PAGE
7
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
6.7.2009
הכנסת השמונה עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב ראשון
פרוטוקול מס' 57
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שני, י"ד בתמוז התשס"ט (6 ביולי 2009), שעה 15:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 06/07/2009
הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009-פרק כ"ז, ס' 146 (1) - (3), (5), (7) - (9), (10) (א), (11), (12) (ב), (13) - (21), (23) - (26), 147, 148 (א) - (ב), (ה), (ז) - (יד), 149 (ב) - (ג), 150 (ב) - (ג)
פרוטוקול
סדר היום
הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית
לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009
פרק כ"ז – סעיפים 146(26), 148(יד) – מענק אשפוז
מוזמנים
¶
אילן סופר, מנהל אגף תקצוב, משרד הבריאות
ד"ר איריס לייטרסדורף, מנהלת המחלקה לבקרה על קופות החולים, משרד הבריאות
ישי נאמן, אגף התקצוב, משרד הבריאות
יובל וייס, מנהל בית חולים הדסה עין כרם
ד"ר רוני גמזו, מנהל בית החולים איכילוב
עו"ד שמחה רוטמן, משרד המשפטים
משה בר סימן-טוב, רכז בריאות, אגף התקציבים, משרד האוצר
אנואר ח'ילף, רפרנט בריאות, אגף התקציבים, משרד האוצר
ד"ר דניאל גוטליב, סמנכ"ל מחקר ותכנון, המוסד לביטוח לאומי
אסתר טולדנו, מנהלת אגף מחקר, המוסד לביטוח לאומי
מגי לורברבוים, המוסד לביטוח לאומי
צבי לשץ, ראש היחידה לפיתוח עסקי ובקרה, שירותי בריאות כללית
דוד עוזר, עוזר מנכ"ל שירותי בריאות כללית
חזקיה ישראל, התאחדות התעשיינים
שלומית קרפיבקה
רשמה וערכה
¶
אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ
הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית
לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009
פרק כ"ז – סעיפים 146(26), 148(יד) – מענק אשפוז
היו"ר חיים כץ
¶
אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות שדנה גם בישיבה זו בהצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009, פרק כ"ז – סעיפים 146(26), 148(יד) – מענק אשפוז.
משה בר סימן-טוב
¶
באנו לעדכן במקרה הזה את תעריפי הלידות. בשונה מיתר התעריפים במערכת האשפוז שמעודכנים מפעם לפעם באמצעות ועדת מחירים בין-משרדית של משרד הבריאות ומשרד האוצר, תעריפי הלידות קבועים בחקיקה ראשית, בחוק הביטוח הלאומי, וכל עדכון שלהם דורש תיקון של חקיקה ראשית. עדכון מעבר לעדכונים השוטפים דורש תיקון חקיקה ראשית.
התיקון שאנחנו מציעים כאן נובע משלושה גורמים. החלק הראשון של התיקון נובע מעדכון שגוי שנעשה בשנת 2008, כאשר בוטל מס המעסיקים, הופחתו התעריפים באופן רוחבי במערכת וזה פגע בעיקר בבתי חולים ממשלתיים שלא שילמו מס מעסיקים ולכן לא נחסכה להם הוצאה.
משה בר סימן-טוב
¶
בשנת 2008, עת בוטל מס מעסיקים. אנחנו מעלים כאן תעריפים באחוז מצטבר של כ-10 אחוזים כאשר 2.2 חוזים נובעים ממס המעסיקים שבוטל והיה בעצם עדכון חסר לבתי החולים.
אחוז נוסף נובע מביצוע בדיקות סינון שמיעה.
משה בר סימן-טוב
¶
הביטוח הלאומי הוא המבטח. כאשר עשינו את עדכון התעריפים השוטף, עדכנו אותו בחסר בגלל הביטול של מס מעסיקים אבל זה היה שגוי כי לא נחסכה ההוצאה בפועל מ-50 אחוזים מהמערכת ולכן אנחנו מתקנים את זה עכשיו.
משה בר סימן-טוב
¶
מה שהיה צריך לקרות זה שכאשר עדכנו את התעריפים ב-2008, לא היינו צריכים לעדכן אותם בחסר. זאת דרך העניינים הנכונה, אבל עשינו טעות ועדכנו אותם בחסר. אם לא היינו עושים את הטעות, ממילא זה היה כך והביטוח הלאומי הרוויח שנה וחצי.
רחל אדטו
¶
אגב, אתמול התראיינתי אצל קרן נויבך ואמרתי שהביטוח הלאומי הוא זרועו הארוכה של משרד האוצר. בסוף, כאשר נתנו לדבר לביטוח הלאומי, היא אמרה שהיא מוחה על דבריי כי ביטוח לאומי אינו זרועו הארוכה של משרד האוצר.
משה בר סימן-טוב
¶
אנחנו נסביר. הביטוח הלאומי מסיבות שונות הוא המבטח של ענף הלידות. התעריפים לבתי החולים מגיעים לא דרך קופות החולים, בדומה ליתר ההכנסות של בתי החולים מאשפוז, אלא זה מגיע דרך הביטוח הלאומי. שוב, נוצר כאן איזהו חוסר איזון בכך שהתעריפים הרגילים במערכת האשפוז מעודכנים על ידי ועדות מחירים באופן שוטף והתעריפים של לידות צריכים להיות מעודכנים בתיקון חקיקה ראשית.
משה בר סימן-טוב
¶
נכון. נגיע לאט לאט ל-10 אחוזים. 2.2 אחוזים, הסברתי. אחוז נוסף הוא לצורך ביצוע בדיקות סינון שמיעה. נמצא כאן משרד הבריאות שיסביר את הצורך בביצוע בדיקות סינון שמיעה לילודים שמתבצעות היום בחלק מבתי החולים. הבדיקות האלה לטענת משרד הבריאות יחסכו בסופו של דבר גם הוצאות בביטוח הלאומי במועד מאוחר יותר, כי יבטיחו איכות חיים טובה יותר לילדים פגועים.
רחל אדטו
¶
בדיקות הסקר הראשוניות תעשינה בבתי החולים. כלומר, זה מותנה בזה שזה ייעשה בבית החולים ולא אחר כך בקהילה.
משה בר סימן-טוב
¶
כן. בדיקת סינון שמיעה בבתי החולים. אני יודע שזה מתבצע בחלק מבתי החולים. אני לא יודע אם בבית החולים ממנו את הגעת.
היו"ר חיים כץ
¶
מה שהחוק מציע הוא להעלות את התשלומים בלי שום קשר למה שמותנה או לא מותנה והיכן זה ייעשה.
רחל אדטו
¶
זה לא פשוט אלא זה מאוד עקרוני. זה מאוד חשוב כי אחר מה שיכול להיות, בגלל האשפוז הקצר של 48 שעות, יהיו בתי חולים שלא יספיקו לעשות את הבדיקה, כי אם מישהי ילדה ביום שישי והיא משתחררת ביום ראשון, היא לא תספיק בשישי-שבת לעשות את הבדיקה. אז יאמרו לה שלא הספיקו, לא ישאירו אותה בבית החולים עוד יום אחד כדי לעשות את הבדיקות האלה ושהיא תעשה אותן בקהילה. לכן זה צריך להיות מאוד מוגדר שבית החולים צריך לעשות.
משה בר סימן-טוב
¶
במקביל משרד הבריאות יצטרך להוציא הוראה מסודרת שתבהיר את החובה לבצע את הבדיקות כמו שאמרה דוקטור רחל אדטו.
הנתח האחרון של ההעלאה, הנתח הכבד ביותר, הוא בגין העלייה בהוצאות רשלנות רפואית. בשנים האחרונות העלינו את כלל התעריפים במערכת האשפוז, בגלל רשלנות רפואית, אבל הנתח המרכזי, 40 אחוזים מההוצאה על רשלנות רפואית, מקורו בלידה. זה יוצר זנבות מאוחרים של הוצאה שנים רבות לאחר האירוע. ההוצאה בשנים האחרונות גדלה במערכת האשפוז בגין כך כמעט ב-150 מיליון, אם אנחנו בודקים בחמש-שש השנים האחרונות. זה יוצר נטל כבד כמובן על בתי החולים וזה בעצם חלק מהעלויות של בית החולים שמבצע את פעולת הלידה והאשפוז. לכן זה צריך להשתקף בתעריפים שישולמו לבתי החולים.
רחל אדטו
¶
בדיוק כאן התפקיד שלכם. במסגרת החוק אתם עושים כל כך הרבה רפורמות, אבל אם הייתם מצליחים לעשות איזושהי רפורמה בנושא של הרשלנות הרפואית, זה היה עושה משהו.
משה בר סימן-טוב
¶
מאוד ניסינו בכנסת הקודמת אבל היו חברי כנסת שהתנגדו נחרצות לשינויים שהצענו. אנחנו בהחלט חושבים שיש לבצע שינויים בחוק ההתיישנות ובמערכות משלימות נוספות כדי לרסן את ההוצאה על רשלנות רפואית.
היו"ר חיים כץ
¶
לאור הדברים שאמרת ולאור החוק שאנחנו קוראים, עד כמה שאני מבין אתה גם תוסיף לרשימה את בדיקת סינון השמיעה. זה לא כתוב בחוק, אבל אם אנחנו משלמים – זה צריך להיות כתוב בחוק.
דניאל גוטליב
¶
יש לנו על כך לומר לא מעט דברים. קודם כל, הסידור הזה הוא בערך בן 25 שנים כאשר אנחנו בביטוח הלאומי גובים מהמבוטחת את דמי הביטוח ואחר כך משרד הבריאות לצרכים שלו, בתי החולים, נכנסים לכיס של הביטוח הלאומי, של המבוטחת, שזה הכסף שאמור להיות לתשלום גמלאות ולדברים סוציאליים, ומשלמים עם זה דבר מאוד משונה כמו למשל רשלנות רפואית כמו שנאמר כאן. זאת אומרת, המבוטחת גם הולכת לקבל את השירות, גם משלמת על השירות לא לפי תחשיב – נניח אם אדם הולך לבית מלון היום, יודעים בדיוק מה הוא צרך, כמה ימים הוא ישן שם, במה הוא השתמש מהשירותים במקום וכך משלמים. מאז 1995 יש ביטוח בריאות חובה, ואין קשר בין זה.
דניאל גוטליב
¶
אנחנו מתנגדים לחלוטין להצעה הזאת שהביטוח הלאומי יצטרך לממן רשלנות רפואית שנעשית על היולדת.
דניאל גוטליב
¶
בדרך כלל רופא ובית חולים צריך לבטח את עצמו על רשלנות רפואית ואין צורך להיכנס לכיס של הביטוח הלאומי.
דניאל גוטליב
¶
בצורה כזאת מרוקנים את התוכן של המשמעות של הביטוח הלאומי שהוא צריך להיות קבלן משנה של משרד הבריאות. אין שום הגיון בזה. אנחנו מתנגדים לזה. יש ועדה פנימית בינתיים שמנסה למצוא דרך לתעל את הכספים של הביטוח הלאומי לטובת המבוטח.
היו"ר חיים כץ
¶
אני חושב שמה שקורה כאן זה לא תקין. אנחנו כאן היינו צריכים לקבל את דעתכם המשולבת. אנחנו צריכים לסיים את עבודתנו כך שחוק ההסדרים יעלה עד יום שלישי. גם האוצר וגם הביטוח הלאומי, לפני שאתם מעלים כאן דברים להצבעה, אני מקווה שתעשו את כל ההכנה בבית ותבואו לכאן מגובשים.
משה בר סימן-טוב
¶
אנחנו מדברים עם הביטוח הלאומי באופן שוטף על כל מכלול הדברים שנוגעים להם בחוק ההתייעלות. הבוקר דיברנו עם הביטוח הלאומי. אנחנו בקשרי עבודה שוטפים עם הביטוח הלאומי. על ההתנגדות של הביטוח הלאומי אני שומע בפעם הראשונה. מן הנימוס היה לדבר על זה אתנו קודם לכן.
דניאל גוטליב
¶
זה היה גם בחוק ההסדרים של שנה שעברה, לא של השנה. המנכ"לית ביקשה ממני לבוא ולהציג את העמדה הזאת כעמדת הביטוח הלאומי.
היו"ר חיים כץ
¶
על מנת שאני לא אצטרך לפצל את ההצעה, אני מבקש שהממונים שלך ידברו עם מנכ"לים המוסד לביטוח לאומי. עד שלא תגיעו להסכמות ביניכם, אנחנו בטח לא נקבל כאן החלטות.
תודה רבה. הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 15:30