PAGE
26
ועדת החוקה, חוק ומשפט

2.7.2009


הכנסת השמונה עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 32

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום חמישי, י' בתמוז התשס"ט (2 ביולי 2009), שעה 09:00

הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית

לשנים 20099 ו-2010), התשס"ט-2009

פרק ל"ד, סעיף 247 – הגברת האכיפה של חוק החברות בעניין אגרות ותשלומים לרשם

חברי הוועדה: דוד רותם – היו"ר

אורי אורבך

יריב לוין

אברהם מיכאלי

אורי מקלב

אלון בכר, ראש רשות התאגידים

עו"ד סיגל גולן עתיר, סגן ראש רשות התאגידים, זרוע עסקית

עו"ד גלי גרוס, יועצת משפטית, רשות התאגידים

עו"ד אריאל נסים, עוזר לראש רשות התאגידים

רותם פלג, סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר

עו"ד מרים אילני, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

ודים גודון, רכז ממשל ומינהל, אגף התקציבים, משרד האוצר

אורי גבע, רפרנט ממשל ומינהל, אגף התקציבים, משרד האוצר

עו"ד רן ונגרקו, איגוד הבנקים

עו"ד לבנת קופרשטיין-דאש, איגוד הבנקים

עו"ד כפיר מזרחי, איגוד הבנקים

סיגל קוגוט

דורית ואג

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית

לשנים 20099 ו-2010), התשס"ט-2009

פרק ל"ד, סעיף 247 – הגברת האכיפה של חוק החברות בעניין אגרות ותשלומים לרשם

בוקר טוב. אני פותח את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט בהצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 20099 ו-2010), התשס"ט-2009, פרק ל"ד, סעיף 247 – הגברת האכיפה של חוק החברות בעניין אגרות ותשלומים לרשם.

ברשותך, אני אציג את החוק. המטרה של התיקון הזה היא להגביר את האכיפה של חוק החברות בשני עניינים: האחד, תשלום אגרות, והשני, הגשת דוח שנתי לרשם החברות אחת לשנה. הדוח השנתי כולל מידע על הכתובת המעודכנת של החברה, על המניות, על הדירקטורים, על הון החברה, האם יש מנכ"ל, והוא כולל פרטים שבעצם עבורם הוקם המאגר, לשם כך יש את רשם החברות. המצב היום הוא שהרבה מאוד חברות וגופים – וראש רשות התאגידים יפרט – לא מגישים את הדיווח השנתי ולא משלמים אגרות.

מה יכולים לעשות להם היום? כאשר הייתי עורך דין צעיר, ביליתי הרבה שעות בבניין כלל הישן, שם היה רשם החברות.

הוא עדיין שם. הוא באותו מקום.

הייתי מבלה שם הרבה שעות כדי להגיש דוחות, לצלם דוחות וכולי, וידעתי שאם אני לא מגיש את זה בזמן, מוחקים את החברה. לפני עשר שנים ביטלו את האפשרות למחוק חברות, אבל נתנו אפשרות להטיל עיצומים אחרים. תאמרי לי כמה כסף גבתה מדינת ישראל בעשר השנים האחרונות מחברות. אתם באים כאן לבקש עיצומים.

סנקציות.

כאשר בעצם הסנקציה המרכזית שלכם תפגע בצדדים שלישיים ולא תביא כסף. הרי אין לכם כוח אדם. כמה אנשים עובדים היום אצל אדוני?

ברשם החברות? 35 אנשים.

כמה אנשים לדעת אדוני יתעסקו בנושא הזה של עיצומים?

זה לא נושא העיצומים אדוני. נושא העיצומים הוא נושא אחר.

הסנקציות.

זה משהו אחר שאנחנו מדברים בלי קשר לסנקציות של העיצומים לפי חוק החברות.

אני מדבר על העיצומים האלה, על הסנקציות האלה. כמה אנשים יתעסקו בזה?

הסנקציות האלה, נכון לרגע זה לא ביקשנו תוספת כוח אדם. אם אדוני רוצה, אני אסביר עכשיו איך אנחנו נערכים להפעלה של הפרק העיצומי בחוק החברות מבחינת כוח האדם.


אנחנו היום נמצאים בעיצומה של פעילות מאוד קדחתנית להקמת מחלקת אכיפה ובקרה ברשם החברות לא הוקמה מעולם. המחלקה הזאת, כאשר תוקם ותושלם הקמתה, תעסוק בהטלת העיצומים ובהטלת הסנקציות היותר חריפות.

כמה זמן ייקח להקים אותה?

לפי התוכניות שלנו, במהלך השנה הקרובה המחלקה תוקם וגם תתחיל לפעול.

מה זה במהלך השנה הקרובה? 2010?

אנחנו מדברים גם בחוק ההתייעלות וגם בתיקון הזה על תקציב דו-שנתי. במהלך פעילות תקציב 2009 ו-2010, עד סוף שנת 2010 מבחינתנו המחלקה תהיה מוכנה.

אני יכול לקבוע מראש את תחילתו של החוק? אני כבר הולך לסעיף התחולה.

אין קשר בין שני הדברים אדוני.

אין קשר בין שני הדברים? אני מחוקק סתם כדי שאתה לא תפעיל את זה? כמו נושא העיצומים?

לכן ניסיתי להפריד בין שני דברים, בין הפרק הנוכחי בחוק החברות שקיים ואדוני שאל לגביו, לגבי עיצומים כספיים אם הוטלו או לא הוטלו, לגבי התיקון הזה.

כאשר הייתי עורך דין, תמיד הייתי טוען את הטענות שלא נוחות לי. את הטענות לא היו נוחות לי הייתי אומר לשופט שאת זה נשאיר לאחר כך, נדון בזה אחר כך, והייתי יוצא מתוך הנחה שאחר כך הוא ישכח מזה.


למה אתה חושב שאת זה אתם תפעילו ואת הסנקציות לא הפעלתם?

את זה אנחנו נפעיל כי את זה אנחנו מתכוונים להפעיל ואנחנו נערכים להפעלה של זה ב-1 בינואר הקרוב. אנחנו נערכים מול משרד המשפטים להפעלה כמעט מיידית.

אמרת שזה יהיה בעוד שנה.

לא אדוני, לכן היה חשוב לי שיהיה ברור על מה אנחנו מדברים. לא ניסיתי להתחמק משאלה כלשהו. לגבי התיקון שאנחנו מדברים בו היום, אנחנו מתכוונים להפעיל אותו ב-1 בינואר בלי קשר לשאלה כמה מכוח האדם שיגיע להקמת מחלקת האכיפה והבקרה יגיע עד אז. אנחנו מפעילים אותו ב-1 בינואר בלי קשר.

יש לך בערך 140 אלף חברות שלא הגישו לך דוח שנתי לשנת 2008. נכון?

הרבה יותר.

היום מופיעה במחשב הערה שהן לא הגישו?

מי שכן הגיש, כתוב שהוא הגיש.

איך אתה תתחיל לרשום בתוך חצי שנה את ההערות שאתה הולך לרשום לפי החוק הזה בלי תוספת כוח אדם?

אנחנו נערכים מחשובית כדי שזה יהיה אפשרי. אנחנו נקבל כל מיני תוספות כוח אדם זמניות כדי לעשות הפעלה מיידית של העניין הזה עד שהמחלקה המסוימת תקום ותפעל. אלה צרות של מנכ"ל משרד המשפטים שאני סומך עליו שיתמודד עם זה ואני יודע שהוא יתמודד עם זה.

אני רוצה גם לאבחן בין סוג הסנקציות, עיצום כספי והסנקציות כאן, לעניין התקשורת שאנחנו צריכים עם החברות. הסנקציה של העיצום הכספי צריך להתריע, יש 45 ימים לתגובה מהמפר ואי אפשר להטיל את זה אם אנחנו לא בטוחים שהוא קיבל את זה. הכתובות לא מעודכנות, אין קשר עם הרבה מאוד מהחברות. לעומת זאת הסנקציה הזאת, בנינו אותה באופן כזה שלא צריך להיות קשר לחברות, אם אין כתובת שלה, אין אם מנכ"ל, אם אין אנשים, אם אין עם מי לדבר, אפשר להטיל את הסנקציה הזאת ושהיא תצטרך לעשות פעולה, היא תבוא אלינו ואנחנו נמחק לה מיד את הרישום של חברה מפרה. ההיערכות הזאת שאתה מדבר עליה, היא פחותה בהרבה.

בינתיים צדדים שלישיים שנתנו הלוואות לחברה יסתבכו כי את לא תרשמי.

בעניין הזה של הצדדים השלישיים בנינו את ההצעה באופן כזה שאת פגיעה בצדדים שלישיים.

כמה זמן לוקח לרשום היום שעבוד לנכסי חברה? הגשתי את זה הבוקר, מתי זה יהיה רשום?

בעקבות פעולות התייעלות נמרצות שנעשו בעניין, הזמן הממוצע לרישום שעבוד הוא מספר ימים. באתר שלנו פרסמנו שעד 14 ימים אנחנו רושמים את השעבוד. כמובן שיכולות להיות תקלות, אבל זה הכלל ובממוצע באופן אמיתי מה שקורה היום זה שהזמן הממוצע הוא משהו כמו שישה-שבעה ימים, למיטב זיכרוני.

האם היום רושמים שעבוד על ידי כך שמביאים אליכם ניירת ומקבלים חותמת התקבל ואז הולכים עם זה לבנק ואומרים, הנה, יש לי את הרישום לרשם ותנו לי את ההלוואה. אז משחררים את ההלוואה. כך נהגו כל השנים במשק חי. אז תוך שבעה ימים פתאום הגיעה הודעה מכם שאתם לא רושמים כי מתברר שזאת חברה מפרה אבל אני כבר קיבלתי את ההלוואה.

בדיוק לנקודה הזאת נתייחס.

דיברנו על הצעת החוק הזאת והוספנו הוראה שאומרת שיש התראה של שלושים ימים והבנק יראה את זה בצג של המחשב.

את זה חיכיתי שתאמרי לי ואני אומר לך גם למה. זה יוצר לך את אותה בעיה עם הסנקציות, כי ברגע שאין לך כתובת ואין לך מנכ"ל ואין לך כלום, את נשארת באותו מצב.

אני לא צריכה קשר אתו כדי לכתוב את זה. אני כותבת את זה על המחשב וכל מי שיוצר קשר עם רשם החברות, זה נמצא.

את מוציאה התראה לחברה.

אני רושמת את זה במחשב. זה לא מעניין אותי אם ההתראה הגיעה או לא.

המידע הזה יהיה פתוח לציבור.

הנושה צריך לדעת את זה. אני עושה את זה בשביל הנושה ולא בשביל החברה. החברה, שתבוא, תתכבד ותיצור קשר, תשלם את האגרות שלה ותגיש את הדוחות.


אדוני, אני רוצה גם להסביר שעשינו את זה מאוד מידתי כי אנחנו בחנו את המצב בעולם ולמשל בדלוור המצב הוא כזה, סעיף 510 לחוק של דלוור קובע שחברה שלא שילמה אגרות, פשוט אין לה זכות לעשות עסקים.

זה לא מידתי מה שאת עושים וזה מסיבה אחת פשוטה. מי שחייב כסף למדינה, צריך לשלם אותו. אני לא מאלה שחושבים שזכויות האזרח גוברות על החובות שלו, עם כל הכבוד. כאשר אדם חייב כסף למדינה, מגיעות לו שתי סטירות לחי ולא יותר מזה. לא חשוב לי מה עושים בדלוור ולא חשוב לי מה עושים במקום אחר. אני רוצה שאתם תגבו את הכסף ואני רוצה שתגבו את הכסף באגרסיביות כי אלה מסים שחייבים אנשים למדינה וכאשר אתם לא גובים את הכסף הזה, אני משלם יותר מס הכנסה. לכן אחר כך מטילים מע"מ על פרות וירקות. עם כל הכבוד, זה בגלל שבמשך עשר שנים יש לכם אפשרות להטיל עיצומים כספיים.

זה היא ולא אני.

את מדינת ישראל. כל השורה הזאת היא מדינת ישראל. אני מדבר עכשיו על מדינת ישראל. אם הייתה לי כאן מראה, הייתי מדבר אל עצמי כי יכול להיות שהטיפשות שלנו הייתה כאשר חוקקנו את החוק הזה לפני עשר שנים שלא דרשנו מכם לדווח פעם בחצי שנה כמה כסף אתם גובים, כי אז כבר היינו מזמן מדליקים לכם נורות אדומות והיינו שולחים אחריכם את אלה שצריכים היו ללכת אחריכם.

זאת נקודה חשובה ובדיוק בנושא הזה רציתי להעיר. אנחנו עובדים על הנקודה הזאת ועובדים מכמה כיוונים. דבר ראשון, היו לנו דיונים לגבי תקציב 2009-2010 עם משרד המשפטים להקמת יחידת האכיפה ברשם החברות והנושא הזה הוסדר. כלומר, אנחנו לא יודעים עדיין כמה תקנים בדיוק יהיו שם, אבל כן הוקצו תקנים וזה בדיונים אחרונים עכשיו, לקראת הסגירה הסופית מול משרד המשפטים.


אנחנו גם בוחנים להעביר חלק מהחובות. כאשר נדע שיש לנו חוב חלוט, יכול להיות, אנחנו בוחנים את הנושא הזה, להעביר למרכז לגביית קנסות במידה שיוכל לגבות את הכסף. אנחנו כן מודעים להרבה מאוד חברות שלא משלמות ואנחנו כמשרד האוצר מעונינים כמובן לגבות את החובות האלה. אם כן, אנחנו פועלים בשני הכיוונים האלה.

תנסו להרגיע אותי. אתם לא מרגיעים אותי אלא יוצרים לי את הבעיה. כל משפט שלכם, יוצר אצלי עוד שתיים וחצי בעיות. ביום ראשון אני אדון בנושא של המרכז לגביית קנסות.

זה בדיוק התיקון שיאפשר לנו לגבות.

למה לא באתם עם התיקון הזה לפני שמונה שנים? רציתם להעלות את המע"מ ולבטל פטור ממע"מ על תיירות ואתם עושים את זה בתוך שלושה ימים. איפה הייתם עשר שנים? הכסף שוכב מתחת לפנס ואתם מחפשים אותו במקום אחר.

אני מניח עוד דקה אדוני גם יותר יירגע.

לא, אני לא רגוע. כאשר חייבים כסף למדינת ישראל, אני לא רגוע.

אני אשתדל להרגיע את אדוני אבל לפני כן אני רוצה לשים את הדגש - מדברים על פנס או זרקור – על מה אנחנו מסתכלים. יש כאן יותר מדיי דגש, לפחות בתחילת הדיון, על נושא האגרות ואני רוצה לכוון למקום הנכון ממנו אנחנו באים, משרד המשפטים, רשות התאגידים לפחות. אני חושב שכאשר אדוני יבין את זה, יהיה יותר ברור למה התיקון הזה הוא כל כך חיוני וחשוב, ויביא בסופו של דבר גם להרגעה של אדוני בהקשר של הכסף שהמדינה צריכה לקבל ולא קיבלה אותו כל השנים.


הבעיה מבחינתנו, הבעיה החמורה והבעייתית מבחינת התפקיד שלנו ומבחינת הציבור –אני לא מדבר לא על הנושים – זה שחברות באופן שיטתי, רוב רובן של החברות הפעילות בישראל, לא מדווחות לרשם החברות על פי הדרישה של חוק החברות. כתוצאה מזה מתרחשים הרבה דברים ואחת תופעות הלוואי היא שגם קשה אפילו להגיע לאנשים ולבקש מהם לשלם את האגרה. אנחנו לא תמיד אפילו מגיעים למקום הנכון בו בכלל נמצאת החברה כדי לדרוש את דרישת האגרה הזאת, אבל אנחנו מלכתחילה אומרים שהדבר החמור מבחינתנו הוא אי הדיווח. כאשר אדוני רוצה לעשות עסק עם חברה פרטית, הוא צריך להגיע אל רשם החברות – היום גם לא צריך להגיע אלא להיכנס לאתר האינטרנט שלנו – להוציא נסח חברה ולדעת בדיוק מי זאת החברה הזאת, איפה היא יושבת, מי המנהלים שלה, מי בעלי המניות שלה. היום המצב הוא שאדוני ייכנס, הוא יראה משהו שכתוב, זה לא בהכרח תואם את המציאות והדבר הזה לא נאכף ואנחנו מבחינתנו רואים בראש ובראשונה את תפקידנו לאכוף את הדבר הזה.


כדי שנעשה את זה כמו שצריך, צריכים גם לשלם לנו אגרות, למדינה ולנו, כדי שנוכל גם להקים מחלקת אכיפה וגם למחשב את עצמנו בצורה יותר טובה, וגם לעשות את הכל בצורה יותר יעילה ויותר מתקדמת. היום אנחנו צוות מאוד גדול של אנשים – אני ארשה לעצמי לומר שגם מאוד מאוד רציניים במשרד המשפטים – עושים הכל כדי ליישר קו ולהביא אותנו ל-2009 ול-2010 למקום בו היינו צריכים להיות בו אולי לפני עשר שנים או עשרים שנים.


התיקון הזה בו אנחנו עוסקים היום הוא שלב אחד לקראת ההגעה למקום הזה שכולנו רוצים להגיע אליו, שהמדינה צריכה להגיע אליו בהיבט הזה. מה שמרים קודם דיברה עליו לגבי המידתיות, אני אוסיף ואני אחדד מה הכוונה במידתיות. אין לנו שום עניין לנקוט בפעילות אגרסיבית לגבי 220 אלף חברות, אם אפשר לעשות את זה בצורה יותר נכונה, יותר מתונה, ולאפשר לחברות לתקן את המעוות או לתקן את ההפרות ארוכות השנים שהן ביצעו. התיקון הזה מאפשר בדיוק את הדבר הזה. אנחנו מביאים לידיעת הציבור שידע שבקרוב יינקטו גם צעדים הרבה יותר חמורים, אבל אנחנו נותנים לו את האפשרות בינתיים באמצעים יחסית פשוטים וזולים לחברה ולמדינה ליישר קו, להגיש את הדוח האחרון, לשלם את כל חובות האגרות שהצטברו ולהגיע ליישור קו שממנו אנחנו נמשיך הלאה ונדאג שמחלקת האכיפה והבקרה שתעבוד ברשם החברות תדאג שמכאן ואילך הטעויות והפרות החוק לא יישנו.

זה רק הדוח האחרון?

אנחנו נדרוש את הדוח האחרון. אנחנו צריכים להתחיל באיזשהו מקום. אנחנו צריכים ליישר קו. אנחנו רוצים להגיע למצב שבו היום אדוני ייכנס וידע מה המצב נכון לרגע זה. אנחנו רואים את תפקידנו ואנחנו רוצים קודם כל שהציבור יקבל מאגר מידע אמין, מלא ומדויק כמו שחוק החברות קבע. זה קודם כל. האגרות הן תוצר לוואי חשוב אבל לא מרכזי. זה אדוני חייב להבין.

בגין אי הגשת דוח יש לך גם כן עיצומים כספיים.

נכון. לאחר שיתבצע יישור הקו הזה, תינתן לציבור בעלי החברות ואנשים בחברות ליישר את הקו, להפוך דף להגיע למצב שמבחינת החוק היום הם במצב תקין, כל אלה שלא יעשו את זה, כמובן המחלקה הזאת שתוקם, אני מאוד מקווה במהירות האפשרית ואנחנו עושים הכל כדי שהיא תוקם כמה שיותר מהר למרות שזה לא דבר פשוט, תאכוף בצורה כמו שאדוני אמר, אגרסיבית, גם את אלה שלא מדווחים וגם את אלה שלא משלמים, אבל בינתיים חשוב גם להבין שמדברים על מצב כלכלי, מדברים על מידתיות, והעיצומים הכספיים האלה יכולים להיות מוטלים בהיקף כספי מאוד מאוד נרחב. זה יכול להביא לתוצאות מאוד לא נעימות ובטח על חברות קטנות. כאן במובן הזה המידתיות היא גם בזה שאנחנו דורשים רק את תשלום האגרות כפי שהוא היום ללא ריביות, ללא הצמדות וללא קנסות, יחסית בסכומים לא מאוד גדולים לחברה.

איזה סעיף אומר שזה יהיה פטור מריבית והצמדה?

אין ריבית והצמדה. חוק החברות קובע את העניין.

ההצמדה מגולמת באגרה.

נכון, האגרה מתעדכנת.

האגרה מתעדכנת. הם משלמים רק את האגרה הנוכחית. לכן - אנחנו גם דיברנו עם היועצת המשפטית של הוועדה – אנחנו הגבלנו את עצמנו לדרוש את זה שבע שנים אחורה. אנחנו מדברים על סכומים לא מאוד גדולים יחסית.

למה אין ריבית בחוק?

יש ריבית בחוק אלא שהעדכון שלה הוא בתקנות.

העדכון שלה זאת ההצמדה.

זאת הצמדה של האגרה כל שנה.

למה אתם לא לוקחים ריבית? אדם חייב כסף למדינת ישראל והוא פטור מריבית? אתם נותנים הלוואות זולות.

זה לא אומר שהמצב הזה יישאר. נכון להיום, זה מה שקובע חוק החברות.

משרד האוצר, תרשום לך שמדינת ישראל נותנת הלוואה בלי ריבית.


יש לי בקשה, שאדוני ירשום לו הערה. שנה אחרי שאנחנו נחוקק את החוק הזה, אדוני ירשום לו לשלוח לי מכתב פרטי, לא פורמלי, ולומר לי כמה חברות נדרשו וכמה הגישו דוחותץ.

נעשה את זה לוועדה באופן רשמי.

לא, לא צריך רשמי כי אחרת אני אצטרך להכניס כאן דוחות שנתיים ולדון בהם. יש לנו במה להתעסק. סתם ככה, כדי שאני אהיה מרוצה ואני אומר שאמרתי לכם שלא יקרה כלום.

אני מקווה מאוד לאכזב אותך.

אני מקווה. לכן אני רוצה שתשלח לי מכתב ועם חיוך תכתוב לי שהנה, אכזבת אותי.

אני מצטרף לכל מה שנאמר כאן. אין ספק שצריך לגבות וצריך לוודא שהדוחות יוגשו, בדיוק כמו שאת אגרת רשות השידור צריך לגבות. מס הכנסה, אנחנו רואים את הפרסומות בטלוויזיה כאשר אומרים לך שאם אתה לא משלם מס, אתה גונב וכולי. את המע"מ שיטילו עוד מעט על הירקנים, גם את זה יצטרכו לגבות. זאת אומרת, מה שנמצא כאן על השולחן, יש מצב שבו האזרח חייב חוב והרשות צריכה לגבות אותו.


נאמר כאן קודם, ואני מצטרף למה שאמר נציג משד האוצר, שיש היום כלי מאוד יעיל למדינה, מרכז הגבייה. זה כלי יעיל מאוד שפועל בצורה מצוינת. אני חושב שזה צריך להיות פתרון למצב הזה. נכון, אם אפשר להקים עוד גופים שיאכפו גבייה, אני הראשון שאשמח על כך. אני משלם הכל, אני משלם את כל האגרות, אני משלם מסים, ואני חושב שכך כולם צריכים לנהוג ולשלם.

כאשר אתה אומר "אני", אתה מתכוון לאיגוד הבנקים.

לא, אני מתייחס אלי. גם האיגוד משלם וגם הבנקים משלמים, וכולם גופים מסודרים.

זה שהבנקים משלמים, זאת לא בעיה, כי אתמול ראינו שהם לוקחים את זה מאתנו. הם רק גוף גבייה. הבעיה היא שהם מעבירים רק חלק ממה שהם לוקחים מאתנו.

תלוי לאיזו תקופה מתייחסים. התקופה הזאת היא פחות נוחה. מה שאמרת אולי מתקשר לזה שבתקופה הזאת להטיל עוד עול על האשראי במשק, לדעתי זה לא הדבר הנכון לעשות אותו. אני לא יודע אם בכלל הדבר הזה נלקח בחשבון במסגרת הדברים, במיוחד כאשר מדובר בהיקפים מדהימים של חברות שמחר כאשר החוק הזה באמת נכנס לתוקף, יצטרכו להגיע לבנק ולקחת אשראי, וייתקלו בבעיה כי פתאום או שנשלחה ההתראה הזאת שהם הולכים להיות חברה מפרה או שכבר יש הערה של חברה מפרה. אז הדברים מתעכבים כי בנק, אני מניח, וכך ניתן להניח, שיודע שהבטוחה שלו לא נרשמת, לא ייתן אשראי או לא יחדש אשראי, ולא משנה כמה הדבר הזה דחוף.

אז בוא לא נחוקק את החוק הזה. קיבלתי גם מכתב כזה מאיגוד לשכות המסחר שאמר לי שעוד פעם מטילים על המגזר העסקי. חברים, כאשר אני שכיר, אין שום בעיה, מדינת ישראל כל חודש, ב-30 בחודש, שולחת את היד שלה ושואבת ממני את מס ההכנסה, את הביטוח הלאומי ואני אפילו לא יכול לנסות לעשות לה תרגילים. אבל מי שיש לו חברה, ובמשך השנים הרוויח הרבה כסף, לא שילם את האגרות, היום הוא מסכן ואני צריך לרחם עליו. אדוני, מי שחייב כסף למדינת ישראל, צריך לשלם אותו במועד. לא שילמת במועד, לא תקבל אשראי, תשבור את הראש, תביא כסף מהבית. כמה אגרה שנתית היום של חברה?

1,335 שקלים.

אנחנו מדברים על שבע שנים אחורה, מקסימום יהיה לו חוב של 10,000 שקלים. אם הוא מחזיק חברה ואין לו לשלם את הסכום הזה, שיסגור את החברה.

הריפוי הוא מיידי.

מתוך ה-200 אלף חברות האלה, ממילא 100 אלף כבר לא קיימות כי הבעלים כבר רשמו שבע פעמים חברות אחרות כי בינתיים הם הוגבלו בבנק. לכן הוא רשם חברה על שם אשתו, אחר כך על שם הבן שלו וכולי. אנחנו פעם אחת ולתמיד נגיע למצב שרשם החברות גם ינכה את השטח ויתברר שאין במדינת ישראל 200 אלף חברות פעילות.

אני נציג בנק לאומי. אני רוצה לחדד ולומר שאנחנו מדברים כאן עכשיו על הצעת החוק הזאת, כן או לא, וחשוב להבין שמה שחשוב לנו, ואני מניח שללשכת המסחר, זה הסעיף לגבי רישום השעבודים. מסתכלים על החוק הזה כמכלול, אם הוא טוב או לא טוב, אבל אם הבעיה שלנו היא עם הסעיף של רישום שעבודים. כל הנושא של רישום השעבודים בא למעשה להסדיר את היחסים בין צדדים שלישיים, בינם לבין עצמם, כמובן כאשר הם לתכלית הפומביות, ויש על זה פסק דין מאוד עדכני שהדגיש את הנושא הזה של הפומביות. לכן אנחנו לא מתנגדים בכלל לחוק. אנחנו מאוד מסכימים עם החוק ועם כל הפעולות, ואני מצטרף לדברים שאמר רן וגם לדברים שלך לגבי הריבית כי זאת באמת שערורייה. אבל יוצא שפוגעים בצדדים שלישיים, ביחסים בינם לבין עצמם ובמעמד שלהם.

איך פוגעים כאן בצדדים שלישיים?

פוגעים במובן הזה שפוגעים בוודאות של מתי אפשר לרשום את השעבוד.

כל זמן שלא נרשם שעבוד ולא קיבלת אישור מהרשם שהשעבוד נרשם, אל תיתן את ההלוואה. זה שהבנקים יצאו איזו מין שיטה שברגע שיש חותמת נתקבל, מבחינתם זה כבר נרשם, זאת טעות חמורה. כדאי שהבנקים יפעלו נכון אבל מה שקורה הוא שיש בעיה כי הבנקים שותפים לעניין. הבנקים רוצים לתת את האשראי. נוח להם, כי הרי מאיפה הם יראו את כל הרווחים הגדולים בסוף השנה? הם מעדיפים לתת אשראי והם אומרים שאחר כך נראה כבר.


בוא נניח שבנק לאומי מחר בבוקר לא יצליח לגבות את החובות שלו כי לא נרשם, מי בעלי המניות של בנק לאומי?

אלה ואחרים וגם מדינת ישראל.

תודה רבה לך. בעיקר מדינת ישראל. פירושו של דבר שאנחנו נשלם את זה עוד פעם. בוא נאמר ש-300 מיליון שקלים יש לכם תביעה בדרך, מקסימום לא תשלמו אותה.

אני מסכים שבאופן תיאורטי ובעולם שהוא טכנולוגי ומודרני המצב שהיה צריך להיות הוא שלפני מתן האשראי השעבוד היה נרשם. הבעיה היא שעד שהשעבוד נרשם, לוקח זמן, לפחות כמה ימים. אני זוכר שאני עבדתי בתחום הזה, שינוי של מרשם בעלי מניות לקח שלושה חודשים וזה לא היה כל כך מזמן.

היום הוא לוקח 48 שעות.

בגלל האילוצים האלה, הפרקטיקה היום היא שבהרבה מאוד מקרים, כדי להגיש לחברות את האשראי, כאשר בא הלקוח לסניף, באה החברה ורוצה להוציא עסקה לפועל וכנגד זה רוצה לתת לנו שעבוד, היא לא יכולה לחכות עד שהרשם, עם כל הצוות שלו, ירשום.

את הסיכון הזה היא כבר לוקחת היום.

קחו בחשבון שיושבים כאן ארבעה עורכי-דין שלפחות אחד מהם עסק בשוק הזה במשך 35 שנים. כמה זמן עד שהבנק מאשר לי אשראי או הלוואה? כמה ניירות אני צריך להביא לו והוא צריך לבדוק אותם והוא בודק אותם? הוא רוצה עוד, הוא רוצה את זה ואת זה. כמה זמן לוקח לקבל?

לפעמים מעט זמן ולפעמים הרבה.

אם יש לי תיק ניירות ערך בבנק ששווה 20 מיליון שקלים ואני רוצה מיליון שקלים, זה לוקח 24 שעות.

אבל אם לחברה יש תיק ניירות ערך והיא רוצה עכשיו לשעבד אותו, כדי להוציא עסקה מאוד דחופה שהיא צריכה להוציא?

אין לכם שום בעיה וזאת מסיבה אחת פשוטה. אם תיק הניירות נמצא בבנק, לא צריך את רשם החברות. אני נותן לכם הוראה בלתי חוזרת ובזה נגמר הסיפור. אמרתי לכם, יש כאן עורך דין שעסק בזה במשך 35 שנים ומכיר את הסיפור הזה, חבר הכנסת מיכאלי, והוא יאמר לכם שלוקשים לא מוכרים.

22 שנים.

היות שהעיקרון של החוק הזה והעיקרון של מה שעומד מאחורי החוק הזה, וכפי שגם עלה באתר של הוועדה, כל השתלשלות המקרים, אין לנו כבנקים, או כנושים יותר נכון, שום אינטרס להתנגד לחקיקה הזאת. מה שקרה הוא שקמה קול זעקה מהבנקים ואמרו לנו שזה הולך לתקוע להם עסקאות, זה הולך לגרום לצרות צרורות ללקוחות, ואני אתן כמה דוגמאות קלות מחיי היום יום.


סיטואציה לפיה באה חברה שכבר ניתן לה אשראי, ניתן לה אשראי כשהיא הייתה חברה בסדר גמור ושילמה את כל האגרות, ומה שקרה הוא בעקבות המצב בשוק הערך של הבטוחות שלה ירד ובמצב כזה הבנק יכול לנקוט באחת משתי דרכים: או שהוא מעמיד לפירעון מיידי את האשראי כי ערך הבטוחות ירד, או לבקש בטוחות נוספות. מה שקורה במצב הזה למעשה הוא שבתפר הזה חברה מוכרזת כמפרה וזה אומר שהבנק מראש, הדרך שלו, היא לנסות ולהכריח את החברה.

הבנק יודיע לחברה שאם תוך שלושים ימים היא לא תביא לו שעבוד, הוא יעמיד את כל החוב לפירעון. תרוץ החברה ותאמר לבנק שהיא חייבת לרשם החברות 10,000 שקלים ולהגיש לו דוחות, אבל הנה היא הגישה את הדוחות, את ה-10,000 שקלים אין לה, מתוך ההלוואה הבנק עומד לתת לה, הבנק ייתן לרשם החברות 10,000 שקלים ויש לו פירעון.

הבעיה היא שיושב-ראש הוועדה יוצא מנקודת ההנחה שהיא לא נכונה, שללקוח ולי יש כאן אינטרס משותף. בהחלט יכול להיות מצב בו הלקוח נמצא ביחסים עם הבנק שהוא לא בדיוק ייעתר לבקשתו לשלם עכשיו את האגרה וייגרם נזק להרבה גורמים נוספים עקב החלטה לגיטימית של הבנק להעמיד את האשראי לפירעון.

אם הבנק רוצה להעמיד את זה לפירעון מיידי, הוא לא יבקש.

למי ייגרם נזק?

לדוגמה, לעובדים של החברה. בוא נאמר שמדובר בחברה קטנה, ואני נותן לך סיטואציות שהופנו לתשומת לבי. מדובר בחברות קטנות עם מספר מועט של עובדים שמתגלגלות עכשיו, במיוחד בתקופה הזאת, מחודש לחודש. יכול להיות שסכום של 5,000 שקלים, זה מה שיעשה את ההבדל בין חברה שיכולה להרשות לעצמה ולהתגלגל עוד חודש-חודשיים לבין חברה שלא יכולה להתגלגל.

מי עובד בבנק, רובוטים או בני אדם?

חברה שהבעיה שלה היא 5,000 שקלים, היא הרי תפשוט את הרגל בעוד חודשיים. שים לב איך אתה דואג לעצמך. הביטחונות שלה ירדו ואתה עכשיו אומר שאתה דואג לעצמך ואתה רוצה את הכסף. אתה רוצה בטוחות. תגיד, אתה לא חושב על העובדים המסכנים האלה שאם אתה תדרוש עכשיו בטוחות נוספות החברה תפשוט את הרגל ולא יהיו לה בטוחות נוספות?

ממש לא, ואני אומר לך גם למה.

ממש לא, אתה צודק כי אתה אומר דבר מאוד פשוט. אתה אומר שאתה צריך לדאוג לכספים שלך. אני, מדינת ישראל, אני צריך לדאוג לכספים שלי ואין שום הבדל ואני לא בטוח הכספים של מי קודמים, הכספים שלך או הכספים של מדינת ישראל.

התחושה היא שהחקיקה הזאת לא לקחה בחשבון את הסיטואציות האלה. עוד פעם, אני מדבר רק על הנושא הזה של פגיעה במרשם. לדעתי העקרונות המשפטיים שעומדים מאחורי זה והעברת הנטל למעשה אל הנושה להכריח את החברה לשלם את האגרה, זה נושא לוויכוח. אנחנו חושבים שלא צריך להטיל תפקידים כאלה על נושים אלא זה תפקיד של המדינה לגבות את החובות שלה. מה שקורה כאן, את האקסטרה הזאת אני מבקש להבהיר ואני לא מנסה להזהיר אלא אני אומר לכם שאלה דברים שקורים. גם כך היום לא פשוט לקבל אשראי, לא פשוט לחדש אשראי ומטילים כאן עוד עול על החברה.

כמה אשראי אתה הולך לתת לחברה הזאת שלא תיתן לה את זה בלי רישום שעבוד? יותר מ-10,000 שקלים?

אין לי שום אינטרס שהחברה הזאת תיפול. בדרך כלל כאשר החברות האלה נופלות, אני מפסיד כסף. לכן יכול להיות שעדיף לתת לחברה הזאת להתגלגל עוד כמה חודשים בתקווה שהיא תצא מזה.

שאלה בעניין אחר. לגבי סעיף (ג).

אנחנו נתחיל לקרוא. יש נוסח החדש.

נדמה לי שזה לא השתנה במובן השאלה שאני רוצה לשאול. אני חושב שמה שנעשה כאן זה מהלך מאוד נכון שיוצר איזשהו מצב שיש סנקציות כנגד אנשים שמנהלים חברות ולא משלמות את החובות שלהן. לכאורה הן יכולים לפתוח חברה חדשה ולהמשיך כאילו שום דבר לא קרה. אני חושב שזה צעד ראשון בדרך לאיזשהו מהלך שלטעמי צריך להיות מהלך הרבה יותר כולל שהוא באמת אינטרס ציבורי אמיתי להטיל מגבלות על האנשים האלה כדי שלא יוכלו לנהוג בצורה הזאת.


מה שמטריד אותי כאן זה שלכאורה אם אני בעלים של חברה כזאת, ברגע שאני מעביר את מניותיי, באותה דקה לכאורה כבר כל ההגבלה לא חלה עלי. אני חושב שאת הפרצה הזאת צריך לסגור.


היום אומרים שאם אני בעל שליטה בחברה כזאת שהיא חברה מפרה, מטילים עלי כל מיני הגבלות לגבי רישום חברה חדשה. השאלה מה קורה כאשר אני מעביר את מניותיי.

מתי תעביר? לפני שהחברה מפרה?

לא, אחרי. לפני, זה בוודאי לא רלוונטי. אחרי ההפרה. ברגע שהחברה נרשמה כחברה מפרה ואני מעביר את מניותיי לכאורה על פי המצב כפי שהוא מנוסח.

אתה לא יכול. ברגע שהחברה נרשמה כחברה מפרה, לא ייתנו לך להעביר יותר את המניות.

אנחנו תיקנו את זה בנוסח החדש.

לא ייתנו לי לרשום את העברת המניות.

העברת מניות, אין לה שום תוקף אם היא לא נרשמת.

לא, הוא יכול להעביר את המניות אבל המגבלה עדיין תחול עליו משום שהוא היה רשום בעת משלוח ההתראה.

מה יקרה עם זה שקנה את המניות? הוא כבר מחוץ לנושא?

גם הוא יהיה רשום. רשום הוא בעל 25 אחוזים.

ומה יקרה בשנה הבאה כאשר הוא ממשיך עם המחדל הזה?

אם הוא לא רשום, הוא לא ייכנס לזה. המבחן כאן הוא הרישום והוא כך משום שאמרנו שאין לנו קשר עם האנשים ואנחנו מסתמכים רק על המרשם ולא יוצרים קשר ולא מוודאים האם אתה בעל המניות או לא. דרך אגב, הרישום הוא לא קונסטיטוטיבי לעניין רישום בעל המניה ולכן אנחנו הולכים לפי המרשם.

אני לא בטוח שאת צודקת. מותר להחזיק מניות בנאמנות?

כן.

אני לא מתכוון כחברת נאמנות.

עדיין אדם יכול להיות הבעלים של מניה והוא יהיה רשום כבעל המניות במרשם. הנאמן עצמו יהיה רשום כבעל המניות למרות שהוא מחזיק את זה עבור מישהו.

הוא צריך לרשום עבור מי הוא מחזיק את זה.

רק בספרי החברה ולא אצל רשם החברות, ורק את דבר הנאמנות אבל לא את הנהנה.

את דבר הנאמנות צריך לרשום אצל הרשם.

זה חידוש בחוק החברות החדש. לפני כן זה לא היה. זה סעיף 131.

להפך, לפני כן היה אסור להחזיק בנאמנות.

לא, לא היה אסור. לא היה צריך לרשום את זה.

הייתה תקופה שאי אפשר היה להחזיק מניות בנאמנות. אני זוכר את זה. זה בתקופה שהייתי צעיר.

המצב כרגע הוא שבעל השליטה הרלוונטי, מי שמחזיק מעל 50 אחוזים במועד משלוח ההתראה, אם הועברו מניות בינתיים ובעל המניות הבא, החברה, שוב הפרה גם בשנה שאחריה, אז בעל המניות החדש יהיה בעל המניות בעת משלוח ההתראה החדשה.

אבל הוא לא יהיה רשום.

אני משערת שמי שיהיה רשום, יהיה לו אינטרס למחוק את דבר הרישום. הוא יהיה אחראי על ההפרה הזאת.

אנחנו קוראים את הנוסח.

247.
תיקון חוק החברות


בחוק החברות, התשנ"ט-1999 –
(1)
בפרק הרביעי, בכותרת הפרק, במקום "ועיצום כספי" יבוא "עיצום כספי ורישום חברה כחברה מפרה".


(2)
אחרי סעיף 362 יבוא:

רישום חברה כחברה מפרה



"362א.
רישום חברה כחברה מפרה

(א)
בלי לגרוע מההוראות לפי סימן ב', היה לרשם יסוד סביר להניח כי חברה או חברת חוץ לא שילמה אגרה או תשלומים אחרים שהיא חייבת בתשלומם לפי סעיף 44(6) או כי חברה פרטית או חברת חוץ הפרה חובה להגיש דין וחשבון שנתי לפי הוראות סעיפףים 141 או 348, לפי העניין, רשאי הוא לרשום במרשם שהוא מנהל לגבי אותה חברה בהתאם להוראות חוק זה, כי החברה הפרה חובה כאמור (בסעיף זה – חברה מפרה).

כאן יש סעיף שאני אשפץ את הנוסח כי הוא לא ברור.

(ב)
רישום חברה כחברה מפרה בהתאם לסעיף קטן (א) ייעשה לאחר שחלפו שלושים ימים מן היום שבו שלח הרשם למען המשרד הרשום של החברה התראה על כוונתו לעשות כן, ורשם במרשם כאמור בסעיף קן (ג), לפי המאוחר, והחברה לא תקנה את ההפרה.

(ג)
הרשם ירשום במרשם שהוא מנהל לגבי אותה חברה את דבר משלוח ההתראה ואת המועד שבו היא נשלחה.


הכוונה כאן שתהיה התראה של שלושים ימים ושלושים הימים האלה, עדיין ירשום שעבודים אבל הנושים יראו את התאריך שיצאה ההתראה והם ידעו מתי חולפים שלושים הימים לצורך ניהול ענייניהם.

תסבירי לי את המלים "ורשם במרשם כאמור בסעיף קטן (ג) לפי המאוחר.

את זה אני אתקן כי זה לא ברור. זה לא באותו רגע. בגלל שהפקידים במשרד הרשם מקבלים ניירות ואחר כך הם בודקים את זה, הרישום שלהם, הוצאת ההתראה והרישום המחשובי, לא נעשים בעת ובעונה אחת כאשר בדלפק עומד מישהו עם עשרים בקשות.

יתכן שזה כן נעשה.

זה יכול להיות בהפרש של כמה ימים. היה חשוב לנו שזה יהיה לפי המאוחר.

אני חושב שזה חייב להיעשות באותו רגע.

זה חייב להיעשות באותו רגע.

הם אמרו שהם לא מסוגלים לעשות את זה.

מה זה לא מסוגלים? אני בכלל רוצה למחוק את המלים "ורשם כאמור בסעיף קטן (ג) לפי המאוחר". צריך למחוק את המלים האלה. מה שקורה הוא דבר מאוד פשוט. שלחתם התראה, באותה דקה זה צריך להירשם במחשב.

ודאי. זה חייב.

הבטחתם לי שתוך שישה חודשים תהיה יחידה אוכפת עם מחשוב ועם הכל. כי אם לא, חבל על הזמן כי מה שיקרה זה ששלחתם התראה, אני יומיים אחרי כן ניגשתי לקבל מידע, אין שם התראה.

לכן כתבנו לפי המאוחר.

את זה לא צריך.

בסעיף קטן (ג) נאמר שזה חייב להיות במרשם.

אם כן, זה לא לאחר שחלפו שלושים ימים מהיום שבו הוא שלח את ההתראה אלא מהיום שזה נרשם במרשם, מיום הרישום. בסעיף קטן (ב), "רישום חברה כחברה מפרה בהתאם לסעיף קטן (א) ייעשה לאחר שחלפו שלושים ימים מן היום שבו נרשם".

נרשם במרשם ואז יהיה כתוב שהוא גם שלח התראה בכתב למען הרשום. הניסוח לא היה טוב.

אם יש לכם און-ליין זה אולי ייעשה באותו רגע, אבל אם יש לכם פקידים, זה לא.

אין להם און-ליין וגם לא יהיה להם און-ליין.

שאלה לגבי התקופה של שלושים הימים.

רושמים שעבודים ויהיה כתוב לך גם תאריך משלוח ההתראה כך שתדע מתי חולפים שלושים הימים ותדע אם יש לך עוד שבועיים או עוד יומיים.

אתה לא תדע את המועד ולכן צריך גם את סעיף (ג).

לא, הכל יהיה הפוך. קודם נרשם ואז התראה בכתב בלי קשר.

הקובע הוא שלושים ימים מיום שזה נרשם במרשם.

כי הרשם שלח התראה.

את המכתב הוא ישלח אחר כך. איך את יודעת מה הוא ישלח קודם? המועד הקובע הוא שלושים ימים מיום שהוא רשם את זה במחשב.

נכון. המועד הקובע הוא שלושים ימים מיום שזה נרשם במחשב.

אחר כך ננסח את זה.

מה הנוסח עליו הוחלט?

אתה רושם במחשב את ההתראה עם תאריך כדי שכולם ידעו מתי היא נרשמה ומתי היא פוקעת, ובנוסף לזה אתה שולח למען הרשום מכתב.

לאחר ששלושים הימים פוקעים, אוטומטית המרשם יהפוך את הסטטוס לחברה מפרה?

כן.

אוטומטית תחכה אחרי שזה יקרה ואז אתה תראה אם זה אוטומטית או אם זה לא קורה בכלל. הם יאמרו לך אוטומטית, אבל אני מודיע לך שאוטומטית הדבר היחידי שקורה אוטומטית הוא שמתים.

(3)
על חברה מפרה יחולו הוראות אלה:




(1)
הרשם רשאי לסרב -

(א)
לרשום פעולה מהפעולות המפורטות בסעיף 40 לגבי החברה המפרה. הוראות פסקת משנה זו לא יחולו לעניין חברת חוץ.

מרים, תסבירי למה זה לא רלוונטי לגבי חברת חוץ.

כל הפעולות האלה שאנחנו אומרים שאי אפשר יהיה לעשות אותן, זה כי אנחנו אומרים שאין להן תוקף אלא ברישום. לכן אין פגיעה בצד ג' כי אין תוקף. אין לנו מושג מה הוא הדין הזר, אם יש תוקף או אין תוקף כאשר אתה שולח תקנון או משנה תקנון. אמרנו שכדי להיות בטוחים שאנחנו לא פוגעים בתוקף של הודעה שנשלחה לפי הדין הזר, כתבנו את הסייג הזה ליתר ביטחון.

בקיצור, חברות חוץ פטורות.

לא, רק הסנקציה הזאת של משלוח התקנון. הם צריכים לשלוח הודעה על תיקון התקנון ואם יש בו תיקון של מטרות, סעיף 40 חל. אני לא יודעת אם על פי הדין הזר תיקון מטרות זה קונסטיטוטיבי או לא. זה היה למען הסר ספק.

לא מעניין אותי תיקון התקנות שם. אני לא ארשום להם את התיקון.

כן, אבל אם זה יפגע בתיקון שם, אני לא יודעת.

אתם גורמים לכך שחברת חוץ לא תגיש לכם לעולם דוחות ולא תשלם אגרות. חברת חוץ תבוא לבנק לאומי או לכל בנק אחר ותאמר שהיא לא יכולה לרשום בישראל שעבוד אבל היא תרשום את זה על החברה בחוץ לארץ.

אם הנכס בישראל, השעבוד חייב להירשם בישראל.

תלוי של מי הנכס. איזה נכס? אם זה נכס מקרקעין, הוא ירשום בטאבו.

אנחנו מדברים על נכסים שהם לא מקרקעין. אם הנכס פיזית נמצא בישראל, אדוני, על פי המשפט הבינלאומי הפרטי, השעבוד צריך להירשם בישראל וזה מכסה את זה. זאת פינה מאוד קטנה של תיקון המטרות בתקנון.

בסדר.

למה זה רשאי ולא יסרב?

כדי שנוכל להיערך ליישום של זה ולא נעמוד אנחנו במצב של הפרת חוק. עקב העובדה שמדובר במאות אלפי חברות נכון לרגע זה, אנחנו נעשה את זה בצורה מדורגת. גם נציג האוצר שבנדיבותו מספר לנו על הקצאה של תקנים, זה ברור שלא נוכל לתקן בחודש מה שלא נעשה הרבה מאוד שנים אחורה. לכן ברור שזה ייעשה בצורה מדורגת.

ברור לי שזה ייעשה בצורה מדורגת הרישום של חברות כמפרות. את זה אני מבין. אבל אני שואל לגבי הרגע בו החברה היא מפרה, למה לעשות את זה רשאי? אני חושש שכאן ייפתח פתח להתדיינויות אין סופיות. כל אחד יאמר שתשתמש בסמכותך כן לתת לו כי יש לו אלף ואחת נסיבות מיוחדות וכולי.

שמעת שיש חברות שבגלל 5,000 שקלים הן לא משלמות משכורת. לגבי חברה כזאת הרשם יחליט להפעיל שיקול דעת ולא לתת.

הפסיקה אומרת שכאשר כתוב רשאי, זה לא באמת רשאי אלא הוא צריך להפעיל את סמכותו וצריכה להיות נסיבה טובה מאוד למה הוא לא הפעיל את סמכותו. זאת אומרת, זה לא לגמרי מוציא אותו מכלל החובה לעשות את זה כחובה אבל הניסוח הוא קצת יותר רך.

הוועדה למינוי שופטים הולכת למנות עכשיו הרבה שופטים, אז תהיה להם עבודה.

סיגל, צריך לקחת בחשבון שהתוצאה של ה"רשאי" תהיה – ואני מדבר כאילו נגד האינטרס שלי – שתקבלו מכתבים מעורכי-דין שאומרים לכם שאלה נסיבות מיוחדות. השאלה אם אתם רוצים להימצא במצב הזה.

זאת לא הכוונה של המילה רשאי. מדובר במצב שהוא לא הטיל על חברה מסוימת, לא שם לב במחשב וכולי

לא, זה לא רק זה אבל זה נכון שבגלל שהם צריכים להיות אחידים מבחינה מינהלית וסבירים ושוויוניים, ככלל הוא לא ייענה אבל זה גם מאפשר לו במקרה הקיצוני של החברה הזאת שה-5,000 שקלים יצילו אותה ויגלגלו אותה.

לא כתוב שהוא רשאי לשקול את מצבה של החברה.

תשאירו את זה. זה בסדר.

(ב)
לרשום, בהתאם להוראות פקודת החברות (נוסח חדש), התשמ"ג-1983, שעבוד על נכסי החברה המפרה ושעבוד לטובת חברה מפרה. סירב הרשם לרשום שעבוד כאמור, יוחזרו מסמכי השעבוד בציון סיבתה החזרה.


הכוונה היא שאם באים לפקיד ונותנים ואחר כך הרישום הוא כחברה מפרה, שלא יישארו המסמכים בידי הרשם, שלא תהיה סתירה בין המסמך הפיזי והמרשם. יש פסיקה, במיוחד של שעבוד צף, מה קורה כאשר המסמכים נשארים אצל הרשם, אז הוא מחזיר אותם. שתהיה אחידות בין הצד הפיזי לצד הרישומי.

לצורך כך צריך להכין חותמת בה ייאמר שהתקבל וטרם נפתח.

אדוני היה הרבה אצל רשם החברות לפני שהגיע לכנסת.

נכון.


אחת הבעיות הקשות – ואני אומר את זה כבר עכשיו ומוכן לחתום על זה – שייתקעו אצלך בקשות כאלה ואתה לא תרשום אותן כי החברה מפרה ועברו שלושים ימים מיום ההתראה, ולא החזרת את זה, ואז בית המשפט יאמר לך שברגע שהחומר נשאר אצלך, אתה חייב לרשום.

גם בזה אדוני אני מתכוון לאכזב אותך. זה לא יקרה.

אין בעיה. אנחנו ניפגש. החוק הזה ייכנס לתוקף ב-1 בינואר 2010 ואני מבטיח לך שאתם תגיעו לכאן לפני כן ותבקשו להאריך את המועד כי עוד לא התארגנתם.

המפקח על הבנקים יגיש תיקון לסניפים שייתנו 10,000 שקלים מעבר לחריגה ומעבר לכל. אז לא תהיה לכם בעיה. חברה שתהיה מפרה בגלל 10,000 שקלים? אני לא מבין את זה.

(ג)
לרשום חברה שאחד מבעלי המניות בה הוא אחד מאלה:






(1)
החברה המפרה.

(2)
בעל שליטה בחברה המפרה. לעניין זה, "בעל שליטה" – מי שרשום במרשמי הרשם כבעל מניות של חמישים אחוזים או יותר מהון המניות המונפק של החברה המפרה בעת משלוח ההתראה כאמור בסעיף קטן (ב).

בהמשך להערה שנאמרה כאן, זה נכון שהצפי של חברה מפרה יכול להימשך הרבה מאוד שנים אם החברה לא מרפאת את עצמה. במהלך התקופה כן יכולים להיות חילופי מניות. אני חושבת שבהמשך להערה להחיל את הסנקציה גם על מישהו שהוא רשום במועד הבקשה לרישום חברה חדשה ולא רק על מי שהיה רשום במועד ההתראה.

על ההתראה ואילך. מרגע ההתראה ואילך.

רישום ההתראה.

בעת הרישום והלאה.

מההתראה, וכל עוד היא חברה מפרה. כל זמן שהיא בסטטוס של מפרה.

בעת הרישום, כי שינינו את זה.

נכון. רישום ההתראה ואילך וכל עוד היא חברה מפרה.

בסדר.

(3)
דירקטור בחברה המפרה, שלא שילם עיצום כספי שהוא נדרש לשלמו לפי סעיף 360 בשל הפרת החובה שבשלה נרשמה החברה כחברה מפרה.

(2)
רשם המשכונות שמוחנה לפי חוק המשכון, התשכ"ז-1967 רשאי לסרב לרשום משכון לטובת החברה המפרה.

(ג)
תיקנה חברה מפרה את ההפרה שבשלה נרשמה כחברה מפרה לפי הוראות סעיף קטן (א), ימחק הרשם ממרשמיו את הרישום כאמור".

אולי גם כאן צריך להוסיף מסגרת של זמנים. אם למשל הבנקים רוצים לשלם את האגרה ורוצים שההפרה תבוטל, צריך להוסיף כאן אחריות גם על הרשם לגבי מסגרת זמנים.

יוצא שזה צריך להיות מיידי, לפי הסעיף הזה.

מיידי. לפי מה שכתוב כאן זה מיידי.

זה מיידי.

247א
תחילה ותחולה

תחילתו של סעיף 362א לחוק החברות, התשמ"ט-1999 (להלן – חוק החברות), כנוסחו בסעיף 247 לחוק זה, ביום 1 בינואר 2010 והוא יחול על חברה או חברת חוץ שלא שילמה אגרה או תשלומים אחרים שהיא חייבת בתשלומם לפי סעיף 44(6) לחוק החברות, או על חברה פרטית או חברת חוץ שהפרה חובה להגיש דין וחשבון שנתי לפי הוראות סעיפים 141 או 348 לחוק החברות, לגבי השנים 2002 ואילך, למעט סעיף 362א(ג)(1)(ג) שיחול על הפרות כאמור שנעשו לגבי שנת 2009 ואילך.


הכוונה למניעת רישום חברה חדשה והגבלת חופש ההתאגדות. כאן יש מקום להחיל את זה רק קדימה. כל היתר חל לאחור. זאת הסנקציה לאי רישום חברה חדשה והיא תחול קדימה, משנת 2009 ואילך. הסנקציות האחרות יחולו גם על הפרות שנעשו לפני כן.

הוא לא ירשום חברה חדשה. הוא ייתן לאשתו לרשום.

לא אמרתם שאתם רוצים ליישר קו רק על הדוח האחרון? זה לא עולה בקנה אחד עם זה, אם אני מבין נכון.

על הסעיף הזה אני רותח ואני רותח כי הכל בהנחיית יועץ משפטי לממשלה שאי אפשר לגבות חובות על יותר משבע שנים אחורה למרות שאין עליהם התיישנות. אני רוצה לדעת ממשרד האוצר שיאמר לי על כמה כסף אני מוותר כאן לאנשים שחייבים כסף למדינה.

אתה לא מוותר. יש עליהם עיצום כספי.

אנחנו לא מוותרים.

אנחנו מדברים כרגע רק על הסנקציות האלה.

ייגבו מהם עיצום כספי, ושמעתי את הסיפורים. אני שואל אתכם בכמה כסף מדובר.

אין כאן ויתור. החוב קיים. אנחנו רוצים להצהיר לפרוטוקול שאין כאן ויתור על חוב.

בכמה כסף מדובר? על מיליארדי שקלים?

תעשה חשבון ותראה.

מה אתם רוצים לעשות עם הנושא של 2002? זה הרי נוגד את מה שאתם רציתם קודם כאשר אמרתם שאתם רוצים ליישר קו רק מעכשיו והלאה.

לגבי הדיווחים?

כן.

אנחנו רוצים לחדד את זה. אני חושבת שההערה היא הערה מאוד נכונה ואנחנו יכולים לומר שאת ההחרגה שעשינו על 2009, הדוח האחרון, נעשה.

לגבי הדוחות, זה הדיווח האחרון.

בדיוק.

אין הסתייגויות לחוק.

תודה.

ה צ ב ע ה

אושר פה אחד

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:00