PAGE
35
הוועדה למלחמה בנגע הסמים

2.7.2009


הכנסת השמונה עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 8

מישיבת הוועדה למלחמה בנגע הסמים

יום חמישי, י' בתמוז התשס"ט (2 ביולי 2009), שעה 10:00

סיור הוועדה באתר המשקף, בית המכס באשדוד

חברי הוועדה: מוחמד ברכה – היו"ר

שוקי סגיס, מנהל נמל אשדוד

אלי פולק, מנהל בית המכס, אשדוד

שרה הוד, סגנית מנהל בית המכס, אשדוד

משה אטס, מנהל תחום מכולות

יורם חזן, ממונה על יחידת מחשוב

מאיר שונק, ממונה יחידת הבודקים

תומר מצא, ראש מדור כלבנים, מנהל יחידת הכלבנים של המכס

גבי פרלמן, ממונה על יחידת הסמים

יאיר ציגלבר, בית המכס, אשדוד

ארמונד כהן

יאיר גלר, הרשות למלחמה בסמים

ישראל אייר

בת-שבע פנחסוב

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

סיור הוועדה באתר המשקף, בית המכס באשדוד

אנחנו מקדמים בברכה את חבר הכנסת מוחמד ברכה, יושב-ראש הוועדה למלחמה בנגע הסמים. יותר מאוחר אני אספר על בית המכס עצמו ואיך הוא עובד באופן כללי ואתמקד יותר כמובן בנושא הסמים שמעניין אתכם.

אני ראש מדור כלבנים, מנהל יחידת הכלבנים של המכס, יחידה שפועלת ברמה ארצית בכל הארץ ובין יתר המקומות בהם אנחנו עובדים, אנחנו עובדים גם בנמל אשדוד. הכלבים שלנו מאומנים ואנחנו אחר כך נראה אותם בהדגמה. הכלבים מאומנים למצוא את כל סוגי הסמים, מסוגלים לעבוד בכל מקום, באניות, במכולות, ברכבים, בכל מקום שהוא תחת אזור פיקוח המכס.

בכנסת יש יחידת כלבנים. כלבי שמירה.

אני ממונה יחידת הבודקים. אני אחראי על בני אדם. כל העובדים שלמעשה מתפעלים את האתר שתראו כאן היום, מבצעים את כל הבדיקות, הן הביטחוניות והן הפיזיות של יבואנים ישראלים ופלשתינאים. כל מה שנכנס לארץ, עובר כאן ונבדק על ידינו.

אנחנו שמחים שבאתם להתארח אצלנו. בקצרה אני רוצה לסקור לפניכם את פעילות בית המכס אשדוד. לדעתי חשוב לתת את הסקירה על פעילות בית המכס אשדוד מפני שנושא המלחמה בסמים הוא חלק מהפעילות שלו. חשוב לראות את התמונה הכוללת ואחרי כן לראות את הקטע של הסמים.


בית המכס אשדוד הוא למעשה בית המכס הימי או הנמל הימי הגדול ביותר של ישראל. עיקר התנועה של המכולות לישראל נכנסת לכאן, דרך נמל אשדוד. אנחנו משמשים גם כשער העיקרי של היבוא לרשות הפלשתינית. למעשה למעלה מ-60 או 65 אחוזים מכלל המטענים שמגיעים לרשות הפלשתינית עוברים כאן בבית המכס אשדוד.


אני אראה כאן מצגת קצרה על פעילות בית המכס ובהבזקים קצרים אומר את מטרות העל. אלה המטרות העיקריות שלנו. כמובן אנחנו נמצאים כאן קודם כל כדי לגבות מסים כאשר יש מגוון מסים – מכס, מס קנייה, מע"מ, היטלים שונים, נושא של אכיפת חוקיות יבוא ויצוא וכולי, כל הנושאים שקשורים בנושא של יבוא ויצוא על כל ההסתעפויות. זה יכול להיות קניין רוחני, הלבנת הון, סמים, סיווג, הערכה, הברחות. יש הגנה על הביטחון, זאת אומרת, אנחנו בשערה של מדינת ישראל ואנחנו נמצאים כאן כדי לשמור על בריאות הציבור, כדי למנוע החדרת חומרי נפץ ובין היתר אחראים גם על נושא של תקינה. זאת אומרת, לא הייתי רוצה ללכת לסופר לקנות איזשהו מוצר חשמלי, להכניס אותו לשקע אצלי בבית ולהתחשמל. יש מוצרים רבים מאוד שחייבים בתקן ועוד מעט אנחנו נראה איך השיטה עובדת אוטומטית כאשר אותו יבואן יודע שכאשר הוא מייבא מכולה של מאווררים, הוא חייב לפני כן לעבור במכון התקנים כדי לקבל תו תקן, שהמוצר הזה עבר בדיקה והוא כשיר להיכנס למדינת ישראל ועומד בכל הכללים.

עוד לפני שהוא נכנס.

עוד לפני שהוא נכנס. אנחנו כמכס חייבים לבדוק שאכן זה כך כי אנחנו צריכים להגן על הציבור.


יש לנו כאן קטע של פיקוח על תנועת המכולות בכלל, העברה בין נמלים, העברה בין מדינות. ישראל נמצאת על צומת דרכים ולפעמים מגיעה אוניה מהמזרח הרחוק, מניחים כאן קונטיינרים שצריכים להגיע לאיטליה. האוניה מפליגה לספרד ולא לאיטליה, ולכן הם מניחים אותם כאן ואחרי יום-יומיים מגיעה אוניה אחרת ולוקחת את המכולות. כל הנושא הזה של הפיקוח על תנועת המכולות הוא לא קל אבל כאן עושים גם את זה.


הנושא האחרון הוא שאנחנו כמדינה שהיא מדינה מודרנית, אנחנו רוצים כלכלה חופשית, כלכלה משגשגת, ואנחנו חייבים להיות משולבים בתוך תהליכים בינלאומיים, תהליכים שבהם הסחר יהיה חופשי, מהיר, יעיל ולכן אנחנו מחויבים להיות כל הזמן עם היד על הדופק ולהתעדכן, לעדכן את עצמנו, ולהתאים את עצמנו לתהליכים שקורים בעולם.ף


מבנה רשות המסים באופן כללי ביותר. היום אנחנו נמצאים תחת רשות המסים בישראל, לפני כמה שנים אוחדנו כך שלמעשה יש לנו כאן מס הכנסה, משרדי מיסוי מקרקעין, יחידות מס ערך מוסף, בתי מכס, ואנחנו נמצאים בתוך שבעת בתי המכס שנמצאים בצד ימין. זה בפריסה הכוללת של רשות המסים במדינת ישראל. אלה הנושאים העיקריים. כאמור, יש לנו את המכס ואני מתמקד בו. אנחנו נמצאים במכס אשדוד כאשר יש לנו עוד יחידות דומות כמו מכס חיפה בנמל חיפה, מכס מרכז שעבר מיפו ונמצא כעת בראשון לציון, נתב"ג כמובן, מכס אילת, בית המכס ירושלים שעוסק גם במע"מ וגם במכס אבל עוסק יותר בנושא של דיפלומטים ויבוא אישי, וכמובן יש לנו את מעברי הגבול.


אני מתמקד כרגע בבית המכס בנמל אשדוד. בית המכס אשדוד, הרבה פעמים טועים וחושבים שהוא נמל וכאילו אנחנו מפקחים רק על נמל אבל זה לא מדויק. אכן, הסחורות מגיעות לנמל אבל היום נמל הוא לא מה שהיה פעם. היום בנמל לא מאחסנים סחורות, הנמל לא רוצה שיהיו אצלו מכולות על הרציפים אלא הוא רוצה רציפים פנויים כדי לאפשר תנועה של מכולות, תנועה של אוניות, והמכולות מגיעות ותוך ימים ספורים המכולות האלה עוברות למסופים. מסוף לענייננו הוא בדיוק כמו נמל. דין הסחורה שם כדין הסחורות שנמצאות תחת פיקוח המכס. אלה סחורות שלא שוחררו עדיין מהמכס ולא עברו תהליך מכסי.


בנוסף יש מחסנים רשויים והמחסנים האלה מכילים מטען שכבר שוחרר אבל ליבואן אין הזמנות לאלף טלוויזיות ויש לו במכולה אלף טלוויזיות, ולכן הוא לוקח את המטען הזה, מעביר אותו ל-בונדד ופורק אותו שם. גם המסופים וגם המחסנים האלה הם פרטיים. הוא מכניס את המכולה, שם הוא פורק, מוציא את המטען, את המכולה הוא מחזיר לחברה והטלוויזיות עומדות שם. יש לו היום הזמנה ל-120 טלוויזיות, הוא הולך למכס, יגיש בקשה לשחרור 120 טלוויזיות ו-880 יישארו על המדפים במחסן. כך זה עובד. אם היבואן ייקח את זה לתל-אביב, הוא צריך לשכור שטח יקר בתל-אביב והוא לא צריך את זה.

זה בעצם מחסן של היבואן.

כן. מחסן רחוק.

הוא גם לא צריך לשלם מסים.

הוא משלם מסים רק על ה-120 שהוא משחרר, כך שאין לו כאן את הוצאות המימון, אין לו הוצאות אחסנה, אין לו הוצאות טיפול בסחורה. נכון, האחסון עולה לו כסף אבל זה זניח לעומת ההוצאה הגדולה יותר שהייתה לו אם הוא היה צריך לשחרר את הכל.


המחסנים האלה נמצאים תחת פיקוח שלנו, פיקוח גם דקומנטרי מכשורי וגם פיזי. אנחנו פוקדים את המחסנים האלה כל שבוע, לפעמים כל יום, לפעמים כמה פעמים ביום, תלוי בהיקף התנועה שמתקיימת שם.


נעמן זה מחסן סב"נים מחוזי. סב"נים אלה סחורות בלתי נתבעות. זה מחסן שלמעשה משרת את כל בתי המכס באזור – נתב"ג, ירושלים, באר-שבע, מעברי גבול, אשדוד כמובן, מרכז – ולמעשה מרוכזים כאן כל התפיסות של המכס. כל הסחורות המעוכבות של המכס מועברות לכאן לאחסון וכאן יש כמה אפשרויות: או שזאת סחורה שידוע שהוברחה ומכניסים אותה לשם, היא עוברת איזושהי פרוצדורה מסוימת, לאחר מכן או שהיא נמכרת או שהיא מושמדת. יש למשל מסלול אדום-ירוק בנתב"ג, מישהו נתפס בהברחה, זה מועבר לכאן לאחסון.


נראה לכם כאן כמה הדגמות של סחורות שמגיעות שלא עמדו בתקנים. הסחורות האלה מגיעות לכאן ובדרך כלל מושמדות.

קורה גם שהיבואן לא יכול לשלם את המסים

כן. גם הסחורות האלה מגיעות.

זאת סחורה בלתי נתבעת. זה סב"ן.

זה הסב"ן הקלאסי. סחורה בלתי נתבעת. היבואן נכנס לקושי, אחרי שנה הוא לא משחרר את הסחורה, נותנים לו אורכה מסוימת, הוא לא מצליח, מעבירים לכאן והסחורה הופכת להיות סחורה של המכס, ואנחנו מוכרים אותה במכרזים. לפעמים יש כאן עלויות מאוד כבדות כאשר הסחורה היא לדוגמה כימיקלים. כימיקלים אתה לא יכול להשמיד, כימיקלים שעבר זמן מסוים אתה גם לא יכול למכור כי זה לא בטוח, ואתה צריך להטמין את זה. ללכת להטמין חבית של חומר רגיש כזה, זאת עלות גבוהה מאוד. אתה צריך לקחת את זה לאתר רמת חובב וזה אומר שינוע לשם, לשים את זה או בחבית סיד או בכל מיני דרכים, וזה סיפור יקר מאוד.


אולם הנוסעים שהיום נבקר בו.


מחסני דיוטי פרי שנמצאים ליד אולם הנוסעים ושמספקים מצד אחד מוצרים פטורים ממס לנוסעים בעונת הנוסעים וגם מספקים צידה לאוניות. אלה מוצרים שהם ללא מסים. כמובן שאנחנו מפקחים על המקום הזה כדי שהסחורה לא תזלוג למדינת ישראל.

כמה אוניות יוצאות מכאן בשנה או כמה נוסעים? סדר גודל.

אם אני זוכר נכון, היו 150 אלף.

בסביבות 800 נוסעים כל הפלגה, פעמיים בשבוע. בשבוע הבא צפויה אוניה של אלף נוסעים.

זה גמיש. אני מעריך שלמעלה מ-100 אלף נוסעים. זאת לא כמות גדולה. היום זה הרבה יותר מאשר בחיפה.


יש לנו את הקטע של המרינה. יש לנו כאן מרינה של יכטות שמפקחים עליהם כמובן. קצ"א, קו צינור נפט אילן-אשקלון שמגיעות לשם אוניות, ויש לנו אולמות תצוגה של כלי רכב. כל החנויות האלה שאתם רואים שמוכרים כלי רכב בכל מיני מקומות, אלה כלי רכב שלא שוחררו מהמכס והן נמצאות שם לתצוגה ובבוא היום הן יימכרו אבל למעשה הרכבים פזורים בכל מיני ערים ואנחנו צריכים לפקח על המקומות האלה כי זה מוצר עתיר מס. המיסוי על רכב, כמו שאתם ודאי יודעים, הוא גבוה.

הנושא של המרינה מאוד מטריד אותנו. חלק גדול מההברחות, חוץ ממכולות, מתבצע דרך יכטות פרטיות, מטוסים פרטיים וכולי. איך מתבצע הפיקוח על יכטה בודדה שמפליגה ועוברת?

יכטות שמגיעות, אנחנו עולים עליהן מדי פעם ועושים ביקורות.

אתם או המשטרה או במשולב?

אני אענה על מה שבוודאי מעניין את ועדת הסמים ואנחנו מתכוונים לסמים. בגזרה הזאת אנחנו שולטים לא רע יחסית ואנחנו הולכים להיכנס אפילו למצב שהוא טוב מאוד. אנחנו בדיוק נמצאים עכשיו בעיצומו של מיפוי. אתמול במקרה סיימנו את המיפוי הראשוני ולקחנו כדוגמה את מרינה הרצליה, בכוונה התמקדנו בה כי היא מרינה מרכזית, גדולה ורחבה, ואמרנו שנלמד אותה טוב ואת התשתית הזאת נחיל על כל שאר המרינות. אנחנו נמצאים באמצע תהליך של מיפוי, נראה ונלמד.

מיפוי רמת סיכון?

נכון. נכון להיום כל ספינה או יכטה יכולה לצאת חופשי מתי שהיא רוצה ויכולה לבוא איך שהיא רוצה, היא יכולה לעגון איפה שהיא רוצה וזאת זכותה המלאה אם היא מקבלת אישורים. לפעמים יש מקומות שיכולים להיכנס ולהחתים ביקורת גבולות רק ביום למחרת, דבר שאנחנו רוצים למנוע אותו בעתיד. אנחנו עובדים בקטע הזה וסוגרים את הנישה הזאת. בשנה הבאה תהיה לנו תשובה עם תוצאות.

רצינו להמחיש לכם בית מכס אשדוד, ועכשיו אני אגע קצת יותר לעומק ואתמקד בפעילות ספציפית של בית המכס אשדוד.


בית המכס אשדוד נמצא מצד שמאל למטה בתמונה ושימו לב לפריסה והיא פריסה חלקית בלבד מה שאתם רואים. אנחנו צריכים לשלוט על כל האתרים האלה בעת ובעונה אחת וזה לא פשוט אלא די מורכב לתאם את כל העבודות האלה בכל האתרים על פי לוחות זמנים משתנים כל הזמן. היום יש אוניה, ואני צריך לשלוח בודקים בצוות מתוגבר לאולם הנוסעים. שונק שיושב כאן מפעיל את צוות הבודקים שלו, שולח בודקים לשעות ירידת או עליית הנוסעים. אתם רואים שלמטה יש מסופים, מסוף 207, למטה מסוף אשדוד וכולי. המפעילים הרשומים לא שמנו אותם כאן מפני שמרוב שלטים קטנים לא היינו רואים בכלל את כל המפה. כלומר, אנחנו צריכים בעת ובעונה אחת לתת פתרונות בהרבה מאוד אתרי עבודה בעת ובעונה אחת.


מצד ימין מהבהב למטה משקף המכולות, שם אנחנו נמצאים כעת. בעבר בית המכס ישב בתוך הנמל. היום אין לזה כל כך משמעות היכן בית המכס יושב מפני שהפעילות ממילא לא נמצאת כולה בנמל אלא פרוסה על כל המרחב ולכן יש לזה פחות משמעות. אנחנו לא רואים כאן את מסילת הברזל שגם היא למעשה אמצעי להעברת מכולות וגם היא נמצאת תחת פיקוח שלנו.


בגדול זה המבנה הארגוני של בית המכס. המספר למעלה צריך להשתנות כי קיבלנו ממש בתקופה האחרונה קבוצה של עובדים והיום אנחנו מונים כ-130 עובדים. בגדול, שני גושים עיקריים, מצד אחד שירות לקוחות ואכיפה. לפעמים זה בעייתי וזה קצת קשה. שימו לב, זה גם נוגע לנושא של סמים ונוגע בקשר מאוד הדוק.


אנחנו אמורים לגבות מסים, אמורים להיות כוח שאוכף את חוקי המס במדינת ישראל, אבל צריך לקחת בחשבון שתנועה – ועוד מעט ניכנס למספרים ותראו שיש כאן תנועה אדירה של מכולות. יחד עם הנושא של האכיפה, של מניעת הברחות, הברחות סמים, אנחנו צריכים לתת שירות לקהל. אותו יבואן שמביא מכולה, המכולה מגיעה לנמל והוא רוצה עכשיו לשחרר אותה. המפעל מחכה לחומר גלם, ואם אני אעצור אותו כאן בשער ואני אתחיל לעשות בדיקות כאלה ואחרות, לבדוק מכולה זה לא לבדוק חבילה בדואר חבילות אלא זה להביא את המכולה לכאן, לערוך את הבדיקה, לפתוח, להביא את סוכן המכס שיהיה עד ולהתחיל לרוקן עם סבלים ועם מלגזות. כל בדיקה כזאת יכולה לקחת שעות רבות ולפעמים, אם זה מסובך, גם ימים. בתוך מכולה אחת יכולים להביא 17 פרטי מכס שונים אם זאת לא מכולה הומוגנית. לפעמים זאת מכולה הומוגנית ואז אין בעיה. יש שם סוג אחד של סחורה, ואז אין בעיה כי קל לבדוק, אבל כאשר יש לך עשרים סוגים של מטענים, אתם תראו שיש בעיה מאוד קשה.


יש בעיה לסנכרן בין שני הכיוונים המנוגדים האלה של האכיפה שמחייבת מעצר מכולה ומעצר מטענים ובדיקה שלהם לבין שירות לקוחות, מתן שירות טוב, מהיר ויעיל ליבואן שרוצה לשחרר מהר את המטען שלו.


היום המערכת היא מאוד משוכללת, ועוד מעט נגיע לזה.


סקירה קצרה מאוד על המחלקות ואיך הן עובדות יבוא מסחרי, זה ברור. מקבלים בדרך המחשבים את כל המטענים שעומדים להגיע לשחרור. זה עובר איזשהו תהליך מסוים שעוד מעט נעמוד עליו. יבוא אישי, אלה אנשים שמביאים מכולה לבד או מכונית לבד, בדרך כלל תושבים חוזרים, תיירים אולי, עולים. יצוא, כאן יש לנו מחלקה שעוסקת בנושא של יצוא וגם היא צריכה לעבוד בצורה מאוד מאוד מהירה ומאוד מאוד יעילה. הכל כמובן ממוחשב. יחידה מקצועית עוסקת בפתרון בעיות מקצועיות סבוכות יותר, היא עובדת כמובן לאט יותר, מתעמקת בחומרים, מתעמקת בגירעונות חיוביים, מישהו מערער על חיוב וכולי. היא נותנת שירות לתיקים שנמצאים בבתי משפט. מעקב מטענים, דיברנו עליהם, מעקב אחרי תנועה של מכולות בארץ בין המסופים, בין המסוף ל-בונדד, בין הנמל החוצה לרש"ת וכולי.


לצד האכיפה. כאן מתעסקים כבר בתיקים שיש אתם בעיה כלשהי או בודקים אם יש בעיה כלשהי. בקרת יבוא. אנחנו הולכים לתהליכים מהירים של שחרור. לא מעכבים דברים, משתדלים לא לעכב, אבל שחררנו מכולה למשה כהן, בסדר, משה כהן הלך הביתה והכל טוב ויפה, אבל אנחנו מזמינים אחת לזמן מה מדגמים ובודקים. הוא הצהיר על שולחנות, אבל איזה עסק יש לו? שולחנות או משהו אחר? לא, כן, בודקים האם הסיווג יכול להיות נכון או לא נכון, האם המחירים נכונים או לא נכונים. יש לנו מאגרי מידע ואנחנו בודקים. יש גם את מערכת המחשוב שאנחנו עושים חיתוכים דרכה. לעתים גם קורה שמתוך הניתוח המעמיק יותר שמתעמקים בחומר, פתאום מגלים שהוא הצהיר הצהרה כוזבת או יש בעיה כלשהי, סחורה דומה אצל יבואן אחר היא 200 שקלים ואצלו זה רק 60 שקלים ואיך זה יכול להיות. יש תיקים מאוד מאוד יפים שמתפתחים מהבקרה כמו הצהרות כוזבות, הנמכת מחירים, הברחות פיזיות אפילו. נכנסת איקס סחורה ואתה רואה במחזור שלו שהוא מוכר יותר למשל, או כל מיני דברים מעניינים שמוצאים דרך הסיפור הזה.


תפ"ג, תביעות בפיקדונות גירעונות. באותו רגע שאתה עושה ביקורת, אתה מגלה גירעון, אתה צריך לדרוש את הכסף והמחלקה הזאת עוסקת בניהול החוב ומעקב אחרי הגבייה. המחלקה הזאת נותנת למעשה שירותי בדיקה של כל המטענים שמופיעים לבדיקות. הם מקבלים הנחיות למעשה מהיבוא המסחרי, מהתש"ר, דרך המחשב לבדוק מכונה זאת וזאת, ומה תבדוק? תעשה שביל באמצע, לך עד הסוף, תבדוק רק את המוצר הזה ולא את זה, או שתבדוק כולל. יש כל מיני סוגים של בדיקות.


הבודקים נותנים שירותים באתר המשקף בכל המסופים, בנמל אם צריך, באולם הנוסעים אם צריך.


תפיסות, זאת מחלקה שעוסקת בריכוז וטיפול בתיקים בהם היו תפיסות וצריך גם לנהל את התיק. התיק מנוהל בשני אפיקים: אפיק אחד מנוהל באפיק הפלילי, העמדה לדין, ויש עורך-דין שלנו שעוסק בנושא, או גם באפיק האזרחי.

אתם עוסקים בזה ישירות? לא הפרקליטות?

חלק מהתיקים עוברים דרך הפרקליטות וחלק עובר למחלקה משפטית. יש לנו מחלקות משפטיות אזוריות בהן מגישים כתבי אישום גם בתיקי מכס. זה אצלנו. צריך לקחת בחשבון שנושא של התחום הפלילי במכס הוא מאוד ספציפי. זה לא תיק רגיל של שוד, זאת לא גניבה. הפרקליטות מתמחה בזה אבל פה צריך להתמחות בעבירות מסים וחוקי המס מסובכים. חוקי המס במדינת ישראל מסובכים וצריך התמחות ספציפית ואנחנו מגישים את כתבי האישום.

אתה לא מתכוון לתפיסות סמים.

לא. בנושא סמים הפרקליטות מגישה. שם יש את ההתמחות הפלילית המובהקת. סמים, עם כל הכבוד, יש בזה עבירת מס של הצהרה כוזבת, אבל זאת לא עבירת מס אלא זאת עבירה הרבה יותר חמורה וזה שייך למקום אחר.


מודיעין. יש לנו כאן קצין מודיעין שעוסק בתחום של ריכוז מודיעין. איסוף חומר מודיעיני ממקורות שונים.

אתה יכול לדלג על זה.

המודיעין בקטע הזה הוא מאוד חשוב ואנחנו נדבר עליו יותר מאוחר. הוא חשוב דווקא בנושא סמים. בקטע של קבלת מידע איכותי על הברחות, אי אפשר בלי המידע האיכותי הזה, לא בהברחה רגילה ועל אחת כמה וכמה בנושא של סמים. מודיעין איכותי הוא תנאי בסיסי להצלחה במניעת הברחות סמים. מאוד קשה לתפקד בלי מודיעין בתחום הסמים ונעמוד על זה יותר מאוחר.


יס"מ - גבי פרלמן יושב כאן והוא ראש מדור יס"מ - זאת המחלקה שעוסקת בפועל בפרונט במניעת הברחות סמים. כמובן גם הבודקים עוסקים בכך, אבל מי שעוסק בזה בצורה יותר גבוהה זאת מחלקת היס"מ. התפקיד של היס"מ, אנחנו נכנסים עכשיו לנושא התפקיד של המחלקה, גילוי ומניעת הברחות סמים וטובין, וזה כולל קשת רחבה מאוד של הכל למעשה – הברחות בחופי אשדוד, הברחות באמצעות ספינות שזורקות חביות עם ויסקי או עם סיגריות וגם עם סמים, הברחות דרך השערים של הנמל, קניין רוחני – ואנחנו ניגע גם בזה בהמשך כי הנושא הזה גם הוא מעסיק את יחידת היס"מ.


אני רוצה שתבינו את הנושא של התש"ר ואת הנתונים הסטטיסטיים של ההיקפים שלה עבודה מפני שזה מאוד חשוב להבנת המכלול.


דיברנו על זה שמאוד חשוב להבין למה זה לא פשוט נושא של מניעת הברחות סמים ואני רוצה להסביר איך זה מתבצע במדינת ישראל


למעשה אנחנו נמצאים כאן באמצע, מערכת המכס. מערכת המכס מוזנת מכל אלה שנמצאים מסביב לנו. למעשה אנחנו מקבלים קודם כל את המידעים מכל סוכני האוניות. אוניה עומדת להגיע, מה יש עליה? יש מצהר, יש עליה 784 קונטיינרים, המספרים שלהם רצים אלינו דרך המחשב, באופן כללי למי הם שייכים, מה הם מכילים, למעשה אנחנו עובדים עם רשות שדות התעופה, רשות הנמלים ומחסני הערובה, מסופי המטען ואנחנו יודעים מה יש בכל מקום ומקום. אנחנו שולטים על העסק הזה מבחינה מחשובית והכל מתנקז אלינו. באותו רגע שמישהו רוצה להגיש לנו מטען לשחרור, הוא צריך קשר, אנחנו צריכים קשר עם כל הרשויות משמאל – משרד התעשייה, משרד הביטחון, התחבורה, החקלאות, בריאות וכולי. כי אם אני מביא משהו שיש לו נניח היבט לנושא של תחבורה, מכונית, הוא צריך למסור לי רשיון יבוא שהרכב הזה כשיר לתנועה בארץ או לא. אם הוא מביא טלפון, האם הטלפון הזה יכול לעבוד בארץ או לא, האם הוא לא יפגע במערכת התדרים שיש לנו כאן, האם הוא לא יפריע לשכנים, לחברות אחרות, צריך תקן, צריך אישור ממשרד התקשורת וכולי.


בצד ימין יש לנו את מכון התקנים. יש את רשם החברות. את כל הנתונים אנחנו שואבים מכל המקומות האלה כדי אחרי כן להצליב ולבדוק את הנתונים שמזרימים לנו.


למטה תראו את כל הנתונים שאנחנו מקבלים מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הם שואבים את המידע שלהם מאתנו כמו כמה מכוניות שוחררו, כמה מוצרים אלקטרוניקה, כמה טלוויזיות וכולי. הכל מתקבל מתוך המערכת שלנו כאשר המערכת הבנקאית כמובן מחוברת אלינו, יש לה מסלקה והתשלומים נעשים לא באמצעות עמידה בקופה בתשלום אלא משולחן סוכן המכס. הוא מקליד עם המחשב וכך הוא מעביר אלינו את הכסף.


זאת מערכת יבוא קלאסית ואתם יכולים לראות איך זה קורה. יושב לו סוכן המכס בביתו, מגיע אליו לקוח עם מטען ואומר לו שהגיע אליו קונטיינר והוא רוצה לשחרר אותו. הוא יושב אצלו בבית, מקליד את הנתונים. הוא אומר שהוא רוצה להביא כוסות. כוסות – פרט מכס 1, 2,3, 4, 5, אוטומטית הוא מכניס את זה לתוך המחשב והמחשב אומר לו שהמוצר הזה חייב – סתם אני אומר ב-12 אחוזי מסים. חייב תקן, לא חייב תקן, ואז הוא יודע איזה מסמכים הוא צריך, הוא מפיק את הרשמון, הרשמון נכנס לתוך המחשב, כלומר, הוא מקליד אותו לתוך המחשב, ואנחנו קולטים אותו אצלנו. בתוך המערכת שלנו יש לנו זמן תגובה שהמערכת מגיבה ואומרת שהרשמון הזה הולך למסלול ד'. מה זה מסלול ד'? אור ירוק. צא. אתה לא צריך בדיקה. אתה יבואן כשר, אין לך רקורד שלילי, צא לדרך. לעומת זאת יכול להיות סיפור אחר. יש לנו מערכת פרופיילינג שטמונה בתוך המחשב שאומרת שיבואן משה כהן נתפס בעבר שלוש פעמים בהברחה, הוא מקבל ניקוד מסוים, הוא עכשיו הביא מכולה מאקוודור. אקוודור היא ארץ של סמים. בסדר, הוא מקבל ניקוד. מסתכלים ורואים שהוא עבר דרך נמל נוסף, הוא מקבל עוד ניקוד. הוא קיבל איקס נקודות, נופל לבדיקה. הוא נותן את המסלול, מנתב אותו לתהליך א', בדיקה פיזית. כך המכולה נופלת לבדיקה. יש את ניהול הסיכונים הזה. מערכת הפרופיילינג שלנו עובדת למפות את הסיכונים. יש מדרג שלם. אנחנו קובעים ואנחנו כל הזמן עם היד על הדופק ומשנים גם את הניקוד ואת הפרמטרים על סמך ניסיון מצטבר. זאת אומרת, אם גיליתי הברחה היום, במטען של בקבוקי שתייה או פפסי או פחיות, גילינו יבוא של סמים, מחר אני אכניס לתוך המערכת התרעה שמי שמייבא פחיות כאלה ואחרות עם סימני זיהוי כאלה ואחרים, ייפול לבדיקה. כך אנחנו כל הזמן מתעדכנים ומעדכנים את המערכת שלנו על ידי הניסיון המצטבר. המידע הזה לא הולך לאיבוד.

הניסיון מצטבר אחרי שהוא מצטבר, אבל מה עם הניסיון הראשון?

זו הבעיה העיקרית. יש תפיסות ועוד מעט נעמוד על זה, אבל זאת עבודה סיזיפית לא פשוטה ואנחנו נעמוד על זה קצת יותר מאוחר.

אנחנו עובדים במכס שמחובר לארגון המכס הלאומי, אז המכס מדבר עם מכס וכל הזמן מזינים אחד את השני בכל העולם. כל המדינות מעדכנות וכולם לומדים.

מערכת הפרופיילינג הזאת היא מערכת מאוד רגישה והיא חכמה אבל היא לא יכולה להיות חכמה בלי שאנחנו ניתן כל הזמן בפנים נתונים עדכניים להוריד פרמטרים שהם לא יעילים ולשים פרמטרים חדשים. לדוגמה, סתם דוגמה קיצונית, אם הגיעה לכאן מכולה שמוצהר שמייבאים בננות משוודיה. ברור לכם שזה ייפול כי ממתי מגדלים בננות בשוודיה.

גם הם משתכללים ולא רק אתם.

נכון. זה מאבק וזאת מלחמה שלא נגמרת.

הם משקיעים הרבה חשיבות בכל הפשע ולאו דווקא בסמים.

אני במגננה והוא בהתקפה.


נתונים כדי להבין את היקפי הפעולה. בשנת 2008 טיפלנו ב-376 אלף רשיונות יבוא כאשר כל רשמון יבוא יכול לייצג מכולה אחת, שתיים, שלוש, ארבע, 15-20 וכולי. כלומר, זה לא מספר מכולות. לפעמים יש לך רשמון אחד עם 14 מכולות ולפעמים זאת חצי מכולה. הייתה עלייה של 2.8 לעומת 2007. אני הייתי שמח להציג ב-2009 נתונים כאלה, אבל אלה לא יהיו נתונים כאלה אלא תהיה ירידה כי יש ירידה דרסטית.

בגלל המשבר העולמי.

כן, בוודאי. הנה, אנחנו רואים משנת 2007 עלייה של 2.8 אחוזים, ושימו לב, העלייה היא כל הזמן משנת 2004, כל שנה זה מטפס ב-3-4 אחוזים, אבל בשנה הבאה תהיה ירידה.


מבחינת יצוא גם כן הייתה אצלנו עלייה, אבל השנה לצערי לא תהיה עלייה אלא יש מגמת ירידה.


אוטונומיה. אמרתי שעיקר היבוא לאוטונומיה עובר דרכנו. אני קצת אתעכב על זה ואומר שזה מעמיס עלינו הרבה עבודה. יש כאן 28 אלף רשיונות ויש עלייה קלה משנת 2007, כמו שאתם רואים, אבל הרשיונות האלה מעמיסים עלינו עבודה רבה מאוד על הרקע הביטחוני ואנחנו אמורים למנוע הברחה של אמל"ח. רוב העבודה היא באשדוד ויש גם הרבה ממצאים במכולות שלהם, אתה פותח מכולה ויש הרבה ממצאים לא תקינים.

קורה שאתם תופסים אמל"ח?

כן. בפירוש כן.

זה עד כדי כך שקוף?

המערכת עובדת ואני מקווה שהיא יעילה.

לא, המבריחים עד כדי כך שקופים?

הם לא שקופים. הם עושים תרגילים אבל אנחנו תופסים. הם גם מנסים אותנו כל הזמן. בגדול הקטע הזה מעמיס עלינו עבודה. יש גם היבטים אחרים מכסיים, ואנחנו עוד מעט גם נראה, כאשר הרבה פעמים הם מביאים טובין שהם מפירי קניין רוחני והם לא מצהירים תמיד הצהרה אמיתית. יש שם גם בעיות פנימיות שהמערכת הכלכלית שם עובדת בצורה שונה, עם סטנדרטים קצת שונים מהסטנדרטים של מדינה כמו שלנו. אצלנו יבואן שיש לו 12 אחוזים מסים, לא כדאי לו ללכת להתעסק אתנו אבל שם זה קצת אחרת.

שאלת הדיוט. איזשהו מטען גם מגיע לרצועת עזה?

לא. העיר סגורה. לעזה מגיע רק מזון בגדול וגם כל מיני מוצרים שמתירים להכניס. היום לעזה לא מגיעים מטענים.

חשוב לומר שהברחה היא הברחה, אם זה נשק, אם זה סמים, מנסים הכל. העבריינים מנסים הכל. הם כל הזמן עושים בחינות.

מבחינת מיסוי. אנחנו בשנת 2008 גבינו כאן כמעט 19 מיליארד שקלים מסים, סכום שמהווה עלייה לעומת שנת 2007. גם כאן לצערי לא אוכל להציג גרף עולה של 9 אחוזים מפני שיש לנו ירידה ב-2009.


היה כאן גידול מאוד משמעותי ביבוא מכוניות ביבוא אישי. יש בעייתיות מסוימת במשרד התחבורה של היתרים. בקטע של יבוא אישי יש בעיה ומשרד התחבורה מינה ועדה לבחון איך לטפל בדברים האלה, אבל בינתיים אנחנו עמוסים בעבודה בתחום הזה.


יחידת הבודקים. יחידת הבודקים בשנת 2008 עשתה 45 אלף בדיקות מסוגים שונים. יש עלייה של 16 אחוזים לעומת 2007. בדיקות שיקוף, שיקוף מכולות, גם של מכולות פלשתיניות ומכולות ישראליות. כאן הייתה ירידה מסוימת מפני שהאתר המשקף הושבת לחודש ימים לטיפול תקופתי וגם היו לא מעט תקלות, כך שרואים את זה מיד בגרף.

מה תהיה ההשפעה כאשר אתר השיקוף בנמל חיפה יתחיל לפעול?

הוא עדיין לא פועל.

הוא אמור להתחיל לפעול תוך חודש-חודשיים.

ראש העיר אומר שזה יותר מחודש-חודשיים.

אצלנו לא יהיה שינוי. היקף הפעילות בנמל אשדוד הוא מאוד גדול.

לא תהיה הפניה לחיפה?

לא, לפי דעתי לא. כל נמל יעסוק בשלו. לא צריך לשכוח שאנחנו כאן מחוברים לפרוייקט של ה-CSI האמריקאי. זה פרוייקט שבו הם באים ואומרים שאם רוצים לשלוח אליהם מכולות, אין בעיה, אחרי אירועי ה-11 בספטמבר אין בעיה, תשלח, אבל תעשה אצלך שיקוף על פי סטנדרטים שהם קובעים לנו, הם יפקחו על העניין ואם הם יבקשו מאתנו להראות להם מכולה מסוימת, אני שולח להם תמונה והם בודקים ואומרים אם כן לבדוק יותר או לא לבדוק יותר. כלומר, יש לנו כאן מערכת של אמריקאים. המערכת הזאת תעבוד הרבה דווקא על הקו הזה מפני שעיקר היצוא הוא דווקא מחיפה, אבל לא היבוא, והוא פחות נוגע לענייני סמים.


פעילויות נוספות שאנחנו עושים כאן, זה פחות מעניין אתכם.


עד כאן בגדול. זה באופן כללי פעילות המכס וכאן אני רוצה להתמקד קצת בנושא של סמים.


אנחנו ניתן לכם כאן כמה הדגמות של יחידת המסים, של הברחות שנתפסו, ונתמקד גם בנושא של סמים.


זאת למשל תפיסה של קוקאין. זה לא בתקופה שלי אלא זה לפני שנתיים-שלוש, תפיסה של 11 קילו קוקאין בתוך מצבות. אין סוף לדמיון של האנשים.

דוגמה קלאסית. מכולה, ברזיל, ישראל, חיפה, אשדוד, ראשון. זה היה המסלול. דוגמה קלאסית למשהו שהוא לא הגיוני. מביאים כריות של בתי עלמין שכבר מוכנות, דבר שתופס נפח כי הרי אלה פלטות. זה הדליק לנו נורה אדומה כי מאחר שזה תופס מקום, מה ההגיון להביא את זה כך. נעשתה חדירה לראות מה קורה בפנים וברגע שראינו משהו חשוד, קראנו למשטרת ישראל לבוא וביחד לפרק ולפעול. ברגע שמצאנו חתיכה אחת, אתה רואה את התמונה מצד ימין, התחלנו להתפרע.

אני רוצה לעצור כאן. תסתכלו על התמונה הזאת. תזכרו מה אמרתי לפני כן, שיש לנו שני אפיקי עבודה של אכיפה ושל שירות לקוחות. אם אתם רואים כאן מצבה מנותצת, ברור לכם שמגיע מטען, אני לא יכול לשבור אותו, אני לא יכול לגרום נזק כי יכול להיות שזה תמים כי אם זה תמים, לך תסביר ליבואן, הרסת לו את המטען, גרמת לו נזק ואתה צריך לשלם לו. עכשיו היה לנו סיפור עם דקירות כאשר דקרנו מטען.

פגענו רק באריזה החיצונית ולא במוצר עצמו אבל צריך לפצות את היבואן כי זה כבר סוג ב'.

בא היבואן ודורש פיצוי. מה אני יכול לומר לו? לך תבדוק מטען כזה גדול, תתחיל לפרק אותו? אתה רוצה לתת לכלב אפשרות להריח, אתה עושה חור באריזה אבל אז אתה גורם לו נזק. עם כל הרצון הטוב, אנחנו לא רוצים לגרום נזק ליבואנים אבל מצד שני אנחנו רוצים לעשות את העבודה. הנה, זאת דוגמה. כאן יכולנו לשבור לאחר שבאמת היה גילוי של משהו מאוד מאוד מרשים. אני לא אשכח אירוע שהיה לי באחד התפקידים הקודמים שלי – הייתי מנהל מחלקת חקירות חיפה – לפני הרבה שנים והיה לנו קטע שהכלב הגיע לבדוק מכונית פאר והוא השתולל והתפרע. נתנו לו ללכת יותר ברור כדי לראות איפה זה. בקיצור, הכלב לא עשה חשבון וזינק שם ושרט את ריפוד העור וקרע אותו. ריפוד לבן. הפכנו את המכונית, פירקנו את המכונית, יום שלם עבדנו על המכונית וכלום. לא היה כלום. כנראה שהתייר הזה עישן כשהוא היה במרסיי, הריח נשאר ואני נשארתי עם הבעיה ואני הייתי צריך לכתוב דוח למה הרסתי לו את הריפוד. זה לא נעים, אבל אין מה לעשות וצריך למצוא את שביל הזהב, לעשות גם את העבודה ולפעמים קורים גם מקרים כאלה.


למטה אתם רואים קופסא ואני אשמח עם גבי יציג את המקרה הזה שקרה לנו.

זה ארגז בתוכו יש ציוד לגינה. בכל המכולה היו מזרקות מים לגינות מאבן. בדקנו אותן, קדחנו בהן ולא מצאנו כלום.

חשוב לומר שזה הגיע בכלובים גדולים, מסודר וארוז. היה צריך לפרק ארגז ארגז כדי להוציא את החומר מבפנים ולבדוק אותו.

אחרי שחשדתם.

היה לנו מידע ראשוני. אחרי שיש לנו מידע ראשוני, יותר קל לנו.

ראינו עשרה ארגזים כאלה סגורים. אין מגירות ואין כלום. אמרנו שניקח את זה ונעביר את זה במשקף ונראה מה קורה. במשקף ראינו פתאום עיגולים, כמו שאתה רואה שם את שלושת העיגולים האלה. אמרנו לעצמנו שעלינו על זה. שברנו את הכל.

עצם העובדה שאנחנו לא חשדנו, לא הרחנו וזה לא הסריח בשום מקום והכלבים עברו והיה להם מאוד קשה לסמן, הם כמעט פספסו את זה, זה אומר הרבה על איכות ההסלקה. ההסלקה הייתה מעולה.

זה היה סגור הרמטית. ניסינו לבדוק את זה ובסוף שברנו את זה כאן ובפנים היה מה שאתה רואה שם.

עשר יחידות כאלה.

מריחים את הריח חזק מאוד.

אם זה נופל למים, לא קורה כלום.

זה לא יכול לצוף.

עץ אמור לצוף אבל זה כבד מאוד.

זה היה מוסלק כל כך חזק.

היו 10 כאלה כשהם עומדים אחד על השני. ברגע שראינו בשיקוף שיש משהו בפנים, הרשינו לעצמנו להתפרע על אחד. אמרנו שמקסימום נשלם עבור אחד. מצאנו בפנים ועכשיו המכולה שלנו ועכשיו מותר לנו לעשות.

עוד מעט תראו את הסרטון.

אנחנו נמצאים באשדוד, אנחנו מכס, אזור פיקוח מכס בלבד. זה כל המנדט שלנו וזאת כל העבודה שלנו. מה לפני, משטרה, מה אחרי, משטרה. לנו מאוד חשוב שכל תפיסה בלי יוצא מן הכלל, למרות שאין את מומנט הפרסום אצלנו ביד אלא רק בידי מי שיכול לפרסם וזה אחרי טיפול וזאת משטרת ישראל, אנחנו מפסידים מזה אבל אנחנו מאמינים שבלי לאזוק עבריין, לא עשינו כלום כי היום הוא מביא 5 קילוגרם, לא תופסים אותו ומחר הוא יביא 10 קילוגרם ועוד. זה גלגל שאין לו סוף. לכן לנו אין סמכות מעצר, אין לנו סמכות חקירה, ולכן אנחנו משלבים את משטרת ישראל כדי להגיע למצב שיש אזיקים על הידיים ולהמשיך קדימה.


זה לפעמים קצת פוגע בנו, בשם שלנו, בפרסום שלנו אבל אנחנו בולעים את זה בכבוד כי המטרה חשובה.


אנחנו פרוסים מאילת ועד חיפה, כאשר בכל מקום פועלים באותה מתכונת, אם זאת פעילות ימית או אווירית וגם דואר. אני מדגיש כאן, גם דואר, כי לראיה אתמול מארצות-הברית הגיעו 2,450 גרם מריחואנה דרך הדואר המרכזי בתל-אביב שנתפסו בפעם הראשונה. זה משהו חדש כי מי חלם על ארצות-הברית שתשלח מריחואנה? לא היה עד היום דבר כזה. זה שילוב של עבודה של חבילה חשודה שירדה לבדיקה פיזית. מהבוקר גמרנו, ארצות-הברית נכנסת למעגל וחבילות מעל משקל מסוים ייבדקו. זאת אומרת, אנחנו בודקים הרבה הודו, הרבה הולנד, הרבה ספרד, אבל היום נתייחס גם לארצות-הברית. אין מובן מאליו. הכל תמיד מתחדש. אופנות.

אנחנו נריץ קטעים מהסרטון וגבי ייתן הסבר איך זה קרה.

זאת המכולה ממנה הוציאו את הסחורה. אלה הארגזים.

זה אחרי שמצאו.

יש כמה צורות של הדבר הזה. זאת צורה אחת. זה בתוך השקיות האטומות האלה.

הם עד כדי כך היו חכמים, שהביאו את זה ישר למכירה. כפתורים ופולות. מוכן להפצה.

תראו כמה כוח צריך להפעיל כדי לפתוח קופסה אחת.

זה סגר את הריח בפני הכלבים.

זה אטום לחלוטין. היו שם לוחות בגודל של חצי שולחן.

שלשום היינו כאן כל הלילה ופירקנו מכולה של מנועים ובסוף לא היה כלום.

לבדוק חייבים. זאת גם הרתעה.

תראו, 102 קילו, 35 אלף שקלים לקילו.

ארמונד נפצע במהלך הפעולה כאשר מסמר ננעץ לו ברגל והוא הושבת לשבוע. כך נראית הזירה לאחר שפירקו את הכל.

תפסנו גם את המבריחים עצמם. הגענו אליהם הביתה עם המשטרה ותפסנו אותם.

אני רוצה להציג את העבודה גם מזווית אחרת. באחד מתפקידיי הקודמים הייתי נציג המכס הישראלי באירופה והייתי ארבע שנים במילנו. גם שם, כבר אז, וזה היה לפני הרבה שנים, השתדלתי להביא מידעים בנושא של הברחות סמים. אני אתן לכם דוגמה קטנה. יום אחד הגיעה אלי ידיעה שבגבול שוויץ-איטליה, במעבר, נתפסה נוסעת ישראלית שכלב סימן את המזוודה שלה. פתחו את המזוודה, מצאו תחתית כפולה, מצאו שם 4.5 קילו ועצרו אותה. ביקשתי להיפגש, היה קושי, אבל בסוף קיבלתי אישור מהשופט-חוקר לפגוש אותה בכלא נשים. לקחתי את אשתי ליתר ביטחון אתי, כדי שלא יאמרו שום דבר, ונסעתי לראיין את הבחורה הזאת שהייתה בחורה ישראלית נורמטיבית לחלוטין, מהבוהמה של תל-אביב. היא הלכה לבקר בהודו, והיא ביקרה לעתים די קרובות בהודו, כשהיא תפרנית ואין לה כלום, אין לה אגורה, והטלפון מנותק לה כי היא לא משלמת חשבונות והיא כל הזמן נוסעת להודו. במקרה לא היה לה מקום במזוודה, ובמקרה היא פגשה את אבי שהייתה לו מזוודה יותר גדולה והם החליפו ביניהם את המזוודות, וכך היא קיבלה את המזוודה מאבי. מי זה אבי? היא לא יודעת. איך הוא נראה, לא יודעת. מה מספר הטלפון שלו, לא יודעת. בקיצור, את הסיפור הזה היא מכרה לאיטלקים אבל לא יכלה למכור לנו. עשינו עבודה מדהימה, לפני שפגשתי אותה בעזרתו של ארמונד, התקשרתי אליו מאיטליה וביקשתי ממנו לברר עליה את המקסימום. הוא שלח לי מידע לפני שנסעתי אליה, מי היא, איפה היא נולדה, מה הרקורד שלה, היה לה בעבר מקרה שהיא גנבה שיקים. באתי, ישבתי מולה, ישבה מולי בחורה סגורה, ברור לנו משפת הגוף מה זה אומר שבחורה יושבת ככה סגורה, אבל לקח לי כמה שעות עד שבסוף היא רכנה מולי ושאלה מה אני רוצה. אז היא סיפרה כמעט הכל – מי מספק לה סמים בארץ, מי מגיע עם קטנוע, איך קוראים לו, מה מספר הטלפון שלו וכולי וכולי.


זאת דוגמה לשיתוף פעולה הכרחי עם רשויות אחרות בכל העולם כדי להשיג מידע בזמן אמיתי.


בהזדמנות אחרת נסעתי לכלא ברומא לנסות לתחקר ישראלי אחר שנתפס לא רחוק בדרום בהברחת סמים. הוא ראה אותי, שמע מי אני, עשה לי תנועה של לך, אני לא רוצה לדבר אתך. עם הבחורה עוד יכולתי לדבר, באתי אליה בשני כובעים ואמרתי לה שאני בא אליה בקטע ההומניטרי כנציג שגרירות ישראל ושאלתי אותה אם היא צריכה עזרה כלשהי, והכובע השני שלי הוא כנציג המכס הישראלי כדי למנוע מטיפשים אחרים כמוה מליפול לאן שהיא נפלה. היא עוד איכשהו הסכימה לשתף פעולה חלקית, אבל האחר לא היה מוכן לשמוע, לא היה מוכן לשבת אתי. הייתי בחדר המפגש אתו פחות מדקה והייתי חייב לעזוב.


שיתוף הפעולה עם הרשויות האחרות הוא הכרחי והוא מאוד חשוב. בחודש הבא אני עומד לצאת לסין להיות נציג רשות המסים בסין ואחד הדברים המרכזיים שאני שם לעצמי כיעד מאוד חשוב הוא להשתדל לאסוף כמה שיותר מידע בנושא של סמים. בעיניי, למרות שאני איש מכס והתפקיד העיקרי שלנו הוא באמת לגבות מסים למדינת ישראל - וכולנו יודעים מה המצב הכלכלי של המדינה – הנושא של הברחות סמים הוא אחד הדברים החשובים ביותר מפני שבסופו של דבר כל אחד מהילדים שלנו יכול ליפול לתוך זה. זה הרס, זה דבר איום ונורא ואני לא צריך לספר לכם כי אתם יודעים יותר ממני. בעיניי לנושא הסמים יש עדיפות ברמה הגבוהה ביותר.

עכשיו אנחנו מתחילים לקבל עיניים על ניו-זילנד ועל אוסטרליה.

רציתי להראות לכם עוד כמה דברים. אנחנו מדברים על סמים. גבי נמצא כאן ועוסק גם בנושא של סמים וגם בנושא של הברחות אחרות. זאת קבוצה לא גדולה של אנשים אלא קבוצה קטנה. אני כבר די מנוסה בנושא של מכס, יש לי יותר משלושים שנות ניסיון וחלק גדול מהניסיון שלי נצבר במחלקת החקירות, כאשר הייתי מנהל מחלקת החקירות הרבה שנים וצמחתי במחלקה מהרבה תפקידים. הניסיון שצברתי הוא באמת ניסיון ישיר ואני רואה את הבעיות מכמה וכמה זוויות.


הנושא של מניעת הברחות, ללא מודיעין הוא מאוד בעייתי. לא סתם בתחילת הדרך הראיתי לכם את הפעילות של בית המכס אשדוד. שימו לב, אנחנו מעבירים כל יום דרך אשדוד בסביבות 2,000 מכולות וזה יכול להיות גם 2,500 ויכול להיות גם 3,000. היום אולי אנחנו מדברים על בסביבות 2,000 כי יש ירידה. תבינו שאם אני רוצה ללכת לבדוק מכולות, לא הרבה אלא רק עשרה אחוזים, מאתיים מכולות, הפקק יגיע עד הרציפים. צריך להבין שאם אין מידע מודיעיני ממוקד, יהיה קשה מאוד לתפוס. הפרופיילינג הוא חשוב, המחשוב הוא חשוב, האינטואיציה של האנשים היא חשובה. יש כאן נתון נוסף שלא הבלטתי אותו. בתוך תליך ד', תהליך א', יש גם עוד דבר והוא ניתוב יזום. זאת אומרת, יש לנו גם אפיק נוסף שאני אומר לעובדים שלנו שהמחשב הפיל את זה ואת זה ואת זה, יופי, אבל אני רוצה שאתה ואתה, מעריכים מנוסים, תעברו בעין על הרשמונות, תפילו אתם מיוזמתכם מטענים נוספים. עין אדם. הניסיון האנושי. את זה אני רוצה לנצל. בנתב"ג יש דברים מדהימים. הבודקים שעובדים שם עוברים לידם מאות אלפי אנשים ליום ופתאום הם אומרים למישהו לעצור. הוא עוצר, רואים הברחה גדולה. שואלים אותו למה הוא עצר דווקא אותו והוא מראה לך על האף, אינטואיציה. האמת? זה באמת נכון. יש את זה. אני אומר לכם שיש את האינטואיציה הזאת למעריך מכס ותיק לאחר ניסיון, יש את זה לבודק מנוסה, לחוקר מנוסה. חוקר יכול בשפת גוף לדעת אם הנחקר שלו דובר אמת או לא. הרבה מאוד פעמים הוא לא צריך את הפוליגרף. אם כן, אין תחליף לניסיון הזה.


אני רוצה להראות לכם דבר נוסף שאנחנו עוסקים בו וזה יעניין אתכם כאזרחים ולא רק כוועדת כנסת שעוסקת בנושא של סמים, אבל לפני כן עוד נישאר בנושא הסמים. אתם רואים כאן מוצר נחמד, רהיט לסלון. מוכר לכם מאיזשהו מקום? זה קטן, זה הגדול, האח הגדול והאח הקטן. זה כלי לעישון סמים שנתפס. זה נתפס אצלנו בתוך מכולה שאם אני זוכר נכון, היו בה אביזרי נוי.

הייתה תקופה שהמחוקק לא אסר את היבוא של זה וזאת הייתה הבעיה.

זה נחסם יחסית לא מזמן.

נכון.


אני רוצה להראות לכם משהו אחר מכיוון אחר לגמרי. מי מאתנו לא שולח את הילדים שלו לקנות איזשהו אדידס יפה, נייקי, משהו כזה. תראו משהו יפה. הגיעה אלינו נעל ג'אפי, זה לא נראה משהו מי יודע מה טוב. הבודק חשד בזה ומשהו נראה לא טוב. הוא הלך וקילף, והנה הסימן של נייקי. זאת נעל של 700 שקלים, 500 שקלים, זאת נעל של 120 שקלים אבל לא להתבלבל, זה הפוך על הפוך. זה באמת זבל. הם רוצים להכניס את זה לארץ ולשלם מס על זבל. הם יוצאים עם זה החוצה, מורידים את זה, ופתאום זה עולה 500 שקלים, כך שהם מרוויחים מכל הכיוונים. הם מעבירים את זה אצלנו כמוצר זול, מורידים את התווית ומוכרים את זה אחרי כן ביוקר. זאת נעל שזוהתה על ידי מפענחת אצל שונק וגם כאן אותו הדבר.


סיגריות. וופלים, אתם אוהבים וופלים, הנה וופלים אבל בתוך הוופלים, בתוך כל שקית של וופלים, יש סיגריות.

המס על סיגריות הוא אדיר וההברחה מאוד כדאית.

צריכה להיות כמות גדולה.

מכולה.

מכולה של סיגריות היא מיליון דולר מס.

זאת תפיסה מלפני שבועיים. שתי תפיסות כאלה אצל שונק, ביחידת הבודקים. שימו לב לג'ינס. הג'ינס לא נראה מי יודע מה. לבודקת משהו הפריע לה בתפירה הגסה של התווית ומדובר בבודקת יחסית חדשה. היא פרמה את התווית, שימו לב, תווית פרומה ומתחת לזה דיזל. ג'ינס של 700 שקלים.

יותר.

אני כנראה לא מעודכן. הצעירים יותר מעודכנים ממני.


תראו, עם זה אנחנו מתמודדים. אלה דוגמאות לפעילות של המכס ואתם צריכים להבין שנושא של הברחות סמים הוא קטע חשוב, אבל קטע מתוך עבודה ענקית שנעשית כאן. אנחנו למעשה השומרים בשער. זאת עבודה סיזיפית, עבודה לא פשוטה.


בהמשך אני רוצה לעשות לכם סיור ולהראות לכם איך בודקים מכולות, את אתר שיקוף המכולות ואיך עושים את השיקוף, ולאחר מכן את אולם הנוסעים שהוא אולם שהוא לא פשוט אלא הוא קצת בעייתי מבחינת הגיאוגרפיה שלו וגם בגלל האוכלוסייה שנוסעת שהיא כוללת גם אוכלוסיית מהמרים. אנחנו שם פעילים מאוד.


יתכן מאוד שמנהל הנמל יוכל להצטרף אלינו בהמשך.

אתם תראו לנו הדגמות?

גם. היה לי כאן ביקור ותפסנו הברחה.

יש לכם הערכה פחות או יותר כמה עובר דרך הנמלים? איזה כמות של סמים?

לא. אי אפשר לעשות הערכה כזאת.

או איזו כמות נתפסת?

אי אפשר לדעת מה שאתה לא תופס. יכול להיות שעל כל תפיסה שלך, ארבעה עוברים.

בפילוח של ים, אוויר, יבשה, את זה אנחנו לא יודעים, אבל השאלה אם לכם יש איזושהי הערכה בעניין הזה.

מה שלא תגיד, כל מספר זוכה. מה שכן, כאשר זה דרך הים, זאת כמות וההברחה היא כמותית. דרך האוויר, זה עד 10 קילוגרם.

כאשר אתם קובעים רמת סיכון ומשקללים את הנתונים במחשב לצורך קביעת רמת סיכון, זה פועל על תורות ההסתברויות למיניהן. השימוש בסמים לא ידוע. כלומר, יש הערכה של סדר גודל ולכן אני חושב שיש להשקיע בפילוח סדר הגודל הזה. למשל, כשאומרים לך שנותנים לך נתון שציין יושב-ראש הכנסת בכנס שקיימנו בשבוע שעבר שבסך הכל הנזקים הישירים והעקיפים כתוצאה מסמים ושימוש בסמים הוא קרוב ל-7 מיליארד שקלים לשנה.

את זה אנחנו יודעים להעריך. ברמה של מדינה אנחנו יודעים להעריך.

אתה בדיוק קלעת ונגעת בנקודה מאוד מאוד חשובה ולשמחתי נתנו את הדעת על זה ואנחנו באמת מדברים על אותו הדבר. הגענו למסקנה שנושא הפרופיילינג צריך לקבל עדיפות גבוהה יותר ולכן קיבלנו אישור ופתחנו כבר בהליכים לגיוס אדם שיעסוק ספציפית בתחום הזה. אנליסט שזה יהיה עיסוקו מהבוקר ועד הערב. הוא יעסוק בניתוח כל המידע שמגיע, הכנסת פרמטרים חדשים והוצאת פרמטרים ישנים, ניתוחים של הסתברויות כאלה ואחרות, על סמך מידע שנצבר וקיים, ועדכונים שוטפים שמקבלים כל הזמן. זה העיסוק שלו ואנחנו מקווים לקלוט אותו כמה שיותר מהר. יצא כבר מכרז פנימי ואם לא תהיה - וכנראה לא תהיה - היענות פנימית, נוציא את זה החוצה. זה התהליך וכך הוא חייב לעבור. אני מאוד מקווה שבחודשים הבאים נקלוט אדם כזה.

אני חושב שיש מקום אפילו לפנות למוסד אקדמי שיעשה מחקר חד פעמי ואחר כך האנליסט יתחיל לשפר.

השאלה אם מותר לנו לחשוף בפני גופים אחרים. גם למשטרה אנחנו צריכים לקבל אישור כדי לחשוף דברים. יש עלינו חובת סודיות.

נכון. ניתחנו את מה שעשו השוודים. השוודים לקחו תריסר אנליסטים בוגרי מתמטיקה והושיבו אותם בחדר.

זאת לא רק מתמטיקה, זאת לא רק תורת ההסתברות.

ברור, אבל זה מה שהם עשו. אמרנו שנלמד מה אחרים עשו ונחכים. אמרנו שזאת תחילתה של דרך והתחלנו במהלך הראשון להכנסת אנליסט. הוא ייכנס, יפתח את הדלת ונראה את הכיוון אליו נלך. נלמד את זה. אנחנו בתחילתו של תהליך בתקווה שהוא יתעבה ויהיה הרבה יותר גדול. טוב שהוא יהיה אצלנו בבית מאשר אאוט סורסינג.

אני מציע שנסיים את הקטע הזה ונצא לסיור.

למעשה כל יחידות המכס נמצאות במבנה הזה. האתר הזה מקבל מדי יום בסביבות 150 מכולות לשיקוף ועוד כ-50 מכולות לשיקוף מדגמי, וזה מה שאלי דיבר עליו קודם לכן. המטרה העיקרית לשמה הוקם, זה לבצע בידוק ביטחוני במטענים שמיועדים לרשות הפלשתינאית, כדי למנוע הברחות של אמל"ח.


לשער הזה יש שתי כניסות עיקריות, אחת דרכה נכנסתם ועוד שער אחד מכאן דרך הנמל ישירות כאשר המכולה לא יכולה לסטות אלא היא מגיעה ישר לאתר ויש לנו עובדים בשתי עמדות הבדיקה שקולטים את המכולה.


איך המכולה מגיעה לכאן. סוכן המכס מגיש רשימון, הרשימון מקבל בדיקה, המחשב קובע איזה מכולה תיבדק, באיזה תאריך ובאיזה שעה, סוכן המכס יכול לשנות את התאריך לזמן שנוח לו. זה כמו זימון תור אצל הרופא. המכולה מגיעה לכאן בזמן הנקוב, היא מקבלת בכניסה פתק, ובפתק כתוב לאיזה סוג בדיקה ומה מספר המכולה. הנהג נכנס ומאותו רגע אנחנו יכולים לזהות אותו בכל השלבים שהוא נמצא וכל התהליכים שהוא מבצע באתר.


הנהג סיים את השיקוף ומחכה כאן. הבודק מסתכל על הצג הזה מאחור. כתוב כאן מספר המכולה ולמטה כתוב מה עליו לעשות. מנואל, כלומר, עליך לגשת לבידוק ידני. אגזיט, הכל תקין, אתה יכול לצאת. אם כתוב לו מנואל והוא מנסה להתחמק, יוצא החוצה, מכניס את הכרטיס שהוא קיבל בכניסה לשער ביציאה, המחסום לא ייפתח לו אלא יצא לו פתק שעליו לחזור ולבצע את התהליך הידני שלא ביצע.

הנהגים האלה הם לא נהגים שלכם?

לא, הם לא שלנו. אלה נהגים שבאים או מטעם היבואנים או נהגים של המסופים העורפיים שיש להם קבוצת נהגים קבועה. לפעמים גם יכולה להיות טעות בזה שהוא ניסה לצאת ולאו דווקא שהוא ניסה לרמות.


בעיקרון התהליך זורם ואם הכל באים בזמן הנקוב – 40 דקות מרגע הכניסה ועד היציאה. 40 דקות שיקוף, בדיקה שהיא הרבה יותר טובה מהבדיקה שביצענו בעבר ותכף תראו על הרמפה כמה זה קשה לבדוק פיזית. היום באמצעות השיקוף אנחנו רואים כמעט כל קרטון בלי מגע יד אדם, בלי לרוקן, בלי הוצאות סבלות, בלי נזקים ולמעשה התהליך הזה שאנחנו פועלים בו כבר חמש-שש שנים נותן יתרון עצום, בעיניי לפחות, לרשות הפלשתינאים, ליבואנים של הרשות הפלשתינאית, שהם למעשה אפילו מקבלים יתרון על פני יבואנים ישראלים. יבואנים ישראלים, ותכף תראה על הרמפה, נבדקים ידנית, עושים ריקון, עושים פתיחה, זה גם נזקים, זה גם הוצאות סבלות גבוהות, כאשר כאן היבואנים הפלשתינאים נכנסים לתור, עושים את ה-40 דקות שלהם ואם הכל תקין ואין שום בעיה הם יוצאים.

העיקרון של השיקוף הוא על X-RAY?

כן. קרינתי. בואו ניכנס ונראה את מנהרת השיקוף.

כמה זמן אורכת הבדיקה?

השיקוף עצמו, דקה. כל התהליך מרגע שהנהג נכנס עד שבודק המכס רואה אותו ועד שהוא יוצא לקבל את המכולה, ארבע דקות. השיקוף עצמו, הקרן עצמה, דקה.

הנושא הבטיחותי כאן הוא מאוד מאוד חשוב. אם יש כאן איזשהו גלאי, סנסור כזה או אחר שהוא מהבהב, אין פן שלא בודקים גם אם זה כתם, גם אם הגלאי עצמו לא תקין. אני מדבר על בטיחות העובדים שזה הדבר הכי חשוב. עם זה אין פשרות.

זאת מנהרת השיקוף. למעשה הנהג בא ונכנס למסוע. הבודק רואה את הכרטיס שהוא קיבל בכניסה. המשאית נגררת על המסוע אבל במקום לקבל מים כמו במתקן שטיפת מכוניות, היא מקבלת קרינה. כשאנחנו עושים שיקוף, אנחנו מקבלים עוצמת קרינה של 500K. במסגרת הכובע השני שלי, כממונה על קרינה, אני נוקט כאן שרשרת של תהליכים כדי למנוע מצב שמישהו יישאר במנהרת השיקוף בזמן התהליך, שזה מבחינתי דבר שהוא ייהרג ובל יעבור. כשהוא נכנס, הדלתות נכנסות, בודק המכס סוגר את הדלתות, ובזמן השיקוף אף אחד לא נמצא במנהרה. הנהג גם הוא יוצא. המפעיל שיושב כאן מפעיל את המערכת ואז למעשה בלחיצת כפתור, אחרי שהמפעיל יושב, הוא גם רואה שאף אחד לא נמצא בתוך המנהרה, הוא מפעיל את המערכת. אתם רואים שכבר יש קרינה בתוך המנהרה. אלה הדלתות ששאלתם לגביהן ואתם רואים שהן סגורות. המכולה מקבלת למעשה הקרנה. עם סיום התהליך דלתות המיגון ייפתחו באופן אוטומטי ותמונת השיקוף תעבור באופן רנדומלי לאחת משלושת העמדות שנמצאות מאחורינו ואחד המפענחים יקבל את התמונה ויעבוד עליה. כל התהליך אורך כדקה. הדלתות נפתחות, הנהג יוצא מכאן ולוקח את המשאית שלו והמשאית הבאה כבר בתור להיכנס. זה פשוט סרט נע.


רק לסבר את האוזן, בעולם מקובל לשקף במשמרת 30-40 מכולות ואנחנו משקפים בסביבות ה-150-160 מכולות ולפעמים 180.

באותו מתקן?

פחות או יותר כן. אותו סדר גודל. אצלנו ההיבט הביטחוני הוא כמובן החשוב ביותר. בחוץ לארץ מדובר יותר על הברחות של משקאות, סמים, סיגריות וכולי.

מה אמור להיות כאן?

טיטולים. זה יבוא לאוטונומיה.

למעשה הוא עושה מניפולציה על התמונה. לא מעניין אותו אם זה פמפרס או משהו אחר. מעניין אותו לראות שאין שם חומר נפץ או משהו כזה. כמובן שאם הוא רואה משהו, הוא לא מתעלם מזה, הוא מתייחס וזה הולך לבדיקה יותר מדוקדקת על הרמפה.

יש לנו כאן מספר אפשרויות עבודה. זה נושא של מהירויות, צבעים למיניהם וכולי.

הניסיון כאן משחק תפקיד. אתה ואני רואים כאן קשקוש אחד גדול.

אני, אבל לא אתה.

לא, גם אני רואה קשקוש. אני לא מיומן בהפעלת מכשיר שיקוף. מי שמיומן רואה דברים שאני לא רואה.

אחרי כן נראה לכם דברים שהם מהותיים.

המכולה נראית בסדר?

כן.

אם תרצה לדעת אם מיכל הדלק של המשאית, הוא גם יוכל לומר לך.

יש לנו מבט מלמעלה, מלמטה ומהצדדים. הנהגים הם נהגים ישראלים.

בואו נעבור לצד השני.

יש כאן כמה דוגמאות לתפיסות שעשינו. זאת מכולה שצריכה להכיל גרעיני חמניות בשקים. תעברו אתי על המכולה ואני מאמין שגם תצליחו לזהות ביחד. אפשר לספור כמה שקים יש בכל שורה. יש כאן דברים שאנחנו כיחידה בזמנו, לפני שהקימו את האתר הזה, היינו עושים הכל ביד. זאת עבודה סיזיפית, עם סבלים וכולי. בדיקת מכולה כזאת היה לוקח יום או יומיים של פריקה ועבודה, והיום בשיקוף תוך חמש דקות אנחנו יכולים לזכות מכולה כזאת גם בהיבט הביטחוני וגם בהיבט המכסי.


נוכל לראות כאן משהו מאוד בולט. אקדח בתוך מכולה 40 רגל. משהו שאם היית מנסה למצוא אותו ידנית, אין סיכוי שהיית מוצא אותו. זה לדוג דג זהב באוקיינוס. יש אמצעים שונים שעוזרים לנו לזהות. אנחנו נצבע באדום חלקי מתכת שבתוך המכולה ואנחנו נראה גם את האקדח במיידי.


נעבור למכולה תמימה לכאורה שהגיעה לאשדוד לבדיקה, נפלה במסגרת הפרופיילינג לבדיקה, ועברה כאן שיקוף. יש בה כדים שהגיעו מסין, 1,500 דולר ערך סחורה, סכום לא רציני. המפענח שעבד כאן זיהה כאן אפילו לא גוש אלא איזושהי הצללה קטנה. אתם רואים, כאן זה לא מסומן. כאן, איפה שזה מסומן, רואים. ההצללה הקטנה הייתה נראית לו חריג. שוב, זאת מיומנות של מפענח. הוא שלח את המכולה לבדיקה פיזית ונתפסה כמות הכי גדולה שהייתה בארץ, כמה מאות אלפי כדורי ויאגרה מזויפים. זאת אומרת, מי שנתקל בבעיה כשהוא לקח כדור ויאגרה, אני מאמין שזה המקור.

אלה יכולים להיות כדורי ויאגרה ויכולים להיות כדורי אקסטזי.

זה הערך המוסף של המשקף. הייעוד שלו הוא ביטחוני, הייעוד שלו הוא להקל על העבודה, על הזרימה של הסחורות לרשות הפלשתינאית. פעם הם היו מתעכבים ימים על בדיקות והיום הם מכניסים את הרשימון לעבודה ומחר הם מקבלים את המכולה. זה היה חשוב גם לאמריקאים, גם בהיבט המדיני.

זה כלי עבודה פשוט נפלא.

היום בגלל הירידה של היבוא לעזה, אנחנו מנצלים את זה להכניס יותר יבואנים ישראלים לבידוק על ידי השיקוף. זאת מכולה של ישראלי מקריית מלאכי.

כאן הגילוי היה עוד יותר קשה. היה כד בתוך כד ובין הכדים היה חומר שצריך למנוע את השבירה ואת החיכוך. קש. הקש הזה היה יכול להוות את ההצללה, אבל למרות זאת המפענח היה ערני מאוד וזאת הייתה תפיסה מאוד גדולה.

זאת מכולה שיש בה שעוני קיר מפלסטיק. חוץ מהשורה הראשונה שהיו באמת שעוני קיר, כל המכולה הן סיגריות מזויפות מסין. הם קונים את זה בכמה עשרות אלפי דולרים בסין, אבל שווי השוק שלה בארץ הוא קרוב למיליון דולר וזה להיט. כל ארגוני הפשע הכי גדולים בארץ עוסקים בזה.


כאן הם עושים הבה ונתחכמה. זאת כבר חצי מכולה. הם מביאים ארבע מכולות במקביל ובכל מכולה, בסוף שלה, מוסלקות סיגריות וכל שאר המכולה ריהוט, כמו שהם הצהירו. אני מחפש לכם עוד תמונה אחת שלטעמי מראה עד כמה המיומנות של העובדים כאן גבוהה. הנה, זאת היא התמונה. זאת מכולה שהצהירו בה צעצועים. בהצללה, אם תשימו לב, אתם רואים גם כאן יש את כל הנקודות האלו וגם כאן. התמונה הזאת היא מאוד שונה מהתמונה של הסיגריות שראינו קודם. קודם זאת הייתה תמונה אחידה והומוגנית, אבל כאן משהו מפריע והמפענח לא עזב את התמונה הזאת, וזה ייאמר לזכותו, והוא עבר על התמונה וזיהה משהו מאוד יפה. רואים שחצי מהמכולה היא הקרטון עם סיגריות והחצי השני הם הרהיטים. הם למדו אותנו והם ניסו באמצעות הצללה להסוות את ההברחה של הסיגריות. מסקנה שנייה, יכול להיות שבבדיקה פיזית, כאשר בודק בא, פותח את המכולה ואומר להם לעשות שביל מהצד הימני של המכונה, והוא עלול ליפול על הסיגריות, משום מה הם עושים שביל בצד השמאלי והצד השמאלי נקי לכאורה. עושים שביל עד סוף המכולה והכל תקין. פועל יוצא מזה, המשקף מונע ועובד יפה.


עוד משהו קטן, נעליים. תאמר לי איך מזהים נעליים. דיבר אלי קודם על הקניין הרוחני. הלהיט היה הברחה של נעלי נייק, שוק בעיקר, ושוב, גם המפענחים כאן הצליחו להגיע לרמה כזאת שהם לוקחים תמונה כזאת של פענוח ומסיקים ממנה מסקנה מאוד ברורה. אם תשימו לב, רואים כאן את הפקקים. זה נייק. יש כאן שישה פקקים שהם חשדו שזה נייק, שלחו את זה לרמפה, ומתברר שכל המכולה היא נייק.


אנחנו נותנים שירות גם ליחידת הסמים, משקפים כאן ומנסים לעזור להם.

כל הכבוד.

לפעמים שואלים את הנהג בחוץ מי הזמין אותו, לאן הזמינו אותו, מי שילם לו וכולי.

הסוג הראשון שאנחנו בודקים זה מהסוג עליו דיברנו עכשיו. הסוג השני שאנחנו בודקים הוא פלשתינאי שאנחנו בודקים אותו בהיבט המכסי כמו שאנחנו בודקים את הישראלים. הסוג השלישי הוא כמו שראינו בשיקוף כאשר יש משהו חשוד והמפענח מסמן על המחשב בדיוק את הנקודה החשובה והמכולה מופנית לכאן, ואז באופן כירורגי נכנסים למכולה המסוימת ולא צריכים לרוקן את הכל. בדרך כלל זה נמצא בסוף המכולה, אבל אם זה בהתחלה או באמצע, ניגשים באופן כירורגי עד הנקודה, מוציאים אותה ובודקים מה זה.

זה חסכון של עבודה וחסכון של זמן. זה מייעל את העבודה. במקום להתעכב על המכולה יום, תוך שעה אתה מגיע לזה.

חוץ מזה, יש לנו משקף נוסף כאן על הרמפה. אם מדובר בארגז גדול או משהו מזכוכית שאנחנו לא רוצים לגרום נזק, אנחנו מעבירים אותו שיקוף נוסף כאן על הרמפה כדי לזהות מה יש בפנים. אנחנו משתדלים לנקוט בכל האמצעים כדי למזער את הנזקים.

יש לנו כאן מכולה שאנחנו לא יודעים מה יש בפנים. איתרנו מכולה מהודו והחלטנו לעשות את הבדיקה בנוכחותכם כדי לראות מה עושים שם.

המכולה מגיעה לכאן. אני מקבלת טופס שהוא למעשה טופס של המכס בו רשומות הנחיות לבדיקה של אותה מכולה. זה טופס הצהרה של סוכן המכס שמבהיר איזו מכולה הוא מעביר, מה יש בתוך המכולה ומאיזה ארץ. הנהג מקבל כרטיסים כאלו, כך שאנחנו נדע מאיפה הוא הגיע. ברגע שאנחנו מקבלים טופס כזה, אנחנו מתקשרים לסוכן המכס ומודיעים לו שיש לו מכולה לבדיקה ושהוא צריך להגיע. יש לי תיק של כל החשבונות, כל הטפסים, ואני משווה את הפרטים שזה אותו מספר רשומון, שזה אותו מספר שיש בטופס, מה שיש ברשומון ומה שיש לי פיזית.

עושים כאן השוואה בין המסמכים לבין מה שיש בפועל מול העיניים. עושים מדגם לפי שיקול דעת. או שהמערך אומר לפתוח הכל או שהוא אומר לו לפתוח רק סוג מסוים. יש לה את שיקול הדעת ואם היא מוצאת משהו, היא יכולה לעשות מעבר למה שאמרו לה. דרך אגב, הרבה מאוד תפיסות מתגלות בזכות שיקול הדעת הנוסף של הבודקים. אנחנו לא עוצרים את שיקול הדעת הזה אלא להפך, אנחנו מעודדים אותו.

כל הכלבים שלנו מגיעים מארצות-הברית. רוב המכסים בכל העולם מתייחסים לספר שקיים בארצות-הברית, מכשירים שם את הכלבים והם חוזרים בחזרה. הם בוגרי ארצות-הברית. יש שם כל מיני מבנים דמויי שדה תעופה וכולי. אני יכול לדבר עם הכלב בכל שפה שאני רוצה. יש לנו בחור רוסי שיכול לדבר עם הכלב ברוסית.


יש שני סוגי כלבים, אקטיביים ופסיביים. כל הכלבים שלנו היום הם פסיביים ואומר לך מה ההבדל. האקטיבי, כמו הדוגמה שנתן אלי קודם, צורת הסימון שלי זה גירוד. ברגע שהוא מריח את הסמים, הוא מגרד וקורע. הכלבים שלנו היום כולם כאחד בכל הארץ הם פסיביים, כלומר, הם מריחים אובייקט מסוים, את החבילה, ומתיישבים ליד זה. הם לא נוגעים, הם לא שורטים. כלומר, היום אין לנו בעיה להכניס את הכלבים כי הכלב פשוט לא נוגע, הוא לא שורט, לא שם רגליים, לא נושך עם הפה. הוא פשוט מריח, מתיישב ליד.

מסקנה. אם אתה בשדה התעופה וכלב נחמד מתיישב לידך, תיזהר.

היו לנו מספר תפיסות שכתוצאה מהריח הכלבים תפסו סמים. כלומר, מזוודה שהגיעה, הכלב סימן אותה, פתחנו את המזוודה ולא היה שום דבר, עשינו חיפוש על הבן אדם ולא היה לו כלום, אבל ההתעקשות של הכלב הובילה לזה שלקחנו את אותו נוסע לבית חולים, עשו לו צילום רנטגן וגילו שהוא בלע בבטן. אם כן, הכלב לא מזהה בתוך הבטן אבל בגלל שהוא נגע בסמים, טביעות הידיים שלו, הוא מריח את זה.


מבחינת סוגי הסמים, מלמדים את הכלבים את כל הסוגים. כלומר, אם בעתיד יהיה איזה חומר מסוים שאנחנו נראה שהוא הופך לתופעה כמו כדור מסוים, נלמד אותו.

בימים אלה אנחנו לומדים תופעה חדשה. בעיקר דרך הדואר מגיעים כדורי יאבה, בתאילנד מייצרים כדורי יאבה שזה סוג מסוים של אקסטזי שזה דבר חדש לחלוטין, אופנה חדשה, ויש לנו כבר שלוש תפיסות. שלוש תפיסות, זאת כבר מגמה. התחלנו ללמוד אותה, העברנו למז"פ, ביקשנו שישאירו אצלם דוגמה כדי שנתחיל לאמן את הכלבים לריח הספציפי הזה, כי אם זאת הסנונית הראשונה, בוא נסגור עכשיו את הדלת, נאמן אותם עכשיו כדי שיוכלו לזהות.

זה מה שאמרנו קודם על הפקת לקחים מתוך תפיסות. אתה מביא את הלקחים ומייעל את המערכת. לומד שיטה חדשה, מאמן את הכלבים לדבר חדש, מאמן את האנשים לדבר חדש עד הגל הבא. כך כל הזמן המערכת משתכללת.

שני הכלבנים האלה הם חדשים ועובדים במכס שמונה חודשים. שניהם סיימו את ההכשרה, חזרו מארצות-הברית והם צוות. לכל כלבן יש את הכלב שלו, הם צמודים ביום יום ולא מחליפים כי יש סימנים לכלב שרק הכלבן יודע לקרוא. כלומר, אם אני אקח את הכלב ואעבוד אתו, לא בטוח שאני אדע לזהות את אותם סימנים שמבחינת הסימנים האלה הכלב אומר לכלבן שיש כאן משהו חשוד וצריך לבדוק אותו.

אחד מבין את השני גם בלי מלים. הם זוג, הם צמד.

ברמת העיקרון כל בדיקה מלווה בשתי סריקות. סריקה ראשונית מהירה, שזאת סריקה שמגדירים לכלב את אזור העבודה. כלומר, הוא עושה סריקה ומתרגל לריח. זאת הסריקה הראשונה. הסריקה השנייה, אנחנו קוראים לה דיטיילס, סריקה לפרטים, כלומר, הכלב מתעכב, עובר על קרטון קרטון, הכלבן מצביע לו, והוא בעצם מזכה את אותו מטען שאין בו סמים, שאין בו חומר חשוד כסמים שהכלב יודע לזהות.


ברמת העיקרון, אם כלבן עובד שמונה שעות ביום, כלב יכול לעבוד ארבע שעות ביום. כמובן זה קשור בתנאים כמו מזג אוויר. יש לנו רכבים מיוחדים שהתאמנו אותם לכלבים, רכבים עם בידוד ועם מזגן כי חם כאן מאוד. אם לכלב חם, הוא מאבד הרבה אנרגיה. לכן יש ברכב מזגן ששומר על חום גופו של הכלב על מנת שהוא יוכל להמשיך כל הזמן לבדוק. אצלנו הכלב הוא כלי שאנחנו רוצים להשתמש בו כמה שיותר על מנת שנוכל לבדוק כמה שיותר.


מבחינת הגילויים של הכלבים, יש עשרות תפיסות בשנה. מדובר בכמויות קטנות, מעטפות בגרמים, עד כמויות גדולות.

הכלבים הם רק לסמים.

כן, והיום יש להם יכולת חדשה שהם מזהים כסף. מאז חוקק חוק הלבנת הון, כאשר חייבים לדווח על סכום גבוה מעל 90 אלף שקלים, אנחנו לימדנו את הכלבים לזהות כספים מעל הסכום הזה. עבדנו אתם על כמות. מבחינת הכסף, עובדים על כמות. אם אני אביא היום 10,000 דולר, הכלב לא יסמן את זה, אבל אם אני אעביר 25 אלף דולר, הכלב כבר יסמן. השילוב הזה בין סמים וכסף, אנחנו עושים בישראל. במדינות אחרות בעולם יש כלבים או לכסף או לסמים ואין את החיבור הזה. אנחנו כאן בישראל חיברנו את זה ביחד וזה עובד לא רע בכלל. אין שום סתירה עם הדבר.


בכל תרגיל כלב חייב למצוא משהו. אם במכולה הזאת הוא לא ימצא, בסופה של בדיקת המכולה הוא חייב למצוא משהו על מנת לשמור על המוטיבציה של הכלב.

אז אתם שמים לו.

בדיוק. אנחנו שמים לו. לכל כלבן יש חומרים, גם אמיתיים וגם תחליפים, ובעצם מטמינים את אותה חבילה כדי שהכלב יוכל לגלות. כמובן שגם ההטמנה עצמה מבוצעת במקום, אחרי שכבר הכלב זיכה את המכולה, כלומר, אחרי שבדקנו, כדי שלא ייווצר מצב שיש חומר ואנחנו מטמיעים חומר נוסף. אנחנו מזכים את המקום ואז מטמיעים.


הכלב עובד בממוצע שמונה שנים ואחר כך הוא יוצא לפנסיה. מחפשים לו משפחה. ברגע שהכלב התיישב, עכשיו הוא מתיישב, הוא מסמן. אם זה גבוה, הוא לא צריך לשבת אלא מספיק שהוא שם שתי רגליים למעלה כי הוא צריך להישאר כמה שיותר קרוב לריח, אבל הוא לא נושך ולא שורט.


התגמול הוא חיובי. לכלבים אין משמעת. לא עובדים אתם על משמעת אלא עובדים אתם רק על פרס ורק בטוב. מה שמיוחד פה זה בעצם הקשר בין הכלבן לכלב. כלומר, בלי המשמעת. הוא יכול לשחרר אותו כרגע מהרצועה ולשחק אתו. הכלב שומע לו ואין שום בעיה. הכלב ידידותי ולא מזיק. כל זה בלי משמעת.

אני אומר לך בגאווה שבסיוע של הרשות למלחמה בסמים, ואני מקווה שגם בסיוע שלכם כי אלה עלויות לא פשוטות, אלה גם תקנים כאשר כל כלב כזה עולה עשרים אלף דולר וזה לא פשוט להביא אותו למצב בו הוא נמצא היום עם העלויות של הקורסים, הלינה, המשכורת וכולי. במכלול זה 20 אלף דולר, עד מאה אלף שקלים. יש לנו היום כאלה עשרה במספר והם באמת איכותיים והם באמת ברמה. אנחנו נשמח להתפתח ולפתח את זה. אנחנו לוקחים את זה ברצינות, אנחנו גאים שאנחנו באמת מספר אחד היום בארץ, לומדים מאתנו, אנחנו מפתחים ומתפתחים באמצעים שקשורים לנו שהעתיקו אותם יחידות אחרות שמתעסקות עם כלבים, כולל משמר הכנסת, אם זה בארץ ואם זה בעולם. כלומר, אנחנו באמת היום במצב טוב. כלבים אנחנו לא מזניחים. הם נתנו לנו שירות, כלב עובד עד גיל שמונה שלו, ואם אפשר עד גיל תשע, אבל מהגיל הזה ועד יומו האחרון, שזה 12-13-14 שנים, אנחנו מוציאים אותו לפנסיה וזה אומר שמחפשים לו בית מתאים והולם עם גינה, מקום סגור, אנשים שאוהבים בעלי חיים, שיאהבו אותו בתוך בית ושם הוא יחיה עד הסוף. כלומר, נתן לנו, שיחיה עד זקנה.

אנחנו גם מלווים את המשפחות. אנחנו לא נותנים כלב ואומרים להם תודה.

כלומר, אנחנו לא זורקים אותו לכלבים.

ממש לא. אנחנו גאים בזה. אנחנו מאוד אוהבים אותם. אם הכלבן בא עצבני, הכלב לא שקט. הכלב מרגיש. אם הבן אדם בא רגוע, זה נפלא.

גם הבחירה של הכלבנים צריכה להיעשות כמו שצריך כי אם אתה לא מתאים, תהיה בעיה והכלב לא יוכל לשתף אתך פעולה מבחינת העבודה ומבחינת הקשר.

מעבר לבחירה של הכלבנים. הבחירה של האנשים שלנו שעוסקים בתחום הזה, הם צריכים להיות אנשים נבחרים ומיוחדים. לא כל אחד יכול להיות חוקר. לפעמים זה תסכול כי אתה מחפש ומחפש ולא מוצא. אתה צריך מישהו שיהיה חדור מוטיבציה כדי להתחיל לחפש אחרי שבדקת שתי מכולות ולא מצאת כלום.

אנחנו במכולות זוכים לתפיסות של קילוגרמים. תראו, הכלב זיהה רק 40 גרם מריחואנה. תבינו את תגובת הכלב וזה עם הרוח והמאווררים כאן.


החבילה הזאת הייתה סגורה בניילון די שלא תתפוס את הריחות שלנו. כל פעם נותנים לכלב קרטונים חדשים. זה למשל הולך לכביסה עכשיו כדי שלא יישאר הריח שלנו, שהכלב לא יקשר את הריחות של הסם לריחות שלנו.

אני חוזר שוב למצגת למעלה ותסתכלו מה קורה כאן על הרמפה ותראו כמה מכולות יש כאן היום. יש כאן 12 מכולות וקחו בחשבון שעוברות כאן אלפיים מכולות ביום. המפתח הוא למצוא את המכולה הנכונה כי אם לא, זה הולך לאיבוד. מידע, שיתוף פעולה בין המערכות, בין המשטרה לבינינו, זה קריטי. לנו יש יתרון גדול מאוד. אם המשטרה תיתן לי רמז, אני מחכה למכולה מאקוודור למשל, אני יכול לעשות ניתוחים, לבודד מתוך 800 המכולות שהגיעו, 12 שהגיעו מדרום אמריקה גם אם הן הגיעו דרך נמלים אחרים. אם אני יודע לדוגמה שהחשוד גר בכפר סבא ואני רואה במחשב שאשתו עובדת בעירייה, לאחיו יש משתלה, לאחותו יש חנות בגדים, מה יכול להיות? או שהוא יביא בגדים, או שהוא יביא עציצים למשתלה, ואני יכול להתחיל לנפות מתוך המטענים טקסטיל או ציוד לגן. אני צריך לקבל טיפ מהמשטרה ושהמשטרה תגיד לי את שם האיש ואז אני כבר אוכל לנתח אותו הרבה יותר טוב מאשר המשטרה באמצעות המחשוב שיש לי כי המחשוב שלי קשור למס הכנסה, קשור למע"מ, קשור למכס, ואני רואה תמונה הרבה יותר רחבה. לכן שיתוף הפעולה הזה בין הרשויות הוא קריטי.

כמובן שהעדיפות היא למנוע משהו לא חוקי, אבל כמו שיש איזון בין יעילות לבין תפיסה, אני חושב שגם הדבר הזה החודרני לאשתו, לבן שלו, לאחותו וכולי, מדובר בצנעת הפרט.

כן, אבל אתה צריך לקחת בחשבון שהמידע קיים ועושים את זה רק כאשר יש חשד. אני לא הולך לבדוק על מישהו מה אשתו עושה וכמה היא דיווחה למס הכנסה. אסור לי ואני לא עושה את זה. אם יראו שאני נכנס למחשב ואני בודק על אשתו של מישהו, ישאלו אותו למה אני עושה את זה ויעיפו אותי. זה אך ורק במקרים שיש באמת מידע קונקרטי לגבי מישהו, אז אני חושב שמאוד חשוב שכל המערכות יעבדו יחד. אי אפשר להצליח בלי שהמערכות האלה יעזרו אחת לשנייה. דרך אגב, יש חוק לפיו אני לא יכול להעביר למשטרה מידע בדיוק בגלל מה שאתה אומר, צנעת הפרט. אסור לי להעביר למשטרה חומר אלא אם אני מקבל היתר מיוחד כאשר יש חשד ספציפי וקונקרטי. גם אז אני הולך לדרגים הבכירים ומקבל אישור של הסמנכ"ל הרלוונטי בהנהלת המכס. מה שאתה אמרת הוא מאוד נכון. אנחנו חיים בדמוקרטיה ואנחנו רוצים להמשיך לחיות בדמוקרטיה, עם כל זה שאנחנו רוצים למצוא את העבריינים. לכן האיזון לפי דעתי הוא נכון. הדבר היחידי שצריך לדעתי לתקן זה שיתוף הפעולה בין הרשויות. יש לנו אולי לפעמים משחקי אגו, אוהבים לשמור את המידע קרוב לחזה ובמידה רבה של צדק, כי אכן צריך מידור, אסור שהדבר ידלוף, זה צריך להיעשות בחשאיות ויש סיבה לחשאיות, אבל צריך להיזהר. מה שהיה בספטמבר, המידע היה קיים אבל בגלל המידור שהיה בין המחלקות השונות ב-FBI וה-CIA, זה לא עבר ותראה מה קרה. צריך ללמוד מזה ואת שיתוף הפעולה לעשות במינון הנכון ותחת פיקוח כדי לשמור על הערכים האמיתיים של הדמוקרטיה. החכמה היא לאזן.

לפני הכל אני רוצה לומר תודה רבה לשוקי לוי על שהתפנית בהתרעה כל כך קצרה. אני יודע שאתה עמוס ואני שמח שאתה כאן ורוצה להודות לך.

אני רוצה לומר שבנושא שאתם עוסקים בו, אנחנו נמצאים בשיתוף פעולה עם המכס באשדוד. הנמל הוא עסק גדול. אנחנו מדברים על חברה ממשלתית היום שנכנסת בשנה הקרובה להנפקה לציבור של 15 אחוזים מהשווי שלה ובשנה אחרי כן בעוד 34 אחוזים ויש תהליך עד 2020 שלמעשה מסתיימת ההפרטה הכללית. היום אנחנו למעשה חברה במאה אחוזים של המדינה, ואנחנו פועלים כחברה לכל דבר – דוחות כספיים, תהליכים, בקרות.

אתם כפופים למבקר המדינה?

אנחנו גם כפופים למבקר המדינה.

הם רוצים להיות גוף עסקי שמרוויח.

אנחנו עסק שצריך להרוויח ואנחנו לא גוף שהמדינה מתקצבת אלא אנחנו משלמים דיבידנדים למדינה היום. המחזור שלנו הוא סדר גודל של 1.2 מיליארד שקלים. אנחנו למעשה חיים מהמכירות. יש לנו מכירות, אנחנו צריכים להרוויח מהמכירות האלה, ואין לנו דרך אחרת להחזיק את עצמנו. כמו שאמרתי, המדינה לא מקציבה לנו סכומים אלא אנחנו משלמים דיבידנדים על הרווחים.

נתנו לכם את המשאב הזה.

כן, אבל אנחנו גם משלמים עליו. זאת אומרת, לא קיבלנו אותו בחינם ולא מקבלים אותו בחינם. אנחנו משלמים כל שנה 350 מיליון שקלים למדינה על זה שאנחנו משתמשים. על המשאבים אנחנו משלמים ואת הציוד אנחנו רוכשים בכוחות עצמנו. למשל, את המבנה הזה שאתם נמצאים בו, הטרמינל, אנחנו בנינו. קיבלנו החלטה ב-2006 להיכנס לשוק הזה. בנינו את המבנה הזה בהשקעה עצמית שלנו בסכום של 10 מיליון שקלים כטרמינל נוסעים ומאז אנחנו גם בתחום הזה. עיקר הפעילות שלנו שאנחנו משקיעים בה היום והוא צומחת כאן משנה לשנה, גם בתקופת המשבר הצלחנו לשמור, וזה בגלל התחרות ולא בגלל מדינת ישראל שירדה בה כמות המטענים, וזה תחום המכולות, תחום שמאוד מפותח אצלנו. אתם עושים כאן סיבוב כך שתוכלו לראות שיש כאן הרבה פעילות של מכולות גם היום. עובדות אתנו חברות שמגיעות ועשינו הסכמים עם חברות זרות שמגיעות לאשדוד ולפני כן הן לא הגיעו לכאן אלא חלק עצרו את הקווים שלהן בפורט סעיד ומבחינתנו פורט סעיד הפך גם הוא מבחינתנו למתחרה.

מתחרה בנושא תיירות בינלאומית.

לא רק לתיירות אלא גם למטענים. יש לנו היום אוניה שנמצאת כאן, שנקראת אבר-גרין, חברה טייוואנית שהבאנו אותה לכאן, וחברות כמו ינג-מינג שמגיעות כל יום ראשון, ואלה חברות שלא הגיעו לישראל בכלל. הכנסנו לכאן גם קו אחד של צים שהתחבר לכאן אתמול בפעם הראשונה מהמזרח הרחוק.


מבחינת העומק אנחנו נמצאים יחסית במצב טוב, מה שמאפשר לנו באמת להתחרות מול נמלים אחרים באזור. יש לנו עומק של 15.5 מטרים במכולות, שזה נותן לנו יכולת להכניס אוניות, עם עומק האוניה שהוא 14.5 מטרים, שזה טוב מאוד, ויש כאן אוניה אחת עכשיו בעבודה.


יש רציף על שם רפול שהוא ניהל את התפעול של שובר הגלים שהאריכו אותו וקרה לו אסון.


אנחנו מתעסקים גם בתחום גדול מאוד של רכבים ואתם תראו כאן כמויות אדירות של יבוא הרכב שמגיע לישראל דרך אשדוד. אנחנו היום כ-50 אחוזים מהשוק, והתחרות היא בין אשדוד לאילת כי בחיפה אין רכבים כי אין לה שטחי אחסנה. המזרח הרחוק עדיין לא מגיע לכאן, אבל אנחנו מנסים להביא אותו.

הם מגיעים לאילת.

הם מגיעים לאילת, אבל היום הרבה מאוד רכבים שאתם מכירים שהם רכבים יפנים או קוריאנים מיוצרים באירופה, בתורכיה – יונדאי, הונדה, ניסן וחלק מטויוטה – מה שמביא הרבה מאוד פעילות לכאן והפעילות כרגע, בגלל המשבר, רואים את המשמעות. כרגע יש לנו 14 אלף רכבים באחסנה. היו 21 אלף. יש ירידה מאוד רצינית של 40 אחוזים בפעילות הזאת בשנה הזאת בגלל המשבר.

זה פועל יוצא מהמצב בשוק.

כן. צריך להבין שהנמל בהרבה מאוד אספקטים, גם בתחום שאתם מתעסקים בו, הוא המקור ממנו רואים את הכל לגבי מדינת ישראל.

תגיד לנו כמה מלים על התחום שאנחנו מתעסקים בו.

אני אומר. יש לנו גם את התחום של הנוסעים. הנושא של הברחות וניסיונות להברחה, אצלנו זה נכלל בכל הפעילות הביטחונית שנעשית כאן שהיא מאוד רגישה. נמל בעולם, רק בשנים האחרונות התחילו להבין שנמל הוא נקודת פרצה מאוד רצינית, ואני מתכוון לנמלי ים כי נמלי תעופה סגרו מפה ומשם ונעשות בדיקות ביטחוניות.

גם האפשרויות הפיזיות קטנות.

כן. אני יכול לתת לכם דוגמה אפילו ברמת הסכנה של הפח"ע. בן לאדן מחזיק 28 אוניות ולא יודעים בדיוק איזו אוניה היא שלו. האמריקאים מאוד מאוד מפחדים. יש לו בעלות שרשומה על מישהו והוא מושך את החוטים מאחורי הקלעים. מבחינתם להיכנס עם מכולה, עם מטען בעייתי, זה סיפור. אנחנו, גם בתחום הפלילי, סמים, מאוד רגישים לעניין הזה מבחינת ההברחות. אנחנו גם מקימים עכשיו את השער החדש. אני לא יודע אם ראיתם את מה שעושים בחוץ. אנחנו בשלב שמתחילים לעשות פיילוט על הפעילות. בשער הזה למעשה גם התהליך הביטחוני שמצטרף אליו, מעבר לתהליכים התפעוליים שהם מאוד מעניינים, יהיה תהליך של שיקוף של המכולות גם בכניסה – מי שרוצה להוציא מכאן – וגם ביבוא, כאשר ההסתמכות שלנו כרגע היא כמובן על אותו פרופיילינג שיש לנו לגבי כל המכולות והמטענים שמגיעים.

זה מקביל? זה אותו הדבר? זה מקביל למה שקורה במכס?

למכס יש את הדברים שלו.

יש לו פרופיילינג ויש לו שיקוף שלו בנפרד?

מבחינת הפרופיילינג, זה אותו פרופיילינג. יש פרופיילינג למכולה ולמטען. מהבחינות שלנו יש לנו את הפרופיילינג שאנחנו צריכים, מקבלים, בודקים. זה יכול להיות חופף ויכול להיות לא. הם יכולים לבוא, אחרי שאני עשיתי שיקוף, ולומר שהם רוצים את המכולה אצלם.

אבל שיתוף הפעולה הוא קריטי.

מאוד קריטי. מאוד חשוב.

נכון להיום יש שיתוף פעולה עם הנמל ומקבלים מסרים מהנמל.

יש לנו כל הזמן מידע באון-ליין איפה המכולה נמצאת. תמיד יש עוד פרצה באיזה תהליך ואנחנו סוגרים אותה. היה לנו אירוע שהצליחו להוציא מכאן מכולה עם סיגריות דווקא, אני חושב שהיבואן הוא ממזרח ירושלים.

כן. גנבו ממנו את המכולה.

גנבו ממנו את המכולה דרך הרכבת ועשו כאן איזה תרגיל עוקץ, איזושהי הטעיה, ועלינו על זה ומצאנו את המכולה במקום אליו לקחו אותה, עוד לפני שפתחו אותה. עלינו על המכולה ותפסנו אותה.

קיבלנו מידע מיידי בנמל. הפעלנו את היס"ם ביחד עם אנשי הביטחון שלו והם יצאו לשטח, איתרו את המכולה בתוך מושב, בתוך מחסן, וכאשר התחילו כבר לפרוק את המכולה וחלק כבר היה חסר, אבל זה היה חלק קטן שהיווה פחות מ-10 אחוזים.

בסוף הם לא לקחו כלום. המכולה הייתה שלמה.

איך גילו אותה?

היה כאן תהליך. עבודה שלנו בפנים עלתה על זה שיש כאן משהו ושמכולה הייתה חסרה, ואז עשינו גלגול מהיר של התהליך ושאלנו איך היא יכלה לצאת, ואז הבנו שמישהו העלה מכולה אחרת במקומה. זה תהליך שעושים ברכבת ביציאה מהנמל כאשר עצרו, החליפו, עשו איזו פעולה. הייתה כנופיה בעניין הזה. יש עצורים בעניין הזה.

מסתבר שהיה להם מידע.

לנו לא היה מידע. להם היה.

הם ידעו מה לגנוב.

הם למדו את התהליך כאן וידעו בדיוק לאן להגיע, איך לקחת ואיך להוציא.

לא נעים לומר, אבל אולי מישהו מבפנים משתף פעולה.

גם הנושא הזה נבדק. אני לא אפרט יותר מזה.

בלי שיתוף פעולה פנימי, אי אפשר לעשות דברים כאלה.

כמו שאמרתי, עלינו על זה ויש כבר עצורים. סגרנו עכשיו גם את התהליך שיכול לייצר מקרה שני של הדבר הזה ומבחינתי זה הכי חשוב. האירוע קרה, אבל צריך להסיק מסקנות.


יש כאן הרבה פעילות גם עם השב"כ בנושא של אנשי צוות של אוניות. צריך להבין שגם זה נעשה.

נוסעים סמויים, עוד יש דבר כזה?

לא. היה לנו מקרה אחד. נוסע, אם הוא חודר לארץ, הוא עובר תהליכים, הוא לא יכול לצאת ככה מהנמל. זה די מסובך. יש לו גם בדיקות בשער. יש בדיקות מאוד מחמירות.

מי שיוצא מהנמל, עוצרים אותו ביציאה.

גם אותי עוצרים כשאני יוצא.

בדרך כלל יש תמיד בעיה עם רב החובל. עד לפני עשרים שנים רב החובל יכול היה לקחת את הנוסעים הסמויים ולזרוק אותם לים אבל מאז העולם השתנה וקרה בו משהו. רב חובל, תמיד יש לו בעיה וקרה גם כאן מקרה אצלנו. הוא לא יכול להוריד אותם אלא מהמקום שהם עלו עליו. הם יכולים לנסוע אתו חצי שנה עד שהוא יגיע לאותו מקום נמל משם הם באו ויש בעיה.

לפני שנים היה אירוע באפריקה שלקחו רשיון לרב חובל כי הוא הוריד אותם בים ואמר להם לשחות לחוף. הם התלוננו נגדו. רב החובל למעשה מקבל את האחריות על הנוסעים הסמויים והוא צריך לדאוג להם עד שהוא מוצא להם מקום. זה משהו מטורף כי הם יכולים להיות צמודים אליו כל החיים והוא צריך להאכיל אותם.

היום הוא חייב להחזיר אותם לנמל בו הם עלו.

מה שקרה בעולם הוא שהמדיה התערבה ואז כולם יודעים.

אנחנו מודים לכם מאוד. אני מאחל לכם הצלחה כחברה ממשלתית. מה לעשות, אני לא אוהב הפרטות. מה שברשות המדינה צריך להיות במדינה, לכלל האזרחים. אבל בסדר, זה ויכוח אחר במקום אחר.

יהיה לכם מה להגיד לכם על זה בכנסת. זה לא יעבור חלק.

כאשר עושים תוכנית להפרטת השירותים למקבלי אבטחות הכנסה, אנשים מרוויחים מהמצוקה של אנשים אחרים.

קח את ההפרטה של בתי הסוהר.

ויסקונסין, הפרטה של בתי סוהר, עוד מעט הפרטה של משק המים.

אתה יודע מה גרמה הפרטת בתי הסוהר בארצות-הברית? זה כמו בית מלון, הוא מוכר מיטה ואוכל והמדינה משלמת, ולכן הכל עלה ב-40-50 אחוזים.

ברשותכם, נמשיך בסיור.

זה השטח הציבורי בו מותר להסתובב באופן חופשי. הישראלים לא תמיד שומרים על הסדר. המזוודה הולכת ישר לאוניה וכאן יש את ביקורת הגבולות.

אני רוצה להדגיש כאן את הנושא לשמוע באתם, סמים. מצד אחד הוא משמש כקו מפריד בין אלה שיורדים לבין אלה שעולים. פעם התנועה היא פנימה ופעם התנועה היא החוצה. התפקיד שלנו כמכס הוא דו-צדדי גם כן.

איפה האנשים שלכם יושבים?

הנה הם. כאן זה המכס. אנחנו אחראים לנושא של הברחות סמים בגבולות. לכאורה התנועה החוצה לא אמורה לעניין אותי אבל היא כן מעניינת אותי כי עולים כאן הרבה צעירים שמעלים אתם סם לחגוג באוניה. אם כן, אנחנו בודקים גם את זה. בשונה מנתב"ג שאתה בדרך כלל בודק את אלה שבאים, כאן אנחנו בודקים גם את אלה שיוצאים. לכן הבידוק כאן הוא כפול. אנחנו משתמשים גם בבידוק פנימה וגם בבידוק החוצה.

אם תשים לב, אנחנו עכשיו לא מקבלים נוסעים אלא עולים נוסעים.

שם יש שתי ביקורות, האחת ביטחון והשנייה של מכס בנושא סיגריות ומשקאות חריפים.

בוא נהיה כנים, הפוטנציאל כאן לא גדול אבל חשוב לנו שהחוק יורגש גם כאן. חשוב לנו לבדוק גם את עניין הסמים.

בצורה כזאת גם תוכל לדעת מהיכן הם מגיעים.

כלב זאב אימתני הוא מרתיע, אבל לא כלב לברדור. הוא כלב שקט ורגוע. אלה כלבים מאוד ידידותיים. אתה יכול לשים אותו במשפחה עם ילדים קטנים.

חובה על כל נוסע לעבור את המסלול של הכלב?

לא. זה לפי שיקול דעת שלנו או של הכלבן.

אזרח יכול לומר שמטעמים כלשהם הוא לא רוצה לעבור ליד הכלב?

אין דבר כזה. שוטר עוצר אותך לביקורת בכביש, אתה יכול לומר לו שאתה לא רוצה להיעצר על ידו? לא. הכלב לא מחפש עליך אלא מריח אותך. הכלב רק מסמן את האדם ולא בודק אותו.

יש אנשים שפוחדים מכלבים, או למשל ניצולי השואה שפוחדים מהם.

בגלל ניצולי השואה לא הכניסו את כלבי הזאב אלא את הלברדורים. אני זוכר כאשר הוקמה יחידת הכלבנים, אני זוכר את ההתלבטויות שהיו אז ועד היום לא מכניסים זאב. לגבי הקטע הזה, צריך לכבד את העניין הזה וצריך לחשוב על פתרונות. בגדול אין שום סיבה שיהיה מגע בין הכלב לאזרח. מגע יהיה רק אם יש משהו.

אם יש משהו, שיקרעו אותו מצדי.

אברך שמגיע לארץ ואומר שהוא לא רוצה שבחורה תבדוק אותו, בצדק, אבל מה לעשות, יצא שחוקרת חוקרת אותו.

אחרי שהוא נתפס בעבירה, הוא לא יכול להציב תנאים. אני מדבר על אדם תמים.

בוא נצא מתוך הנחה שגם המוסלמי הדתי יותר, גם כשהוא הולך ברחוב ורואה כלב או כלב עומד לידו, אין מה לעשות. הרי הכלב הזה לא אמור לקפוץ עליו אלא אם הוא נגוע. לפי דעתי הבעיה היא קטנה.

אנחנו מודים על האירוח.

הסיור ננעל בשעה 13:00