PAGE
16
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

30.6.2009


הכנסת השמונה עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 46

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שלישי, ח' בתמוז התשס"ט (30 ביוני 2009), שעה 12:00

הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009

פרק כ"ח, סעיפים 165(7) ו-171(ו), עיתונאי ספורט וספורטאי חוץ

חברי הוועדה: חיים כץ – היו"ר

רחל אדטו

אריה ביבי

משה (מוץ) מטלון

בועז סופר, רשות המסים בישראל, משרד האוצר

עו"ד מיכל הנר-דויטש, רשות המסים בישראל

מיכל צוק, משרד האוצר

אמנון קראוס, משרד האוצר

דניאל סימן, מנהל לשכת העיתונות הממשלתית

אבנר קופל, יו"ר מינהלת ליגת העל, איגוד הכדורסל

שמעון מזרחי, מ"מ בכיר ליו"ר איגוד הכדורסל

חגי סגל, סמנכ"ל מינהלת ליגת העל בכדורסל

עו"ד אורי שילה, מנכ"ל התאחדות הכדורגל

אריה אלטר, מנכ"ל ארגון שחקני הכדורגל בישראל

ג'יימס סטפנסון, דובר ארגון הגג של העיתונאים הזרים

גילה שוגרמן, מזכירה ביצועית, ארגון הגג של העיתונאים הזרים

דוד פדרמן, סגן יושב-ראש מכבי תל-אביב

עו"ד אופיר טל, ייעוץ משפטי,FDA
עו"ד אפרים אליגולה, נציג עירוני רמת-גן כדורסל

אייל לב-ארי

וילמה מאור

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית

לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009

פרק כ"ח, סעיפים 165(7) ו-171(ו), עיתונאי ספורט וספורטאי חוץ

אני פותח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בנושא הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009, פרק כ"ח, סעיפים 165(7) ו-171(ו), עיתונאי ספורט וספורטאי חוץ.


אני מבקש לשמוע את משרד האוצר.

אנחנו מבקשים במסגרת פסקה 165(7) שהועברה לדיון בוועדה לבטל את הסמכת שר האוצר לקבוע שיעור מס מיוחד על הכנסתם של ספורטאי חוץ ועיתונאי חוץ. אנחנו לא נוגעים בנושא הניכויים, כך שאותה הכנסה חייבת שהיא נמוכה יותר מהכנסתו החייבת של אדם אחר תושב ישראל במדינת ישראל, אותם ניכויים לא מותרים בניכוי מהכנסתו, בזה אנחנו לא נוגעים ואנחנו מבקשים לבטל את הסמכת שר האוצר לקבוע שיעור מס מיוחד שיחול על הכנסתם של אותם ספורטאי חוץ ועיתונאי חוץ. כאשר ההסמכה תבוטל, אם תבוטל, אנחנו נעשה תיקון מתחייב בתקנות שהותקנו מכוח הסעיף הזה, שקבעו שיעור מס של 25 אחוזים לאחר הניכויים שמותרים על פי אותן תקנות במשך שלוש שנים על הכנסתו של עיתונאי חוץ, ובמשך ארבע שנים על הכנסתו של ספורטאי חוץ.

בכמה כסף מדובר?

נכון, זאת שאלה מספר אחת.

דווקא בעניין הזה הכסף הוא בעינינו לא השאלה מספר אחת. זה בין 20 ל-30 מיליון שקלים אבל בגלל שאנחנו משרד האוצר אנחנו חושבים ששיעור מס מיוחד וסוג הכנסה של תושב ישראל שמפיק אותה במדינת ישראל, לא צריך להיות שיעורי מס שונים לאנשים שונים. בגלל שאנחנו משרד האוצר, אנחנו פועלים להרחבת בסיס המס ולהפחתת שיעורי המס לכולם.

שמעתי את האידיאולוגיה שעומדת מאחורי התשובה הזאת. יחד עם זאת, עדיין, מאחר שאנחנו מדברים על משהו שהוא חוק ההסדרים ודבר תקציבי, בכל אופן עד היום קיבלנו הערכות של משרד האוצר כמה כסף הדבר הזה אמור להכניס לקופת המדינה בגללה אנחנו עושים שינוי.

עניתי.

10 מיליון שקלים, 100 מיליון שקלים, שנדע גם איך להתייחס להצעה שלכם.


אדוני היושב-ראש, אני רוצה לפצל את ההצעה הזאת. אני לא רואה את אותו דין לעיתונאים כמו דין לספורטאים. אני שואלת מה הנוהג בעולם ובעולם, כאשר מישהו עובד והוא לא תושב המקום אלא הוא עובד זר במקום או שהוא תושב חוץ שעובד במקום, בדרך כלל לא משיתים עליו במרבית המקרים את כל מס ההכנסה ובחלק ניכר מהמקרים הוא מתחשבן גם עם מס הכנסה במקום מגוריו ומאזן את זה בדרך כזאת או אחרת. אני לא בקיאה בזה ואני לא יודעת לומר איך, אבל אני יודעת שזה קיים לגבי אנשים שיש להם מקום עבודה בארץ אחרת ומקום מגורים בארץ אחרת. לכן צריכים ללמוד גם למה כאן אנחנו הולכים להשית את מלוא המחיר על אותו אדם שבא לארץ לשנתיים-שלוש.


אומר למה אני רוצה להפריד בין השחקנים לבין העיתונאים. אני חושבת שיש לנו אינטרס כזה או אחר בנושא הספורטאים, יותר מאשר האינטרס שלנו בנושא העיתונאים. עיתונאי בא לכאן, עובד, משדר, כותב וכדומה.

הוא בא כי אין לו ברירה.

או שהוא נשלח או כי הוא רצה וכדומה. ספורטאי, גם אותו אף אחד לא הכריח לבוא, אבל אנחנו בחלק גדול מהמקרים רוצים שהוא יהיה כאן. לא שאני אומרת שזה נהדר לראות קבוצות כדורסל שיש בהן ארבעה זרים או חמישה זרים. זה לא תמיד מרנין אבל זה המצב. זה נכון לגבי כדורסל, זה נכון לגבי כדורגל, זה נכון לגבי ספורט. כמדינה אנחנו רואים את הקבוצות האלה נשלחות לכל מיני מקומות בגלל שהן מגיעות להישגים כאלה ואחרים, לשחקנים הזרים יש איזשהו מרכיב בגאווה הלאומית שלנו נניח. במאמר מוסגר, נניח שהפועל ירושלים זוכה במשהו. הרעיון שלי היה שיש איזושהי נקודה שכולנו עומדים מול המסכים, שמחים וצוהלים וקופצים בכיכר המדינה וכדומה, כאשר קבוצה כזאת או אחרת זוכה ומביאה לארץ גביע וחלק ניכר מהגביע הזה, השחקנים הזרים שהיו שם בקבוצה עזרו לקבל אותו.


לכן אני רואה צורך להפריד בין השחקנים לבין העיתונאים ואני רוצה לקיים את הדיון, ברשותך, אם אתה תסכים, לגבי העיתונאים.

את הדיון נעשה כדיון אחד ואת ההצבעות אחר כך נעשה כפי שאנחנו חושבים.

לסיכום. אני מבקשת לפצל את זה לעיתונאים ולספורטאים כאשר לא נשנה את מה שנקבע לגבי שחקנים בכל הענפים בהם יש שחקנים זרים, ולגבי עיתונאים אין לי התנגדות לבקשה.

אדוני היושב-ראש, כל מילה שאמרה גבירתי חברת הכנסת אדטו היא מילה בסלע. מעבר לכך, מדינה לפעמים לא תמיד צריכה לחשב את החשבונות הכספיים הקטנים האלה. אלה באמת חשבונות כספיים קטנים לעומת כל היוקרה.

לא מחשבים את החשבונות. הם אמרו שהכסף כאן הוא לא הגורם.

הוא לא הגורם, אבל בגלל הכסף הזה ספורטאים לא יגיעו לארץ. כאשר אנחנו בודקים את מצב הספורט בארץ, יש לנו את מכבי תל-אביב שביום חמישי אין מישהו במדינה שלא צופה במשחקים שלה. אני רואה קבוצות כדורגל, רואה בעולם ובארץ, אם אנחנו לא נזהרים, אנחנו לא נוכל להתקדם ואנחנו רואים איפה אנחנו נמצאים. כאשר אנחנו מביאים זרים סוג ו', אני לא רוצה לומר יותר, אז אנחנו מקבלים תוצרת אחרת. כשאתה לוקח זרים ברמה גבוהה, ואם אתה לוקח ברמה גבוהה, אתה חייב גם לשלם להם.

ואין יותר מדיי צופים.

בדיוק.

ויש משבר כלכלי ואין כסף.

אדוני היושב-ראש, דווקא במשבר הכלכלי אנחנו צריכים את הגאווה הלאומית. לפעמים אתה מניף דגל, לפעמים אתה שר את השיר ולפעמים אתה יושב ליד הטלוויזיה וצועק. זה אחד מהדברים שנותנים לפחות בייאוש הזה איזושהי נקודות אור, ואת נקודות האור האלה גם רוצים להחשיך. לדעתי אנחנו הולכים לכיוון לא טוב. אם הייתי מאותה מפלגה של חברת הכנסת אדטו, יכולתי לדבר על כמה שרים יש בממשלה וכולי, אבל אני לא מדבר על זה בכלל. אני מדבר על דבר פעוט.


כמו גבירתי חברת הכנסת אדטו, גם אני מבקש לא לגעת בנושא הספורטאים. בנושא העיתונאים אפשר לדון.

אני מצטרף לעמדת האוצר, לקיים דיון אידיאולוגי אבל לא בוועדה הזאת. אני בעד אידיאולוגיה. אני כבר אמרתי באחת הוועדות, אולי בוועדה שלך אדוני היושב-ראש, שכאשר לאוצר נוח לדבר אידיאולוגיה, הוא מדבר אידיאולוגיה, כשהוא רוצה לדבר כסף, הוא מדבר כסף. בואו אנחנו נדבר על חוק ההתייעלות שעד אתמול לא ידעתי מה זה אבל הסבירו לי שזה חוק ההסדרים. אני מההדיוטות ולא ידעתי שחוק ההתייעלות הוא חוק ההסדרים.

תבוא פעם בתחילת דיון ותשמע את ההסברים.

הבנתי את הרמז. תגיע בזמן, אתה רוצה לומר.


ספורט חוצה מפלגות, חוצה מחנות, זה עניין חינוכי. אין כאן מחלוקת בכלל בנושא הספורט כספורט ואני רוצה לדבר דווקא על בחור שקוראים לו עומרי כספי. אני אומר לכם שעומרי כספי הגיע לאן שהגיע בגלל שהבאנו ספורטאים זרים לכאן. אם לא היו ספורטאים זרים ושחקנים זרים, זה לא היה שואב נער ישראלי מיבנה, מרחובות, כל עיתון כתב אחרת, לאן שהוא הגיע והיום הוא מייצג את ישראל בכבוד ב-NBA. זה לא היה קורה אם לא היו כאן ספורטאים זרים. לא היה קורה.


אותו דבר אני יכול לומר לכם שלא רביבו ולא ברקוביץ ולא שחקני כדורגל אחרים, בניון וכך הלאה, היו מגיעים למדינות אירופה לשחק שם כדורגל בליגות ובקבוצות הכי טובות, אם לא היינו מביאים ספורטאים זרים לארץ שהיו מושכים את אותה קבוצת נערים מדימונה וכך הלאה וגרמו לכך שיגיעו לרמות האלה.


לא בכדי שאלתי באיזה סכום כסף מדובר והיה ברור לי שתאמרי לי שזה לא הכסף כי הרי אנחנו מדברים על כסף קטן ואת מדברת על העניין העקרוני. אם היה מדובר על כסף גדול, היינו מדברים כאן על כסף. מאחר שלא מדובר בכסף גדול, ואנחנו כל היום כאן רצים מוועדה לוועדה לדיונים בנושאים אידיאולוגיים של חוק ההסדרים או חוק ההתייעלות, אני רוצה לומר לכם – ואני באמת רוצה לעשות את ההפרדה ואני מדבר רק על ספורטאים ולא יודע ולא מבין בעיתונאים, למרות שכתבו עלי הרבה מאוד בימים האחרונים בנושא הנהג שלי - שחד משמעית אני ממליץ בפני אדוני היושב-ראש לא לקבל את עמדת האוצר אלא לקבל את עמדת נציגי הספורטאים.

עוד לא שמענו אותם.

אני חושב שאני יודע מה דעתם. לא בכדי הם כאן. אני מציע לא להתייחס לדברי ההבל האלה שכותב מי שחושב ומתיימר להיות מבין עניין ובהחלט לתמוך בהצעה שלא לחייב אותם ולא לקבל את המלצת האוצר בעניין הזה.

אני אתחיל מהסוף. נציגי האוצר דיברו כאן על איזשהו סוג של אפליה שקיימת בין הזרים למקומיים. למען הפרוטוקול אומר שהאפליה הספציפית הזאת נבחנה בבג"ץ בין ספורטאים ישראלים לספורטאים זרים ובג"ץ כבר קבע שאין אפליה וכי שיטת המיסוי השונה בין זרים לישראלים היא בסדר והיא תקינה ומקובלת. כך שגם ברמה המשפטית זה נבחן בעבר וכולם יכולים להיות רגועים שאין כאן שום סוגיה של אפליה, לפחות ברמת הספורט, בין ספורטאים ישראלים לספורטאים זרים.


אני חייב להצטרף לדעה שנשמעה כאן על ידי חברי הכנסת המכובדים. הדבר הזה יפגע קשות בספורט, לאו דווקא בכדורגל אלא בכדורסל. אנחנו מתחרים בזירה בינלאומית, אנחנו לא חיים בוואקום של ישראל בלבד. פגיעה בשחקנים זרים ובעצם מה שעושים בביטול המס, זה לייקר את השחקנים הזרים, זה להעמיס על התקציבים של הקבוצות. שחקנים זרים פחות טובים יגיעו לכאן, רמת הקבוצות תרד, רמת התחרותיות שלנו במישור הבינלאומי תרד, וזה ייצור עוד דברים. זה ייצור פגיעה בספורטאים הישראלים, מה שנראה אולי כאילו רוצים להשוות את זה, אבל זה ייצור פגיעה בהם כי ידוע שרוב קבוצות הכדורגל והכדורסל בונות קודם כל את הקבוצה סביב הגרעין של השחקנים הזרים. אם יוציאו יותר כסף על ספורטאים זרים בגלל שיבטלו את המס, יהיה פחות כסף לספורטאים ישראלים, פחות כסף לצעירים, פחות כסף לספורט הישראלי וזה דבר שינבע ישירות מהנושא הזה.


נקודה נוספת היא שיגדל הפער בין הקבוצות העשירות לעניות. קבוצות שיש להן היום הרבה כסף ויכולות להתמודד לפחות בכדורגל, יתמודדו עם הדבר הזה. קבוצות, ורוב הקבוצות שאין להן כסף ואין להן תקציבים גדולים, לא יתמודדו.

לכמה קבוצות יש כסף?

מעט מאוד היום. שלוש-ארבע אולי, וגם כן כסף, אתה יודע שזה עניין יחסי. זה כבר לא בית"ר של פעם, אבל יש היום עדיין כמה קבוצות עם תקציבים של 30 או 40 מיליון שקלים. יש הרבה קבוצות והשנה הולכת להיות בליגת העל בכדורגל 16 קבוצות, ואנחנו מדברים על תקציב שהרבה קבוצות יהיו בתקציב של 10 מיליון שקלים ומעלה, ויהיו פערים גדולים. גם זה יפגע בתחרותיות ואנחנו רוצים לשמור על התחרותיות הפנימית. בכל דבר כזה אנחנו משתדלים כמה שיותר לשמור על האיזון.


צריך לזכור שבאירופה יש שוק שחקנים חופשי. מאז בוסמן שחקנים עוברים שם ממדינה למדינה, סוגיות המיסוי הן פחות רלוונטיות ואין להם את הבעיה שלנו ברמה של ההבדלים של זרים. כדי למשוך זרים לכאן, שהם לא ילכו לבלגיה והם לא ילכו לקפריסין, אנחנו צריכים ליצור איזושהי הטבה וההטבה הזאת היא הכרחית גם לכדורגל וגם לכדורסל. כל פגיעה כזאת, היא פגיעה אנושה לענף, היא פגיעה אנושה בספורט, היא פגיעה בתחרותיות ואנחנו מתמודדים גם ככה בימים לא קלים כאשר הספורט מתמודד גם עם סוגיות של זכויות שידור, גם עם סוגיות של שיטור, גם עם סוגיות כלכליות מאוד קשות כאשר גם ככה כולם מנסים לצוף עם הראש מעל המים. לבוא ולהעמיס תקציבים נוספים ועלויות נוספות בשם איזשהו תיקון אפליה אידיאולוגית, שמשפטית נבחן ונפסל, אני חושב שאין לו מקום, הוא מיותר וצריך להיפסל.

אנחנו מאגדים את 12 קבוצות העילית של הכדורסל הישראלי, ביניהן מכבי תל-אביב למרות שהנציגים יושבים כאן.


מדובר בכדורסל הישראלי בסדר גודל של 60-70 זרים. אני רציתי לטעון בתחילת דבריי שיהיו קצרים מאוד, ואני אתן דברים עובדתיים, לגבי הסכום שאמור להיכנס לאוצר, אבל גברת דויטש, ברוב הגינותה, אמרה שהסכום הוא מינימלי, 20-30 מיליון שקלים, והיא אמרה שזה לא האישיו אלא התפיסה הכוללת. רציתי לומר שאני הייתי נוכח בישיבה של שדולת הספורט לפני מספר שבועות בנוכחות חלק מהנוכחים כאן, ושרת החינוך כן תמכה בעניין הזה וראתה בזה הכרח. לכן אני חושב שכאן יש איזשהו עניין ואני לא אגע באיגוד אלא אני רוצה לגעת בנקודה אחרת.

לא שמעתי שהיא פנתה אלי בנושא הזה ואפילו לא ברמז.

בקשרים האישיים אני לא עוסק. אני לא מכיר את זה.

זה לא קשור לקשרים אישיים. כאשר יש נושא שמעניין את שרת הספורט, נושא הספורט, על פניו היא הייתה צריכה לפנות אלי. אין שום קשר לקשרים אישיים, אבל היא לא פנתה אלי בנושא.

אתה צודק אבל אני לא נכנס לזה.

אולי היא לא חושבת שצריך את זה.

יש פרוטוקול של שדולת הספורט שהתכנסה לפני מספר שבועות, ונכון שזה לא גוף פורמלי בכנסת, ונתנה באופן ברור לפרוטוקול את דעתה. אני לא רוצה להיכנס לנושאים האלה, אבל אני מניח שהיא תפנה.

מה זה שייך לזה שהיא תפנה? אנחנו הדיוטות כאן? היא לא מחוקקת את החוקים.

אני רוצה לגעת בשלוש-ארבע נקודות בסיסיות לעצם העניין. בסך הכל אם לא מדובר בכסף, הרי יכול להיות שמספר גופים עשויים להיפגע כתוצאה מההחלטה. מי שעלול להיפגע אלה נאמר השחקנים הישראלים כי יכולה להיות אפליה, אבל יושב-ראש ארגון השחקנים הישראלי הגיע בהסכם אתנו, בהבנה אתנו, ואמר שהוא תומך.


יתרה מכך. הגוף הפורמלי, כך אני חושב, ואני לא רוצה לטעות כאן במושגים, ההסתדרות החדשה, הגוף שמאגד את העובדים במדינת ישראל, יש פה מסמך שמצוי בידי ואני מוכן להציג אותו אדוני היושב-ראש.

במה זה נוגע לעניין?

להראות שעצם השינוי בחוק לא פוגע לא בשחקן הישראלי, שיש תמיכה של מי שמתעסק בנושא ההסתדרותי, ואני גם רוצה לומר יותר מזה, שהנושא עבר מבחן של בג"ץ.

תשכנע אותנו לא בבג"צים ולא בג"צים.

עוד משפט לפני שאגע בנקודות ואתן תשובות לנקודות שהעלה חבר הכנסת ביבי . אני רוצה לומר שכל הנושא הזה כבר דן ועבר גם במסגרת של בג"ץ, במסגרת של בקשה לבג"ץ ואמר בג"ץ, ובזה אני אסיים את הקטע הזה, ש"לא שוכנע כי אכן נגרמה על ידי התקנות פגיעה בזכויות היסוד של הספורטאים הישראלים. הדרך בא נקט המחוקק ליתן את ההטבות היא דרך לגיטימית". קודם כל, אני רוצה לומר שלפחות במערכות כאלה ואחרות אין לזה התנגדות אם זה עלול לפגוע בגופים אחרים.


לעצם העניין. אני רוצה לומר שבמרבית ארצות אירופה, ואנחנו רוצים להידמות לאירופה, ואנחנו רוצים להיות כמו האירופאים ואנחנו חושבים ששם הספורט מתקדם יותר מאתנו גם בכדורסל וגם בכדורגל, גם בצרפת, איטליה, ספרד, בלגיה, הולנד, תורכיה ויוון יש הטבות במס בשיעור יותר גבוה. זאת אומרת, אנחנו לא היחידים והבקשה כאן היא לא משהו יוצא מהכלל.


אני רוצה לומר דבר אחד והוא שללא הזרים הכדורסל הישראלי שעליו אני כרגע מופקד, לפחות הכדורסל המקצועני, אין לו אפשרות להתמודד באירופה, אין לו אפשרות להתמודד בחזיתות שיכולות להביא הישגים לישראל. לא לשכוח שכדורסל זה דבר שהוא מביא נוער, נערים, ילדים למסגרות מסודרות, מסגרות מאורגנות, מסגרות ספורט. אם אין את חלון הראווה הזה של אפשרות להתקדם ולהגיע להישגים, לא נוכל להגיע ולמשוך גם את הנוער ואת הילדים, שזה דבר חשוב.


אני אומר עוד משפט אחד ואני אתייחס למכבי תל-אביב. אני חושב שאלמלא מכבי תל-אביב, שזה מועדון גדול והוא ידבר בזכות עצמו ואני לא אדבר בשמו, היה מביא שחקנים כמו פרקר, שאראס וכולי, לא היו לוקחים את אליפות אירופה. הם דחפו לזה, וכתוצאה מזה עמרי כספי היום מגיע ל-NBA, בגלל שזה חלק ממערכת שלוקח זמן, מסורת וניסיון, ומועדון גדול שיודע לנהל. אין ספק שאת הדחיפה הזאת של השחקן הישראלי, עושה השחקן הזר שמגיע לארץ, ואנחנו רוצים שיבוא וכפי שאמרה גבירתי חברת הכנסת, זה לא שהם מזמינים את עצמם לכאן אלא אנחנו בוחרים אותם בקפידה ומנסים להביא את הטובים ביותר.

אני חושב שאם האוצר אומר שמדובר במספרים לא גדולים, ולאור ההישגים, היתרונות והמשמעות העניינית לנוער ולציבור הישראלי, אני פונה בשם כל קבוצות הכדורסל המקצועני בישראל אליך אדוני היושב-ראש שלא לגעת בתקנה כפי שהיא.

אני רוצה לומר שאנחנו צריכים להתייחס לקבוצות האלה כאל שגריר אמיתי ונכון וזה לא אמור רק לגבי מכבי תל-אביב אלא יש עוד קבוצות שמגיעות למפעלים אחרים באירופה. אנקדוטה. הייתי במדינה אירופאית לא מזמן בביקור רשמי וישב שם איש שאירח אותי ואמר לי שהחלום של הבן שלו הוא לשחק במכבי תל-אביב. זה היה בזגרב שבקרואטיה. כך שאני יכול לומר לכם שאנחנו מדברים כאן על שגריר אמיתי של מדינת ישראל. אני יודע מה זה להיות שגריר של מדינת ישראל ואני חושב שצריך לכבד את הבקשה הזאת.

שחקני כדורגל, כשמסתכלים כרגע על טובת הספורט, אנחנו תומכים בהשארת המצב כפי שהוא כיום אבל אנחנו – ואני אצטט את חבר הכנסת ביבי - לא רוצים שחקנים סוג ו' בארץ. חבל שההתאחדות ברחה מכאן, כי כנראה זה קצת בעייתי, אבל אנחנו צריכים לקבוע קריטריון.

זה לא הדיון. דבר לגופו של עניין.

אנחנו תומכים וחשוב שדעתנו תישמע כחיובית. אנחנו רואים את טובת הספורט לפני טובתנו האישית.

העובדה שאף אחד לא מתייחס לעיתונאים, הווה אומר שיש הסכמה לגביהם?

את זה נראה אחר כך.

גבירתי חברת הכנסת אדטו, אני רק אקרא מהצעת החוק, סעיף 7, וזה בתשובה לשאלתך מה אומר האוצר. לביטול הפטור אין השלכות תקציביות מרחיקות לכת. בסך הכל 20 מיליון שקלים לשנה. החוק מוצע משיקולים עקרוניים מכיוון שקיומם של שיעורי מס מיוחדים יוצרים תקדים לא מוצדק ומפלה אוכלוסיות אחרות. אם כן, מדבור בתוספת הכנסות של 20 מיליון שקלים וזה כולל את העיתונאים הזרים והספורטאים הזרים וזה מפי הגבורה. אז לא צריך לומר 20-30 מיליון שקלים כי גם הספורטאים הזרים וגם העיתונאים הזרים, 20 מיליון שקלים.


כבודכם, אני הנחתי בפני יושב-ראש הוועדה את הבג"ץ שנשמע בפני בית המשפט העליון בשנת 2002 ושם נציג האוצר, כאשר הוגשה הבקשה כביכול יש אפליה, אומר בהיי לישנא: "הבאת שחקנים איכותיים יותר מעלה את איכות הקבוצות הישראליות ומביאה את הקבוצות הישראליות להישגים גבוהים יותר. הישגים גבוהים יותר מביאים לקבוצות הכדורסל והכדורסל סכומי כסף גבוהים יותר ומגדילות את תקציב הקבוצות שחלקן זורם כאמור לכיסם של השחקנים הישראלים".


הם גם אומרים שהשחקן הזר מקנה ומאדיר את שם ישראל ברבים.


אני רוצה לומר שהמדינה גם הקימה ועדה ציבורית.

אתם הגשתם את הבג"ץ?

לא. הגיש את זה ארגון השחקנים הישראלים שחשב שיש כאן אפליה והבג"ץ דחה אותו, כפי שנאמר קודם לכן, ואני הקראתי מטענות האוצר והראיתי למה הם הגנו על התקנה הזאת.


בשנת 2000 מינה שר הספורט דאז, מר וילנאי, ועדה ציבורית לבחינת סוגיית שילובם של שחקנים זרים בספורט הישראלי והוועדה הזאת שהייתה מורכבת מאנשי חוק, משפט, כספים ושחקנים מכל המגזרים – ולאדוני יש את זה בתוך החוברת שנתתי לו – קבעה מפורשות ששיתוף שחקנים זרים הוא חיוני ביותר לספורט הישראלי. זאת הייתה חוות דעת שהתקבלה פה אחד.


כבוד יושב-ראש הוועדה, אם אתה תהיה מוכן לעיין בחוברת שמונחת בפניך, יש שם טבלא.

ההחלטה של הבג"ץ לא כל כך חשובה כאן בוועדה.

היא חשובה למה שאמר האוצר.

היא חשובה ברעיון.

היא חשובה גם לגבי מה שסבר האוצר. זה לא חרב מתהפכת שפעם זה כך ופעם זה אחרת.

היה שר אוצר אחד והיום יש לנו שר אוצר אחר. הייתה ממשלה אחת והיום יש לנו ממשלה אחרת ויש מדיניות אחרת.

אני לא יכול לומר שהבג"ץ הוא לא חשוב, כאיש משפט. מבחינתי הוא מאוד חשוב. אבל גם לשאלתה של חברת הכנסת אדטו. יש לאדוני בחוברת טבלה. צרפת – 12 אחוזים שחקנים זרים. תורכיה – 22 אחוזים. יוון – 22 אחוזים. ספרד – 25 אחוזים. איטליה – 25 אחוזים. גרמניה – 25 אחוזים, שלא לדבר על הגוש המזרחי שאם משלמים שם, זה בסביבות בין שמונה ל-13 אחוזים.


נאמר כאן בחצי פה על ידי חברי מהתאחדות הכדורגל, עורך-דין אורי שילה. אתם צריכים לזכור שבאירופה יש גבולות פתוחים. מי שמחזיק בדרכון צרפתי, יכול לעבוד בבלגיה. זאת אומרת שהחוק הזה, תקנות המס על השחקנים הזרים, מתייחס בדיוק כמו אצלנו, ש-95 אחוזים מהזרים הם שחקנים שבאים מארצות-הברית. החיוניות שלהם גדולה. לנו אין מה להציע לשחקן זר. הדבר הראשון שהסוכן או המשפחה שואלים הוא האם לבוא לישראל היכן שיש חס ושלום פיצוצים ופיגועים ולמה צריך ללכת לישראל. מה אנחנו יכולים להציע? אותו סכום שאנחנו יכולים להציע בדולרים, מציעים באירופה פי שתיים וביורו. רבותיי, באמת, אתם רוצים לקיים את הספורט? תשאירו את התקנה כמו שהיא כי אחרת יכול להיות שרוב הקבוצות תיסגרנה.

אני מבקשת להתייחס לבג"ץ. העמדה המשפטית שלנו לא השתנתה. העמדה המשפטית כפי שהגנו עליה גם בבג"ץ היא שהפעלת הסמכות של שר האוצר לקבוע שיעור מס נמוך יותר לגבי ספורטאים זרים, כדין נעשתה. יש לו את הפרורוגטיבה והוא עשה אותה. העמדה המשפטית הזו לא השתנתה. העמדה שלנו לגבי מתן שיעור מס מופחת לספורטאי חוץ ועיתונאי חוץ, אנחנו חושבים שהיום אין מקומה. היום צריך שספורטאי החוץ ועיתונאי החוץ ישלמו מס כמו כל תושב ישראל אחר מבחינת השיעור כאשר לא נשכח את ההטבה שכבר ניתנת להם בצורת זה שהם מקבלים ניכויים שתושבי ישראל, שאינם עיתונאי חוץ או ספורטאי חוץ, מקבלים.


בנוסף אני מבקשת להדגיש שאנחנו לא נגד ספורטאים זרים, אנחנו לא נגד הספורט, חלקנו כאן בעד באופן אישי, אנחנו מדברים וגם מתנדבים בכל מיני מקומות וגם קונים מנויים בכל מיני קבוצות, ואנחנו לא נגד זה, אלא שבסך הכל מה שאנחנו אומרים זה שאת עלות העסקה של אותו ספורטאי חוץ, אם מדובר בחוזה נטו, העלות הזאת אכן תיפול על המעסיק שלו. מדובר בניכוי מס במקור.

סליחה, אני לא מדבר עברית ולכן אדבר אנגלית וחברתי לן שוגרמן תתרגם אותי. אני יושב-ראש התאחדות עיתונאי חוץ.

יש כאן מישהו שצריך תרגום? תני לו לדבר באנגלית.

We are deeply concerned about these proposals. The salaries in the
media sector are not particularly high, particularly compared to sport. In any case the tax reduction that takes place is only for the first three years, so it doesn’t hit all. Not all of our members are affected by it in any case. We don’t believe therefore that it will raise huge revenues for Israel. In particular we don’t think that the change would lead to a replacement of foreign workers by Israeli workers, that is not the nature of the foreign media. Fellow organizations send foreigners here because we are the foreign media.

Indeed, I think that this proposal might lead actually to a loss of employment because the foreign media generates an infrastructure which involves local staff, large numbers of local staff, offices, other resources both non-broadcasting and broadcasting resources, satellite time for example. I think there is a real danger that that media infrastructure will be reduced if this proposal takes place, because I think there is a real danger that some media organizations may pull out as a result.

I think it is no secret to anyone that there is a major crisis in the media across the globe and these kind of changes at this kind of time, I think may push some of my colleagues over the edge and lead to a reverse of the intended consequence. In other words, there may actually be a reduction in revenue from this proposal if it leads to a reduction in the presence of the international media here.

I think also it might be regarded as a hostile move at this time of deep media crisis if this proposal were to lead to greater costs on the international media. .

As I say, we think it would have a damaging effect on the international media. It may have the opposite effect of the one intended in terms of revenue and we would due to reconsider the proposal. We would also like to address some of the legal aspects of this proposal if we may.

אני מייצג את איגוד כתבי החוץ בישראל. אני חושב שהדבר הראשון שאני רוצה להתייחס אליו הוא לדבריה של עורכת-הדין דויטש שאמרה כאן בפירוש שהסיבה שלנו היא סיבה אידיאולוגית ולא סיבה כלכלית. אני מפנה להנחיות היועצת המשפטית לכנסת משנת 2006 שקובעות תנאי סף מאוד ברורים להצעות חוק לחוק ההסדרים כאשר אחד מתנאי הסף הוא מה מרכז הכובד של התיקון. אם מרכז הכובד הוא אינו כלכלי, התיקון אינו מתאים לחוק ההסדרים. לכן מרגע שנאמר כאן בצורה גלויה וברורה שמרכז הכובד אינו כלכלי, הרי שמתקיימת הנחית היועצת המשפטית של הכנסת ואי אפשר להעביר את התיקון הזה בחוק ההסדרים, ובכל הכבוד הוא צריך לצאת מהחוק הזה.

מה שאמרת נדון בוועדתה כנסת ולא הסכימו לפצל אותו מחוק ההסדרים. לכן אנחנו יושבים כאן היום. אנחנו לצערי דנים כאן בהרבה מאוד חוקים שהם לא כלכליים וחוק ההסדרים הוא מעין מכבסת חוקים שלא תמיד הם כלכליים ולא תמיד הם לשביעות רצוננו, אבל אנחנו דנים בהם.

שאל אותי יושב-ראש ההתאחדות למה עושים כאן את ההליך הזה. ניסיתי להסביר לו שלמרות שזה לא כלכלי, זה בכל זאת צריך להיות.

חוק ההסדרים שנולד אי שם ב-1985, בימי האינפלציה הגדולים של 500 אחוזים לשנה, אף גוף שלטוני לא מוכן לוותר עליו והוא משתמש בו בדרך מקוצרת לעשות את מה שהוא לא מסוגל לעשות בדרך ארוכה.

אנחנו נתמוך בביטולו.

כן, ודאי.

אני רוצה להוסיף משהו לנושא התקציבי. דובר כאן על 20 מיליון שקלים בשנה, כאשר אני לא יודע כמה מזה שייך לעיתונות הזרה ואני אשמח לשמוע מה העלות הכלכלית של העיתונות הזאה. להערכתי מדובר בסדרי גודל נמוכים מאוד, פחות מ-10 אחוזים מהסכום בו מדובר. עיתונאים לא מרוויחים את הסכומים שמרוויחים כדורסלנים וכדורגלני צמרת והחסכון הכלכלי כאן הוא שולי לחלוטין.

בשאלות שלך לאוצר, הייתי רוצה שהאוצר יסביר מדוע בכלל העיתונאים הזרים קיבלו הנחה במס הכנסה. אולי אם הם לא היו מקבלים הנחה במס הכנסה, האם החברות ששולחות אותם לא היו שולחות אותם והמדינה הייתה נשארת בלי מדיה.

מדברים כאן על שגרירים. אומרים שקבוצות הספורט הם השגרירים של מדינת ישראל והספורטאים שגרירים, אבל אני אומר לכם שהשגריר של מדינת ישראל במידה רבה הוא העיתונאי, ה-CNN והרשתות הזרות. גם אליהם צריך להתייחס כאל שגרירים, למרות שאולי פחות אוהבים אותם והם באמת הרבה פחות מרהיבים.

אם כל המדיה הזרה הייתה כמו ה-CNN באובייקטיביות וברצינות, היינו מייעצים להכפיל את המס.

שאלתם למה עיתונאים קיבלו.

שאלנו את האוצר ולא אותך.

בשנות ה-80 וה-90 מרכזי התקשורת במזרח התיכון לא ישבו במדינת ישראל. הכתבים הזרים ישבו בקפריסין, המרכזים הגדולים, ביירות וקהיר, וגם בירדן. יש מעבר נמשך בשנים האחרונות לתוך ישראל והמעבר הזה נעצר. אם אנחנו מדברים על רויטרס לדוגמה, שהיא אחת הרשתות הגדולות כאן, רויטרס מחזיקה מרכז מאוד גדול בקפריסין וגם מרכז גדול בישראל. אם לא יהיה לה כדאי להחזיק את המרכז בישראל, היא תעביר חלק מהאנשים שלה לקפריסין. זה דבר שצריך לזכור אותו.

זה איום.

זה לא איום. זה שאמרו שקבוצות ייסגרו נשמע פחות איום?


החסכון הכלכלי יביא להפסד כלכלי.

בזה אני מסכים אתך.

האמת שאני יותר רוצה לדבר אל אנשי האוצר ולומר את הדברים מכאן ולא מכאן. אני חושב שהתיקון של התקנה הזו שאתם מציעים הוא לא מכוון נגד הספורט אלא הוא מכוון נגד מדינת ישראל וזאת הטעות הטרגית שאתם לא מבינים אותה. העובדה הפשוטה היא שכאשר אתם מציגים קייס, תסבירו גם למה בכל המדינות האחרות שאתן אנחנו מתמודדים יש מיסוי מיוחד לספורטאים זרים. למה שכאן זה לא יהיה? למה בצרפת ובכל המדינות האלה שהזכירו כאן יש? גם שם יש מסים יותר גבוהים. אתם לא מתייחסים לזה.


במרץ 2004 מדינת ישראל חיסלה את שייח' יאסין. שמעון מזרחי ואני קיבלנו הודעה מברצלונה לבוא מיד לאולם מסוים כדי לדון בביטול הפיינל פור בתל-אביב. אני לא יודע אם אתם יודעים מה המשמעות של הפיינל פור. אין לזה קשר למכבי, אלא יש לזה קשר למדינת ישראל, לזה שעמדנו עם אוטובוסים שמתפוצצים, עם אנשים שנהרגים ברחובות, והגיעו לכאן מדינות מכל העולם ואנשים מכל העולם לראות ספורט. ספורט זה לא רק בגלל זה שאני אוהב ספורט ואולי את לא אוהבת ספורט, אלא ספורט מזיז את העולם. יש מדינות שהלכו למלחמות על ספורט.


כאשר שמעון ואני נכנסנו לאותה ישיבה היו שם 11 אנשים בחדר, מהם שישה נציגי קבוצות, ארבעה נציגי התאחדויות ויושב-ראש ההתאחדות האירופאית. הדבר הראשון שהוא אמר לנו היה מדוע היינו צריכים לסדר שברליסקוני יצלצל לו הבוקר. ברליסקוני צלצל אליו מפני שראש-הממשלה ביבי נתניהו היה אצלו. אנחנו ביקשנו אותו שיעזור לנו. אז אמר אותו יושב-ראש שנעשה סיבוב ונשמע מה אומרים כל האנשים שנוכחים בחדר. ואכן עשו סיבוב, השעה הייתה 9 בבוקר, ואני זוכר שכאשר נגמר הסיבוב כתבתי פתק לשמעון, שיש לי אותו עד היום, שזה יותר גרוע מהמשחק עם מכבי חיפה שקיבלנו בו 0-10 כי זה היה 0-11 לרעת מדינת ישראל. תשע שעות יותר מאוחר, אחרי ששפכנו שם דם, בשעה רבע ל-6 בערב, עשו הצבעה נוספת וכל ה-11 דיברו וכל ה-11 הצביעו בעד השארת הפיינל פור בישראל. בשבילי זה היה היום הכי מאושר בחיים ולא סתם מדינת ישראל וממשלת ישראל הלכה אחר כך והחליטה שכל מה שכרוך בארגון הזה, והיה מדובר במיליוני דולרים, היא תיקח עליה את הדבר הזה ולא תתייחס בכלל לכל הנושא הזה. אני אומר שאין שום סיכוי שהיינו יכולים לעשות פיינל פור בישראל ולהביא מיליונים של אנשים לחוצות ושמחה כזאת אם לא היו לנו את השחקנים הזרים האלה. אין שום סיכוי.


אם אתם רוצים לגרום לזה שהשחקנים הזרים האלה לא יהיו, הם פשוט לא יהיו כאן ברמת שכר של 50 אחוזים שלא קיימת בשום מקום אחר לשחקנים זרים. למה אנחנו צריכים להמציא את הגלגל? אני לא יכול לתפוס את העניין הזה.

אני נציג קבוצה לא עשירה במיוחד, עירוני רמת-גן בכדורסל, וברשות כבוד היושב-ראש והפאנל המכובד, חברי הכנסת, חברי בועז סופר - והייתי לא מזמן חבר בוועדה בה הוא השתתף בתחום יבוא רכב אישי, שם באמת – אני רוצה להתייחס לנושא. אני יושב כאן כנציג קבוצה שהיא עוד לא כל כך עשירה. היושב-ראש קופל המכובד, עורך-דין מזרחי ודיוויד פדרמן נתנו את כל הפרטים בתחום הכדורסל, אבל הייתי רוצה לגעת בנקודה אחת ולהדגיש שלאף אחד כאן אין צל של ספק שאם התקנה תשונה, כפי שהאוצר מבקש, הכספים יבואו על חשבון הקבוצות בפן הזה שתיקחו לתשומת לבכם שהקבוצות האלו מחנכות עשרות אלפי ילדים. אני אב לתאומים שמשחקים בעירוני רמת-גן, והכספים האלה ירדו בפועל לא רק מהקבוצה עצמה, מהקבוצה הבוגרת שהיא זאת שנתמכת, אבל בסופו של יום כאשר הקבוצה הבוגרת תיאלץ לשלם כספים רבים יותר, לא רק שהרמה של הקבוצה הבוגרת תרד אלא זה יפגע בתקציב של הקבוצות האחרות, של עשרות אלפי הילדים שמשחקים כדורסל במקום להסתובב ברחובות. המועדונים האלה מממנים והכספים האלה אמורים לממן חינוך של ילדים לספורט, להישגיות, לחברה ולקבוצתיות. זה דבר שיפגע אנושות בקבוצות האלה. זה אמור גם לגבי תחום הכדורגל ואני מניח שגם בתחום הזה מדובר בעשרות אלפי ילדים. לכן אין צל של ספק שפגיעה בקבוצות האלה תהווה פגיעה גם בילדים.

אין לנו שום דבר נגד הספורט אבל אנחנו רוצים לומר את הדברים בצורה מאוד ברורה. הטבות המס הפכו למעין, אקרא לזה בעדינות, פח זבל. הרי אף אחד מאתנו לא באמת חושב שאי אפשר להקצות כסף באופן ישיר לספורט, בין אם זה 10, 12, 15 מיליון שקלים ונעזוב לרגע את העיתונאים.

קח את זה מהרכב.

אתה יכול לקחת את זה מאיפה שאתה רוצה. נשים פה 20 מיליון שקלים או 8 מיליון שקלים או כמה שאתה רוצה, תחלק לפי איזה כלים שאתה רוצה, תכניס לתקציב המדינה, תעשה מה שנראה לך. אתה יושב-ראש הוועדה, הכנסת סוברנית להחליט, אנחנו אפילו לא מתווכחים על כך שלצורך העניין יוקצה סכום מסוים.


מה שקורה הוא שהטבות המס הפכו ברבות הימים לזה שלא נורא, שיהיו הטבות מס, זה בסדר גמור, ועכשיו בוא נשאיר אותן. למה נשאיר אותן? כי חברי הכנסת לא צריכים להצביע על הקצאה מחודשת של ההטבה, ואני אומר שברור לך שאני לא מדבר על ספורטאים זרים. לא צריכים להצביע כל שנה האם זה 20, 50 או 191. הם לא. הם פשוט צריכים לומר שנשאיר את המצב על כנו. מלחמתנו בהטבות היא ממש לא בספורט ולא במדינת ישראל, וסליחה, עם כל הכבוד.


יש כמובן טענה, והיא לגיטימית לגמרי, שאומרת שאפשר לשלב. לתת תקציב מצד אחד והטבות מצד שני וכן הלאה, אבל שלא יעלה לרגע שאנחנו נגד תמיכה בספורט.


להערתך, אני רוצה להתייחס. הפגיעה בילדים, זה בסדר גמור לומר את זה אבל אני בעוונותיי הרבים מנהל כספים של עמותה עם מאות ילדים, ועושה את זה בהתנדבות כבר 13 שנים, ואין לנו עובדים זרים, אין לנו ספורטאים זרים, זה לא קשור, אבל לא יעלה ולא יוריד, ולכן אין בעיה לדבר על ספורטאים זרים ועל הייצוגיות, וזה באמת לגיטימי ואני ממש לא מזלזל בזה אבל תעזבו את הילדים.

תקציב מוגבל.

תעזבו את הילדים. אני בסך הכל אומר שהדיון הוא לגיטימי והוא בסדר גמור, אבל צריך לומר את הדברים בצורה ברורה ולומר שאנחנו לא נגד. אפשר לעשות את זה במסגרת התקציב, כראות הכנסת, כראות הממשלה. הטבות המס לא תמיד הן הכלי והמקור הנכון.

לשם הבהרה, אם כוונת הוועדה להותיר את הסעיף כמוצע על ידי הממשלה או לפצל?

לא, להותיר את הסעיף אבל למחוק את הנושא של שחקנים זרים ולהשאיר את העיתונאים.

לפצל.

לפצל.

אדוני היושב-ראש, הערה. אתם כמובן סוברנים אבל האם ההצעה היא לפצל בין ספורטאים לבין עיתונאים?

לא, לא לפצל.

אם ההצעה היא לפצל, אנחנו מבקשים למשוך. אנחנו לא מוכנים שתהיה אפליה בין לבין.

מצוין. אמרתם את מה שאמרתם, ואנחנו נקרא עכשיו את הסעיף.

כוונת הוועדה היא שהמצב שמתייחס כיום לספורטאי חוץ ייוותר על כנו והצעת הממשלה תחול רק ביחס לעיתונאי חוץ.


הנוסח המוצע, וכמובן אני מבקש את אישור הוועדה לשינויי נוסח כפי שתחליט נסחית החוק בלשכה המשפטית של הכנסת, הוא כדלקמן:

סעיף 165.

(7)
בסעיף 75א, במקום הקטע החל במלים "וכן בדבר שיעור המס" עד המלים "מעיסוק בספורט" יבוא "ולספורטאי חוץ גם בדבר שיעור המס שיחול על הכנסתו מעיסוק בספורט".

171.
תחילה, תחולה והוראות מעבר.

(ו)
תחילתו של סעיף 75א לפקודה כנוסחו בסעיף 165(ו) לחוק זה ביום ו' בטבת התש"ע (1 בינואר 2010) והוא יחול על הכנסה שהופקה ביום האמור ואילך.

יש פנייה של האוצר לכמה דקות הפסקה.

הישיבה הופסקה בשעה 13:00 וחודשה בשעה 13:10

אנחנו מחדשים את הישיבה. אנחנו עוברים להצבעה. שמענו את הדיון, שמענו את הדוברים, הייתה בקשה של האוצר להתייעצות קצרה. יחד עם זה אנחנו חושבים שמעבר לכסף יש משהו בספורט הישראלי שמהווה שגריר ואנחנו לא יכולים לקחת על עצמנו את ה-אולי שנפגע בשם ישראל. מניסיון אישי, כאשר הייתי יותר צעיר בדרום אמריקה, במקום מרוחק ואמרתי שאני ישראלי, אמרו לי מכבי תל-אביב. הספורט לפעמים הוא מעל 10 מיליון שקלים. אני חושב שגם בועז סופר, אני יודע איך הוא היה מתנהג אם הוא היה יושב במקומי כאן ולא בתפקיד בו הוא יושב, מה גם שהוא ציין כאן את אהבתו לספורט שבאה בתרומה ובטיפוח ספורטאים.


אנחנו נעלה את הנושא להצבעה ואני מקווה שהאוצר לא יסתייג מאחר שאנחנו לא צריכים את ההסתייגות והוא גם לא רוצה להסתייג ושיקבל את זה כפי שהוועדה החליטה.


מאחר שעשינו הפסקה, תקרא שוב את הסעיף למען הסר ספק.

אנחנו מבקשים לשמור על זכותנו להסתייג. שהוא יחול רק על עיתונאי חוץ.

זאת אפליה. הרי ביקשתם לבטל את האפליה.

אני מסתייג על ההסתייגות שלהם.

אנחנו לא חברי כנסת ואנחנו לא יכולים להסתייג.

מבקשים לשמור את זכותו של שר האוצר.

סעיף 165.

(7)
בסעיף 75א, במקום הקטע החל במלים "וכן בדבר שיעור המס" עד המלים "מעיסוק בספורט" יבוא "ולספורטאי חוץ גם בדבר שיעור המס שיחול על הכנסתו מעיסוק בספורט".

171.
תחילה, תחולה והוראות מעבר.

(ו)
תחילתו של סעיף 75א לפקודה כנוסחו בסעיף 165(ו) לחוק זה ביום ו' בטבת התש"ע (1 בינואר 2010) והוא יחול על הכנסה שהופקה ביום האמור ואילך.

אנחנו מצביעים.

ה צ ב ע ה

אושר פה אחד

למה זה מתחיל ב-2010? הרי החוק נשאר כמו שהוא.

לגבי עיתונאים זה לא נשאר כפי שהוא.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:15