המענקים לכלל הזכאים במדינת ישראל. יוצא מן הכלל היתה אוכלוסייה מאוד מצומצמת, חלק מעולי אתיופיה. לא כל עולי אתיופיה. חלק מהמשפחות שנמצאו במרכזי קליטה והצורך לפנות אותם על מנת לתת מקום לעולים אחרים. זה נושא כלכלי, נושא של חיסכון כספי. אחד נכנס אחד יוצא. העולים מתימן מטופלי בטיפול מיוחד. מגיעים ונקלטים במרכזי הקליטה. אני הגישה שלי שמי שנמצא מאוים בהוצאה להורג בתימן אז אני חושב שרצוי לו לעלות על המטוס ולבוא למדינת ישראל. מה שלא יהיה, משכנתא או לא משכנתא, מענק, זה לא שווה חיים. כל הטיפול שלנו בעולי תימן זה טיפול צנוע הייתי אומר. אנחנו באמצע דיונים בינינו ובין האוצר ובין משרד השיכון בנושא של פתרון הולם לדיור. מדובר על מספרים קטנים. הנושא של העלייה זה דבר מורכב. אני לא רוצה להרחיב את הדיבור. אנחנו נמצא את הדרך. אני מניח שייקח לנו כחודש ימים. נגיע לאיזו הצעה. נציע להם פתרון. אני מקווה שנוכל להציע להם פתרון הולם שמתאים לצרכים שלהם והייחודיות שלהם.

יש לנו השלכות רוחב. אנחנו רוצים להרחיב את קבוצת מקבלי המענקים שהיום היא קבוצה ספציפית בתוך עולי אתיופיה בלבד. ב-2003 היתה קבוצה גדולה יותר שקיבלה מענקים.

הכול נכון. אבל בסוף למה החליטו לתת מענקים לקבוצה מאוד קטנה מעולי אתיופיה? כי מדובר בקבוצה ייחודית שאפשר לפלח אותה. אותו דבר מדובר על עולי תימן. ולא כי הם מאוימים שם. האיום הוא אותו אלמנט שנותן את הדחיפה. בסופו של עניין מדובר באוכלוסייה שהיכולת שלהם או הסיכוי שלהם להשתלב ללא עזרה מסיבית של המדינה זה העניין. בסוף בסוף זה הסיפור. זה הסיפור. כשמסתכלים על העולים מחבר המדינות הם באו ממדינה עם כל המשתמע מכך.

הם גם באו בלי כלום.

בסוף זאת מדינה אירופאית. בסוף בסוף. מתימן לא הגיעו מהנדסים ורופאים וטייסים.

חבר כנסת איתן כבל, אתה לא היית בתחילת דבריי. אני ביקשתי עוד בוועדת שרים לענייני חקיקה העליתי את הנושא הזה. לפני כן גם נפגשתי עם העולים והייתי גם אצלם. אני נחשפתי לכל הנושא הזה בפעם הראשונה לפני יותר מעשר שנים כשהייתי במשרד החינוך והיה צריך להקים להם אולפן. ואז ביקרתי שם כעובד מדינה ודאגנו להם. הפעם השנייה זה עכשיו. ברמה העקרונית יש רצון לעזור. הבעיות הן רק טכניות. זה לא בעיות עקרוניות. לא צריך בשביל זה חקיקה ולא שום דבר. צריך פשוט לשבת ולמצוא את הפתרונות והפתרונות קיימים. צריך פשוט לעשות אותם בדרך המקצועית ואנחנו יושבים פה כדי לקבוע לו"ז. לוח זמנים כדי שיהיה אפשר לפתור את הבעיות ולא לגרום לכך שזה ייקח כמה שנים או אפילו כמה חודשים. עקרונית יש הסכמה. אני לא מכיר אחד שמתנגד. כולם מסכימים ויש אהדה אצל כולם לעזור ולסייע לא פחות מיהודי אתיופיה. אני רוצה עוד פעם לעשות הפרדה. אני מדבר על המשכנתאות. אני מדבר על הדיור ולא דיור ציבורי. אנחנו מדברים לאפשר להם לרכוש דירות. בדרך כלל התימנים לא אוהבים לחיות בשכירות. הם אוהבים שיש להם רכוש וזה שלהם. זה נותן להם ביטחון כלכלי. בגלל זה ביקשנו שאנשי המקצוע יהיו כדי לפתור את הבעיה כי אנחנו כבר התקדמנו כברת דרך. תודה.

אני בהחלט מסכים עם מה שחבר הכנסת כבל אמר שדיור ציבורי זה להכניס למעגל של דורות שאנחנו לא יוצאים מזה מבחינה חברתית.

אני רוצה להתייחס לשתי נקודות כמי שמלווה את העולים. אני צמוד לעולים למעלה מ-20 שנה. מאז שהגיעה העלייה הראשונה ב-92-93. מבדיקה מעמיקה שנעשתה בשנים האחרונות עולה מהשטח מתימן שאם היו נותנים להם משכנתאות חלקם הגדול היו כבר פה. מעשי ההתאסלמות ומעשי הרצח היו נמנעים אם הם היו פה. לכן צריך להסתכל קדימה גם על האלמנט הזה. אבל הבעיה היא לא רק המשכנתא. יש דברים פה שאנשים לא יודעים עליהם ולא מודעים להם. יש בעיה גם עם הנוער של אלה שהגיעו ב-92-93. אין להם הכוונה. חלקם לא מתגייסים לצבא. חלקם עוזבים את הלימודים באמצע. ואנחנו הולכים ויוצרים פה בעיה חברתית חדשה שאיתן התייחס אליה וגם מר אבוטבול התייחס אליה. זה יחזור אלינו כבומרנג אם לא נתייחס לזה עכשיו. אם משווים את התנאים לתנאים של עולי אתיופיה יש פתרון גם לזה כי להם יש מענקים מסוימים ומוסדות לימוד וחינוך.

כן. אבל זה לא קשור היום לנושא.

כבוד היושב ראש. אין מסלול כזה. זה אותו דבר.

לא. בנושא לימודים ודברים כאלה יש להם סיוע.

תרשה לי להגיד לך שדווקא עולי תימן מופלים לטובה פרט לנושא של הדיור.

מה יש להם בלימודים אקדמיים? מה הם מקבלים?

כל מה שהם צריכים לקבל.

הנושא היום הוא נושא משכנתאות וכל הדברים האחרים...

והשוואת התנאים לתנאים של עולי אתיופיה תיפתר הבעיה החברתית.

תראו הדשא של השכן תמיד יותר ירוק. אז כשאנחנו מדברים על עולי אתיופיה אז יש להם בעיות מפה עד להודעה חדשה. מברית המועצות גם. פה אנחנו מדברים היום על המשכנתאות ואני רואה שיש רצון לעזור וכמו שחביב קצב שיושבים גם משרד הקליטה, משרד השיכון ומשרד האוצר. אז בקרוב כנראה אנחנו נראה את הפתרון.

ד"ר שרונה עמוסי. כמי שהיתה בפיקוח משרד החינוך הארצי אז כשמדברים על משכנתא או מדברים על משכן זה צורך בסיסי. אני קצת מצרה על התפיסה שאדם להעלות אותו גם אם אין לו כלום. כבר הקדימוני חז"ל ואמרו שאני חשוב כמת וטוב מת ולא עני. שכל הייסורים שבעולם ולא עניות ולא דלות. כי המשכנתא היא הביטחון הבסיסי. וכשאני רואה את האנשים האלה כפי שהם נמצאים אני רואה אותם בצורה מאוד מאוד שונה מתפיסת העולם שנמצאת כאן. כששאלו אותי במה עוסקת? אמרתי בישיבה. למה בישיבה? כי מישיבה לישיבה וכמעט לא יצא כלום. אמרתי אני עוסקת בישיבה. ככה אני רואה את הדברים ובאמת סליחה. כשאני רואה אותם במשכנתא כזו שאין להם והדשא של השכן אולי יותר ירוק אבל בוועדה מכובדת זו אנחנו לא כל כך יודעים באמת איך לקלוט. אולי כשמגיעים עד פת לחם ומצבים קשים מאוד, זה לא הדיון של הנוער. יש משהו שמציק לי מאוד. כל אחד מקבל תקציב בבתי הספר ואילו התלמידים שבאים מתימן לא מקבלים את התקציב הזה. למה? גם כשהייתי במשרד החינוך בעלייה וקליטה 1.5% מקבל כל תלמיד הווה אומר 5 שעות שבועיות וכן גם שיעורי עזר. גם את זה הם לא מקבלים. מי אחראי לזה? משרד החינוך אומר משרד הקליטה. משרד הקליטה אומר משרד החינוך.

לגבי הנושא שאת העלית אפשר לקיים ועדה משותפת, ועדת עלייה וקליטה וועדת חינוך ולהעלות את הנושא.

רק להעיר הערת תוספת. הסוכנות היהודית עושה מעל ומעבר בנושא של ההבאה והצעדים הראשונים. יש איזשהו פער בעניין של הסיוע, גם בנושא קבלת החלטות לגבי דיור. כמה שזה נשמע מוזר זה לא פותר את העניין שיהיה סכום כסף כי הסוכנות צריכה לטפל ומטפלת, שוב, מעל ומעבר בהבאת העולים ארצה. כשהם כבר פה מישהו צריך לסייע להנחות, במציאת המקומות, במציאת הפתרונות. גם אם זה קנייה. כי יש פה קהילה שבאמת הכול כל כך חדש לה וכל כך הרבה פתרונות מובאים אל העולים ובאיזשהו שלב הם מגיעים למצב של בלבול. מה יותר טוב? יותר טוב משכנתא? יותר טוב דיור ציבורי? בלבול גדול ואם היתה איזושהי דרך לסייע גם בשלבים האלה במעבר הצר הזה בין סוכנות יהודית לקליטה, יש מקום של נפילה בין הכיסאות. וזה לעניות דעתי צריך למצוא איזשהו פתרון. כי במקרה בנושא של סעיד היה ליווי ועדיין יש ליווי צמוד ולא לכל התקופה תוכל הסוכנות להמשיך.

הרבה כסף.

כסף עוד ניחא. אני יושבת מול בחורה ששמה את הנשמה. אריאל היא פה. את הלב והנשמה והשעות. הם יוצאים מהידיים של הסוכנות וזה נורא נחמד שפתאום יש כסף אבל מה עושים עם זה וזה לא פשוט.

בכל מקרה כשיש כסף זה יותר פשוט.

זה אין ספק.

בוקר טוב לכולם. אנחנו מבקשים מחברת הכנסת שבאמת ידאגו לאחינו בני תימן. אני לא יכול לדבר כל כך טוב עברית אבל העיקר שתבינו אותי. אם יש רצון באמת הם יכולים לעזור לנו. אם זה צ'יק צ'ק אם יש רצון מחברי הכנסת וכל אלה שעוזרים. עשו לי באמת כבוד וזה, אבל זה לא מספיק. כבוד אני לא רוצה. אנחנו רוצים להציל את המשפחות שהם בסכנה שם. אנחנו באמת רוצים שתדאגו על עולי תימן כמו עולים אחרים שמקבלים משכנתאות או דיור ציבורי. אני רוצה לזכור גם את כל אלה שעוזרים מהסוכנות. גם ראש הסוכנות. המנכ"ל. אני לא אשכח שהוא בקשר עם העולים החדשים וזה, אבל זה לא מספיק. זה לא מספיק. עזבתי הבית שלי הכול שמה. לא דבר קל שאחד יעזוב כל מה שיש לו. אני שמעתי כמה אנשים שדיברו על זה אפילו כשאני עדיין בתימן עובדים על זה אבל ככה לא יודעים כמה זמן. אני בקשר עכשיו עם אנשים בתימן. הם שואלים מה קורה עם המשכנתאות? החזירו את זה? אנחנו רוצים לבוא. אני לא יכול להגיד לו בטוח שאתה תבוא. אני לא יכול להגיד לו. אחר כך הוא בא לפה. אין לו שום דבר. אחר כך הוא יגיד מה עשית לי? אני לא רוצה להגיד את זה.

אנחנו מסיימים. הוועדה שמעה את כל הבעיות.

אני רוצה להגיד עוד כמה מילים. אני יחיא מרחבי. אני פה 6 שנים בארץ ואני סבלתי הרבה. פניתי למשרד ראש הממשלה, נשיא המדינה, עד שקיבלנו, הוצאנו את הנשמה עד שקיבלנו את המשכנתא שלנו. עכשיו יש לי את המשפחה בתימן. אחות שלי חטפו אותה לפני שבוע. מה הבעיה? השליחים מבטיחים, תעלו, הכול בסדר, יש בתים, יש זה. מגיעים, זורקים אותם פה במרכז קליטה ואין שום דבר מזה. מה שאני מבקש או שמביאים אותם מטפלים בהם עד הסוף, הממשלה מטפלת על הכול, מדינת ישראל יש לה את התפקיד הזה. שיטפלו בם או שיגידו להם אנחנו לא יכולים לתת לכם בית. אם אתם רוצים לעלות תעלו ככה, אם לא לא יכולים לעלות. או לארצות הברית או לפה. כל אחד ייקח את ההחלטה שלו. רק מה שלא יבטיחו הבטחות. יש אנשים שבאים מבטיחים אנחנו אנחנו אנחנו, סתם דיבורים באוויר, לא עושים שום דבר. זה מה שאני מבקש.

תודה. אנחנו רוצים לסיים. הוועדה קוראת לראש הממשלה להעביר החלטה להשוואת התנאים של העולים מתימן לאלו של העדה האתיופית בתחום מענקי המשכנתא. הוועדה קוראת למשרדי האוצר, למשרד הקליטה, למשרד הבינוי והשיכון להציע פתרון הולם לטיפול בעולי תימן ולהעביר לנו תוך חודש את הפתרון ואנחנו נדון פה בוועדה על זה. הוועדה מודה לשר משולם נהרי ומבקשת ממנו להמשיך להוביל את הפרויקט הזה וללוות את הנושא עד הפתרון. תודה. חודש אמרנו. הישיבה נעולה. תודה.

הישיבה ננעלה בשעה 09:49

PAGE
10