PAGE
28
ועדת הכספים

30.6.2009


הכנסת השמונה עשרה




נוסח לא מתוקן

מושב ראשון

פרוטוקול

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, ח' בתמוז התשס"ט (30 ביוני 2009), שעה 16:00

הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009

פרק כ"ה – מסים

משה גפני – היו"ר

אלכס מילר – מ"מ היו"ר

יעקב אדרי

פניה קירשנבאום

יהודה נסרדישי, מנהל רשות המסים בישראל

בועז סופר, רשות המסים בישראל

עו"ד מיכל דויטש-הנר, רשות המסים בישראל

עו"ד עמית אשכנזי, משרד המשפטים

עו"ד הילה דוידוביץ, משרד המשפטים

אילן יומטוב

בועז דולב, מנהל מערך ממשל זמין

יואל קברס

יהודה סבן

איריס וינברגר

עופר מנירב, לשכת רואי חשבון

חזקיה ישראל, התאחדות התעשיינים

יהודה שגב, מנכ"ל התאחדות התעשיינים

עו"ד איתן צחור, לשכת עורכי הדין

זאב שטח, הבעלים של חברת קו מסיין, חיתום דיגיטלי

עו"ד זאב מאי, היועץ המשפטי, חברת קומסיין, חיתום דיגיטלי

ענת מימון

טמיר כהן

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית

לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009

פרק כ"ה – מסים

אנחנו פותחים את ישיבת ועדת הכספים.

חוק חתימה אלקטרונית מאושרת כהגדרתה בחוק חתימה אלקטרונית התשס"ה-2001 (להלן – חוק חתימה אלקטרונית).

חתימה אלקטרונית מאובטחת כהגדרתה בחוק חתימה אלקטרונית ובלבד שהונפקה על ידי המדינה או על ידי מי שהמדינה הסמיכה לכך ובהתאם להוראות לפי סעיף 145(א1).

נעבור סעיף סעיף ונסביר כי עכשיו אנחנו לא רק מקריאים אלא דנים בסעיפים.


בהגדרה של חתימה אלקטרונית מאובטחת ומאושרת. תסבירו את השינוי שאתם עושים כאן, מבחינת חתימה אלקטרונית מאובטחת, מי מנפיק אותה ומי הגורם המאשר.

מבחינת החוק אנחנו מבקשים היום דיווח מכוון. אנחנו רוצים שהדוחות יהיו או בחתימה אלקטרונית מאושרת או בחתימה אלקטרונית מאובטחת אבל להבדיל מחתימות אלקטרוניות מאובטחות, רק כזאת שהונפקה על ידי המדינה או על ידי מי שהמדינה הסמיכה לכך מהטעם שרמת הביטחון במסמך מאוד מאוד חשובה לנו, וזה כפי שיורה המנהל.

בואו נעשה את זה בצורה מסודרת. אנחנו עוברים סעיף סעיף ופותחים דיון על כל סעיף וסעיף. אם יש איזה שהן פשרות והבנות אליהן הגעתם, אני מבקש לומר.

לא, אין לנו.

אני הבעלים של חברת קומסיין שהיא היום הגורם המאשר לפי חוק חתימה אלקטרונית. חוק חתימה אלקטרונית, כמו שאתם יודעים, חוקק בשנת 2001 והיה דיון גדול מאוד בוועדה שריכז חבר הכנסת מיכאל איתן. בוועדה הזאת עלתה הסוגיה האם המדינה מתכוונת להיכנס ולהשקיע בחוק חתימה אלקטרונית. התשובה שניתנה על ידי נציגי החשב הכללי בזמנו, מר יצחק כהן ומר בועז דולב שיושב כאן, אני אקריא אותה:

"ועדת טכנולוגיה מרכזית במשרד האוצר מבקשת להבהיר כי אין שום כוונה מצד הממשלה להפוך להיות גורם מאשר של המדינה".


על זה ענה בזמנו חבר הכנסת מיכאל איתן, ואחר כך תשמעו מה ענה על זה משרד המשפטים:

"זה לא סוד שיש חילוקי דעות ויש חילוקי דעות כנראה וגם יהיו חילוקי דעות בין אנשי משרד האוצר לביני. פעלנו בדרך כלל בשיתוף פעולה. לצערי הרב הרגשתי ברגעים מסוימים שהאמון וסיכומים שהשגנו במהלך עבודה משותפת הופרו בכיוון שאנשי האוצר, ללא כל סמכות חוקית, ללא אישור הכנסת, ללא אישור הממשלה, ללא קבלת החלטה מסודרת, גם בהנהלת משרד האוצר, קבעו עובדות בשטח, יצרו גופים שבמקרים מסוימים לעניות דעתי עיכבו את התפתחות האינטרנט בממשל למרות שליוזמים היו כוונות טובות ואני מעריך אותם על כוונותיהם, אולם חולק על צעדיהם. הממשלה לא צריכה להיות מעורבת בשום הליך של ביצוע בתחום הזה במיוחד. הממשלה לא צריכה להיות ספק אינטרנט, גם לא למשרדים, הממשלה לא צריכה להיות גרם מאשר, גם לא בגין שירותים".


על זה ענתה הגברת טניה שפניץ שהייתה אז המשנה ליועץ המשפטי לממשלה:


"אני לא מתייחסת להיסטוריה אבל אני בכל זאת חושבת שצריך לתת אמון בהצהרות משרד האוצר, בלי קשר לעבר של הדברים. אם יש לזה משקל כזה או אחר, שזה לא ישפיע על הליך חקיקה שנתחיל עכשיו להכניס לחקיקה דברים שלא מקובל להכניס לחקיקה. זו מדיניות הממשלה שדברים שהשוק הפרטי יכול לעשות, מן הדין שהוא יעשה אותם".


הקראתי לכם מה היה בשנת 2001 ועל בסיס זה חוקק החוק. בדיון הקודם דיברתם על יזמות, על להביא משקיעים מחוץ לארץ. אני לקחתי מהילדים שלי ומהמשפחה שלי ובינתיים גם עברתי ניתוח מעקפים וקיבלתי שני התקפי לב, בגלל זה שאני האמנתי בכם והבאתי 15 מיליון שקלים מהבית. האמנתי לכם. עכשיו בחוק ההסדרים, בגלל זה שיושבים כאן אנשים שרוצים לעשות את זה בעצמם על חשבון תקציב המדינה, בחוק ההסדרים מתקנים חוק. השר פרופסור פרידמן אמר שהמדינה לא יכולה להיות גורם מאשר. אמר את זה און-רקורד. הוא אמר שהמדינה לא יכולה להיות גורם מאשר. כלומר, הכנסת והממשלה לא מאפשרים בדרך המלך לשנות את חוק חתימה אלקטרונית. לא מאפשרים. זה כן נכון או לא נכון, אני מניח שיימשכו הדיונים והצעקות שהיו אצל השר מיכאל איתן בנושא הזה, ומתקיים דיון בנושא. השר פרופסור נאמן הסמיך את השר מיכאל איתן לדון בסוגיה הזאת שאתם דנים בה. אני לא חושב שזה ראוי שמחטף כזה בחוק ההסדרים, שיבואו ויאמרו שאתם לא רוצים שאנחנו נהיה גורם מאשר, אתם לא מרשים לנו למשרד האוצר להיות גורם מאשר, רק לחברה פרטית, אז אנחנו נעשה דווקא ואנחנו נכניס מונח שנקרא חתימה מאובטחת. דרך אגב, מה שיצא מהממשלה, ואני מקריא לכם, היה:


"הוחלט לקבוע כי מיום 1 בינואר 2011 יוגש הדוח התקופתי לרשויות מע"מ באופן מכוון און-ליין בצירוף חתימה אלקטרונית מאושרת".


כלומר, רק אתנו ואני על זה בניתי כשהקמתי את החברה.

זאת לא ההחלטה.

זה כתוב.

אתה לא מקריא את נוסח החלטת הממשלה.

לא האחרונה, אבל אני מקריא לך מה שאני קיבלתי.

אבל זאת טיוטה לפני שהתקבלה החלטת הממשלה.

היה בכל הטיוטות, עד לפני חודש.

מה זה רלוונטי?

עד לפני חודש כל הטיוטות שאני ראיתי, וזה כבר שנתיים – אל תאמרו שזה לא נכון – ואני ישבתי גם עם מר רון אליהו, והוא קיבל את העמדה שלי והוציא סיכום שאני יכול להקריא לכם, וזה סיכום על נייר של רשות המסים, שאומר, וזה אחרי שהוא ישב אתי וקיבל את העמדה שלי:


"כאשר הכרטיסים החכמים יהיו זמינים, לרבות החתימה שאותה ציין מר שטח, הרי שזה יהיה נכון לשנות את התקנות" - מדובר על תקנות של הגשת חשבוניות – "ולחייב שמשלוח מסמכים ממוחשבים יהיה בחתימה מאושרת בלבד".


אני רוצה לשאול אתכם. אתם מחליטים ואתם מבקשים מאנשים כמוני להביא השקעות ואני מביא השקעות. אני הבאתי השקעות. אני האמנתי לממשלה שאמרה שאשקיע בנושא הזה. אף אחד אחר, אף איש עסקים לא השקיע. אנשים פחדו מהנושא הזה ועדיין פוחדים ממנו. אתם יכולים לבדוק כמה אנחנו השקענו. אנחנו כיום מושקעים בנושא הזה, לפי המאזנים, בלמעלה מ-15 מיליון שקלים, כולל הלוואות שלקחנו כדי לתמוך בנושא הזה. אני לא חושב שזה מכובד שממשלה וגם כנסת מסכימה שבחוק ההסדרים, שלא אמור בכלל לדון בנושא הזה, דנים בו. אם אני אעשה עכשיו את העבודה כקבלן שלכם, אם אני אעשה את העבודה הזאת ואנפיק את החתימות או אם הממשלה תבזבז עשרות מיליוני שקלים לעשות את אותה עבודה, מבחינתכם זה לא משנה, העיקר שהחוק יהיה מכוון. מה עוד שאני נותן את החתימה סוג א', שזאת חתימה מאושרת וממשלה כאן מכניסה איזה יצור כלאיים שלא קיים בשום חוק שאומר מאובטחת שהמדינה מנפיקה. נתתם את זה למגזר הפרטי, אני המגזר הפרטי, אני הנפקתי חתימות עד היום לאגף שוק הון – ואתם יכולים לשאול – למרכבה, לרשות ניירות ערך. אנשי עסקים באים אלינו יום יום כולם מרוצים. אנחנו מקבלים מכתבי הערכה ולא רק זה שמקבלים מכתבי הערכה, אלא אני אסביר לכם עוד עניין טכני.


ברגע שאדם מקבל מסמך חתום אלקטרונית למחשב שלו, המחשב יודע להגיד שזה מסמך חתום אלקטרוני. הוא יודע את זה, וכאן אני מדבר על רמת שירות שאנחנו נותנים לכם, כי אנחנו מוכרים במערכת הפעלה של מייקרוסופט ושל כל יצרני המחשבים. לעומת זאת, אם הממשלה תעשה את העבודה, שיהיה לכם ברור שאם הממשלה עושה את אותה עבודה, אנחנו מחוסלים. שמונים עובדים הולכים הביתה. אנחנו נצטרך לסגור את העסק. אם עכשיו עוברת החקיקה הזאת בדיון הזה, אני חילקתי כאן כרטיסים שאומרים אל תסגרו אותנו. אתם סוגרים. כי אם החשב הכללי יעשה את העבודה שאני עושה, אין לי מה לחפש. תלכו לכל אנשי העסקים, כבר אין לי מה, כולם קיבלו חתימות דיגיטליות, מאושרת, מאובטחת, הם קיבלו ואם הממשלה תגיד. לעומת זאת, אם יקבלו את החתימה שלנו, זה טוב גם למשרד הביטחון, זה טוב גם למשרד האוצר, למסים, לרופאים, לכל אחד זה טוב. כלומר, לא צריך לחלק חתימה אחת לרשות המסים וחתימה אחת לבתי המשפט, חתימה אחת לדברים אחרים. אנחנו נחלק חתימה שהיא טובה לכל אזרחי מדינת ישראל ולכל העסקים. חתימה עולה 60 שקלים. מדברים עלינו שאנחנו מונופול אין לי בעיה להיות כפוף לחוקי מונופול ולהתחייב שאנחנו לא מעלים את המחיר לכמה שנים מ-60 שקלים. כלומר, 30 שקלים לשנה. בגלל 30 שקלים לשנה לאיש עסקים, עכשיו אתם רוצים שהחשב הכללי, בגלל שהוא יכול להשקיע, הוא ישקיע 48 מיליון שקלים תקציב ממשל זמין, ומתוך זה כמה עשרות מיליונים לכרטיסים חכמים, ועוד גורם מאשר, שזה אומר עוד כמה עשרות מיליוני שקלים. אמר לי מיכאל איתן שיסגרו לי שמונים אנשים בשביל להעסיק כאן 800 אנשים. זה נראה לכם הגיוני? לסגור עסק פרטי? יזם שהאמין לכם, יזם שהביא את הכסף מהבית, לא ביקשתי הלוואות, לא ביקשתי כלום, עשיתי את זה על הגב שלי, כל הפרוייקטים של חתימה אלקטרונית היום במדינה הם על הגב שלי, אני עושה את כל הפרוייקטים היום במדינה.


עכשיו אני אתן את רשות הדיבור לעורך-הדין מאי שיסביר לכם.

אתה עדיין לא יכול לתת רשות דיבור, עם כל הכבוד.

בזמן שלי.

אנחנו בדיון פתוח על הנושא הזה.

אני רוצה שהוא יתייחס לצד המשפטי.

אנחנו נתייחס גם לבעיות המשפטיות. עכשיו אני רוצה לשמוע את החברים מהרשות וגם את משרד המשפטים. קודם כל, שתי שאלות. מה הרציונל של העניין הזה? ושאלה שנייה, למה דרך חוק ההסדרים? למה לא לפתוח את זה בדיון רחב?

אנחנו בדיווח מכוון למע"מ.

אנחנו מדברים על הסעיפים השונים שבהצעה. אנחנו פותחים כאן דיון שמתייחס לסעיפים.

יש שוני בין הסעיפים?

יש כאלה שרוצים להתייחס לסעיפים השונים.

שיהיה ברור. כל הסעיף הזה הוא על חתימה אלקטרונית. אין כאן משהו אחר. דיווח מכוון הוא בחתימה אלקטרונית. להגיד דיווח מכוון וחתימה אלקטרונית, זה אותו הדבר. אין הבדל ביניהם. כלומר, אין כאן משהו אחר חוץ מחתימה אלקטרונית. חתימה אלקטרונית, לא המקום שלה בחוק ההסדרים.

אני נאלץ להתחיל מדיון שהוא קצת יותר רחב מחתימה אלקטרונית. יש כאן מאבק שאנחנו מנהלים לעניין חשבוניות פיקטיביות. אחד מהדברים שאנחנו רוצים ומבקשים, משהו שאושר בקריאה ראשונה, זה שינוי באמת מהפכני בכל הנושא בו אנחנו עוסקים ונגיע לזה בסעיפים הרלוונטיים, אבל הייתי חייב לומר את המשפט הזה, וכדי שזה יקרה, היינו חייבים להיות בטוחים שאנחנו יודעים לקלוט את הדיווח בצורה מיטבית מבחינת אבטחה מהימנה וכן הלאה.

למה? הם לא יכולים לתת לך את המענה?

רגע. לנו אין דבר וחצי דבר נגד זאב ונגד קומסיין. אנחנו עושים כאן שני דברים ויש כאן שתי הגדרות כאשר הראשונה היא מה זה חתימה אלקטרונית מאושרת והשנייה היא מהי חתימה מאובטחת באישור המדינה.


מבחינתנו אפשר להסתכל, הסעיפים בסופו של דבר מגדירים מה זה מה, אבל היחידי שיוכל בסופו של יום לקבוע מה יהיה רלוונטי לעניין כל הדיווחים המכוונים, זה רק המנהל. כתוב כפי שיורה המנהל. הרציונל הוא מאוד פשוט. אני לא רוצה לסמוך על אף אחד. אני רק רוצה לסמוך על מי שידע לעשות את העבודה. מאובטחת, מאושרת, כל ההגדרות האלה מאוד נחמדות, אבל אני מבין בהן מעט מאוד. יש את האנשים הרלוונטיים במשרד המשפטים ויושבים כאן המשפטנים.


לכן אנחנו אומרים בסופו של דבר כפי שיורה המנהל. המנהל יוכל להורות שזאת תהיה רק חתימה אלקטרונית מאושרת, אבל המנהל יוכל גם להורות שזאת תהיה חתימה מאובטחת באישור המדינה. אין שום דבר שאומר כרגע מה זה מה. זה עניין תפעולי טהור, יש כאן קצת אמוציות שנכנסות – וסליחה שאני אומר – קצת על הגב שלנו ושלא בטובתנו. אנחנו מנהלים פרוייקט אחד מאוד מאוד רחב אבל מאוד מאוד ממוקד, ואנחנו מתירים למנהל, כך הכנסת התירה למנהל, כפי שהוא יורה. אין פה שום דבר. זה עניין תפעולי.


אם המנהל יחליט שחברה אחת, שתיים או ארבע חברות שנותנות את המענה לחתימה אלקטרונית מאושרת, ולמרות שהוא לא עומד בתנאים שלו, אז הוא יאמר למדינה תעשי את זה את, אבל אנחנו לא קובעים כרגע דבר וחצי דבר.

תעודה שהונפקה על ידי המדינה, ולכן רציתי להוסיף. בעצם מה שהיה כאן מראש כתוב זה אולי רק חתימה אלקטרונית מאושרת אבל כדי ליצור לעצמנו את האלטרנטיבות, כמה שיותר אלטרנטיבות, כדי שהמהלך הגדול הזה שנקרא המאבק בחשבוניות הפיקטיביות לא יסוכל, יפסידו גם חתימה אלקטרונית מאובטחת אבל לא כל חתימה אלקטרונית מאובטחת כי כל יושבי השולחן הזה יודעים מה מעמדו המשפטי של דוח תקופתי. אני לא יכולה להסתפק בכל חתימה אלקטרונית מאובטחת. כדי לא להסתפק רק במאושרת ולא בכל מאובטחת, אמרנו או-או, כפי שיורה המנהל.

יכול גם וגם.


יש לנו תחושה שנקלענו למאבק קצת לא לנו.

כי נכנסתם לזה.

נכנסנו קצת למאבק לא לנו כי כמו שמיכל אמרה, אנחנו רוצים את כל האלטרנטיבות. אם יהיו חמש חברות, כנראה שבכלל לא היה עולה בדעתנו להגיד חתימה מאובטחת באישור המדינה. לכן יש כאן גם וגם.


זה עניין תפעולי טהור, ולכן המנהל יחליט.

אמרת לי שהגעתם להסכמה.

לא בזה.

לכן אמרתי שנקלענו למאבק לא לנו.

על מה הגעתם להסכמה?

לגבי התחולה.

לגבי כל המהות שבאפקטיביות.

זאת רק ההתחלה. זה סעיף ההגדרות.

אם אנחנו מדברים באופן כללי על החוק, אולי באמת נציג אותו. לא נקריא אותו אלא תציגו את החוק ואת כל הדברים, כך שכל האנשים הנכבדים יוכלו להתייחס באופן כללי לכל דבר ודבר. גם אני בא מעולם הטכנולוגי בעברי ואני יכול לומר שיש דבר ויש דבר. אפשר במהלך אחד שאתה רוצה לפתור לבוא ולהכניס הרבה מאוד דברים שהם בעצם באים מתחום אחר, מתחום הטכנולוגיה, שגם היום הם לא הכי אפשריים לעשייה. השאלה היא האם בסופו של דבר אותו מהלך שאתה מנסה להשיג, לא ייתקע בגלל התשובות הטכנולוגיות שעומדות לרשותך.


כאשר אנחנו מדברים על הנושא הזה, אני כבר מתחיל להרגיש שעצם ההקמה של מערך כזה על ידי המדינה – ואני כבר הייתי בדיונים אחרים על נושאים אחרים – לבוא ולהוציא את זה.

למה המדינה מקימה עסק של חתימה? אסור לה. אסור לכם.

נתייחס לזה. תציגו את החוק באופן כללי ואנשים יוכלו להתייחס אליו.

אני רוצה להתייחס לנקודה הזאת. אתה איש טכנולוגיה ואני יודע מעט על מסים ואולי קצת על מכונאות. זה התחום שלי. אני לא יודע. אני הולך למהלך גדול מאוד ואני רוצה גם לראות איך אני מעביר חלק מהפעילות שלי בכרטיס חכם, כרטיס אלקטרוני, באישור מדינה, לא יודע כלום. אני כמנהל רשות המסים, מחובתי לשמור לי מה שיותר אופציות כך שבבוא העת יהיו לי שלוש-ארבע חברות, ותהיה לי גם מדינה, ואני אבוא - גם אם זה מדינה, גם אם זה זכיין אחר – לחשב הכללי ואני אומר לו שהאחריות היא עלי, אם המידע הזה ידלוף לי, אם האבטחה הזאת לא תענה לי, תוציא עוד 200 מיליון שקלים, אני רוצה את ההליך הזה. בחקיקה כמו שמנוסחת כתוב או לפי החלטת המנהל. אם זה יהיה המנהל הנוכחי, מנהל הבא, בדיוק את הסמכות הזאת אתם לא יכולים – זאת אומרת, אתם יכולים אבל הייתי מבקש מוועדת הכספים – לשלול אותה ממני ולא לדחוף אותי לפינה.

החששות של היהודי הנכבד הזה, האזרח הנכבד הזה, הן חששות מוצדקים? שהוא יסגור את המפעל?

עוד לא פגשתי אותו. הוא כתב לי מכתב ומעבר לזה לא ראיתי אותו.

אני שואל האם זה מוצדק.

בכנות גמורה אני אומר לכם שיש כאן ניסיון אולי קצת למשוך את היריעה לכיוון הסיפור הזה. אנחנו אומרים שיש לנו פרוייקט, החתימה היא חלק ממנו ואם זה זאב שטח או מישהו אחר, זה ממש לא רלוונטי. החששות בעינינו, למה הם לא מוצדקים, כי אנחנו מבחינתנו – כך אני רואה את זה ואני אומר את זה בצורה הכי גלויה – סבורים שהדרך הנכונה והראויה היא שיהיו כמה חברות שתהיה להם חתימה.

איך יהיו כמה חברות אם אתה עושה את זה באמצעות האיש הזה?

אני לא מתווכח אתך.

אבל אתה אומר כמה חברות.

אני לא מתווכח אתך. אני מסביר.

תסביר להם איך יהיו כמה חברות.

אנחנו רוצים שיהיו כמה שיותר חברות. אנחנו משוכנעים שתהיינה מספיק חברות. אנחנו גם רוצים למנוע את המצב שבו בגלל שאנחנו כתבנו את מה שכתבנו, חלק מהאנשים יימנעו מלהשקיע או יפסיקו להשקיע.


אני לא יודע להפיס את דעתכם כי אנחנו אומרים שרק אם או רק בהינתן שהוא או מי מטעמו או חברה אחרת לא יוכלו לספק את האלטרנטיבה, שאני משוכנע דרך אגב שזה לא יקרה.

זאת הפשרה. אז לא נכתוב את זה וזהו.

אני לא כותב כלום.

מר שטח, יש לך שתי אופציות. האופציה הראשונה היא שאתה נשאר בדיון וכמו שאתה דיברת, אף אחד לא הפריע לך, כך אתה לא מפריע לאחרים. אם יש אפשרות לתת לך להתייחס בהתאם לכל הדברים אחר כך, ניתן לך להתייחס. אתה לא יכול לנהל דיון על דעת עצמך לבד. האופציה השנייה היא שאתה תשב בחוץ, תחכה שהדיון יסתיים ותכתוב את הדברים שלך. אני מציע לך לבחור באופציה הראשונה, לשבת בשקט בצורה מנומסת ולהקשיב לדיון. תודה.

אני אשלים את המשפט. אנחנו סבורים, ואני חושב שזה בסדר גמור, והלוואי שזה יקרה, שתהיינה מספיק חברות. אנחנו אומרים שמבחינה תפעולית, וזה יכול להיות רק תפעולית, ובחקיקה נותנים סמכות למנהל, המנהל על פי שיקול דעתו, למנהל רשות המסים יש סמכויות הרבה יותר רחבות מלקבוע את זה לחתימה מאושרת או מאובטחת. חזקה עליכם שאתם סומכים על המנהל שלא ישלוף מהמותן ויגיד אם זה איקס או ואי. לכן כך כתבנו את זה, כפי שיורה המנהל. זה עניין תפעולי בלבד.

זה יכול להיות גם וגם.

אנחנו חשופים לביקורת ציבורית ומוכנים לדווח.

אתם מציגים עכשיו את כל החוק.

כן.

על מה הגעתם להסכמה?

עוד לא הגענו.

חוץ מזה יש הסכמה על הכל.

ההסכמות הן לגבי התחולה.

אבל הדיון הוא על כל החוק.

אבל אמרו לנו שיתקיים דיון על כל סעיף וסעיף.

אני במקומו צריך להיות מודאג או שאני יכול להיות רגוע?

אתה במקומך לא צריך להיות מודאג.

לא במקומי. אני במקומי מודאג מאוד, אבל לא זה הנושא.

אילו היה כתוב רק מאושרת, הוא היה לא מודאג.

איש שיש לו חברה והוא עובד היום עם המדינה, נכון?

כן.

הוא צריך להיות מודאג או לא?

אם היה כתוב רק מאושרת.

אנחנו נעצור לרגע בנושא שלכם ואני מבקש ממשרד המשפטים להתייחס לעניין הזה, ולאחר מכן נבקש ממכם להציג את כל החוק בצורה מסודרת ונקיים דיון עליו. אנחנו לא מצביעים היום.

משרד המשפטים תמך בעניין של המאובטחת והמאושרת וההבחנה הזאת. אנחנו רוצים, כמו שכבר אמרו כאן, להשאיר את שיקול הדעת למנהל. האפשרות של המאובטחת נועדה לשם כך, שאם ככל שיראה המנהל לנכון שאין יכולת לשוק הפרטי, שהוא לא רוצה לסמוך את כל המערך הזה על השוק הפרטי, הוא יבחן את זה. למנהל כאן יש את שיקול הדעת הרחב ואנחנו רוצים לתת לו את האפשרות הזאת שכל המערך הזה לא יהיה סמוך רק על שוק פרטי. ככל שהמנהל יראה שזה הצורך.


עלתה כאן הערה שהחתימה המאובטחת היא פחות מהמאושרת. אנחנו כאן קבענו את ההוראה של המאובטחת שהמדינה תספק ומי שהמשיך לקרוא ראה ששר האוצר ושר המשפטים יקבעו הוראות לעניין אופן ההנפקה והאחריות, שאלו בדיוק שני ההבדלים היחידים בין מאושרת לבין מאובטחת. אנחנו כמובן מתחייבים שאנחנו נתקין תקנות ואת הכללים שצריך כך שהחתימה המאובטחת בפועל תהיה בדיוק כמו המאושרת. זאת אומרת, הטענה שעלתה כאן היא לא מקובלת ולא נכונה.

אני רשם החתימה האלקטרונית לפי חוק חתימה אלקטרונית. אני חש אי נוחות מסוימת בדיון ולכן אני אבקש את סליחת הוועדה ואומר כמה מלים בתור המפקח על החברה הזאת שפועלת וכמי שמלווה את הנושא הזה כבר כמה שנים, על מנת שהדברים יהיו בפני חברי הוועדה הנכבדים לשיקול דעתם.


המציאות של מפקח שפועל כאשר פרוייקטים חיוניים תלויים בחברה אחת פרטית היא מציאות מאוד קשה. בשנתיים האחרונות ניהלתי דין ודברים של מפקח עם החברה, ואני לא אכנס לפרטים. החברה הנפיקה תעודות אלקטרוניות לפרוייקט חיוני אחר שנקרא פרוייקט מגנה של רשות ניירות ערך שמגיע אליכם מחר בהקשרים אחרים. בנקודות מסוימות בהן אילו היו עשר חברות בשוק אני הייתי נוקט בצעדים מסוימים. אני נכנסתי למאזן אימה עם החברה שיכולה לומר תודה רבה לך ובזה זה נגמר. כלומר, התלות. אני כרגולטור מוגבל בעניין הזה מאחר שיש גוף אחד פרטי ולכן גם את התובנה הזאת אני רוצה להביא לפניכם, שאתם תדעו שאני, כמי משלווה את הנושא, לא יכול לשלוח את רשות המסים להיות תלויה בגורם פרטי אחד מכובד ככל שיהיה, כאשר בסופו של דבר נוצר מאזן אימה מולו במימוש הפרוייקט. בעניין הזה, הפרוייקט הזה של המאבק בחשבוניות הפיקטיביות הוא חשוב מדיי כדי להשאיר את הנושא הזה לא סגור כאשר הדבר הזה יוצא מהכנסת.


על העניינים המשפטיים שקשורים בחוק חתימה אלקטרונית עמדה הגברת דוידוביץ ואם יהיו כאן שאלות, היא כמובן תוכל להתייחס ולהשלים.

תודה. תציגו לנו את החוק.

אדוני, האם אפשר להתייחס לעניין המשפטי?

תהיה לך אפשרות להתייחס בהמשך לכל. תציגו לנו את החוק ולאחר מכן נאפשר דיון מלא לגביו.

סוגיית החשבונות הפיקטיביות היא מעסיקה את רשות המסים ואת גורמי האכיפה, גם ביטוח לאומי וגם רשות להלבנת הון, גם המשטרה ועוד כל מיני גורמי אכיפה מזה שנים רבות. מבקר המדינה התריע על הטיפול הלוקה בחסר בפרשה. הוועדה לביקורת המדינה ביקשה או הורתה על הקמת ועדה בין-משרדית, וכך עשינו. תוצאות הוועדה מונחות לפניכם.


ממש בקצרה. מה שאנחנו אומרים זה שאנחנו רוצים ראשית לקבל פירוט, לא לקבל דיווח שאומר כמה סך העסקאות וסך התשומות, אני מדבר על מע"מ, אלא פירוט על מה עומד מאחורי זה. אנחנו רוצים לראות גם את התשומות, גם את העסקאות. אנחנו מבקשים שהדיווחים יהיו באופן מכוון כך שכל המשק יתייעל ויהיה לנו הרבה יותר קל לעקוב אחרי כל הסוגיות של חשבוניות פיקטיביות. אנחנו מבקשים להקצות מספרים והכוונה להקצות מספרים כדי שאנחנו נדע מה רץ במערכת ותכף אני אומר מה ההסכמות. בעצם מה שאנחנו עושים זה מקימים מעין מאגר, כמובן באישור משרד המשפטים, שבעצם שם אני אוכל להצליב את התשומות ואת העסקאות. לכשאני אעשה את זה, יהיה לי הרבה יותר קל מהיום – קל אף פעם לא יהיה לי, אבל הרבה יותר קל מהיום – לראות מה פיקטיבי ומה לא פיקטיבי, ואז אנחנו נדע להגיע כמה שיותר מהר לזירת הפשע, כפי שאנחנו קוראים לזה.


אנחנו שימרנו עיקרון בהסכמה – יש שתי הסכמות, כאשר אחת הייתה בשבוע שעבר והשנייה הבוקר – שמדבר על השומה העצמית. הווה אומר, אדם מדווח על סך העסקאות וסך התשומות, יוצא למטה מה שיוצא, או שהוא משלם בגין מה שיצא, או שהוא מבקש ממני החזר. אנחנו לא משנים את העיקרון הזה. קרי, מה שאנחנו קוראים עיקרון השומה העצמית. זה כבר תוקן בחוק וזה מונח לפניכם. זאת הייתה הסכמה כבר משבוע שעבר.


מה שהוסכם הבוקר, בעצם באה לשכת התיאום שמייצגת כמטריה את כל הארגונים הכלכליים ואמרה שהיא מבקשת קצת יותר זמן. היא מבינה שזה חשוב מאוד, היא אתנו במאבק אבל היא מבקשת שהתחולה תהיה קצת יותר מדורגת. אנחנו ישבנו הבוקר וסיכמנו על התחילה המדורגת שתהיה פרוסה ליותר שנים, סיכמנו על המחזורים.

תגיד, שיירשם.

אני אומר.

אנחנו נקריא את זה.

כבר עכשיו נקריא את ההסכמות.

כבוד היושב-ראש, זה לא סוכם עם כל הארגונים, חד-משמעית זה לא נכון. לשכת רואי חשבון מתנגדת בתוקף גם היום.

אם סיימתם, נפתח את זה לדיון. יש לנו כאן רשימת דוברים.

אני רוצה להצהרה, אפילו פעמיים, אנחנו בעד המלחמה בחשבוניות פיקטיביות ואני אומר את זה עוד פעם, אנחנו בעד המלחמה בחשבוניות פיקטיביות אבל לא זאת הדרך.


קורה כאן תהליך כאשר באים לוועדה לא פעם אחת ומציגים כל מיני דברים שמפחידים את הוועדה וסכומים דמיוניים שאין בהם בסיס לשום דבר במציאות. כתוב בהצעת החוק שמדובר בלפחות הפסד של 6 מיליארד שקלים לאוצר המדינה. אני אומר שלא היו דברים מעולם, המספרים לא נכונים, שקריים ומטעים. זאת לא פעם ראשונה שמביאים לפני הוועדה כל מיני דברים ולא רק בפני הוועדה.

אבל אתה יכול לומר את המספרים שלך.

יש אותם וגם חילקתי כאן והראיתי שזה מגיע ל-850 מיליון שקלים, שזה הרבה מאוד כסף ואני אתייחס גם לסכום הזה, אבל זה לא 6 מיליארד אלא זה רק 850 מיליון שקלים. קודם כל שנדע איפה הדברים עומדים.


אחרי ששנה שלמה ביקשנו נייר שיאמר איך מגיעים לחשבון, הגישו נייר שמסתמך כביכול על מינהל הכנסות המדינה כאשר אומרים שזה מה שמופיע בהכנסות המדינה, אבל המספר שם שונה. אני נכנס לדוח והמספרים שונים. מגישים נייר של אחד ועוד אחד, יוצא שלוש. אפילו סיכום לא יוצא נכון ועוד כהנה וכהנה.


מתעלמים בכלל מהבעיות של המודל. המודל שהוצג בעייתי. במכתב מתוך דוח מינהל הכנסות המדינה, כתב אותו אחד שעשה את המודל היום, אותו אחד כותב שהמודל הוא בעייתי ויש בו כל מיני בעיות והוא מציין אותן בשנת 2004 בדוח של הכנסות המדינה אבל כאן זה לא מופיע בכלל.


המספרים במינהל הכנסות המדינה מראים שבשלוש השנים האחרונות יש ירידה מתמשכת בכל הנושא של אותו פער לא מדווח. על פי הנייר שיש לנו, אין דבר כזה, לא מופיע והמספרים אפילו מציינים משהו הפוך.


שכחו לספר לוועדה שיש הסכם פריז. אתם יודעים מה זה הסכם פריז? אני אספר לכם מהו. יש הסכם פריז שאומר שהמדינה משלמת לרשות הפלשתינאית את כל המע"מ שמגיע לה בגין העסקאות ההדדיות, למעלה משני מיליארד שקלים בשנה רק מע"מ. היום המדינה יודעת ומדווחת רק על החשבוניות הפלשתינאיות, אותן חשבוניות ממוספרות מראש. כל העסקאות עם הרשות הפלשתינאית שנעשות בכל אלה שאין להם חשבוניות פלשתינאיות, כמו לדוגמה אם נכנס מישהו מהרשות הפלשתינאית וקונה תנור בשקם אלקטריק, הוא מקבל חשבונית רגילה, לא מדווח בשום מקום, המע"מ נשאר במדינה. ברגע שיהיה מדווח, המע"מ הזה יגיע לרשות הפלשתינאית, מאות מיליונים שיעברו, ואני לא אומר אם מגיע להם או לא מגיע להם, אם זה בסדר או לא בסדר, אבל חור בתקציב יהיה. אמרו שבתקציב צריך לקחת בחשבון שיחסר בו ושייקחו בחשבון ויאמרו לנו כמה זה וכמה זה אמור להיות וכמה יחסר לנו בתקציב המדינה.


אומרים לנו שהמערכת הזאת תחזיק מעמד אבל אני אספר לכם מדיון סגור עם מנכ"ל משרד האוצר, אמר מנהל שע"מ שהם לא יכולים לעמוד בזה והמערכת לא תחזיק מעמד. קיבל צעקות ממנכ"ל משרד האוצר, חזר ואמר שהם כן יעמדו בזה. זאת אומרת, צעקות משנות נושא טכני. קודם המערכת לא תעמוד בזה, אחר כך היא כן תעמוד בזה.


אתם יודעים שרשות המסים הודיעה לכל המייצגים שיעברו על החוק שאתם חוקקתם לפני שנה? לפני שנה היה דיון כאן בנושא של מס הכנסה שלילי. אמרו שאי אפשר מס הכנסה שלילי בלי להגיש דוחות. חייבים להגיש דוחות מכוונים. קיבלו החלטה כאן שמ-2008 יגישו כולם דוחות מכוונים, אבל מה, המערכת לא מוכנה ואי אפשר להגיש דוחות מכוונים. אומרים לנו עכשיו בהוראה בכתב של רשות המסים שלא תגישו בינתיים דוחות מכוונים כי הם לא יכולים לקלוט אותם. זאת אומרת, אומרת לנו רשות המסים על נושא הרבה יותר פשוט לעבור על החוק. אני לא יודע אם יש לה סמכות לעשות את זה, אתם תגידו לי אם יש לה סמכות, אבל זה המצב היום. אתם יודעים שיש 5,000 תיקים תקועים שלא מחזירים כסף יותר משנה בגלל שהמערכת לא מסוגלת להתמודד אתם? איך המערכת תתמודד עם כל הדבר הזה? איך נתמודד עם בעיה של מאגר מידע? מאגר מידע שיהיו בו כל הנתונים שרוצים, כל מאגר המידע יהיה בפנים והכל יכול להיכנס פנימה, ושלא יאמרו לי לא כי אין אפשרות לא. זאת תהיה פרצה שתקרא להיכנס.


אולי יסבירו לי מה יעשה מוכר הסדקית בחנות הקטנה שלו שאמנם דוחים לו עכשיו לפי כביכול אותו הסכם לעוד שלוש שנים, אבל בעוד שלוש שנים הוא יהיה חייב לסדר את הכל מכוון. אין לו מחשב, הוא לא יודע מה זה מחשב. מה יעשה השיפוצניק שנוסע ברכב שלו ועושה שיפוצים ומתקן בכל מיני מקומות? הוא מחר יצטרך את הכל לדווח דרך מחשב. איך הוא יעמוד בזה? שוב, אומרים שפוגעים בקטנים. הגדולים יסתדרו. לכן אמרו שקודם כל נלך על הגדולים, אבל הקטנים יבואו בעוד שלוש שנים.


אתם חושבים שזה יפתור משהו? צר לי, זה לא יפתור.

מה באמת יהיה עם הקטנים?

זה כמו התוכנית מחשב לכל ילד ועכשיו זה יהיה מחשב לכל עסק.

אם אתם רוצים לתת לי את רשות הדיבור, אני אתייחס לכמה דברים.

מה אנחנו רוצים להשיג? אנחנו רוצים להימנע מחשבוניות פיקטיביות. יש לנו אובדן הכנסות של 850 מיליון שקלים, לפי התחשיב שלי והוא פתוח בפני כולם ואפשר לראות אותו, והוא גם חולק לכם, ונניח שנחסוך חצי ממנו. נניח שנצליח, למרות שאני בספק, אבל נניח. אגב, אני לא יודע אם אתם יודעים אבל כבר היום מדינת ישראל, מבחינת פער המס, במקום השני בעולם ביעילות, אחרי אסטוניה אנחנו במקום שני בעולם, ואני מסתמך על פרסום של מינהל הכנסות המדינה ולא שלי. זאת אומרת, אנחנו מאוד יעילים גם היום ונניח שנייעל עוד יותר כך שבצורה כזו או אחרת נחסוך עוד קצת בנושא של אותן חשבוניות פיקטיביות, אבל לא נפתור את הבעיה. אני אומר שאפשר לפתור את הבעיה לחלוטין בשנייה אחת. הלא מה עושה מערכת המע"מ? היא לוקחת, מקזזת בתחום העסקים עד שבסופו של דבר היא מגיעה לצרכן והצרכן הוא שמשלם את המע"מ. בהנחה שהכל עובד במאה אחוזים בסדר ואין בכלל חשבוניות פיקטיביות, מה שבסופו של דבר ייגבה, זה המע"מ שישלם הצרכן. אותו צרכן לא נכנס בכלל למהלך הזה היום. אין דיווחים על החשבוניות לצרכן משום שאין את ההצלבה. הצרכן שקונה לא מדווח. אף אחד לא יכול לעקוב מה שהועלם מההכנסות או לא הועלם מההכנסות כי אין את ההצלבה. לדוגמה, מה שהצענו וכבר עשר שנים אנחנו אומרים בואו תבטלו את המע"מ בין עסקים. הלא מי משתמש בחשבונות פיקטיביות? העסקים. ברגע שבין העסקים אין מע"מ, בשנייה אחת אין בכלל חשבונות פיקטיביות והן לא קיימות יותר, כך שפתרנו את הכל בשנייה. זה קיים באיזו מדינה מאוד קטנה כמו ארצות-הברית לדוגמה, שם זה עובד. אז יאמרו לנו שבארצות-הברית יש כל מיני מחשבות כנגד זה, נכון, משום שבארצות-הברית יש פעם 8 אחוזים, פעם 6 אחוזים, פעם 4 אחוזים, יש שיעורים שונים, יש בעיה, אבל בואו תנסו לעשות משהו שיהיה באמת טוב.


המהלך הזה יהיה בכייה וכולנו נבכה עליו חוץ מאשר רואי החשבון. אנחנו נברך על כך ואתם יודעים למה? משום שברמת האינטרס האישי שלנו יהיה לנו ים של עבודה. תהיה לנו המון עבודה, הרבה יותר יצטרכו אותנו, נקבל פרנסה ולנו זה יופי.

אני אתייחס בקצרה. ידידי עופר, אני אתייחס לכמה סוגיות שהעלית. קודם כל, ההסכמות, אני מקווה שזה על דעת כולם או רובם, כולל לשכת רואי חשבון או נשיא לשכת רואי חשבון.

נשיא לשכת רואי חשבון חד משמעית גם כתב לך עכשיו. הוא כותב לך על 611 לא קשור, ובזה אנחנו לא מסכימים במפורש. הנה, בבקשה, אני אקריא: "יהודה, אני לא מסכים להסכם הפשרה בקשר לפיקטיביות. אין כל קשר ל-611". לפחות אני לא מדבר על דעת עצמי אלא אני מדבר על דעתו של נשיא לשכת רואי חשבון ועל דעתה של הלשכה.

בסדר. עופר, אנחנו ידידים ותיקים מאוד.

גם נהיה בהמשך.

נכון. תראה, לגבי המסמך, ביקשת ממני אישית כי לא קיבלת את המסמך איך הגיעו ל-6 מיליארד וקיבלת מסמך אחר כולל ביטוח לאומי וכולל הכל מ-7 ל-8 מיליארד. נכון או לא?

נכון.

העברתי לך את זה.

נכון.

כתבת מכתב כדרכך בקודש, מכתב מפורט. אתה איש יסודי. באמת, אני לא הייתי יכול לעשות עבודה כזאת אבל אתה עשית אותה. ריתקתי את עוזרי נאמני, יועצי הנאמן, אייל סנדו, יומיים עבודה והוא עשה ניתוח השוואתי בין המסמך המקורי שהעברנו לך לבין המסמך שהוצאת. תן לי את הקרדיט, אני מנהל רשות המסים ואני בפני ועדת הכספים ואומר שיש טעויות לשני הצדדים.

כמה יצא לך בנייר שלך?

אני אעביר לך את העיבוד שעשינו. הרי אין לי הרבה מה לעשות ולכן אתמול אמרתי לאייל שאני רוצה לשבת אתו על הניתוח שהוא עשה ואכן הוא ישב אתי שעתיים ולא ויתרתי לו עד שהסביר לי כל אות ואות. אני אעביר לך את הנייר. יכול להיות שנקודת המוצא בנייר המקורי שאמרו 3 מיליון מהחשבונאות הלאומית, היא לא מדויקת. כל שאר המסמכים, יש אצלך טעויות ועוד פעם טעויות. אגב, לגבי מינהל הכנסות המדינה. אם היית מסתכל ורואה שהסיכום לא מתאים, בטעות סוכמו שנת המס יחד עם הסכומים ויצא לך מספר אחר.

לי יצא או למינהל הכנסות המדינה?

עזוב את זה.

יהודה, אתה טועה. אתה אומר דברים לא נכונים. המספרים שלי בדיוק מתאימים למינהל הכנסות המדינה.

מינהל הכנסות המדינה בטעות בנתון הכניס גם את שנת המס כמספר.

אם כך, בכל עשר השנים האחרונות מינהל הכנסות המדינה טועה.

אני אעביר לך את הנייר. גם לגבי הניתוח הנוסף שעשינו, יש לי כאן נייר שגם אותו אני אעביר לך, התופעה של חשבונות פיקטיביות לא יורדת אלא היא בעקומה. היא הייתה ישרה, קיבלה בטן בשנת 2004 ומתחילה שוב לעלות לנו. אני אעביר לך את המסמכים.


אני גם שמעתי את השמועה ששעיה בנימין אמר שהוא לא יכול או כן יכול. אתה יודע שאני איש בירוקרט במובן החיובי וגם יסודי. הוצאתי לו מכתב ואמרתי לו שאני מנהל רשות המסים והוא יחידת סמך שלי. זה הפרוייקט, אתה יכול ליישם אותו? כתב לי מכתב שהוא לוקח על אחריותו והוא יכול ליישם אותו.


לעניין הסמכויות עם מאגרי המידע. יושבים כאן נציגי משרד המשפטים שליוו אותנו. כל נושא אבטחת המידע ושימוש מידע, קיבלנו את ההסכמות של משרד המשפטים. אני מכיר את השיטה ללכת לעוסק הפרטני שהוא לא דורש תשומות ולך תבדוק אותו שם. זה בדיוק מה שאתה מציע באיחוד עוסקים. היום אני רוצה בסוף השנה לקחת את איחוד העוסקים ולפרק אותם לראות מה קורה שם. אם כל העוסקים אחד מהשני כביכול לא יהיו תשומות, לא יהיו עסקאות, יקזזו אחד מהשני, אני בכלל לא אדע מה הולך שם. לכן אני רוצה את כל האשכול ולא ללכת לתוצאה.


לגבי הסכומים הקטנים. יש לנו סמכות בחוק, ויושבת לידי היועצת המשפטית שליוותה, לשחרר עד גובה מסוים והגובה תלוי בי, אני יכול לנייד אותו וכן הלאה. דהיינו, חלק גדול מהבעיות, ידידי עופר, שהעלית, ואכן באמת מצאנו להן פתרון.


במהלך ההסכמות, והיה לי חלק בזה, אמרנו ששומה עצמית לא תתבטל והתשלום והחיוב לא יתבטל. אני אמרתי אצל המנכ"ל שהתקבלה החלטה. לכן זה תהליך שיתחיל ב-2010 ויסתיים ב-2012 נדמה לי. אני לא בדקתי את המספרים, אני גם לא מסוגל לרדת, 6 מיליארד, 5 מיליארד, 4 מיליארד, יש נזק אדיר למשק בחשבוניות פיקטיביות. אני מכבד כל דעה אחרת שתביא מודלים אחרים או תציע מודלים אחרים.


לפי עניות דעתי, ואתה יודע שבחודשיים האחרונים הייתי דומם והרבה לא דיברתי בנושא הזה, בהסכמות אליהן הגענו ובתשובות שעכשיו אני נותן לך, אני שקט ללכת למהלך הזה ואני רוצה ללכת אליו ואני רוצה להתחיל בו ואני רוצה למצות אותו.

הסיכום של השנים, של מי הטעות? הטעות היא שלכם.

לא, במינהל הכנסות המדינה.

לא. במינהל הכנסות המדינה זה נעשה נכון. בועז סופר סיכם לא נכון. אז קודם כל אל תגיד שאני טעיתי. מינהל הכנסות המדינה לא טעה גם כן אלא הטעות היא בנייר שאתם הכנתם או בועז הכין הסכם לא נכון.


מה עם הסכם פריז? לא שמעתי התייחסות להסכם פריז.

החומר הזה לא כלול שם בפנים. אני אשב אתך על קפה ועוגה ואני אסביר לך אחד לאחד לגבי הטענות שלך.

אני מנכ"ל התאחדות התעשיינים ומייצג את לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים. אכן, ראובן שיף ביחד עם יהודה טלמון היו בוועדה שתוארה קודם לכן. לצערי ראובן שיף נמצא בחוץ לארץ ולכן לא יכול להיות כאן היום.


התכנס צוות שכלל את יושב-ראש ועדת הכלכלה, עורך-דין יהודה טלמון, משה יסקין, יועצת המס חנה ג'ינו, עורך-דין איתן צחור וכלכלנים נוספים במטרה לנסות להגיע להבנות עם רשות המסים ואכן הגענו להבנות ואני מבין שכרגע הדיון הוא רק על החשבונות הפיקטיביות ולא על טופס 611.


מבחינתנו ההבנות שהגענו אליהן, יש בהן שני מרכיבים חשובים. המרכיב הראשון הוא שהקצאת החשבוניות תיעשה ללא הפרעה לפעילות השוטפת של העסקים וזה מה שחשוב לנו בשלב הראשון. השלב השני הוא שהמעבר לדיווח המלא והמפורט ייעשה במדורג על פי השנים שסיכמנו. אני מבין שאתם תקריאו אחר כך את ההסכמות.

אנחנו נעמוד בהסכמות. בוודאי.

הדבר השלישי. עלתה כאן טענה לגבי גודל או גובה החשבוניות. במפורש, הסעיף הזה, הגובה של אותן חשבוניות ייקבע במתואם עם לשכת התיאום וזה עוד לא נסגר סופית. אני מניח שתסגרו אותו יותר מאוחר.


מבחינתנו מאחר שהגענו להבנות האלה, אנחנו תומכים בהצעת החוק עם התיקונים עליהם סוכם בעקבות אותה ועדה שהוקמה, ובכפוף כמובן להסכמות שיתקבלו היום.

אני יועץ משפטי של קומסיין ואני מבקש לנצל את ההזדמנות ולפנות בעיקר ליועצים המשפטיים כאן כדי להפנות את תשומת לבם לנקודה שהיא נקודה עקרונית. החקיקה הראשית שמסדירה את נושא החתימות האלקטרוניות זה חוק חתימה אלקטרונית. מעבר למה שאני סבור שיש טעם לפגם בכך שנעשה כאן ניסיון להכניס שינוי בחוק חתימה אלקטרונית באמצעות תיקון לחוק מס ערך מוסף משום שחוק חתימה אלקטרונית לא מכיר בכלל במושג הזה של חתימה אלקטרונית מאובטחת שמאושרת על ידי המדינה, אבל מעבר לנקודה הזאת שהיא מחייבת בדיקה בפני עצמה, יש כאן נקודה עקרונית והיא הנקודה שמופיעה באופן מפורש בסעיף 2 לחוק חתימה אלקטרונית.


הסעיף אומר ש"נדרשה לפי חיקוק", ושימו לב, אנחנו מדברים כאן על דרישה בחוק מס ערך מוסף, "חתימתו של אדם על מסמך, ניתן לקיים דרישה זו לגבי מסמך שהוא מסר אלקטרוני באמצעות חתימה אלקטרונית ובלבד שהיא חתימה אלקטרונית מאושרת". במלים אחרות, כל המהלך שאתם פורסים כאן בפני הוועדה, הוא בניגוד לחקיקה הראשית בחוק חתימה אלקטרונית. אתם רוצים לתת סמכות למנהל רשות המסים להחליט אם היא מאושרת או מאובטחת, אבל מה לעשות, אין לו סמכות לעשות את זה. החוק הראשי, חוק חתימה אלקטרונית, קבע בצורה מפורשת שכאשר קיימת דרישה בחיקוק ניתן לקיים אותה רק באמצעות חתימה מאושרת.

יש חוק ראשי חדש שאומר שאפשר.

מה אפשר? אין לו אפשרות, עם כל הכבוד.

זאת חקיקה ראשית. זה לא חוק יסוד. חוק חתימה אלקטרונית הוא לא חוק יסוד שאיננו ניתן לתיקון אלא על ידי שמונים חברי כנסת. יש חקיקה ראשית מאוחרת לצדו שאומרת שלעניין זה יורה המנהל האם חתימה אלקטרונית מאושרת כמו הסעיף שהקראת או חתימה אלקטרונית מאובטחת ובלבד. המדינה עושה חוק, המדינה קובעת בחוק ראשי כפי שקבעה בחוק חתימה אלקטרונית שניתן לחתום על מסמך כמסר אלקטרוני רק על ידי חתימה מאושרת, אומרת ובתוספת, כאילו כתוב שם עכשיו לעניין דיווחים לצורך חוק מע"מ, כאילו כתוב גם חתימה אלקטרונית מאובטחת שאושרה על ידי המדינה. זאת בדיוק המשמעות של מדרג נורמטיבי. אלו שתי הוראות חקיקה ראשית שאינן מתנגשות והן משלימות.

יש לי תשובה קצרה. אני לא נכנס כרגע לוויכוח אם זה נכון או לא נכון לעשות את זה באמצעות חוק מע"מ אבל אני מפנה אותך להוראת סעיף 2(ב) לחוק חתימה אלקטרונית שמדברת בדיוק על מה שאת אומרת וההוראה הזאת אומרת שההוראות האלו לא יחולו לגבי חיקוק שהשר קבע באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת בתוספת הראשונה.

אנחנו עושים יותר גבוה מזה. אנחנו עושים חקיקה ראשית ולא חקיקת משנה של שר באישור ועדה.

אני רוצה להתקדם. אני מבטיח לך שלפני ההצבעות אתם עוד תשבו ותגיעו להסכמות.

אנחנו אמנם היינו בבוקר וסיכמנו יחד עם לשכת התיאום את כל הנושא הזה של החשבונות הפיקטיביות. אני חייב לומר כאן שני הסברים. האחד, לגבי הנושא הפלילי, סוכם שלא כל טעות קטנה בטפסים תגרור אחריה סנקציות פליליות והדבר הזה חשוב לנו שנגיע להסדר וכך אני מבין. זה נשמט ממה שנאמר קודם, אבל צריך לדייק גם בנושא הזה. לפחות בתקופה של השנתיים הראשונות.

על איזה סנקציה פלילית אתה מדבר?

הסנקציה הפלילית שחלה אוטומטית על כל מי שיסטה בנוסח.

על מי שלא פירט בדוח התקופתי פרט שנדרש לדווח.

על הדברים האלה אנחנו למעשה הגענו להסכמה שלא יינקטו סנקציות פליליות בשנתיים.

לא הגענו לשום הסכמה לגבי הסעיף הזה.

לא סנקציות.

לכל מהלך גדול או קטן יש מחלות ילדות. ברור שאנחנו נפעיל שיקול דעת וכמו שאמרת, לא על כל טעות.

וגם נגיע להסכמות לפני כן לגבי הניסוח הסופי.

לא.

אני אומר כאן את מה שהבנתי.

אז לא הבנת נכון. אני מחדד, אין שום תיקון חקיקה.

מה זה אין שום תיקון? הדבר הזה הושמט ממה שנאמר קודם והדבר הזה הוא מאוד חשוב לנו שזה לא יופעל.


אנחנו בסופו של יום מקבלים כאן תיקון שלא מתייחס לזכויותיו של הפרט להמשך קיזוז התשומות. חשוב להבין, כל המערך הזה שהוצע בהצעת החוק יוצא מתוך הצעת החוק. כלומר, כל מה שנשאר כאן בעצם זה הנושא של חשבונית מכווננת שתיכנס בהדרגה בהתחשב בכל מה שאנחנו סיכמנו. אנחנו רואים בעצם זכותו של הפרט לקזז תשומות והזכות הזאת בעינינו היא אמנם לא מעוגנת בחוק יסוד, אבל הזכות הזאת חייבת להישמר וחייבים להקפיד עליה. מה שאנחנו כן סבורים הוא שכל המהלך הזה בכל הכבוד זה מהלך שאולי הוא ייתן מידע נוסף, ייתן הרבה אינפורמציה, אבל הוא לא ממש פוגע בנושא של החשבוניות הפיקטיביות. לצערי הרב, אני חייב לומר את זה. זאת אומרת, המהלך הזה חסר בו מהדברים שאנחנו חושבים כמו למשל כל נושא העסקאות שמועלמות ולא באות לידי ביטוי. אני לא יודע אם זה 6 מיליארד או 4 מיליארד, אבל אלה דברים שעדיין צריכים לפתור אותם. אם אנחנו לוקחים את פסקי הדין השונים ומחילים את זה על המקרה הזה, זה לא ייפתר. לכן יש כאן מקום נרחב, וכאן אני מצטרף ללשכת רואי החשבון בעניין הזה. אנחנו לא סבורים שהמהלך כמהלך, גם אם נושא התשומות היה נפגע כאן, זה לא היה פותר את העניין.


יחד עם זאת, לאור העובדה שבעצם מרבית ההצעה המקורית הוסרה מסדר היום, וכל מה שנשאר כאן זה בעצם הנושא של החשבונית המכווננת, לנושא הזה אנחנו מצטרפים כפי שכאן הוסבר ואני חייב לתת את זה כעמדת לשכת עורכי הדין.

המטרה של מערך ממשל זמין בממשלת ישראל היא אחת, לקדם את ולשפר את השירות במדינה. הנושא של חוק חתימה אלקטרונית והמימוש שלו, בוער בעצמותיי מזה מספר שנים. דרך אגב, אני אכן הייתי בזמן חקיקת החוק ואני מכיר את השר מיכאל איתן. אגב, חבל שהוא לא נמצא כאן כי היה יכול לאשר את הנושא הזה. אני מכיר את הכל. יש לי זיכרון גדול מדיי ואני כבר זקן מדיי לצורך העניין.


סעיף 23 בחוק חתימה אלקטרונית המקורי בעקבות בקשה שלנו אומר את הדבר הבא: "שר המשפטים רשאי לקבוע תנאים מיוחדים להעברת מסרים אלקטרוניים החתומים בחתימה אלקטרונית אל רשויות המדינה ומהן". זאת הייתה דרישה שלנו. זאת אומרת, קודם כל מדובר על זה שהמדינה שמרה לעצמה את הזכות לעשות מה שהיא רוצה. אני יכול לומר לכם שמשנת 2002 ועד היום אנחנו מנסים לעבוד בכל צורה שהיא עם חברת קומסיין. אני רוצה להסביר קצת מה הבעיה.


הסיבה של הבקשה הזאת של המדינה שהיא גם להפוך אותנו לגורם מאשר או להנפיק תעודות מאובטחות היא בשל אובדן אמון כללי בספק הזה. אנחנו בעצם עובדים מולו שש שנים, הפקדנו בידיו עד היום עשרות פרוייקטים, ובשל כשל שוק מתמשך שלו ושל הנושא הזה, אנחנו בעצם הגענו לכאן היום, ואני אומר מספר כשלים. אני יודע שזה מאוד קשה, אני גם יודע שהוא מפעיל כאן הרבה מאוד לוביסטים, צר לי על הנקודה הזאת שהוא עושה את התהליך הזה מול כל מי שנמצא מסביב והמדינה בעצם צריכה להיות בעמדת התגוננות.


אנחנו הנפקנו לרשות המסים לנושא של מערכות הייצוא הקריטיות שלה תעודות אלקטרוניות לחתימה שמבוססות על חברת קומסיין. מספר פעמים נמנע במשך תקופת זמן קריטית הטיפול בבקשות ליצוא בגלל שהמערכות שלהם כשלו. הנזק של עמילי המכס מולנו היה – אני לא רוצה לומר באיזה סכום העריכו את זה – הרבה מאוד כסף.


חברת קומסיין לקחה את כל תיבות הדואר האלקטרוני שאותן היא אספה מאנשים שכתבו או שנרשמו.

חברת קומסיין היא לא הדיון.

אני יודע. אני רק מסביר לך מה הבעיה ולמה המדינה מבקשת לשנות.

אתה נכנס עכשיו למשהו שהוא לא קשור. אנחנו לא מחליטים כאן כרגע איזה חברה כן או לא.

אני יודע. אני רק מסביר.

תתייחס להצעה בבקשה.

כרגע מדובר בחברה שהיא המונופול והיא בעצם האופציה היחידה שלנו היום להנפיק חתימה מאושרת.

למה?

כי אין חברה אחרת בשוק. כל הגורמים האחרים איכשהו, מר זאב שטח עשה פעולות מסוימות שהוריד אותם מהשוק. יש חברה שנקראה סקיורנט והיא נסגרה.

אם אתה לא תתייחס לחוק, תפסיק עכשיו לדבר.

לכן אני אומר וחוזר ואומר את הדבר הבא. אנחנו מבחינתנו תומכים ברשות המסים במאה אחוזים מכיוון שרשות המסים לא יכולה להיות תלויה בגורם שהמדינה במהלך שש השנים האחרונות ראתה שאינו גורם שמספק אמון ויש לנו הוכחות – ולא אמנה את כולן כדי לא להיכנס לתהליך הזה- וזאת בעצם הנקודה העיקרית שלנו בנושא הזה.

אנחנו לא מצביעים על החוק היום. אנחנו נצביע עליו בהתאם לכל ההצבעות של חוק ההסדרים. אני מציע לך שתשב עם בועז ועם החברים ותנסו להגיע להסכמות. אני גם מציע לך שתקבל את עמדתי בנושא הזה.


אנחנו קוראים את החוק, כולל הסיכומים אליהם הגיעה רשות המסים.

מכיוון שיש עוד חומר שאתה צריך להעביר לי, צריך לאשר או להגיע להסכמה אתך, זה בין כה לא יכול לעלות עכשיו.

אז מה קוראים?

אתה לא מקשיב לי. כל שאר הדברים, יהיו שינויים בזמן ההצבעה. מקריאים את השינויים ומצביעים. גם הם לא רוצים שיהיה משהו שלא ניתן לביצוע.

(ב)
אחרי ההגדרה מס תשומות יבוא "מספר רישום – מספר שבו נרשם חייב במס לפי פרק י'".

(ג)
בהגדרה "עוסק פטור", במקום הקטע החל במלים "אינו עולה על" עד המלים "שקלים חדשים לשנה" יבוא "אינו עולה על מאה אלף שקלים חדשים לשנה".

את סעיף 2 קראנו קודם, זה מע"מ על פירות וירקות ומע"מ תיירות נכנסת. סעיף 3 ירד וסעיף 4 הפך להיות סעיף 3.

3.
בסעיף 47 –
(א)
בסעיף קטן (א), אחרי "חשבונית מס" יבוא "שמספרה הוקצה על ידי המנהל לפי סעיף קטן (ד)".

(ב)
בסעיף קטן (ב1) במקום "שר האוצר" יבוא "המנהל". במקום "שיפורט בה המס בנפרד" יבוא "שיפורטו בה המס בנפרד וכן מספר הרישום של הקונה", ובסופו יבוא "ואי ציון מספר הרישום של הקונה".


(ג)
אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:

"מספר חשבוניות המס יוקצו לעוסק על ידי המנהל באופן מכוון כפי שיורה המנהל עד ה-30 בנובמבר של כל שנה לשימושו בשנה שלאחר מכן, כולה או חלקה".

4.
בסעיף 97 -

(א)
בסעיף קטן (א) במקום הרישא עד המלים "או לסוגים" יבוא "חייב במס יגיש למנהל דוח לכל תקופה בת חודש שתחילתה ב-1 בחודש".


(ב)
אחרי סעיף קטן (א1) יבוא -

"(א2)
עוסק שחוק זה הוחל לגביו לראשונה שלא ב-1 בחודש פלוני, תהא תקופת הדיווח הראשונה שלו לפי סעיף זה התקופה שתחילתה ביום שבו הוחל לגביו החוק וסיומה בתום אותו חודש".

סעיף קטן (ג) נמחק וסעיף 6 הופך להיות 5.

5.
בסעיף 69 -


(א)
במקום סעיף קטן (א) יבוא -

(א)
בדוח תקופתי של עוסק יפורטו כל אלו ובלבד שלא נכללו בדוח תקופתי קודם:

(1)
כל חשבוניות המס שהמועד להוצאתן חל בתקופת הדוח אף אם העוסק הופטר מהוצאת חשבוניות וסכומן הכולל.

(2)
כל חשבוניות המס שהוצאו אף אם המועד להוצאתן טרם הגיע וסכומן הכולל.

(3)
כל רשימוני היבוא הנושאים את שמו של העוסק שאותרו בתקופת הדוח וסכומם הכולל.

(4)
כל חשבוניות הקנייה שהוצאו לעוסק בתקופת הדוח וסכומן הכולל.

(א1)
לגבי כל חשבוניות מס וחשבוניות קנייה כאמור בסעיף קטן (א) יפורטו בדוח התקופתי בדוח התקופתי מספרה הסידורי, הסמל שלה לפי הסימן שקבע לה המנהל, תאריכה, סכומה וסכום המס הנובע ממנה וכן מספר הרישוי של המוכר או נותן השירות לפי העניין, וכן מספר הרישוי של הקונה, ולגבי כל רשימון יבוא כאמור בסעיף קטן (א) יפורט מספרו הסידורי.

(א2)
על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(א1) המנהל רשאי לפטור עוסק מפירוט החשבוניות האמורות בסעיף קטן (א), כולן או חלקן, בשל סכומה של כל אחת מחשבוניות אלה ובלבד שהסכום הכולל של החשבוניות האמורות יפורט בדוח. פטור לפי סעיף קטן זה יכול שיינתן דרך כלל או לסוגים של עוסקים או עסקאות, הכל כפי שיקבע המנהל.


כאן סיכמנו עם החברים בבוקר שלגבי הסכום זה ייעשה בהתייעצות עמם. זה לא ייכתב בחוק, אבל זה ייעשה בתיאום עמם.

כשאת אומרת עם החברים, זה האוצר?

עם לשכת התיאום של הארגונים הכלכלנים.

מיכל, כל התיקונים שאת מכניסה עכשיו בעל פה, מהיכן זה?

זה בנוסח שהונח בפני הוועדה לפני הדיון.

בסעיף קטן (ב) המילה "סך" תימחק, במקום "ואת" יבוא "את", ובסופו יבוא "ואת סכומן הכולל".

6.
בסעיף 70, האמור בו יסומן "א" ואחריו יבוא -

"מלכ"ר או מוסד כספי שרכשו טובין או שקיבלו שירותים מעוסק, יגישו במועד הגשת הדוח התקופתי דוח מיוחד על כך. בדוח כאמור יפורטו מספרה הסידורי של החשבונית, הסמל שלה לפי הסימן שקבע לה המנהל, תאריכה, סכומה וסכום המס הנובע ממנה, וכן מספר הרישום של המוכר או נותן השירות לפי העניין. המנהל רשאי לפטור סוגי מלכ"רים או מוסדות כספיים כאמור בסעיף קטן (ב) מהגשת דוח מיוחד כאמור באותו סעיף קטן וכן רשאי הוא לפטור כאמור מלכ"ר מסוים או מוסד כספי מסוים דרך כלל או במקרה מיוחד אם מצא כי קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים זאת בנסיבות העניין".

7.
בסעיף 71 – במקום הסיפא החל במלים "יגיש החייב במס" יבוא "רשאי המנהל להתיר לחייב במס להגיש דוח משלים". התיר המנהל כאמור, לא יצרפו נתוני הדוח המשלים לדוח האחר.

8.
אחרי סעיף 71 יבוא -


"דוח מסכם לעוסקים שנרשמו כאחד -

(א)
כל אחד מהעוסקים שנרשמו כאחד לפי סעיף 56 יגיש דוח שנתי מסכם על כל עסקאותיו לרבות עסקאות שעשה עם העוסקים שנרשמו אתו כאחד.

(ב)
המנהל רשאי לפטור סוגי עוסקים שנרשמו כאחד כאמור בסעיף קטן (א) מהגשת דוח שנתי מסכם או מפירוט העסקאות שעשו עם העוסקים שנרשמים עמם כאחד וכן רשאי הוא לפטור עוסק מסוים שנרשם עם עוסקים אחרים כאחד דרך כלל או במקרה מיוחד מהגשת דוח או מפירוט כאמור אם מצא כי קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים זאת בנסיבות העניין.

9.
אחרי סעיף 72 יבוא -
"הגשת דוחות באופן מכוון".

(א)
דוחות לפי סעיפים 67(א), 68(א), 70(א) ו-(ב), 71 ו-71א, יוגשו באופן מכוון כשהם חתומים בחתימה אלקטרונית מאושרת או בחתימה אלקטרונית מאובטחת כפי שיורה המנהל.

(ב)
המנהל רשאי לדרוש כי דוחות נוספים שקבע לפי סעיף 72(א) יוגשו באופן מכוון כאמור בסעיף קטן (א).

10.
אחרי סעיף 75 יבוא –

"75א
מאגר מידע

(א)
מידע המפורט בדוח התקופתי, בדוח ארעי לפי סעיף 68, בדוח המיוחד לפי סעיף 70(ב), בדוח משלים לפי סעיף 61 ובדוח שנתי מסכם לפי סעיף 61(א) יישמר כמאגר מידע כמשמעותו בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 במשך תקופה שלא תעלה על חמש שנים ממועד הגשת הדוח האמור לפי העניין.

(ב)
על אף הוראות סעיף קטן (א), הורה המנהל בתוך התקופה הנקובה באותו סעיף קטן לבדוק את פנקסו של החייב במס או שהחלה חקירה לגבי חשד לביצוע עבירה על חוק זה בידי החייב במס, יישמר המידע שפורט בדוח התקופתי, בדוח הארעי, בדוח המיוחד, בדוח המשלים או בדוח השנתי המסכם לפי העניין שהגיש החייב במס והנוגע לבדיקה או לחקירה לפי העניין עד לסיום ההליכים לפי חוק זה.

את זה אמרת שאת מורידה. אמרת שאת סעיף קטן (ב) את מורידה. זה שאת יכולה לעכב את התשלום.

זה מאגר מידע.

לא, אני מדבר על פסקה (ב). את אומרת שהורה המנהל.

אבל גם היום אפשר, המנהל היום יכול לעכב אי החזר של סכומים.

בסדר, אבל אתה מוסיף על כל הסיפור הזה את העיכוב.

איפה?

בפסקה (ב) את אומרת. על אף הוראות סעיף קטן (א) הורה המנהל בתוך התקופה הנקובה לבדוק את הפנקסים.

זה רגיל. יישמר המידע שפורט עד לתום החקירה. נקודה.

זה לא עניין של עיכוב התשלום?

לא. ממש לא. זה סעיף שנמחק מזמן. זה סעיף 38א. לא קראתי אותו כי הוא לא קיים.

(ג)
מידע שנשמר כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) יימחק בתום התקופה האמורה באותם סעיפים קטנים לפי העניין.

(ד)
המנהל או מי שהוא הסמיך לעניין זה מבין עובדי רשות המסים בישראל, רשאי לצורך ביצוע הוראות לפי חוק זה לעשות שימוש במידע שנשמר כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) ובלבד ששימוש כאמור נדרש לצורך עריכת ביקורת לצורך שומה, לצורך גבייה או לצורך חקירה לגבי חשד לביצוע עבירה של חוק זה בידי החייב במס ובמידה שנדרש.

אין בהוראות סעיף קטן (ד) כדי לגרוע מהוראות חוק התיקון לדיני מסים, חילופי ידיעות בין רשויות המס, התשכ"ז-1967.

11.
בסעיף 88, אחרי סעיף קטן (א) יבוא -

"(א1)
על אף הוראות סעיף קטן (א) עוסק שמחזור עסקאותיו בשנה הקובעת אינו עולה על 835 אלף שקלים חדשים ישלם את המס עם הגשת הדוח התקופתי או הדוח הארעי לפי העניין בשל חודש פברואר, אפריל, יוני, אוגוסט, אוקטובר ודצמבר של כל שנה והוא יכלול את המס המגיע לפי הדוח האמור ולפי הדוח שהגיש עוסק בחודש שקדם לו.

(א2)
על אף הוראות סעיף קטן (א1) רשאי המנהל להחיל על עוסק שמתקיים בו האמור באותו סעיף קטן את הוראות סעיף קטן (א) בתנאים שיורה ובלבד שהעוסק ביקש זאת".

השנה הקובעת, תקופה של 12 חודשים רצופים. אני מבקשת להסביר. סעיף 88 שאתה מחזיק בכחול, נמחק. במקומו יש סעיף שמשאיר את (א) על כנו, שדוח עם תשלומו אבל בגלל שדוח הפך להיות משהו חודשי והתשלום נותר דו-חודשי, אותם סעיפים שאתה הכרת שם משובר התשלום, הפכו להיות דוחות. דוח מוגש כל חודש והתשלום מוגש כל חודש זוגי בגין החודש הזה והחודש שקדם לו.

12.
בסעיף 107(א), אחרי "112(א1) יבוא - "(113א1).

זאת תוספת שלא הופיעה בכחול, כדי שהסמכות של אי-הקצאת חשבוניות לגבי מי שנוהג להוציא חשבוניות שלא כדין, והמנהל מתרה בו, ואחרי שהוא מתרה בו והוא לא הפסיק, הוא יהיה רשאי להפסיק לו את הקצאת החשבוניות, אנחנו תיקנו את סעיף 107 לחוק מע"מ כך שאת הסמכות הזאת המנהל לא יוכל להאציל.

13.
זה חוזר להיות סעיף 13 כמו בכחול כי הוספנו 12 חדש.


בסעיף 113 -


(א)
אחרי סעיף קטן (א) יבוא -

"(א1)
עוסק שרוצה להוציא חשבוניות מס שלא כדין, יתרה בו המנהל ויפרט בהתראה את הפגם. קיים לדעת המנהל חשש שהעוסק יוסיף לעשות כן, רשאי המנהל שלא להקצות לו מספרי חשבוניות מס כאמור בסעיף 47(ד) לתקופה שיקבע או להקצות לו מספרי חשבוניות בתנאים שיקבע לרבות דרישת ערובה".


כלומר, אם בכחול הסנקציה הייתה התראה ואז אי-הקצאה, הוספנו נתיב נוסף למנהל שבמקום אי-הקצאה והתראה, הוא יוכל להגיד לו שהוא יקצה לו אבל בתנאים. כלומר, נתנו למנהל עוד אלטרנטיבה פחות פוגענית, פחות קיצונית, לפני אי הקצאה.

(ב)
בסעיף קטן (ב) האמור בו יסומן כפסקה (1) ובה, אחרי "חשבונית מס" יבוא "לפי סעיף קטן (א)".

(2)
אחרי פסקה (1) יבוא: "החייב במס רשאי לערער על התראת המנהל או לפי בחירתו על ההחלטה שלא להקצות לו מספרי חשבוניות מס או על ההחלטה להקצות לו מספרי חשבוניות מס בתנאים, לפי סעיף קטן (א1) לפני בית המשפט המחוזי.

(ג)
בסעיף קטן (ג) אחרי "האיסור" יבוא "על אי ההקצאה או על ההקצאה בתנאים לפי העניין".

14.
בסעיף 117(א) -


(א)
אחרי פסקה 6(א) יבוא -

"(6ב)
לא פירט בדוח התקופתי פרט שהיה עליו לפרט לפי סעיף 69(א) עד (א2)".

15.
בסעיף 126, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא -

"(ב1)
הסכום האמור בסעיף 88(א1) – שזה הסכום של הדו-חודשיים נכון ללפני תחילתה של הוראת השעה, 835 אלף שקלים – יתואם ב-1 בספטמבר של כל שנה. בסעיף קטן זה, יום העדכון, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הקודם, ויעוגל ל-5,000 שקלים חדשים הקרובים.

16.
ה-16 של הכחול נמחק וזה סעיף 16 חדש, מה שהיה 17.

17.
בסעיף 145, אחרי סעיף קטן (א) יבוא -

"(א)
שר האוצר ושר המשפטים רשאים לקבוע הוראות לעניין אופן הנפקת חתימה אלקטרונית מאובטחת וכן הוראות לעניין חובותיו של בעל אמצעי החתימה האלקטרונית ואחריותו לשימוש בה".

(2) בסעיף קטן (ג) אחרי "למעט תקנות לפי" יבוא סעיף קטן (א1) ולפיו".

הוראות שעה. הוראות השעה שנמצאות בכחול מדברות על התקופה של 2009 בגין יולי 2009 עד תום 2010 כאשר החוק נכנס לתוקף מלא ב-1 בינואר 2011. במסגרת ההסכמות הבוקר, זה כדלקמן: אין שום הוראה שתחול ב-2009. הכל נדחה ל-2010. המדרג הוא כדלקמן: בשנת 2010 דיווח מכוון, תשומות פלוס עסקאות לגבי מי שמחזורו 4 מיליון פלוס כפולה. כלומר, מה שיש כאן ב-174(א) כאילו כתוב שם ארבעה מיליון.

תאמרי את הסיכום כי זה לא בדיוק כך.

אחר כך אני אסגור את זה עם ענת.

כן. נגיד את העקרונות ואחר כך נכתוב.

את הניסוח נסגור עם ענת.


חובת הדיווח הכללית על כלל העוסקים למעט כמובן העוסקים הפטורים שאת המחזור לגביהם הגדלנו מ-67 ל-100 אלף שקלים, הדיווח של כלל העוסקים יתחיל ב-1 בינואר 2012. ב-1 בינואר 2011 עד ה-31 בדצמבר 2011, כאשר כל זה בגין התקופה הזאת, זה יהיה עוסקים שמחזורם מעל 1 מיליון או כפולה. מערכת חשבונות כפולה. ב-1 ינואר 2010 עד 31 בדצמבר 2010, חובת הדיווח המכוון, תשומות פלוס עסקאות, מעל 4 מיליון פלוס כפולה. לכן אם תרשו לנו לא להקריא את הוראות השעה, אנחנו נביא לקראת ההצבעה, כמו שסיכמנו לגבי 14(ד) נוסח מתוקן של הוראות השעה ושל הוראות התחילה שנוגעות לעניין חובת דיווח מכוון, סימני מע"מ.

בכל זאת, תאמרי לי מה זה כאן כפולה ומה הכוונה.

מנהל מערכת חשבונות כפולה, דו-צידית. לפני כן בהוראת השעה, אז דיברנו מיולי, בגין יולי 2010 מיליון או כפולה, לדווח. עכשיו הזזנו את התאריכים קדימה, בהתאם לסיכום.


מתוך הוראות התחולה שיישארו כאן, אנחנו נתקן את 170. 173 נשאר ואומר: "לכל מונח וסימן זה, תהא המשמעות הנודעת לו בחוק מס ערך מוסף". 174, 175 – אנחנו נביא נוסח חדש לדיון לקראת ההצבעה. 176 יישאר כפי שהוא, הגשת דוחות באופן מכוון, דוחות לפי סימן זה, שאלה הדוחות של הוראת השעה, יוגשו באופן מכוון כשהן חתומים בחתימה אלקטרונית מאושרת או בחתימה אלקטרונית מאובטחת כפי שיורה המנהל. סימן (ז), מס ערך מוסף, תחילה, תחולה והוראות מעבר – נביא מתוקן כאשר את 2 כבר הקראנו וזה מע"מ על פירות וירקות ומע"מ על תיירות נכנסת. את 3 נשאיר רגע בצד. 4, בצד. 5, לגבי ההקצאה, שר האוצר רשאי לדחות עד 29 בנובמבר 2010 בשנה נוספת – אני חושבת שאנחנו נאריך בשנה נוספת אבל אני צריכה לבדוק את זה ולכן נשאיר את זה בצד. איחוד עוסקים, אין שינוי. הביטוח הלאומי, זה מחר, אבל (ג) אנחנו כבר נקריא כי הוא מדבר על ה-835.

(ג)
"על אף האמור בסעיף 126(ב1) לחוק מס ערך מוסף כנוסחו בסעיף 172(15) – אני כבר לא בטוחה ולכן נשאיר את זה לרגע בצד – הסכום שנקבע בסעיף 88(א1) לחוק כנוסחו בסעיף 172(11) – שזה ה-835 על הדו-חודשיים – יתואם לראשונה ביום תחילתו של סימן זה כאמור בסעיף קטן (א) - משמע, אם נגיד 12, אז הוא יתואם ב-12 – "אבל לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום 1 בספטמבר 2011. כי אני רוצה למדד את הכל מ-2008 ועד יום התחילה שיהיה הכללי, 2012.

זה ימודד?

זה מה שכתוב בסעיף. שזה ימודד.

עכשיו ביטלת את זה וכאילו העברת את זה ל-2011.

המידוד.

נסגור את הנוסח כך שזה ימודד.

זה ימודד מ-1 בספטמבר 2008 עד 1 בספטמבר 2011.

יש הערות לנוסח? אין.


הישיבה נעולה. תודה.

הישיבה ננעלה בשעה 17:30