PAGE
2
הוועדה למאבק בנגע הסמים

30.6.2009

הכנסת השמונה עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב ראשון









פרוטוקול מס' 7

מישיבת הוועדה למאבק בנגע הסמים

יום שלישי, ח' תמוז תשס"ט (30 ביוני 2009), שעה 10:00

סקירת סגן שר הבריאות הרב יעקב ליצמן על טיפול משרדו למכורים לסמים קשים

חברי הוועדה: מוחמד ברכה - היו"ר

סגן שר הבריאות הרב יעקב ליצמן

ד"ר פאולה רושקה – משרד הבריאות

ד"ר יששכר הרמן – שיקום יפו, משרד הבריאות

ד"ר לודמילה הלר – מנהלת מרכז מועדון חדרה, משרד הבריאות

מיה ריפטין – מנהלת מרכז מתדון תל אביב

אורנה גורחובר – סגנית מנהלת אשפוזית יפו

אברהם שמילוביץ – מנהל מרכז אשפוזית צעדים, משרד הבריאות

חזי שרפסקי – מנהל מרכז מתדון באר שבע, משרד הבריאות

אוי זיו – מנהלת אשפוזית קריית שלמה, משרד הבריאות

דני גרודובסקי – רכז בכיר במחלקה להתמכרויות, משרד הבריאות

איריס פלורנטין – מנהלת השירות לטיפול בהתמכרויות, משרד הרווחה

ד"ר פאבל סיפבק – המשרד לביטחון פנים

מ"מ יוסי גובר – רמ"ח חטו"ש ממלא מקום רע"ן, המשרד לביטחון פנים

יאיר גלר – מנכ"ל הרשות למלחמה בסמים

ד"ר חיים מהל – ראש תחום טיפול ושיקום, הרשות למלחמה בסמים

דוד נויברג – מנכ"ל, אל סם

יעל ירון – אל סם

דיאב וואליד – מרכז החלמה טמרה

אנואר דיאב – מרכז החלמה טמרה

אירנה לווית – עמותת אליס

בת שבע פנחסוב

גלעד נתן

נוגה לנגפור - חבר המתרגמים בע"מ

סקירת סגן שר הבריאות הרב יעקב ליצמן

על טיפול משרדו למכורים לסמים קשים

בוקר טוב. אני ראשית רוצה לברך סגן שר הבריאות חבר הכנסת יעקב ליצמן שהואיל להופיע בפני הוועדה על מנת לסקור את פעולות המשרד שלו בנושא של מלחמה בנגע הסמים. אני מודה על ההיענות המהירה ועל הנכונות לבוא לכאן. אני מברך אותך אדוני סגן השר ומאחל לך הצלחה. אנחנו כבר נפגשנו מזה הרבה שנים. אני יכול אפילו לומר שאנחנו ידידים אם אתה לא מתנגד לכך. ואני חושב שנכונים לנו ימים של שיתוף פעולה באותו מאבק לדעתי שהוא מעל לכל מחלוקת בכל מה שנוגע למאבק בנגע הסמים. אני רוצה לברך את כל האורחים, את כל הנוכחים. אני כבר מכיר אבל בשביל סגן השר שידע מי יושב סביב השולחן, בבקשה נעשה סבב היכרות ואחר כך נתחיל.


אנחנו ניתן את הבמה בהתחלה לסגן השר ואחר כך נשאל שאלות, נעיר הערות. בבקשה אדוני.

תודה אדוני יושב ראש הוועדה חבר הכנסת מוחמד ברכה. בדרך כלל אנחנו לא באים כל כך להודות רק אם יש איזה מלחמת עולם. אתה יודע את זה? באתי לפגישה שביקשת ואני רואה בנושא אולי נושא בין הכי חשובים שיש כי ההתמכרות לסם, אני אומר דברים כלליים, פאולה תיכנס ליותר פרטים. בסוף אני אענה על שאלות. אני מניח שיש הרבה שאלות. יותר משאלות אני מניח שיש בקשות. לא על הכול אני אוכל לענות אבל בהחלט אני אומר.

אתה יכול לענות אבל לא להיענות.

אתה יודע שאני עונה אז אני אצטרך כבר לשלם. בדרך כלל אני משתדל לקיים. אז זה לא קל. המלחמה בסמים ואלכוהול כפי שאני התחלתי להגיד היא מלחמה בין החשובות בחברה הישראלית. מכאן תאונות דרכים, מכאן רציחות, מכאן האונס וכל הצרות ומרעין בישין שיש במדינה, שם זה מתחיל. מה שנדבר בשולחן היום זה על מישהו שלוקח סמים. צריך לשאול אותו, לדבר איתו. הרופא נמצא אבל הפציינט חסר.

אתה נותן לנו רעיונות להזמין מכורים.

בהחלט. המשטרה תיתן להם חסינות. לא יעצרו אותם כאן. אם אתה רוצה אתה יכול להביא את דודו טופז גם כן.

אני לא צריך את האיש הזה.

לא. אמרתי את זה כי הוא הודה שהוא לקח סמים. על רקע סמים לא על דברים אחרים. מה שאני אומר, באחד מביקורי פתע, אני אקפוץ גם לראות מה קורה שם, איך זה נראה, אם צריך, וכמובן האלכוהול והסמים לא פוסחים על שום מגזר, על שום עדה. צריך לטפל שווה בכולם ואני אשתדל לעשות את זה מה שניתן. התקציב שיש לנו ביחד עם כל הדברים זה 39 מיליון שקל. זה מעט שבמעט. מה שקורה רשות הסמים מטפלת בדברים, במדיניות אצלנו. הבעיות זה אצלנו ממש, הצרות. המדיניות ברשות זה אצלכם. להגיד לכם שאנחנו שבעי רצון מכמות האשפוזים שיש לנו וכמות ההוסטלים, בהחלט לא. אבל לצערי זה אחד המאפיינים של משרד האוצר מכל מקום. אתה יודע בשבילי זה בהחלט הכי קל להגיד האוצר כי אני מכיר אותם. ברור שהם כל הזמן חושבים שיש לחסוך והם מסתכלים בחור של הגרוש והם לא חולמים לרגע אחד שבסך הכול אם יתנו יותר מיטות אז יחסכו יותר כסף. כרגע יש פחות כוח אדם. אם יהיה בספר התקציב תחת הסעיף של הרשות למלחמה בסמים יהיה פחות כסף, שווה. אבל בסעיף השני בקופת חולים רוצים בשביל זה עוד כמה מיליוני שקלים. אז כל שקל שהוא חוסך כאן הוא מוציא שם. ברור שזה לא טוב. אני אמרתי את זה בתחילת הדיון. אני רוצה שפאולה תיכנס ליותר פרטים על המחלקה במשרד הבריאות ואחר כך כמובן בסוף אני אענה על שאלות.

תודה אדוני סגן השר. בבקשה פאולה.

אני אנסה לרכז קצת את הפעילות של המחלקה מבחינת טיפול. יש לנו שני מסלולי טיפול, אחד זה טיפול הגמילה שאנחנו מבצעים אותו באשפוזיות בעיקר גם בטיפול אמבולטורי אבל יותר באשפוזיות ויש לנו היום 140 מיטות סך הכול אשפוזיות כאשר באוגוסט תיפתח עוד אשפוזית לסמים בדרום באזור אשדוד שכבר היתה חסרה לנו כבר שנתיים בעקבות המכרז שאף אחד לא ניגש אליו. יש לנו צורך בהחלט בעוד מיטות אשפוז במיוחד לנושא של נשים שזה נושא שדורש התייחסות מיוחדת ואנחנו נצטרך להתמודד איתו. וגם לנוער. השנה אנחנו העלינו עוד 7 מיטות נוער. בקרוב יפתחו המיטות האלה לגמילה בקהילה טיפולית מלכישוע במודל בעצם של רצף טיפול שזה מודל מאוד רצוי על מנת למנוע התדרדרות חוזרת. זה ניסיון ראשוני לבדוק את היעילות של המודל הזה לעומת המודל בנפרד אשפוזית ששייכת לנו, קהילה טיפולית של משרד הרווחה. זה מודל חשוב שאנחנו נבדוק. זה לגבי האשפוזיות.


יש לנו טיפול תרופתי ממושך על ידי שתי תרופות, מתדון וסובוטקס. אנחנו השנה מנסים דרך 29ג' להביא סובקסון שזו תרופה יותר טובה כי היא מונעת גם שימוש לרעה ושימוש בשוק האפור. אנחנו תלויים גם בחברת התרופות שהיא צריכה להביא את התרופות לכאן דרך 29ג', זה מתעכב קצת וזה יהיה מאוד חשוב כי נוכל אז להרחיב את מתן התרופה גם במסגרות הפרטיות תחת פיקוח שלנו, ואז יהיה יותר אפשרות שיותר אנשים יקבלו טיפול שהם לא תמיד מגיעים אליו.


דבר נוסף, יש לנו היום 14 מסגרות לטיפול תרופתי ממושך. אחת מהן שייכת למשרד הבריאות, זה ביפו. אחת מהם מופעלת על ידי מרי אידלסון בבית חולים איכילוב בהתקשרות איתנו ויתר המסגרות הן דרך האגודה לבריאות הציבור. עכשיו השנה מסתיים החוזה בסוף השנה ולכן אנחנו יוצאים היום ל-RFI לבדוק בעצם בשוק אם יש עוד אנשים שמעוניינים להפעיל את המסגרות האלה.

המכרז החדש. איך הוא בנוי? איך הוא מתומחר?

אנחנו עכשיו עובדים על זה בדיוק על תמחור קצת שונה כי אנחנו מבינים שיש בעיה באיכות הטיפול. אנחנו רוצים להוסיף עובדים בטיפול סוציאלי בתוך המסגרות האלה שהיה לנו בעצם מיעוט של טיפול.

אתה מדבר היושב ראש על כדאיות. אנשים לא רוצים לגשת.

אני מדבר על השיקול המקצועי ושיקול העלות. אם זה שווה 30? 50?

אני מניח שבדרך כלל המחיר שנותנים לנו מבחינת האוצר לא יספק אבל מה? קודם כל נראה אם יש בעיקרון.

בדיוק. מה שסגן השר אומר זאת הבעיה. אנחנו בכלל לא בטוחים שיש מישהו חדש שרוצה להיכנס לשוק הזה. נקרא לזה כך. רוצה להיכנס לנושא ורוצה בכלל להציע לנו שירותים.

בגלל מגבלת תקציב?

לא. בגלל שהוא לא יודע לעשות את זה. מישהו צריך להיכנס לזה וצריך ניסיון. האוצר לא מוכן לתת לנו פטור ממכרז ולאפשר לגורמים הקיימים לפעול.

גם הכדאיות אדוני היושב ראש. זה לא כדאי. להגיד לך שאנשים יקפצו על זה? אבל מישהו כנראה שנמצא בתוך זה הוא יכול להמשיך.

אנחנו שואלים את השאלה במחקר פה כי מה שראינו בפעמים קודמות שהיו מכרזים לאשפוזיות שהמשקל הכלכלי היה גבוה מהמשקל המקצועי. נשאלת השאלה אם האוצר מצד אחד שם את זה בתור מכרז ומהצד השני יגיד לכם במכרז, כן, אבל ש-70% יהיה כלכלי ו-30% מקצועי, האם אתם מתכוונים להגיד לא?

יש מאבק מתמיד בין משרדי הממשלה לאוצר. חלק נוגע למשרד הבריאות, חלק נוגע למשרדים אחרים. יש לי בבתי אבות אותו ויכוח. על תמחיר. יש ויכוחים. המחיר שמשרד הבריאות אומר שהוא ייתן פר מיטה לא שווה את זה, כי אנשים לא ירצו להגיע. זה גורם גם לבתי אבות במקרה שקודם עוברים לפרטי. מתמודדים עם זה עכשיו. אנחנו מחפשים פתרון. זו אותה בעיה בכל מקום. גם כאן. משרד האוצר נותן בתעריף שהוא לא תעריף נכון ונחפש את הדרך להתמודד עם זה.

דרך אגב במכרז האחרון על אלכוהול אנחנו עמדנו על זה שלא יהיה שישים ארבעים שלפחות יהיה חמישים חמישים. והצלחנו בזה. אז אני מקווה שגם במכרז הבא יהיה לפחות כך.

אני לא יודע אם השאלה מופנית לפאולה או למנכ"ל. יש הערכה של עלות תקציבית של נגיד של החמישים חמישים, כמה התוספת?

כן אנחנו יודעים זה פחות או יותר 500 שקל ליום. משהו כזה. 500 או 600 שקל ליום. משהו כזה.

לחודש. לחודש. אז מה שאנחנו מנסים גם ב-RFI הנוכחי זה לשפר את איכות הטיפול בתוך המרכזים האלה שיהיה יותר טיפול פסיכו-סוציאלי נלווה. כי היום יש לנו מצוקה. לרוב זה הרופא והחובש עובדים מאוד קשה ואין מספיק מקום ואין מספיק טיפולים נלווים שיכולים למנוע חזרה. וגם עוד נושא שאנחנו רוצים לשפר זה התנאים הפיזיים של המקומות האלה שחלק מהם הם באמת מתחת לכל ביקורת. השנה אנחנו במיזם משותף עם הרשות למלחמה בסמים וגם עם עיריית תל אביב אנחנו סוף סוף פותחים מרכז חדש.

וגם זה בעיה עם המכרזים כי אם לא מבטיחים לאנשים רצף אז הם לא רוצים להשקיע.

אז אנחנו פותחים מרכז משולב בתל אביב שיהיה שם פעם ראשונה שילוב של טיפול במתדון, טיפול בסובוטקס ומועדון תעסוקתי לקראת השיקום. וזה ניסיון חדש. אנחנו מקווים שזה יצליח יותר. זה גם מודל חדש. אלה הם הדברים. אם יש שאלות אני אשמח לענות.

אני מתעניין גם באפשרות של למשל על תחנה בבאר שבע. זה עניין של שיקום. והתשובה היא מערכתית ומכוונת לסגן השר. מידת היכולת או האפשרות לשתף פעולה עם משרד הרווחה. גם כן לפתח את זה לכיוון של שיקום תעסוקתי.

בהחלט מתדון בבאר שבע קיים כבר כמה שנים ואנחנו מממנים את הסדנאות לאימון יצרני של מטופלי מתדון שבעבר נחשבו אנשים אבודים שאי אפשר להחזיר אותם בחזרה לעבודה. ואנחנו בהחלט מוכיחים אחרת. כמה שזה בעצם חלק מהם. אחרי הסדנאות האלה חוזרים לעבודה רגילה. עכשיו אנחנו כבר הכנסנו כבקשות תקציביות לשנת 2010 שבינתיים אני לא יודעת מה יקרה עם זה הרחבה של הפרויקט הזה לעוד מרכזי מתדון על מנת שבעוד מרכזים יוכלו לפתח את הנושא השיקומי. משרד הרווחה לא כל כך שותף לנו בתחום הזה של שיקום מטופלי מתדון וגם לא מטופלי סובוטקס, למרות שאנחנו כל הזמן עובדים איתם בניסיון כן לקשר, לא כל כך משתפים פעולה איתנו וזו אחת מהבעיות. עכשיו אנחנו פעלנו מול ביטוח לאומי בניסיון גם דרכם לפתח דרך פרויקטים מיוחדים תוכניות שיקום. עד עכשיו אנחנו לא התקדמנו מספיק אבל אנחנו פועלים מולם כדי לשנות את זה. וגם לקבוע כך שאדם שמקבל הבטחת הכנסה בגין סמים הוא יהיה מחויב להיות בטיפול ובהמשך בשיקום ואז הוא ימשיך לקבל בעצם את הבטחת ההכנסה או
עד שהוא ישתקם. ואם לא, ואם הוא יוכר כאדם שהוא לא בר שיקום כי הוא חולה מאוד אז שיהיה אפשר אולי להכיר בו כנכה לכל דבר. זה גם מהלך שאנחנו התחלנו.

בעצם אני אומר ששיתוף הפעולה עם משרד הרווחה הוא מצומצם גם בתחום השיקום.

משרד הרווחה כהגדרה אומר שמטופלי מתדון זה לא בתחום שלו.

אבל הוא נושא בתוצאות לאחר מכן בכל מה שקשור לביטוח לאומי.

אבל מבחינת שיקומם או טיפול בהם הם אומרים זה עניין של משרד הבריאות.

שר הרווחה יהיה כאן. אני חושב שהנושא הזה צריך לעלות. וגם העניין של הכנסת עובדים סוציאליים לאותם מקומות שזה גם באחריות משרד הרווחה. בכנסת אנחנו פתרנו את הבעיה שיש ועדה מיוחדת לעניין הזה. בממשלה זה מפוזר על ארבעה, חמישה משרדים.

צריך לתת לשרים מתדון.

אם יש כל כך הרבה שרים, 39 שרים וסגני שרים. אפשר שר הסמים מה יש? שמישהו יתאם את המערכות.

כמה דברים להוסיף. קודם כל תודה רבה על הדיון. אני חושב שבאמת הוועדה הזאת גם במקרה הזה רצה קדימה ומובילה פה מהלך מאוד יפה. אז תודתי הגדולה ליושב ראש שהנושא עולה על סדר היום וחשוב שייאמרו כמה דברים. המחמאות הנוספות זה למשרד הבריאות. בשנתיים האחרונות חל שיפור מאוד משמעותי בכל הנושא הזה של טיפול מטופלי מתדון וסובוטקס. היום כשהגענו למצב שאין תור המתנה לכניסה לאשפוזיות זה בהחלט ראוי שייאמר פה וזה חשוב מאוד. הושם דגש על הנוער במיוחד. גם בעניין הזה יש טיפול שניתן לנוער, ניתן ברחבי מדינת ישראל.

אין תור, מה זאת אומרת?

לאשפוזית היום זה ימים ספורים כניסה, למתדון יש תור ועליו אני תיכף ארחיב את הדיבור.

מה שיש הוא מחצית מהנדרש.

אני מדבר על תור המתנה. אני מתמקד במטופל ואני אומר כמה זמן מחכה מטופל היום להיכנס.

יש הרבה מטופלים שלא מעוניינים בגמילה ולכן אין כל כך הרבה תור באשפוזיות.

כשבא מישהו היום ואומר אני רוצה גמילה, בדרך כלל בתוך שבוע הוא יהיה בגמילה.

אבל חלוקת מתדון.

שם יש המתנה. שם יש תור. על זה אנחנו מדברים. זו הבעיה. הדבר השני שחייבים פה לספר, תיכף נדבר על המרכז בתל אביב. גם כאן משרד הבריאות נתן סיוע ראוי ואנחנו ממש עומדים בעוד מספר ימים אני מקווה בחנוכת המתקן. אנחנו גם מדברים על המתקן באשדוד שד"ר פאולה כבר דיברה עליו וגם זה בהחלט ראוי לציון. אנחנו מדברים על תור ההמתנה כבעיה ואת זה אנחנו רוצים לצמצם. מצד שני את שיפור השירות המשמעותי. וגם כאן זה יצוין בכמה מילים. יש היום מרפאות שחסרים בהם התנאים הפיזיים הכי בסיסיים והכי פשוטים. אנחנו רוצים שזה יהיה כמו שיש היום אפשרות בבית חולים להעניק שירות טוב למטופל אנחנו היינו רוצים לפחות את אותה רמה גם באשפוזיות. החלק השני זה באמת אותם עובדים סוציאליים, אותם טיפולים חברתיים כמו שאנחנו קוראים להם שהם חלק בלתי נפרד מהטיפול. לצורך העניין הזה אנחנו היינו מאוד מבקשים גם כאן את הסיוע של משרד הבריאות. די אם נגיד שהיום מטופל באשפוזית מקבל כהקצבה של משרד הבריאות 280 שקל מול חולה פסיכיאטרי שמקבל 500 שקל ליום, תקנו אותי אם אני טועה. אבל אני חושב שאלה פחות או יותר הסכומים. כלומר בערך פי שניים כאשר המטופל אמור לדעתנו לקבל לא פחות מאשר מטופל פסיכיאטרי.


הבקשה שלנו, אמרנו זה אותם חישובים שעשה פה מנכ"ל משרד הבריאות, אותם 8 מיליון שקלים על מנת להגיע למצב, למעשה לסגור את התורים ולשפר את השירות. הדבר השני אני כבר הייתי רוצה לנצל את ההזדמנות אולי באחד מהדיונים הבאים, אנחנו היינו רוצים ופנינו למנכ"ל משרד הבריאות ממש בימים אלה לגבי בית חולים להתמכרויות. חסר לנו במדינת ישראל מקום שבו אנחנו יכולים גם לקיים מתקן שייקח את האנשים, דרי רחוב, או כאלה שסובלים מכמה תחלואות. אנחנו תיכף נפתח את העניין. אין היום במדינת ישראל מתקן גדול ראוי ומכובד שיודע לקלוט את האנשים. הם נופלים בין הכיסאות הרבה פעמים. עוברים מיד ליד.

זה לא תחליף למה שקיים?

לא. לא. זה לא תחליף.

לא תחליף לא לאשפוזיות, לא להוסטלים.

לא. אנחנו היינו רוצים לבנות את זה במדינת ישראל, בית חולים להתמכרויות. מדינת ישראל יכולה בשנים הבאות להתגאות ביעד מהסוג הזה. עד כאן.

זה אשפוז כפוי?

לא. לא. זה לא קשור לאשפוז כפוי. זה נושא נפרד.

מה שאתה מבקש זה מיטות אשפוז?

בהחלט.

אתה יודע שבבתי חולים יש לי מחסור. אני מדבר על הבסיס עדיין. אתה מדבר על דברים נוספים. יש הרבה מיטות אשפוז בכנסת. בתי חולים אין לי. זה צפוף. זה 110% לפעמים 120% בבתי חולים.

בעיקרון איפה יש בתי חולים כאלה בעולם?

הוא רוצה שאנחנו נהיה הראשונים.

אני לא רוצה לתת לך תשובת שלוף.

לא. כי אני פשוט נוסע היום אז אולי אני אראה כזה אחד קודם כדי שאני אדע מה אני אמור לאשר. אז כדאי שאני אכיר קודם.

יש מסגרת שמאחדת את כל הרופאים שעוסקים בטיפול רפואי למכורי סמים. 2 מיליון מהמטופלים של מתדון וסבוטקס. אנחנו נכון להיום מטפלים בו זמנית בכל בתי הכלא קרוב ל-600 מטופלי מתדון. המספר קצת נע בגלל בתי מעצר. תלוי כמה עצורים יש לנו. אבל זה נע בין 550 ל-600. וכמובן אין לנו תור המתנה כי כל מי שמגיע אלינו אנחנו חייבים לטפל בו. לא רק במתדון אלא גם בסבוטקס.

זאת אומרת הדרך היא לשלוח אליכם.

לגבי מתדון זו לא בעיה כי כמו שידוע הטיפול יחסית זול. לגבי סבוטקס זו כן בעיה כי הטיפול הוא פי עשר יותר יקר ממתדון. ואנחנו בהסכם עם משרד הבריאות ממשיכים טיפול בסבוטקס לכל אחד שטופל במסגרת משרד הבריאות במרכזים שלהם, הוא נכנס למעצר, אנחנו ממשיכים אוטומטית. בלי סיוע נדיב מהרשות למלחמה בסמים לא יכולנו לעשות את זה והודות לסיוע אנחנו כן עומדים במשימה. אבל במידה והסיוע יורחב אנחנו נוכל להגדיל מספר מטופלים גם מתוך אלה שמעוניינים בשב"ס. כי היום הביקוש הולך וגדל. יש מודעות די רחבה בבתי סוהר. יש מספר רב של מקומות. קרוב ל-500 מקומות גמילה בנוסף למטופלי מתדון. יש בית סוהר אחד שהוא כולו נועד לגמילה מסמים. וגם יש שתי מחלקות לטיפול באלכוהול. אנחנו די ערוכים.

הפגישה נועדה למפגש עם סגן שר הבריאות. איפה הדברים מתחברים ביניכם ובינם?

אצלנו הושם דגש על המשך טיפול במתדון וסבוטקס לאלה שלא רק נקלטים אצלנו. אלא גם שוחררו בתום מאסר. אנחנו מפנים כל אחד שקיבל טיפול אצלנו להמשך טיפול במסגרת משרד הבריאות ויש שיתוף פעולה מאוד טוב איתם. אנחנו חודשיים לפני שחרור האסיר יוצרים קשר עם מרכז מתדון במקום מגורים. נשלחים לשם מסמכים. במשרד הבריאות צוותים שלהם מקיימים דיון, שולחים לנו תשובה מנומקת האם בן אדם ייקלט במקום הזה. אם אין מקום אז מציעים לו פתרון במקום אחר. אפשר לומר ש-99% מאלה שטופלו אצלנו במתדון וסובטקס הם נקלטים להמשך טיפול.

אני רוצה להוסיף פה משהו. לדעתי החסר הגדול ביותר של משרד הבריאות הוא בטיפול התחזוקה. נורא נוח לדבר על הנגמלים אבל חלק גדול מהאנשים הם הרי לא נגמלים והם צריכים טיפול לכל החיים בין אם זה מתדון ובין אם זה סובוטקס. התקצוב היום הוא 500 ומשהו שקלים של משרד הבריאות ו-300 שקל השתתפות עצמית. אנחנו נתנו ליועץ כלכלי לעשות בירור כמה זה צריך לעלות בפועל, אם אתה עומד לפי מה שדורשים בתקנות. לא צריך משהו בומבסטי אבל צריך משהו כמו 1020 שקל לאדם לחודש בשביל לתת לו טיפול טוב. ההבדל בין 1020 ל-800 לכאורה זה מאתיים שקל אבל שאתה מכפיל את זה ב-3500 מטופלים ל-12 חודש אתה מגיע לאיזה 8 מיליון שקל או 9 מיליון שקל בשנה. אז זה נשמע סכום גדול מאוד אבל זה עושה את ההבדל. מנכ"ל הרשות ואני היינו בביקור בנהרייה בניידת מתדון. אני ריחמתי שם על אנשים. הם עומדים שם בתור בחום בחורף בקיץ כל יום הם צריכים להיות. מקום זרוק, אין שירותים, אין שום דבר. אתה אומר אחר כך באים ואומרים שהם לפעמים אלימים. אם אני הייתי צריך לעמוד כל יום לעמוד שם בתור גם אני הייתי נהיה אלים. זה לא תנאים נורמליים לאדם. לחולי סכרת אתה לא אומר תעמוד בניידת ותקבל את האינסולין.

במי זה תלוי?

יש שני דברים. חלק אחד זה תקציב.

מי הכתובת הממלכתית שאמורה לטפל?

לכן אני אומר יש פה שני מרכיבים. יש לנו גם בעיה, אני לא יכול להגיד משרד הבריאות פה לא בסדר. יש בעיה גם של הרשויות המקומיות שחלק מהן אומרים, אני גר בעפולה, עיריית עפולה התקינה מגרש, מקום, הכול מסודר, מאורגן כי ראש העיר הלך יחד עם זה. אתה בא למקום אחר אתה רואה שראש העיר לא רוצה את זה בכלל. לא רוצה את זה, הוא מתנהג בהתאם ואנשים מקבלים טיפול שאתה לא מתאר לעצמך שככה מקבלים טיפול.

מה אתם עושים ברשות? צריך חקיקה? למשל ישוב של מעל 50 אלף, 80 אלף.

לחייב את הרשות המקומית לתת מקום בהחלט. להקצות מקום. אם משרד הבריאות אומר שיש צורך.

לפחות צריך להתחיל במשהו. אחר כך אני בטוח חוק ההסדרים יבוא.

יש התחלה של חקיקה בנושא. כי היום הסיטואציה היא שאומר ראש עיריית חולון ובת ים שיסעו לתל אביב.

מה דעתו של משרד הבריאות בנושא?

אני בעד חד משמעי לאפשר, לחייב אפילו, בכל מקום ישוב גדול. אני לא אוהב שיקחו את תל אביב ויזרקו את זה לפרובינציה. זה אני לא אוהב. אבל אני חושב שצריך לטפל בתל אביב. בהחלט כן. שאני אגיד לך שאנחנו נחייב אפילו על פי חוק, זה יהיה כמו בית חולים באשדוד. 8 שנים חוק, 9 שנים חוק. אין בית חולים.

אם ההתמכרות היא מחלה אולי צריך לערב את קופות החולים בנושא הזה.

זה דווקא אחד הדברים שאני אשמח לעשות.

דרך אגב כן אפשר להסתכל מה קורה בחוץ לארץ. כי בצרפת ואנגליה יש סידור.

בוא אני אסביר לך בצורה קצת יותר ציורית. המדינה כאן, זה למדתי מכמה חודשים שאני בתפקיד. יש בעיות בתאונות דרכים. אז הממשלה החליטה להעביר את זה לקופות חולים. יש בעיה בטיפות חלב, הממשלה החליטה להעביר את זה לקופות חולים. יש בעיה בבריאות התלמיד – קופת חולים, בריאות הנפש – קופת חולים, תאגידי בתי חולים – קופת חולים. עכשיו
הוספת גם את זה לקופת חולים. מה שיוצא שמשרד הבריאות נהיה סניף של קופת חולים. זה הרי ביזנס לא רע הכול להעביר לקופת חולים. בשורה התחתונה זו קופת חולים. אז קופת חולים היא לא פתרון. הממשלה עושה מקופת חולים קפוט חולים. זה מה שהם עושים. אז זה לא פתרון. עכשיו צריך לחפש את הפתרון.

בשביל הממשלה זה פתרון מצוין.

היום אחר הצהרים ידונו בנושא של חוק הסדרים של בריאות.

להעביר לקופת חולים בלי להרחיב את הסל אז יהיה דרך כל מיני תשלומים נלווים ונוספים.

אבל בשורה התחתונה העיריות זה דבר אחד ומשרד הבריאות צריך בתחום הזה של הטיפול התרופתי לדעתי עוד כ-8 מיליון שקל או 10 מיליון שקל בשביל שהשירות יהיה סביר. לא יהיה בשמיים. היום במקומות מסוימים הוא לא סביר מבחינת התנאים. תנאי העבודה אפילו של העובדים.

עוד לפני שאנחנו מסיימים ומסכמים אפשר לומר על דעת כולם שאנחנו מדברים על חוסר של 8 מיליון שקל לטיפול התרופתי?

אם לוקחים את ההערכה של 3500 שנותנים להם ביום אז כן. זאת התוספת. אבל היות והיום גם יש המתנה וגם צריך יותר אז אנחנו מדברים על 6000? בוא נעשה הערכה מקסימלית. זאת הערכה. אם אתה עושה תחשיבים עולמיים.

אני אתפשר איתך. אתה מדבר אתה יודע מה, שוב אני לפעמים עם האוצר אתה מתווכח על מיליון שקל. שאני אומר להם שאני אעשה את זה בבית כנסת בלילה, אל תסחב, אל תגדיל את הסכומים. ברור זה מה שצריך. ברור שאנחנו לא נקבל את זה. ברור שצריך להתפשר, להתקדם. הלוואי שנתקדם כל שנה שלב שלב אז אני אהיה מרוצה. אני מבטיח לכם דבר אחד, אנחנו במשרד הבריאות נבדוק אם יש עדיין כסף. נשתדל להרחיב את זה בלי תוספת.

בזמן שדיברנו נכנסה איריס ממשרד הרווחה. היתה טענה לפני שנכנס ואני חושב שראוי שתתייחסי אליה, יש טענה על אי שיתוף פעולה לקוי באותן תחנות לחלוקת מתדון בין משרד הבריאות למשרד הרווחה בכל מה שקשור לשיקום תעסוקתי. וגם אני העליתי את העניין של אפשרות שיהיה עובד סוציאלי באותן תחנות מטעם משרד הרווחה. אני לא יכול למצוא שום סיבה למה משרד הרווחה לא יהיה מעוניין שהוא ישתף פעולה בשני הדברים האלה בעיקר ובכלל באותן תחנות.

קודם כל אתה צודק ואני לא יודעת מי אמר את זה. אני אתחיל בנושא שיקום שהוא יותר קטן מהנושא הגדול שהוא קונספטואלי. על שניהם אני מסכימה ואנחנו מסכימים כמערכת. כל הנושא של שיקום תעסוקתי צר לי אבל לא קיים עדיין בכלל לא בשביל משרד הרווחה ולא בשביל משרד הבריאות. נכון לאתמול אנחנו היינו עם חיים מהל בבאר שבע, הישוב הראשון היה נתניה. יש שלושה ישובים שייכנסו לתוך פרויקט שיקום קטן במימון של כולם והחבר'ה של משרד הבריאות נכנסים. נכון חיים?

הייתי צריך להילחם על זה. זה לא מובן מאליו.

לא היית צריך להילחם על זה. זה פשוט לא נכון. אתה אמרת ואני אמרתי לך עוד בשיחה לפני זה שלא תהיה בעיה. לא היה עובד במערכת שהגענו לשם ואמר לא. אם זה לא נכון כדאי שתגיד את זה כי אני פה דוברת אמת. ואף אחד לא התנגד. אז צריך להגיד שזה פרויקט.

הדברים של איריס מספקים?

אני לא יודעת כי עד עכשיו לא היה את זה. אם יש משהו חדש אני לא שמעתי עליו. אף אחד לא עדכן אותי. אולי תספרו לי כי אני לא יודעת על זה כלום.

אז אני אגיד משהו יותר רחב. אני אתחיל מהדבר הראשון ששאלתם אותי וזה משהו שהולך אחורה שאנחנו מסכימים לו אבל זה חוזר לתקציב לכן בחרתי להיכנס לזה שני. מה לעשות ההיסטוריה במדינת ישראל בנתה את השירותים בנפרד. משרד הבריאות בנפרד, משרד הרווחה בנפרד. זה עושה את החלק הפיזי. אנחנו עושים את החלק הפסיכו-סוציאלי. זה לא נכון אבל ככה זה נעשה. כבר לפני כמה שנים ישבנו סביב המדוכה ודיברנו על להכניס תוספות של עבודה סוציאלית לתוך תחנות המתדון והסובטקס, להיות אחראים על החלק הסוציאלי כי אני מסכימה עם זה שזה מתוקצב בפחות מדי, ואמרנו אנחנו מוכנים קונספטואלית לעשות את זה. תקציב אין לנו. אין שום בעיה לעשות את זה. לי אין מאיפה לקחת כסף להקצות עובדים סוציאלים בתחנות המתדון. אני חושבת שראוי וצריך לעשות את זה. אבל זה רק נוגע בעניין תקציבי.

האנשים האלה יגיעו אליכם בשלב מסוים ויגיעו ללשכות רווחה ויגיעו לעובדים הסוציאליים שלכם. בשלב כלשהו זה מגיע לפתחו של משרד הרווחה. למה לא ללכת תחנה אחת קודם, לאותם מקומות, לאותן תחנות של חלוקת מתדון ולהתחיל לטפל שם?

רק כסף.

זה אותו כסף. אפשר לעשות חלוקה של אותו כסף.

לרשויות המקומיות יש 113 תקנים. אני לא יכולה לדרוש מהעובדים האלה לקבל אוכלוסיית יעד נוספת גם אם אפשר היה לעשות את זה באותו מקום וצריך לעשות את זה באותו מקום. שזה דיון ארוך שאפשר לקיים אותו.

אדוני היושב ראש לצערי אני אתן דוגמה מכיוון אחר. שזה אצלי. לפעמים בא רופא שיכול לעשות טיפול קטן לא משנה באיזושהי דרך. הוא לא רוצה לטפל אז הוא שולח את זה לבית חולים. בית חולים זה 1600 שקל ליום מה שרופא זה מאה שקל. למה? כי זה שני תקציבים. אותה קופת חולים שני תקציבים. זה אותו דבר כאן. היה נכון לעשות את זה. אני מציע, אני לא אומר את זה כביקורת. אני מציע בואו נשב על זה ביחד ונחפש דרך.

בשמחה רבה. אגב זה הוצע בפגישה בין המשרד שלנו אליך בתוכנית עבודה בדיוק על הנושא הזה. אני הכנסתי את זה לפגישה שהיתה צריכה להיות עכשיו. אני לא יודעת אם זה התקיים כבר אבל היתה צריכה להיות פגישה בין מנכ"לים.

היתה פגישה אתמול. זה לא עלה.

פסענו צעד קטן אבל הנושא הזה יעלה בעוד כמה זמן כששר הרווחה יופיע כאן. אני מבקש שהשר יבוא עם ראש פתוח וגם עם הצעה קונקרטית.

ברשותך אם אפשר מילה. הנושא של מרכזי הטיפול התרופתי הממושך מטפלים אך ורק מה שנקרא במכורים לופיאטים שרובם סובלים גם מהתמכרויות נוספות. זו אוכלוסייה מאוד בעייתית בקצה הרצף ומאוד מודרים. על מנת לטפל במחלה הזאת חוץ מהטיפול התרופתי נדרש הטיפול הפסיכו-סוציאלי שהוא לא הטיפול הסוציאלי הרגיל שנעשה בלשכות הרווחה אלא גם על ידי אנשים שהמומחיות שלהם היא לנושא של ההתמכרויות כדי להתמודד עם הכמיהה המתמדת לסם. כוח האדם שיש היום לא מאפשר את הטיפול המספק. הקשר עם הרשויות ועם משרד הרווחה יכול לדבר על מעטפת בתחום השיקומי ומעטפת של שירותים סוציאליים, לא של הטיפול בהתמכרות שהיא נושא נפרד. אבל הנושא של המרכז וחשוב שבן אדם שמטופל כמו בבית חולים או כמו במרפאה יהיה לו במיוחד לאור המורכבות של המחלה שיהיה לו את אותו מענה כוללני שמתייחס למחלה בתוך המרכז.


הערה לשאלת השר קודם לכן. קיים פורום לקידום זכויות נפגעי התמכרויות שאפשר גם כן לשקול על זימונם לכאן אם מדברים על נציגים של אנשים מטופלים.

אני הייתי מוכן לשמוע על דוגמה לתחנה לחלוקה, למשל באר שבע.

אני הייתי רוצה לשמוע מהמגזר הערבי.

אני מנהלת מתחם רב תחומי בתל אביב חדש בן שלוש קומות. השם הזמני שלו זה מרכז אביב כרגע. בקומה אחת מתנהלת כבר שלוש שנים מרפאת סובוטקס שהיא פרויקט משולב של משרד הבריאות ומשרד הרווחה. כלומר מטופלים מקבלים טיפול תרופתי במרפאה, מתייצבים על סובוטקס וחלקם מקבלים שירות פסיכו-סוציאלי ביחידות העירוניות לטיפול בנפגעי סמים שמחזיקות מטופלים שאינם נוטלים תחליף סם. אז יש שיתוף פעולה כבר אצלנו וזה מתקדם יפה. זו קומה אחת שכבר פועלת שלוש שנים. קומה נוספת היא מרפאת מתדון שרק עברה לבניין. היא עברה מיפו של 280 איש. דובר פה על שיפור בתנאים הפיזיים. ניכר ההבדל בתנאים הפיזיים במקום החדש וכמה שזה משליך על ההתנהגות של אנשים. ברגע שהם מרגישים שהמקום מכבד אותם שהקירות לבנים, שהם לא עומדים הרבה זמן בתור, אז יש גם הרבה פחות התנהגויות אלימות וגם אנחנו מרגישים הרבה רצון להתקרב למערכת. מה זאת אומרת? יש הרבה אנשים מטופלי מתדון שהם מנותקים, הם רק רוצים מתדון ושום קשר עם המוסד, כי הם מאוכזבים וכל אחד מהסיבות שלו. אבל משהו במקום שנותן את הכבוד גורר הרבה אנשים לחפש את הטיפול, את הקשר עם העובדים הסוציאליים ולעשות איזשהו תהליך שיקומי. אז זו המרפאה של מתדון. הדבר המייחד את המקום הזה זה הקומה הנוספת שהיא נפתחה בעצם רק אתמול רשמית שזה מועדון חברתי. הרעיון הוא לאפשר למטופלים פשוט לשהות בשטח המרכז, בקומה משלהם, שטח די גדול, לשתות קפה, לשחק אחד עם השני, פעילויות שונות במקום שהם יצטרכו לחפש מה לעשות בזמנם הפנוי כי חלקם אינם עובדים, חלקם אינם יכולים לחזור הביתה כי המצב שם הוא לא טוב. בעצם זה שאנחנו פותחים להם כרגע משעה 8 עד 2 את המקום זה מונע מהם לעשות נזקים ברחובות. יש היענות. מטופלים מאוד מאוד מחכים לזה. מה שחסר לנו והיינו רוצים לראות מתפתח שתהיינה שם פעילויות נוספות שתגרומנה לאנשים באמת לרצות לבוא ואולי להפעיל את זה עד שעות הלילה ובאמת לתת מענה, ובחזון כמו שנאמר פה בטווח הארוך שיקום תעסוקתי שזה אולי אחד הדברים הכי חסרים היום אצלנו במקום.

אני שמח להשתתף בדיון שסגן השר נמצא כאן. אני פניתי אליו באופן עצמאי לחדר אצלו בלשכה והוא קיבל אותי ודנו קצת וסיכמנו שתהיה לנו פגישה יותר ארוכה. אנחנו אשפוזית טמרה, היא אשפוזית מעורבת יהודים וערבים. אנחנו נותנים מענה לכל אזור הצפון מקריית שמונה עד חדרה בנוסף לאזורים אחרים כמו פרויקטים שפיתחנו הם הרשות למלחמה בסמים ומשרד הבריאות כמו בפרויקט לוד. מעבירים מטופלים מלוד לטמרה לאשפוזית, מפנים אותם לקהילות טיפוליות להמשך טיפול ארוך טווח. שיקום. עכשיו אנחנו עובדים גם על פרויקט לוינסקי שזה פרויקט עם הרשות למלחמה בסמים ומשרד הבריאות. יש הצלחה רבה בפרויקט הזה שאנחנו מצליחים להפנות כמעט 80% מהמופנים אלינו דרך הרשות להמשך טיפול בקהילות טיפוליות. הצוות שלנו אדוני סגן השר וכבוד היושב ראש, הוא מעורב יהודים וערבים על מנת לתת מענה רגשי, מענה טיפולי לשתי האוכלוסיות למרות שאנחנו מקבלים שמה גם הרבה אוכלוסיית עולים חדשים שמדברים רוסית. יש גם כן צוות דובר רוסית שנמצא במקום. לאחרונה פיתחנו שיטה של שיקום. אנחנו הולכים להכין למטופלים האלה שילמדו משהו ב-21 יום, שיתעסקו וקצת עבודה שיתרגלו, למרות שזה 21 יום. אבל אנחנו חושבים שזה יעזור להם. יש פרויקט ויטראז'ים שמנוהל על ידי מדריכה מקצועית מוסמכת וזה ממלא להם את חצי היום הריק שהם מחכים לקבוצות ולטיפול. בנוסף הקמנו עכשיו גם חדר כושר. מה שנקרא ספא. חדר כושר, סאונה וזה למטופלים. היה ניסיון של חברה אמריקאית שבאה דרך הרשות אמרו שהולכים לפתח טיפול בשיטת סאונה דרך הרשות. זה עוזר מבחינת רעלים שנשארים בתוך הגוף. זה הסאונה. בנוסף לזה אנשים האלה מרגישים שהם בני אדם שהם באמת יש להם הזדמנות, שאנשים אכפת להם מהם וזה גם כן טיפול פיזי. זו בריאות פיזית. מר גלר המפקח הארצי הוא ביקר לפני שבוע. יש לנו 20 מיטות אשפוז אבל הוא ראה 8 מיטות. 8 מיטות האלה הם של לוינסקי והם על חשבון האשפוזית טמרה. אז אנחנו בתור המתנה באמת ועל חשבוננו. תודה רבה.

אני מבאר שבע. מרכז סלע. היתה לנו יומרה, סמים לא עוד אבל יש סמים. קודם כל לקרוא למרכזים תחנות מתדון זה נשמע נורא. אנחנו מתנגדים לזה כי זה קונוטציה לתחנות סמים. תחנה זה דבר שבאים והולכים. אנחנו מרכזי שיקום מכל הבחינות בפרט באר שבע.


אנחנו בממוצע ארצי של המתדון אנשים שאינם משתמשים אלא מטופלים רק באמצעות מתדון או סובוטקס אנחנו עומדים על 62%. זה ממוצע ארצי. אני יודע שכך זה בחיפה ובירושלים. שזה מאוד גבוה. לכן מבחינת התקציב אדם שהוא נקי על מנת לעודד אותו הוא לא משלם 300 הוא משלם מאתיים. כך שהתוספת עוד מאה שקל. דבר נוסף אני הרבה מאוד שנים הייתי והפסקתי וחזרתי. כשהתחלתי לעבוד היו לנו מקרים רב דוריים של אבא וסבא. עבדתי ביפו. היום זה די נדיר. אדם שהוא מטופל באמצעות מתדון ונקי גם המשפחה שלו נקיה, כמעט ואין דור המשך להתמכרות. יש חדשים וכדומה אבל אנחנו כמעט לא רואים את זה. אצלי. אני לא יודע אצל אחרים.

איך אתה מסביר את זה?

באיזשהו מקום המערכת המשפחתית מתארגנת. לשכות הרווחה עובדות יותר נוח עם אדם שיש שקט בתוך המשפחה. זו הערתי. אנחנו גם מרכז שיקום. יש לנו סדנא באימון יצרני. סיפרה ד"ר רושקה. אני חושב שזו דוגמה מאוד טובה. סיימו כ-130 איש בתשע שנים האחרונות. 95% לא חזרו להשתמש. אחת הבעיות זה ביטוח לאומי. הם לא רוצים להפסיד את ביטוח לאומי אז כל מי שעובד זה עבודות שחורות. ברגע שהוא מקבל ביטוח לאומי, הוא נשוי פלוס שניים, יש לו הכנסה כמעט 7000 שקל. הנחה בשכר דירה והנחה בגנים והנחה בארנונה וכדומה. ברגע שהוא מפסיק לקבל את הביטוח הלאומי הוא בבעיה. אין לו מוטיבציה.

מתי הוא מפסיק?

התוכנית של מתדון היא ארוכת טווח. אני יכול לומר ביפו, אדם שהגיע לגיל 92, הבאתי לו את מנת מתדון, הוא מת באותו היום. ותפקד. זה עזר לו לתפקד. אני לא יודע את ההסברים. אני מניח שיש הסברים. שזה כמעט טיפול אחזקתי עד סוף החיים.

תסביר לי למה עד גיל 92 הוא היה צריך לקבל מתדון.

משום שהוא סבל מתגובות של חוסר סם. הוא לא יכל להפסיק. זו ההתמכרות.

העניין של הביטוח הלאומי והשילוב בתעסוקה. מה המוצא? אנחנו רוצים שאנשים יצאו וישתלבו בעבודה. אבל אנחנו לא רוצים שהם יאחזו באופן מלאכותי במחיר של הביטוח הלאומי.

אנחנו במשא ומתן ודיונים עם ביטוח לאומי כבר שנתיים וחצי לדעתי כולל משרד הבריאות ומשרד הרווחה. הרעיון העיקרי הוא שצריך לחלק את המכורים לשלוש קטגוריות. אחת, כאלה שמקבלים הבטחת הכנסה והדרישה שהם יקבלו הבטחת הכנסה שילכו לגמילה או לטיפול במתדון. אין שום סיבה שהמדינה תיתן למישהו 1400 שקל והוא ילך מחר בבוקר או היום לקנות עם זה הירואין. אתה רוצה לקבל את הבטחת ההכנסה תלך לטיפול. אופציה שנייה זו הגדרה של קטגוריה, חלק מהמטופלים כבעלי אחוז נכות נמוך שלא יאפשר להם קבלת גמלה אבל יאפשר להם שיקום על חשבון הביטוח הלאומי כמו שיש למשוקמים של תאונות עבודה וכן הלאה. והאופציה השלישית זה שאדם יוגדר כבלתי ניתן לטיפול. באמת יש אנשים שאתה רואה שהם במקום שאתה כבר לא יכול לעזור להם. להגדיר אותו כנכה ואז שיקבל קצבת נכות כי הוא נכה. אנחנו יודעים שחלק מהמכורים הם נכים לכל דבר. אף על פי שהם לא מוגדרים ככה. עכשיו ביטוח לאומי לא דחה את זה על הסף. זאת אומרת הרעיון נראה להם. יש דיון איתם. אבל הדברים מתנהלים מאוד לאט.

מאוד לאט. אם אפשר לקצר את טווחי הזמן האלה זה מאוד יסייע לנו. זה אחד הדברים הכי משמעותיים פה בכל המערכת הזאת.

בכל זאת אני חושב שצריך משהו משולב בין קיום דרך הביטוח הלאומי לבין קיום דרך תעסוקה והשתלבות בעבודה. לא או זה או זה. שזה לא נכנס בתוך שלושת הקטגוריות שאתה נתת.

מה אתה מתכוון? מי לא נופל בקטגוריות האלה? יכול להיות שאדם מסוים יפול בקטגוריה אחת היום ומחר בקטגוריה שנייה. אבל לדעתי זה כולל את כולם.

ד"ר הרמן מנהל המרכז לטיפול בנפגעי סמים ביפו. הנושא של הביטוח הלאומי העלה כאן נקודה שלטעמי היא מאוד כואבת. מטופלים מקבלים קצבות נכות או קצבות הבטחת הכנסה. חלקם רוצים ללכת לעבוד. עכשיו בזמנו שדיברתי עם הביטוח הלאומי, יש איזה מדרגות. אם אתה מרוויח עד סכום איקס אתה תקבל הבטחת הכנסה. מעל לזה אתה תקבל פחות. מעל לזה פחות. ככה שיש איזושהי אפשרות של חפיפה. עכשיו כשאנחנו פונים לביטוח הלאומי ושואלים עד איזה סכום מותר להם להרוויח? אנחנו לא מקבלים תשובות. הפקידים לא מאפשרים לנו לדעת. כי אז העובדת הסוציאלי יכול לתדרך את המטופל, תשמע, תלך לעבוד באופן רשמי, באופן נקי, אם תרוויח מעל סכום זה אז יקוצץ לך ככה. אז הוא ידע איפה הוא עומד בכלל.

בהבטחת הכנסה אתה לא יכול להרוויח. בנכות אתה יכול לקבל 100% מגובה הנכות. אתה יכול להגיע ל-4000 שקל. בהבטחת הכנסה אתה לא יכול להרוויח.

תסכימו איתי שיש צורך לקיים ישיבה מיוחדת על הנושא הזה עם הביטוח הלאומי והגורמים הנוגעים בדבר ואנחנו נעשה את זה.

עכשיו בביטוח לאומי יש שני גורמים לפחות. גם גורמי הבטחת הכנסה וגם גורמי נכות. חשוב ששניהם ידונו.

אני לא רואה בעיה לשנות שלא לשלול את הבטחת הכנסה על אף שכל פעם שוללים. זה נכון. יש לפעמים מצבים שהם חריגים.

ואז גם יש איזה סוג של אחריות ששולחים אותם להכשרה מקצועית ללמוד מקצוע.

האבסורד פה הוא עוד יותר גדול כששומעים על נתוני ההצלחה המדהימים שיש במרכז בנושא של מישהו שהוא לא עוסק בפשע אלא להיפך, הוא גם יצרני, גם משפר את התפקוד המשפחתי בצורה משמעותית של למעלה מ-90% הצלחה מוכחת מדהימה ומצד שני בעצם פורעי חוק כי אנחנו תומכים בכאלה שעובדים שחור. יש פה דילמה. הרווח הוא עצום למדינה ללא ספק.

המעסיקים מרוויחים מזה.

אנחנו נגיד כמה מילות סיכום. אני מודה לסגן השר והצוות וכל הנוכחים. חזקה עלי הדברים שאמר מר גלר שבשנתיים האחרונות יש שיפור, יש ביטוח של הפעילות בתוך משרד הבריאות ואני חושב שהדברים נכונים אבל עדיין המספר של 39 מיליון זה בעצם אותו מספר שהיה קיים בשנה שעברה. אנחנו נדבר איתך גם כסגן שר הבריאות וגם כחלק מהממשלה. הנושא הזה חייב לקבל סדר עדיפות גבוה יותר. דומני שעל אף השיפור שהוזכר כאן עדיין הנושא הזה צריך להיות יותר מרכזי בעבודת משרד הבריאות. על אף שאני יודע שיש הרבה בעיות והרבה עניינים שאתה צריך לטפל בהם ואתה לא יכול לתת את כל התשובות. אבל עדיין מהדהד בראש שלי אותו מספר שהוזכר בשבוע שעבר שעשינו את הכנס באודיטוריום, שסך הכול הנזקים שנגרמים למדינה משימוש בסמים זה מגיע ל-7 מיליארד שקל בשנה. זאת אומרת כל השקעה במלחמה בסמים היא השקעה משתלמת גם כלכלית. שלא לדבר כמובן על האדם והחברה והביטחון הסוציאלי והאווירה החברתית. לכן אני מבקש מכבוד סגן השר שדווקא בימים האלה שמתקיימים דיונים על תקציב המדינה ועל חוק ההסדרים לתת דחיפה. אם אנחנו לא נגיע לתוספת של 8 מיליון לאותם מרכזי טיפול גם מחצית מזה יחשב להתקדמות שהיא נחוצה. אני מציע שמשרד הבריאות ישקול את הצעת הרשות בנושא של בית חולים להתמכרויות. אני בטוח שגם אתם תגיעו לאותה מסקנה שזה משתלם. ההתחייבות שיצאה מהשולחן הזה שדווקא סגן השר הציע אותה למשרד הרווחה, לבוא ולראות את תחומי שיתוף הפעולה באותם מרכזים. אני לוקח את המילים של חזי ולא אומר תחנות מתדון. אותם מרכזי שיקום. זה צעד בכיוון הנכון. אני מקווה שעד שיגיע שר הרווחה אנחנו נהיה עם דברים יותר ברורים ואז העניין הזה יובא בפני הוועדה. בכל זאת יש מקום אדוני סגן השר להוסיף מכסות לחלוקת מתדון. זה על דעתם של כולם. היום זה עומד על 3500. ההערכה שהצורך הוא 6000. צריך להתקדם בכיוון הזה. אנחנו כמובן, אותו משפט שהופך למנטרה כאן, אני מאוד מבקש היות והנושא של מלחמה בסמים מפוזר על כמה וכמה כתובות נפל בחלקה של הוועדה הזו שהיא תהיה מקום של מפגש בין הגורמים השונים הנוגעים בעניין. אנחנו נקבע פגישה בעניין של הביטוח הלאומי וכל הסוגיה שעלתה כאן. אני מקווה שאנחנו נוכל לעזור. לסיום כל מה שיידרש מהוועדה על מנת לקדם את הנושא מבחינה ציבורית אנחנו לרשות משרד הבריאות כפי שאנחנו חושבים שמשרד הבריאות צריך להיות לרשות המלחמה המקודשת הזאת שאנשים לא יפלו ואם נפלו להציל אותם. תודה רבה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 11:05