PAGE
6
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

23.6.2009


הכנסת השמונה עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 36

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שלישי, א' בתמוז התשס"ט (23 ביוני 2009), שעה 12:00

הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית

לשנים 2009 ו-2010)

פרק כ"ז - סעיף 146(14), סעיף 148(ח)

חברי הוועדה: חיים כץ – היו"ר

רחל אדטו

אילן גילאון

אורלי לוי-אבקסיס

עו"ד טלי ארפי, הלשכה המשפטית, משרד האוצר

אוהד רייפן, משרד האוצר

עו"ד שי סומך, משרד המשפטים

עו"ד רועי קרת, המוסד לביטוח לאומי

עו"ד נדאל עותמאן, מרכז מוסאווא

אליעזר שוורץ, מרכז המידע והמחקר, הכנסת

שמרית שקד

וילמה מאור

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית

לשנים 2009 ו-2010)

פרק כ"ז - סעיף 146(14), סעיף 148(ח)

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בהצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), פרק כ"ז - סעיף 146(14), סעיף 148(ח).


אנחנו דנים בהגדלת פיצויים לעובד מעשר פעמים השכר הבסיסי ל-13 פעמים השכר הבסיסי למפעל שפשט את רגלו והתפרק.

היום לפי פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי עובד שמעבידו מתפרק במקרה של חברה או פשט את הרגל במקרה של יחיד ונותרו חובות, כפי שהרבה פעמים קורה, בגין שכר עבודה שלא שולם או בגין פיצויי פיטורין שלא שולמו, המוסד לביטוח לאומי משלם חלק לפי הכללים שקבועים בחוק ועד תקרה של עשר פעמים השכר הממוצע.

הבסיסי.

הסכום הבסיסי.

זה הבדל גדול.

היום ההבדל הוא עדיין לא מאוד גדול אבל הוא ילך ויגדל עם השנים.

ההבדל היום הוא חמישה אחוזים. זה 7,683 והשכר הממוצע הוא מעל 8,000 שקלים.

אני מקבל את ההערה. כאשר העניין הזה התרחש לראשונה זה לא היה לפי רצון הביטוח הלאומי אלא זה חוק הסדרים של 2002 בו בוטלה בכל החוק ההצמדה לשכר הממוצע ועברו למשהו אחר. בעניין הזה פרק ח' לא יוצא דופן ואנחנו כבר לא צמודים לשכר הממוצע אלא למדד על פי בסיס של משהו שנקרא סכום בסיסי, וככל שהזמן עובר, כך המרחק גדל בין הסכום הבסיסי לשכר הממוצע.

למה זה צמוד?

זה צמוד למדד.

לפי מדד. כיוון שבדרך כלל השכר הממוצע עולה יותר מאשר המדד, ככל שהזמן עובר המרחק בין השכר הממוצע לסכום הבסיסי גדל, אבל זה לא משהו שמיוחד לפרק ח' אלא היום כך כל חוק הביטוח הלאומי וזה לא מהיום אלא מזמן.


הגמלה שאנחנו משלמים מוגבלת בתקרה של היום עד עשר פעמים הסכום הבסיסי ומה שמוצע כאן זה להגדיל אותה ל-13 פעמים הסכום הבסיסי.

שזה מ-73 אלף שקלים היום ל-100 אלף שקלים.

רציתי לשאול לגבי הקריטריון. הקריטריון של פשיטת רגל, מתי המועד של פשיטת רגל, מתי הוא מוגדר?

מתי שבית המשפט המוסמך נתן צו שמורה על כך. הליך של פירוק ופשיטת רגל הוא הליך חוקי ורשמי וערכאה משפטית מאשרת אותו בצו.

אם כן, המועד הוא החלטת בית המשפט.

כן.

אבל לא לפני ה-1 באוגוסט 2009.

מה מהווה הסכום הזה, פיצוי על פיטורים במקום פושט רגל?

גם וגם.

שכר העבודה ופיצויי הפיטורים. זה עד תקרה מסוימת.

אם אדם עובד במקום מסוים במשך שלושים שנים.

יש תקרה.

הביטוח הלאומי לא צריך לתת פיצויי פיטורים. זה בא במקרה שמישהו פשט את הרגל והמעסיק לא יודע לתת לו פיצויים, ואז הוא אומר שבמקרה הזה הוא נותן לו עוד 20 אלף שקלים שקודם לא היה מקבל אותם.

אם לאחר מכן, לאחר התהליך של אותו אדם מול פושט הרגל, מסתתר בתביעת נזיקין או פיצויים או דברים אחרים, בא הביטוח הלאומי ומבקש להחזיר לו את הסכום בחזרה?

לא כשזה מוגדר.

זה מאוד חשוב.

זה לא מוגדר. הוא לא יכול לבקש בחזרה.

ברגע שהביטוח הלאומי – זה לא קשור לתיקון הספציפי הזה – משלם את הסכום, לעניין הסכום שהוא שילם הוא בא בנעלי העובד וגם יש לו איזושהי זכות קדימה לגבי הסכומים. אבל כיוון שמדובר באדם שפשט את הרגל או חברה שהתפרקה, זה אומר שמלכתחילה אנחנו יודעים שאין לו כסף לשלם את כל ההתחייבויות שלו.

לא בטוח.

אין לו כסף שאפשר לשים עליו את היד כי אחרת הוא לא היה מתפרק או פושט את הרגל.

הוא יכול להתפרק ולא לפשוט את הרגל. הוא יכול לקנות לו שלד ולעשות העברות וכולי, אבל אנחנו לא נכנסים לזה כאן ואני לא אתן הרצאה בנושא.

לא נדבר על הרמאים כפי שהציע קודם יושב-ראש הוועדה אלא נדבר על מי שלא מרמה. כאשר אדם מגיע למצב שבית המשפט אישר פירוק או פשיטת רגל, זה אומר שהוא לא מסוגל לעמוד בכל ההתחייבויות שלו וזה אומר שהוא חדל פירעון וכל מי שהוא חייב לו כסף, צריך לדעת שהוא יקבל פחות ממה שחייבים לו או שלא יקבל כלום.


אנחנו באים בנעלי העובד לגבי אותם סכומים ששילמנו ואנחנו עומדים בתור לקבל את הכסף.

בלי קשר לכלום. זאת אומרת, גם אם נפסק בפירוק הזה שהוא ישלם לעובדים משהו. אתכם זה לא מעניין.

מה שהוא משלם זה רק מעבר למה שאנחנו משלמים. אנחנו לא נותנים את כל הכסף.

זה ברור. במה תשלום הכסף מותנה, בעובדה שהמעסיק פשט רגל והפך לחדל פירעון?

כן. אין תנאים נוספים.

חבר הכנסת גילאון, אדם שילם ביטוח כל החיים שלו, כך שזאת לא בדיוק מתנה.

אבל הוא לא שילם ביטוח לקבלת פיצויי פיטורים. פיצויי פיטורים אל מול המעסיק, זה נושא אחר לגמרי ואין קשר לביטוח הלאומי במקרה הזה.

צודק חבר הכנסת גילאון בחשדנות. ראה מה שהיה קודם.

אנחנו לא לפני בחירות ולכן השאלה למה זה קורה.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה לדייק. הם משלמים על זה דמי ביטוח. פרק ח' הוא פרק שמשלמים עליו דמי ביטוח. יש לגביו צבירה ומתוך הכסף הזה גם הכספים משולמים. כולם משלמים.

מה העלות התקציבית של זה?

12 מיליון שקלים.

אנחנו עוברים להקראת הסעיף.

146.
(14)
סעיף 183, במקום "כפול עשר" יבוא "כפול 13".

148(ח)-
תחילה

סעיף 183 לחוק הביטוח הלאומי כנוסחו בסעיף 146(14) לחוק זה, יחול על מי שניתן לגבי מעבידו צו כאמור בסעיף 182 לחוק הביטוח הלאומי – אמרנו שזה צו פירוק או צו פשיטת רגל – ביום י"א באב התשס"ט, 1 באוגוסט 2009 ואילך.

אנחנו מצביעים.

ה צ ב ע ה

הסעיפים אושרו פה אחד


מי שיש לו הסתייגויות דיבור, יש לו הסתייגויות דיבור. אין הסתייגויות מהותיות לחוק.


תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:10