PAGE
22
הוועדה למאבק בנגע הסמים
13.7.09

הכנסת השמונה עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
פרוטוקול מס' 10

מישיבת הוועדה למאבק בנגע הסמים
מיום שני, כ"א בתמוז תשס"ט(13 ביולי 209), שעה 11:00

מדיניות המשרד לבטחון פנים במאבק בנגע הסמים – בהשתתפות השר לבטחון פנים, חה"כ יצחק אהרונוביץ’

חברי הוועדה: מוחמד ברכה - היו"ר

השר לבטחון פנים יצחק אהרונוביץ’

גונדר אייל גובר
המשרד לבטחון פנים, ראש אגף האסיר

תנ"צ מני יצחקי
המשרד לבטחון פנים, ראש חטיבת מודיעין

סנ"צ אורית שפירא-היימן
המשרד לבטחון פנים, ראש מדור מחקר פלילי

סנ"צ אהוד וולף
המשרד לבטחון פנים, ראש מעבדת הסמים

סג"ד ד"ר פבל ספיבק
המשרד לבטחון פנים, ראש ענף נרקולוגיה

נתן פז
המשרד לבטחון פנים, מנהל יחידת דרור

ד"ר גנ"מ עו"ד יוסי גובר
המשרד לבטחון פנים, ראש מחלקת חטו"ש

רפ"ק יובל רביבו
המשרד לבטחון פנים, קצין מדור נוער

דני גרוד ובסקי
משרד הבריאות, רכז בכיר במחלקה להתמכרויות

איריס פלורנטין
משרד הרווחה, מנהלת שרות סמים, אגף תיקון נוער מנותק

גליה שחם
משרד החינוך, מ"מ מנהלת אגף תכניות סיוע ומניעה שפ"י

עו"ד דרורה נחמני רוט
משרד המשפטים, ייעוץ וחקיקה פלילי

סנא חיר
משרד המשפטים

מאיר בינג
משרד האוצר, אגף התקציבים

יאיר גלר
הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול, מנכ"ל

איתן גורני
הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול, סמנכ"ל

איריס יוגב
הרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול

זאב ציגלברג
מכס, ממונה מטה סמים ארצי

ארמונד כהן
מכס, סגן ממונה מטה סמים והלבנת הון

פיני קבלו
המרכז לשלטון מקומי, סמנכ"ל לקשרי המרכז לשלטון המקומי

אגבאריה עבדל לטיף
מזכיר סיעת חד"ש

בת שבע פנחסוב

יעל – חבר המתרגמים בע"מ
מדיניות המשרד לבטחון פנים במאבק בנגע הסמים –
בהשתתפות השר לבטחון פנים, חה"כ יצחק אהרונוביץ’

אני מתכבד לפתוח את הישיבה של הועדה למלחמה בסמים.

היום אנחנו מתכבדים בנוכחותו של השר לבטחון פנים שהוא גם הממונה על הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול, לאחר שהנושא הועבר אליו. אנחנו תולים תקוות רבות, גם הוועדה וגם הגופים העוסקים בעניין, אם זה הגופים הממלכתיים והגופים מהמגזר השלישי. אנחנו תולים תקוות רבות שתשומת הלב לנושא הזה תהיה הרבה יותר גדולה. במיוחד שהדעה שרווחה והיתה קיימת עוד לפני שהגעתי לוועדה הזאת, שהטיפול בסמים הוא כעין בן חורג שההתעניינות בו מועטה, ורק במקרים בהם מתקבלות ידיעות על מקרים קיצוניים של קורבנות או של הברחות, מתעוררת באופן זמני תשומת לב ולאחר מכן חוזרים לשגרה.

אדוני השר, במהלך הישיבות האחרונות עסקנו בתחומים שונים של הכרות וסקירה של המצב ובחיבור בין גורמים והגופים שעוסקים בנושא. הנושא הזה פרוס על הרבה מאוד משרדי ממשלה והוא אינו מרוכז, להבדיל מנושאים אחרים, במשרד ממשלתי אחד. בנושא עוסקים: משרד הבריאות, משרדך כמובן, משרד החינוך, משרד האוצר, משרד הרווחה והרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול. אני מתרשם שיש תאום בין המשרדים והגורמים הפועלים בנושא אבל אני חושב שזה יוצר קושי, כי לא כולם דרים תחת כיפה אחת.

כפי שאמרנו, אנחנו תולים תקוות רבות מעצם העברת הנושא למשרד לבטחון פנים והשר יצחק אהרונוביץ’ הכרות וידיעה בנושא מתפקידו הקודם עוד קודם שהוא הגיע לכנסת. אני חושב שכבוד השר יכול לתרום למלחמה הזאת, המלחמה בנגע הסמים והאלכוהול. כל הצלחה בנושא הזה ובכל פינה שבה עוסקים בעניין, יהיו הצלחה של כלל החברה בישראל.

נוכחנו לדעת עד כמה הנושא הוא מעל מחלוקות ומעל האידיאולוגיות השונות. אידיאולוגיה נתונה לפרשנות כי יש כאלה שמרווחים מסמים ויתכן שיש להם אינטרס עסקי או אינטרס אחר להפיץ אותו. מעבר לכך אני חושב שיש אחדות דעות מוחלטת סביב השולחן הזה, וגם בישיבות הקדמות. כל הצלחה היא הצלחת כלל החברה.

אדוני, ראשית אני רוצה לאחל לך הצלחה בעצם קבלת התפקיד הזה ואני מקווה בשם כולנו שתיתן לנושא תשומת לב מיוחדת. אנחנו מודאגים ואף הבענו את הדאגה בישיבות הקודמות לגבי הצעת התקציב עליה אנחנו אמורים לדבר היום ובשלושת הימים הקרובים.

הצעת התקציב היא נמוכה ממה שהיה בשנה הקודמת ומה שהיה בשנה הקודמת היה פחות ממה שהיה אפילו בשנת 1988 כשתקציב הרשות היה 52 מיליון עוד שהרשות הייתה רק רשות למלחמה בנגע סמים וללא אלכוהול. הוסיפו את האלכוהול, העמיסו עומס נוסף על הרשות והתקציב הזה הלך והצטמק ונעשה רזה יותר. אנחנו מבקשים לנהל את המערכה במהלך השנה גם בכנסת וכמובן גם בממשלה כדי שהתקציבים לנושא הזה יוגדלו. נשמח לשמוע אותך מאוד אדוני כבוד השר, בבקשה.

תודה ליושב ראש, אני שמח להיות פה. הייתי חבר הוועדה לפני מספר שנים, וניסיתי גם לתרום את תרומתי, הוועדה חשובה ואני בהחלט מקדם ומברך אותך אדוני היושב ראש. לקחת על כתפייך נושא חשוב מאוד. ננסה באמת לכנס ואת הנושא של העוסקים במלאכה, המלאכה לא פשוטה. העבודה היא לא פשוטה, הרוב מופקד אצלי במשרד אבל אני רואה בחשיבות רבה את העבודה שלך ושל הוועדה, ננסה לסייע גם לנו וליתר הגופים כי בהחלט יש כאן הצלת חיים של אנשים ונוער עם כל המשתמע מכך.

נמצאים איתנו משירות בתי הסוהר, גונדר אייל גובר ואנשי שירות בתי סוהר.

מאחר ורוב האנשים פה הם אנשי מקצוע, ברשותך נאפשר להם לומר כמה דברים, חשוב לי שגם אנשי הרשות, גם אנשי המשטרה, גם אנשי שירות בתי הסוהר יספרו על עיקר עיסוקים ודרכי הפעולה ואיך הם רואים את העשייה. אלו דברים חשובים ביותר.

הייתי בכל זאת מבקש לפתוח בכמה נושאים. אנחנו מדברים על כשלוש מאות אלף בני אדם שמשתמשים בסמים, אנחנו מדברים על מחקרים וסקרים והנתונים הם על פי הדיווחים. המספרים האלה עולים ויורדים כל הזמן. לצערנו בדרך כלל הם עולים.

כשישים אלף מתוכם הם בני נוער בגילאי 12 עד 18, הם מהווים כ- 10% מכלל בני הנוער, 12,500 הם נרקומנים, מביניהם כ- 8,000 נמצאים במסגרות טיפוליות. המספרים האלה ידועים לאנשי המקצוע ואני רק מוסר אותם. אלו מספרים גבוהים שמעידים על גודל התופעה. אנחנו מדברים על שוק הסמים בישראל שצורך כ- 5 טון הרואין, אנחנו מדברים על כ- 4 טון קוקאין, כ- 90 טון חשיש ומריחואנה, 20 טון של סמים מעוררים כדוגמת אקסטזי ו-LSD. אלו המספרים שמונחים כרגע על שולחני ועל שולחך. אלו מספרים נוראיים, איומים שאנחנו צריכים להתמודד איתם.

אנחנו נוגעים במספרים מאוד קטנים, כשאנחנו מצליחים סוף כל סוף ללכוד איזה משלוח זה אחר דרך גבול או דרך מעבר. מצד אחד אנחנו שמחים שהם נתפסים ומצד שני אנו מודעים לכך שאנחנו נמצאים בקצה הקרחון. על פי המספרים התופעה מחרידה, מדובר על טונות. מדובר על 5 טון הרואין, 4 או 5 טון קוקאין. אלו מספרים אדירים. בשבוע שעבר חזרתי מסיור בדרום אמריקה. מה שהולך שם זה נורא, חלק מהמשלוחים מגיעים לישראל, חלקם הקטן מגיע לישראל, אבל מדברים על משלוחים גדולים מאוד ואני מתייחס כעת על משלוחים של קוקאין וההרואין.

אני בהחלט מגדיר את האיום של הסמים וגם את של האלכוהול, הסמים הם איום אסטרטגי על החברה בישראל. אין שום ספק. כך צריך להגדיר אותו וכך צריך לסמן אותו וצריך לתקוף אותו בצורה הזאת כאיום אסטרטגי. אם לא נטפל בו, אנחנו כחברה הישראלית נשלם מחיר כבד. כשמגדירים מטרות צריך לסמן אותן, זה אחד מהאיומים על מדינת ישראל. המטרה היא אחד האיום על החברה בישראל. אנחנו אומדים את הנזק הכלכלי בכ- 7 מיליארד שקלים ויש האומרים שהוא גבוה יותר. האומדן מתבסס על נתונים ומחקרים.

תחום הסמים הוא תחום מאוד קשה שאנחנו מתמודדים איתו גם בשינויי חקיקה שאנחנו מנסים לקדם, ואני יודע שיש יוזמה של מספר חברי כנסת לקדם את כל הנושא של שתיית האלכוהול, אחריות ההורים, מתי שותים, איפה נכנסים. עם כניסתי לתפקיד הסתובבתי בפאבים במרכזי בילוי של הנוער גם בתל-אביב וגם במקומות אחרים. בעולם שותים ואי אפשר למנוע את השתייה , מצד שני צריך לפקח ומהצד השלישי אנחנו רואים את הנזקים שהשתייה עושה.

אני לא מדבר רק על הנזק הגופני אלא אנחנו רואים את השיכורים שיוצאים אחר כך לכבישים, ראינו את זה רק בסוף השבוע האחרון שנהג שיכור נהג והרג שישה אנשים. זו רק דוגמה ואנחנו נמצאים בשלבים הראשונים של החקירה. זו רק דוגמה לשיכורים שיוצאים ושנוהגים למרות שיש קמפיין שאומר כ"ששותים לא נוהגים" אבל הנוער לא מבין את זה לצערי, ולא רק הנוער שיוצא ומבלה ואחר כך נוהג וגורם נזקים, ואיפה הבריאות של אותו אדם. הדברים האלה הם נושאים שאנחנו מטפלים בהם.

אני מאוד שמח, אני אומר לך אדוני היושב ראש, שהרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול עברה אלינו בחודשים האחרונים על פי החלטת הממשלה. זה נכון היה להעביר אותה אלינו. אנחנו קיבלנו את הרשות וחיבקנו אותם, התחלנו לעבוד איתה. הממשקים בינינו לבין הרשות , בין הרשות למשטרה או בין המשטרה לבין שירות בתי הסוהר בהחלטת סוגרים מעגלים. אנחנו בתחילת הדרך. דיברנו על תקציב והעליתי את זה גם מעל דוכן הכנסת, אתה דיברת. התקציב שאנחנו הולכים לאשר בימים אלה עומד על 10 מיליון פלוס מינוס. בהסכם הקואליציוני הוספנו עוד 15 מיליון. המטרה הראשונית הייתה לקבל 35 מיליון ואנחנו רחוקים עדיין מהמספר הזה.

כולנו צריכים להתארגן ואני אשמח שאדוני היושב ראש יסייע, יש הרבה מה לעשות בתחום. הרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול והיא למעשה המנוע והמחולל של כל העשייה הזאת, של כל הנעת הדברים האלה. הנושא הוא תקציבי ובהחלט צריך לשים את זה על סדר היום. דיברנו על הנזק הכלכלי אבל מצד שני אנחנו לא נותנים להם את הכלים להיכנס לדברים. הנושאים באמת בראש מעיינינו.

הנקודה האחרונה זה נושא הגבולות. אמרתי מעל הדוכן – גבול לבנון פרוץ, ישנה גדר ויש עדיין ניסיונות מוצלחים של הצבא ושל כל מי שעובד, ישנה יחידה של המשטרה שעובדת ועושה עבודה מצוינת. אבל צריך לדעת שמצליחים להעביר שם משלוחים, כולל סמים.

על פי הנתונים שנמסרו כאן, אנחנו רואים שההברחות בגבול הלבנון פחתו מאוד.

נכון אבל עדיין זה קיים. אנחנו מדברים על תחושות ואנחנו יודעים על התפיסות וזה בסדר, אבל יש הרבה הברחות ואנחנו לא יודעים כמה. אנחנו מקבלים את הנתונים בדיעבד כשהסמים בישראל או כשאנחנו יודעים שהייתה הברחה, או שיש מניעה. אנחנו עדיין יודעים שיש שם מעבר של סמים.

אני יכול להגיד לך שהגבול סגור הרמטית? לא ! יש את ראג'ר לדוגמה ולא רק. אלו מעברים מלבנון ויש עוד, ובוודאי ראש החטיבה המודיעינית יתייחס לזה בהמשך. הגבול עם סוריה סגור כמעט לחלוטין אבל אנחנו רואים שם סימנים. הגבול עם ירדן, גם הצד הירדני עובד יפה וגם אנחנו, אבל ההברחות עולות כל הזמן, אנחנו תגברנו שם את יחידות המשטרה ונכנסה יחידה נוספת לעבוד על גבול ירדן ואנחנו רואים תוצאות יפות בגבול ירדן.

הגבול עם מצרים הוא גבול פרוץ ואני מזכיר את זה לכולם. יש שם מעבר סמים ולא רק, יש שם מעבר של מבריחים, אריתריאים וסודנים וכל מה שקשור לגבול מצרים וכל מיני פליטים. אני עדיין חושב שעושים עבודה די יפה במעברי הגבול הימיים והאוויריים אבל אנחנו מרגישים שעדיין יש הברחות עם כל הניסיונות למניעה עדיין מצליחים. אני מעריך שחלק נכנס דרך המעברים. מאחר ויש היצע וביקוש יש כניסה ויציאה ולפעמים אנחנו משמשם כמדינת מעבר להעברת הסמים.

ברשותך, אדוני היושב ראש, הייתי רוצה להתחיל עם יחידת המודיעין כדי לקבל סקירה מודיעינית ואחר כך לשמוע את שירות בתי הסוהר ונסגור את המעגל עם הרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול.

רציתי להעיר הערה בעניין המכס.

אין בעיה, אתה יכול להעיר אני לא היושב ראש, אתה יכול להעיר כל הערה.

אתה אחראי על המשטרה ועל שירות בתי הסוהר.

אני לא אמרתי על המכס מילה, היושב ראש מנהל את הדיון.

לא רק שאתה רשאי לומר הערה אתה גם תקבל את הבמה לומר את דבריך. הייתי בנמל אשדוד וראיתי שהם עושים עבודה נפלאה שם.

ודיברנו על השיקוף בחיפה שחסר.

בוקר טוב. השר פתח ואמר שזה איום אסטרטגי ומבחינתנו כמשטרת ישראל אכן אנחנו רואים את הנושא כאיום אסטרטגי ואנחנו מממשים את זה בתכנית. אני חייב לומר שבנינו תכנית בתחילת שנת 2008, תכנית זו הייתה בשיתוף פעולה גם של שהרשות, גם של המכס וגם של גורמים אחרים. יחד בנינו את התכנית ולמעשה התכנית הזו מומשה ולשמחתי לאחר תקופה של שנה וחצי אנחנו יכולים לומר שהיעדים שקבענו לעצמנו הושגו ואף ההישגים הם מעבר ליעדים המוגדרים ואני ארחיב ואפרט.

התכנית נקראת עשרת הצעדים, ולא דיברנו על זה בקול עד היום. אבל היום כשהשר הגיע לוועדה החלטנו שאנחנו מגיעים ופורסים בקצרה את תכנית עשרת הצעדים. לתכנית יש משמעות. יושבים כאן המעורבים והם יודעים ומכירים את התכנים שלה.

התכנית היא תלת שנתית, אמרנו שאנחנו חייבים לפעול במגמה תלת שנתית ולראות בנקודת הזמן שאנחנו נמצאים, בסוף 2007 ותחילת 2008 ובסוף שנת 2010 לעמוד בתוצאות המיוחלות. הרעיון היה לטפל גם ביבואנים, גם בסחר וגם במשתמשים ובנוער.

התכנית מדברת על ארצות היעד, ארצות המוצא של הסם. השר הזכיר את דרום אמריקה שהוא ביקר שם. מבחינתו בעזרת הנציגים, ובעזרת היכולות המודיעיניות שיש לנו מנסים לשים את היד על החומר כבר בארצות המוצא. זאת אומרת באותן מדינות שבו יש את התכנון הראשוני להבאת סמים לארץ. כמובן שאנחנו כמדינה קטנה החלק היחסי שלנו הוא בהתאם. אנחנו בהחלט עושים שיתוף פעולה עם משטרות אחרות כדי להניח את היד על הסם, למנוע ולסכל את היכולת להגיע הנה.

הנקודה השנייה היא הגבולות. השר פירט לגבי הגבולות ואני ארחיב במעט. הגבולות הם המעבר הטבעי אלינו פנימה לתוך מדינת ישראל. אנחנו יודעים למפות את האיומים מכל גבול ויודעים אילו מענים אנחנו צריכים לתת. התכנית אמרה שיש להקים יחידות כי אחרת אתם לא תוכלו להסתדר מול הגבולות. צריכים אנשים מקצועיים וצריכים הרבה כסף. צריכים הרבה כסף לאמצעים טכנולוגיים וצריכים יחידות ייחודיות.

בצפון הוקמה יחידה שנקראת "יג"ל ", היחידה לגבול לבנון, והיא פועלת בשיתוף פעולה עם צבא ההגנה לישראל. ישנה יחידה שהביאה למספר הצלחות, ואנחנו מודעים שיש חומר עובר ושעליו אנחנו לא שמים את היד. אבל המשמעות של יחידה שתופסת את הסוחר, ונניח שאותו סוחר מבריח פעם בחודש 20 קילו. אם אני תופס אותו בסיכום השנתי אני חתכתי תהליך של יכולת הברחה של 20 כפול כל הפעמים. כמובן שיש מי שממלא את מקומו וגם עליו אנחנו צריכים לשים את היד.

המבריחים משתכללים.

גם אנחנו משתכללים.

אבל אתם צעד אחד אחורה.

אני מקווה שאנחנו מנסים לצמצם את הקצב ולעמוד בטכנולוגיות שיכולות לעזור לנו לצמצם את היכולות של אותם גורמים.

בגבול ירדן העמדנו את יחידת מגן שהיא יחידה חדשה שהביא לסידרה משמעותית ביותר של הצלחות. אם הוועדה תחליט ותרצה שאני אציג את התכנית בהרחבה בישיבות הבאות אציג אותה. עלינו בעשרות אחוזי תפיסות. התפיסות לא נמדדות רק בכמות הסמים אלא בעוצמה ובהרכב של אלה שתפסנו וביכולות שלהם לעשות עבודה בגבול המסובך והארוך הזה של 200 קילומטר ויותר.

הגבול המצרי כאמור פרוץ וכפי שנאמר פה. שם אנחנו מפעילים את משמר הגבול ערבה, ולמעשה הוא סוגר לנו את הפן הזה יחד עם הצבא.

הקמנו יחידה בנמל תעופה בן גוריון 747, יחידה מאוד מקצועית. בחודשים האחרונים אנחנו רואים שמסמנים אותם גורמים שמחדירים סמים דרך המעברים או בעיקר דרך נמל תעופה בן גוריון. זו המעטפת של הגבולות.

אנחנו מגיעים לפעילות פנים ארצית. הפעילות בתוך הארץ הייתה חלק מההחלטה האסטרטגית הכוללת לפעול מול הסוחרים. כלומר אם לא הצלחנו לשים את היד בארץ והמוצא ולא על הגבולות הוחלט לשים את היד על הסוחר שהוא למעשה זה שמפזר את ה- 100 גרם שהוא מביא ל- 10,000 מנות. צריך לראות מה קורה ל- 10,000 המנות בשכונה שקטה, הסוחר יושב עם 10,000 מנות, מגיעות מוניות, תנועה. לנו חשוב לשים את היד על הסוחר עצמו וזה במעטפת הפנימית. במעטפת הפנימית עלינו ב- בכמות התיקים 38%, אלו נתונים יבשים שנמצאים פה אצלי. קבענו לעצמנו בעשרת הצעדים של התכנית עליה ב- 35% בכמות התיקים בנושא סחר בסמים.

הכוונה לתיקים שנפתחו?

תיקים שנפתחו ונשפטו. יש לנו את הרשימה המסודרת.

מבחינתנו התכנית הזאת צמחה לגבוה בעניין סוחרי סמים. את כל העבודה הזאת עושה משטרת ישראל אבל תמיד בתמיכה של הסביבה פה ויש לכך משמעות.

לתכנית יש פן נוסף והוא הנגיעה בבני הנוער המשתמשים ובאלה שמוכרים לבני הנוער. התכנית נוגעת בעניין הזה באופן הדוק ביותר. זה לא אומר שאם אני יודע שבעל קיוסק הסמוך לבית הספר מוכר לצעירים שנכנסים לבית הספר, אני לא מאשים את כל בעלי הקיוסקים או הפיצוציות חלילה, אנחנו נותנים לקיוסק הזה או לפיצוציה עדיפות על פני מקומות אחרים.

נושא נוסף שקיים בתכנית הוא החילוט, שזה גורם שמאיים על הסוחר. הסוחר לעיתים יעדיף להגיע לעסקת טיעון בנושא הכספי ולא על השנים. בנושא הזה אני אתן לרשות שידברו אחרי, אבל אני רוצה לציין שאנחנו בקפיצה אדירה. למשל קבענו כיעד מסוים סכום מסוים של מיליונים לשנת 2008, הקמנו מערך חדש של חילוט בסיוע הרשות, ככל שנוסיף ונגביר כך נביא יותר תפוקות. אתמול שמעתי שנתוני החילוט קפצו במאות אחוזים, הכסף שאנחנו לוקחים. למשל סוחר מלבנון זרק חומר ותפסנו כ- 600 אלף דולר הכסף מיד הולך, מכוניות, הכל הולך מיד לטובת החילוט. ההכשרות ובניית המערך, קציני החילוט והאמצעים שיש ברשותם זה בעזרת הרשות.

אנחנו עובדים בעזרת המכס בגבולות ובמעברים, עם הידע של המכס ובשיתוף עם המכסים בעולם וזה פן נוסף בתכנית.

התכנית למעשה היא תכנית מאוד רחבה ובמספר דקות אני מעביר את תמציתה. כשאני מעביר את התכנית בפורומים אחרים אני מעביר אותה במשך כשעה, שעה וחצי, כאן אני מנסה להעביר ב- 5 דקות את המסרים העיקריים של התכנית שהתממשה. סימנו את נושא הסמים כבר בתחילת שנת 2008, קבענו תכנית, קבענו ממדים ויעדים לתכנית, קבענו דרך לתכנית והתכנית מתממשת. יכול להיות שאם נפעיל ונדחף עוד כספים, ונקנה עוד מכשירים מתוחכמים כאלה ואחרים שנקנו השנה, נפעיל עוד אמצעים טכנולוגיים ונרחיב את יחידות הגבול, נרחיב את הטיפול בקיוסקים ובפיצוציות שמהוות בעיה בנושא של בני נוער - נעשה במקום 20 מבצעים 40 מבצעים. הכל זה פונקציה של אמצעים.

יש קשיים בחקיקה. יש נקודות בחוק שמעכבות את העבודה שלכם?

זה הסעיף האחרון של התכנית ואולי הוא צריך להיות הסעיף הראשון בעשרת הצעדים. יש כאן את עניין החקיקה ולנו יש המלצות לשינוי חקיקה ויש לנו המלצות בעיקר בנושא החומרים המופצים באמצעות הפיצוציות, אני אומר לכם שזה מטריף אותנו כי אתה תופס חומר ואז הוא מיד משנה את ההרכב שלו. גם אנשינו וגם אנשי משרד הבריאות יתייחסו לכך.

אנחנו רואים את בני הנוער שנכנסים לפיצוציות, אנחנו רואים את הפן של האלכוהול אבל יש גם העניין של החומרים שמשנים את הגוון שלהם או את ההרכב שלהם. אנחנו רואים את התוצאות. השוטרים שמגיעים בשלוש או ארבע לפנות בוקר נאלצים להתמודד בחזית הזאת, מול הצעירים שאותו פושע בפיצוציה מוכר להם, לא כולם כאלה, ישנם כאלה שמוכרים חומר כזה או אחר שלעיתים הוא על פי החוק, הוא מצא את הפרצה לתקופה מסוימת. לנו יש בהחלט הצעות לשינוי חקיקה וגם את זה אנחנו מעלים ונעלה בצורה מסודרת עם הרשות.

נתתי סקירה על רגל אחת, שבה הבאתי את הדברים מהזווית המשטרתית. לסיכום אני יכול לומר שראינו בזה יעד, ראינו בזה דרך, ראינו בזה משימה וראינו בזה שליחות. מתחילת שנת 2008 אנחנו מתעסקים בזה ואנחנו מוציאים סיכום חצי שנתי שהשר חשוף אליו. מבחינתנו בכלל המגמות ובכלל החומרים אנחנו רואים עליה במעצרים. אני שמח ביותר שאנחנו הצלחנו לפתח את העניין בארצות המוצא. כי אם שם אני בולם אז אני בולם את הכמות הגדולה ואני גם חוסך לעצמי הרבה עבודה, ואני מתפנה לדברים אחרים. תודה.

ברשותך אייל גובר, קח גם אתה כמה דקות ותן לנו סקירה מה קורה בשירות בתי הסוהר.

סליחה, אבקש שתתייחס בדבריך לנושא הגמילה ולקשר עם השיקום. אחרי שיוצאים מכם, יש מספר של משתחררים שחוזר אליכם, אני חושב שזו אחת מנקודות המפתח שצריך לתת עליה את הדעת.

אנחנו נציג היום את פעילות שירות בתי הסוהר במאבק בנגע הסמים, אנחנו נתמקד היום בפעולות שאנחנו עושים כנגד נגע הסמים. חשוב להבין ששירות בתי הסוהר מתוקף הוויה והעשייה שלו, כמעט כל פעילות גם הטיפולית וגם האכיפה המתבצעים בו יש להם נגיעה בהתמודדות עם סוגיית הסמים.

אני מבקש להתחבר לדברים האחרונים שאמרת, על החזרה למאסר. היעד המרכז של השירות זה לצמצם זאת. כל המטרות וכל העבודה שלנו מכוונים להגיע לשם. אנחנו גם נתייחס במהלך הדברים לאחוז הרצדיבזם של המשתמשים בסמים, של אלה שמקבלים טיפול ושל אלה שאינם מקבלים טיפול.

שירות בתי הסוהר מתמודד בסוגיית הסמים או עם נגע הסמים בשני היבטים מאוד מרכזיים. האחד זה הביקוש והשני זה בהיבט ההיצע. על היבט ההיצע ידבר רב כלאי נתן פז שהוא מפקד יחידת דרור שהיא יחידה מיוחדת שעוסקת באכיפה וזה בעצם הקטע של מניעת כניסת הסמים לבתי הסוהר. בהיבט של הביקוש אנחנו מתייחסים להיבט הטיפולי.

בהיבטים הטיפוליים יש שני מרכיבים, האחד זה הטיפול הנפשי, חברתי, שיקומי שעליו ידבר גונדר משנה יוסי גובר שהוא ראש המחלקה לחינוך, טיפול ושיקום עורך דין ודוקטור יוסי גובר. על הקטע של הטיפול הרפואי הנרקולוגי ידבר דוקטור פבל ספיבק שהוא ראש ענף נרקולוגיה בשירות בתי הסוהר. אני מציע שאנחנו ניפתח עם שנתן פז שידבר על היבט האכיפה ואחרי זה יוסי ודוקטור פבל ספיבק ידברו יחד כל אחד לפי תחום התמחות שלו.

אני מבקש לעלות שאלה נוספת בנוכחות השר. זה עלה בשתי ישיבות, יש טענות על העלמת עין לכניסת סמים לבתי סוהר על מנת לקנות שקט תעשייתי.

רציתי להתייחס לזה ברשותך, אבל חשבתי שזה כבר לא רלוונטי. זו אגדה שלא הייתה באמת, לפחות במשך עשרים וחמש השנים שאני משרת בשירות בתי הסוהר. הסמים זו אחת הצרות הכי צרורות שיש לנו בשירות בתי הסוהר, זה אבי כל חטא, זה מכניס אי שקט עצום. על כל אחד שכאילו זה מרדים אותו ומטמטם אותו כדי שהיה לנו שקט זה מאבקים על כסף ושליטה, על טריטוריות ואחר כך התנהגויות בלתי נשלטות. אגדה.

אני לא אומר שיש מדיניות ואני מקבל את הדברים, אבל איך אתם יכולים לשלוט כדי שאנשים מתוך המערכת לא ימעדו?

אנשי שירות בתי הסוהר?

כן.

אחד היתרונות הגדולים של שירות בתי הסוהר זה שהוא גוף מאוד מרוכז. אמר פעם אחד ממפקדי בתי הסוהר שלימים היה גם יותר בכיר והגיע לדרגת גונדר, הוא אמר שבבית סוהר של 700 אסירים יש 800 מלשינים. אם איש סגל סורר, במוקדם או במאוחר יעלו עליו. זה לא משהו בינו לבינו, זה בתוך בית הסוהר, תמיד יש עדים ותמיד יש מישהו בסביבה. מאוד קשה לאיש סגל בשירות בתי הסוהר לבצע עבירות מסוג כזה.

אנסה בכמה דקות לתת את הפן שלי. אני מפקד יחידת דרור. יש לי כאן דברים מוחשיים כי אני חושב שטוב מראה עיניים וכדאי להציג ולהמחיש. דברנו על סמים וצריך לזכור שזו עבירה מרכזית. לגבי נתון אחד שאני מניח שאייל גובר ייגע בו הוא של- 50% מכלל אוכלוסיית הפליליים יש לה קשר כזה או אחר לסמים, רובם מכורים. אם אנחנו מדברים על שירות בתי הסוהר שהוא גוף טריטוריאלי בטחוני סגור, אנחנו לא מדברים על כל מדינת ישראל בהיבט של מקום פתוח, יש לזה משמעות גבוהה מאוד.

לא ניתן לבוא ולומר מהם המימדים, אבל על פי מה שאנחנו תופסים ניתן לכמת את זה ולומר מה הרציונל של כמויות הסמים. לדוגמה: מנה אחת של סמים שעניינה 0.7 גרם היא עצם גרם אחד של סם, זה אותו גרם שמוכרים, ולצורך העניין בלוד ומבלי להיכנס לסיבות אלו או אחרות. את אותו גרם מחלקים בשירות בתי הסוהר לשלוש, 0.3, בגלל שזו טריטוריה ביטחונית וסגורה לוקחים את אותו גרם ומחלקים אותו להרבה יותר מנות. אם תפסנו 100 גרם ומכפילים כפול 7 כפול 50 שקלים מקבלים ממדים עצומים. סביב תופעת הסמים ישנן עבירות נלוות שהן עבירות מסוכנות של פגיעה באחרים, של התחמשות, של איום על סגל ועל אזרחים ואת העניין הזה אני מקשר בקשר ישיר לסמים.

הערה נוספת בעניין הזה, חשוב לזכור שאותו סוחר סמים שעצרנו והכנסנו למתקן אינו מפסיק את פעילותו בסמים, מכוונים פשיעה מתוך בית הסוהר וזה עיסוקם. אנחנו עושים את כל הפעולות כדי לטפל בתופעה ואני אציג אותן. ישנם שלושה סוגי עבריינים שיושבים על נושא הסמים והם: הסוחרים, הבלדרים והנרקומנים.

אם אנחנו מתייחסים ליעד המרכזי שאנחנו תוקפים הם הבלדרים, מאחר שסוחר סמים שנמצא בתוך כותלי בית הסוהר ושמוגדר מתוקף החוק, מתוקף הסמכויות, כסוחר סמים חלות עליו הגבלות שמתבטאות בהגבלת הטלפונים, הגבלות בביקורים ובכל מה שמאפשר לו לפעול באופן חופשי בחוץ. הוא תחת פיקוח אבל עדיין יש לומר שהסוחרים מצליחים לעשות כל מיני פעולות שעניינים סחר.

אבל הבלדרים, אותם האנשים שמאותרים כמי שיוצאים לחופשה, ומי שנגיש לכל מיני מקומות הוא בעצם אחראי להברחת הסמים. ויש כמובן את הנרקומנים שהם אוכלוסיית היעד. יש כמה רמות בהגדרת סוחרים, יש את הסוחר הגדול שדיבר עליו ראש יחידת המודיעין של המשטרה, ההוא שהגיע מלבנון, יש את הסוחר הקטן שמפיץ את הסמים בתוך האגף. החלוקה הזאת חשובה כדי להבין.

הסיבות העיקריות זה כסף. הסחר בסמים הוא מנוף כלכלי מאוד מאוד גדול. לכאורה אסיר לא יכול להחזיק סכום בתוך כותלי בית הסוהר, את הכסף מפקידים בקנטינה. יש היבט חוץ בית הסוהר שהיא תעשייה שלמה שמגלגלת כסף והעניין מוכר.

כוח ועוצמה, בעל המנה הוא בעל הדעה. כוח ועוצמה סביב הסמים מאפשרים לאותו אדם להשפיע על אסירים אחרים להבריח סמים, אלה יכולים להיות הבלדרים ובכלל גם אסיר שאין לו כלל קשר לסמים. אותו אדם שמאתרת אותו וועדה מוקדמת לכאורה של עבריינים שמוצאת אותו כדי להעביר איתו סמים. זה לחץ על בעלי חוב ועל קרובי משפחה ועל המשפחות בחוץ, ולא פעם אנחנו מקבלים ידיעות על כך. והיכולת של אותו סוחר סמים להפעיל כנופיה, חד משמעית, של חיילים, בעיקר נרקומנים שיעשו הכל בשבילו, להחזיק אמצעי לחימה, להחזיק הסמים ומי כדי לתקוף סגל או אחרים.

צריך להבין ולומר את הדברים, אי אפשר לחסל את התופעה לחלוטין. צריך להביא את התופעה למינימום נסבל כי כל זמן שקיימת אוכלוסיה נרקומנית וכל עוד יש ביקוש לסמים הסמים ימצאו את דרכם פנימה. אני מיד אציג איך תוקפים את זה, ותוקפים את זה בצורה מאוד אפקטיבית.

מעגלי הפעולה, מדובר פה על יחידת דרור וגם על שירות בתי הסוהר כללי, יחידת דרור היא חלק מהארגון. בדקנו וניתחנו את כל הנתיבים דרכם יכולים סמים לעבור. אתחיל מהליבה.

כשאנחנו מדברים על אדם שנכנס עם סמים על גופו, אנחנו מדברים על מתקן של מעקב על סמים שמוחזק במתקן דרור, אנחנו מדברים על רזולוציה שמסביב למידע מודיעיני או סביב התנהלות אחרת של איסוף אנחנו מקבלים מידע על אדם שיש על גופו סמים, אני אומר בצער שמתייחסים לגוף האדם ככלי קיבול להחזקת סמים ומכירים את זה גם מהמשטרה על אנשים שמגיעים מחוץ לארץ. שירות בתי הסוהר יודע להחזיק אותם על פי חוק ולפקח עליהם בתנאי הפרדה.

תראו את הדוגמאות על הכמויות שתופסים מאותם אסירים. מדובר על 141 גרם, על 163 גרם. לדוגמה: שני חבר'ה שהגיעו ביום אחד לבית סוהר כרמל שהאוכלוסייה העבריינית שם היא רוב רובה, נרקומנית, מופיעים שני חבר'ה שביום אחד מנסים להחדיר כמעט חצי קילוגרם סמים. אנשים שמחזקים בגופם אמצעי לחימה כעבירה נלוות לאותו סחר בסמים וגם בעניין הזה ישנן דוגמאות.

מיהי האוכלוסייה שמחזיקה סמים? אנחנו מכירים מקרוב את העבריינים האלה בהיבט שהם יעשו הכל כולל להיות על סף המוות ולא לתת את הסמים. אנחנו מחזיקים אותם במתקן ובסופו של דבר מגיע אדם לבית חולים כי הוא יכול למוות וכרגע יש תופעה בריאותית שנגרמה בעקבות החזקת סמים. יש כאן לא מעט דוגמאות של אנשים שנותחו בהקשר של הצלת חיי אדם ובסופו של דבר הוצאו מהם הסמים, יש לא מעט דוגמאות בעניין הזה.

לגבי שיטות הסלקה, היצירתיות של החבר'ה, דיברת על כך שאנחנו בצעד אחד אחורה. אנחנו כל הזמן במלחמת מוחות וצריך להבין הזה. השדרוג של היכולות גם בתחום הטכנולוגי, גם בתחום המודיעיני, וגם בתחום של החיפושים והפעילות היזומה מאפשרת לנו בסופו של דבר למצוא תופעות כמו בליעת סמים בבלונים כדי שהם יצוצו לאחר זמן במתקן, וכדי שבסופו של דבר הם לא ישתחררו ללא מתן הסמים. זה בעניין החזקת הסמים בגופו של אדם.

לגבי חיפוש סמים, אנחנו נכנסים לחיפוש בכל היחידות בשירות בתי הסוהר, כחוט השני ולא רק יחידת דרור, כל יחידות השטח מבצעות את החיפושים מספר פעמים ביממה. יש לזכור שסוהר שנמצא באגף יכולת חלוקת הקשב שלו לחיפוש יסודי לאורך זמן אינו זהה ליכולות של יחידת דרור שהיא יחידה קטנה. סוהר שעובד 24 שעות נכנס שלוש, ארבע וחמש פעמים לאותו תא, אבל בסופו של דבר הוא יכול לחפש חצי שעה או ארבעים דקות, יחידת דרור יכולה לחפש 8 שעות כי זה המקצוע שלה וזה מה שהיא עושה.

אני אתן דוגמאות לדברים שנמצאים בתוך התא, אותה עבירה של התחמשות כדי להגן על הסחר בסמים, להגן על הכנופיה, אמצעי לחימה מאולתרים, הסלקה של כל מיני חומרים במקומות כמו חלונות, מרצפות או כל דבר אחר, טלפונים כדי ליצור את הקשר עם החוץ ולעסוק בסחר סמים, חומרים כתובים והנחיות לגבי סחר בסמים. בהיבט הזה אתם יכולים לראות את התמונות וחשוב לי להמחיש את זה באופן ויזואלי.

ביקורים – נתיב החדרה נוסף, נתיב משמעותי והוא נתיב הביקורים. קבענו לנו יעד מוגדר בנושא הזה מאחר שאזרחים, משפחות וגם בעלי תפקידים, צריך לומר את זה כי יש דברים שמוחדרים באמצעות בעלי תפקידים רשמיים ולא נרחיב בעניין הזה.

למי אתה מתכוון?

עורכי דין, אבל לא רק, גם, אני אתן דוגמה עובדתית. לפני כשנתיים יחידת דרור תפסה עורכת דין בהברחת סמים לראש ארגון פשיעה. בתוך הליפסטיק שלה נמצא חומר חשוד כסם. הביקורים והפגישות התדירות עם אותם אסירים מהווים נתיב הברחה. בנתיב זה עוברים חומרים כתובים ודברים נוספים. מבריחים גם באמצעות תחתיות כפולות ובכל מיני אמצעים שאנחנו מתמודדים איתם טכנולוגית, טלפונים שמוברחים על ידי קטינים כדי להבטיח את ההחדרה.

יוזמת רשות בתי הסוהר לתפיסה, כתפיסה כללית, מהנציב, סגנו, ומדיניות השר הוא לא להמתין עד שהאסירים יכנסו אלא הוא מנתח את כל הנתיבים.

נתיב הברחה נוסף זה באמצעות זריקת סמים או חפצים מעבר לחומות. צריך לזכור שמגיעים עבריינים לסביבת בית הסוהר, ניקח לדוגמה את בית הסוהר כרמל, רוב האוכלוסייה שנמצאת שם היא אוכלוסיה של מכורים לסמים, בלדרי וסוחרי סמים. בשנתיים האחרונות התרחשו לא מעט זריקות של סמים. לדוגמא אסירים שלצורך העניין מוגדרים אסירי יעד גם של המשטרה, בפעילות משותפת הם מצליחים לסכל ולתפוס אנשים עם ראיות. אני מוכרח לציין שלא רק סמים זורקים ולהעיר שהיכן שנזרקים סמים ייזרק מחר נשק ודברים אחרים. צריך לזכור את זה ולהבין שסמים הם המחולל של כל הדברים.

יציאות זמניות, הן נתיב נוסף, האסירים מנצלים את יציאתם הזמנית לבית המשפט, לבית חולים, ולא במעט פעמים היציאה בחסות שירות בתי הסוהר ששומר עליהם. האסירים מאוד יצירתיים ובסופו של דבר הם מצליחים להסליק את הסמים ובמגע כזה או אחר עם מבקר או אזרח להבריח. לדוגמה אסיר שיוצא לבית חולים, קטוע יד ורגל שיוצא לטפל בפרוטזות שלו בבית החולים עם כל ההיבט האנושי של המקרה, הוא מגיע לבית החולים ולצורך העניין הוא מגייס את אותם ספקי סמים ומצליח בקשר של רופא חולה להסליק סמים. יש דוגמאות רבות אבל זו דוגמה מרכזית.

נתונים לגבי מבצעים בנושא של יעדים ומדדים – לקחנו את הנתונים, מוצגים כאן נתוני יחידת דרור ונתוני שירות בתי הסוהר ואם אנחנו משווים זה כ- 40% מכלל שירותי בתי הסוהר.

כל מה שקשור לאחזקת סמים בגופו של אדם, החלק הכחול שבמצגת מתייחס לשנת 2008 של סך כל השליפות של אנשים שהגיעו בחצי שנה למתקן מעקב סמים – 54 איש למול 130 איש בחצי שנה זו. אם אנחנו מתעסקים בתוצאות החיוביות של אנשים שנשלפו מדובר בשנת 2009 קרוב ל- 42%-43% חיובי, בעצם כל בנאדם שני או שלישי נתפס עם סמים. זה אומר שהמודיעין טוב והוא צריך להיות יותר טוב וצריך לפעול כל הזמן כדי לשפר.

בעבודה היום יומית שלי, הכמויות הם לא המצפן שלי, כי אם אנחנו רוצים להגיע להרתעה ולאפקט חזק בלחימה בפשיעה אנחנו צריכים לדבר על תיקים, על כתבי אישום כי זה בסופו של דבר יוצר את ההרתעה. אני מדבר על זה גם במונחים של שירות בתי הסוהר ויש על כך הסכמה. לדוגמה החזקת אמצעי לחימה – אנחנו פותחים תיקים פליליים גם על החזקת אמצעי לחימה, מה שלפני שנה או שנתיים נראה לא סביר כי לכאורה כל אסיר רוצה להחזיק אמצעי לחימה ואם לא תפסתי עליו את אמצעי הלחימה יש לי בעיה, ממש לא. תופסים את האמצעי הלחימה ופותחים תיק על החזקת אמצעי הלחימה גם אם זה להב יפני של 5 סנטימטר וגם אם זה יהיה דוקרן של 20 סנטימטר. בסופו של דבר יש כאן הרתעה. יש לא מעט ידיעות מודיעיניות וגם תגובות של אנשים שזה בהחלט מרתיע.

בוא נעצור פה, אנחנו נכנסים כאן לפירוט על היחידה יותר מדי.

נכנס גם נציג משרד האוצר, שארצה לשמוע אותו.

אנחנו בשירות בתי הסוהר אכן עוסקים גם בטיפול באסירים, עוסקים במניעה והסברה והטיפול הוא מתוך שליחות חברתית ממעלה ראשונה. כמו שנאמר כ- 50% מכלל האסירים בשירות בתי הסוהר נגועים בדרך זו אחרת בסמים, וזה מחייב אותנו לנקוט פעולות מגוונות למיגור התופעה.

הנחת היסוד הראשונה, שהכליאה זו הזדמנות לטפל באותם אסירים המכורים לסמים. הסמים מהווים איזה גורם מרכזי ומשפיע על התנהגות השלילית בבית הסוהר. הטיפול בתופעת ההתמכרות לסמים ואלכוהול משפיעה באופן חיובי על האווירה במקום. ההצלחה במאבק הזה מותנית בתיאום ושילוב בין כל הגורמים האחרים ולא רק בזמן השהות בבתי הסוהר.

התמודדות בתופעת ההתמכרות מחייבת מקצועיות וגם יכולת ניהולית במאגר נתונים לצורך מעקב והערכה מחקרית.

בטבלה המוצגת לפניכם יש נתונים של שני סקרים שנערכו בשירות בתי הסוהר, האחד בשנת 2000 והשני בשנת 2008, אפשר להשוות את הנתונים היות ששני הסקרים נערכו באותה שיטה. מבלי להיכנס לפרטי פרטים ניתן לומר מהשוואת הנתונים, שהיום שירות בתי הסוהר מתמודד עם אוכלוסיה הרבה יותר מורכבת מבחינת צרכני הסמים, מבחינה כמותית, שמתוכם כ- 50% מהאסירים הפליליים היום הם צרכני סמים ומתוכם כ- 95% מכורים לסמים, ראוי לציין שלא כולם משתמשים, הסקר הוא אנונימי הדיווח הוא של כל אחד.

לא כל אסיר משתמש בסמים במהלך המאסר, כ- 30% דיווחי על כן שימוש במהלך המאסר וזה נתון מעניין בפני עצמו. נתון נוסף שכדאי להתייחס אליו כאן זה הנתונים על אסירים שהחלו בשימוש בסמים במהלך מאסרם, אם נשווה את השנים 2000 ו- 2008 אנחנו נמצא ירידה באחוז האסירים שהחלו את השימוש בתוך כותלי בתי הכלא. זה חשוב כי אנחנו מיחסיים לנתון זה הוכחה שהמאמצים שלנו להפרדה בין שתי האוכלוסיות של משתמשים ולא משתמשים וגם שמאמצי יחידת דרור הם אלה שמביאים את התוצאה הזאת, ופחות אנשים נדבקים בשימוש בסמים בין כותלי הכלא. בסך הכל שירות בתי הסוהר בסך הכל מתמודד עם אוכלוסיה הרבה יותר קשה מאשר לפני מספר שנים.

את אותו דבר אפשר לומר גם לגבי שיעור אסירים שמשתמשים במשקאות חריפים, "אלכוהוליסטים", כי השיטה שאנחנו השתמשנו בה לא נותנת להגדיר על סמך שאלון אנונימי את הקבוצה באופן חד משמעי כאלכוהוליסטית, כי על סמך שאלון אנונימי וללא ראיון קליני לא ניתן לאפיין, אבל זה נותן אינדיקציה מסוימת על דפוסי השימוש במשקאות חריפים ואנחנו חושבים ששיעור אוכלוסיית האסירים של שותים כבדים הולכת וגדלה.

מסגרות הגמילה שלנו בשירות בתי הסוהר מגוונות ובית הסוהר חרמון שמהווה בית סוהר מרכזי ששם אנחנו מרכזים ומטפלים במכורי סמים. בית הסוהר כולל מספר מחלקות , יש מחלקה תעסוקתית, מחלקה שפעולת על פי גישה , מחלקה שפועלת פי עקרונות הקהילה הטיפולית ומחלקה נוספת שמטפלת במכורים לאלכוהול.

יש גם מחלקות נוספות האחת שמטפלת באלימות במשפחה וגם בעברייני מין. המסגרות מעבר לבית הסוהר חרמון שהוא בית הסוהר המרכזי מתקיימות ביחידות עצמן, יחידות שירות בתי סוהר או כפי שאנחנו מכנים אותן יחידות המג"ש – מחלקה לגמילה ושיקום. יש לנו חמש יחידות כאלה בצלמון, בשרון, ברימונים, בנווה תרצה ובדקל. בכל אחת מהיחידות האלה מרוכזים כ- 40 מטופלים המטופלים באופן אינטנסיבי.

כשבחנו את אחוז הרצדביזם במסגרות הגמילה אנחנו מצאנו שהוא נמוך באופן משמעותי מאחוז הרצדביזם הכללי בשירות בתי הסוהר, כאשר זה עומד על 31% במסגרות הכלליות לעומת 62% באוכלוסיה הכללית. זה אומר שבעצם הטיפול שמוענק לאסירים הוא אפקטיבי ובהחלט עושה את שלו.

מסגרות נוספות הן מסגרות יחידתיות שנקראות תכניות ל"ב, תכנית לגמילה בבית הסוהר, תכניות שמתקיימות ביחידות עצמן. פרויקט גמילה בבית הסוהר, היא מסגרת טיפולית מקצועית למכורים, היא מופעלת ברמת אחריות יחידתית ונותנת מענה לאוכלוסיות יעד שאינן יכולות להשתלב במסגרות הארציות כמו המחלקה לגמילה ושיקום – מג"ש. המטרה של המסגרות האלה היא לעלות למודעות את הטיפול, התחלת הטיפול תוך כוונה להגדיל את הרצף הטיפולי בתוך שירות בתי הסוהר ובקהילה עם השחרור של האסיר.כיום מופעלים חדרי גמילה בתוך בתי הסוהר: רימונים, ניצן, איילון, כרמל, מעשיהו, אופק, נווה תרצה ואשל.

מסגרות נוספת "קרן אור", היא מסגרת טיפולית לנוער בבית הסוהר אופק שם מתקיים פרויקט טיפולי שיקומי הפועל לחיזוק כוחות של הנערים והתמודדות בפיתויים המביאים להתמכרות. התכנית בעיקרה מתבססת על מעורבות קהילתית, סדנאות, קבוצות עזרה הדדית וחוגים. והיא פועלת בשיטות ייחודיות המותאמות לבני הנוער.

אנחנו מסתייעים במדרכי נגמלים. בשנת 2008 הועסקו בשירות בתי הסוהר 15 מדריכי נגמלים ב- 11 יחידות. המדריכים עוסקים בפיתוח חיי הקהילה, העשרת הנגמלים בשיטת ניהול עצמי. המדריכים פועלים בשירות בתי הסוהר: חרמון, צלמון, שרון והם פרוסים כמעט בכל המערך בשירות בתי הסוהר. הפרויקט מופעל על ידי עמותת "מלכישוע" שזכתה במרכז במימון של שירות בתי הסוהר, קרן רש"י והרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול.

פעילות במסגרת החינוך שמתמקדות באכלוסיה – יש קבוצות לעזרה של בוגרי MA ו-AA גם בנושא האלכוהוליסטים וגם לגבי נרקומנים. קבוצות אלו פועלות במסגרת בתי הספר הפליליים תוך שיתוף פעולה עם גורמי קהילה. מכורים, נקיים נפגשים בהעברת מסר אישי. כמו כן אנחנו מקיימים תכניות של שנים שער הצעדים ב- 11 יחידות של שירות בתי הסוהר. בכלא חרמון קיימת מחלקה טיפולית ברוח הצעדים לכ- 40 מטופלים. בארבע השנים האחרונות התנהלו כתשע קבוצות של שנים עשר הצעדים בהן השתתפו כ- 450 מטופלים. יותר ויותר עובדים ומטופלים מתחברים לתכנית ומשתלבים בקבוצות טיפוליות בגישה הזאת.

הפרויקט הנוסף הוא פרויקט שלהב"ת "שירות למניעת סמים בבתי הספר התיכוניים". פרויקט זה הוא תכנית למניעת הסמים בבתי הספר התיכוניים. זו תכנית הסברה למניעה בשימוש לרעה בסמים שמיועדת לתלמידי בית הספר התיכוניים ולחיילים כחלק מתכניות המניעה שמונחות בבתי הספר ובצבא. בתכנית משתתפים מכורים לשעבר לאחר תהליך הכשרה ומיון קפדניים.

תקציב שירות בתי הסוהר לצורך מימון פעילות בתחום ההתמכרויות עומד על 2,600,000 שקל. קיבלנו בשלוש השנים האחרונות תמיכה מקרן סקטא-רש"י שסייעה לנו בשנים 2006 ועד 2008, אנחנו מסתייעים ברשות הלאומית למלחמה בסמים מקרן החילוט. אנחנו בשירות בתי הסוהר היינו מעוניינים לתקצב את הפעילות שלנו באמצעות הרשות, דיברנו על כך שזה יהיה בתקציב קבוע ולא רק מקרן החילוט. הרשות למלחמה בסמים ולאלכוהול העבירה לשירות בתי הסוהר סך של 200,000 שקל בשנת 2007 ועוד 450,000 בשנת 2008. הסיוע ניתן לפרויקטים מגוונים כמו ליחידת דרור, רכישת סבוטקס, ביצוע הכשרה לצוותים מקצועיים במסגרת הגמילה ומימון יועץ מטעם הרשות למדריכי הנגמלים. הרשות מסייעת לנו גם בניית הכשרות וקורסים מקצועיים לעובדים. אנו בהחלט רוצים להמשיך לפתח את הקשר הזה עם הרשות.

אני חושב שהמאבק בנגע הסמים הוא בהחלט כורח לאומי, זו שליחות חברתית ובהחלט גם מהפן הכלכלי. שירות בתי הסוהר הוא רק מרכיב אחד מתוך אותם תת מערכות שמרכיבות את המערכת הכוללת ואני חושב שאנחנו בהחלט צריכים לשלב ידיים עם כל הגורמים האחרים כדי להתמודד עם התופעה ובמיוחד כשהאסיר משתחרר והוא נקלט בקהילה. להמשיך את קליטתו בקהילה, את ההמשכיות שלו בקהילה כדי להפחית את אחוז הרצדיבזם ולאפשר לו להתמודד ולהיכנס לחיים נורמטיביים.

יוסי גובר, השאלה שנשאלה על הרצדביזם והשיקום. איפה זה עומד? אנא תתייחס בבקשה, גם על האפשרות לשינוי אולי דרך חקיקה ולהעמיד למערכת המשפט את האפשרות של גמילה כחלופה למאסר. איך בשירות בתי סוהר מתייחסים לשני הנושאים, איך אתם מטפלים בנושא הראשון ומה התייחסות לגבי השני?

העניין שלהעמיד את הגמילה כחלופה למאסר - אני בהחלט חושב שזה רעיון טוב, אבל אני לא חושב שזה נכון לגבי כל האוכלוסייה שאליה אנחנו מתייחסים. האוכלוסייה מאוד מגוונת, היא בהחלט מורכבת מאנשים בעלי התמכרות מאוד קשה שחלקם נעזרים בטיפול תרופתי קבוע. ישנה גם תחלואה כפולה בתוך העניין הזה וזה לא רק התמכרות לסמים גרידא. יש גם קבוצת אוכלוסיה אחרת שאצלה השימוש הוא הרבה יותר מזדמן ויכול שלגבי האוכלוסייה הזאת ההצעה מבחינה משפטית יכולה להיות נכונה וחיונית.

אני רק רוצה להגיד בהקשר חלופת המאסר, לשירות בתי הסוהר אין עמדה, העמדה היא של אנשי מקצוע אחרים, לשירות בתי הסוהר כשירות בתי סוהר זה פחות מעניינו.

אתם יכולים למשל לזהות אנשים שהיה עדיף שהם לא היו מגיעים אליכם והיה ניתן לטפל בהם במסגרת אחרת ולא אצלכם? אתם בהחלט צד בעניין ובוודאי שאתם לא היחידים.

נושא נוסף שאולי השר צריך לגבש עליו עמדה יחד עם משרד המשפטים, אולי לאפשר הרחבת הניסיון הקיים בתל-אביב לגבי בתי משפט לסמים. אדוני השר היינו מעוניינים שאתם תגבשו דעה בעניין הזה כי זה עולה על השולחן הזה ואנחנו חושבים על שינויי חקיקה וכמובן אנחנו צריכים את עמדתכם ועמדת משרד המשפטים.

כדי להשלים את אמירתך או את ההתייחסות שלך לגבי בתי הדין לסמים. ישנו פיילוט מוצלח שנעשה בבית המשפט השלום בתל-אביב, פיילוט שהתבצע במשך ארבע שנים וקיבל כרגע את ברכתה של הנשיאה החדשה. אנחנו כמובן מתכוונים להרחיב ולקדם את הפרויקט הזה. אנחנו מבקשים לקיים את בית הדין לסמים גם בירושלים וגם בחיפה. אני מניח שאנחנו נמצא לכך אוזן קשבת, כי גם בתי המשפט הרי מעוניינים בהרבה פעמים באותו תהליך שיקומי וגמילה, ולא לשלוח אותו דווקא לכלא, כדי שבאמת יהיה ניתן לגמול אותו מסמים ולא שיחזור לאותו מעגל.

ברשותך אני מבקש להוסיף כמה מילים נוספות. יושבת כאן החברה הישראלית, יושבת כאן החברה הישראלית במובן שיושב כאן משרד החינוך, משרד הרווחה ומשרד הבריאות. אני חושב שכל הנושא של איכות החיים וחוסן חברתי מיוצג פה בחלקו הגדול על ידי האנשים והשותפים הרבים, והמילה סינרגיה היא המילה החשובה ביותר. אדוני השר, אדוני היושב ראש,יש כאן תכנון של הרבה מאוד גורמים שפועלים במטרה לקדם את כל הנושא של המלחמה בסמים.

המספרים אומנם בשנים האחרונות לא קטנו, זה יעד מרכזי שלנו להקטין ולמזער את אותו נגע סמים. אבל המספרים מיוצבים ויחסית למצבנו מול העולם המערבי, ואני עושה את ההשוואות האלה כי המספרים סטטיסטית, אנחנו בודקים את עצמנו כל שנה ובכל חודש בכל הסקרים ובכל ההצלבות המודיעיניות האפשרויות, בהחלט השימוש בסמים הוא שימוש רע, הוא שימוש מזיק, הוא שימוש שפוגם במילה איכות חיים הן במעגלים המשפחתיים, הן במעגלי התעסוקה, הן המעגלים החברתיים האחרים. אני חושב שהצלחנו להגיע לאיזה מיצוב, יש כאלה שיהיו מרוצים מהעניין הזה אבל אנחנו כמובן ברשות לא מרוצים מהעניין הזה.

זה פוגע בכלל האוכלוסייה אבל יש שתי אוכלוסיות שחשוב לדבר עליהם. א' – ביוצאי חבר העמים השימוש בסמים ובמיוחד באלכוהול הרבה יותר גבוה מאשר ילדי הארץ. או גם משפחות שהם דור שני בארץ. ב' – האוכלוסייה של בני העדה האתיופית, שלצערנו גם הם, אפשר לשייך את זה לתהליכי קליטה, תהליכי הגירה, תרבות, שפה ובעיסוק ההורים בחיפוש עבודה ומיצוב כלכלי. שתי האוכלוסיות האלה ראויות להתייחסות מיוחדת. אין ספק שאם אתה בודק, ואנחנו מנסים לבדוק את עצמנו האם יש יותר בפריפריה, יותר בשכונות חלשות כאלה ואחרות, כאן בעניין הזה אני לא רוצה דווקא להגיד שיש מיקוד באוכלוסייה זו או אחרת או בשכונה זו או אחרת. זה פוגע בכלל האוכלוסייה והמדינה מחויבת לדעתנו לתת את הטיפול הנכון.

קבע השר לפני חודשיים בדיון מאוד מסודר אצלו, אנחנו כמובן המלצנו ולא רק שהוא קיבל את ההתייחסות הזו אלא גם הוא חיזק אותה, אנחנו שמנו כיעד מרכזי את הנושא של חינוך ומניעה. כשאנחנו מדברים על חינוך, זה כמובן בשיתוף עם משרד החינוך. נקבעה תכנית אסטרטגית לא מכיתה א' עד כיתה יב'. אנחנו מדברים היום על גן הילדים. היום אנחנו נכנסים לגני הילדים בגילאי 3 ו-4 ומסבירים מה מותר ומה אסור. אנחנו כמובן מנסים למקד את עיקר הפעילות בבני הנוער בגילאי כיתה ט', המגמה שלנו לשלוח את כל תלמידי כיתה ט' לקבל את אותם פרקים בתחום המלחמה בסמים דרך מיזמים שונים, דרך מכורים לחיים והכשרת סגלי חינוך שאנחנו היום עושים עם סגלי הוראה.

אין ספק שהמיקוד המרכזי הוא בנוער ואם אנחנו נצליח למנוע את זה בגילאי ה- 13 ו- 14, סביר להניח שהמדינה בטווח של שנים ספורות תצא מאוד נשכרת. אנחנו יודעים שהשימוש, והמספרים כבר צוינו פה, 10% או 10.5% מבני הנוער, ואחר מכן עם הצבא. הצבא עם כל גורמי האכיפה המאוד ברוטאליים שלו כלפי אותו שימוש רע בסמים לא מצליח למנוע את השימוש, אנחנו מדברים על 1 אחוז פחות, אנחנו מדברים שם על 9.5% וזה אומר דרשני. יש כאן עניין שאתה חייב להקדיש הרבה מאוד למניעה. אתה חייב להקדיש הרבה מאוד לחינוך. ככל שנפעל בגילאים צעירים יותר כן ייטב.

מעבר לתכנית האסטרטגית יש כמובן גם את הטיפול והשיקום ואתה פנית לשירות בתי הסוהר ולמשטרה שעושים עבודה מאוד חשובה, מני יצחק ציין את החשיבות של תכנית עשרת הצעדים את סעיף האכיפה שהוא חלק מאוד מרכזי בכל המערכה, בכל המלחמה הזאת. בוודאי שיש כאן מרכיב מאוד מרכזי. יש לקונה, אני שם אותה כאן על השולחן, לקונה בתחום השיקום ואנחנו חייבים להגדיר כאחד היעדים בשנים הבאות ולהקדיש משאבים רבים לתחום השיקום.

מדינת ישראל יודעת לטפל והמדינה מאוד מתקדמת בתחום הטיפול גם בהשוואה לעולם המערבי, אנחנו יודעים לטפל בהם. אבל האיש יוצא, הוא קיבל את הטיפול בין אם זה ברמה האשפוזית דרך משרד הבריאות, אם זה דרך הקהילות הטיפוליות דרך משרד הרווחה ואם זה דרך הסיוע שהוא מקבל מהרבה מאוד מגורמים אחרים, רווחה ואחרים. הוא יצא חזרה לשכונה ולמשפחה, ובהרבה מאוד מקרים אין הגורם שיקלוט אותו, ישבץ אותו בעבודה, יעקוב אחריו, יסייע לו, יתמוך ברגע של משבר. אנחנו יודעים שזו לקונה וכאן בעניין הזה אני בטוח שהמשרד לבטחון פנים ש מהווה היום מטריה מאוד משפחתית לרשות, אני מניח שהנושא הזה יקבל אצלו את מירב תשומת הלב והמשאבים.

אני מבקש לגעת בנקודה נוספת. זיהינו בכל המחקרים את הנזק המוחי ואת הנזק הבריאותי ככזה שמשפיע מאוד על בני הנוער, הוא גורם הרתעה ומניעה מספר אחד. אנחנו משקיעים בזה המון. אנחנו פיתחנו את האינטרנט בהרבה מאוד שפות. רק בשבוע שעבר הוא עלה גם בשפה הרוסית בנוסף לעברית ואנגלית, בקרוב מאוד הוא יצא בשפה הערבית. אין ספק שהאינטרנט היום הוא מכשיר אדיר , גם כל הקמפיין האחרון שלנו הוא מבוסס אינטרנט והוא פונה לצעירים.

הלכנו גם להורים משום שלהפתעתנו ולשמחתנו, אלו שתי המילים החשובות, מסתבר שלהורים יש מרכיב הרתעה ומרכיב מניעה מרכזי כשמדובר בשימוש בסמים. דווקא המשטרה הפכה לגורם הרתעתי יותר נמוך מאשר ההורים. כלומר ישנה חשיבות רבה לכל הגורמים המתנדבים, השר רק לאחרונה אתה היית האורח שלנו במודיעין, יושבים הרבה מאוד הורים שאכפת להם והם יושבים ברשויות המקומיות, בתוך הרשויות, בסיוע הרשויות. חשוב מאוד לעודד את העניין של ההתנדבות, זה גם מכפיל כוח. ההתנדבות זה לא רק ערך כלכלי, זה ערך קהילתי, ערך יפה ואמיתי, כאשר ההורה תורם את תרומתו זה חשוב מאוד.

נגעתי ברשויות המקומיות ואי אפשר לפתור אותן בלי זה, השותפות הזאת מחויבת. יושב לשמאלך מר פיני קבלו המוכר היטב. המרכז לשלטון מקומי מחויב פה בסיוע והם נותנים היום כתף מאוד משמעותית לעניין הזה. כאשר ראש עיר רוצה להלחם בעניין, ואני אגיד את זה באופן הכי ברור, כאשר ראש עיר רוצה להלחם בעניין יש כאן מכפיל כוח, יש כאן מנוף אדיר ואם נצליח לגייס אותם דרך הפקחים העירוניים ודרך המשטרה העירונית על כל צורותיה ההולכות ומתגבשות ובהובלת השר לבטחון פנים. אני מניח שאם זה יקרה, בוודאות אני יודע שאצל רובם זה יקרה, אני חושב שאנחנו נהייה בתהליך קצר מאוד במקום אחר.

אני לא יכול לפתור את השולחן הזה מבלי לגעת בנושא האלכוהול – השר הטיל עלינו לפני כחודשיים להגיש לו תכנית הערכות לאומית, יושבים פה הרבה מאוד גורמים ששותפים לעניין הזה, החינוך, הבריאות, המשפטים, הרווחה, המשטרה ושירות בתי הסוהר, כולם שותפים לעניין הזה של האלכוהול. אלכוהול זה מכת מדינה. מכת מדינה. 5% עד 10% מהתחלואה והתמותה במדינת ישראל , אלו סכומים פנטסטיים של מאות מיליונים שאינם זוכים לפרסום או מטעמים של אינטרסנטיים כלכליים או מטעמים אחרים. חייבים להתייחס לעניין הזה.

זו פגיעה במעגלים החברתיים, זו פגיעה במעגלים הכלכליים, אין יותר יכולת להגיד שאנחנו משתמשים בזה והילדים ישתו קצת ולא יקרה שום דבר. זה קורה. ציינת אדוני השר את נושא הנהיגה, יש עוד הרבה מאוד תחומים שאלכוהול גורם בהם לנזק חברתי קשה ביותר. אני חושב שככל שהמדינה תטיב להתחיל לעסוק בזה ותשקיע בזה את המירב ואת המיטב להערכתי נהייה במקום אחר. יושבים כאן כל השותפים ואני סבור שאם נשב בטווח סביר, ואתה אחרי שתאשר את התכניות ותיתן את הכיוונים אני מניח שנוכל להתקדם בנושא הזה ונהייה גם בנושא הזה אור לגויים כמו שאנחנו ידועים היום בתחום הסמים. יש לנו הרבה מה להגיד ויש לנו הרבה מה לעשות.

אחד הנושאים שמתרחש כרגע זה נושא החקיקה, אני חשוב שהחקיקה שמסתמנת כרגע היא חקיקה חיובית ואני רוצה לברך על כך.

אנחנו שמענו ויושבים כאן משרדי ממשלה וגורמים שמעורבים בעניין. אני מבקש שהדיון לא יהיה משרד רווחה, משרד החינוך אלא על נקודת הנגיעה לשר לבטחון פנים בשני כובעיו, גם כשר לבטחון פנים וגם האחראי על הרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול. היה לנו דיון של סגן שר הבריאות, יהיה לנו דיון עם שר הרווחה, יהיה לנו דיון עם שר החינוך. לכן אני אבקש להתייחס לנקודת המגע של הנושא אליו אנחנו מקדשים את הישיבה הזאת עם כבוד השר.

אני מבקש לשמוע את משרד האוצר, השר אמר לפני שהגעת שהתקציב שמיועד לרשות הוא כ- 10.5 מיליון, אבל נוספו במסגרת ההסכם הקואליציוני עוד 15 מיליון, זה 25 מיליון. התקציב בשנה הקודמת היה 34 מיליון, בשנת 1988 התקציב היה 52 מיליון. הנזק שהסמים שגורמים למשק, הנזק העקיף או הישר קרוב ל-7 מיליארד שקל, יכול להיות שההערכה שלכם פחותה. זה כולל גם העלמות, גם כסף שחור שמתגלגל בשוק. ישנם דברים רבים שנוגעים דווקא למשרד האוצר לכן אני מבקש שתסביר לוועדה אדוני, מה השיקולים שהנחו את משרד האוצר לקבוע תקציב כל כך מגוחך, פשוט אני לא יכול להצביע על משהו חוץ מזילות חיי אדם.

התקציב שהיה בשנים קודמות כולל תקציב שעובר בעודפים משנה לשנה, גם בשנת 2009 מעבר לסכום של 15 מיליון שהתווספו יתווספו עוד X מיליונים, לא בדקתי את הסכום כי לא הערכתי שזה יהיה בדיון.

אתה נציג האוצר ואתה ממונה על הסמים, על מה יכול להיות חוץ מזה?

חשבתי שהמשרד לבטחון פנים זה עיקר הדיון, המשטרה ושירות בתי הסוהר.

המשרד לבטחון פנים הוא האחראי על הרשות. אני מבקש שתאמר שאין לך תשובות אבל אל תזלזל באינטליגנציה שלנו. בבקשה.

אני מתנצל.

המשרד לבטחון פנים הוא האחראי על הרשות, וזה בדיוק הנושא ואלו בדיוק השאלות שעליך לתת עליהן את התשובה.

אני אומר שהכסף מגיע ממספר מקומות וגם בשנת 2009 אני מניח שהסכום יגיע לסדר גודל דומה. לגבי שנת 2010 אנחנו עדיין נמצאים במגעים עם המשרד על התקציב. בסופו של דבר ישנה מסגרת ויש משאבים מוגבלים למדינה וצריך לקבוע סדרי עדיפויות במסגרת עוגת התקציב. תקציב המשרד לבטחון פנים גדל בשנים האחרונות באופן משמעותי, הוקצה יותר כסף בין אם זה למשטרה ובין אם זה לשירות בתי הסוהר לעדכון טכנולוגיות, להקמת יחידות חדשות וגם לטיפול בנושא הסמים. אם המשרד ימצא לנכון להגדיל את התקציב שמוקצה לרשות אנחנו ניתן לזה יד בשמחה.

האמת הצלחת לבלבל את כולם ואותי במיוחד. היום בספר התקציב מופיע 10 מיליון ו- 15 מיליון בהסכם הקואליציוני. השאלה היא ושאליה התכוון היושב ראש ואני מנסה לפרש אותו: כמה יהיה בסופו של דבר התקציב לשנת 2009-10 שהוא תקציב דו שנתי. כמה יהיה?

בשנת 2009 יש, ותקן אותי אדוני המנהל הכללי, קרוב ל- 10 מיליון שקל של עודפים, 8.9. 10 מיליון.

עדיין לא שמנו עודפים ב- 2009, זה 2008.

נכון, מ- 2008 לתקציב. גם בתקציבים בשנים קודמות יש עודפים משנה לפני כן. הסכומים האלה ל- 2010, אני אומר שוב שאין עדיין חלוקה סופית. יש מספר, יש חלוקה, אם המשרד יחליט להקצות עוד לרשות - - -

לא מתוך המשרד, אני יודע מה לעשות עם הכסף שלי. מה האוצר נותן לרשות?

בסוף המשרד הוא מי שקבע סדרי עדיפויות, הכסף הוקצה בהתאם למה שהוחלט בממשלה. לאוצר אין עוד כסף שהוא יכול לבוא ולחלק אותו.

זה לא בית חרושת לבגדים שעושים עכשיו מבצע עודפים. כאן מדובר על חיי בני אדם. אני לא מבקש, יכול להיות שזה יומרני מדי לבקש רגישות חברתית ממשרד האוצר, אבל לפחות שיקולים עסקיים, שיקולים כלכליים.

הדבר הזה, והנגע הזה מגלגל הרבה כסף שחור, הרבה העלמות מס, פגיעה רבה בכלכלה, גורם למספר רב של אנשים שצריך לסבסד אותם דרך משרד הרווחה, דרך משרד הבריאות, דרך שירות בתי הסוהר, הם עולים הרבה כסף. אפילו מהשיקול עסקי כלכלי גרידא. אני לא מבין איך אתם חושבים שם במשרד? 10.5 מיליון בשנת 2009 כשבשנת 1988 היה 52 מיליון כשזה היה רק סמים ללא אלכוהול וכעת יש גם לסמים וגם לאלכוהול 10.5 ואנחנו שומעים סיפורים על עודפים. תודה.

אני מחזיק את תיק הרווחה במרכז לשלטון המקומי. אני שמח שהשר הכריז אתמול שהמשטרה הקהילתית, היא שיטור עירוני, ואני מקווה מאוד שזה באמת יסייע לרשויות המקומיות. אם לשיטור העירוני תהייה גם הסמכות לאכוף את הנושא של השתייה החריפה וההתמכרות זה יעזור. לדעתי יש חיבור ביניהם. כי כשמתחילים עם השתייה אחר כך זה עובר לסמים. אנחנו מאוד מברכים על כך.

ברשויות המקומיות אנחנו עושים את המאמצים למרות הקשיים, ואני לא אכנס אליהם כעת כי היינו כאן במספר דיונים שבהם היושב ראש באמת קבע לעצמו, אדוני היושב ראש מגיעה לך הברכה שאתה נותן את דעתך בנושא הסמים מה שלא היה בעבר. יש לנו את הבמה כדי לומר את הדברים.

ההתמודדות ברשויות המקומיות היא התמודדות יום יומית, אנחנו גם מנסים להתמודד עם נושא ההתמכרות שיוצרת אלימות והרס במתקנים ציבוריים. ברשויות מסוימות אף מציבים מצלמות כדי להתמודד עם התופעה. התופעה לא קטנה ואני מניח שהעומס שיש על המשטרה בכל הנושאים האחרים כמו פריצות מאוד מקשה להיכנס. אני מאחל לעצמנו שמשטרת השיטור אכן תסייע.

הייתי מבקש להוסיף את הקשיים הכלכליים שאנחנו ראינו שגם בתקציבי הרשויות המקומיות ובעיקר במגזר הערבי, נמצאים כאן נציגי הרשויות הדרוזיות.

מר יאיר גלר היה מאוד מנומס כשהוא הפנה דברים לשלטון המקומי ואמר שאם ראש העיר היה רוצה היה נותן תנופה.

אני מסכים איתך.

הבעיה היא הפוכה. זה גם בן חורג בשלטון המקומי. כשמטפלים בסמים שמים איזה צריף בקצה של הקצה. זו האחריות של השלטון המקומי.

זה עניין של החלוקה. הייתי מבקש מהמשטרה, אנחנו עדים לתופעה של מסיבות הטראנס, אפשר למנוע אותן. הם באים לגן חוגה או גן השלושה. הבוקר שמעתי ממנהל הרווחה של סכנין שעומדת להתקיים שם מסיבת טראנס של 1,500 איש. את אותן מסיבות שידוע שבעקבותיהן מגיעים סמים צריך למנוע.

מה שהוצג היום זה זרקור לקצה הרצף ואני מבקשת למקד לכלל החברה. כן להגיד שהשר, ואני זוכרת אותו כחבר הוועדה וכמשתתף קבוע בוועדה ואני בטוחה שהמודעות שלך לכל הנושא גובהה. נושא הסמים והאלכוהול הם מחוללי אלימות והם באמת משפיעים על איכות החיים, זה מה שאמר יאיר גלר המנהל הכללי של הרשות ואני רוצה לחזק את זה.

הסמים הם תמיד איזה בן חורג, אח חורג ואני כן מצפה לשים את זה במרכז. אני רוצה לחדד דווקא את הנושא של האלכוהול. דיברתם על העניין של ההברחות- כניסת סמים – גבולות. אלכוהול נכנס חופשי וכאן יש מקום לחקיקה, כן יש מקום להגבלה.

אני מדברת על התופעה שבכל סופרמרקט ובכל מכולת יש מבחר אדיר וילדים מסתובבים שם. אני יודעת שיש מדינות שאסור למכור אלכוהול בקרבת מוסדות חינוך. כלומר יש עוד מה לעשות בנושא הזה של החקיקה.

יש מקומות שמורשים למכור אלכוהול בצורה מפורשת, תחנות דלק. איפה שאתה קונה דלק אתה יכול לקנות בקבוק ולנסוע.

אנחנו נבקש את השר וגם משר המשפטים לקדם את החקיקה, אנחנו בשלבי ניסוח של כמה הצעות.

לגבי האוכלוסיות השונות – 10.5% של משתמשים בסמים זה בקרב תלמידים. רק בשבוע שעבר העלנו כאן את הנושא של הנוער המנותק ועד כמה מגיעים לזה. כאן מדובר על אוכלוסיות שונות וגם המגזר הערבי הוא בין האוכלוסיות שהשימוש בסמים יותר גבוה. כן לאפשר את ההרחבה של המעגלים של חינוך, הסברה, טיפול, מניעה ובכל מה שקשור בזה.

תודה. משרד המשפטים בבקשה.

נקודת המגע זה בעצם הנושא של החקיקה שהוא דבר חשוב. אנחנו בעצם בתהליך התחלתי יחסית אבל אנחנו מנסים להאיץ את כל הנושא של הפיצוציות והמניעה, למצוא פתרון הוגן בטיפול נקודת הסמים והחלפת החומרים הסינטטיים ויצירת סמים חדשים. אנחנו מנסים באמצעות הרשות, ואנחנו בקשרים עם הרשות גם למצוא את הנוסחה המתאימה. אני מניחה שבימים הקרובים אנחנו נשוב ונדון שוב.

יש הצעות שביקשנו מהמחלקה המשפטית של הכנסת לנסח, אנחנו נעביר את זה אליכם ואתם תעבירו אלינו את מה שנמצא אצלכם.

כמו כן גם לגבי האלכוהול, כל מה שנראה סביר ויכול לקדם אנחנו נסייע.

אני חושבת שאנחנו כל המערכות עובדות היום טוב מאוד יחד, אני חושבת שאנחנו למדנו לעבוד בשנים האחרונות טוב מאוד יחד. אני חושבת שכולנו צריכים להמשיך ולקיים פה ישיבות משותפות ולפתור יחד בעיות, צריך להרחיב את זה. אין ספק שצריך להרחיב את המעגלים, את הידע ואת היכולת ולדעתי אנחנו עושים את זה טוב מאד כולנו.

אני רוצה להתחבר לשני דברים שנאמרו כאן ואני חושבת שצריך לחזק ולעשות. בנושא החקיקה של אלכוהול יש הרבה מאוד הצעות חוק שאני רואה אותן והן פשוט נפסלות על הסף. אני אישית כמנהלת התחום וגם כהורה הייתי מאמצת אותן, לא בשתי ידיים ובעשר האצבעות שלי אלא בכל הידיים של האנשים בחדר. חבל שהן נופלות, רק השבוע נפלה אחת.

בנושא השיקום אני מתחברת ליאיר גלר, נושא השיקום הוא לקונה קשה מאוד, רק בחודש האחרון אחרי שקיצצו אותנו, אנחנו לא מתקציבי המשרד, השגנו פרויקט באמצעות "טבת" שירדו מזה כי לא נוגעים בסמים כי זה תחום שאסור לגעת בו. השגתי בשנה האחרונה תקציבים מהיקב ומהגורן מתקציבי המשרד בסכום של כ- 500,000 שקל להתחיל שלושה פרויקטים ראשוניים בנושא שיקום – זה כלום וזה טיפה בים אבל צריך להרחיב ולעשות את זה והרבה יותר גדול ובשיתוף פעולה עם כל הגורמים.

טיפול תרופתי ממושך מתקיים בשירות בתי הסוהר כפי שהוא מתקיים בנושא של משרד הבריאות בשיתוף פעולה מאוד טוב ואני יכול לפרט את זה. זה תחום מאוד חשוב בקטע של ההתמודדות עם המכורים לאופיאטים, זאת אומרת אנשים שנמצאים בקצה הרצף וזו אוכלוסייה שראוי לתת לה את תשומת הלב גם בהיבט שיאיר גלר העלה של שיכרות ואפשרויות למנוע את הרצדביזם.

נקודה שנייה טיפול משטרתי, לעיתים ישנה בעיה עם אותם מטופלים במרכזים לטיפול ממושך מתדון/סובוטקס שמעוקבים לבדיקות משטרתיות על רקע נהיגה. על רקע זה ראוי שיהיה יותר תאום.

לא הבנתי.

ישנם אנשים שמטופלים באמצעות מתדון או סובוטקס במרכזים שלנו, לפעמים המשטרה יושבת ליד המרכזים, זה קורה למשל כרגע בחיפה, ראוי לשים לב שלא להתלבש עליהם אלא לעשות את הדברים בתיאום איתנו כי אנחנו רוצים לעודד את האנשים לטיפול תרופתי ולא רוצים להרתיע אותם.

זו הצעת החוק שהגדרנו בנושא חלוקת המתדון שהיא לא הוגנת בהרבה מאוד מקומות. אני לא יודע איפה היא נמצאת, אם אתם מוכנים לקדם אותה.

נקודה נוספת מה שהועלה פה בנושא של הנגזרות, נקודת הסמים, העובדה שהסמים ובעיקר הסמים בפיצוציות, מה שנקרא מחליפים צבעים וגוונים ולמעשה הן חוקיות עד שלא סוגרים אותן. זה עוד ממשק שראוי לסגור אותו מול האנשים המומחים אצלנו בתחום.

נקודה חמישית – הסברה להורים, בעצם בפעם הראשונה קיימנו לפני שבוע וחצי בשיתוף עם הרשות למלחמה בסמים ואלכוהול פעילות הסברה להורים במסגרת משרד ממשלתי עם מיזם מאוד יפה שיזמו הרשות למלחמה בסמים ומשרד החינוך.

אני מחזיק משהו מעיתון הבוקר היום וזה נקרא "בירה ללא הגבלה על חשבון הבית", זה פרסום של מוסד מאוד מכובד שגם נתמך אגב על ידי הממשלה. במקרה כזה זו התזמורת הפילהרמונית הישראלית. חומר למחשבה.

אני מכיר, זה הפילהרמונית בג'ינס, הם לקחו פה משהו שהוא גימיק.

זה גימיק מסוכן.

אנטי חברתי, אנטי חינוכי, מסוכן. לא אנטי חוקי אבל מסוכן.

אני מתייחס אך ורק לגבי סמים ואני מבקש לומר שתי נקודות לגבי הזיהוי ושתי נקודות לגבי חקיקה.

לרוב מה שאוספים מגיע אלי למעבדה לצורך זיהוי, כי בלי זיהוי לא מגיעים בסופו של דבר לבתי משפט או לאיזה הליך משפטי אחר. זיהוי הוא אחראי ותהליך שלוקח זמן.

לגבי החקיקה, חוק המעצרים כשמדובר על 24 שעות, בהרבה פעמים הוא אינו מאפשר לנו להגיע לכתיבת חוות דעת. תארו לעצמכם שמי שנעצר במעונה, בקריית שמונה, בבאר שבע או באילת ודוגמת הסם צריכה לנסוע עד לירושלים והזמן הזה נצבר במסגרת המעצר של 24 שעות ורק כשהוא מגיע אלינו אנחנו צריכים להתחיל לעבוד על הדבר הזה ולזהות אותו.

הנקודה השנייה שהועלתה כאן וזה בנושא שינויי בחקיקה סמים, השינויים גם בתוספת הראשונה של הפקודה וגם בהגדרות של סם מסוכן. יש הרבה רעיונות ויש הרבה הצעות. בעולם יש תקדימים וערכנו ברור ואפשר לצאת למהלך הזה ולהיות ארץ מערבית ונאורה ויחד עם זאת לתת נקודה יותר טובה בעניין האכיפה.

לגבי הזיהוי, לזהות סמים פשוטים זו לא חכמה, עם הרואין וקוקאין אין לנו בעיה. הבעיה שלנו היא בחומרים המתחדשים ובסופו של דבר זה מגיע לפתחנו. אנחנו הראשונים שנחשפים לדבר הזה. זה תהליך שלוקח הרבה מאוד זמן וצורך הרבה מאוד אמצעים, שאין לנו אותם, צורך מכשור שלא תמיד יש לנו אותו ובעיקר צריך סטנדרטים, כלומר השוואה מול חומרים אחרים שלא מייצרים אותם בעולם. לזה צריך לתת את הדעת בזמן שמחוקקים את החוק.

כמובן שאנחנו שותפים לתהליכי החקיקה. לא פגשתי את נציג האוצר שנשאל כמה עולה החוק הזה. אני הראשון שאומר שהחוק הזה עולה לנו את סיננטטיקאי שצריך להכין את החומר כדי שאני אוכל להשוות אליו. גם אם נעשה את כל המבצעים שבעולם וכשבסופו של דבר לא נוכל להשוות את החומר לא נוכל להוציא חוות דעת של זיהוי מוחלט ואז לא יהיה שום דבר.

מילה לטובת המכס. בכל המעברים ים, יבשה, אוויר. הם יודעים לחפש. זה המקצוע שלהם והם גם יודעים למצוא. העבודה הטובה שלהם יחד עם המשטרה, שלא תמיד זה היה כזה, בשנים אחרונות מביאה המון הישגים, גם אנחנו סופרים את הגרושים שלנו בכלבי סמים ובכל מיני דברים כאלה שאפשר לעזור.

אתה יכול להוסיף שאני מצטרף לדברים האלה.

כמה דברים וכמה תובנות מהפגישה, מהשיחה. אני שוב מברך על המפגש המועיל וצריך להמשיך בזה. אני לשרותך כבוד היושב ראש מתי שתצטרך. אנשיי כמובן יסיעו לוועדה. זה לא רק אנחנו זה כמובן כל הגורמים כאן, זה כולנו ביחד.

אם תצטרך היושב הראש חתכים כדי לגעת ולהגיע. תחום שירות בתי הסוהר הוא תחום מאוד מורכב. כל הנושא שדיברת עליו, השיקום, אפשר לבוא לביקור וגם לראות את זה וכמובן לקיים דיון נוסף, אבל באמת לתת לזה זמן. אותו הדבר בנושא אגף המודיעין או המחקרי של אורית היימן שנמצאת פה. אפשר להיכנס לתחומים ולפלח אותם לדברים הרבה יותר מעניינים. גם ברשות שהם מתעסקים בהם וזה בדיונים אחרים.

לגבי בית משפט לסמים, אני אמשיך לבחון איפה אפשר לקדם את זה.

בנושא המשוקמים או באלה שיוצאים אחרי בית הסוהר, זה הועלה גם על ידי נציב שירות בתי הסוהר. הטיפול הוא טיפול והם עושים הכל, אבל אחרי שהוא יוצא אנחנו מאבדים אותו וזה הולך לאיבוד וכל הטיפול הזה מתמסמס לנו.

בנושא תקציבי שמענו פה שלא היו בשורות, לצערי.

הדבר הנוסף שאולי לא דיברנו עליו זה הנושא שגם בתוך המשרד אני מלווה אותו והוא חלק מכל הנושא של הטיפול, של האכיפה, של השיקום והוא פרויקט יפיפה שאני נכנסתי אליו והוא כבר מופעל כמה שנים והוא "עיר ללא אלימות", שקיים במספר ערים. אני מרחיב אותו השנה, מכפיל אותו ואולי נשלש אותו בערים נוספות. זה נושא בתחום האלימות והפשע, הסמים והכל. זה פרויקט יפיפה שגם אותו נשלב, הוא כבר משולב בתחום הסמים והאלכוהול. כך שבאמת אנחנו בכיוון אבל צריך להמשיך ולטפל.

אני מבקש להודות לכבוד השר על כך שהוא הואיל והופיע. אני מקווה שהוא יופיע מדי פעם כי ישנם הרבה תחומים משותפים. אני מודה לצוות שהגיע איתו וגם לנציגים של המשרדים השונים.

אני מבקש לומר לך משהו שהוא לא נושא של הממשלה אלא של הכנסת. אבל הוא דווקא נגזר מהמצב של המלחמה בסמים בתוך הממשלה. מטבע הדברים אם היו שואלים אותי, והיות והעניין הזה מפוזר אצל כמה משרדי ממשלה, אם היו שואלים אותי אם צריך להקים משרד מיוחד למלחמה בסמים הייתי אומר לא. זה מגוזם. אבל אין ספק שיש מקום, ואני הגעתי למסקנה הזו מהישיבות האחרונות, שיש מקום לשדרג את מעמדה של הוועדה הזאת ואני הולך להיפגש עם יושב ראש הכנסת.

אני יודע שיש תאומים בין אנשי מקצוע אבל בוועדה הזאת מתחרש משהו שלדעתי הוא מאוד חשוב ומאוד חיוני, נפגשים פה אנשים מדי פעם , או כדי לדבר על משרד ממשלתי מסוים או לדבר על נושא מסוים. החיבור נוצר סביב השולחן הזה וזה מחייב את שדרוג מעמדה של הוועדה הזאת. גם אם מי שיגיע אחרי הוא זה שיזכה בזה אני אראה בזה עניין חשוב לעצם הנושא וזה לא עניין אישי פרטי.

אנחנו נזדקק לעזרתך אדוני השר בנושא החקיקה ובכל היוזמות שעומדות כאן וגיוס סיעות לעניין הסמים, בעניין של חלופת המאסר בגמילה, ובכל מה שנוגע לנושא כמו המתדון וחלוקתו והתחנות בישובים מעל חמישים אלף או אחרים. ישנן כל מיני הצעות חקיקה שהן פשוטות. וכמובן כל מה שהחברים יכולים להציע כל אחד בתחומו וכמובן למה שהתייחס אהוד וולף בדבריו. אתה לא חבר וועדת לענייני חקיקה, כן? הנוכחות שלך מחויבת מתוקף תפקידך כשר לבטחון פנים. אנחנו נצטרך את עזרתך שם.

אני רוצה לומר לך אדוני השר שני דברים שמוכרים לך בהחלט. האחד שאתה כבר הזכרת שמעבר לנושא החברתי במאבק בסמים ובאלכוהול, יש גם העניין הכלכלי שציינו. מישהו צריך להפנים את העניין שהמאבק ברעל הזה גם משתלם.

העובדה השנייה והיא המצערת שבמהלך עשר השנים האחרונות אנחנו לא יכולים להצביע באופן ממשי על התקדמות בצמצום התופעה. יכול להיות שראש הממשלה שטרוד בהרבה עניינים וכשהרשות הייתה תחת משרדו זה היה ביער של נושאים. אני מקווה שהרשות והמלחמה בנגע הסמים תמצא מקום נכבד בסדר העדיפות שלך. ואם אתה תיתן אז בסופה של הקדנציה הזו, שתהייה אשר תהייה, ושמבחינתך תהייה הארוכה ביותר ומבחינת השתייה הקצרה ביותר, בכל מקרה אם בסופו של תהליך נוכל להצביע על תהליך התקדמות אני חושב שהדבר ייזקף גם לזכותך אבל בעיקר לטובת החברה בישראל כולה.

אני מודה לך שוב, אני מודה לכל הנוכחים.

תודה רבה לכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:30