PAGE
50
ועדת החינוך, התרבות והספורט

7.7.2009


הכנסת השמונה-עשרה


נוסח לא מתוקן
מושב ראשון









פרוטוקול מס' 43
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שלישי ט"ו בתמוז התשס"ט (7 ביולי 2009), שעה14:00

תקנות המכינות הקדם צבאיות – התשס"ט-2009

חברי הוועדה: זבולון אורלב – היו"ר

יוחנן בן-יעקב – ממונה על מכינות קדם צבאיות, משרד החינוך

עו"ד יבינה זכאי-בראונר – ע' ליועץ המשפטי, משרד החינוך

שולמית מור – מנהל החינוך, משרד החינוך

ענת חיים – לשכת השר, משרד החינוך

עו"ד ישי יודקביץ – לשכת יועמש"ט, משרד הביטחון

יוס אלדר – ר' יחידת הנח"ל, משרד הביטחון

שירה גרינברג – רפרנטית חינוך, אגף תקציבים, משרד האוצר

עו"ד אבישי פדהצור – משרד המשפטים

עו"ד דני זמיר – ראש ועד ראשי מכינות קדם צבאיות

יהודה סקר – ארגון הורים ארצי

צ'יקו קרוליצקי – אכ"א, צה"ל,

יהודית גידלי

מירב ישראלי

רותי וייס

תקנות המכינות הקדם צבאיות – התשס"ט-2009

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך בנושא תקנות המכינות הקדם צבאיות – התשס"ט-2009.

למה משרד החינוך ומשרד הביטחון הסכימו שמשנים את ההצמדה של תקציב אחזקת חניך? זה זעק לי כשקראתי את התקנות ואני איש פנימיות. עו"ד יבינה זכאי ממשרד החינוך, בבקשה.

אנחנו מודעים לכך שנכון להיום ההצמדה היא למה שנקרא סל לאור שזה אחזקת ילד בפנימייה.

כך היה כל השנים, כך ייסדתי את התקנה הזאת במשרד החינוך בהיותי מנכ"ל, למה אתם מקלקלים?

כשניסינו לבוא ולעגן את זה בתקנות, בכל זאת זה דבר חקיקה, אומנם חקיקת משנה אבל חקיקה, נאמר לנו שיש קושי להפנות בחקיקת משנה למשהו שהוא ברמה של נוהל או נוהג שזה מדרגה נורמטיבית נמוכה יותר ואנחנו מתבקשים להפנות רק לדברים שהם פומביים, מפורסמים, ידועים, כתובים בחקיקה - - -

לא.

זאת הייתה ההנחיה המשפטית אדוני, אני מוכנה לכל פיתרון יצירתי.

זה לא יכול להיות. אסביר ליועצת המשפטית שלנו מה הבעיה. ראשית אני שמח שזאת הבעיה, שהבעיה היא משפטית ולא בעיה מהותית. עורכת הדין ענת חיים מלשכת שר החינוך, רצית להעיר משהו?

היום לא ברור מי הולך לתקצב את המכינות הקדם צבאיות וצריך מאוד להיזהר שהדבר הזה לא ייפול ישר לתקציב משרד החינוך כי כל שינוי של ההצמדה והגדלה של ההצמדה, אנחנו רק מבקשים שיהיה ברור שזה לא יכול להגיע - - -

ענת, אני מניח שלא עולה על דעתך, הרי החוק הזה בא להיטיב, הוא בא להסדיר סוף סוף פעם אחת ולתמיד את תקצוב המכינות. אז גם בשעה שזה לא היה מוסדר בחוק אלא זה עבד לפי השכל הישר, אז העדכונים היו עדכונים לפי המהות. מה המהות? כל הפנימיות הקדם צבאיות הן פנימיות אז יש סל לאור שהוא מושג ידוע עוד בזמן שאני הייתי מנהל פנימייה לפני 40 שנה, ב-1 בינואר 69 נבחרתי במכרז בפעם הראשונה, והאוצר מתקצב את כל המוסדות בארץ על פי סל לאור. ועכשיו אתם מבקשים מאיתנו, אנחנו שבאנו לתקן אנחנו נקלקל, כלומר העדכון יהיה לפי מדד המחירים לצרכן ולא על פי סל לאור. זה בלתי אפשרי, המשפטנים צריכים למצוא פיתרון לעניין אחרת מה שיקרה זה שנסדיר עכשיו בדבר חקיקה דבר שבא להפחית מהתקציב שלהם, לא לזה התכוונו. אגב, אנחנו לא מוסיפים, אנחנו רק רוצים שמה שהיה בעדכון יימשך, לא להוסיף ולא לגרוע.

מה שאני מנסה להגיד זה שהמשרד תומך במכינות הקדם צבאיות ומעודד אותן ולא רוצה לפגוע בהן אבל צריך לשים לב שכל גידול שיתבצע מפה צריך לדאוג שהוא לא יגיע מתקציב משרד החינוך.

בחוק כתוב אם אינני טועה, חצי, חצי.


סליחה, שר החינוך מחפש אותי דחוף בטלפון, נמשיך בעוד מספר דקות.

עמדנו בסוגיה אחת שזה שינוי לרעה לעומת המצב הקיים ואמרו לי שהבעיה היא בעיה משפטית ומוכרחים למצוא לזה פיתרון כי יקרה פה מצב שהוא ממש אבסורד.

הדבר השני הוא שהחוק מאפשר גידול טבעי עד 15% פלוס ההתייקרויות, ההצמדה שאנחנו מדברים עליה אבל כרגע בתקציב אין כיסוי לשנת הלימודים תש"ע שגם את הבעיה הזאת צריך לנסות לפתור. הדבר הראשון קשור לאישור התקנות, הדבר השני צריך להסדיר שאנחנו מיישרים קו ומתחילים את העסק הזה. מה אנחנו עושים לגבי הסוגיה הראשונה.

כבר ברמת החוק הראשי ניתקנו את זה מסל לאור וקבענו סכום של 23,500 ₪ שיעודכן לפי מה שהשר שזה מנתק את עצם חישוב הסל מסל לאור. אפשר להתקרב ככל הניתן, אם אנחנו יכולים למצוא את הפרמטרים, לנסות לנסח אותם אבל הבנתי שזה תלוי בכל כך הרבה גורמים שכל הזמן משתנים, זה מה שנאמר פה, אני פשוט לא יודעת איך סל לאור מחושב.

צריך לשאול את שולה.

לנו אין בעיה בעניין.

הבעיה היא לא ברמה המעשית - - -

לא, אין לנו בעיה בעניין של סל לאור, זה היבט משפטי - - -

שולה, אני רוצה להבין למה אי אפשר להצמיד את זה מבחינה תקציבית לסל לאור?

משרד המשפטים טוען שהמילה "ועדת לאור" לא מקובלת עליהם, זה לא נוח להם.

צורה מעניינת להגדיר את הדברים.

הבעיה העיקרית שלנו פה היא בעיה משפטית במובן של זה שכשאנחנו כותבים חקיקת משנה תקנות אנחנו צריכים להפנות לאמות מידה או לפרמטרים אובייקטיביים מסתברים. הבעיה היא שדבר שהוא מאוד נהיר אולי לאנשי התקציבים של מה זה מדד לאור עם כל הנזילות שלו זה לא משהו שאנחנו - - -

למדתי ממורי ורבי זבולון המר זכרונו לברכה שתפקידו של עובד מדינה לא להגיד מה הבעיה, תפקידו להגיד מה הפיתרון. אנחנו אומרים לך שנים על גבי שנים: כל עולם הפנימיות במדינת ישראל במשרד הרווחה, במשרד החינוך, במשרד הבריאות - כולם בתיאום עם האוצר, מתעדכנים על פי סל לאור. אגב, אורי לאור היה סגן הממונה על התקציבים בסוף שנות ה-70 - - -

1975.

הייתי מנהל פנימייה במדרשית עמליה באותה שנה שהוא התמנה, מה אפשר לעשות, והוא התמנה לעמוד בראש ועדה שפעם אחת ולתמיד תקבע מה הסל של פנימייה כי יש מרכיב האוכל וההדרכה ואחזקת הבניין וכו' וזה לא דומה לשום דבר אחר בעולם, מאז קבעו, כבר 35 שנה יש סל לאור שעל פי זה מתעדכן ועד היום ככה עודכן גם תקציב המכינות הקדם צבאיות. אז תן לי פיתרון מה לעשות?

נתחיל בזה שהדרך הכי טובה להרוג משהו שעובד זה לחוקק אותו. אני לא צריך לספר לאדוני. יש לנו מנגנון מינהלי שעובד שנים ועובד נפלא ובאים ומחוקקים ואז פתאום נ כנסים לתבניות הצורניות הקשיחות של החקיקה - - -

למה אי אפשר להגיד שזה יעודכן כפי שזה עודכן בשנים האחרונות?

מה היה בשנים האחרונות? התקנות הן יצור ציבורי, שקוף שנועד לספק את כל המערכת - - -

בשיטת התקצוב המקובלת בין שני השרים וכפי שנהגה בשנים האחרונות.

זה לא תקנות, אי אפשר.

אם אדוני היה אומר שיש לנו משהו קרוב, מדד המחירים לצרכן, מדד הירקות, מדד הבינוי – איזה שהן אמות מידה אובייקטיביות, ברורות או אפילו איזושהי נוסחה - - -

זה מאוד ברור, למשרד החינוך ולמשרד האוצר ברור מה זה סל לאור.

אם הם יצליחו להסביר היטב אני משוכנע שהמשפטנים, אני קטונתי אבל בוודאי היועצת המשפטית תדע להלביש את הלבוש המשפטי על הדברים.

אין בעיה, המחיר יעודכן על פי עדכון המחירים המקובל בעדכון המחירים של החינוך הפנימייתי במשרד החינוך.

פר תלמיד.

בוודאי, פר תלמיד, מה הבעיה?

שוב - - -

זה מורכב מהדרכה, מאוכל, משמירה - - -

אני מצמיד את זה ליצור משפטי שהוא יצור מינהלי לחלוטין, שהוא יצור נזיל לגמרי ואני קובע את זה בתקנות. שוב, יש לנו את הבעיה של אי הוודאות, של אי היציבות של זה - - -

זה הדבר הכי יציב. תגיד לי מה הפיתרון. אתה יותר חכם ממני, תסביר לי מה הפיתרון. הרי לא עולה על דעתך שנסכים להצמיד את זה לדבר שנותן רק שליש מהעדכון. לדעתי מדד המחירים לצרכן הוא רק שליש מהעדכון, למה? מדד המחירים לצרכן אין בו מרכיב כוח אדם, בסל לאור יש מרכיב כוח אדם, יש מרכיב דיור, יש מרכיב חשמל. אתה יודע כמה חשמל, רק החימום מים שעולה בפנימיות? יש לך מרכיבים מאוד מסובכים, ישבו חכמים, מצאו סל לאור, זה עובד אגב 35 שנה, ואגב זה לא תקציבים בעשרות מיליונים, זה תקציבים במאות מיליונים כל סוגיית הפנימיות.

אני לא חולק על זה שזה עובד, שזה עבד ואם לא היו מחוקקים את זה אז מן הסתם זה היה ממשיך לעבוד.

התשובה נגזרת קודם כל מהתיאור העובדתי שאנשי המקצוע צריכים לתת של מה כולל מדד לאור, על בסיס אילו רכיבים הוא מתעדכן? על בסיס זה אולי נצליח לבנות איזושהי מעטפת משפטית אובייקטיבית שאפשר להכניס את זה לתוכה. אם לא, אפשר לנסות למצוא תופעה כלכלית שההתפתחות שלה היא הכי קרובה למה שנותן מדד לאור. עלות השכר הממוצע 30% ועוד 10% עלות תשומות הבנייה – לא יודע. זו שאלה מקצועית, זו לא שאלה משפטית, המשפטן הוא כלי בידי אנשי המקצוע, הוא לא האבא של הנושא.

לא נכון, אתם לא מאפשרים לכתוב סל לאור, אני הייתי כותב.

אי אפשר זה חקיקה, אי אפשר לכתוב סל לאור.

ישי יודקביץ ממשרד הביטחון, בבקשה.

יש לי שאלה למידע, מה המעמד הנורמטיבי של לאור? האם הוא קיבל עיגון כהחלטת ממשלה?

למיטב ידיעתי לא, אין החלטת ממשלה, אבל נתתם רעיון, אולי נעביר החלטת ממשלה שהעדכון יהיה על פי סל לאור ונגמור את העניין. דני זמיר, בבקשה, אתה ממכינת רבין, נכון?

כן. זה לא טוב, הסטטיסטיקה של יישום החלטות ממשלה. הסיבה שחוקקנו את החוק הייתה שהחלטת הממשלה הקודמת לא בוצעה.

כדי להגיד מה לא בסדר ומה לא טוב אין צורך לקבל פה רשות דיבור, אנחנו נותנים רשות דיבור כרגע איך פותרים את הבעיה. מה היועץ המשפטי של משרדה הביטחון מציע? איך הסכמתם לתקנות שיש בהן רק מדד המחירים לצרכן?

אנחנו היינו שקופים כל השנים בעניין התקציב.

עד להחלטת החוק הזה משרד הביטחון לא היה מעורב.

למה שלא יכתבו את כל הפירוט ממה מורכב לאור, שיכתבו, את זה יודעים לעשות.

אני לא רואה ברירה אלא לקבל את העצה של אבישי ולכתוב את פירוט המרכיבים של סל לאור. אני לא רואה שום ברירה אחרת.

תכתבו בסוגריים: דמתקרא לאור, להלן סל לאור.

אם יהיה פירוט משרד המשפטים מסכים?

אנחנו מדברים על לאור, עד עכשיו איש מקצוע והסביר מה זה סל כולל, איך הוא מתעדכן, על בסיס אילו אמות מידה, לפרוטוקול, לא בגמגום.

זה יהיה לך מפורט.

אבישי, זה לא דבר ערטילאי, זה דבר מאוד מדויק. משרד החינוך ואגף התקציבים יודע איך סל לאור מורכב, למה? כי צריכים עדכון. איך מעדכנים אותו? רואים כמה השכר עודכן ויודעים מה חלקו בסל, רואים מה המזון ומה חלקו בסל, רואים מה אחזקת בית ומה חלקה בסל ועוד כל מיני מרכיבים שיש שם, כך מעדכנים. לדעתי זה 10 שורות שצריך להכניס אותם, אני לא רואה בעיה, צריך לראות את המרכיבים של כל דבר, כמה השכר, כמה המזון, כמה האחזקה, אני לא רואה בעיה.

אין בעיה, נוכל להכניס - - -

נוכל להכניס בסעיף ההגדרות של התקנות את כל הרכיבים, לפרט מהו סל לאור ולהכניס?

כן. כתוב בתורה שאי אפשר שההגדרות יהיו 5 עמודים? מה זה משנה? תחשבו מה האלטרנטיבה שאף אחד לא רוצה להגיע אליה. בעיה אחת פתרנו.

יוחנן, כשלימור לבנה ביקשה היא קיבלה את כל הפירוט.

בוודאי.

לא עשו עם זה שום דבר אחר כך - - -

מי לוקח את זה על עצמו? שולה?

אין בעיה, ביחד עם הלשכה המשפטית.

כמה זמן זה ייקח?

יומיים.

תודה.

יומיים זה משרד החינוך, השאלה כמה זמן משרד המשפטים?

אני כותבת שתקנה 21 יובא נוסח על ידי משרד החינוך.

תרשמי בסוגריים: המפרט את סל לאור ומרכיביו והיחסים ביניהם, אגב זה לא מסובך.

לא אמרתי שזה מסובך. אני לא יודע מה שיגידו מומחי הנוסח אצלנו אבל אני מניח שככל שזה יותר קונקרטי, יותר שקוף ויותר ברור להדיוט – כך זה יעבור יותר בקלות.

מאה אחוז.


הערה שנייה סוגיית התקציב.

בתקציב המדינה ל-2009 יש פחות מ-16 וחצי מיליון ₪ במשרד החינוך, נשלים את ה-16 וחצי מיליון שקלים בפנייה הראשונה. כשתקציב המדינה מאושר אנחנו כבר מבקשים את התוספת של ה-16 וחצי מיליון ₪ של משרד הביטחון. כשיהיה תקציב מדינה משרד הביטחון יעביר את חלקו כך ש-33 מיליון שקל מועברים - - -

זה מיישר את הקו?

כן.

יוחנן, זה מיישר קו?

כן.

יוס, זה מיישר קו?

השאלה ממתי מתחיל הגידול הטבעי להיספר.

כתוב מדי שנה.

תחילתו של חוק זה משנת הכספים 2009, לכן השנה הראשונה זה 33 מיליון ₪ ואחר כך 15% כל שנה, ככל שיש גידול טבעי.

האם ב-1 בספטמבר 2009 זה כבר פלוס 15%?

ככל שאני מבינה לא.

אני מקבל את הכרעתה של מירב גם כשההכרעה הזאת לא מוצאת חן בעיני, אבל צריך להיות עקביים.

15% יכול להיות על כל מכינה בנפרד ויכול להיות בסך הכל הכולל. כלומר אם מכינה עלתה ב-5% השנייה יכולה להשלים עד שבסך הכל הכולל יהיו 15%.

הוראת הביצוע הראשונה על פי חוק זה ה-1 בספטמבר 2009.

אני רק רוצה לוודא שהם יודעים.

2010.

הגידול הראשון אבל הביצוע על פי חוק יהיה מ-2009.

מתשע"א.

מכינה רבין רוצה את רשות הדיבור, בבקשה.

אני מדבר בשם המכינות, לא בשם מכינת רבין.

החוק חוקק לפני שנה. המספר 33 מיליון התייחס למספר תלמידי המכינות אז לכן יש אי התאמה. אם נחיל להחיל את הגידול רק ב2010, הגידול שיש במכינות לא מאפשר את המספר הזה, נוצר פער של כמה מיליון שלא ייסגר ולכן יש פה בעיה שצריך לפתור אותה.

החוק התקבל ב-12 באוגוסט 2008, תחילתו הייתה 1 בינואר 2009.

אבל אין תקציב, עד שבוע הבא לא יהיה תקציב.

זה לא משנה, זה יושלם אחורה, הבעיה זה הגידול.

מירב, למה את אומרת שהגידול יתחיל רק ב-1 לספטמבר 2010?

אמרנו שהחוק מתחיל, תקציב הבסיס הוא 33 מיליון ₪ - - -

נכון, אז הבסיס הוא 1 בינואר 2009, זה הבסיס. מתחילה שנת לימודים חדשה 2009- 2010.

השאלה מתי מתקצבים אותם.

4 חודשים ב-2009 כמו כל דבר במערכת החינוך ו-8 חודשים ב-2010.

אתה לא יכול. זה יאושר רשמית מ-2009 זאת אומרת שאנחנו מתחילים ב-2010 - - -

תסלחי לי, הגידול יהיה ב-1 בינואר 2010 לפי גרסתך, אתם לא צריכים להרוויח 8 חודשים. אי אפשר להחזיק את המקל בשתי קצוותיו. אם אתם אומרים: אנחנו הולכים לפי שנת תקציב אז בסיס התקציב הוא ה-1.1.2009, לכן ב-1.1.2010 צריך להיות ב-15% גידול.

אין לי בעיה עם זה אבל לא רטרו אקטיבית מספטמבר כי זה לא יהיה.

למה רטרו אקטיבית?

בספטמבר מתחילים לדעת את מספרי התלמידים כי הם יוצאים החוצה, נכון יוחנן?

הם נקלטים בספטמבר, זאת עובדה.

זה לא בסדר.

כתוב כאן: מספר החניכים בכלל המכינות הקדם צבאיות לא יעלה מדי שנה לעומת השנה שקדמה לה. כתוב: תחילתו של חוק זה בשנת הכספים 2009. אז הפרשנות היא שזה משנת כספים לשנת כספים.

נכון, אז ב-1 בינואר זה צריך להעלות ב-15 אחוזים.

עד 15%.

לפחות.

אני רוצה לומר לפרוטוקול שנשמעו פה קודם דברים שלא ייפול על תקציב משרד החינוך. אני רוצה שכשהחוק הזה התקבל הממשלה בהתחלה התנגדה ושרת החינוך בזמנו ושר הביטחון הסכימו על כך, ויש לי גם את הציטוטים פה מהפרוטוקול של הישיבה הקודמת, שזה יהיה חצי חצי מתקציבם, האוצר לא שותף לנושא הזה, מה גם שאם היינו שותפים בוודאי לא היינו
מסכימים ל-15% גידול טבעי כי אנחנו מממנים גידול טבעי של 2%, 3% ובוודאי לא כזה מספר. לכן חשוב לי להגיד שאנחנו לא שותפים - - -

ועדת החינוך שותפה להסכמה הזאת? היא נדרשה להסכמה הזאת? שאלו אותה את ההסכמה הזאת?

כן, יש פה ציטוט של מיכאל מלכיאור שהיה היו"ר שאומר פה שהשר שלום שמחון שהוא זה שעשה את הפשרה והגישור על החוק הזה קיבל הסכמה משר הביטחון ושרת החינוך - - -

שר הביטחון נשאר, שרת החינוך הלכה הביתה, קם שר חינוך חדש, מה הוא מחויב בזה?

על סמך זה זה התקבל וגם יש הסכם שרענן דינור החתים את שני השרים - - -

אני לא מבין, אם אתם מבקשים את אישור הוועדה להסכם הזה - אני לא אביא אותו לאישור הוועדה. אנחנו לא מתבקשים, זה לא קשור לחוק.

זה גם לא באותו מישור, זה חקיקה.

זה לא קשור אלינו. אם את שואלת אותי אם אעזור לשר החינוך כדי להוציא מכם עוד תקציב – בהחלט. אני אלחם כמו פנתר להוציא מכם עוד תקציב. הערתך נרשמה, אני מכבד אותך על הדבר הזה אבל גם לי מותר לומר לפרוטוקול שההסכם הזה איננו מחייב לדעתי את שר החינוך הנוכחי והוא איננו מחייב את ועדת החינוך, לא נדרשה הסכמת ועדת החינוך, זה לא נמצא בחוק. זה פעם ראשונה שאני שומע, בכלל זה מנהג שיש חוק מחייבים את המשרד לספוג. זה ממש מקומם אותנו הדבר הזה.

החוק נחקק בגלל הסיכום החתום של רענן דינור.

תגישו בחוק ההסדרים ביטול, אם יהיה לכם רוב תבטלו אותו, נראה. תגישו הצעה לביטול החוק, מה את רוצה שאגיד לך? יש חוק וצריך לקיים אותו. איזה חוק את רוצה ששר החינוך לא יקיים כדי לקיים את החוק הזה? הרי אם הוא יצטרך לעשות עכשיו קיצוץ פנימי עכשיו, באמת.

גם בחוק רשום שהתקציב מגיע חצי ממשרד החינוך וחצי ממשרד הביטחון.

באמת - - -

יש תקציב שנתי, השאלה אם הוא עושה הסבה פנימית או שאת נותנת לו תוספת. זה לא נוגע לנו.

חברים, מלבד שתי ההערות האלה, יש למישהו הערות על התקנות?

אני רוצה להוסיף שלא רק זה, גם ההוכחה שלא העבירו אלינו את התקנות האלה, הפעם האחרונה שזה עבר אלינו הייתה ההתכתבות בדצמבר ועד אתמול לא ראינו את התקנות, לא שיתפו אותנו בזה. אם הייתי יודעת שאנחנו שותפים הייתי מצפה שישתפו אותנו בזה לכל אורך הדרך, זו עוד הוכחה לכך שכנראה גם המשרדים הבינו שאנחנו לא שותפים.

תודה רבה, בזה תם הדיון, אינני נכנס לעניינים האלה.

אני רוצה לשאול את שולה, את אמרת קודם עד 15%, הכוונה שאם יש גידול הגידול יגיע, אתם לא עוצרים אותו, נניח יכול להיות גידול של 15% ואתם תגידו: לא, אנחנו משתתפים רק ב-10%?

כן.

קלטתי, האוזן שלי קלטה.

מה אתה אומר?

היא אומרת שיכול להיות גידול של 15% והם יגידו: לא, אנחנו משתתפים רק ב-10%.

חבר'ה, אין בעיה, נשנה את החוק. באמת, שולה.

את מבינה מה שאת אומרת?

כן.

אז בשביל מה הכניסו כאן עד 15%?

אני לא יודעת.

שולה, עם כל הכבוד, זאת לא תשובה שאת יכולה לתת, זאת מדיניות המשרד ואת יכולה לומר למשרד המכובד שלך, השר שאני אוהב אותו אהבה ורבה ותומך בו - - -

שאלתי את .... והוא הוא יכול להגיד.

שלא יעלה על הדעת, זאת לא כוונת המחוקק. כוונת המחוקק הייתה שאם יש גידול עד 15% מכסים אותו. למה אומרים גידול עד 15% כי אולי אין מספיק תלמידים לעד 15% אז אם יש גידול של 12% נותנים רק 12%, זאת הכוונה, אין כוונה אחרת שהתלמידים יגדלו ב-15% ואתם תממנו 10%, באמת.

במערכת החינוך הרגילה אנחנו לא מגיעים לגידול טבעי של 3% אז אתה מבין שזה קצת - - -

זה חיילים בצה"ל, מה את חושבת?

שולה, כל גידול של תלמידים במכינות עד 15% החוק מחייב אתכם, זאת הפרשנות ואין בלתה ואם מישהו יערער נצטרך לעשות כאן ויכוח גדול מאוד ולשנות את החוק ואז להגדיל את חובת ההוכחה ל-20% והכל משרד החינוך, אל תרגיזו אותנו.

שולה, את אומרת שזה לא יגדל? זה יגדל ביותר - - -

שולה, אתם תקפיצו את כל הכנסת, אני מייעץ לכם לבוא בהסכמה, זה נגד הממשלה, החוק הזה היה עובר ויעבור במאה חברי כנסת. צריכים לפעמים לדעת גם עם מי לריב, לא כדאי לריב עם דבר שהוא בקונצנזוס לאומי של כל הבית הזה, אל תתחילו עם הדבר הזה.

זה לא מופיע במסמך התקנות.

חבל להידרש לשאלה שלא נולדה - - -

בסופו של דבר תחייבו אותנו בחקיקה לעשות דברים שאנחנו לא רוצים בסוף, זה מה שיקרה בסוף, בגלל כל הקונצים האלה, תפסיקו עם הדברים האלה, אתם מחפשים כל מיני פרשנויות עקומות. לזה התכוון המחוקק? לא ישבו פה בישיבות? מה זה הדברים האלה? נתקדם הלאה.

לא אלאה אתכם בהערות ניסוחיות, נתייחס רק לעניינים המהותיים.

סעיף 3ג. בעיקרון אומר, אולי לא אקריא כל מילה - - -

את לא צריכה להקריא כל מילה, קראנו ונאשר את הכל כפוף לתיקונים שעשיתם. הנוסח מונח לפנינו, אין צורך לקרוא אותו.

הגדרות ועדה מייעצת, הגשת בקשה. אנחנו בהגשת בקשה, זו תקנה 3. כאן יש את כל התנאים להגשת הבקשה של המכינה. יש דברים שצריך לצרף שאחד מהם, לפי הנוסח שמונח פה זה חוות דעת של ראש הרשות המקומית שהמכינה פועלת בתחומו בנושאים הקשורים לסמכותה של הרשות המקומית אשר בתחומה פועלת המכינה לרבות עניין תכנוני, בטיחותי, מוניציפלי וכיוצא באלה. זה כללי מדי, זה לא משהו שאפשר לכתוב בתקנות ולכן התיקון שמשרד החינוך הציע זה משהו דומה למה שיש בחוק פיקוח על בתי ספר היום והתיקון המוצע הוא: "חוות דעת של רשות החינוך המקומית, כמשמעותה בחוק לימוד חובה, התש"ט-1949, ושל ועדה מקומית לתכנון ובנייה, כמשמעותה בחוק התכנון והבנייה התשכ"ה-1965, שבתחומן נמצאת המכינה שהבקשה מתייחסת אליה."

זאת אומרת שכמו בחוק פיקוח על בתי ספר, הגורמים המוסמכים ברשות המקומית צריכים לתת חוות דעת על קיומה של המכינה.

חוות הדעת הזאת כוללת גם רישוי עסקים?

אנחנו מנסים ליצור פה איזושהי האחדה, איזושהי קוהרנטיות בדינים שמשרד החינוך אמון עליהם בקשר לפיקוח על מוסדות חינוך. כמו חוק הפיקוח על בתי ספר שמפקח על כ-5,000 מוסדות חינוך ומתקצב אותם – גם פה יהיה פיקוח על מכינות שבסופו של יום זה סוג של מוסד חינוכי ויתקצב אותם. לכן כל הסעיפים שרלוונטיים למבנה בחוק הפיקוח על בתי ספר, קרי בטיחות, תברואה, ועדה מקומית ורשות חינוך מקומית שבדרך כלל זו מחלקת החינוך שנותנת לנו את חוות הדעת, ואני מדגישה, זה חוות דעת, זה לא אישור, אנחנו רוצים לראות את חוות הדעת האלה גם בקשר למכינות. לכן גם יש העתקה של הסעיף בחוק הפיקוח. זה בדרך כלל לא קשור לרישוי עסקים, זה קשור לפן של דיני תכנון ובנייה כלומר אם למשל היה לי בית ספר באסם, בלול, ברפת - אני רוצה לדעת מזה או לחילופין בהקשר של מנהל מח' חינוך שיכול לומר לי: כבר מבקשים לבנות פה 5 מכינות בתחומי, זה נתון שאנחנו רוצים לדעת אותו.

המקום השני זה בסעיף קטן ה' בהמשך. יש פה הפניות לחוזרי מנכ"ל של משרד החינוך. חוזר מנכ"ל של משרד החינוך הם לפי דיני החינוך ולפי חוק חינוך ממלכתי שזה לא מתאים לפה, זה מטרייה אחרת, זה משהו אחר. ניסיתי למצוא איזושהי חלופה לצורך החוק הזה, מה שאמרתי שיהיה הוראות מנכ"ל לצורך המכינות - - -

ייעודיות למכינות. אולי גם לא הייתי קובע "כפי שיקבע" כפי שיורה או משהו כזה כדי שלא יתפרש כאיזוהי נורמה - - -

על הניסוח אנחנו יכולים לעבוד אבל הרעיון הוא שהמנכ"ל יקבע הוראות ייעודיות למכינות.

רעיון נכון.

בהמשך העמוד למטה, לגבי פוליסת הביטוח, היה פה את המילה "סבירה", המכינות אמורות לדעת מראש כשהן עושות את פוליסת הביטוח מה זה סביר. לכן שינינו את הנוסח "להנחת דעתו של הממונה". זאת אומרת הממונה במשרד. הממונה במשרד בודק את פוליסות הביטוח ובודק שאכן היא עונה על התנאים שמצויים בהמשך.

למה לא בחוזר המנכ"ל?

זה בדיקה פרטנית פה.

כמו בבתי הספר מנכ"ל המשרד קובע מה רמת הביטוח שמבטחים תלמידים ועל פי הרשויות המקומיות מבטחות את התלמידים.

אבל כאן תראה בהמשך שלמשל נותנים אפשרות למכינה לפעול במבנה קבע או במבנה זמני שזה מבנים יבילים. אני חושבת שאולי יכול להיות הבדל בפוליסת הביטוח בין זה לבין זה.

תתפלאי שלפחות 10% מתלמידי ישראל לומדים במבנים יבילים, לכן אני אומר, מערכת החינוך נתנה פיתרונות למיליון ו-800,000 תלמידים אז היא תדע גם לתת פיתרון ל-2,100 תלמידים.

השאלה היא, הרי צריך להגיש את הפוליסה כמצורפת לבקשה ומישהו צריך לבדוק את זה. השאלה האם אתה רק קובע תנאים כלליים בחוזר מנכ"ל שזה סכום ביטוח או שיכול להיות שיהיו דברים יותר פרטניים שהממונה ידרוש ממכינה מסוימת.

במשרד יש גם ממונה על ביטוח תלמידים, יש לו כלים, יכול להתייעץ איתו. חוץ מזה אני מציע לממונה להוציא מראש הוראות איזה פוליסה צריכים, יחסכו את כל ההתכתבויות.

זה בהחלט הוא יוכל לעשות.


יבינה, בסעיפים האלה יש תיקונים ניסוחיים, יבינה, אם אני מפספסת משהו תגידי.

על דברים קטנים אני לא מתעכבת כרגע.

רק הדברים הגדולים.

8(ה) עמוד 5.

פה התקנות עוסקות בבדיקת הבקשה, טיפול הוועדה בבקשה, החלטת המנהל הכללי בבקשה. פרק ד' עוסק בדרישות להכרה ולפעילות מכינה מוכרת שעכשיו אנחנו נכנסים אליו. יש פה דרישות למתן הכרה ובתקופת ההכרה. עכשיו אנחנו בתקנה 8, ההקשר הוא פעילות המכינה כתנאי למתן ההכרה. איזה תנאים אנחנו דורשים מהמכינה בעניין פעילותה כדי שתקבל את ההכרה. כאן כפי שהופנינו במה שמופיע אצלך 5ה: 90% לפחות מבוגרי המכינה התגייסו לשירות מלא ו"משמעותי" שזו המילה השנויה במחלוקת, בצה"ל, בהתאם לחוק שירות ביטחון. הוספנו כאן בשנות הפעילות, זה אומר לא רק שנתיים קודם אלא כל שנות הפעילות שקדמו להגשת הבקשה. הוועדה רשאית להמליץ מטעמים מיוחדים שיירשמו על הכרה במכינה גם אם בפועל היה אחוז נמוך יותר של מתגייסים. דרך אגב, זה לא צריך להיות מתגייסים אלא מי ששירתו על פי התנאים.


זה תקנות. תקנות צריכות להיות ברורות. התיבה "משמעותי" נתונה לשיקול דעת של הממונה ולכן אני חושבת שצריך להחליף אותה במשהו יותר קונקרטי שיהיה גם מדיד, שהמכינה תדע למה הכוונה.

מר בן יעקב, בבקשה.

האלטרנטיבה שלנו הייתה משהו מנוסח "ביחידות התנדבות ותפקידי פיקוד וקצונה" זה היה בתקנות הראשונות שאישרנו. אומרים לנו ממשרד הביטחון שאין מושג כזה בחוק יחידות התנדבות. לכתוב רק פיקוד וקצונה, אנחנו לא יכולים לחייב את כל החניכים.

יהיה מישהו שהולך להיות צוללן.

טייס - לא הולך לפיקוד, הוא הולך להיות טייס.

זה קצונה.

חשבתי שאם אפשר לכתוב משהו בנוסח "ביחידות התנדבות בתפקידי פיקוד וקצונה בהתאם לדרישות הצבא ולכישורי החניך". לנו הכי טוב "משמעותי".

אבל זה לא מקובל על המשפטנים.

למה?

כי הוא חושב שזה פיקוד ומחר מישהו בחיל חינוך - - -

יוס, אל תתווכח איתה, תקצר את הדרך, מה זה משמעותי בעיניך?

משמעותי אצלנו זה 3 שנים צבא מלא. כתבנו את זה בהגדרה מה זה שירות צבאי מלא - - -

זה לא מספיק טוב, לא צריך מכינות בשביל זה.

מי שמשרת 3 שנים באמ"ן מחקר זה גם שירות צבאי משמעותי מבחינתנו.

אני מסכים איתך, לכן אמרתי ליוס, תפרקו את המילה משמעותי.

יש לי הצעה, אני מציע שההגדרה תהיה: בתפקידי הדרכה, פיקוד קצונה או תפקידים מקצועיים ייחודיים. אני חושב שמי שלא עונה על אחת ההגדרות האלה, מי שעושה 3 שנים צבא לא צריך לקבל מימון מהמדינה למכינה, חד וחלק.

זה לא שהוא מקבל מימון, המכינה מקבלת בדיעבד - - -

אם התוצר של המכינה זה יותר מ-10% אנשים שעונים על ההגדרה - - -

אידיאולוגית אני מסכים איתו.

אם זה מכינה של בנות?

את מעלה שאלה נכונה, מייד נתייחס לזה. המכינות לא הוקמו כדי שמישהו ישרת 3 שנים שין גימ"ל, לא בשביל זה קמו המכינות, עוזר טבח - - -

חיילים לא תמיד בוחרים את מה שצה"ל מייעד להם. יצא לי להיות שנה במסלול בפלס"ר פלוני או אלמוני, התחלתי במסלול הזה, צה"ל משיקוליו המקצועיים, ונתקלתי בשיקולים המקצועיים האלה, שיבץ אותי בתפקיד עורפי כזה או אחר - - -

אתה יכול להיות קצין בתפקיד עורפי כזה או אחר.

לכן הצעתי בסוף "בהתאם לדרישות הצבא ולכישורי החניך."

יש לך את הסייג בסוף שאתה יכול גם לקבוע אחרת. אם אתה אומר "בהתאם לצרכי הצבא ולכישורי החניך" – אתה לא צריך להגיד "משמעותי".

התביעה של דני, בשביל זה קמו המכינות, בשביל שהוא יעשה יותר מהנורמה הרגילה של 3 שנים רגילות, יש גם מסר באמירה הזאת שאתה דורש ממנו משהו שהוא מעבר לדרישה הרגילה.

אנחנו גם עומדים בפני סיכון ממשי שיהיו גופים שבפירוש השירות הצבאי איננו בראש מעייניהם והסעיף הזה מאפשר להם - - -

יש פה גמישות.

הוויכוח הזה נגמר. הוועדה אומרת: צריך למצוא ניסוח של שירות משמעותי. רק אומרים המשפטנים, המילה "משמעותי" לא מקובלת ולכן אנחנו מאמצים את מוחותינו למצוא הגדרה אחרת ל"משמעותי", זו המטרה שלנו כרגע. התגברנו על סל לאור, נתגבר גם על משמעותי. בוא נפרק את המילה "משמעותי".

אם נכתוב בניסוח הזה של "ביחידות התנדבות, הדרכה - - - "

הדרכה, פיקוד, קצונה ותפקידים מקצועיים ייחודיים עונה להגדרה הזאת מצוין.

אני בספק.

למה לא?

כי גם חיילים פשוטים ביחידות קרביות - - -

הוא סמל בעוקץ.

אז יש את המילה "לוחמה".

הוא סמל בפלס"ר גולני, זה בסדר או לא?

3 שנים?

כן.

בוודאי שלא.

אז זה לא נופל בהגדרה שלך.

אם הוא סמל שלא מדריך - - -

הוא סמל ביחידה מבצעית, על זה אתה אומר: בשביל זה אין מכינה? אני לא מבין.

אם הוא סמל לוחם בלבד והוא לא עושה תפקידי הדרכה, פיקוד או קצונה אלא הוא רק לוחם – רבותי, לא צריך מכינות בשביל זה.

אני חולק עליך.

העניין הוא שזה לא תמיד קשור לחניך. יש פה דרישות אין ספור לתוכנית לימודים וכו'. המכינה עושה הכל, החניך בסוף לא מגיע לזה - - -

מכינה שלא מצליחה לעשות את זה - - -

אני מוכן להגדרה שלך בתוספת של תפקיד קרבי או מבצעי.

הוספנו את המילה "לוחמה".

יפה. "תפקידי פיקוד, הדרכה, קצונה, לחימה או מקצוע אחר נדרש לצה"ל כפי שיקבע ראש אכ"א". אחד הלך להיות חוקר באמ"ן, השני יושב עם מוח אלקטרוני ביחידת המחשבים של 188 של חיל האוויר - - -

אז אולי אל תעשה את זה כתנאי מראש - - -

אבל יש לי מסר. רבותי, המכינות זה עולם העתיד של ההנהגה והפיקוד בצה"ל, יש לי כאן מסר חשוב מאוד.

גם יש אחרים שמנסים להקים מכינות עם אמירה מאוד ברורה לא לכאן ואין לנו מה להגיד בזה.

פיקוד, הדרכה, קצונה, לחימה. לגבי מקצוע - - -

מקצועות ייחודיים ו/או נדרשים כפי שיקבע ראש אכ"א.

ראש אכ"א יכול להגיד למכינות הקדם צבאיות בשנת תש"ע אני זקוק לחיילים במסלול מסוים.

אבל החייל הבודד שהלך להיות חוקר באמ"ן כי הוא מזרחן וערביסט וכו', ילכו לראש אכ"א ויגידו לו: לצורך הסטטיסטיקה תאשר לי את החייל הזה.

לא, זה חריג.

יש לוועדה המייעצת למנכ"ל סמכות להמליץ מטעמים מיוחדים שיירשמו על הכרה במכינה גם אם בפועל היה אחוז נמוך יותר של מתגייסים שעונים להגדרה הזאת כך שיש שיקול דעת מינהלי.

כפי שייקבע על ידי ראש אכ"א.

9 – התאגדות המבקש ומטרותיו – זה ניסוחי בעיקרו ההערות. כתבנו: לגבי קשר עם מפלגה. עמוד 5 למטה (ג). בשלוש השנים הקודמות לשנה לגביה מבוקשת ההכרה ובכל התקופה בה פועלת ותפעל המכינה התאגיד המפעיל אותה לא היה ולא יהיה קשור בדרך כלשהי לרבות משפטית, כספית וארגונית עם מפלגה פוליטית ולא יקיים פעילות פוליטית. לא צריך כהגדרתה בתקנות אלה.

מה פירוש: "קשר בדרך כלשהי", אבישי מה זה בדרך כלשהי? אם ראש סיעת הבית היהודי יוזמן להרצאה במכינה של זמיר – אז נוצר קשר. כל חודש אני בא להרצות במכינה שלו, זה הקשר - - -

זו דרישה מקצועית של משרד החינוך. אני מבין שהכוונה היא לא לקשר אקראי. מה לעשות אם תת אלוף במילואים אפי איתם בחר בהמשך הקריירה הצבאית המפוארת שלו לעסוק גם בפעילות פוליטית, מגיע למכינה, לא נראה לי שזה פוסל את המכינה כשלעצמה.

הוא גורו מאוד רציני במכינות, מבוקש מאוד במכינות ואני מברך על זה, הוא מלהיב את הנוער ללכת לשירות משמעותי, אבל הוא איש פוליטי, אז מה הבעיה?

אבל זה לא הקשר שאנחנו מדברים עליו.

כתוב: "לא יהיה קשר בדרך כלשהי".

הכוונה היא לקשר של ממש.

זאת הייתה הצעה שלי כי לא הבנתי מה זה "פורמלי.". הם אמרו קשר "פורמלי". אני לא מבינה מה זה קשר פורמלי ולכן ניסיתי לפרק את זה.

אז אפשר לכתוב "קשר ממשי".

אני אומר מה התכוונו, התכוונו שאין מכינה שמפלגה הקימה אותה או מפלגה מפעילה אותה, היא הבעלים עליה, שלא יכולה להיות הבעלים עליה.

תפתחו את חוק המפלגות, מפלגה לא יכולה להקים מכינה. תראו לי סעיף בחוק המפלגות שמותר לנו להקים מכינה.

נעשה: לא יהיה קשור משפטית, כספית וארגונית, בסדר יבינה?

מה זה ארגונית?

אנחנו מנסים לכוון לכך שהמכינה תהיה קשורה באיזושהי תאגיד שהוא אה פוליטי במהותו כמו מדרשת יד בן גוריון, קרן קיימת, החברה להגנת הטבע, גורמים כאלה שבפועל היום יש להם תאגידי בת שמפעילים מכינות. זה בסדר, מקובל, נהוג.

אפילו מבורך.

מבורך. אנחנו מנסים למנוע סיטואציה של - - -

של קשר משפטי - מקובל עלי. אני פשוט שונא את העליהם על הפוליטיקאים ועל המפלגות, זה מקפיץ אותי כל פעם, אנחנו לא אנשים מצורעים.
לא היה ולא יהיה קשר משפטי וכספי. ארגוני זה משפטי.

מקובל.

ולא יקיים פעילות פוליטית כהגדרתה. מה זה פעילות פוליטית? אסור לו להביא לפני הבחירות 3 ראשי מפלגות כדי שיידברו?

יש הגדרה, אני מקריאה: "ארגון, אספה פומבית הקשורה למפלגה או לגוף פוליטי אחר, השתתפות מאורגנת בהפגנה או בתהלוכה הקשורה למפלגה פוליטית או לגוף פוליטי אחר, השתתפות מאורגנת בתעמולה פומבית בכתב או בע"פ של מפלגה או של גוף פוליטי אחר". זה מוגדר.

מקובל עלי.

השתתפות בעצרת רבין זה פעילות פוליטית?

בוודאי שזה פוליטי, אני לא מוזמן לשם.

למה בוודאי? זה לא שייך לאף מפלגה.

תסלח לי, מה זה לא שייך לאף מפלגה? מי מממן את זה?

לדעתי מרכז רבין שזה תאגיד סטטוטורי.

אם מפלגה ארגנה את זה – זה פוליטי. אף פעם לא הוזמנתי לשם אז אני חושב שזה פוליטי.

ב-10 שוב יש את העניין של המנהל הכללי. אבישי, נתאם את הנוסח.

זה פחות או יותר כמו ישיבות ההסדר שבניהם משרתים בצה"ל והם מנותקים מההוויה - - -

10 סגרנו את התיקון של המנהל הכללי, זה כמו בפעם הקודמת שאמרתי ונתאם את הנוסח.


11 זה בעלי התפקידים במכינה, יש פה בעיקר שינויים ניסוחיים. יש את העניין של המנהל הכללי ב-7.

מבחינתך זה בסדר "בעל ניסיון חינוכי וניהולי כפי שייקבע המנהל הכללי?

זה תיקון שראיתי רק הבוקר. ההערה שלי הייתה שאני לא יודעת מה זה "מוכח", למי הוא צריך להוכיח ומה זה "מוכח"?

אני בסעיף 6, יוחנן, מדובר על החינוך הדתי, כתוב כאן במשפט האחרון לפני סיום פסקה 6: או בעל תעודת סמיכה לרבנות. כלומר בעל סמיכה לרבנות יכול להיות ראש מכינה.

נכון.

אתה לא רוצה תואר אקוויוולנטי לתואר ראשון?

כתוב פה או זה או זה.

בעל סמיכה לרבנות זה כלום.

לא הייתי רוצה לפסול בתקנות האלה את אלי סדן מלהיות ראש מכינה.

לדעתי הוא מקביל לפחות לתואר שני אקוויוולנטי, כמות המאמרים והספרים שהוא הוציא, הוא אקוויוולנטי אפילו לתואר שני. זה מוכר במשרד החינוך, יש מונח בחוזר מנכ"ל.

השכלה תורנית מקבילה - - -

אל תכניסו את זה גם לפה.

למה לא?

כי יש לנו הרבה צרות עם זה.

אתה יודע מי היום מקבל סמיכה לרבנות? הוא יכול בשנה הראשונה בהסדר לקבל את הסמיכה לרבנות. מה זה סמיכה לרבנות? זה 6 בחינות באור החיים והוא גמר את הסמיכה לרבנות אגב, לא כתבת "מוכר על ידי הרבנות הראשית".

חברים, אני רואה לנגד עיני את טובי ראשי המכינות, אלי סדן, הרב ניסים מהמכינה בנווה צוף, למיטב הערכתי הוא לא פרסם ספרים אבל ראש מכינה מעולה 8,9 שנים. הושע, יושב הושע בגילו, אלוף משנה בצה"ל, אחת המכינות הטובות ביותר שיש לנו, אין לו שום תואר ושום דבר - - -

אין לי בעיה שסגן אלוף ומעלה פטור מכל הדברים האלה. מי שהגיע להיות סגן אלוף בצבע, השתחרר בדרגת קבע של סגן אלוף, אני מפחד מאנשים שהוא לא סגן אלוף בצבא והוא גם לא קצין בצבא ויש לו תעודת בגרות בינונית והלך להסדר ובשיעור א' עד שיעור ב' כשהוא הלך לצבא במרץ עשה סמיכה לרבנות, כל אחד פותח מכינה - - -

אני מתנגד לסגן אלוף. אמרת שאם הוא היה סגן אלוף בצבא הוא יכול להיות ראש מכינה.

ביחד עם סמיכה לרבנות. אמרתי שסמיכה לרבנות לא מספיק, זה לא בשלות.

אני מוכן לבדוק את זה, אני רק נזהר מאותם אישים - - -

אתה לא רוצה שלפחות יהיה לו כישורים של מנהל בית ספר יסודי?

הרב פייגנבאום, יושב בקשת - - -

תואר שני אקוויוולנטי, חותם לך, לפי כישוריו.

אני אבדוק את זה.

אתה יכול להכניס אותו לחריג.

תואר אקוויוולנטי הוא סמיכה לרבנות, הוא מספר השנים שלמדת בישיבה והפרסומים שלך. הרב פייגנבאום הוא בוגר הסדר אז הוא למד 6, או 7 שנים. זה כשלעצמו עם סמיכה לרבנות נותן לו תואר אקוויוולנטי לתואר ראשון. אני רוצה להתגונן בפני חבר'ה שלא גמרו - - -

ייבדק, אבדוק את זה מיידית.

אתם צריכים לחזור אלינו בעניין.

נחזור אליכם עם תשובה.

אבדוק את זה מיידית, ניקח את משה הגר - - -

אתה לא תאפשר לראש מכינה כישורים פחותים ממנהל בית ספר יסודי. זה לא עולה על הדעת.

אבל מנהל בית ספר יסודי אתה דורש ממנו לפחות תואר ראשון. השאלה כשאתה אמרת סגן אלוף וסמיכות לרבנות, יכול להיות שהסגן אלוף הזה הוא ללא תואר ראשון וזה לא מספיק לי.

אם הוא סמיכות לרבנות אז אני אומר לך שהוא למד יותר מאשר שנה בישיבה ועשה את הדבר הזה.

אבל אתה עכשיו מוסיף תואר ראשון, אמרת קודם: סגן אלוף וסמיכות לרבנות.

הסמיכות לרבנות זה האקוויוולנט שלי לתואר ראשון.

השכלה תורנית מקבילה.

אני מחפש גם את הבשלות.

אנחנו מסכמים שתחזרו אלינו בעניין?

נאמר כך: אם מדובר על תואר אקוויוולנטי - לא צריך לחזור לוועדה. אם אתם מתעקשים על סמיכה לרבנות תשאלי אותי אם אכנע או לא.

אבדוק בין כמה הוותיקים שאנחנו לא מפילים פה - - -

אתה יכול לעשות הוראות מעבר שאלה שמכהנים ב-3 השנים האחרונות, מדובר רק לגבי חדשים.

יבינה, את זה צריך לנסח אם רוצים משהו כזה.

בסדר.

אז במקום בעל תעודת סמיכה לרבנות או בעל השכלה תורנית מקבילה לתואר ראשון.

יש דבר נוסף שרציתי להפנות את תשומת לב הוועדה בתקנה קודמת שתיקנו שהוא בכל זאת מהותי, המדובר בתקנה 8 עמוד 5 למעלה, בעניין הדברים שצריך לצרף "נתקבלה חוות דעת חיובית מאת הממונה במשרד החינוך" מחקנו את ה"חיובית". הוספנו שם ב-ד' ו-ה' ו-ו' הוספנו שהכוונה היא "בשנות הפעילות של המכינה שקדמו למועד הגשת הבקשה".

בסדר גמור.

אני רק מדווחת לוועדה כי אלו תיקונים שצריכים להיכנס לפרוטוקול.

קראנו את זה.

עמוד 6 למטה, סעיף 11(7), אחרי הסמיכה לרבנות.

בעל ניסיון חינוכי וניהולי מוכח.

ה"מוכח" זה לא מילה לתקנות. בעיקרון מה שאפשר לעשות זה לקבוע מספר שנים מינימלי. אני לא כל כך אוהבת "כפי שיקבע המנהל הכללי" כי לדעתי נושא הניסיון זה המקום לקבוע, בתקנות.

למה אתה צריך ניסיון ניהולי?

ראש מכינה צריך. כל מורה יכול להיות ראש מכינה?

לפי הדבר הזה אף אחד מראשי המכינות המצטיינים לא היה יכול להקים את המכינה. לא אמרתי על הניסיון החינוכי, דיברתי על הניסיון הניהולי, כי המוסדות מתחילים קטנים, מתחילים ב-25, 30 תלמידים, ראש המכינה לא צריך להיות רואה חשבון.

אז הוא כמו מורה.

נכון, כמו גננת, גן ילדים אפילו יותר גדול ממכינה מתחילה.

זה היה נכון אז כשהקימו את המכינות האלה, היום כיוון שהעסק גדול ומחייב מערכת ניהול.

מה רע בניסיון חינוכי וניהולי כפי שיקבע המנהל הכללי?

אם המנהל הכללי יקבע אז תגיד לי מה הוא יקבע ונכניס את זה.

אני לא יודע מה הוא יקבע.

בעניין הזה אין סיבה להעביר את זה למנהל הכללי.

למה לא? הוא יכול לקבוע כך: מכינה עם 20 תלמידים – צריך ניסיון חינוכי וניהולי של 3 שנים. מכינה של 100 תלמידים צריך ניסיון של כך וכך.

תהיה לכם רשימה של עשרות דוגמאות.

תלוי איפה, תלוי מתי.

צודקת היועצת המשפטית בכך שהוא אומרת שכשאתה קובע את התקנות בתנאי הכניסה זה מאפיה, אחד שומר על השני, אין לנו ברירה.

אבל אתה לא מבין שיש שונות גדולה?

גם את השונות אפשר לקבוע בתקנות בדיוק במדרגות...כשאני מגיש את הבקשה אני צריך לדעת מה רוצים ממני, אני לא צריך לחפש אותם - - -

אבל לא הכל צריך להיות בנורמה של תקנות, זה יכול להיות בנורמה של כללים.

אני מציע בעל ניסיון חינוכי וניהול שלא יפחתו משנתיים ניסיון - - -

גם חינוכי וגם ניהולי, אותו דבר? או שחינוכי אתה רוצה יותר?

חינוכי שנתיים, ניהולי שנה, לא צריך יותר משנה ניסיון ניהולי, זה לפחות, אבל המנהל הכללי יכול לקבוע דרישות נוספות אם הוא רוצה לפתוח מכינה של 500 תלמידים זה לא מספיק, אנחנו צריכים לצפות פני עתיד, אני לא יודע. היום מתחילים בקטנות, מחר תהיה מכינה של 200 תלמידים, זה כבר עסק גדול.

אני חושבת שיהיה לי קושי בנהלים לקבוע משהו שהוא מעבר לזה אם התקנות קובעות רף מינימום של שנתיים בשנה. נוכל לקבוע מתחת לזה, לא מעל.

צריכים לקבוע את המינימום כי אנחנו צריכים לחשוב על מכינות קטנות חדשות שמתחילות, מה אפשר לעשות?

השאלה אם אי אפשר במקום כזה לשים שיקול דעת של הוועדה,. הרי הוועדה ממליצה למנהל הכללי - - -

אבל אז אין משמעות לכל הדברים שאתה כותב.

בשביל מה אתה כותב? הוועדה תעשה שיקול דעת וזהו.

כי יש כמה דברים - - -

אתה מתנגד לניסיון - - -

אני לא מתנגד.

יוס, אתה מסכים לזה?

הייתי מוסיף חינוכי או פיקודי.

אז ניהולי בכלל לא?

לא, כי בשבילי מג"ד או מ"פ בצה"ל הוא מחנך. אם הוא היה מ"פ בצה"ל בתפקיד פיקודי - - -

יש תוכנית לימודים, אני לא יודעת, זה משהו שהוא צריך להפעיל - - -

תסלחי לי, חינוכי זה גם אם הוא היה מרכז של סניף בני עקיבא - - -

או מרכז גדוד הצופים בירושלים, אין לי בעיה עם זה.

אגב זה ניסיון חינוכי שמוכר לצורך וותק.

בוודאי.

יש לי עכשיו ויכוח עם צה"ל על מפקד עוקץ, סגן אלוף יוני אורון השתחרר מצה"ל ומשרד החינוך בצה"ל לא מכירים לו בוותק הזה לצורך ותק בהוראה. אמרתי שאני לוקח את זה כאתגר אישי, זה לא יכול להיות כדבר הזה.

הוא מנהל אגף כוח אדם בהוראה, אתה מכיר את התפקיד הזה.

תגיד להם שהייתי פעם מנהל אגף כוח אדם בהוראה.

אמרתי.

אגב אני המייסד של הדרגות האקוויוולנטיות. קדימה.

פיקודי או חינוכי?

כן. ניסיון פיקודי או חינוכי של שנתיים וניסיון ניהולי שלא יפחת משנה.

חינוכי או פיקודי זה גם הדרכה שהוא קיים את זה במסלול. פעם אתה מדריך בקורס ופעם אתה מפקד ביחידה.

רק שתדעי שבא אלי רון חולדאי שהשתחרר, היה תת אלוף מפקד כנף בחצרים, הייתי אז מנכ"ל משרד החינוך, הוא אמר לי: שמעתי שגימנסיה הרצליה התפנתה, אני רוצה לנהל. אמרתי לו: תראה לי כישורים וכו'. הראה לי ואמר: אתה לא שואל אותי על ניסיון חינוכי. אמרתי לו: מי שהיה מפקד טייסת ומפקד כנף – בשבילי זה ניסיון חינוכי. קיבלתי מכתב מהסתדרות המורים שאני עובר על הוראות חוזר מנכ"ל שדורש ניסיון חינוכי. צלצלתי לצ'יץ, אמרתי לו: אתה מוכן לעמוד בשביתה? זה הסיפור. אמר לי: נעמוד בשביתה. צלצלתי להסתדרות המורים אמרתי: אתם יכולים לפתוח בשביתה, אנחנו מאשרים את רון חולדאי, יש לו ותק חינוכי. וכידוע הוא היה סיפור הצלחה.

לגבי הסגל החינוכי, סעיף (6).

ב-6 הייתי מוסיף גם פיקודי.

כאן הצרה יותר גדולה, לעניין אנשי סגל הם בדרך כלל אנשים צעירים שמגיעים בלי תואר.

אבל זה איש סגל, לא ראש מכינה.

בעל ניסיון פיקודי ו/או חינוכי.

הייתי מוסיף פה עוד משהו.

סיים שירות בצה"ל, זה שירות מלא?

לא כתבנו כי יש בעיה בהגדרה הזאת, למדנו שהנושא מלא ומאוד מסובך.

אם הוא בוגר ישיבת הסדר, זה לא שירות מלא?

לפי צה"ל כן, אבל לפי המכינות מבחינתנו לא, אז יש פה מוקש.

מבחינת המכינות איש הסדר הוא פסול?

חניך מכינה לא יכול לעבור מהמכינה, לעשות שירות הסדר 15 חודש או ללכת לנח"ל חרדי או גרעין נח"ל תנועתי.

אבל פה אתה מדבר על איש הסגל החינוכי.

זה מסודר.

בעל ניסיון חינוכי או פיקודי של שנה לפחות.

הייתי מוסיף פה את המשפט "הדרכתי".

אמרת שפיקודי כולל הדרכתי.

אבל אתן לך דוגמא על הסגל, אני לא מדבר על המנהל. בוגרת קורס מורות בצה"ל שהייתה מורה במשך שנתיים באחד המתקנים של חיל החינוך, חוות השומר, ולפני זה הייתה חניכה במכינה הקדם צבאיות.

אז היא בעלת ניסיון חינוכי.

בסדר.

וגם פיקודי נראה לי.

זה הקלאסי.

בסדר, זה גם הדרכתי כי גם אם היא הייתה מדריכה ביחידת שדה - זה גם מתאים.

בסדר גמור.

סעיף 12 החניכים. כאן עשינו רק תיקון, זה לא הדרישות לגבי החניכים אלא הדרישות מהמכינה איך החניכים צריכים להיות.

מה שעשיתם מקובל עלינו.

שירות משמעותי אמרנו שאנחנו משנים.

אותו שינוי בהתאם למה ששונה שם.

בדיוק.

כל השאר אין בעיה.


ב-13(א) הצעתי לך למחוק את "בין היתר".

13(א) המכינה תחנך את חניכיה בהתאם למטרותיה כמפורט בתקנה 9, ותכניתה החינוכית תכלול בין היתר. למה שלא יהיה "בין היתר"?

בשביל מה צריך בין היתר?

כי רוצים ללמוד גם גמרא - - -

כל זה כתוב: נושאים מתחומי הרוח והחברה, לימודי יהדות, כל זה כתוב בפנים.

אתה מדבר איתי בשפה צמחונית, לימודי יהדות, היום רוצים ללמוד גמרא, אמונה, מוסר. במכינה בעלי לומדים יהדות או לומדים גמרא, אמונה, מוסר?

זו שאלה של הגדרה.

תכתוב "בין היתר", מה אכפת לך? מישהו רוצה ללמוד גם ארכיאולוגיה, מה אכפת לך? שילמד גם ארכיאולוגיה.

עשינו פה שינוי ניסוחי. יש פה שני נושאים מרכזיים שהמכינה צריכה להעביר שזה לימודים בתחומי רוח וחברה וכו' והכנה לשירות הצבאי, אלו שני הדברים שהתוכנית החינוכית, יבינה, כתבתי לך שצריך להחליט אם זה חינוכית, לימודית וכו'.

מסתבר שזה לימודית חינוכית.

זה לא יכול להיות רק לימודית כי זה מתפרש במשרד החינוך כמשהו אחר.

בסדר.

סעיף 2(ב) לחוק אומר: התוכנית החינוכית לימודית.

מצוין, שזה יהיה לכל האורך לפי החוק.

ב-(2) חסר לי הכרת הארץ.

בטוח היה.

השאלה אם זה לא יותר רלוונטי ל-(1)?

יכול להיות, הכרת הארץ.


יוחנן, מה עם מנהיגות ואחריות?

אני יכול לומר לכם רק דבר אחד, הרשימה הזאת הייתה הרבה יותר מפורטת, יש פה 80 טיוטות, השמיטו לנו את רוב הדברים שהיו כתובים פה.

מי הוא זה ואיזה הוא?

אחפש - - -

כל משפטן שזה עבר אצלו מחק עוד מילה.

על כל משפט, היה הכרת הארץ ואהבת הארץ, מנהיגות ואחריות, הכל היה ונמצא כל אחד - - -

בהכנה לשירות צבאי צריכים לדבר גם מיומנויות לטיפוח מנהיגות וקבלת אחריות.

אני מוסיפה.

מר זמיר, אני צודק?

כן, בהחלט.

טיפוח מנהיגות צעירה מעל למעורבות - - -

אני מוסיפה את זה בסעיף קטן (2).

אני כבר יודע מה השמאלנים יגידו, איפה הסובלנות?

כתוב: דמוקרטיה, ציונות, אזרחות.

למה לא מכניסים בתחום הלימודים את הקוד האתי של צה"ל?

בהכנה לשירות בצה"ל עוסקים גם בקוד האתי של צה"ל.

בסעיף (2) הכרת המערכת הצבאית, זה נראה לי כולל.

אבל אנחנו מדברים על הערכים של צה"ל, לא על הדברים הטכניים.

מה זה ערכים של צה"ל? איפה הם כתובים?

לא כתוב.

ערכי צה"ל זה מושג ערטילאי, מקיף יותר. הקוד האתי זה מסמך ספציפי בן כמה עמודים שמופיע בכל הבסיסים. ערכי צה"ל לדעתי הולם יותר.

ערכי צה"ל.

(ב) מכינה רשאית לכלול בתוכנית החינוכית תרומה התנדבותית, כאן הוספנו התנדבותית, אולי תסבירו את זה - - -

זה בסדר גמור.

הכוונה לשלב תרומה חברתית שלהם באזור שבו הם נמצאים.


בסעיף ד' זה גם חוזר, אני רוצה שרק נסגור את הנוסח: במסגרת המכינה לא יתקיימו לימודים להכשרה מקצועית או אקדמית מכל סוג שהוא. מקובל עליכם?

לא. אם רוצים שתהיה מכינה שרוצה ללמד אותם ערבית כדי שיוכלו לשרת במודיעין.

זאת לא הבעיה, הבעיה שלנו היא, יוחנן יסביר טוב ממני - - -

מתחילת הקמת המכינות היה ברור לגמרי שאנחנו לא רוצים לפתוח מסלולי לימוד אקדמי שנה ראשונה של האוניברסיטה.

למה לא?

ברגע שאתה מכיר בלימודים אקדמאים ובלימודים מקצועיים ולימודי תעודה בפנים – אנחנו צריכים להיות ערוכים לא לגידול של 15% אלא לגידול של 150% כל שנה.

מה אכפת לך - - -

כי המשרד לא מתכוון לממן היום 25,000 תלמידים לימודים אקדמאים.

במקום צה"ל הייתי נלחם נגד הסעיף הזה בחום.

זה דווקא ירפה את החניכים להגיע לצבא אחר כך, אנחנו חושבים שצריך לעבוד על הסעיף הזה של לא לימודים אקדמאים במכינה. מכינה קדם צבאית מבחינתנו אמורה להביא את החניך לשירות מלא ומשמעותי של 3 שנים.

זה לא רק לא לימודים אקדמאים, זה גם הכשרה מקצועית כלומר אם רוצים לעשות במהלך הלימודים במכינה קורס הנדסאים וטכנאים כדי שהוא יוכל להיות עוד משהו בחימוש - - -

הם לא יכולים.

יש מסלולים בצבא. יש י"ב ו-י"ג ו-י"ד.

מה אומר אכ"א?

אכ"א תמך בנו מאוד.

אם כך הנוסח הוא: במסגרת המכינה לא יתקיימו לימודים להכשרה מקצועית או אקדמית מכל סוג שהוא - - -

מה זה לימודים להכשרה?

עזוב את הנוסח יוחנן.

גם ב-(ה) עשינו תיקונים. הממונה במשרד רשאי לאשר למכינה, בהתאם לבקשתה, מטעמים מיוחדים שיירשמו בכתב ומראש, את הניסוח עוד תסגרו עם משרד המשפטים, אפשרות לימי עבודה מרוכזים לכלל חניכי המכינה בהיקף מוגבל ומצומצם במשך שנת הלימודים בתנאי שימי העבודה מאורגנים על ידי המכינה כחלק מפעילותה החינוכית ובתנאי שההכנסות מעבודה זו לא יועברו לידי החניכים כפרטים אלא לצרכי החניכים כקבוצה. צריך לנסח את זה. הכוונה שזה לא עבודה לצרכי עבודה אלא עבודה שיש לה ערך מוסף.

חסרה המילה "לא יועברו לידי החניכים כפרטים".

תנסחו את זה, הכוונה ברורה.

ב-(ו) אני מציע להוריד את "פעיל".

אקריא: התוכנית החינוכית במכינה תופעל בצורה סדירה ורצופה לאורך כל שנת הלימודים, אנחנו מורידים את "כמקובל במערכת החינוך" אין צורך בזה, היקף הלימודים לא יפחת, תיקנתי פה את זה מ-50 שנות לימוד, אנחנו מורידים את "פעיל" כי אנחנו לא מבינים מה זה, בשבוע - - -

50 שעות לימוד בשבוע? זה המון.

זה מה שקורה בכל המכינות.

10 שעות ביום?

לומדים יותר מ-10 שעות ביום.

הם לומדים.

המדינה משלמת הון כסף, 20% זה פעילות התנדבותית אבל כולם עומדים בזה.

אני ממשיכה: 50 שעות לימוד לשבוע, מהן לא פחות משמונה שעות בשבוע יוקדשו להכנה לשירות צבאי. הפכתי את זה, וזאת במסגרת של חמישה ימי לימוד בשבוע וסוף שבוע מלא אחד בכל חודש.

בסדר.

כאן שוב, התוכנית החינוכית לימודית, זה רק ניסוחי.


(ח) לדעתי הוא עדיין כללי ולא לגמרי ברור. אקריא אותו כפי שהצעתם לתקן: המכינה רשאית לקיים גם תוכנית לימודים לחניכים במסלול שנה ב', לבוגרי מסלול שנה א'; התוכנית העיונית תהיה שונה מהתכנים העיוניים המועברים לחניכי שנה א', ותאושר מראש על ידי הממונה במשרד. תוכנית הלימודים תהיה תוכנית נפרדת, מתקדמת, ייחודית וייעודית לחניכים במסלול זה. פה יבינה, התכוונת שכל הוראות התקנות יחולו עליהם - - -

מה זה מסלול שנה ב'?

צה"ל נותן להם דחיית גיוס לשנה וחצי עד מרץ.

במקום באוגוסט.

אנחנו דורשים שמי שנשאר לעוד חצי שנה ילמד תוכנית לימודים שחלות עליה כל הדרישות הרגילות אבל לא כמו שהוא למד בשנה א'. יושב שומע בדיוק אותו דבר, אותן הרצאות. לכן הניסוח שאני מציע הוא טיפה שונה, תוכנית לימודים חינוכית שתכלול מסלול שנה ב' יהיו שונים מאלה המועברים לחניכי שנה א' ויאושרו מראש.

כאן כתוב: תוכנית הלימודים תהיה תוכנית נפרדת, מתקדמת, ייחודית, ייעודית לחניכי מסלול זה, מה צריך לתקן?

לא צריך לתקן, רצינו שכל הוראות תקנה 13, כל הנושא של 5 ימים בשבוע, הכל יחול גם על שנה ב'.

כל ההוראות לגבי התוכנית הלימודית של שנה א' חלות גם על התוכנית של שנה ב'.

רק התכנים משתנים, בסדר, הלאה. 14 ביטוח.

ביטוח כבר אמרנו, להנחת דעתו של הממונה, זה תיקון שנכנס.

15 תקציב. על המבקש להוכיח באמצעות הצגת תקציב שנתי, הורדנו "מאושר" כי לא ברור מזה זה מאושר, כי למכינה יכולת תקציבית לשאת באחריות מלאה לחניכים ולעמוד בכל דרישות פרק זה לאורך שנת לימודים מלאה לגבי כל החניכים שהיא מתכוונת לקלוט בשנת הלימודים הבאה.; לעניין זה יכולת תקציבית יכולת שתבסס על השתתפות המדינה, לפי הנוסח בחוק, על תרומות, על שכר לימוד של חניך או של תלמיד אחר במכיה, על מקור תקציבי חוקי אחר, או על צרוף של כל אלה.

כל אלה או צירוף של חלק מהם.


פרק ה'.

הכרה, פיקוח ושלילת הכרה.

למישהו יש הערות לתקנה 16? אין.

יש פה רק דברים ניסוחיים.

סעיף 17 דיווחים.

יש שני דיווחים, דיווח חודשי שזה רשימה של החניכים בכל חודש ודיווח שנתי שהוא יותר מקיף והממונים רשאים לדרוש לדרוש השלמות.


ב-18 פיקוח. פה היה מתקן קשור, אני מקווה שהכוונה באמת הובהרה, המכינה והתאגיד המפעיל אותה, לרבות כל מתקן המשמש לפעילות המכינה והתאגיד, יהיו נתונים לפיקוח המשרד ומשרד הביטחון. זה אומר שיש לכם סמכות כניסה? מה זה אומר?

כל מתקן שמשמש את המכינה - - -

תורידי את המילה "תאגיד", רק משמש את פעילות המכינה, כי אם זה התאגיד שמפעיל והוא מפעיל למשל, החברה להגנת הטבע, אני לא רוצה לבקר בכל המתקנים שלה.

אבל אם את רוצה לבדוק שיש מסמכים מסוימים בהנהלה של התאגיד, את יכולה לעשות דבר כזה?

לא.

צריך להגיש לנו את זה לפי הטפסים - - -

אני שואלת מה זה פיקוח?

לוודא שהכל בסדר, שהבניין קיים. כמו מפקח בפנימייה, הוא בא לראות שהכל תקין.

מירב, מפקח בפנימייה בא לראות שיש הסדר כיבוי אש, שיש תברואה, כל מה שנדרש.

אין בעיה, רק אני חושבת שצריך אולי להגיד את זה בצורה יותר ברורה שאחר כך לא תהיינה לכם בעיות בהפעלת הסמכויות.

בסדר.

אז איך לומר את זה אחרת?

לפקח על כל הנדרש בתקנות אלה לצורך הפעלת המכינה.

מטעם מי הוא מפקח?

משרד הביטחון.

אז לכתוב: נציג משרד החינוך ו/או משרד הביטחון - - -

זה אולי הממונה או מי שהסמיך לכך.

ממונה או מי מטעמו הן במשרד החינוך והן במשרד הביטחון רשאי להיכנס - - -

אין פה הסמכה מפורשת לכניסה בלי הסכמה. אם הוא נכנס בהסכמה – זה פשיטא. אם הם לא מסכימים – יש אמצעים מנהליים להגיד להם: אני מבטל לכם את הרישיון אם אתם לא ממציאים לי את המסמכים או אם אתם לא מסכימים, להכריח אותם שיסכימו - - -

תכתוב שהאישור כפוף להסכמת המוסד.

זה פשיטא.

אי אפשר להגיד שכל מתקן יהיה נתון לפיקוח. זה לא נכון להגיד את זה כך.

כל מתקן המשמש לפעילות המכינה.

זה לא נכון להגיד.

אם המקום שהם לומדים בו והמקום שהם שוהים בו באופן קבוע הוא בשני מקומות שונים לגמרי, יגידו לי: את משרד החינוך, בבקשה תראי רק את מקומות הלימוד.

השאלה שלי היא יותר בסיסית מזה, לא לגבי כל המבנים, אם אבישי אומר שאין סמכות כניסה ללא הסכמה אז מה זה פיקוח? את צריכה להגיד שהמכינה תאפשר - - -

בתאום מראש, משהו שמרכך את האפשרות להיכנס בכוח - - -

אבל פיקוח זה לא רק כניסה, פיקוח זה מעבר לזה.

אבל פה זה לא פיקוח על המסמכים, כאן את מדברת על כל מתקן.

אני מדברת על המכינה, התאגיד המפעיל את המכינה לרבות כל מתקן.

זה בסדר, אני מדברת עכשיו על המתקנים.

מה הבעיה?

השאלה היא מה מהות הפיקוח. אם אנחנו רוצים למשל שהוא יהיה מורשה להורות להם - - -

פדגוגי, תקציבי.

אעשה הפרדה אחרת, דברים שהוא צריך לבוא אליהם ודברים שאפשר להביא אליו. אלה שתי הסמכות נפרדות. אם אנחנו רוצים להסמיך אותו שהוא יהיה רשאי להורות למכינה להמציא לו כל מסמך שיידרש לו לצורך ביצוע - - -

זה אין בעיה.

זה דבר אחד.

אני המפקח, אני רוצה לבוא להיכנס לשיעורים, לראות איך ניתנים השיעורים, לראות אם הכיתה מספיק גדולה או שפתאום מלמדים 200 ילדים ביחד. אני גם רוצה לבקר פעם בשנה, לראות את התנאים בחדר האוכל ולראות את תנאי המגורים שלהם.

מה שיוס ואני עושים כל הזמן.

מה שעושה מפקח של משרד החינוך כשהוא הולך למקווה ישראל, זה מה שהוא עושה.

כתבנו את זה הכי רחוק שאפשר כדי לא להגביל את הגורמים המפקחים.

תנסחו מה שאמרתי עכשיו.

זה מנוסח בדיוק כך.

נכון. המכינה והתאגיד המפעיל אותה, לרבות כל מיתקן, יהיו נתונים לפיקו המשרד ומשרד הביטחון. לא ייתן לו להיכנס – ניקח לו את הרישיון, מסכים איתך. הלאה. נשאיר את זה.

אם תהיה אפשרות לנסח את זה קצת אחרת בהתייעצות עם משרד המשפטים אז בסדר. ייבדק הניסוח.

תורידו את המילה תאגיד.

הכוונה ברורה ייבדק הניסוח.

לפי דעתי התנאה זה תנאי.

מה זה התנאה?

הסתבכתם על הלשונאית שלנו. זה מלשון תנאי.

(ב), אבישי אומר שהמכינה והתאגיד המפעיל אותה יעבירו לכל אחד מהממונים או לוועדה, מה זה ועדה?

על פי ההגדרה של ועדה, זה כתוב.

התנאה, התליה ושלילת הכרה, סעיף 19.


אפשר גם להתנות את ההכרה, גם לשלול אותה.

יש למישהו הערות?

כאן יש רק תיקונים ניסוחיים.

הלאה, 20.

סיום פעילותה של המכינה, התיקונים הם ניסוחיים בלבד.


זה איך מכינה שמבקשת לסיים את פעילותה צריכה לפעול.


הצמדה דיברנו שזה יהיה, ינוסח סל לאור, ככל שתהיה בעיה נצטרך לחזור.

חוזרים אלי.


אני אראה מה שנוסח ואחליט על פי זה אם אנחנו מחדשים את הדיון או שאני חותם. כרגע כל מה שקבענו מבחינתי אין צורך בישיבה נוספת, תנסחו את כל הדברים האלה, אם אין הערות לאף אחד, תכיני מכתב לחתימתי לשר שהתקנות אושרו. בסדר?

שהאישור המהותי לגבי התקנה הזאת שמנגנון ההצמדה בסל לאור ינוסח בצורה משפטית וייכנס לתקנות.

בסדר גמור.

הוראות המעבר. חשוב לי הסעיף הזה.

תחילה, 30 ימים מיום פרסום. הוראת מעבר, המקורית הייתה לגבי שישה חודשים. מה שהצעתי הוא שזה יהיה לשנת לימודים כדי שלא יהיה באמצע שנת לימודים.

צודקת לגמרי.

אני מקריאה: מכינה אשר ביום פרסומן של תקנות אלה הייתה מכינה מוכרת ומתוקצבת על ידי משרד החינוך – תוסיף להיות מוכרת ומתוקצבת בשנת הלימודים התש"ע, ובמהלכה יהיה עליה להשלים את הדרישות לקראת שנת הלימודים התשע"א.

איזה דרישות למשל תצטרך להשלים?

מה שאמרנו עכשיו.

כמו מה?

מכינה שאין לה אישור תברואה ומכינה שאין לה אישור רשות מקומית ומכינה שראש המכינה שלה לא יעמוד, אין לו סמיכה ואין לו תואר - - -

לגבי ראש המכינה אני לא מציע לך, אני מציע לך בהוראות המעבר להוסיף עוד פסקה - - -

לדעתי הוא לא זקוק לזה כי יש לו את האפשרות לחריג מטעמים מיוחדים שיירשמו.

אם תרצה להוסיף עוד סעיף בהוראות המעבר אחרי שתבדוק, כי אני רוצה שהחדשים יעמדו בדרישות, לפחות שיהיה כמו מנהל בית ספר, אני מסכים להוסיף פסקה לא רק בהוראות מעבר של ראש מכינה, שראש מכינה שסיים תקופת כהונה של 3 שנים לשביעות רצון הממונה – הוראות אלה לא יחולו עליו.

אני רוצה שנחליט על זה כי אחרת זה נשאר באוויר. הוראת מעבר לגבי ראש מכינה שניהל מכינה ב-3 השנים האחרונות - - -

לשביעות רצונו של הממונה.

קצת בעייתי. או שתשאיר את זה לסעיף של שיקול הדעל.

להנחת דעתו של הממונה.

לא הייתי כותבת.

אלא?

הייתי משאירה את זה לסעיף החריג, אל תכניס את זה לפה בהוראת מעבר, הוראת מעבר צריכה להיות ברורה. הסעיף של התנאים יש לו חריג שהוא יכול לחרוג.


אני רוצה רק להגיד את הטפסים לפרוטוקול כדי שהכל יהיה ברור.


יש לנו טופס הגשת בקשה למתן הכרה למכינה קדם צבאית. יש שם כמה תיקונים ניסוחיים שאני לא מתעכבת עליהם שנגזרים - - -

כולם מקובלים.

התוספת הראשונה ב-ג', הצהרת ראש המכינה, אני רק אומרת שהכנסנו תיקון שהוא מצהיר שימשיכו להתקיים התנאים, הוא לא יכול להצהיר את זה, הוא מתחייב על כך שיפעל לקיום התנאים.


בעמוד 15 הורדנו את המילים "התרשמות הצוות והחניכים", לא נראה לי רלוונטי בהקשר הזה.



גם בעמוד 18 למטה הורדנו את המילים "הערכה כללית".


תוספת שנייה זה הטופס של בקשה לחידוש הכרה. כאן זה תיקונים טכניים.


שלישי זה טופס דיווח שנתי, אין פה תיקונים. זהו.

לסיכום, הוועדה מאשרת בזה את התקנות בכפוף לתיקונים שהוסכם עליהם ובכפוף לתיקוני הניסוח שהוסכמו. ככל שתיקוני הניסוח והתיקונים שהוסכם עליהם ינוסחו בהסכמה – אנחנו רואים את התקנות כמאושרות.


והיה ואם תוך כדי הניסוח תתעוררנה בעיות מהותיות נאלץ לקיים ישיבה נוספת. אני מתריע, תגיעו להסכמות כי הלוח שלנו הוא בעייתי מאוד, בגלל פתיחת שנת הלימודים אנחנו משועבדים למערכת החינוך. מאידך אני מודע היטב לצורך לאשר את התקנות ולכן אנחנו יושבים בזמן מאוד לא שגרתי, אין ישיבות ועדה בימי שלישי בין שתיים לארבע אבל כדי לא לעכב חס וחלילה ולו ליום אחד הסכמנו לעשות היום רצף ישיבות מיוחד.

האם למישהו יש הערות? אין הערות לכל המשתתפים ולכן אני חוזר ואומר: התקנות מאושרת בכפוף להסתייגויות שאמרתי. תודה לשר החינוך שפעל יחסית בזמן קצר והביא לנו את התקנות. אני מבקש בלוח זמנים מאוד קצר תגמרו את התיקונים. ללשכה המשפטית ולממונה ולמשרד הביטחון ולמשרד המשפטים ולשירה מאגף התקציבים ולמר זמיר ולנציג אכ"א ולנציג הלשכה המשפטית וגם לדובר שלי, תודה לכולם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 16:00