PAGE
12
ועדת החינוך, התרבות והספורט

01.07.09

הכנסת השמונה עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
פרוטוקול מס' 38
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום רביעי, ט' בתמוז, תשס"ט (1 ביולי, 2009) בשעה 10:00

הצעה לסדר היום (דיון מהיר): יציאת התלמידים לחופש הגדול

של חה"כ מסעוד גנאים

חברי הוועדה: זבולון אורלב – היו"ר

רונית תירוש

מסעוד גנאים

משרד החינוך: עלי הייכל – מפקח חינוך חברתי קהילתי, תלמידים ונוער

יהודית אייזנר

רונן שפירא – ראש תחום פנאי

יהודה סקר

אפרת לוי

חביב כהן

אלון עובדיה

אנסטסיה שנקר

איה אליעד

עינת שוסטרמן

יעל היימן

גיא געש

אבירם אביטבול

בראל אהרוני

אינה מיחיטריאן

מירב יצחקי

יהודית גידלי

לאה קיקיון

יציאת התלמידים לחופש הגדול

של חה"כ מסעוד גנאים

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. שביקש חבר הכנסת גנאים בסוגיה של ההיערכות ליציאה של חופשת הקיץ. אני אבקש את סליחתך אם תוך כדי הישיבה נצטרך לעשות הפסקה להצבעה, כי יש משא ומתן.

אני מקווה שהוא יצליח.

אנחנו בטוח נצביע יחד, כי י כבר אמרתי שבענייני חינוך כולנו קואליציה.

נכון. חזית אחת.

וכך נהגנו גם בכל חוקי ההסדרים, אז גם בחוק הזה נצביע יחד.


הסוגיה שלנו היא כאמור – יציאת תלמידים לחופש הגדול. כידוע, לפני 11 יום יצאו תלמידי התלמידים של החינוך העל יסודי, חטיבות הביניים והחטיבה העליונה לחופש, והיום הוא היום הראשון של החופש הגדול של גני הילדים והחינוך היסודי. החופשה, מצד אחד, מהווה הזדמנות לתלמידים ולמורים להינפש, להתאוורר, להירגע ולצבור כוחות, וגם, מצד שני – להשלים לימודים דרושים, ומאידך גיסא החופשה הגדולה כמובן טומנת בחובה גם סכנות לתלמידים בכך שהם פועלים ללא מסגרת וללא מסגרת וללא השגחה. טיפלנו בנושא אחד, בסוגיית הקייטנות. אגב, גם הוועדה לביקורת המדינה טיפלה בסוגיה הזו, אתמול, בישיבתה, וביקש חבר הכנסת גנאים להקדיש שעה לדיון הזה. אבקש ממנו לפתוח את הדיון.

תודה, אדוני היושב ראש. בתחילה אני מברך את האורחים – מועצת התלמידים וכל האורחים הנכבדים.

הם מוזמנים להצטרף לשבת ליד השולחן.

הייתי רוצה שהדיון הזה ייערך לפני החופש. אני חושב שלקיים דיון בנושא החופש הגדול, אינו פחות חשוב מקיום דיון על התחלת שנת הלימודים, משום שאינני חושב שקו האחריות שלנו כרשויות, כאחראים, מסתיים על קו הזמן של ה – 30 ביוני. אנחנו יודעים שכאשר מחנכים את התלמידים – בעצם אנחנו מחנכים את האדם, שהוא גם אדם אם הוא במסגרת בית הספר, וגם מחוצה לה. הסכנה, או הדבר החמור, שכל המחקרים מראים על כך שבחודשים יולי ואוגוסט, שני חודשי חופשת הקיץ, אחוז הפגיעה של בני הנוער הוא אחוז גדול מאד. אין לי סטטיסטיקות או מחקרים עדכניים על השנה, אבל בשנים שעברו, נדמה לי שמדינת ישראל היתה מהראשונות בעולם בנושא הפגיעה בבני הנוער מכל הסוגים. אני חושב שהחופש הגדול הוא שטח גדול מאד. אם לא נארגן אותו, לא נסדר אותו, לא ניתן אופציות לנוער איך לפעול, כדי לנצל אותו בצורה הבטוחה ביותר – משום שאנחנו רוצים שהתלמידים יהיו בטוחים, שלא ינזקו, שלא ייפגעו. ולצערי הרב בחדשות שומעים – לפני יומיים וגם אתמול, על טביעה, על פגיעות שונות בבני אדם שגם גובים קורבנות מקרב בני הנוער.


יש אימרה אצלנו ואולי במסורת היהודית יש משהו דומה – אומרים אצלנו, במסורת המוסלמית: נפשך – אם לא תעסיק אותה בטוב, היא תעסיק אותך ברע.

כמובן שיש תשובה בפרקי אבות – שהשעמום מביא לידי בטלה והבטלה – לידי חטא.

ההורים – בשבילם החופש הגדול הוא סיוט גדול משום שהם לא יודעים איפה הילדים שלהם צריכים לבלות, מה הם יעשו אתם. אני חושב שחשוב לנו, כאחראים, כשלטונות, רשויות – לארגן את זמנם. אני יודע שבני הנוער והתלמידים – ואני חייב תמיד להזכיר שאינ מורה לשעבר ויודע מה זה תלמידים שרוצים להשתחרר ממסגרת בית הספר, אני לא אומר שאנחנו צריכים לדאוג להם בחופש למסגרת שהיא כמו בית הספר. הילדים רוצים להשתחרר, אבל באותו זמן – שטח הזמן של החופש הגדול לא צריך להיות שטח הפקר שמותר בו הכל, שבני הנוער לא יידעו מה לעשות. עלינו, אני חושב, לארגן להם פעילויות ותוכניות כדי שינצלו את החופש הגדול לדברים שהם טובים, דברים שהם לא מזיקים אלא מועילים להם. אני חושב שהאדם, גם אם הוא לא במסגרת בית הספר, הוא מתחנך, במובן הרחב של החינוך.


כמות התלמידים היוצאת היא כמות גדולה מאד – כמיליון ו-800 אלף, לפי הסטטיסטיקות, וזה גורם לנו לעשות כל מה שאפשר כדי שהחופש הזה יהיה חופש בטוח לבני הנוער, אם זה בקייטנות, ובכל הדברים -כדי שיעברו את החופש בשלום ובצורה בטוחה. תודה.

תודה. צריך גם להזכיר שמעבר לפעילות של הקייטנות שהזכרתי בראשית הדברים, יש, כמובן, פעילות ענפה של כל תנועות הנוער, לסוגיהן, שמקיימות מחנות קיץ, טיולים, סמינריונים למדריכים, וכן כמובן את הפעילויות הלא פורמליות שמארגנות הרשויות המקומיות והמתנ"סים.

ראשית כל – אני מפקח חינוך חברתי קהילתי נוער וקהילה, במגזר הערבי. אני גם רכז הקייטנות והמחנות במגזר הערבי, השנה, זו השנה הראשונה. אני רוצה להגיד שאנחנו, במנהל החברתי של המגזר הערבי מנסים לתת מענה לכל פעילויות הקיץ שמתקיימות במגזר הערבי. אנחנו, במשרד החינוך, עושים השתלמויות לבעלי התפקידים בקייטנות, עשינו 3 ימי היערכות, השתלמויות, וגם עשינו 3 ימים של מנהלי ורכזים ומדריכים ראשיים של מחנות יער. אלה מחנות עם לינה. אנחנו בעיצומו של הליך הקייטנות.


הדבר הראשון שמאד חשוב לנו, כמו שאמר חבר הכנסת מסעוד גנאים - הבטיחות של התלמידים. אנחנו עושים הכל כדי לפקח על הקייטנות והמחנות המאושרים על ידינו. אנחנו מגיעים כמעט פעמיים לכל קייטנה – לכל מחנה, מנסים לפקח בצורה הטובה ביותר כדי לא להגיע, חס וחלילה, למקרים טרגיים.


אני רוצה לומר שבשנה שעברה היו לנו 117 קייטנות ומחנות יער. זאת אומרת – אלה ששייכים גם לרשויות המקומיות ואלה ששייכים לתנועת הנוער. במגזר הערבי יש לנו את תנועת הנוער העובד והלומד ויש לנו גם את הצופים – הם עושים גם מחנות יער וגם קייטנות. מספר התלמידים שהשתתפו באופן רשמי – 19,747 תלמידים שהשתתפו בשנה שעברה במחנות יער וקייטנות. השנה אני מקווה שגם נעלה, שהתלמידים יבואו יותר, ויהיו יותר קייטנות במגזר הערבי.


כדאי לציין שגם אנחנו, משרד החינוך, מנהל חברה ונוער – אנחנו עושים סמינרי מנהיגות, אם זה מנהיגות יהודית או מנהיגות ייצוגית – מועצות תלמידים בית ספריות. גם למגזר הערבי יש מועצת תלמידים ונוער מחוזית שיש נציגים בה במועצת תלמידים ונוער ארצית. היום מתקיימים סמינרי מש"צים - מדריכי של"ח צעירים – תלמידים בחטיבות ביניים שמקיימים את תוכנית של"ח. אתמול התחיל סמינר של 10 ימים ואנחנו גם מקיימים סמינר של מד"צים. ביום שישי מתחיל הסמינר של צופי בתי הספר הערבים. ואנחנו, עוד פעם - אני רוצה להדגיש – מאד חשוב לנו, כאנשי משרד החינוך, כעובדי מדינה, שבטיחות התלמידים היא במקום הראשון וגם ניצול שעות הפנאי, שהתלמידים לא יתבטלו ולא יעשו דברים שהם לא ראויים.


אנחנו רוצים שכמה שיותר תלמידים וכמה שיותר בני נוער ישתתפו במפעלי הקיץ – אם זה בקייטנות, אם זה במחנות יער. השנה כבר אישרנו 76 קייטנות ומחנות יער ועוד היד נטויה. אני מניח שנגיע למכסה שאנחנו מגיעים בדרך כלל – בסביבות 120, והשנה אני מאמין שנגיע לכ- 140 קייטנות ומחנות יער.


דבר אחרון שאני רוצה להגיד – כאשר אני אומר מגזר ערבי – זה לא כולל את הדרוזים והבדואים כי למגזר הבדואי והדרוזי יש את המפקחים שלו שהם שייכים למחוזות- מחוז דרום ומחוז צפון.

תודה. יהודה סקר, נציג ההורים.

שלום לכולם, תודה ליושב ראש. אני אב ל – 5 ילדים, 3 מהם בוגרים. אני מנוסה בדברים האלה של אירגון קייטנות. שימשתי 5 שנים אב שבט של 1,500 חניכים בבאר שבע, בזמנו, והיום שני ילדי הצעירים בתנועת "עזרא", שניהם מדריכים כבר. אני מצטרף לכל הדברים שאמר חבר הכנסת גנאים וקודמי, המפקח. אני מדבר על ירושלים. נודע לי מפי הורים ששולחים את הילדים לקייטנות – בירושלים, למעלה מ- 80% מהקייטנות אין להן אישור. הקייטנות נפתחות היום. איך זה קרה? אין לי הסבר. אני רוצה לפרט. הבוקר קיבלתי מייל שראש אגף התנועה – מלמדים את הילדים זה"ב. אשתי היא המפקחת של הנושא בירושלים וניתנה הוראה על ידי ניצב בן חמו לא לשלוח שוטרות להדרכה בנושא זהירות בדרכים בקייטנות. אינני יודע מה הסיבה, אך זו עובדה. כל שנה מזה שנים הם עוברים הדרכה, שלא יפרקו עול ושידעו להתנהג כמו בכל השנה גם החופש. זה בעצם מה שהיה לי להגיד. זה נראה לי מאד חמור שקייטנה קיבלה אישור ובעצם לא עמדה בכל התנאים.

נמצאים אתנו בני נוער מ "קו הזינוק".

אני מדימונה. אנחנו נמצאים בפרויקט שנקרא "קו הזינוק", שהוא פרויקט שנמשך 10 שנים. מתקבלים אחרי מיון קפדני לתכנית שמתחילה מכיתה י' דרך התיכון והאקדמיה – מלווים אותנו במטרה לעודד נוער שיש לו פוטנציאל מנהיגותי לממש את עצמו.


אני אומר כמה מילים על עצמי – באמת, כאשר מגיע החופש כולם רוצים להשתחרר, אבל באיזה שלב נמאס- כמה אפשר כבר לשבת בבית? כמה אפשר לצאת לאותם המקומות? גם בדימונה או במקומות אחרים, כבר אין כל כך מה לעשות. זה נשמע לי מאד מבורך לארגן את החופש כמו שחבר הכנסת אמר. אני רק רוצה להעלות שתי בעיות. הבעיה הראשונה היא כלכלית. הרבה בני נוער בדימונה לא נכנסים לקייטנות כאלה ואחרות בגלל בעיה תקציבית. וגם – שקייטנות רבות ופעילויות רבות של כל מיני גופי נוער שונים לא מדברות לכל בני הנוער. צריך למצוא משהו שיתאים לבני הנוער.

כמו מה?

למשל – אם יש פעילות של הצופים, אז חברים ששייכים לקבוצה הזו, משתתפים בה,או של הנוער העובד, או של המתנ"ס. צריך למצוא משהו שיתאים לכל הגילאים. למשל – גם אם יש הופעה של להקה מסוימת, לא כולם אוהבים אותה. אי אפשר למצוא משהו שיתאים לכל בני הנוער, אבל צריך לפחות לנסות לערבב כל מיני נושאים.

מה את עושה בחופש?

עכשיו אני ב "קו הזינוק".

עד מתי?

בחודש הבא אני מתחילה שנת שירות, גם ב "קו הזינוק". אתמול סיימתי 5 יחידות ביולוגיה, סיימתי ללמוד.

מה עושים בשנת שירות ב "קו הזינוק"?

זו השנה הראשונה. אנחנו החלוצים.

זה שירות לאומי?

לא. זו שנת שירות. אנחנו דוחים את השירות בצבא.

יפה מאד. עוד מישהו מקו הזינוק?

אני מכיתה י' בבאר שבע.

עשית בחינות בגרות השנה?

כן. 8: פיזיקה, מחשבים - -

מה אתה עושה בקיץ?

בקיץ בדרך כלל – חוץ מקו הזינוק, כשיש סמינרים – אני מתבטל, כמו שהעליתם פה. אחד הפתרונות שאפשר להציע זה להגדיל את כמות הפרויקטים וגם את ההכרה שלהם. כי יכול להיות שיהיו פרויקטים, אבל אם אנשים לא יכירו בחשיבות של זה, זה לא ישנה כלום. כמה שיהיו יותר פרויקטים – ההורים עצמם יכניסו את הילדים שלהם וגם הם ירצו להיכנס. לפני שהייתי ב "קו הזינוק" לא הכרתי את הפרויקטים והסמינרים, אבל מרגע שנכנסתי, זה מאד עניין אותי

מה ההצעה שלך לבני נוער להימנע מכניסה לסכנות, לפגיעות?

הם צריכים מסגרת כלשהי שהם ידבקו בה במהלך החופש.

כל הרעיון הוא לצאת ממסגרת.

אבל לא מסגרת כובלת כמו בית ספר. זה יכול להיות פעמיים בשבוע, זה תלוי. אפשר כמו מסגרת שדומה לקייטנה אבל משהו שמתאים גם לגילאים יותר גדולים.

מה מתאים לילדים יותר גדולים?

באופן כללי, מה שבני נוער מחפשים זה אתגרים, דברים חדשים להתנסות בהם. אם יהיו אטרקציות, אנשים יבואו. הייתי מקים 2-3 פרויקטים, משהו שיוכל להכניס לתוכו בני נוער, הייתי לוקח מספר קבוצות מכמה גילאים ומכניס אותם למערכת, מביא אותם לכל מיני פעילויות חברתיות.

אני מהחברה למתנ"סים. החברה למתנ"סים היא המובילה הגדולה ביותר של מפעלי הקיץ. כ- 150 אלף ילדים מתחילים היום, ובמהלך השבוע הזה, את הקייטנות במתנ"סים השונים בארץ,

כשהשנה, נושא החיסכון במים הוא נושא שמרכז את כלל הקייטנות שלנו, ופעולה סביב הנושא של גלעד שליט גם תלווה השנה את קייטנות המתנ"סים.


מעבר לפעילות הילדים, ואני מתחבר למה שאתה אמרת – לפעילות נוער, שמחפשים משהו יותר מתאים מאשר קייטנה, קודם כל, בקייטנות יועסקו השנה כ-10,000 בני נוער כמדריכים בקייטנות המתנ"סים. מעבר לכך, הפתרון שאנחנו מצאנו לבני הנוער זה "לילות לבנים". בני נוער אוהבים יותר לישון בבקרים ולבלות בלילה. אנחנו מחפשים להם מסגרת מאורגנת ביישובים השונים סביב פעילות הלילות הלבנים. פעילות זו מתחילה כבר לפני החופש, בהתארגנות של בני הנוער בלומר להגיד מה הם רוצים. דיברו כאן קודם על להקה כזו או אחרת, או פעילות כזו או אחרת – אז בני הנוער בדרך כלל שותפים לתכנון, ולילות לבנים מתקיימים מספר פעמים בשבוע בשעות הערב והלילה סביב משהו מונחה וגם מפוקח. אז מצד אחד – אין מסגרת, מצד שני – יש מסגרת של שעות הפעילות וגם של פיקוח, גם של אנשי חינוך וגם של אנשי אבטחה.

לא שמעתי מבני הנוער על שני נושאים – אחד, שהולכים גם לעבוד בקיץ, בכל זאת, לעזור קצת למשפחה, כי העול הולך ונעשה כבד על המשפחות, צריך לשלם יותר עכשיו לכל מיני דברים.

דבר שני, לא שמעתי – נשאר מישהו מ "קו הזינוק" שלא דיבר? לא שמעתי גם על אתגרים –ללכת להתנדב, , לעזור לעמותות של צער בעלי חיים, בתי חולים.

אני מתל אביב, סיימתי עכשיו כיתה י' בבית הספר עירוני י"ד. באמת העלית את זה ונושא שרציתי לדבר עליו, והוא נושא התעסוקה. בעצם, כשמסיימים את בית הספר אין מסגרת במהלך החופש הגדול, וכשאין מסגרת זה יכול להביא לכל מיני דברים. אני יודע על עצמי, כמו גם אחרים שמחפשים תעסוקה לחופש - יש מגוון גדול, אנשים יכולים לעשות כל מיני דברים, דברים שמעניינים אותם, ולא כמו קייטנות וטיולים – שזה לא מתאים לכל אחד. מדובר גם על משהו שיכול להיות לטווח ארוך – כמו במהלך שנת הלימודים, וגם לאורך כל החופש, לא רק שבוע או שבועיים כמו טיולים וקייטנות מסוימים. בעצם אני יודע שהביקוש הוא מאד גדול. גם אני וגם הרבה אנשים שאני מכיר מחפשים לעבוד ולא תמיד מוצאים. אין מספיק מקומות עבודה.

אתה, אישית- חיפשת מקום עבודה?

כן, עדיין.

מה אתה עושה כדי למצוא?

מתעניין אצל חברים שכן עובדים, אני שואל במקומות.

אין אתר אינטרנט שבו אפשר לחפש מקומות עבודה?

יש. לא עדכני.

אז גם – אם יהיו עוד מקומות תעסוקה זה גם דבר שיכול להיות מאד חיובי, אם זה נעשה בתנאים מסוימים שהם גם לפי החוק, כמובן. עוד דבר שרציתי להגיד, בקשר לסכנות. במהלך השנה כמו גם בשנים הקודמות מעבירים לנו הרצאות בבית הספר וערבים מיוחדים בנושא סכנות של סמים ושתיה, וגם דברים כאלה במהלך השנה יכולים לעזור ולהעלות את המודעות בקרב בני הנוער.

אני מאשקלון. אני עושה בגרות של 5 יחידות במדעי הרוח, ו -5 יחידות במדעי החברה. החופש אני מתנדבת, בלי קשר לחופש – במד"א ובבית אבות, ואני עושה גם ימי אימוץ של SOS באשקלון. לדעתי, הנושא של עבודה הוא מאד חשוב. כיום, בגילאים שלנו, 16-18, לא כולם מאד שמחים ללכת למחנות קיץ ולישון בשטח שבועיים, כשאנחנו יכולים לעבוד. הבעיה היא שאין לנו את ההזדמנות לעבוד. בתל אביב יש יותר מקומות עבודה. מקבלים אנשים מגיל 16 ומעלה. בשאר המקומות – פחות. קשה למצוא עבודה. אפילו ב "מקדונלדס" – שמקבלים בגוש דן מגיל 16 ומעלה, מקבל אצלנו מגיל 18 ומעלה.


עבודה מכניסה אנשים למסגרת. בני נוער עובדים לא לשם מטרה של קניות אלא למען מטרות גדולות יותר, למען משהו שהוא יותר גדול מחולצה. עבודה מכניסה למסגרת, מסגרת זה מ – 8 עד 4. אז לא מבלים את כל הלילה בים ואז נכנסים כשמסוכן ואין מצילים. עבודה זה נושא מאד מסיבי.

אני גרה בהרצליה, ולומדת בתיכון על"ה למדעים. אני עושה בגרות של 5 יחידות בכימיה ובביולוגיה. אני לא הכי מסכימה עם מה שאומרים פה. אני חושבת שקייטנות באמת לא מתאימות לכל אחד. ילד שרוצה להסתבך- מוצא את הזמן ואת הדרך באמצע השנה, עם מסגרת או בלי מסגרת. הורים לא יכולים ולא רוצים להכריח את הילדים שלהם להיכנס למסגרת שהם לא מסכימים אתה. הקייטנות לא מתאימות לכל אחד. כשלילד יש ראש על הכתפיים הוא יודע מה לעשות עם עצמו. כשהוא עובד ביום, גם אם הוא יוצא בלילה אז למחרת יש לו מה לעשות בבוקר. הוא יידע לנצל את הזמן נכון, ואם זה לא בחופש הגדול – זה בחופש פסח, ואם לא בפסח – בסוכות. מי שרוצה להסתבך- מסתבך. זה עניין של חינוך מהבית. אני לא חושבת שקייטנות היא מסגרת שעוזרת. יש לך שנה מסגרת. למה שדווקא בחודשיים פתאום תשתנה מהקצה לקצה?

מחנכים יגידו לך שאולי יש מקום למחשבה קצת שונה, כי בכל זאת – אדם שנמצא במסגרת חשוף פחות ללחצים ופיתויים ובכל זאת, אחת הבעיות של בני נוער היא שעדיין אין להם את כל היכולות להתמודד עם קשיים ועם בעיות כי הם עדיין לא השלימו את תהליך ההתבגרות ואת צבירת ניסיון החיים. ולכן ככל שתלמיד הוא צעיר יותר הוא צריך שיהיו עליו פחות סיכונים ופחות חשיפה לפרצות מכל סוג שהוא. לכן הסוגיה של מה המסגרות לבני נוער בחופשת הקיץ היא שאלה מאד חשובה. למבוגר יכולים להגיד- רכשת כבר את ניסיון החיים, סיימת את התהליך החינוכי, ואז אפשר להגיד לו להתמודד לבד. לבני נוער זה קצת יותר מסובך. מה את, אישית, עושה בקיץ?

אני עובדת. גם בקיץ הקודם. מילצרתי.

ולא מקפחים אותך בשכר?

לא.

אני לומדת במקיף א' בבאר שבע. אם זה חשוב – המקצועות המוגברים שלי הם פיזיקה וכימיה. רציתי להוסיף לעניין של ההתנדבות – אני, אישית, מדריכה ילדים בכיתות ו'. אני חושבת שבקיץ באמת יש לנו הרבה זמן ואין לנו מסגרת מסודרת.

אז את תומכת בקיצור החופשה?

לא. אני תומכת בזה שבכיתה י' יש לנו א המחויבות האישית שלנו, ואני יודעת בסוף יב' יש אפשרות לקבל תעודה על התנדבות של שלוש שנים. במהלך השנה להרבה ילדים אין כל כך הרבה זמן להתנדב, אז אולי שיעשו את זה במהלך הקיץ. אפשר בנוסף, אבל בגלל שיש לנו הרבה זמן בקיץ אפשר שיתנדבו במקומות שהם מוצאים לנכון – כל אחד יש לו את המסגרת שמתאימה לו: בתי אבות, מד"א, מדריכים. אני חושבת שהם יוכלו לעשות את זה במהלך הקיץ – זה גם ממלא להם זמן והם גם יקבלו על זה שעות.

אני לומדת בבאר שבע, בתיכון מקיף רגר.

את יודעת מי היה יצחק רגר? הוא היה ראש עיר. אני זכיתי להכיר אותו היטב. הוא נפטר ממחלה טרם עת. יש גשר בכניסה לבאר שבע על שמו.

גם אני רציתי לדבר על התנדבות. גם אני חיפשתי להתנדב בקיץ אבל זה ממש לא קל. זה לא רק עבודה. לדעתי, בשבועיים הראשונים של הקיץ אנשים רוצים להתפרק, אבל אחרי זה, עד כמה שזה נשמע מוזר- הם מחפשים אחריות. אנשים מחפשים משהו לעשות ולהרגיש שהם תורמים. אם זו עבודה, שהם צריכים להתייצב אליה, וגם תרומה, אותו הדבר. אז אם יציעו להם מקומות יותר נגישים להתנדב בהם, או להדריך אפילו. אנשים ממש מחפשים את זה.

מי מהתלמידים שנמצא כאן חבר בתנועת נוער? תודה.

אני מתל אביב ואני מדריך בתנועת הצופים. סיימתי את כיתה י' השנה בבית הספר

עירוני ד' בתל אביב.


אני רואה פה שכולם מדברים על התנדבות ומציאת תעסוקה. זה יפה לדבר על זה. אני יודע שלעצמי אני יכול למצוא תעסוקות- סמינר "קו הזינוק" ומחנה קיץ. אני יכול למצוא לעצמי תעסוקות בקיץ גם אם אני לא מתנדב או עובד. מה שחשוב יותר זה להעלות את המודעות של לעבוד ולהתנדב. במשך השנה יש לנו את המחויבות האישית. זו מחויבות.

מחויבות אישית זה חלק מהלימודים בבית הספר.

חלק מהלימודים. בקיץ זו לא חובה, זו זכות. זה צריך לבוא מגורמים שיותר מעלינו, גורמים שהם מעל לתלמידים, שיעלו את המודעות לעבודה ולהתנדבות, כי בסך הכל זה יפה למצוא לנו עוד ועוד עבודות להתנדב בהם בלי שנדע עליהם בכלל, בלי שתעלה המודעות לזה.

היה לנו ניסיון בעבר לשנות את מועדי החופשות – לקצר את חופשת הקיץ וכמובן – לא לפגוע בסך ימי החופשה, אבל לחלק את זה אחרת. יש לכם רעיון או עמדה בעניין?

הבאים שידברו – שיתייחסו גם לשאלה הזו אם אפשר.

אני סיימתי כיתה י' ברמת גן. לפני שאתייחס לשאלה של גב' תירוש רציתי לספר על פעילות פופולארית של בני נוער - קוקה קולה וילג'. יש את הפרסומת על הפחיות של הקולה. זו פעילות שאני יכול לספר לכם עליה שאין בני נוער שלא רוצים ללכת למקום הזה. אלפים מנסים להיכנס לזה וזה ממש קשה.

זה לא שייך למשרד החינוך. בזמנו היה ניסיון בוינגייט לעשות משהו לעידוד הספורט, אבל זה לא זה. כאן זה רק שמש ומוזיקה.

זה מה שנוער רוצה. זה מה שאוהבים.

אני ממקיף ה' בבאר שבע, סיימתי עכשיו כיתה י'. אנחנו עכשיו בסמינר. אתם מדברים פה על מסגרות, להכניס בני נוער למסגרות בקיץ. רציתי לשאול אתכם איך אתם פועלים. המסגרת היחידה שאנחנו יכולים לפעול בה זה עבודה או התנדבות. התנדבות זה למי שבוחר. הרוב בוחרים עבודה כי זה עוזר להם גם מבחינה כספית, ורובינו שואפים לעצמאות. אבל יש הרבה ניצול בתחום הזה של העבודה. אני אישית נתקלתי בזה הרבה, כי חיפשתי הרבה ומצאתי רציתי לשאול מה אתם עושים בעניין. יש אולי תשובות?

האמת היא שבאנו היום לשמוע אתכם.

אני רואה הרבה. אני ניסיתי לפעול. יש אגודות שמנסות לקדם את העניין. הרצאות שנכנסות לבית ספר ובהן מספרים על עניין הניצול, עניין שכר הוגן ושעות עבודה הוגנות, על כך שמשלמים על התנסות והתלמדות. ניסיתי לארגן את זה בבית הספר שלי. אני אראה את זה באופן מעשי יותר אם יפעלו מלמעלה.

אני ממקיף ז' בבאר שבע. רציתי רק להגיד לגבי ההתנדבות – שהעלו הצעה לעשות את זה בחופש. לדעתי זה לא כל כך נכון להכריח את הנוער להיכנס למסגרות דווקא בחופשה שלהם, כי זה לא מה שכולם רוצים. אפשר באמת להעלות את המודעות לעבודה והתנדבות ולמחנות קיץ. לא בטוח שנכון לעשות את זה בלהכריח.


רציתי להגיד עוד משהו – שאחי הקטן למשל, חיפש קייטנות לחופש וכל מה שהוא מצא זה היה קייטנות טבע וטיולים ולא ממש קייטנות בנושאים שעניינו אותו כמו למשל ספורט או מחשבים. אז הצעה אחת יכולה להיות אולי להעלות את מגוון הנושאים בקייטנות, דבר שימשוך הרבה יותר תלמידים.

רשות הדיבור לנציגת הסתדרות המורים ולאחר מכן חבר הכנסת גנאים יסכם את הדיון.

שמעתי בקשב רב את בני הנוער. זה מחמם את הלב. אין ספק שצריך לסייע להם. כל נושא

ההתנדבות והעבודה – מאד קשה לעשות את זה לבד, ווהם מאד חשופים לניצול, אז אנחנו מברכים על זה אם תהיה יד מכוונת.


בקשר לקיצור חופשת הקיץ ופריסה אחרת –זה לא צלח, והיו לזה הרבה סיבות. בתי הספר בקיץ לא סגורים, ומי כמוך יודעת את זה. פשוט נערכים לשנה הבאה. אלה הם חודשים מאד קשים, חודשי קיץ, החום מאד כבד. מכל מיני סיבות זה לא צלח. אני מאחלת לבני הנוער חופשה נעימה ופעילות ענפה.

תודה רבה. כאמור, הדיון הזה מתקיים בעקבות יוזמתו של חבר הכנסת מסעוד גנאים וגם ביקשתי ממנו לפתוח את הדיון. אני אבקש ממנו גם לסכם את הדיון. בתום דבריו נעשה הפסקה של דקה ואז יתחדש הדיון בנושא חוק צער בעלי חיים.

תודה לאדוני היושב ראש.
ועדת החינוך מאחלת חופשת קיץ בטוחה ומועילה לכל התלמידים ובני הנוער בישראל, וקוראת לרשויות ולמשרדים ולמוסדות השונים לסייע בארגון זמנם של התלמידים בתוכניות ובפעולות השונות כדי להעסיק אותם בפעולות מועילות. הוועדה קוראת לכל בני הנוער להיזהר מהפגיעות והסכנות וקוראת למשטרה להיערך בהתאם, וגם קוראת להקל באישור הקייטנות והסדנאות השונות שיתאימו לצרכיהם של בני הנוער.


ועדת החינוך רואה בהיערכות לקראת חופשת הקיץ אותה החשיבות כמו להיערכות לקראת שנת הלימודים, כי האחריות שלנו, של כולנו, אינה נגמרת על קו הזמן של ה- 30 ביוני.

אמרת להקל במשהו?

להקל באישור קייטנות. נאמר כאן ש- 80% לא מאושרים.

קודם כל, זה לא הנתון שאתמול הוצג לוועדה לביקורת המדינה. אתה מתכוון לכך שיש חוק ולא נשמור על החוק, גם מי שלא מקיים את כל חובות החוק יתנו לו רישיון להפעלת קייטנה? לא לזה התכוונת.

לא, לא לזה.

הפרוצדורה, ההליך – להסיר כל מחסום ביורוקרטי.

להסדיר בהליך ראוי את האישור. מקובל עליך, חברת הכנסת תירוש? – כן. גם עלי מקובל, אם כך אנחנו רואים את הדברים האלה כסיכום הישיבה. תודה רבה, חופשה נעימה?

אני מודה לכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:50