PAGE
34
הוועדה המיוחדת לבעיית העובדים הזרים

29.6.2009

הכנסת השמונה עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב ראשון









פרוטוקול מס' 6

מישיבת הועדה המיוחדת לבעיית העובדים הזרים

יום שני, ז' תמוז תשס"ט (29 ביוני 2009), שעה 10:00

הרחקתם מישראל של עובדים זרים לא חוקיים

חברי הוועדה: יעקב כץ - היו"ר

ניצן הורביץ

ח"כ אילן גילאון

עו"ד ענת פישר צין – הלשכה המשפטית, משרד הפנים רשות ההגירה

יוסי אדלשטיין – מנהל אגף לזרים, משרד הפנים רשות ההגירה

מאיר שפיגלר – מנהל יחידת הסמך, משרד הפנים רשות ההגירה

סג"ד אורנה אטלי – המשרד לביטחון פנים, שב"ס

רויטל מלי דנקר – מחלקה קונסולרית, משרד החוץ

נעמה חסון – מחלקת אמנות, משרד החוץ

דניאל אגרונוב – מחלקה קונסולרית, משרד החוץ

עו"ד אביטל שטרנברג – מחלקת חקיקה, משרד המשפטים

רון אלמוג – מתמחה, מחלקת חקיקה, משרד המשפטים

סיגל רוזן – מוקד סיוע לעובדים זרים

אמי סער – מוקד סיוע לעובדים זרים

שחר סומך – פורום פעילים למען עובדים זרים

עו"ד תומר ורשה

גרשון גלמן- יו"ר ההסתדרות במרחב תל אביב יפו

עו"ד עודד פלר – האגודה לזכויות האזרח בישראל

בת שבע פנחסוב

גלעד שרון

נוגה לנגפור - חבר המתרגמים בע"מ

הרחקתם מישראל של עובדים זרים לא חוקיים

אנחנו התאספנו פה היום. אני ישבתי השבוע עם גנות שהוא האחראי, בעצם היום המגמה היא לרכז תחתיו את כל הנושא של רישום האוכלוסין וגם את הנושא של ההגירה. קראו לזה משטרת הגירה. עכשיו החליפו את השם לרשות הגירה. שם יותר יפה. על כל פנים הוא סיפר שיש התארגנות גדולה, ניסיון ליישם את ההחלטה של ממשלת ישראל ב-2008, להביא לגירושם או להגירתם חזרה של שוהים שלא כדין. יש לנו פה למעלה מ-280 אלף שוהים שלא כדין. אני החלטתי לכנס את הישיבה כדי לשמוע מהגורמים שאמורים להתעסק בנושא של החזרתם של השוהים הבלתי חוקיים לארצותיהם. איך המערכת מתארגנת פה משום שאנחנו יודעים שבפעם הקודמת שהדבר הזה נעשה אז זה היה כרוך בצורה לא נעימה ומקרים שהגיעו עד בית המשפט העליון בטענות מטענות שונות. גנות נראה נחוש בדעתו לטפל בעניין בכל הכוח ובעל העוצמה כדי להביא ליישום ההחלטה שעד סוף 2009 באמת מי שלא צריך להיות במדינת ישראל לא יהיה בה. אנחנו פה ביקשנו מהגורמים שאמורים להתעסק, היו לנו כמה ישיבות בכל מיני נושאים. למשל אחד הדברים שלמדנו שאני שמחתי לראות שבעקבות העובדה שלא צריך היום לקבל ויזה מרוסיה כדי להגיע לישראל אז מספר התיירים שמגיעים ארצה כמעט כמספר הזה עוזבים אחרי אותם חודשים כשמדובר על מי שמגיע מרוסיה היום, כאשר לא צריך להביא אותם היום יותר בהברחה ברוב המקרים דרך סיני שזה היה מעשה מאוד חכם והוכיח את עצמו שכיש אשרה מסודרת אז מי שרוצה להגיע לפה בתור תייר או בתור תיירת וזה לא משנה כרגע מה הם עושים פה אז בתחום הזה מרוסיה הם עוזבים, הם חוזרים, שזה חידוש גדול ממה שהיה לפני כן. לגבי המקרים האחרים ישנה עלייה גדולה באי עזיבתם של רוב הנכנסים, הם נשארים ולא עוזבים. אני רציתי לשמוע את ציקי סלע אבל הוא לא נמצא, אז אתה יוסי, היד הארוכה של גנות, לא יעזור לך. מישהו צריך לתת לנו פה את התוכנית. ציקי סלע הוא מנהל יחידת ההגירה. אתה אחראי על מנהל אגף לזרים. אולי תסביר בדיוק מה התוכנית שלכם. איך נערכים ולמה נערכים כדי שקודם כל הגורמים שצריכים להתייחס לזה יתייחסו לזה. כי סך הכול זה הולך להיות לדעתי עבודה לא קלה. מאוד משמעותית ומאוד טראומטית אחרי ששנים לא התעסקו בזה. אני מדייק שלא התעסקו בזה. התעסקו בזה לפני חמש שנים.

לא. התעסקו כל השנים. לאחרונה היתה ירידה לאור השינויים המבניים של המשק. יש בעיות שהעדיפו לא להתעסק איתם.

בואו נשמע קודם כל את יוסי. תגיד מה שאתה יכול. אולי ציקי יגיע בסוף.

אני אומר על הסף שאני לא מייצג את ציקי ואני לא יודע בדיוק מה הן תוכניותיו של ציקי. אבל ברמת העיקרון אני אוכל להגיד שאנחנו בסך הכול מיישמים את החלטות הממשלה. אנחנו לא קבענו אותם ואנחנו לא מחליטים ואנחנו מוציאים לפועל את החלטות הממשלה. זה קצת מצער שבדרך כלל באים בטענות אלינו לגוף האוכף כאילו שזה החלטות שלנו ואנחנו יוצאים הרעים בכל הסיפור הזה.

אתה לא צריך להתנצל.

לא. אני שם את הדברים על השולחן.

יש איזשהו נוהל שכאילו הפקידים אשמים. מקבלי ההחלטות, אליהם צריכים לבוא בטענות. לוקחים נער מהאוצר בן 24 ומפילים עליו את כל התיקים.

לכן אני שם את זה ככה בפתיח. אנחנו אמונים על הרחקת השוהים הבלתי חוקיים מכל המינים ומכל הסוגים שיש היום במדינת ישראל. אני יודע שיש פה כל מיני חילוקי דעות כאלה ואחרים ברמות כאלה ואחרות גם בהיבט המשפטי וגם בהיבט הציבורי. כן קטינים, לא קטינים, כן הורים, לא הורים. כל מיני דילמות כאלה ואחרות.

כן קטינים, לא קטינים, אתה אומר את זה- - -

כולם מבחינתי הם שוהים בלתי חוקיים. עכשיו אם מישהו רוצה להחליט והחליטו בזמנו שנותנים מעמד לקטינים או לילדי עובדים זרים על פי קריטריון מסוים שהממשלה קבעה אז לכן מי שעמד בקריטריון הזה קיבל את המעמד כדת וכדין. קיבל הקטין וקיבלו הנלווים אליו, הוריו ואחיו, כולם קיבלו את המעמד. מי שלא עמד בקריטריון...

עד עכשיו היתה איזו מדיניות שקטה, אתה יודע שאמנם החליטו לפנים משורת הדין אבל היא התקיימה. מה כוונותיכם? זו הבעיה המרכזית. מה אתם רוצים לעשות?

אני לא יכול לייצג את ציקי פה כרגע.

מי זה ציקי?

ציקי זה מנהל יחידת ההגירה. זה הגוף שהחליף את משטרת ההגירה. סגנו הוא ראש הרשות. לכן אני לא יכול לייצג את ציקי פה ואני לא יודע מה תוכנית העבודה של ציקי ומה הוא הולך לעצור קודם. אני אמון על חוק הכניסה לישראל על סמכות להרחקה היא בידי.

זה התפקיד. שמה צריך לעצור אנשים. לא מפה. שמה הם עושים את העבודה אצלך לא צריך ציקי.

לא. לא. צריך גם ציקי כי כרגע יש פה נתון עובדתי.

קיימת במדינת ישראל בורסה של עובדים זרים. זו לא אשמתך כמובן. זה השר שממונה עליך.

זהו. אז אני אומר אני לא יודע מה תוכנית העבודה של ציקי מבחינת מתווה המעצרים שלו. אבל אנחנו בכל מקרה כל עצור שיובא בפני הממונה לביקורת הגבולות יערך לו שימוע וכל אחד הוא תורה בפני עצמה. אין פה כללים כוללים ואין פה הכללה לגבי אוכלוסייה כזאת או אחרת. כל אחד נבחן, טענותיו נשמעות ובסופו של דבר מתקבלת החלטה אם הוא בר הרחקה או לא.

אז מה שהולך להיות פה בפועל בשונה ממה שהיה לפני כן זה יותר לחיצה על הגז ככה אנחנו הבנו. אבל הוא לא נמצא פה. כי אנחנו היינו אמורים ללכת למשטרת ההגירה השבוע, לעשות שמה סיור, והם ביקשו מאוד מאוד שלא נבוא כי אמרו שהם עכשיו בדיוק בשלבי העברה.

אני עוד פעם אומר מה שהיה בתקופה האחרונה כמעט ולא נעשתה אכיפה. מספר חודשים בכלל לא נעשתה אכיפה וגם תקופה שלפני זה שכל נושא הדיונים של השינוי המבנה הארגוני אז חלה ירידה משמעותית בפעילות האכיפה. היום ברגע שהוקמה היחידה החדשה שהיא אמורה להחליף את משטרת ההגירה אני מניח שיחזרו לרמת אכיפה כפי שהיתה נהוגה. זה השינוי שחל אבל זה לא שינוי משמעותי כי זה פשוט מאוד זה חל לאור השינוי המבני שקרה ולאור התפרקות משטרת ההגירה, אז בתקופה האחרונה לא התקיימה אכיפה.

אז אולי נחכה באמת לציקי. הייתי רוצה לשמוע את המשרד לביטחון פנים. הם נמצאים פה? אז אולי מר שפיגלר אנחנו בכל ישיבה שואלים איפה שפיגלר. בוא תשלים את הדברים שאמר יוסי אדלשטיין. אנחנו ישבנו עם גנות השבוע והוא סיפר שאתם נערכים בצורה הרבה יותר רצינית ומאוד משמעותית לבצע את החלטת הממשלה לדאוג לכך שלא יהיו פה כל מי שלא צריך להיות. אז בוא תגיד לי בדיוק את תפקידך כי ציקי לא נמצא פה והוא היה צריך לתת לנו את ההסבר. איך אתם נערכים באופן מעשי לעסק הזה כדי שכל הגופים יוכלו להתארגן. כי אם תהיה פה פעולה טראומטית נאמר שונה ממה שהיתה בשנה האחרונה, קשה יותר והחלטית יותר כנראה יהיו גם צעקות ושאגות. אז בוא רק תיתן לנו סקירה.

תסביר גם מי צריך להיות ומי לא צריך להיות אם אתה יכול במדויק. לא רק איך אתם נערכים אלא מי אתם רוצים להעיף ומי אתם רוצים להשאיר.

אני ברשותך אוסיף על מה שאמר יוסי. יוסי אמר את הדברים בפן שבעצם החלופה למשטרת ההגירה שכרגע הוקמה לא בממדים אלא במסגרת רשות ההגירה אני רוצה להרחיב טיפה בנושא של הפיקוח המנהלי והפלילי שבעצם עדיין עושים עובדי יחידת הסמך לעובדים זרים. אלה שעברו לרשות ההגירה ואלה שעדיין נותרו במשרד התמ"ת. אז בהקשר לכך בחודשים האחרונים ובייחוד ערב חג הפסח האחרון האכיפה בתחום הזה קיבלה, או כך אנחנו רואים את זה, קיבלה תפנית משמעותית מאוד. ישנה אכיפה שמתפצלת לאכיפה פלילית שהיא בעצם מקבילה למה שהיה בעבר עוד לפני העברת העובדים למשרד הפנים ואכיפה מנהלית שנעשית כרגע על ידי אלה שכבר עברו לרשות הגירה במשרד הפנים. אכיפה מנהלית רק בשביל לשבר את האוזן, זו בעצם אכיפה שמוודאת שכל אותם תנאים שנמצאים בהיתר ההעסקה שניתן כדת וכדין למעסיקים פוטנציאלים ו/או לשלוחות פרטיות בסיעוד, אותם גורמים פועלים על פיהם הלכה למעשה. אתן דוגמה, מצב שבו חברה או לשכה פרטית נכון להיום בסיעוד מבצעת השמה לעובד כשהעובד לא מגיע אל המקום המיועד, כאשר לשכה פרטית לא מבצעת ביקור בבית המטופל המיועד לקבל עובד זר טרם הבאת העובד הזר על מנת לוודא את הצרכים האובייקטיביים של אותו מעסיק ולהתאים אותם לנתונים של אותו עובד שאמור לבוא ולסעוד אותו. אלה סתם לדוגמה כל מיני תנאים שנמצאים בהיתרים וברישיונות של הלשכות הפרטיות. הסנקציה היא מאוד משמעותית. היא יכולה להגיע למצב של ביטול ההיתר בפן המנהלי. ממש אפשר להטיל שם מגבלות, תנאים. לדוגמה אם אנחנו תפסנו במסגרת הפעילות שלנו מעסיק שהטריד למשל עובד סיעודי או לא שילם לו את השכר אז אנחנו יכולים להטיל שם מגבלות כמו למשל שאותו מעסיק יוכל לקבל ארך ורק עובד ממין זכר או לחילופין הוא יצטרך להפקיד ערבות כדי לוודא שאת השכר לעובד העתידי הוא ישלם כדת וכדין או לוודא שהוא שילם את מלוא השכר לאותו עובד שכבר היה במחיצתו וכך הלאה. זה בפן המנהלי. אני כבר מודיע לכם רבותיי זה כמעט ולא היה בעבר. אני בטח לא אחטא אם אני אומר שזה לא היה בעבר. אז בחודשים האחרונים הדבר הזה נעשה ביתר שאת.


בפן הפלילי גם כן התארגנו בצורה אני מקווה אולי קצת יותר טובה ממה שהיה בעבר. והאכיפה יוצרת הרתעה. ההרתעה מתבטאת בתגובת המבוקרים, המפוקחים במכתבים שאנחנו מקבלים, בפניות אלינו. ואני מקווה שהדבר הזה רק ייתן את התשואה הנלווית למה שתעשה היחידה של יוסי ושל ציקי. זה לגבי הנושא המנהלי והפלילי שלנו.


לגבי השילוב של העובדים, של יחידת הסמך לעובדים זרים מן העבר. ביחידה בראשותם של ציקי ויוסי בהווה אז אנחנו גיבשנו איזשהו מודל של עבודה משותפת שכשמגיעים לאותו מקום ובודקים את העובדים הזרים ואת תקינות שהייתם שמה, תיעשה קודם כל אכיפה של תפיסת העובד שנמצא שלא כדין באותו מקום והעברתו בהליך מסודר עד כדי הוצאתו מן הארץ.

תפיסת העובד מדובר על עובד שעבר זמנו?

עובד זר שנמצא שלא כדין.

שמה זה אומר?

לא כדין זה יכול להיות שתי אפשרויות. זה יכול להיות אפשרות שהוא הלך לעבור אצל מעביד X, לא עברו 36 חודשים והוא עדיין נמצא פה, והוא נחשב שהוא לא כדין משום שמאיזושהי סיבה הוא הפסיק לעבוד. ויכול להיות מי שלא כדין שכבר עבר זמנו. האם יש חלוקה בין שני הסוגים של השוהים שנמצאים שלא כדין?

כן. קודם כל בתחום הסיעוד אם העובד מתקבל לעבודה אצל מעסיק בטרם מלאו לו 51 חודשים הוא בעצם רשאי להישאר בארץ עד יומו האחרון של המעסיק האחרון שהיה לו ואין מגבלת זמן.

זאת אומרת שבמידה ומאיזושהי סיבה המעסיק מת או המעסיק חלה או המעסיק עזב אותו מישהו צריך למצוא לו עבודה במקום אחר.

אני אתן דוגמה אחרת. נניח לצורך העניין אני עובד סיעודי ומלאו לי בארץ 4 שנים ולא עלינו המעסיק שלי נפטר או עזבתי אותו מסיבה כזאת או אחרת וביצעו עבורי השמה אצל מעסיק אחר והמעסיק הזה שייבדל לחיים ארוכים חי עוד 20 שנה אני רשאי להישאר בארץ עוד 20 שנה.

מי עשה את ההשמה?

הלשכות הפרטיות. לגבי מצב של תפיסת אנשים. אני מניח שיוסי בקי הרבה יותר ממני אבל אם אני אוסיף על מה שהוא אמר, לא שמעתי את כל מה שהוא אמר, אז כמובן המצב שבו עובד נמצא מעבר לתקופה המותרת בדין מצב שבו אין לו מעסיק מסודר, מצב שהתגלעו כל מיני תלונות בגין התנהגותו ונמצאו כנכונות מבחינת הבדיקות שנעשו בנושא הזה, אני מניח שיש כל מיני כללים. בודקים כמובן את כל הדברים האלה בטרם קבלת החלטה ורק בסופו של הליך אם ההליך מצדיק את זה אז מוציאים את העובד הזר מן הארץ.

שאלה. הוא עבד אצל מעסיק איקס ומאיזושהי סיבה כמו שאמרנו הוא הפסיק לעבוד אצלו. מי זה שמבצע את ההשמה לגבי עבודתו אצל מעסיק אחר? אני מדבר על סיעוד כרגע.

לשכה פרטית. העובד והמעסיק זכאים ללא שום מגבלה לבחור איזו לשכה שהם רוצים והעובד רשאי לבחור את המעסיק שבמסגרתו הוא יסעד אותו.

ההשמה היא רק בתחום הסיעוד? או ההשמה גורפת?

ההשמה היא בכל תחום. כרגע הוא שאל אותי על תחום הסיעוד.

נניח שהבעל בית נפטר, אני מחפש לי בחור צעיר ואיתו נשאר עד סוף חיי.

אם לבחור הצעיר יש היתר העסקה כדין מה שאמרת נכון.

בתחום החקלאות הבעיות הן הרבה יותר קטנות. גם שם קבעו תאריכים. אתה לא השתתפת בדיונים הקודמים אבל פה ושם זה הולך להיגמר בתאריכים מסוימים, גם החקלאות. ויש דברים נוספים שמטפלים. הנושא של ה-IOM זה תחום אחר. הוא פחות בעייתי. התחום של הסיעוד הוא יותר פרוץ כי גם אין מגבלה על הבאה של עובדי סיעוד וזה רק הולך וגדל.

הסיעוד זה המקום היחידי שאין החלטת ממשלה לגבי מכסה מסוימת.

שפיגלר, שתי שאלות. אחת, מה קורה כשהעובד הזר נכנס לארץ, לא מצא עבודה, הגיע לפלייניג ויזה, או עובד זר שמעסיקו נפטר אחרי שנתיים הוא בא לחברת כוח אדם ולפי הדיווח שאנחנו מקבלים חברות כוח האדם אומרים לו מצטערים, לא צריך. כי יש פה קסם. כשמגיע עובד זר לחברת כוח אדם מסתבר שלא צריך עובדים זרים. כשצריך להביא עובד מחו"ל מסתבר שכן צריך עובדים זרים. איך מיישמים את הדבר הזה כדי שהאנשים האלה שהגיעו לעבודה כחוק ולא מיצו את תקופת שהותם החוקית לא יגורשו אלא יושמו מחדש?

מה השאלה השנייה?

והשאלה השנייה היא בסדר, אנחנו מבינים שהיה אמור להיפתח מאגר בענף הסיעוד ואני הבנתי מגורמים בתוך משרד הפנים שהרישום, חלק מהרישום נגמר, למעשה עוד אין מאגר. מתי אנחנו נראה מאגר שפעיל שעובד זר יודע שתמיד הוא יכול להגיע למשרד הפנים ולהירשם וכך תמצא לו עבודה כי החברות הפרטיות, מה לעשות, מכל המחקרים שעשיתי עד היום עולה, הדבר האחרון שהן רוצות זה עובד זר שכבר הגיע לארץ ואי אפשר לגזור עליו עוד פעם קופון.

אוקיי אז אני אשלב את התשובה שלי לשתי השאלות שלך. הרציונל של החלטות הממשלה זה לעשות את הכול כדי להקטין את מספר העובדים הזרים שנמצאים בארץ. אנחנו מדברים על חוקיים ועל לא חוקיים. לגבי לא חוקיים כל בר דעת מבין שצריך לעשות את הכול כדי להוציא אותם מן הארץ ולגבי החוקיים צריך לעשות את הכול שהם גם יהיו במינון הנכון על פי החלטות הממשלה. כך שהמוטיבציה שלנו וכך גם אנחנו מנתבים את הפעילות שלנו מבחינת מדיניות היא לעשות את הכול כדי למצות בראש ובראשונה עד תום את הפוטנציאל של עובדים זרים שנמצאים בארץ בכל תחום שלא יהיה. זה בבניין, בחקלאות, בסיעוד, בתעשייה, בעצם בכל תחום שבו מדינת ישראל מאשרת לקלוט עובדים זרים לעבודה.

עוד פעם זה לא מופנה אליך. אם רוצים לצמצם עובדים זרים לא נותנים אישורים לקבלנים וליבואנים להביא אותם. נקודה. לא מביאים הרבה עובדים זרים ומגרשים. זו לא הנקודה אבל זה לא בתחום ההחלטות שלך.

אלה החלטות ממשלה. מה שכן החלטות הממשלה לאורך השנים, כנ"ל חוק התקציב לשנת 2009-2010 מצמצמים את המכסות. לראייה בתחום הבניין זה ירד מ-12 אלף ל-9000, מ-9000 ל-8000. החלטות הממשלה כחוט השני לפחות בשנים האחרונות מצמצמות את המכסות כדבר שכמעט בשגרה. גם צריך להבין שיש עוד צדדים למתרס. ללכת ולקבל החלטה שיש בה כדי לומר שעד היום היתה מכסה מסוימת וממחר אין כלום, אנחנו יודעים שאפרופו בלשון המחוקק לפעמים יש תקנות שהציבור לא יכול לעמוד בהם והתקנה הזאת היא בטלה ומבוטלת. זה ברור כשמש. אז אני מניח שמנסים ליצור איזשהו מאזן בין מציאות לבין צרכים ורצונות. על בסיס המאזן הזה גם מתקבלות החלטות הממשלה לעניין צמצום המכסות. אנחנו עושים את הכול כדי שלא יהיו תופעות שהיו בעבר.

אתה יכול לתת לנו דוגמה לצמצום המכסות?

כן. אמרתי למשל בבניין, זה ירד מ-12 אלף לתשעת אלפים. מתשעת אלפים הורידו את זה לשמונת אלפים. זה אמור לרדת לחמשת אלפים, לאלפיים ובבוא העת לכלום. למשל בתעשייה מאלף מאה לשבע מאות. משבע מאות זה אמור לרדת למיטב זיכרוני לחמש מאות אלף מאתיים.

בוא ניקח את כולם בחתיכה אחת. בניין, סיעוד, הסעדה, הכול.

אז תראה, זה מדורג כפי שציינתי כרגע. זה לא שהיום יש אלף ומחר אין כלום. זה יורד בצורה מדורגת. ההיקפים הגדולים של העובדים הזרים הם בעיקר בבניין.

כמה עובדים זרים נכנסו השנה לארץ?

בעיקר בחקלאות.

לא רק בחקלאות. כמה בסך הכול עובדים זרים בכל התחומים נכנסו לעומת השנה הקודמת?

אין לי כרגע מספרים אבל מה שאני יכול לספר,

לא. יש טענה פה שהכניסה לארץ של עובדים זרים מצטמצמת ואז אני מקבל תשובה ענפית. אני רוצה לקבל תשובה כללית, לא ענפית.

אז אני אגיד לך כתשובה כללית ברמת העיקרון השנה נכנסו לארץ רק עובדים בתחום החקלאות ובתחום הסיעוד. תחום הבניין, תעשייה ומסעדות לא נכנסו.

אני מעניין אותי מספרים. לא יודע חקלאות.

אנחנו יכולים להמציא את המספרים.

כמה נכנסו בסיעוד?

ב-2007 זה נתון אחרון. אבל המספרים בגדול הם מספרים נכונים.

אני אומר לך בחקלאות נכנסו סדר גודל של כ-3500 אם אתה שואל אותי ובסיעוד אני מניח שנכנסו גם כן כמה אלפים.

המספר של הסיעוד עלה ב-2008 לפחות בעשרת אלפים. זה לא נתון סופי. כמות ההיתרים עולה.

בסיעוד האנשים חיים יותר. אין הגבלה. לצערי הרב יש גם יותר נכים. יש דברים. זה גדל.

בתי המשפט מצהירים, המדינה מצהירה שיש עשרת אלפים עובדי סיעוד בעודף למספר ההיתרים.

אילן, בסך הכול היתה ירידה גדולה ביום שקיצצו את המכסות בבניין. כיוון שדיברנו על זה שבבסיס שלהם הם הגיעו ל-80 אלף והיום יש 9000 בארץ כלומר הירידה היא של 90%. הבעיה היא שגם המספר בסיעוד גדל ואין עליו הגבלה וגם יש בעיה שנוטים לא לדון עליה שזה הסיפור של אנשים שנכנסים לא כעובדים זרים על אשרת תייר ונשארים לעבוד, וזה כמעט מחצית מהמספר של הלא חוקיים שמדברים עליו בארץ וזאת שאלה שגם כן כדאי לדבר עליה. זאת בעיה מאוד גדולה כי תמיד יותר נוח כשעושים מבצעי גירוש ללכת עכשיו ולפול עכשיו על מי שיודעים איפה הוא אבל מה עושים כדי לתפוס את האנשים האלה שנכנסו שלא כחוק, שאנחנו לא יודעים מי הם שתופסים מקומות עבודה שגם בהגדרה של הממשלה הם של ישראליים ואותם הרבה יותר קשה לתפוס. מה לעשות? הם לא מופיעים בשום מאגר, בשום רישום. איך את האנשים האלה מוציאים?

אני אומר לך. בגדול בסופו של יום זה רק פיקוח ואכיפה. כל בר דעת מבין שאם יש מעשים שלא ייעשו ואין מי שיפקח ויוודא שהמעשים האלה לא יהיו כדאיים לביצוע אז האנשים ימשיכו לעשות את זה כדבר שבשגרה. זה ברור כשמש. לשם כך בעצם פעלו ברשות ההגירה בכל מה שנוגע לאותה יחידה של ציקי ושל יוסי וגם אצלנו מנסים בכוח האדם הקיים למנף ככל שניתן את האכיפה ואת הפיקוח, ליצור הרתעה שתגרום לכך שאדם יחשוב פעם ופעם שנייה ופעם שלישית לפני שהוא עושה מעשה שיש בו משום חריגה מהוראות הנוהל.

יש לך למשל את העובדה שעם הממשל ברוסיה, אז פתרו בעיה. זו היתה בעיה נקודתית בעיקר שזה היה בתחום הזנות אז את הדבר הזה נמצא לו פתרון מקורי וההחלטה לוותר על הויזה מרוסיה נמצאה כהחלטה שהוכיחה את עצמה לפחות בחמישה החודשים הראשונים. תגידי לי אתם יש לכם תשובה להתארגנות המעשית בשטח, מחר, פתאום עוצרים 30 אלף אנשים, ילדים, נשים, איך מחלקים אותם? איפה שמים אותם?

יש היום, מוקצים בתוך מתקני השב"ס כ-2600 מקומות כליאה.

זה מה שיש? לא, כי אני הבנתי מגנות שהוא הולך בעוצמה כזו שהוא הולך לעשות מהפכה. אבל כיוון שיש לנו 118 אלף עובדים זרים אבל עם הכוחות שלו לך תדע מחר פתאום הוא יעצור לך 20 אלף או 15 אלף. אז יעצרו רק 2500?

הכוונה היא לא לעצור.

אלא להכניס אותם לתוך מסגרת. שמה אתם ערוכים מבחינה, יש לכם בתי ספר, גני ילדים עד שמגרשים אותם, מה עושים איתם? איך מטפלים בהם? ילדים, נשים? מה בדיוק התוכנית?

מעבר למשאבים שקיימים היום באמת בשני המתקנים שמחזיקים את מבקשי המקלט אין כרגע. יש שיתוף פעולה מצוין.

אתה שואל שאלה אחת ומרחיב אותה. ברמת העיקרון ישנם 2600 מקומות כליאה שמוקצים לשוהים בלתי חוקיים. ישנו מתקן שהוא מיועד, הוא הוכשר על ידי כל הגורמים לאכלס בו קטינים ומשפחות. ושמה יש פקידות מחשב, יש עובדת סוציאלית, יש מורות לעברית, מורות לאנגלית. זה היה עד היום בחדרה במתקן אחד והיום מקימים את זה במסגרת מתקן אחר. זה מתקן שאושר בכל הערכאות כמתקן מתאים.

גם בקציעות.

בקציעות זה זה. אבל פה זה יותר... עם מחשב והכול. מה שרציתי להגיד ליושב ראש שברמת העיקרון ה-2600 מקומות האלה הם לא נוצרו לצרכי מעצר וענישה. הם נוצרו לצרכי הבאה והרחקה. ואז אמור להיות איזה תהליך של שבוע ימים. המעצר והרחקה.

כמה זמן זה בדרך כלל לוקח הלוא המדינה צריכה לקבל אותו. במידה והיא לא מקבלת.

לא. אם הוא נתין של המדינה והוא מזוהה ויש לו מסמכי נסיעה אז הוא טס למדינתו.

לא לפני 72 שעות.

ברמת העיקרון למדינה שיש לנו קשרים דיפלומטיים איתה ויש לה פה נציגות אז אנחנו ורמים אם אין לו מסמכים, הוא איבד אותם, אז פונים לקונסול, הקונסול מזהה אותו ומנפיק לו תעודת מעבר או דרכון.

אז 2600. והאלפיים שש מאות האלה צריכים להיות.

זה סבב כזה.

מה לגבי, אם נניח אדם שנעצר יש לו אישה, יש לו ילדים, יש לו תינוק.

אנחנו בוחנים כל מקרה, כל דבר לגופו. היו מקרים בעבר, יושב פה עורך דין תומר ורשה, הוא יכול להעיד על זה. היו מקרים בעבר שעצרנו את אב המשפחה ובא עורך דין תומר וביקש לאפשר לו להשתחרר והוא ייקח את אשתו ואת ילדיו ויצא מרצונו. אז עשינו גם דברים כאלה. תראה, אני לא רוצה לעצור אף אחד. לא רוצה לעצור אף אחד. מבחינתי שיקומו ויצאו. פנו אלי אתמול מספר גופים שיש להם אנשים שרוצים לעזוב ואין להם אפשרות מימון. אנחנו נעזור להם באפשרות המימון של כרטיס הטיסה ושיעזבו. אני לא רוצה לעצור.

עוד שאלה אחת שמטרידה אותי. הודעה לעובדים הזרים. הלוא כמו שאתם אמרתם בחודשים האחרונים, בשנה שנתיים האחרונות אתם קצת הורדתם את הלחץ על הדוושה בפועל בהתארגנות הפנימית שהכול עבד תחת כותרת אחת, לרשות אחת, תחת מנהל אחד. צריך להודיע להם. צריך להודיע לעובדים הזרים יש איזו פעילות שנעשית פרסומית.

אני לא חושב שאני צריך להודיע להם. אם הוא שוהה בלתי חוקי אני צריך לתאם איתו?

לא. לא. עובד זר שהוא בן אדם. עובד זר שהוא שוהה בלתי חוקי. אולי הם לא יודעים אפילו שהם לא חוקיים. הם עבדו כחוק. סתם אני שואל שאלה. יש פה, מסתובבים פה מדובר פה על עשרות, מאות אלפי אנשים שמחר פתאום, יש איזו פעולה שנעשית? אני מדבר על ישראלים שמסתובבים מחר באמריקה ונמצאים שמה כמה שנים.

אנחנו לא אמריקאים.

הוא גם לא עושה איסוף של משפחות שלמות.

אני שואל שאלה מוסרית. האם נעשית פעולה שמודיעים ברדיו ובטלוויזיה בשפות שונות, דעו לכם אנחנו נכנסים עכשיו למערכת של אכיפה. מי שרוצה לעזוב יעשה א,ב, ג, יבוא לרשות ההגירה ויקבל ליווי. מי שלא רוצה שיתארגן יגיד שלום למשפחה שהוא עוזב.

אולי להמשיך את השאלה של היושב ראש. אולי אפשר לכוון את העניין למה שנקרא עזיבה מרצון. ברגע שאתה מודיע להם או עושה מסע פרסום שאתם הולכים לעשות גל של אכיפה ככה קפדנית ואתה נותן להם נגיד פרק זמן של שלושה חודשים לבוא מרצונם להירשם ולעזוב מרצונם. אנשים לא רוצים להיעצר באמצע הלילה. ככה אתה גם חוסך מבחינתך את המעצרים האלה, את התמונות הקשות, את כל הסיבוכים. הם יבואו מרצונם. אני חושב שלפני שלוש או ארבע שנים היה מבצע של עזיבה מרצון והרבה באו מרצונם. לא רוצים להסתבך. זה לא פושעים או עבריינים. אתה אומר להם יש לכם כמה חודשים.

כמו עם חיילי המילואים. אתה נותן להם חודש להביא את הנשק. מי שלא יביא את הנשק...

אולי זה פתרון יותר מוצלח. פה אין קונפליקט.

מר שפיגלר חשבתם על הדבר הזה? זה דבר שדנתם עליו?

אתה רוצה תשובה?

חכה, תן לאילן להוסיף עוד שאלה.

האמת היא שהסיבה שאנחנו נזעקנו לפה שני שליש מהסיעה כי אנחנו שומעים שהולך להיות מבצע גירוש לקראת סוף החודש הזה תחילת חודש אוגוסט שאתם נערכים לכך. עד כמה שידוע לנו ואנחנו האחרונים שנגיד שלא צריך לכבד את החוק. אנחנו בעד לכבד את החוק כמובן. היתה איזושהי מדיניות, אולי לפעמים מדיניות שבשתיקה והסכמה עם הארגונים שמטפלים בעובדים זרים שלא עושים גירוש, בוודאי לא של ילדים, בוודאי לא משפחות. לכן הטענה שלי היא לא אל הפקידים כי אין מה לדבר איתם. הם תמיד יכולים לטעון שהם מבצעים הוראות. אני לא כועס עליהם אף פעם חוץ מאשר כאשר הם עושים את זה בתיאבון רב מדי. זאת אומרת בהתלהבות מסוג העבודות האלה. אלה הן עבודות שלא צריך לעשות בהתלהבות. אני לא אומר פה דברים על עמדתי העקרונית. כמה אני שונא את העבודה הזרה וכמה אני לא מייחס את העבודה הזרה ולא את העובדים הזרים וכאן צריך לעשות אבחנה דקה בין עבודה זרה לעובדים זרים. האנשים האלה בסופו של דבר הגיעו הנה. בסופו של דבר מכלול בגלל שיקולים שהיו שיקולים לא מתוך דאגה לפיליפינים ולא לסינים ולא לאף אחד אחר, שיהיה ברור לגמרי. מתוך צרכים מסוימים שהם צריכים להיות צרכים בסיסיים ומינימאליים ומתוך מכונה משומנת שהופכת לבורסה של עובדים זרים ולכן אתה שואל את עצמך, הרי יש פה 280 אלף עובדים זרים. זה תלוי כמה זמן האשרה הזאת נמשכת. כמה אפשר לתת רווח בגלגול בורסאי של עובדים זרים. זה מה שקיים במדינה כאשר חלק מהמעוניינים המרכזיים והראשיים זה אנשים שמעורבים בתוך הפוליטיקה. רק לפני שבוע היתה לנו דוגמה מן הסוג הזה. אני לא אכנס אליה. על הנושא של רישיונות. ולכן חוכמת מעשה בכוונה תחילה בעולם כזה של הגירה היא קודם כל לדעת להיערך בכניסה לשדה התעופה, לא ביציאה ממנו. זה דבר ראשון.

עכשיו תארו לעצמכם איזה מחזות הולכים להיות בשבוע הבא. אם תגידו שהדבר הזה בכלל לא הולך לקרות אז אנחנו הוזים ואין שום דבר כזה. זאת אומרת אנחנו יושבים פה ומדברים האם יש לנו מחשבים וצבעי פנדה בבתי הסוהר לילדים. תגידו אתם יצאתם מדעתכם? על מה אתם מדברים? זה מזכיר לי את אלה שאמרו להם לעשות צינורות דם עד באר שבע. והם אמרו שצריך לעשות את זה בזווית ישרה ואחרי זה לרדת למטה בשיפוע. על מה אנחנו מדברים? אז לכן אני רוצה שתהיה אדוני היושב ראש קריאה פה של הוועדה הזאת לעשות בעניין הזה מורטוריום מוחלט על מה שנקרא עכשיו משפחות וילדים. כל מה שמרכיב אותו, אבא, אימא וילדים תעצרו רגע, לא קרה שום דבר. לא בורח כלום. ולטווח רחוק צריך למצוא פתרון שהוא פתרון מצד אחד להפסיק את התופעה של כניסה פנימה. לא לעשות טעויות שעושים אותם במקומות אחרים כמו באירופה למשל, טעות גדולה מאוד. או להחליט מה אתה רוצה להיות. אי אפשר כאן לאורך יותר מדי זמן לקיים עם של עבדים בפנים ולרדוף אותם כל הזמן. אתה שואל אותי, אני הייתי הולך על מורטוריום מוחלט. כל מי שרוצה עכשיו שיישאר. זאת האחריות שצריך לשלם עבורה. וכל השאר שלא ייכנסו. במקביל צריך לעשות דברים מסוימים. צריך לתת עבודה מועדפת לנושא של סיעוד שכל כך חסר כאן. צריך לתת כל מיני מנגנונים של פיצוי. אני לכם אומר, לגנות, לשרים הממונים שזה שני שרים בעניין הזה. אנחנו נדבר איתם, אני רוצה שתצא קריאה מהוועדה. תעצרו את החיזיון הזה שאתם מתכוונים לעשות פה בחודש הבא. תתנו קודם כל בשלב זה חנינה כוללת לכל מי שהוא משפחה כאן. יכול להיות שזה נשמע מטורף אבל זאת היא האמת. אם זה לא נעשה עד עכשיו זה המצב המטורף. אני לא רוצה לשמוע איך אתם נערכים בתוך בתי הסוהר לקלוט ילדים בני 7, זה פשוט מטורף. על מה אתם מדברים?

מה בכל זאת בעניין העזיבה מרצון?

אם אפשר להתייחס. שמי תומר ורשה. אני עורך דין פרטי שבשבע השנים האחרונות מייצג זרים וזכויות אדם כלפי משטרת ההגירה. בדיוק בנושא של עזיבה מרצון יש הבדל בין אוכלוסיות, נאמר עובדים זרים וכולי שהגיעו לכאן וזרים לא חוקיים שהסתננו נאמר לפני שנה לתוך מציאות קשה של הגירה שהם ידעו מראש שירדפו אותם וכולי, לבין משפחות ושוהים ותיקים שהגיעו לפני 10 או 15 שנה במצב שעוד לא היתה אכיפה ולמעשה השתקעו כאן והיום צריך לדעת איך לטפל בהם. גם הם יודעים שלמעשה אין להם עתיד בארץ. אבל גם אין להם את הכלים לקום ולעזוב היום. מדובר מבחינתם ב-relocation, גם לחזור למדינה שלהם או לחזור למדינות אחרות ששם יש להם משפחות. צריך לדעת איך לעזור להם לקום ולעזוב. העובדה היא שבשבע השנים האחרונות יש פה הרבה מאוד שוהים ותיקים שלא עצרו אותם עם אישום שזה לא עובד. משום שיש בעיה גם מוסרית וגם ביצועית עם משפחות וכולי.


אם הדרך היחידה היא עזיבה מרצון צריך שיהיה גם אפקטיבית וישימה. הפרויקטים שנעשו בעבר על ידי משטרת ההגירה ומשרד הפנים היו מתן פרק זמן של חודשיים שלושה להתארגנות. זה לא כל כך עבד משתי סיבות. ראשית זה לא מספיק זמן למשפחה לבוא ולתכנן את עתידה ולמצוא לעצמה את המקום המתאים ולארגן לעצמה את התנאים לקום ולעזוב. ושנית לאחר שנים ארוכות של שהייה בלתי חוקית בישראל למעשה אין להם אפשרות לעזוב לאף מקום אחר משום שהם היו פה לא חוקיים.

איך זה מסתדר עם החלטת הממשלה שהחליטה שעד 2013 והורתה לגנות שהוא ראש מנהל האוכלוסין לדאוג למשטרת ההגירה.

החלטת הממשלה לא רלוונטית.

שאלה מוסרית. אבל אחרי השאלות המוסריות שלך ממשלת ישראל החליטה מה שהחליטה ואני את הדיון בוועדה פה, אנחנו לא באים לעקר את החלטת הממשלה.

שתפסיק לתת רישיונות.

זה לא בכוחנו חבר הכנסת אילן גילאון.

מה זה הצביעות הזאת? הרי הממשלה לא מתכוונת לכך.

אנחנו שתי הסיעות שלנו ביחד הגודל שלנו הוא כגודל הסיעה העתידית של מופז.

יש פתרון שהצגתי בפני שר הפנים שטרית דאז בינואר השנה. ואחר כך העברתי את זה לאלי ישי אדוני. אני באתי בהצעה שנותנת פתרון ראוי איך לטפל בכל השוהים הותיקים בישראל לרבות משפחות. ההצעה באה ואמרה דבר כזה, לתת להם אשרת עבודה זמנית לתקופה של שנה בלבד על מנת שבתקופה הזאת הם יתארגנו, יעבדו פה ויצאו מישראל בתום השנה. ולמה זה טוב? מכמה סיבות. קודם כל מבחינת מדיניות ההגירה זה משתלב, זו תקופה של שנה, זו תקופה שבטלה בשישים. בדרך הזאת הם יכולים למצוא את מקומם ביעדים אחרים בעולם משום שלמעשה זה הכשיר את השהות הבלתי חוקית הקודמת שלהם ובשנה הזאת הם באמת יכולים לקום ולהתארגן ולעשות ולצאת.

עורך דין ורשה, עכשיו היו שנים שלא היה בהם לחץ. היה להם זמן מספיק להתארגן.

היתה אכיפה קשה מאוד. זה קודם כל. אני אומר מניסיוני. מר אדלשטיין אכף את הדברים בצורה מהותית ודבר שני, כאשר משפחה יודעת שבכל יום עלולים להיכנס ולעצור את אב הבית וקשה לו להתארגן, אפילו לצאת ולארגן מכולה, או למצוא עבודה וכולי. עכשיו למה הפתרון טוב לשנה הזאת? כי בשנה הזאת ראשית אתה מקבל מאגר מידע אדיר על כל אותם שוהים בלתי חוקיים. אני מדבר גם על שוהים ותיקים לצורך העניין.

מה זה נקרא ותיק לצורך העניין?

עשר או חמש עשרה שנה.

עשר שנים זה דבר אחד, חמש עשרה שנים זה דבר אחר.

אדוני פנו אלי קבוצה שהתאחדה מכל אפריקה, מכל מדינות אפריקה שהרי משם מביאים חלק גדול. יש לי כאן תיעוד של כ-500 איש שלמעשה מדינת ישראל לא יודעת על קיומם.

ומה שטרית ענה לך על כל הבקשות שלך?

ואז הם נרשמים אז יש לך תיעוד.

אני אגיד לך למה זה טוב. קודם כל ברגע שאתה נותן להם אשרה כבר יש להם מה להפסיד.

אבל אני מניח ששלחת את זה לא רק לשר שטרית, שלחת את זה גם לשר ישי לאחרונה ושלחת את זה לשר התמ"ת. מה הם ענו?

יש בפניך סיכום דיון מינואר של שטרית שגם מר אדלשטיין היה בו. ולמעשה הם באו ואמרו שההצעה תיבדק. זה היה ב-14 בינואר. מופיעים כאן כמה עותקים. דבר שני, בעקבות כתבה שהיתה בעיתון על הסיפור הזה אז קיבלתי עוד מכתב מלשכת השר מה-21 באפריל, כלומר לפני חודשיים שרשות האוכלוסין עוסקת בנושא של עזיבה מרצון ומגבשת המלצות בעניין. כלומר הנושא עלה על הפרק ואני הבאתי בפניהם את היתרונות. עכשיו היתרון המהותי זה, היום אין להם מה להפסיד החבר'ה האלה, עם הגב לקיר, שאתה מכוון אקדח לאדם שעומד בראש הצוק אז מה לעשות, אין לו באמת אלטרנטיבה.

איזה כמות עומדת להיות מגורשת? 118 אלף. עורך דין ורשה רק תגיד לי, מתוך 118 אלף העתידים להיות מגורשים על איזה אחוז אתה מדבר?

יפה אדוני. תראה ההתארגנות שהצלחנו לעשות בזמן קצר כדי לפנות לשר כעת מדובר על 500 איש אבל אלה מנהיגי הקהילות ומובילי הדעה. יש כאן מנהיגי כנסיות וכולי. זה פילוט שאפשר להרחיב אותו לכלל השוהים הבלתי חוקיים שמוכנים לקבל עליהם את המתווה הזה של אשרה לשנה כנגד עזיבה. עכשיו היתרון הגדול שראשית יהיה עליהם פיקוח. הם יחסכו כסף למדינה במעצרים. דרך אגב סתם ברמת הטיפול הרפואי, שוהה בלתי חוקי שהולך למיון מחויב לקבל טיפול, זה טיפול חירום שנרשם כחוב אבוד של עשרות אלפי שקלים בעוד שכאשר הוא יכול לעשות לעצמו ביטוח חסכנו פה המון כסף.

על זה דיברנו בישיבות הקודמות. אתה לא היית בישיבות האלה. דיברנו על נושא של ביטוח, דיברנו על הרבה נושאים. אנחנו באנו לשאול איך מתארגנים.

רק במשפט אחרון כאשר אתה מביא את ראשי הקהילה ומנהיגיה לקבל הצהרה שהם מוכנים בתוך שנה לעזוב את המדינה יש פה מסר אדיר. וכל השוהים הבלתי חוקיים.

כבוד היושב ראש, אני הובלתי מהלך כזה ועשיתי פילוט בקשר לעורך דין תומר ורשה שהציע פה. ונפגשתי לפני כחצי שנה עם איזה 10 או 11 נציגים, הם קראו לעצמם הוועד של יוצאי חוף השנהב. נפגשתי איתם וניהלנו משא ומתן ואפשרנו להם להישאר פה וביקשנו מהם שיבואו, שיעבירו לנו רשימה שמית, שיבואו להתייצב אצלנו, אנחנו נקנה להם את כרטיסי הטיסה, נטפל להם בניירות וזה. היו ברשימה כ-600 איש. חלקם בסוף באו להירשם, חלקם לא. בסופו של דבר יצאו אולי 60 בטפטופים כאלה ואחרים. זה לא מחזיק מים רבותיי.

הם לא קיבלו אשרות. הם לא קיבלו הזדמנות אמיתית. זה לא מאפשר להשיג אשרה למדינה מערבית אחרת.

בואו רבותיי, מה אתם רוצים שאני אטפל להם עכשיו בויזה לארצות הברית?

יש נקודה שצריך להבין. אדוני היושב ראש אנחנו רוצים שהם יצאו. זה האינטרס המשותף. אוקיי. עכשיו כדי שהם יצאו...

אני מסכים איתו שצריכה להיות הרבה רגישות. לא הייתי משאיר את כולם פה. לא הייתי משאיר את חציים או את חלקם. אבל כמו שאתה אומר לגרש לאט לאט עם הרבה רגישות.

בן אדם לא נכנס למקום שפיקח יודע לצאת ממנו. זה בדיוק מה שאני מדבר איתך. עכשיו אנחנו נבנה עובדה ובעיה אחרת.

צריך להבין פה מבחינה משפטית בינלאומית הוא לא יכול לבקש ויזה לשום מדינה אחרת. נגיד הוא לא יכול לחזור לארץ המוצא שלו. הוא לא רוצה. למה שם אין לו כלום. יש מדינות שהוא יכול לנסוע אליהן. אם הוא מגיש את הבקשה על רקע אי חוקיות אז הוא לא יקבל, בהגדרה הוא לא יקבל. אם אתה נותן לו אפילו פרק זמן קצר שהוא כן במעמד חוקי הוא יבקש ויזה לארץ אחרת. הוא לא רוצה להיות כאן. הוא לא רוצה להיות ישראלי. הוא יודע שאין לו פה שום עתיד. אנחנו צריכים לסייע לו באופן סביר לעזוב כאן. אז המודל הזה, המתווה הזה אני חושב שהוא, זה פתק ממך לא פותר את הבעיה העקרונית. אני יודע שאתה לא תגרש אותו. אבל הלאה אתה מבין את העניין.

חבר הכנסת הורוביץ, אני אומר ככה. צריך להפוך את הדברים למעשיים. מה שמציע עורך הדין ורשה צריך לעבור החלטת ממשלה. אנחנו יכולים לקרוא קריאות או לא לקרוא קריאות. אני לא עברתי על זה בעיון. זה מדובר פה עדיין על מיעוט של אנשים, על אחוז קטנטן. לא מדובר פה על רוב העובדים הזרים. אני שואל שאלה כללית לגבי ההתארגנות הכללית. אז אתה אמרת שיש 2500 במתקני הכליאה. מה אתם עושים? איך אתם מתארגנים מבחינה מעשית?

אני לא הבנתי שאלה אחת פשוטה כמה מגורשים עומדים להיות?

אני אגיד לך בדיוק. עד 2013 מגמתו היא 118 אלף. הוא מתחיל את העבודה השנה.

20 אלף בשנה.

אני הייתי אצלו השבוע במשרדו והוא יושב על כסאו הרם והוא אומר ליישם את החלטת הממשלה בכל העוצמה ולכן אני קראתי לוועדה.

הם לא יהודים. אז תראה את הבעיה. צריך לגייר אותם.

השנה בהתנחלויות ביקשנו מתפללים שנבנה הרבה ונלד הרבה ונגדל בעזרת השם מבחינת היהודים ובעזרת השם בזה נעשה ונצליח.

אפשר אולי לשאול את מר אדלשטיין לגבי עובדי הסיעוד שכידוע יש פה כעשרת אלפים עובדי סיעוד עודפים.

נתנו את זה לבג"ץ במסגרת הבג"ץ של חברות הסיעוד, אחיעוז זה 2008. ואז הקמתם את המאגר. בסופו של דבר לא סגרתם את השנה.

אנחנו רוצים תשובה אם אפשר כי זה נושא חשוב. יש פה עשרת אלפים עובדים שהגיעו הנה כעובדים חוקיים באשרות, חלקם הגיעו לפני חודש או חודשיים. לא קיבלנו תשובה האם העובדים האלה ייעצרו ויגורשו.

היינו רוצים לשמוע שעובד סיעוד שהגיעו באשרה ולא מיצו את 63 החודשים יוכלו לקבל הזדמנות לחפש מעסיקים אחרים.

קודם כל לפני אותו מבצע שאתם העליתם כאן במהלך הדברים שנאמרו אנחנו עושים כבר מן העבר פעילות מקיפה כדי לדרבן כל אחד שנמצא כאן בארץ והגיע לעסוק בסיעוד לבצע רישום, כניסה למאגר כדי שיהיה אפשר לבצע עבורו השמה חדשה. קודם כל כפי שאני אומר הדברים האלה נעשים. לגבי מאגר אז יש מאגר. המאגר הוא עדיין בחיתוליו. יש עוד דברים שצריכים לעשות שאנחנו למדים על אותם דברים שיש לשפר על בסיס ההתנסות במציאות שאיתה אנחנו מתמודדים. אני אתן לכם דוגמאות. במאגר היו מאות, אם זה תשע מאות, אם זה שבע מאות, אם זה אלף ומשהו עובדים סיעודיים שאין להם כרגע מעסיק. אלא מה, מנסים לאתר אותם.

אתה אומר במאגר היו שמונה מאות, במאגר היו תשע מאות. המאגר נפתח לכמה שבועות השנה בחודש פברואר. אפשר לבוא היום ולהירשם?

לא. העובדים מנסים ולא מצליחים. הפקידים שלך לא יודעים.

אני אמקד את התשובה שלי כך. קודם כל כמדיניות אנחנו רוצים באופן חד משמעי למצות עד תום, אני אמרתי את זה לפני כן, את כוח האדם הזר שנמצא בארץ. אנחנו לא מחפשים לגרש את העובדים. אנחנו מחפשים לנסות ולשים אותם בבתי השמה חדשים כל אימת שניתן. זה דבר אחד. טובת העניין, נגדיר את זה כך, יש שמה רשימה, לא רוצה לקרוא לזה כרגע מאגר, ישנה רשימה של עובדים זרים שאנחנו איתרנו אותם שאין להם כרגע מעסיק. אנחנו רוצים לראות אם יש אפשרות לשבץ אותם אצל מעסיק חדש. יש בעיות. יש מספרי טלפון ולא תמיד עונה מישהו מן הצד השני. יש בעיות שפונים אליהם, חלקם אומרים שהם כבר מצאו מעסיק.

היא שואלת אבל שאלה. האם כשגנות עכשיו, הוא איש משטרה והוא איש צבא לשעבר, הוא בא עם כל העוצמות שלו ורוצה לבצע את החלטות הממשלה. היא בעצם שואלת אם נניח מחר גנות בא בכל הכוח האם כשתופסים בחור שנמצא פה והוא לא נמצא אצל מעסיק מעלים אותו למשאית, זורקים אותו, או ששואלים אותו כמה חודשים אתה נמצא בארץ? האם אתה לא מילאת את המכסה? מה הסיבה? אז בוא נראה נבדוק, בוא נכניס אותך לתוך הרשימה. נראה אם אפשר לשים אותך במקום אחר. האם השאלה הזו נשאלת?

כבוד היושב ראש, סליחה שאני קוטע אותך. המ.מ.מ שאל את השאלה הזאת וגם כתב אותה אני חושב באחד המקומות ראיתי שהוא ציטט אותי. נכון גלעד? שאלת? ככה ראית ברפרוף שכתבת את זה. כל אחד שמעוכב מובא לפני הממונה ביקורת גבולות ועובר שימוע. במהלך השימוע שואלים אותו כל אחד באופן פרטני, מי הוא, מה הוא, איך הוא הגיע, למה הוא הגיע, למה הוא נמצא בסיטואציה הזאת, כל אחד הוא מקרה פרטני.

ואם התשובה היא אני שנתיים וחצי בארץ והמעסיק שלי נפטר.

אני לא מדבר כרגע על מקרים פרטיים.

לא. דוגמה.

אני אומר שכל אחד עובר שימוע ובוחנים את הנסיבות שלו.

אני מאמין למר שפיגלר והוא אמר מקודם שבמידה ואדם לא עברה מכסת החודשים שהוא צריך להיות בהחלט הם יעשו את כל המאמצים לשים אותו במקום חדש.

ברשותך. אני לא יכול לדבר מגרונו של גנות. הוא בטח ידע לומר את הדברים בצורה יותר טובה ממני אבל אני כן אומר, כל מצב שבו יש אפשרות להיעזר בעובד זר שנמצא כאן על פני הבאת עובד זר חדש אנחנו נעשה את הכול כדי למצות עד תום את כוח האדם הנמצא בארץ. לעניין השאלה שלך אני אשיב לך. אמר יוסי, אני אוסיף. יש לנו מאגרי מידע שנמצאים במשרד הפנים שאפשר לבדוק את ההיסטוריה של כל אחד ואחד מהאנשים. אנחנו נבדוק למה הוא לא מצא מעסיק. האם למשל התופעה היא שניסו לשבץ אותו שלוש פעמים והוא לא רצה. זה מצב אחד. כמו בשירות התעסוקה שיש אנשים שחותמים על אבטלה. או שלא שיבצו אותו בכלל, או שיבצו אותו פעם אחת באיזה מקום וזה לא הסתדר. נעשה את הכול.

סיגל אתם מכירים אחד את השני?

כן.

אני עכשיו הכרתי אותה. אז אני אומר עוד פעם, נעשה את הכול. דיברתם על גירוש. מזכיר נשכחות. הרעיון הוא לא לדבר במילים כאלה. אנחנו בני אדם. הם בני אדם בדיוק כמונו. כך אנחנו מתייחסים אליהם לפחות כל עוד זה נוגע אלי וכך גם נתייחס אליהם בעתיד לבוא. ככל שזה נוגע אלי.

עודד פלר מהאגודה לזכויות האזרח. יש שלוש קבוצות וככה מבלבלים ביניהן. יש לנו את קבוצת העובדים המתועדים, את אלה שהגיעו כדין לעבוד על פי הזמנת ממשלת ישראל. יש את קבוצת הלא מתועדים, אלה שהגיעו כתיירים ונשארו. לא אלה שבאו כעובדים ברישיון. ויש את קבוצת מבקשי המקלט. אלה שלוש קבוצות ולא לגמרי קיבלנו תשובות לגבי כל אחת מהן. מבקשי המקלט האפריקאיים שמדינת ישראל פה בפני הוועדה מספרים לציבור שכולם מסתננים ואף אחד לא מבקש מקלט. כשהתפרסם דוח של האו"ם שנסמך על נתונים של מדינת ישראל, מדינת ישראל מעבירה לאו"ם ומסתבר שתשעת אלפים מתוכם הם מבקשי מקלט. הם פליטים. זה על פי נתונים של האו"ם שהתפרסמו ממש לאחרונה. אז לכן מדברים בשני קולות. מדינת ישראל מדברת בשני קולות. אבל לצורך העניין כי אם מתחילים עם הקבוצה של העובדים שהגיעו כעובדים.

המסתננים זה שהם הגיעו וצריך להעיף אותם מפה זה דבר אחד. אבל אפשר גם להעיף מבקשי מקלט.

הם נכנסים לישראל בצורה לא ליגלית והם מבקשי מקלט. אבל לגבי עובדים שהגיעו לישראל ברישיון מה שאנחנו שוכחים שכבר לפני למעלה משלוש שנים בית המשפט הגבוה לצדק פסק שההסדר, הסדר ההעסקה בישראל של מהגרים שהגיעו כדין, הסדר הקבילה הוא לא חוקי, הוא בטל. והורה לממשלה בתוך כמה חודשים לגבש הסדר אחר. אנחנו נמצאים היום למעלה משלוש שנים אחרי, ההסדרים האלה עדיין לא מיושמים. ההסדרים האלה עדיין לא בחוק. אנחנו מבקשים הסדר בתחום הסיעוד, הסדר בתחום החקלאות, והסדר בתחום התעשייה. עכשיו בתחום הסיעוד הודיעה המדינה לבג"ץ, הבג"ץ אמר, כשהלכו חברות הסיעוד ועתרו, אמרה כדי לפתור את בעיית הקבילה אנחנו צריכים ליישם את ההסדר כמכלול, את כל ההסדר כולו. את ההסדר לא יישמו עד היום כמכלול. התחילו ליישם אותו. הם אומרים זה בשלבי צמיחה, בודקים את זה. אבל ההסדר הזה עדיין לא מיושם במלואו. אחד הדברים המאוד בסיסיים בהסדר הזה הוא אותו מאגר שדיברנו עליו. עובד שנמצא בארץ שבא לישראל ולא מצליח למצוא עבודה נרשם במאגר.

מתי יהיה המאגר יוסי?

המאגר כרגע הוא מתחלק לשניים. אנחנו פתחנו מאגר והודענו שכל מי שנמצא כרגע בארץ ולא מועסק שיבוא להירשם. זה בשביל ליצור איזה בסיס נתונים.

איפה הודעתם? באיזה שפות? באיזה עיתונים?

הרישום הסתיים במרץ. מאז מרץ לא נרשמו אנשים חדשים ואנשים שמבקשים להירשם גם החברות מסרבות לרשום אותם. אני מדברת על הפקידים שלך.

המ.מ.מ. אומר שהקבילה בוטלה.

זה לא נכון. הקבילה לא בוטלה. עובד שלא עובד אצל מעסיקו... עובד גם היה יכול להחליף מעסיק לפני פסק הדין. אותו נוהל שנקרא נוהל מעבר היה קיים גם לפני פסק הדין. בית המשפט קבע שהנוהל הזה קביל.

עובד היום בסיעוד שאצל מעסיק ומגיע אליו עובד סוציאלי והוא מבקש לעבור לא יכול לעבור?

קודם כל לגבי מה שאתם אמרתם אז צריך לדייק בדברים. ראשית בג"ץ הקבילה גרם לכך שהוכרו הלשכות הפרטיות בסיעוד עם נוהל מפורט. צריך לזכור שהן פעילות מה-1 לספטמבר 2008. אנחנו מכירים מערכות ואת חבלי הלידה של כל דבר חדש עובר. עושים את המקסימום דווקא לקיים הלכה למעשה את הסדר מניעת הקבילה וזה גם בסיעוד וגם בחקלאות וגם בשאר התחומים שבהם יש עובדים זרים. לגבי הנושא של הסיעוד, זה נכון שגם בעבר עובד יכול היה את הרגליים שלו, לעזוב את המעסיק וללכת למקום אחר. אלא מה? אז לא היתה מערכת שידעה לתת מענה למצב שהוא נקלע אליו. היום יש. יש לו בצורה מפורטת גם באתר האינטרנט. אנחנו עובדים, אני לפחות עושה את המירב ואת המיטב לעבוד בעצה אחת בשיתוף פעולה מלא עם קו לעובד ועם גורמים נוספים שסועדים.

יש מגמה שיגיע לרישומים. אני יכול להגיד לך מהוועדות האחרונות אני יודע שיש מידע בכל המערכות כולל הממשלתיות, כולל משרד החוץ, כולל משרד הפנים, כולם כולם יהודים טובים שמחפשים דרך לפתור את הבעיה.

ברשותך היושב ראש. זה מקבל תהודה תקשורתית ופרסום שנעשה. ומעבר לזה עוד נתון שאמרו כאן והוא לא מדויק, המאגר מתעדכן בצורה שוטפת יום יום.

אפשר להירשם במשרד הפנים במאגר כל יום?

בוודאי.

לא. אי אפשר.

תביא את המקרים האלה אנחנו נבדוק אותם. אנחנו מודעים לזה שהרישום והעדכון הוא שוטף.

ומה עושים נגד בן אדם שהולך ועובר עשר חברות ואף חברה לא רוצה לרשום אותו כי היא לא רוצה להיתקע איתו?

אנחנו מודעים לתופעות האלה. תראו רבותיי אנחנו נמצאים בסוד העניין. זה ברור לכל בר דעת שחברה מעדיפה לעשות הכול שעובד זר ימצא את דרכו מחוץ לגבולות המדינה כדי שהם יוכלו להביא אחד חדש לארץ. עם ה-flyging visa ועם כל התופעות המכוערות שהם לא ראויות בכלל ולעם הספר ולאור לגויים בפרט. את הפינה הזאת אנחנו יודעים. ואנחנו בהקשר הזה בודקים. זו היא חלק מהאכיפה המנהלית שאני דיברתי עליה. אנחנו בודקים מה קורה עם ההתנהלות של כל אחת מהחברות. בודקים כמה מהעובדים שלה לא קיבלו השמה מחדש. האם זה דבר שהוא חוזר על עצמו או דבר מקרי. חריג. ואם יש לנו מידע שאנחנו כמובן מבססים אותו, שהלשכות הפרטיות פועלות בדיוק כמו שאת אמרת אנחנו שוללים להם את הרישיון ואת ההיתר. ושתקבלו רק אינדיקציה התחילו ב-1 לספטמבר 2008 , 147 חברות, נוספו אליהם קצת לאחר מכן עוד שלוש, סך הכול 150. היום פעילות 133. זאת אומרת 17 נסגרו. בתוך תקופה קצרה. אגב הליך מנהלי הוא הליך יחסית מייגע. יש שמה נושא של לקיחת עדויות, נושא של שימוע. זה לא דבר שנעשה מהיום להיום. חוץ מזה על השולחן נמצאות עוד 22 חברות שאנחנו פועלים בעניינן בכל מה שקשור להתנהלותן והמשך תפקודן בעתיד.

בקשה שלי של ראש הוועדה ואני מבקש שתרשמו לכם את זה. אני חושב שאם יש תוכנית וציקי לא נמצא פה. צריך למצוא דרך לפרסם. אני לא יודע אם אפשר ללכת עד הרצונות של עורך דין ורשה, זה צריך לשכנע את השרים. זה לא נתון לסמכותנו ולהחלטתנו אבל אני תמיד בעד פתרון מעשי כדי שיהיה אפשר לתת לאנשים להתארגן. אבל בוודאי שאם יש תוכנית שרוצים להכניס את הכול להילוך יותר מהיר לדעתי צריך להביא את זה לידיעת העובדים הזרים כדי למנוע טראומות. מה אתה צריך?

זה דיבור בעלמא.

זה לא דיבור בעלמא.

אדוני אני רוצה להציע הצעה. אני מבקש מהיושב ראש להצטרף אלינו. ההצעה חייבת להיות אם רוצים לפתור את הבעיה מן השורש ולא שכל פעם נדון מחדש בעניין הזה. אני חושב שאנחנו מקלים ראש עם הבורסה ועם חברות כוח האדם. זה שיש 133 חברות כוח אדם לעובדים זרים חיות פה במדינה מהדבר הזה וחיות פה לא רע בכלל וטוב.

הכול לפי החוק.

בסדר. תשמע, אשתו של פוליטיקאי שמסתרקת ב-400 פאונד היא לא עוברת על החוק. אתה מבין יש חוק ויש מה שלא עושים. הבעיה המרכזית היא שאם אתם באמת רוצים לבנות מאגר כזה אנחנו חייבים להציע איזשהו מורטוריום כולל לגבי כל מי שנמצא עכשיו בארץ. ולהגיד כדי שנדע בכלל מי בוועדה ואם אנחנו צריכים עובדים זרים או לא צריכים עובדים זרים. אם יש לנו מספיק בסיעוד או לא מספיק בסיעוד. אם אתה רוצה להתמודד. אם הוועדה הזאת רוצה לשרת אינטרסים של יבואני עבדים אז אני לא הולך על זה. ולכן האפשרות היחידה שישנה כרגע מה שהילדים אומרים, פוס, רגע אחד סטופ.

אתה לא יודע על דברים בישיבות הקודמות שלא השתתפת בהן.

לא מעניין אותי מה היה בישיבות קודמות.

אתה לא יודע במה התקדמנו.

בכל הישיבות הקודמות עד עכשיו הגענו למצב עם 280 אלף עובדים שלטענתכם הם לא חוקיים בארץ.

רק לחדד בסמנטיקה יש הבדל בין עובדים לבין שוהים בלתי חוקיים. עובדים זה אלה שהגיעו למדינת ישראל ברישיון כעובדים.

מרוב חלופות ותת חלופות ותת תתי חלופות צריך אולי למצוא איזשהו פתרון ולדעת קודם כל את כל המידע מה יש כאן. אולי לא צריך יותר. אולי בזה תצטמצם הבעיה בזה שאתה תסגור את הגבולות. אני פה מציע מורטוריום כולל כדי להתחיל בכלל איזושהי הערכה של כל המצב מהתחלה ולראות ולהבחין בין עבודה זרה לעובדים זרים. זה שני דברים שונים. יכול להיות שהאנשים האלה, זה לא יעזור כלום הם צריכים לקבל מעמד פה. אני אומר בואו נסגור את הויזה לחמש שנים לכל מי שנמצא פה. בסדר? כל מי שנמצא פה כרגע. אז יהיו מספר קבלנים שלא תהיה להם אפשרות לקחת קופונים על זה שהם צריכים להביא עובדים.

שוק העבודה ימצא את הפתרונות. לא לייבא עובדים למדינת ישראל שהם באים עם ויזה לתעשייה. אין להם עבודה ואין להם מעסיק ואין להם כלום. עכשיו צריכים לעבור הליך כדי שאולי יעשו להם ניידות לסיעוד.

הדירקטיבה הזאת לא לקחה בחשבון לא את הבן אדם שצריך את הטיפול הסיעודי ולא את הפיליפיני לקחה בחשבון. כל המדיניות הזאת אדוני היושב ראש כבודו, היא דבר אחד, רווחים. ואם אתם לא מתכוונים להתמודד עם הדבר הזה אני לא מתמודדים עם הבעיה. יקומו כאן שכונות עוני של אנשים ויהיו אנשים במחתרת ויהיו תמיד מעמדים איומים של גירושים. אני חשבתי שמשרד החוץ בא כדי למנוע מעצמו תמונה מזעזעת שכזאת. שתמיד יש לנו קונוטציות. למה הייתי צריך להביא את עצמי לזה כדי שחברה, לא יודע מי, אני לא אגיד שמות, צריכה לעשות קופון. למה? למה אני צריך להביא את המדינה שלי למצב הבלתי מוסרי הזה היום? אז בואו דבר אחד נעשה. בואו נעשה אינוונטר. נגיד לכולם, חבר'ה אף אחד לא מגרשים אותו. כולם מתייצבים. יש מפקד אוכלוסין לאוכלוסייה של העובדים הזרים בארץ. אף אחד לא זז. קודם כל. יש לך עם זה בעיה? אני מניח שגם אתה תדע את כל המידע שאין לך אותו. כי אז תהיה סיבה לכל אחד להתייצב מולך.

זה נכון שיש יותר עובדים זרים. זה נכון שמייבאים בהרבה מן המקרים סתם. יש לנו מספיק עובדים שלא מיישמים כלפיהם אפילו את ההשמה. וזה נכון שממשיכים לייבא וזה נכון שיש חברות שמרוויחות. אנחנו במדינה דמוקרטית ויש לנו ממשלה. הממשלה לגבי עובדים זרים בתחום הסיעוד כרגע אין הגבלות. למיטב ידיעתי. ומי שפועל פועל כחוק. כל עוד שלא נאסר על חברות להקים חברות ולהביא עובדים שלפי החוק מותר להביא אותם הם לא עוברים על החוק. הם לא עושים דבר שהוא אסור.

אבל למה לא נאסר?

פעם הבאה נצביע כולם ורשה ותנהל אתה את המדינה. אבל כרגע יש מי שמנהל ויש חוק. התקבלו החלטות לגבי הבנייה.

הבנייה לא אמור להיכנס.

ובתחום החקלאות?

עד 2013.

עד 2013 החליטה הממשלה. בואו נראה מה הממשלה החליטה. עדיין יש לנו מדינה דמוקרטית. ממשלה שנבחרה כחוק. היא המנהלת את העניינים והיא החליטה מה שהיא החליטה. היא גם החליטה בין היתר אילן שכרגע לא סוגרים את השמיים. לא משאירים את זה לכאן. יש לך 130 חברות שעסוקות בלהביא. לפי החוק מותר להן. אלא אם כן ימצאו שהן עוברות על החוק.

אתה מגן על הממשלה פה?

אני לא מגן. אני באופוזיציה איתך. אבל מה נעשה? צריך שלוועדה תהיינה החלטות שהן מעשיות.

אבל כאן מדובר בשקר של שנים. פעם אחת צריך להרים את זה.

אם היית בא ומשתתף בכל הישיבות הקודמות. אני רוצה שתבוא. כי היו שש ישיבות שרק את זה אמרנו. בדיוק הישיבה הזאת לא אמרנו את זה.

היות ובכנסת אילן הוטרד מהסוגיה של הכספים שנגבים מהעובדים בדרך לכאן אז אני אתן לך דוגמה. קודם כל אנחנו מבצעים אכיפה בנושא הזה. הרבה יותר אינטנסיבית מאשר היה אי פעם בעבר. אני אתן לך דוגמה. לאחרונה לפני מספר מועט של חודשים הסתבר לנו על בסיס נתונים שאנחנו אספנו בשטח שבהבאת עובדים סיעודיים מנפאל יש גבייה די מסיבית של כספים בדרך משם לכאן. ניתנה על ידי ראש הרשות הוראה מפורשת למחרת היום לא לתת אפשרות להכניס עובדים סיעודיים מנפאל והדבר הזה הוא נשאר הלכה למעשה עד לרגע זה. כנ"ל אנחנו בודקים גם במקומות אחרים. תאמין לי אנחנו בודקים את זה, עושים את הכול כדי למנוע את המצב שבו עובד משעבד את עצמו לשנים רבות כדי להגיע ממקום יציאתו וכניסתו לארץ.

לכן בג"ץ נתן צו על תנאי לפני שבוע.

לגבי מה?

לגבי זה שלא יביאו עובדים. בג"ץ אמר שום דבר לא התקדם.

קודם כל עשינו מעשה. דבר שלא נעשה בעבר.

לפני שבוע ניתן צו על תנאי בעתירה של בג"ץ שקובעת שהמדינה תיתן טעם למה ממשיכים להביא עובדים ממדינות...

מדוע נסגרו השמיים?

מדוע לא ייסגרו השמיים להבאת עובדים ממדינות. מפני שבית המשפט אמר שאנחנו הלכנו בעניין הזה אחורה. זאת אומרת המדינה היתה אמורה לכרות הסכם עם IOM. כל הדברים האלה לא קרו.

ומה קורה עם IOM, ההסדר שכבר שנים כמה ממשלות עברו מאז?

אני השתתפתי אפילו בשיחת ועידה עם תאילנד וזה השבוע אמור להיגמר.

בלשכת התעסוקה יש מושג שנקרא דורשי עבודה. האם אצלכם יש בכלל מושג כזה? כמה אנשים דרושים לעבודה. אתם יכולים לתת כמות?

המדינה טוענת שיש עשרת אלפים עובדי סיעוד מיותרים בעודף. יש 133 חברות שמביאות עובדים. למה רוצים לגרש עובדים?

אם זה היה תלוי בי לא הייתי נותן להביא יותר.

לפי דעתי הסיפור של התחומים זה בדיוק בהסחה לגבי המספרים שדרושים. שאומרים בנפרד על חקלאות ועל סיעוד. לא מדברים ברמה של כניסות. כמה כניסות? כמה יציאות? כמה
אתם משערים שיש בלתי חוקיים? זו הבעיה המרכזית. אם רוצים לפתור את הבעיה באמת בשורש.

הדלת המסתובבת.

כן. הדלת המסתובבת.

אנחנו בוודאי בוועדה פה נקרא שקודם כל את העובדים הזרים מר שפיגלר שהגיעו בתחום הסיעוד שתהיה השמה כמעט מוחלטת. זה יגרום לכך שאנחנו נצטרך לייבא כמה שפחות עובדים זרים אחרים במקומם. כי כל עוד שפה מסתובבים לדעת המדינה כעשרת אלפים עובדים זרים מיותרים בתחום הסיעוד.

יכול להיות שהם באו לסיעוד והם יצאו החוצה. לא נקלטו בסיעוד והם היום עושים משק בית.

לא נקלטו בסיעוד כי משרד הפנים לא מאפשר להם להיקלט.

זה אומר מר שפיגלר שזה לא נכון. את חוזרת ואומרת את זה. את אומרת שלא מאפשרים להם. הוא אומר שהוא כן מאפשר להם. הוא אומר יוסי אדלשטיין שהם כן מיישמים. זה לא מספיק סתם להגיד דברים. אני רוצה את הנקודה הזאת לסיים. רציתי לשאול את משרד החוץ.

רגע, לא נראה לך הסיפור שאני הצעתי?

לא. אני לא מקבל דברים. אני כן חושב שהוועדה צריכה לקרוא למדינת ישראל לעשות מאמץ. קודם כל את העשרת אלפים איש שלדעת המדינה שהם עובדים סיעוד שהם מסתובבים פה בארץ לדעת איך מיישמים אותם בתחום הסיעוד אם ניתן. אם זה באמת נכון. עכשיו אני אומר לך אילן אני לא מקבל את מה שאתה אומר. משום שהנושא של הסיעוד, אנשים בלי עין הרע מאריכים ימים יותר ויותר. זה לא סתם שהממשלה החליטה שבנושא הזה לא תהיה הגבלה משום שהביקוש לעובדים זרים בתחום הזה, אני מניח, אני לא יודע.

אני אומר מה שאתה אומר. אני לא סותר את מה שאתה אומר. אני רק אומר בוא תן לי פעם אחת לעצור לראות מה יש לי ומה אין לי ומה אני צריך. זה הכול. כדי לעשות צדק שלא יבלבלו לך את המוח, כצל'ה. האם זה נובע מצרכים אמיתיים של מדינת ישראל?

יש הבדל בין עובדים כמו שאמרו לבין אנשים שהגיעו שלא כחוק שהם בכלל לא עובדים זרים. הם בכלל לא באו על גדר של עבודה. הם סתם החליטו לבוא.

אני אביא עוד מאתיים אלף שחלק מהם יישארו.

אנחנו עושים כאן ערבוב בין שני מושגים. יש קודם כל בארץ 90 אלף איש לפחות שבכל מקרה הם לא יקבלו כאן עבודה ולא יהיה להם כאן מעמד. הם גם לא עובדים במקצועות שנקבעו לעובדים זרים. הם תופסים מקומות עבודה של ישראליים. ואחת השאלות למשרד הפנים למה הוא מתעקש במשך שנים להתמקד בגירוש דווקא של אלה שכן הגיעו לארץ כחוק. אתם רוצים את הנתונים מאיפה גורשו, המספרים האלה יורדים.

אבל הוא אמר, אתה שומע מר שפיגלר, הוא אומר שאתם מתעקשים לעשות כפי שעודד פלר טוען ואתם טוענים שאתם עושים מאמץ ליישם אותם. הוא אומר את זה מתחום המחקר שככה זה נעשה.

השאלה היא למה לא מגדירים מראש שעכשיו את ה-90 אלף איש צריך להוציא. השנה צריך להוציא 20 אלף.

מי זה ה-90 אלף האלה?

אנשים שנכנסו לישראל בתור צליינים ונשארו לעבוד. נבחרות ספורט שהגיעו לפה ונגמר הזה נשארו כאן. תיירים שהגיעו לכאן ונשארו כאן.

לכן אמרתי, ה-90 אלף זה מתוך 280 אלף. חלקם זה כאלה שהגיעו למדינת ישראל עם רישיון לעבוד בה והחלק השני זה תיירים ומסתננים, כאלה שבאו ונשארו. לגבי ההערה של גלעד, כעושים פעולת אכיפה זה מבוצע רנדומלי , זה לא שאומרים, רגע, אני אחפש רק את העובד. אם יש מידע מודיעיני שבדירה מסוימת מתגוררים שוהים בלתי חוקיים אז באים לדירה. לא יודעים מראש שזה שניים תיירים, אחד זה זה. הרי זה משהו בלתי אפשרי.

איך הוא צריך לדעת גלעד למ.מ.מ. שלך איפה נמצאים כל ה-90 אלף?

ניתן פילוח של כמה פשיטות נעשו במקומות שבהם מחזיקים אופרים לא חוקיים שהגיעו לארץ בתור תיירים ובכמה מקומות פשטו על דירות בדרום תל אביב איפה שגרים מראש אנשים שהם מרוויחים גם מעט ועובדים מעט ואנחנו נדע בדיוק כמה נעשה.

דווקא לשבר את אוזנך גלעד, תומר יכול להעיד, שבדרום תל אביב מי שגר זה דווקא לא העובדים, זה כל מיני אפריקאים.

גלעד שאתה השתתפת איתי בישיבה אצל גנות, אני הבנתי מגנות שהמדיניות הולכת להשתנות. אתה מדבר על העבר. בוא נדבר עוד חצי שנה ונראה מה נעשה. וחבל על הזמן. אני חושב שמיצינו את הנקודה.

תסביר לי מה הנזק אם אני מוציא איתך צו, תסביר לי מה הנזק בשנים הקרובות. צריך לאכוף את החוק. אני מבין את זה. אני אומר למה לא להתפתח בצורה מסודרת. יש למישהו חשש שפתאום הוא יהיה מיותר. אין בעיה כזאת.

יש הרבה מה-280 אלף שרוצים ללכת בעצמם. לא רוצים להישאר פה.

סבבה. אבל אני מציע הצעה שהיא כוללת את כל הפתרונות. אני אומר מעכשיו והלאה יש לך מורטוריום על כולם בבקשה חמש שנים פה, נראה מה יש כאן.

תכתוב את ההצעה ואנחנו נעביר את זה למ.מ.מ ונדון על זה.

אני אמשיך את הדברים שגלעד אמר. אנחנו יוצאים לקראת מבצע גירוש גדול כאשר בתחום של העובדים שהגיעו כדין יש לנו עדיין אי סדר מאוד גדול. דבר ראשון הוא בעניין הסיעוד, יש לנו הסדר, הוא עדיין לא מיושם במלואו. הדבר השני הוא בתחום החקלאות. בתחום החקלאות אין עדיין הסדר חדש. אין. בפני בית המשפט העליון במסגרת הליכי ביזיון של פסק הדין בעניין הקבילה וכאן אני חולק על גלעד בית המשפט קבע בחודש נובמבר שהמדינה ביזתה את פסק הדין. המדינה מודיעה שיש איזושהי תוכנית לחקלאות אבל אין עדיין הסדר. ההסדר הוא, אחרי שנראה מה קורה בסיעוד רק אז נפנה לחקלאות. אבל עוד לא יישמו.

בחקלאות יש מגמה ב-IOM על 4000 עובדים.

IOM אדוני זה סיפור אחר. הסיפור הוא לגבי הסדרת העסקה. בדיוק אותו הסדר. הסדר של עבודה באמצעות תאגידים או כל הסדר אחר שלא תהיה קבילה. אבל בחקלאות יש לנו עדיין קבילה בדיוק כמו שהיתה לפני שניתן פסק הדין. עכשיו אין הסדר חדש וכבר רצים לגרש, לפנות, להרחיק, לא משנה, נקרא לזה איך שנקרא לזה. אנחנו מדברים על ענף החקלאות שבו רק לאחרונה אם אני לא טועה, ממש עכשיו נתנו את ההיתרים לשנת 2009. זאת אומרת אנחנו נמצאים באמצע השנה ורק עכשיו סידרו את ההיתרים. יש לנו עכשיו איזה פרק זמן שבו אנשים אמורים לקבל את הויזות שלהם, לסדר את כל העניינים האלה, ובכל זאת כבר רצים לעניין של גירוש. למה לא יסדרו את כל הדברים האלה קודם? יש הרבה אנשים שמעמדם עדיין לא מוסדר כמו שצריך.

חקלאות לא יגרשו.

בחקלאות גם למרות הקבילה. ממשרד הפנים מובטח. הם עושים הלבנה. מגיעים למעביד, מגלים שיש לו 15 עובדים, 7 עובדים, לא חוקיים, לא רשומים, נמצאים אצלו הם כן עושים את השינוי.

משרד הפנים פה יצהיר שהוא לא יעצור בחקלאות. יש גם את סיפור עובדי היצוא. מין הסדר כזה שבו החקלאים ניסו לעודד גם עבוד ה של ישראלים. אז הם אמרו נעשה ככה אחד על אחד. אנחנו ניתן עובד זר בתנאי שעל כל עובד זר תעסיק אחד ישראלי. כמובן שזה לא עבד. העובדים האלה בלי מעמד כי לא הצליחו לסדר את העובד הזר על עובד ישראלי. מה קורה איתם? אבל הכניסו אותם, הם פה. הם שילמו 9000 דולר כדי להגיע לפה והם עובדים . מה עושים איתם? מי מסדר את עניינם? האם הם הולכים להיות מגורשים כרגע?

לא. אז בוא אני אגיד לך. קודם כל עובדי היצוא שהם היו בהתניה שהממשלה קבעה אחד תמורת אחד ואחרי זה נתנו כל מיני הקלות כאלה ואחרות הם יהיו בתוך המכסה הכללית של עובדי החקלאות ומי שגמר את הקדנציה שלו בתור עובד יצוא יכנס לתוך המאגר של עובדי החקלאות הרגילים. זה ככה בשביל להרגיע. עכשיו, סתם אני רוצה לתת לך דוגמה בקשר להשמות שאנחנו כן עושים. ישנו פה מאיר שפיגלר שבשבוע הזה עשה פעילות אכיפה אצל איזה חקלאי בדרום ונמצאו שם תנאי מגורים מתחת לכל ביקורת. ביום שלישי היתה הביקורת, ביום חמישי העובדים, 9 עובדים שלו נלקחו על ידנו בשיתוף פעולה עם נר והועברו לחקלאים אחרים. אז אנחנו עושים את זה רבותיי.

השאלה היא אם עובדים כרגע על לעצור עובדים בחקלאות שלא רשומים אצל המעסיק שלהם כל עוד אין הסדר חדש בחקלאות?

קודם כל כרגע מכיוון שההיתרים בחקלאות עדיין לא פורסמו למרות שהיה חוק ההסדרים, מכסה, הם צריכים להתפרסם, החקלאים צריכים לבוא לעשות איזון תיקים, לרשום את העובדים. לאחר שיבוצעו כל הרישומים ויישארו עובדים, הם ייבחנו מי אחרי 63 מי לא. לא נרחיק סתם עובדים מתחום החקלאות כי כרגע עדיין אין היתרים שם. ואני עוד פעם חוזר כל עובדי הייצוא ייכנסו לתוך המעגל של ההקצאה הכללית.

על בג"ץ. הדברים שאמר עודד הם נכונים למעט דבר אחד. ראשית במסגרת הקצאת ההיתרים שדיבר עליה יוסי ישנה תוספת של 10% בהיתרים. עכשיו שתהיה לשנת 2009. נכון שזה לאחר שעברה כבר חצי שנה. זה בגלל נסיבות אחרות לחלוטין. וה-10% האלה בעצם אמורים לתת מענה למניעת הקבילה. זה דבר אחד שתדע ועל זה דנו בבית המשפט הגבוה לצדק. בחקלאות. מעבר לזה אני אוסיף על מה שאמר יוסי. אני מניח שככל שתהיה אכיפה ויימצאו עובדים שבאו לטובת החקלאות והם לא נמצאים במקום שמאפשר להם להיות שמה בראש ובראשונה תעשה פעולה מערכתית למצוא להם מקומות אחרים במסגרת חקלאים שיש להם היתרים כדין הרבה לפני שבכלל יחליטו או יחשבו לקחת אותם ולהעביר אותם מהארץ לארץ מוצאם.

לגבי משרד המשפטים. נושא של מעמד הילדים. מה בדיוק המדיניות היום בעסק הזה?

היה מבצע אחד שבו נתנו מעמד לילדים. יוסי יספר איך המבצע מיושם. זה מה שהיה. אין תוכניות כרגע לפחות שאני יודעת עליהן על מבצעים נוספים.

מה היתה הבעיה אז ומה הוחלט?

הוחלט על מדיניות שילדים שנולדו כאן בארץ שההורים שלהם נכנסו כדין שהם בגיל מסוים, נדמה לי שבסופו של דבר זה עמד על 4 שנים ותשעה חודשים יוכלו להישאר וגם בני המשפחה שלהם, דהיינו הורים ואחים יותר גדולים שלא עומדים בתנאי המבצע.

יש גם ילדים שלא נולדו בארץ והם במתקנים. אני לא מבסוט בכלל מכל הסיפור הזה. אף פעם לא אהיה מבסוט. אבל אני אהיה מבסוט כצל'ה, אני רוצה שאנחנו נגיע להסכמה עם הגורמים ונבוא בקריאה לגורמים שאוכפים ואני מציע שלפחות עד שלא תהיה רביזיה כוללת בעניין הזה שלא יגעו בטווח השנה הקרובה בילדים ובמשפחות. אפשר להתחיל באחרים. הרי לא עומדים לתפוס את כולם בבת אחת. נכון? אם אתם יש לכם כל כך הרבה קליינטים אז בואו נשאיר את אלה אחרונים, בסדר? זאת היא בקשתי. היא מוגזמת? היא לא. הנה אני רציתי לבקש מורטוריום כולל. אני גם אבקש אותו בסופו של דבר כי זאת היא הדרך היחידה להתמודד עם הבעיה באופן שורשי. כרגע אני בא לשלטונות ההגירה ולשרים הממונים יחד עם כבוד היושב ראש ואנחנו השנה הקרובה לא לגעת בשום דבר שהוא מבנה של משפחה או ילד.

אני לא חושב ככה. אני צריך לחשוב. עוד לא הגעתי לנקודה הזאת.

מה שאתה אומר עכשיו אנחנו נבוא בעוד שנה אתה תגיד לי, שמע, כבר שש שנים לא עשיתם להם כלום אז למה אתה רוצה להתחיל עכשיו. הרי זה מה שאמרו עכשיו. ארבע, חמש שנים היתה הסכמה שבשתיקה. אז אתה אומר לי עוד שנה הסכמה שבשתיקה.

אז בוא נדבר על חמש שנים. אחת הבעיות היא, למה נותנים רישיון לחמש שנים כאן? אני אגיד לך למה נותנים רישיון לחמש שנים. כי מה שמשתלם, כי עובד שמגיע לשנתיים הוא לא משתלם כאן ואי אפשר לסחור.

החמש שנים זה לא שייך למשפחות.

אני בא ואומר את הדברים גם אם הם נשמעים הכי דביליים בעולם. אל תגעו במבנה של משפחה וילדים. אני אומר את זה מתוך פשרה עם המציאות שישנה פה.

אני לא חושב שצריך לזה מבנה של משפחות מפני שמשפחות זה דבר מאוד מאוד בכמות של העובדים, ולא רק העובדים, אנחנו דיברנו שיש פה הרבה יותר עובדים שהם כן מטופלים, יש פה אנשים שנכנסו שלא כחוק. ואנחנו לא יודעים כמה משפחות יש ואיזה משפחות יש. כמה שאני הבנתי מדובר לא בכמות גדולה.

אלפיים ילדים. את הכמות הזאת לא בעיה לדעת כי ילדים רשומים במערכת החינוך.

הילדים האלה, האנשים האלה, צריכים לעשות על הגב של האנשים האלה כסף.

חבר הכנסת אילן אני רוצה שאתה תכתוב לי את הדברים על נייר ונדון על גופם של דברים. אני כן הייתי מעלה קריאה כמו שאמרתי במידה ויש תוכניות עתידיות בתחום הפינוי, אז אני חושב שצריך ללוות את זה בהכנה פרסומית, להכין את האנשים. אנשים צריכים לדעת. מדובר בבני אדם. אנשים שנכנסו פה שלא כחוק, כן כחוק, צריך שאנשים ידעו מה העתיד. אני חושב שזה לא נכון שפתאום באמצע הלילה מעוררים מישהו וגוררים אותו מהחדר שלו. צריך לתת לאנשים את האפשרות לדעת לפחות שכרגע מדינת ישראל הולכת לבצע, היא מאפשרת אפילו חודש חודשיים, שלושה חודשים לאנשים להגיע למרכזים כדי להירשם. מי שרוצה להגיע יקבל בונוס. מי שרוצה להגיע יסודר כך. כמו שנהגו במקרים אחרים.

אני כן רוצה להתייחס לנושא הזה של מעצר הקטינים ולשאול כמה שאלות את יוסי. אנחנו יודעים שכן הולכות להיות הרבה בעיות עם העניין הזה של הקטינים. חלק מזה אתה אמרת מקודם שהמתקן שהולך להיות בו 2600 מקומות שאתם רוצים רק להעביר שם את האנשים, יש הרבה קטינים שאין להם אפילו תעודת לידה כיוון שההורים שלהם לא הסדירו את המעמד, את החובות שלהם מול בית החולים. אין להם אפילו תעודת לידה. יש הרבה מקרים שהקטינים האלה יהיו שם עד שיסדירו את המעמד שלהם עם תעודת לידה. ואתה אומר שאתה מקווה שהקטינים ייעצרו לזמן כמה שפחות זמן.

לא אמרתי דברים כאלה. אני לא מבין מאיפה את מביאה את זה אבל לא חשוב.

זה שאין לאנשים תעודת לידה?

אני לא יודע על מה את מדברת בדיוק.

אם אתה רוצה להוציא אנשים מהארץ צריכים להיות להם מסמכים.

אמרתי שכל מי שנעצר ויש לו מסמכי נסיעה אז הוא אחרי 72 שעות יכול להגיש ערעורים או דברים כאלה, הוא יכול לטוס. ישנם כאלה שנעצרים שאין להם מסמכי נסיעה, אין להם דרכון ותעודת מעבר ואז ייקח עוד כמה ימים כי פונים לקונסוליה.

אז אנחנו יודעים שיש הרבה מאוד קטינים שאין להם מסמכים והדבר הזה לא לוקח כמה ימים. הוא לוקח מספר חודשים.

אז הוא אומר שיתנו להם את מספר הימים שהם מציעים. הם לא יוציאו כנראה אנשים בלי מסמכים. לכן אני אמרתי אני רציתי את הישיבה פה כדי שכל אחד מהגופים שיש לו טענות או בקשות או התארגנויות, יש לנו את יוסי אדלשטיין ושפיגלר שראיתי כמה שהם נחמדים וטובים ורוצים לעשות כל כך טוב לעם ישראל וכל כך טוב לאנשים, וכל היום הם חושבים איך להקל. יש לנו את אילן שהוא עושה מורטוריום כל היום והוא יביא נייר מסודר. אתם תגישו את הבקשות שלכם. תביאו העתק אלינו לוועדה. אני יכול להגיד שאני פה ראיתי שמבחינת המערכת של מדינת ישראל הם רוצים לפעול בצורה שונה ממה שפעלו עד היום, בצורה יותר מקצועית, יותר חמלתית, יותר אוהדת ואפילו עורך דין ורשה עם הבקשות שלו אני קיבלתי את הבקשות. אני אפנה לשר ואני אשאל אותו.

אם אפשר להוסיף רק עניין אחד בנושא של המשפחות. מה שאגף האכיפה עשה בשנים האחרונות הוא מעצר אבות על מנת לנסות ולגרום לאימהות עם הילדים לעזוב מרצון משום שלמעשה החוק בא ואומר שאי אפשר לעצור קטין שיישאר ללא השגחה.

החוק מתיר לעצור את כולם.

אני חולק עליך. בכל אופן עובדה היא שבפועל האימהות עם הילדים לא עזבו בעקבות האבות משום שלא היתה להם שום ברירה אחרת והם העדיפו לפצל את המשפחה ולהישאר כאן. זה אומר שהפתרון הזה לא עובד וזה מוביל אותי שוב לכך שלגבי משפחות לכל הפחות האופציה היחידה זה עזיבה מרצון בתנאים אמיתיים ואני מבקש שכבודו יתחשב בזה.

אני שואל את משרד המשפטים. ילדים שאין להם מעמד שלא נרשמו עכשיו יבואו ויבצעו מבצע ויעצרו אותם. יש דרך שאפשר להרחיק אותם? מה צריך לעשות בעצם?

זו שאלה ליוסי.

אז יוסי. נעצר ילד, אין לו מעמד. אבא ברח, האימא אומרת הילד לא רשום. לא רשמו אותו בשגרירות. לילד אין כלום. אתה בכלל יכול להרחיק אותו מהמדינה?

יש לו אימא? יש במשרד הפנים נוהל טיפול בחסרי אזרחות.

כמה ילדים שאין להם אבא ואימא ולא יודעים מי הם ומה הם קיימים?

זה ילדים שאין להם תיעוד. יש להם אימא. יודעים מי האבא ומי האימא.

יש עוד מישהו שיש לו מה לומר?

אני עוד פעם אומר את מה שאמרתי כל הזמן. אני מוכן לעניין הזה.

תגיש נייר. אילן נייר. אני מבקש נייר מסודר.

אני מבקש להעיר עוד משהו. אני יושב ראש ההסתדרות בתל אביב. הרבה נעקצו מכל מיני סיבות, עקיצות מכל מיני גורמים פליליים שקיבלו כספים. חלק מהמקרים הגיעו לבתי משפט עם פסקי דין. אין ממי לגבות. יש איזו גברת סינית בנתניה, נשואה לישראלי. ראיתי פסק דין של חצי מיליון שקל. יש עכשיו 11 עובדי סיעוד שרוצים להסתדר או רוצים לחזור הביתה. אין להם איך לחזור הביתה. היום אין להם סטטוס. רוצים להגיע להסדרים כמו שאתה מציע. תנו להם שנה להתארגן ולחזור הביתה בשלום. כי סינית אחת אומרת אימא אני חוזרת, כנראה שאורבים לי בבית. אני חייבת הרבה כסף. כתוצאה מהאילוצים. יש מקרים של נפאליות שנעקצו על ידי איזה רוסי עם הבטחות לויזות. הם עדיין במסגרת החוק. אבל הן כבר חוששות שעוד חצי שנה הן מסיימות. הן חוששות שאת כל עשרות אלפי דולרים שהן נתנו לאיזה סרגיי ברמת גן, אגב המשטרה מטפלת בזה. נפתחו תיקים, יש חקירות אבל עד שזה יגיע להליך. מה שאני אומר שבמסגרת ההליך וההידברויות לבדוק גם את המקרים האישיים ולא להעלות אותם כמו שקרה לפני שנה, סיני שיצא בהליך חוקי לחלוטין. עבד 11 חודשים. יש נוהל חדש. אפשר לעבור ממעסיק למעסיק. לא ידע מי המעסיק החדש. הגיע חזרה הביתה והוא היום בסין אחרי 11 חודשים מנסים להחזיר אותו בהליך שוב של בית משפט, אני לא יודע גם למה. שילם 22 אלף דולר לבוא להגיע לישראל. עבד בסך הכול 11 חודשים. הגיע לרשות ממלכתית, נעצר ביציאה באזור התחנה המרכזית והוא היום נמצא בסין. למה? הרבה מקרים כאלה ישנם. כל ההיערכות הזו צריכה להיות בחינה אמיתית. אילן אני לא יודע אם מורטוריום, אבל בחינה של ילדים, נשים, משפחות, לגלות הומניות רבה ושלא נחזור על המקרים שהגיעה איזו פיליפינית למשרדי שפתחו לה את הדלת בשלוש בבוקר. צריך לבצע החלטות בדרך הומנית, נכונה וצודקת. אין לי ספק ששוק העבודה יוכל למצוא כתוצאה מהיצע וביקוש בכל תחום על ידי זה שנעשה בחינה אמיתית ביותר של כל הצרכים. שמיים סגורים בשלב הזה אני חושב שצריך לקיים. אתם תראו שלא תצליחו לעמוד בזה כי הלובי הפוליטי והכלכלי שקיים בבית הזה כדי לא לסגור את השמיים יותר חזק.

זה לא רק פוליטי. זה גם מפני שאם מחר אישה זקנה או איש זקן זקוק למישהו ואין את העשרת אלפים איש האלה כי אף אחד לא יודע מי הם. אין להם את הכלים. הם יעשו מאמצים, יכניסו לתוך מאגר מידע, יבקשו פחות אנשים.

יש עבודה מועדפת בסיעוד.

אנחנו צריכים לדאוג שיגיעו לפה כמה שפחות אנשים. שיוכשרו ישראליים לעבוד. גם שר התמ"ת וגם שר הפנים וראש הממשלה, לך יהיה יותר קל. אני רוצה לסכם את הישיבה.

אנחנו רוצים לקרוא בשם הוועדה, לעשות מאמץ גדול מאוד בנושא של הרישום. להעלות את זה בצורה יותר מסודרת. נוכל להביא לידי ביטוי את העובדה שהרבה אנשים המדינה טוענת הם
נמצאים פה שיוכלו לקחת אותם מהמאגר. אנחנו קוראים לא לגרש אנשים שנכנסו פה כחוק ולא עבר זמן השהייה שלהם לפי החוק ולהכניס אותם בתוך מסגרת של עבודה, כי ברוב המקרים מדובר באנשים שנוצלו ושילמו כסף רב על שהותם פה בארץ ולא צריך להעניש אותם פעמיים. אנחנו קוראים שרשות ההגירה במתכונתה החדשה שהולכת לבצע פעולות יותר חדות וקשות ומהותיות כדי ליישם את החלטות הממשלה כדי שעד 2013 יהיו פה פחות עובדים זרים או שוהים זרים, צריך להביא את זה לידיעת האנשים כמה שיותר מהר כדי לאפשר להם להתארגן. גם לדעתי קוראים מפה לתת להם איזה זמן שמי שירצה לעשות את זה בלי שייתפס אלא שירצה מעצמו לבוא ולהתפנות מרצון מתל אביב שיוכל להתפנות מרצון מתל אביב והשפלה ושלא יצטרכו לפנות אותו בכוח. לתת להם את האפשרות. זה דבר שלישי. אנחנו גם נקרא בעיון את דברי עורך דין ורשה על הטיפול במשפחות עם ילדים. לראות איך לנסות שגם במידה והוחלט שהם צריכים להיות מפונים מהארץ איך הדבר הזה ייעשה במידת הדין והמוסר החסד והחמלה המקסימליים. בקשר לידידי חבר הכנסת אילן אני רוצה לציין שאהבנו לשמוע את כל אשר אמרת.

הישיבה ננעלה בשעה 12:00