PAGE
21
ועדת הכספים

5.7.2009


הכנסת השמונה עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב ראשון

פרוטוקול

מישיבת ועדת הכספים

יום ראשון י"ג בתמוז התשס"ט (5 ביולי 2009), שעה 16:08

הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009

עידוד השקעות הון, סעיפים 115-116

חברי הוועדה: אלכס מילר – מ"מ היו"ר

יעקב אדרי

שי חרמש

ציון פיניאן

נועז בר-ניר, מנכ"ל משרד התיירות

שי וינר, סמנכ"ל כלכלה, משרד התיירות

עו"ד עובד קדמי, היועץ המשפטי, משרד התיירות

דוד, סגן בכיר ליועץ המשפטי, משרד התיירות

מיכאל דולמן, משרד התיירות

חנה איפרגון, משרד התיירות

עו"ד מיכל הנר-דויטש, רשות המסים בישראל, משרד האוצר

עו"ד אסי מסינג, הלשכה המשפטית, משרד האוצר

ריקי הרמן, אגף התקציבים, משרד האוצר

ערן פולק, משרד האוצר

עו"ד קוטי לירז, הלשכה המשפטית, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

יהודה סבן, משרד התשתיות הלאומיות

איתי יחזקאל, כלכלן ראשי, מרכז ההשקעות

חזקיה ישראל, התאחדות התעשיינים

עידו עשת

טמיר כהן

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית

לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009

עידוד השקעות הון, סעיפים 115-116

אנחנו דנים בהצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית

לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009, פרק כ"ב: עידוד השקעות הון, סעיפים 115-116.

אנחנו נציג את הנושא בקצרה. החלק הראשון של התיקון מדבר על זה שאנחנו נקים מינהלת שתפקידיה יהיו מקבילים לתפקיד של מרכז ההשקעות והיא תפעל במשרד התיירות ולמעשה היא תדון בכל מה שקשור לאישורים שהם בתחום משרד התיירות. זה בשונה ממה שקבוע כרגע לגבי מרכז ההשקעות שדן גם בכל מה שקשור לענייני תיירות כאשר עיקר הפעילות נעשית במשרד התיירות ומובאת לאישור במרכז ההשקעות.

אתה מציג כרגע רק את הנושא של המינהלת ומיכל תציג את הנושא של המיסוןי.

נכון.

מי יציג את הנושא של הארכת תוקף?

אני אקרא אותו.

115.
בחוק לעידוד השקעות הון התשי"ט-1959, בפרק זה – חוק לעידוד השקעות הון -


(1)
אחרי סעיף (1) יבוא -



"(1א)
הגדרות -

בחוק זה, "מועצת מרכז השקעות" - מועצת מרכז השקעות שמונתה לפי סעיף 12.

"מינהלת השקעות בתיירות" – מינהלת השקעות בתיירות שמונתה לפי סעיף 16א.

"מינהלת מרכז השקעות" – מינהלת מרכז השקעות שמונתה לפי סעיף 9(א).




"מנהל מינהלת השקעות ותיירות" – מי שמונה לפי סעיף 16ב.




"מנהל מרכז ההשקעות" – מי שמונה לפי סעיף 7.




"מפעל תיירותי" – כהגדרתו בסעיף 40א.

"המינהלה" – מינהלת מרכז השקעות או מינהלת השקעות בתיירות לפי העניין.

"המנהל" – מנהל מרכז ההשקעות ומנהל מינהלת השקעות בתיירות לפי העניין.

"השרים" –
(1)
בכל עניין לפי חוק זה, למעט בעניין הנוגע למפעל תיירותי או לעניין סעיפים 18א(ד)(3)(ג) מ-74(ה), אף בנוגע למפעל תיירותי, שר האוצר יחד עם שר התעשייה, המסחר והתעסוקה.

(2)
בכל עניין לפי חוק זה הנוגע למפעל תיירותי, למעט לעניין סעיפים 18א(ד)(3)(ג) ו-74(ה), שר האוצר יחד עם שר התיירות.

הוספנו הגדרות כך שכפי שציינתי תהיה מינהלה שתתעסק במינהלת השקעות בתיירות ואיחדנו כך שכל מה שקשור למרכז ההשקעות מתייחס לתחומים שהם אינם תחומים בתיירות. בהמשך יהיה שימוש בהגדרות הללו, גם לרבות לעניין מינהלה, מנהל והשרים, כך ששר התיירות ושר האוצר יתעסקו בכל מה שקשור לנושא מפעל תיירותי ושר האוצר ביחד עם שר התעשייה, המסחר והתעסוקה, כפי שנמצא היום, יתעסקו בכל מה שקשור לעניינים שאינם נוגעים למפעל תיירותי, למעט סעיפים מפורשים שייקבע בהם אחרת.


(2)
בסעיף 4 -

(1)
במקום הרישא עד המלים "להלן השרים" יבוא "השרים". בסעיף 5, בכותרת השוליים, במקום "המרכז" יבוא "מרכז ההשקעות".

(2)
המלים "להלן המרכז" יימחקו ובסופו יבוא "למעט בכל עניין הנוגע למפעלים תיירותיים".


(4)
בסעיף 6 -



(א)
בכל מקום במקום "המרכז" יבוא "מרכז ההשקעות".



(ב)
בפסקה (1) המלים "להלן המנהל" יימחקו.



(ג)
בפסקה (2) המלים "להלן המינהלה" יימחקו.



(ד)
בפסקה (3) המלים "להלן המועצה" יימחקו.

(5)
בסעיף 7, בכל מקום במקום "המנהל" יבוא "מנהל מרכז ההשקעות" ובמקום "המינהלה והמועצה" יבוא "מינהלת מרכז ההשקעות ומועצת מרכז ההשקעות".

(6)
בסעיף 8, בכל מקום במקום "המנהל"| יבוא "מנהל מרכז ההשקעות". בסעיף קטן (א), במקום "המינהלה והמועצה" יבוא "מינהלת מרכז ההשקעות ומועצת מרכז ההשקעות". בסעיף קטן (ב), במקום "למינהלה ולמועצה" יבוא "למינהלת מרכז ההשקעות ולמועצת מרכז ההשקעות".

(7)
בסעיף 9, בכל מקום במקום "המינהלה" יבוא "מינהלת מרכז ההשקעות" ובמקום "במינהלה" יבוא "במינהלת מרכז ההשקעות".



בסעיף קטן (א), ברישא, במקום "למנהל" יבוא "למנהל מרכז ההשקעות".


(8)
פסקה (5) תימחק.



בסעיף קטן (ב), במקום "המנהל" יבוא "מנהל מרכז ההשקעות".


(9)
בסעיף 9(א), בכל מקום במקום "המינהלה" יבוא "ומינהלת מרכז השקעות".

(10)
בסעיף 10, בכותרת השוליים, במקום "המינהלה" יבוא "מינהלת מרכז השקעות", ברישא, במקום "המינהלה" יבוא "מינהלת מרכז השקעות למעט בעניינים הנוגעים למפעלים תיירותיים".


(11)
בסעיף 11, בכל מקום במקום "המינהלה" יבוא "מינהלת מרכז השקעות".


(12)
בסעיף 12, בכותרת השוליים, במקום "המועצה" יבוא "מועצת מרכז ההשקעות". ובמקום "למועצה" יבוא "למועצת מרכז השקעות", ובמקום "המינהלה" יבוא "מינהלת מרכז השקעות".

(13)
בסעיף 13, בכותרת השוליים במקום "המועצה" יבוא "מועצת מרכז השקעות", ברישא, במקום "המועצה" יבוא "מועצת מרכז השקעות למעט בעניינים הנוגעים למפעלים תיירותיים".


(14)
בסעיפים 14 ו-15, בכל מקום במקום "המועצה" יבוא "מועצת מרכז השקעות".

בסעיף 16 במקום "המינהלה" יבוא "מינהלת מרכז השקעות", במקום "המועצה" יבוא "מועצת מרכז השקעות" ובמקום "המנהל" יבוא "מנהל מרכז ההשקעות".



כל הסעיפים שתיקנו עד עכשיו, נעשו ההתאמות הנדרשות בפרק שמתעסק בעניין הקמת מרכז השקעות, מינהלת השקעות ומועצת מרכז ההשקעות כך שהם יותאמו לכך שהם יחולו רק לגבי פעילות שעניינה מפעלים תעשייתיים ואיננה מפעלים תיירותיים.

כל מי שרוצה להתייחס לנושא, יוכל לעשות זאת אחרי שנסיים לקרוא את החוק. אין הצבעות. ההצבעות יתקיימו ביום שלישי.

הדיון יהיה עכשיו והצבעות ביום שלישי?

כך נספיק לשכוח את מה שדיברנו היום.

(15)
אחרי סעיף 16 יבוא:

מינהלת השקעות בתיירות.

"(16א)
הקמת מינהלת השקעות בתיירות

מוקמת בזה מינהלת השקעות בתיירות אשר תפעל להגשמתה של מטרת חוק זה בעניינים הנוגעים למפעלים תיירותיים.

(16ב)
מינוי מנהל מינהלת השקעות בתיירות

השרים ימנו מנהל למינהלת השקעות בתיירות והוא יהיה בתוקף תפקידו חבר מינהלת השקעות בתיירות ויושב-הראש שלה.

(16ג)
תפקידי מנהל מינהלת השקעות בתיירות

(א)
מנהל מינהלת השקעות בתיירות יהיה ממונה על ביצוע החלטות מינהלת השקעות בתיירות, יפעל בשמה וימלא את כל תפקיד אחר המוטל עליה על פי כל חיקוק.

(ב)
ככל שיש להגישו למינהלת ההשקעות בתיירות או לשרים, יוגש באמצעות מנהל מינהלת השקעות בתיירות וכל הודעה מטעמם תימסר על ידו.

(16ד)
הרכב מינהלת השקעות בתיירות

(א)
מינהלת השקעות בתיירות תכלול נוסף על מנהל מינהלת השקעות בתיירות את החברים האלה:

שני נציגים ממשרד האוצר שימנה שר האוצר


שני נציגי משרד התיירות שימנה שר התיירות.

(ב)
השרים רשאים למנות נציג ציבור להיות חבר נוסף במינהלת השקעות בתיירות.

(16ה)
תפקידי מינהלת השקעות בתיירות

תפקידי מינהלת השקעות בתיירות יהיו כמפורט בסעיפים 10 ו-13(1) בעניינים הנוגעים למפעלים תיירותיים.

(16ו)
החלת הוראות מפרק שני

סעיפים 9(ב), 11, 15 ו-16 יחולו בשינויים המחויבים לעניין מינהלת השקעות בתיירות וחבריה.

עד כאן כפי שציינתי הפרק שעניינו הקמה של מינהלת השקעות בתיירות. מנויים כאן החברים במינהלת. הרכב מינהלת השקעות בתיירות יהיה כך שיהיה מנהל מינהלת השקעות בתיירות שימנו אותו שר התיירות ושר האוצר, מעבר לזה יש שני נציגי משרד האוצר ושני נציגי משרד התיירות. אפשר יהיה למנות נציג ציבור נוסף במינהלת השקעות בתיירות על ידי השרים, כפי שנעשה בהקשר הזה גם לעניין מינהלת השקעות ומרכז השקעות.


תפקידי מינהלת ההשקעות, אנחנו מפנים לתפקידים המקבילים שיש במרכז ההשקעות בשינויים המחויבים ובכל מה שקשור לעניינים הנוגעים למפעלים תיירותיים.


עד כאן פחות או יותר הפרק הזה.


נעבור לסעיף הארכה. לעניין התקופה אני מציע שאגף התקציבים יציג את הנושא, אבל קודם אני אקרא אותו.

(16)
בסעיף 18(א)(2) במקום "עד ליום י"א באב התשס"ט (1 באוגוסט 2009)" יבוא "עד יום כ"ד בטבת התש"ע (31 בדצמבר 2010)".

חוק עידוד השקעות הון בעצם תחום בזמן ואנחנו עכשיו מאריכים אותו עד סוף שנת 2010.

למה ההארכה הזאת של שנה רק ולא יותר? אני לא מבין את זה. כאשר יש השקעות בתיירות, אלה עניינים ארוכי טווח.

ההארכה היא לא רק לעניין תיירות אלא היא בכלל לכל העניין.

גם שם אני חושב שזה לא נכון. למה רק שנה? אני מציע לכם יותר. אתם, המשרד, אתם אלה שדורשים את זה ואני עוד מהאופוזיציה, אבל ההערה שלי היא עניינית. אני מבין שאין לכם הסבר.

לא, יש הסבר. ראשית, בטווח של השנה-שנתיים הקרובות אנחנו עומדים לבחון את החוק עצמו ולהכניס בו שינויים. הדבר הזה כמובן ייעשה בתיאום עם משרד התעשייה ולכן החוק במתכונתו הנוכחית, אנחנו חושבים שלא נכון להאריך אותו יותר מזה והתיקונים שיבוצעו בחוק, יבוצעו בתיאום עם משרד התעשייה, ואז אנחנו גם רואים את ההפעלה של החוק לזמן יותר ארוך ואולי גם ללא הגבלת זמן. כרגע, כפי שהחוק מנוסח כיום, אנחנו מעדיפים כן לתחום אותו בזמן ולערוך עליו חשיבה מחודשת. אני אומר בכנות שיש הרבה ביקורת על החוק הזה ולכן אנחנו לא רוצים עכשיו לסנדל את עצמנו אלא באמת לעשות חשיבה עם המשרד.

להפך, אני מציע שלא תסנדלו את עצמכם כי בזה אתם כן מסנדלים.

אנחנו כרגע מעדיפים שהוא יהיה עד סוף 2010.

זאת לא הארכה ראשונה?

לא.

הנימוקים כל הזמן חוזרים על עצמם. הנימוקים הם אותם נימוקים שהיו גם לפני שלוש שנים. אני מציע לכם שתוסיפו עוד סעיף ששר התיירות רשאי להאריך את זה לעוד תקופה.

לא, כאן זה לא רלוונטי לתיירות אלא זה רלוונטי למשרד התעשייה.

זה חל על הכל, גם על משרד התיירות וגם על משרד התעשייה.

אני הצעתי את ההצעה שלי אבל זה עניין שלכם. תחשבי על זה.

(17)
בסעיף 18א, בכותרת השוליים, במקום "ולבית מלון" יבוא "ולמתקן תיירותי ללינה".



(א)
בסעיף קטן (א) -

(1)
אחרי ההגדרה "מחזור בסיס בשוק מסוים" יבוא "מתקן תיירותי ללינה, מבנה הכולל 11 חדרים או יותר המספק בתמורה שירותי לינה לאורחים עוברים ושבים ולפרקי זמן קצובים וכן שירותים נלווים ובכלל זה שירותי הסעדה, בילוי ופנאי.


בעקבות ההערות של היועץ המשפטי לוועדה אנחנו מבקשים להוסיף אחרי המילה "מבנה" את המילה "בישראל".


יש שתי שאלות שעידו העלה ואני אציג אותן. האחת, מדוע המילה "בישראל" שמופיעה בהגדרת בית מלון כיום איננה מופיעה, ואת זה בוודאי שצריך להוסיף כי היא נשמטה בטעות. הדבר השני הוא ששאלה היא האם מבנה יכול להתייחס גם לבית הארחה או בית מלון שפרוש על מספר מבנים ולא על מבנה אחד.
לכך היו מספר הצעות כאשר אחד רצה להשתמש במונח מתקן, האחר רצה להשתמש במונח אתר, ואני מציע הצעה נוספת שאומרת מספר מבנים הנמצאים במתחם.

אפשר לחיות עם הנוסח הזה. מבחינת פרשנות בוודאי אפשר להשתמש בזה.

מבנה או מתקן, זה יכול להיות גם מבנה אחד ויכול להיות גם מספר מבנים, וזה לפי חוק הפרשנות. אפשר לייחס את זה גם למספר מבנים וזה לא חייב להיות במבנה אחד. אם יובהר כאן, גם בדברי ההסבר, שכאשר אומרים מבנה הכוונה שלנו היא למתקן שאיננו מתייחס אך ורק למבנה אחד אלא הוא יכול להיות פרוש על יותר ממבנה אחד, אפשר להשאיר את הנוסח כפי שהוא.

אנחנו מציעים שההבהרה הזאת תירשם בפרוטוקול ואחרי המילה מבנה אנחנו נוסיף את המילה בישראל, כך שההגדרה תהיה: מבנה בישראל הכולל 11 חדרים או יותר המספק בתמורה שירותי לינה לאורחים עוברים וכולי.

תבהיר את הנושא הזה כדי שאני אהיה רגוע. ככל שמדובר על מבנה, לא מתייחסים רק למבנה אחד.

ככל שמדובר במתקן שעונה להגדרה הקיימת כאן והוא מתפרש על מספר מבנים שנמצאים באותו מתחם, אנחנו רואים את זה לעניין זה כמבנה.

לדוגמה, יכול להיות כפר נופש שפרוש על שטח גדול ואז זה מספר מבנים.

אני צריך הגדרה משפטית שנכנסה כרגע לפרוטוקול. מבחינת ההגדרה שלו, זה בסדר?

כן.

בסדר. ממשיכים הלאה.

יש להוסיף את המילה "בישראל" וגם זה כדי למנוע ספק כלשהו.

הוספנו.

כי אנחנו לא מעודדים בניית בתי מלון בחוץ לארץ.

(2)
ההגדרה בית מלון – תימחק.

(ב)
בסעיף קטן (ב), בכל מקום במקום "בית מלון" יבוא "מתקן תיירותי ללינה" ובמקום "בית המלון" יבוא "המתקן התיירותי ללינה".

(ד)
בסעיף קטן (ג)(3), בכל מקום במקום "בית מלון" יבוא "מתקן תיירותי ללינה" ובמקום "בבית המלון" יבוא "במתקן התיירותי ללינה".

(18)
בסעיף 25(ב), במקום הקטע החל במלים "ויכול שיהיו" עד המלים "נציגי ציבור", יבוא "ולא יהיו חברים בה המנהל וחברי המינהלה. בוועדה הדנה בערר על החלטת מינהלת מרכז ההשקעות יכול שיהיו חברים חברי מועצת מרכז ההשקעות ובלבד שלפחות שניים מהם יהיו נציגי ציבור".

(19)
בסעיף 40א, במקום ההגדרה "מפעל תיירות" יבוא "מפעל תיירותי –מתקן תיירותי ללינה כהגדרתו בסעיף 18א(א) או אטרקציה".



גם כאן אנחנו מציעים שינוי, בעקבות ההערות. אני אקרא את ההגדרה לפני השינוי.

"אטרקציה" – מיזם תיירותי ייחודי שאינו מתקן תיירותי ללינה המספק בתמורה פעילויות נופש, תרבות או פנאי והמהווה מוקד משיכה תיירותי באזור שבו הוא ממוקם.

מי מגדיר את הנושא הזה? מי מגדיר את האטרקציה?

מי בוחן האם זה עונה להגדרה של אטרקציה או לא? מינהלת ההשקעות בתיירות. זה יהיה התפקיד שלה.


אנחנו מציעים גם כאן לשלב את העובדה שהמיזם התיירותי יהיה בישראל ולהתייחס לשאלה למה מתייחסת המילה ייחודי. אנחנו רוצים להבהיר בנוסח שהכוונה בייחודי הוא ייחודי באותו אזור שבו הוא ממוקם, להבדיל מייחודי בכלל בישראל.

תסביר לי מה זה ייחודי אצלך בנגב ומה זה ייחוסי אצלך במקום אחר.

למשל, אם היינו בודקים האם הצוק במנרה מהווה מיזם תיירותי ייחודי, כלומר, אטרקציה תיירותית, אם יש מיזם מקביל לו באזור הנגב, האם הוא עונה להגדרת ייחודי או לא כאשר יש שני מיזמים שהם פחות או יותר זהים.

מה רע בזה שיש שני מיזמים?

לכן מה שאנחנו מציעים כאן זה לתקן את זה ולהבהיר שהכוונה היא למיזם ייחודי באותו אזור בו הוא ממוקם ולא ייחודי בישראל.

למה הייחודיות נבחנת על פי האזור?

אם הוא ייחודי, הוא ייחודי. האזור יקבע שהוא לא ייחודי?

כנראה שיש אטרקציות שהן ייחודיות באזור מסוים ואותה אטרקציה באזור אחר היא לא ייחודית.

אבל אם מגיע אדם ורוצה לפתוח אטרקציה נוספת?

אתה באמת חושב שהוא יזרוק את הכסף שלו במקום שהוא חושב שזה לא ייחודי אולא כלכלי?

ייחודי זה לא יחיד.

הוא ייחודי מהמילה מיוחד.

צריך להבהיר את זה שזה ייחודי ולא יחיד.

אני צריך לקבל מכם את ההבהרה לנושא הזה. המשמעות של ייחודי היא לא אחד אלא המשמעות היא שהוא מיוחד.

זו הערה מהותית.

אם ליועץ המשפטי של הוועדה אין בעיה עם הנוסח הזה, אנחנו מסכימים עליו.

לא, זה לא מה שאמרתי. הייתה שאלה לגבי הייחודי. כפי שזה כרגע הוסבר, זה בהחלט משהו שונה. השאלה היא האם שניים יכולים באותו אזור להיות ייחודיים.

יכולים.

כדאי לכתוב את זה כך שזה יהיה ברור.

אם האטרקציה היא ייחודית לאזור המסוים הזה והיא מתאימה והיא מושכת קהל, אנחנו נאשר אותה. אם יש מקום לאטרקציה נוספת בדומה לה, שגם היא באותו אזור, אנחנו גם אותה נאשר.

אפשר למצוא נוסח יותר פשוט.

אנחנו רוצים להבהיר שהכוונה היא שבמסגרת אטרקציה תיירותית לא יובאו בחשבון מסעדות או דברים דומים.

ואם באטרקציה הזאת יש מסעדה?

אם מדובר במסעדה כזאת באילת, אז כן. למשל, מסעדה מתחת ים או מסעדה בתוך ים המלח.

אם כבר רוצים לתקוע את אותה אטרקציה שתהיה בזה שתאמרו לא מסעדה ואחרי כן תוסיפו עוד דברים. אין אטרקציה בלי כל השירותים האלה מסביב, כולל השירותים המסחריים הקטנים, ואני לא מדבר על כך שפתאום יהיו תחנות דלק.

יכולה להיות מסעדה שהיא ייחודית.

השאלה איך מציגים את זה. אם אתה מציג את המסעדה כאטרקציה או שאתה מציג אטרקציה והמסעדה בתוכה.

בתוך הקומפלקס של האטרקציה יש גם מסעדה וזה דבר מקובל.

אסי, אני מציע שאנחנו נתקדם עם ההקראה, אתה תחשוב, הכוונה גם שלי וגם של חבר הכנסת אדרי מובנת, ההתייחסות לעניין הזה שלא תהיה איזושהי הגבלה למינהלת מבחינת החלטותיה בנושא של ייחודי, שזה לא יהיה יחיד וכי מדובר באופן כללי כמו שאמרת. תביא לי נוסח לפני ההצבעה.

גם לגבי הסיפור של המסעדות.

לא כתוב. אני אומר מה הכוונה.

אין מגבלה.

אין מגבלה.

אנחנו רוצים להגדיר שלא ייחשב מתוך נוסח החוק כאילו מדובר בסך הכל על אטרקציה אחת באותו מקום.

ניסיתי להבהיר שכאשר אתה מתכוון למיזם תיירותי ייחודי, בין היתר אתה רוצה לנסות לאפיין מהו אותו מיזם.

זה בסדר.

לכן לטעון שמסעדה כשלעצמה יכולה להיות היא לבד כאטרקציה תיירותית, לא נראה עונה להגדרה.

אני מסכים אתך, אבל כחלק מהמיזם – כן.

זה בוודאי. לא זאת הייתה הכוונה. זה ברור.

הרי לא נכנסתם לפרשנות.

לא, אבל זה בין היתר המשמעות של המונח ייחודי. לכך הוא נועד.

איך אנחנו יכולים כאן עכשיו לבוא ולומר מה כן ומה לא ולהתייחס לכל אטרקציה.

לא, אין כוונה. אנחנו ננסה להציע הצעה לנוסח.

אחרי כן היזם אוכל אותה בגדול.

הצעתי, ואני מציע לכם שתתקדמו אתי בנושא הזה, שההתייחסות לנושא הזה היא שבאמת הייחודי יחושב כמיוחד ולא כיחיד.

אנחנו גם נוסיף את המילה "בישראל".

בסדר.

אגב, למה אתם כל הזמן כותבים בישראל? זה לא ברור? שאלת תם.

זה מופיע היום בנוסח הקיים בהגדרת בית מלון. על מנת שלא יובן אחרת, שעצם השמטת המונח בישראל פרצה את זה לכך שזה לא רק בישראל, לכן אנחנו חושבים שיש מקום להוסיף את זה שוב.

אתה תיתן עידוד ומענק למישהו שיבנה בצרפת למשל?

לא.

אני לא ראיתי אף חוק בו כתוב בישראל.

כך כתוב היום החוק.

אין ספק לגבי כל מי שעוסק בנושא שחוק עידוד השקעות הון, ככל שהוא נוגע תיירות, הוא נוגע אך ורק לתיירות בישראל. אין ספק בכך, אולם משהדבר מופיע היום בחוק עידוד השקעות הון וכתוב שם בישראל, אם היום אנחנו בהצעה הזאת נשמיט את המילה בישראל, יכול אולי לבוא מישהו ולומר שבחוק המקורי היה כתוב בישראל, משהשמטתם את בישראל היום, אולי כוונתכם לפתוח את זה לחוץ לארץ. כדי למנוע את הספק הזה, אנחנו משאירים את המילה בישראל.

זאת הצעת חוק או שזה בחוק ההסדרים?

בחוק ההתייעלות. זה פרק בחוק ההתייעלות.

זה אך ורק כדי למנוע את הספק.

אני יכול להכניס הסתייגות מהותית? להשמיט את המילה בישראל. בכל מקרה, ההערה שלי לגבי המילה בישראל תוספת לגבי הכל. השקעה בישראל, זה ברור.

לכן לא ברור מה הבעיה עם הנוסח המוצע.

אם זה ברור, לשם מה לכתוב? זה תקציב מדינת ישראל.

מכיוון שהחוק כרגע משתמש במונח בישראל ועצם השמטתו עשויה ליצור בעיות פרשניות.


(20)
בסעיף 40ב, בסיפא, במקום "מפעל תיירות" יבוא "מפעל תיירותי".


(21)
בסעיף 40ג(ג)(2), בכל מקום במקום "מפעל תיירות" יבוא "מפעל תיירותי".

(22)
בסעיף 40ד, אחרי "השרים" יבוא "האמורים בפסקה (1) להגדרה שרים, ובמקום "ורשאים הם לקבוע בהסכמת שר התיירות" יבוא "ורשאים השרים האמורים בפסקה (2) להגדרה השרים לקבוע".


(23)
בסעיף 50א -



(א)
בכותרת השוליים במקום "לבית מלון" יבוא "למתקן תיירותי ללינה".



(ב)
במקום "בית מלון" יבוא "מתקן תיירותי ללינה".

בסעיף 51, בפרק של המסים בלבד, מוצע תיקון שעניינו קביעה של מפעל שעיקר פעילותו הוא מחקר בתחום האנרגיה המתחדשת שמוגדר כאן בתיקון, יהיה זכאי להטבות מס ולא יהיה צריך לעמוד בתנאי 18א לחוק שמדבר על מפעל בר תחרות.

למה זה 12 מיליון תושבים?

זה כמו תקנות רכיב. זה מישהו שמוכר רכיב וזה משהו אחר.


לגבי המפעל שעיקר פעילותו היא בתחום האנרגיה המתחדשת, יש לגביו הוראה שתכף נקרא אותה. לגבי מפעל שהוא קבלן משנה שמוכר רכיב שמשמש מפעל העוסק בתחום האנרגיה המתחדשת, אנחנו מציעים שכמו מפעל שמוכר רכיב אחר ותקנות הרכיב מכוח חוק עידוד השקעות הון שבדיוק באותו עניין קובעות בערך אותו הדבר, זה או ש-25 אחוזים או יותר מכלל הכנסתו בשנת המס ממכירותיו הם ממכירות למפעל שעיקר עיסוקו בתחום האנרגיה המתחדשת או ממכירות שנועדו להקמת מתקן המבוסס על ידע בתחום האנרגיה המתחדשת, שזה יכול להיות או או וגם וגם, העיקר להגיע ל-25 אחוזים.


האופציה השנייה היא ש-15 אחוזים זה יותר מכלל הכנסתו בשנת המס הן ממכירות למפעל שעיקר עיסוקו בתחום האנרגיה המתחדשת או שנועדו להקמת מתקן כאמור לעיל, אבל אם רק 15 אחוזים או פחות מ-25ר אחוזים זה כלל הכנסתו בשנת המס ממכירות למפעל, רוצים השלמה ל-25 אחוזים לפחות שיהיו מיצוא ישיר לשוק מסוים המונה 12 מיליון תושבים לפחות.

הסבר. למה 12 מיליון?

כל ההוראה הזו באה בעצם לומר שהאפיון של מפעל כמפעל מייצא, זה מה שנקבע במסגרת חוק עידוד השקעות הון והתקנות שנקבעו לפיו איך אנחנו יודעים שהמפעל הוא מפעל מייצא. אם פותחים את סעיף 18א לחוק, בדיוק אותו הדבר יש שם לגבי כל מפעל אחר.

מפעלי התפלת מים שמדינת ישראל לא השכילה לעשות לעצמה ונתנה לאחרים, התחילו בסיציליה ובאיים המלדביים ובכל מיני מקומות שכוחי אל בהם יש ים, אי ומעט אנשים, והיום זאת טכנולוגיה שמשווקים אותה בכל העולם. מה זה תלות מפעל? הייתי אומר תלות, לפחות מיליון דולר יצוא, תלות, לפחות חצי מיליון יצוא, אבל מה מעניין אותי כמה תושבים שותים את המים או נהנים מהאנרגיה החלופית? מה זה שייך?

כנסת ישראל כאשר חוקקה את התיקון לחוק עידוד השקעות הון, אחד התנאים שהיו הכי חשובים לה היה זה שהיא שוכנעה כי המפעל התעשייתי או בית המלון יתרום לעצמאות הכלכלית של משק המדינה וכי הוא מפעל בר תחרות התורם לתוצר המקומי הגולמי.

אם יש 12 מיליון תושבים בסיציליה, זה תורם, ואם יש 11 מיליון תושבים, זה לא תורם?

לא, אם המפעל הוא מפעל מייצא לשוק שיש בו 12 מיליון תושבים לפחות, רואים אותו ככזה שהחזקה לגבי זה שהוא מפעל בר תחרות מתקיימת.

זה לא העניין. אדוני היושב-ראש, אלה לא מלגות לסטודנטים אבל זה יצוא של טכנולוגיות מתקדמות ואתה בחור צעיר ועוד תזכה לראות את זה ואני כבר לא. למה מעניין אותי כמה תושבים גרים שם?

זאת רק אופציה. אם 25 אחוזים ממכירותיו הן מכירות למפעל שעיקר עיסוקו הוא בתחום האנרגיה המתחדשת, הוא לא צריך לעמוד בתנאי היצוא. אלה רק אופציות. אך ורק אופציות איך להגיע למצב שבו רואים את החזקה של מפעל בר-תחרות כמתקיימת. זאת הקלה וזאת הטבה, לתת לו אופציה למפעל כזה. כל מיני אופציות איך לעמוד בתנאי החזקה של מפעל בר-תחרות. היא לא עומדת בפני עצמה.

לא נעניתי. תמיד את משכנעת אותי, אבל הפעם לא הצליח לך.

(א)
(1)
במקום "בית מלון" יבוא "מתקן תיירותי ללינה".


(2)
המילה "ידע" תימחק.

(ב)
אחרי ההגדרה "אזור, בית מלון, ידע, ראש המינהל לפיתוח ומחקר תעשייתי" יבוא

"אנרגיה מתחדשת – אנרגיה שמקורה בניצול קרינת השמש, הרוח, ביו-מסה או מקור אנרגיה אחר ובלבד שאינו דלק מאובן".



"ביו מסה" – מסת חומר אורגני לא מאובן.



"דלק מאובן" – דלק הנוצר מהתאבנות חומר אורגני בסביבה מחוסרת חמצן.

זה כולל פחם? כתוב רק דלק.

אני עוד לא הבנתי איך זה משפיע על התיירות.

פרק כ"ב של חוק עידוד השקעות, יש בו שני דברים שאינם קשורים האחד בשני כאשר האחד הוא מינהלת תיירות והשני הוא תיקון אך ורק לסעיף המסים לגבי מפעלים שעיקרם אנרגיה מתחדשת.

אם מישהו מגיש הסתייגות על משהו שלא קשור לתיירות, וההסתייגות עוברת, מה קורה עם החוק?

נדבר על זה כאשר תהיה הצבעה.

(ג)
בהגדרה הכנסה מוטבת, בפסקה (2) במקום "בית מלון" יבוא "מתקן תיירותי ללינה".

(ד)
בהגדרה הרחבה בפסקה (1) במקום "בית מלון" יבוא "מתקן תיירותי ללינה" ובמקום "בבית מלון" יבוא "במתקן התיירותי ללינה".

(ה)
אחרי ההגדרה "חברה מוטבת" יבוא "ידע – ידע שפותח בישראל על ידי המפעל ושנרשם בשלו פטנט או שראש המינהל למחקר ופיתוח תעשייתי קבע שהידע כשיר להיות נושא בתוכנית למחקר ופיתוח". לעניין ידע בתחום האנרגיה המתחדשת -ידע שהמדען הראשי של משרד התשתיות הלאומיות קבע שהוא ידע הכשיר להיות נושא למחקר ופיתוח כהגדרתם בחוק לעידוד מחקר ופיתוח.

(ו)
אחרי ההגדרה "מענק" יבוא "מפעל בר תחרות בתחום האנרגיה המתחדשת –מפעל תעשייתי בתחום האנרגיה המתחדשת שמתקיימות בו הוראות סעיף 18(א)(ב) ואולם לעניין זה יראו מפעל תעשייתי בתחום האנרגיה המתחדשת כמפעל בר-תחרות התורם לתוצר הגולמי כאמור באותו סעיף אם התקיים בו בכל שנת מס בתקופת ההטבות אחד מאלה:

(1)
עיקר פעילותו הוא בתחום האנרגיה המתחדשת המבוססת על ידע בתחום האמור וניתן על כך אישור מאת המדען הראשי של משרד התשתיות הלאומיות. לעניין זה, לא יראו מכירת חשמל שמקורו באנרגיה מתחדשת כפעילות בתחום האנרגיה המתחדשת.

(2)
מפעל תעשייתי המוכר מוצר שהוא רכיב במתקן המבוסס על ידע בתחום האנרגיה המתחדשת ושמתקיים בו לעניין הכנסתו ממכירות המפעל אחד מאלה ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 18א(ד).

(א)
25 אחוזים או יותר מכלל הכנסתו בשנת המס ממכירות המפעל הם ממכירות למפעל תעשייתי העומד בתנאים האמורים בפסקה (1) או ממכירות המשמשות להקמת מתקן המבוסס על ידע בתחום האנרגיה המתחדשת.

(ב)
25 אחוזים או יותר מכלל הכנסתו בשנת המס ממכירות המפעל הם ממכירות כאמור בפסקת משנה (א) ובמכירות לשוק מסוים המונה 12 מיליון תושבים לפחות ובלבד שסך הכנסות המפעל ממכירות כאמור בפסקת משנה (א) לא יהיה נמוך מ-15 אחוזים מכלל הכנסתו כאמור בשנת המס.



(ז)
בהגדרה מפעל מוטב -




(1)
במקום "בית מלון" יבוא "מתקן תיירותי ללינה".

(2)
אחרי התוצר המקומי הגולמי יבוא "או מפעל בר תחרות בתחום האנרגיה המתחדשת".

(ח)
בהגדרה "מפעל תעשייתי", בהגדרה "פעילות ייצורית המובאת בה" במקום "וכן מחקר" יבוא "מחקר". אחרי "ראש המינהל למחקר ופיתוח תעשייתי" יבוא "וכן מחקר ופיתוח תעשייתי בתחום האנרגיה המתחדשת ובלבד שניתן על כך אישור מאת המדען הראשי של משרד התשתיות הלאומיות".

(25)
בסעיף 51יג(א)(3), בתחילתו יבוא "בכל עניין הנוגע למפעלים תעשייתיים" ובסופו יבוא "ובכל עניין הנוגע למפעלים תיירותיים, המנהל הכללי של משרד התיירות או עובד אחר של אותו משרד שמינה המנהל הכללי האמור".

(26)
בסעיף 74 בהגדרה "ידע" במקום "18א(א)" יבוא "51".

(27)
בתוספת בפרט 2, בכל מקום במקום "בית מלון, חניון" יבוא "מתקן תיירותי ללינה" ובמקום "מפעל תיירותי אחר" יבוא "אטרקציה".

116.
תחילתו של חוק לעידוד השקעות הון כנוסחו בסעיף 115 לחוק זה, למעט סעיף 18א(2) לחוק האמור כנוסחו בסעיף 115(16) לחוק זה, סעיף 51 לחוק האמור כנוסחו בסעיף 115(24)(א)(2)(ב), (ה), (ו), (ז)(2) ו-(ח) לחוק זה, וסעיף 74(א) לחוק האמור כנוסחו בסעיף 115(26) לחוק זה ביום ט"ו בטבת התש"ע (1 בינואר 2010), בסעיף זה, יום התחילה והוא יחול לגבי בקשות לאישור שהוגשו לפי הוראות החוק האמור ביום התחילה ואילך. ואולם רשאים מנהל מרכז ההשקעות ומנהל מינהל ההשקעות בתיירות להחליט כי הטיפול בבקשה לאישור תכנית שהוגשה למרכז ההשקעות לפני יום התחילה לפי חוק עידוד השקעות הון והנוגעת למפעל תיירותי או הטיפול בתוכנית שאושרה לפני יום התחילה לפי הוראות החוק האמור והנוגעת למפעל תיירותי, ייעשה לאחר יום התחילה בידי מינהלת ההשקעות בתיירות וזאת אם סברו כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין.

לעניין זה, מינהלת השקעות בתיירות, מנהל מינהלת השקעות בתיירות, מנהל מרכז ההשקעות, כהגדרתם בחוק לעידוד השקעות הון כנוסחו בסעיף 115(1) לחוק זה.

מיכל סיימה את הקראת החוק. אם רוצים להבהיר לעניין סעיף התחילה והתחולה, הסעיפים שכניסתם תהיה ביחד עם כניסתו של חוק ההתייעלות לתוקף אלה הסעיפים שמתייחסים להארכת המועד למתן מענקים וכן כל התיקון שקשור לידע כפי שהוא נקרא בתחום האנרגיה המתחדשת. כל התיקונים לגבי הקמת מינהלת השקעות בתיירות יחולו לגבי בקשות שיוגשו בעניינים של מפעלי תיירות מ-1 בינואר 2010 ואילך ויש כאן סמכות למנהל מרכז ההשקעות ולמנהל מינהלת השקעות בתיירות להסכים להעביר בקשות שהוגשו קודם לכן לדיון במינהלת ההשקעות בתיירות.

אני רוצה להבהיר לגבי התעשייה. ההארכה היא עד 31 בדצמבר 2010 וזה מה-1 באוגוסט אז זה מסתיימת ההארכה שהייתה לגבי חוק עידוד השקעות הון בתעשייה.

כן.

אני רוצה לומר כמה דברים לגבי מינהלת ההשקעות בתיירות. אני רוצה להתייחס להעברת מינהלת השקעות בתיירות ממשרד התעשייה והמסחר למשרד התיירות. התהליך הזה אמור לחסוך בירוקרטיה מיותרת, אמור לשפר מאוד את התהליכים בפניהם עומדים היזמים בתחום התיירות. אם תרצו, יש לנו כאן, ניתן לכם מצב קיים מול מצב מוצע אבל בשורה התחתונה, עד היום היה תהליך כפול כאשר משרד התיירות ביצע את כל העבודה המקצועית, ביצע את כל ההערכות הכלכליות, וזה הלך לאישור במינהלת מרכז ההשקעות במשרד התעשייה. מה שהתהליך הזה בעצם עושה – בגדול, ואני לא אפרט – מאפשר את שלב האישור כל עוד זה נעשה במינהלת ההשקעות במשרד התיירות. אין ליזם צורך לפנות לשני גופים, גם למשרד התעשייה וגם למשרד התיירות. בעצם היום בתהליך לא היה ערך מוסף למשרד התעשייה אלא רק היה איזשהו גורם בשרשרת. יאמרו לכם שכנראה המקור של זה הוא בתקופה כאשר היה משרד אחד שכלל את התעשייה, המסחר והתיירות אבל מאז קיים משרד התיירות, כל הידע, כל היכולת המקצועית נמצאת במשרד התיירות.

יש לך איזושהי התייחסות לנוסח החוק?

עלינו הנוסח מקובל.


זה ייצור מצב בו המשקיעים יפסיקו להתרוצץ בין שני המשרדים כי אין צורך בזה. יש כאן ייעול, חסכון ותגובה מהירה למשקיע בתיירות. יהיה טיפול יעיל ואחיד לאורך כל חיי הפרוייקט, טיפול על ידי משרד אחד ולא צריכים ללכת גם לכאן וגם לכאן. שוב, אני מזכיר לכם שמה שקרה עד היום, כאשר זה היה במשרד התעשייה, משרד התעשייה קודם כל דאג לפרוייקטים שחשובים לו.

אני מציע שתעביר את הביקורת על משרד התעשייה אחרי שנצביע על החוק.

נועז, אנחנו אתך. אל תיגע בהם כי תאמין לי שהם שווים כל דקה שהם עובדים.

עד היום התקציב היה אצלנו, התשלומים היו אצלנו.

מה גודל התקציב?

300 מיליון שקלים לשנת 2009 ו-100 פלוס 200 מיליון לשנת 2010 בשלב הזה.

אני מבקשת להשיג על הדברים שנאמרו כאן. ההצעה הזאת אמנם עברה ועדת שרים לחקיקה ואני לא יכולה להגיש התנגדות לגופה של ההצעה, אבל אני משיגה על הדברים שנאמרו כאן בעניין הבירוקרטיה. זה גם לא נאמר בדברי ההסבר. מדובר על ריכוז הפעילות במשרד אחד. אני לא יודעת אם יודעים כאן, אבל הפעילות במרכז ההשקעות היא מאכלסת קומה שלמה במשרד התעשייה ויכול להיות שיש כאן מנגנון מיותר. כאמור, ההצעה עברה ואני לא מתנגדת לה. גם לא היה תעדוף של תעשייה לעומת תיירות אלא יש כאן תקציב תיירות ומאז ומעולם היה תקציב מיוחד לענייני התיירות.

הוא מסומן וצבוע.

עדיין כמות החדרים לא מצביעה על הרציונל של העבודה.

אבל זה לא שייך למרכז ההשקעות.

כל מה שאני מבקשת לומר זה שהטיפול היה יעיל ומקצועי. יש כאן מנגנון של כפילות, לאו דווקא בירוקרטיה, תלוי איך מסתכלים על זה. כאמור, אני לא משיגה על הצעת הממשלה.

אני מבין שלוקחים לכם משהו ואת משיגה על זה, אבל אני חושב שזה דבר נכון.

אני מפנה את הוועדה לדברי ההסבר ומבקשת לא לחרוג מהמדיניות.

בסדר גמור.

רציתי לשאול אם במענקים שלכם מתייחסים לאזורים.

בוודאי. אנחנו עובדים לפי אזורי פיתוח.

אני רוצה לומר עוד משהו. אתם לא נותנים העדפות לפריפריה במענקים שלכם. זה בלט מאוד וזאת בעיה לא פשוטה. אתם אומרים שזה בגלל שאין כדאיות כלכלית.

אני יכול לומר לך שבשלוש השנים האחרונות אין שום פנייה שהגיעה אלינו מהפריפריה שלא קיבלה מענה ולא קיבלה סיוע. זה כעובדה. מעבר לזה, סדרי העדיפויות של המשרד שעל בסיס זה גם מופיע בחוק עידוד השקעות הון הם קודם כל בהחלט עדיפות בירושלים כי בירושלים יש לנו בעיה.

ירושלים ותל-אביב.

לא, תל-אביב אין. תל-אביב אפס.

קודם כל, ירושלים, כי בירושלים יש חסם מרכזי של בניית בתי מלון. מעבר לירושלים, אנחנו מדברים על הגליל ועל הנגב, ורק אחר כך באים האזורים האחרים. בתל-אביב בכלל לא נותנים סיוע.

סדר העדיפות הוא סדר עדיפות תיירותי. תל-אביב לא בסדר העדיפויות. זה שילוב של חוק עידוד השקעות הון וסדר עדיפות תיירותי שמתמקד בירושלים ובאזור הגליל.

בנגב בשנים האחרונות נתנו לכל מי שביקש וכרגע יש חמישה מלונות בשלבים כאלה ואחרים עם כתבי אישור. שדה בוקר, משאבי שדה, יער להב, אשדוד שהיא לא בנגב, תמנע.

מה באמת עם הנושא של תמנע? זה נושא שהתחלתי לטפל בו בזמנו.

זה היה בבית המשפט ועבר לוועדה המחוזית.

אני חושב שהדברים שנאמרו על ידי מנכ"ל משרד התיירות הם לא מתאימים למציאות משום שפעם ראשונה כאן בחוק, במקום לאחד דברים, לחסוך ולייעל, הולכים ומפצלים ויוצרים שני גופים שהם כפילים. משנת 1959, במשך 50 שנים, מרכז ההשקעות פעל בנושא התיירות וצבר ידע והתמחות ופעל ביעילות והוציא את כל האישורים. עובדה שאף משקיע בתחום התיירות לא התלונן על הכפילות והעבודה פעלה באותה מידה כמו שבמשרד התעשייה יש מינהלים מקצועיים שהם נותנים את ההמלצות, כך פעלנו לעומת משרד התיירות.


אדוני היושב-ראש, הדבר מחייב עכשיו הוצאות גדולות של הקמת מערכת מחשוב ומדובר בהוצאה בסכום של עשרות מיליוני שקלים, בגיוס אנשים שיבצעו את העבודה כאשר העבודה הזאת יכולה להתבצע על ידינו כיום והיא מתבצעת כיום. אני חושב שלומר שהדברים נעשו בחוסר יעילות, זה דבר לא נכון לומר אלא להפך, אולי עכשיו הדברים יתבצעו בחוסר יעילות מבחינה כלכלית.

יש עוד מישהו שרוצה להתייחס למהות החוק או לחוק עצמו? לא. יש לנו עדיין את נושא הצווים.

ביקש עידו, ואני מבהיר לפרוטוקול, שכמובן בהתאם לפקודת הפרשנות, לחוק הפרשנות, בעניין הזה אמנם הסעיפים המסמיכים של הצווים שונו, אבל כל עוד לא עודכנו צווים אחרים, הצווים לעניין אזורי עדיפות הם בתוקף.

תודה רבה. סיימנו את הדיון בנושא ולפי הבנתי סיימנו גם עם סדר היום. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 17:00