PAGE
10
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

22.6.2009


הכנסת השמונה עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 31

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שני, ל' בסיון התשס"ט (22 ביוני 2009), שעה 10:45

הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009

פרק כ"ג – שיפור זכויות עובדים, סעיפים 118-120

חברי הוועדה: חיים כץ – היו"ר

אילן גילאון

ציון פיניאן

עו"ד ענבל רון, משרד האוצר

עו"ד דן אורן, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

עו"ד דבורה אליעזר, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

יחזקאל דסקל, מנכ"ל התאחדות התעשיינים

חזקיה ישראל, התאחדות התעשיינים

עו"ד מירי מלכי, הלשכה המשפטית, ההסתדרות הכללית החדשה

נועה בן-שבת

וילמה מאור

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ
הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית

לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009

פרק כ"ג – שיפור זכויות עובדים, סעיפים 118-120

בוקר טוב, אני פותח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. אנחנו דנים בהצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית, לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009, פרק כ"ג – שיפור זכויות עובדים, סעיפים 118-120.

פרק כ"ג, שיפור זכויות עובדים, מהווה חלק מההבנות וההסכמות שהושגו במסגרת השולחן העגול בו ישבו נציגי העובדים, נציגי לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים והממשלה במטרה לייעץ לממשלה בנושא כלכלה וחברה.


הסעיפים עליהם נדבר היום הם סעיפים שקשורים לתיקונים בחוק דמי מחלה, היעדרות בשל מחלת ילד והיעדרות בשל מחלת בן זוג.


התיקון הראשון, תיקון סעיף 18, קובע בעיקרו כי מעביד לא יפטר עובד שנעדר מעבודתו עקב מחלה בתקופת ההיעדרות עד לתקופה מקסימלית הקבועה בחוק, שהיא תשעים ימים, בניכוי ימי היעדרות של העובד בשל מחלה.


לסעיף הזה קבענו כמה סייגים שההוראה הזאת לא תחול והם כאשר המעביד נתן הודעה מוקדמת לפיטורים בטרם נודע לו שהעובד ייעדר מעבודתו בשל המחלה, או כאשר המעביד הוכרז כפושט רגל או ניתן לגביו צו פירוק, וגם כאשר מקום עבודתו של המעביד פסק מלפעול באופן לא זמני. במקרים כאלה הסעיף העיקרי לא יחול לגבי אותו עובד שנעדר מעבודתו עקב מחלה.

במקרה הזה יפטרו את כל העובדים. אם הוא מפסיק לעבוד, אין עובדים במקום.

זה ההגיון.

הם יהפכו להיות חלק מהנושים.

118.
תיקון חוק דמי מחלה


בחוק דמי מחלה, התשל"ו-1976, אחרי סעיף 4 יבוא:


4א.
פיטורים בתקופת הזכאות לדמי מחלה

(א)
מעביד לא יפטר עובד שנעדר מעבודתו עקב מחלה, במהלך התקופה שהעובד זכאי לדמי מחלה לפי חוק זה או לפי הסכם קיבוצי, וזאת עד לתקופת הזכאות המקסימלית לפי סעיף 4.



(ב)
הוראות סעיף זה לא יחולו באחד מאלה:

(1)
המעביד נתן לעובד הודעה מוקדמת לפיטורים לפי חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א-2001, בטרם נעדר העובד עקב מחלתו.

(2) מקום עבודתו של העובד פסק מלפעול או שהמעביד הוכרז פושט רגל לפי פקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1980, ואם הוא תאגיד – ניתן צו פירוק לפי פקודת החברות (נוסח חדש), התשמ"ג-1983. לעניין זה "פסק מלפעול" – הפסקת פעילות שאינה זמנית.

(ג)
בסעיף זה, "עובד" – לרבות עובד שעניין תשלום לתקופת מחלה מוסדר לגביו על פי הסכם קיבוצי.


יש כמה הערות. אנחנו מדברים כאן על עובד, כפי שכתוב, גם עובד שתקופת המחלה שלו מוגדרת לפי הסכם קיבוצי וזה שינוי מהקבוע היום בחוק דמי מחלה. חוק דמי מחלה היום הוא בעצם הסדר שיורי לכל העובדים שלא חל לגביהם הסכם קיבוצי וההוראה הזאת היא הוראה שמתגברת על זה. היא אומרת שהיא חלה על כל העובדים, גם עובדים שדמי המחלה שלהם לפי חוק וגם עובדים שדמי המחלה שלהם לפי הסכם קיבוצי.


לכן יכול להיות שזה היה צריך להיות בחוק דמי מחלה אחר.

מה אומר משרד התעשייה?

כעיקרון חוק דמי מחלה בא להסדיר את הזכות לדמי המחלה של עובדים שלא חל עליהם במועד חקיקת החוק הסדר או הסכם של דמי מחלה מכוח הסכם קיבוצי או הסדר אחר. לכן אנחנו רואים את חוק דמי מחלה כאבן יסוד ממנה בעצם נשאבות כל הזכויות של דמי מחלה. זה נכון שיש חוקי דמי מחלה נוספים, אבל אנחנו רואים את זה כחוק העיקרי למרות שהחוקים האחרים הם חוקים נפרדים ולכן אנחנו כן רואים לנכון להוסיף את הסעיף הזה בחוק מיוחד.

זה גובר על ההסכם הקיבוצי.

ככל שאנחנו יכולים להתגבר. מבחינה ניסוחית אנחנו כן יכולים להתגבר על העובדה שהחוק עצמו, סעיפים אחרים בחוק, לא חל על עובד שחל עליו הסכם קיבוצי או הסדר אחר.


אני חושבת שזה נכון להשאיר את זה בחוק דמי מחלה ולא לחוקק חוק נפרד.

צריך להבהיר. אנחנו לא משנים את ימי המחלה שקבועים בהסכם הקיבוצי אלא אומרים שאם צבורה תקופת זכאות לפי ההסכם הקיבוצי, גם בתקופה הזאת קיים איסור פיטורים כי אחרת העובד לא יהיה מוגן.

אם בהסכם הקיבוצי כתוב שיש לו כפול ימים ממה שיש בחוק?

אני אסביר את היחס בין הסכם קיבוצי לבין ההוראה הזאת.

אפשר להוסיף שורה שאומרת שהטוב מבין השניים יחול על העובד?

לא, זה לא הטוב מהשניים אלא אלה הם שני הסדרים אחרים. עד היום מה שהיה בהסכמים קיבוציים, זאת זכאות ליותר דמי מחלה. ימי המחלה לפי החוק הם יום וחצי לחודש והיו תשעים ימים במקסימים. אתה יכול לעבוד שלושים שנים, יעשו לך עובר ושב, כל חודש תקבל יום וחצי, פחות הימים שניצלת, ובסך הכל לא תוכל לצבור יותר מתשעים דמי מחלה.

זה לפי החוק.

לפי החוק.

לא לפי ההסכם הקיבוצי.

לפי ההסכם הקיבוצי, אני יכול לצבור.

אני מדברת על החוק. בהסכמים קיבוציים בדרך כלל נקבעו הסדרים המיטיבים על ההסדר שבחוק שהוא רצפה מינימלית ונקבעו גם יותר דמי מחלה וגם נקבעו ברובם של ההסכמים הקיבוציים אפשרות לפדיון ימי מחלה או לפיצוי על אי-ניצול דמי מחלה וכולי. מכיוון שכל הנושא של איסורי פיטורים של אדם חולה, זה דבר שנכנס עכשיו לשיח בעקבות פסיקה של בית הדין הארצי לעבודה, הרי שברוב רובם של ההסכמים הקיבוציים אין כל הוראה שמדברת על פיטורים בדמי מחלה. מדובר על הזכאות ועל פדיון, ניצול וכיוצא בזה, זה שישלמו מהיום הראשון שלו.

בתקנה את מדברת רק על פיטורים.

רק על פיטורים. אנחנו מוסיפים על ההסכמים הקיבוציים הוראה.

רק על פיטורים.

כן. אם בהסכם הקיבוצי נכתב שאסור לפטר אותך בכל הימים שצבורים לך כתוצאה מההסכם הקיבוצי, אתה הולך עם ההסכם הקיבוצי. אנחנו מדברים על הסכמים קיבוציים מהדור הקודם, שלא ידעו את יוסף, שלא ידעו את איסורי הפיטורים. גם על מי שחל עליו הסכם קיבוצי כזה, תחול ההוראה הזאת כרצפה. אם רוצים להוסיף עליה, כל המרבה הרי זה משובח.

אולי אפשר להוסיף שזה יחול אבל אם קיימת הוראה מיטיבה בהסכם קיבוצי.

קשה לנו להגדיר.

קשה לכם אבל נראה לי שתאלצו כי אם לא, לא נצביע על זה. תהיה עוד שורה בספר הגדול הזה.

לא ידעתי עד היום שמותר לפטר אנשים בזמן המחלה שלהם. את הדבר הזה אני לומד עכשיו בפעם הראשונה.

רק עכשיו בית הדין הארצי לעבודה פסק.

מכוח חוק הסכמים קיבוציים, הרי שזה ברור שהסכם קיבוצי יגבר על הוראת החוק. חוקי העבודה קובעים זכויות מינימליות, רצפה. כמובן שניתן להוסיף על הזכויות האלה וכמובן שאם בחוק רוצים לגרוע מהסכם קיבוצי, צריך לרשום את זה במפורש, מאחר שאנחנו מדברים על הסכמים שכנראה כאשר יחולו, הם יגברו על הוראה שבחוק.

אני לא רוצה שיהיה פתח לפרשנות. אני יודע מה זאת פרשנות. הייתי פעם במגרש הזה ואני לא רוצה פרשנות. אני רוצה שהכל יהיה כל כך ברור, שלא יהיה מקום למריבות ופרשנות. אני רוצה שיהיה ברור. אני לא רוצה להרוויח כאן נקודות אבל אני גם לא רוצה לאבד. אני לא רוצה לקחת משהו שלא מגיע, אבל לא רוצה לתת משהו משלי.

שני דברים שאני רוצה להוסיף ולומר. האחד, לגבי ההערה העירה חברתי מההסתדרות מירי מלכי שאלה מושכלות ראשונים. זה גם כתוב בחוק הסכמים קיבוציים ומכאן שאנחנו מוסיפים את זה כאן, יכול מישהו ללמוד שקיים הסדר שלילי לגבי חקיקה אחרת וזה מסוכן כי אם זה כתוב כאן, בעצם למה זה לא כתוב במקום אחר.

סעיף 12(ב), זאת תשובה שהיית צריכה לתת לנו, נאמר ש"חוק זה אינו בא לגרוע מזכויות עובדים על פי הסכמים קיבוציים בין אם חל על העובדים חוק זה". זאת התשובה שהיית צריכה לתת.


אנחנו כאן צריכים לנסות לשמור על העובדים במדינת ישראל ולתת להם מעט מהזכויות שמגיעות להם. גם כך הם לא מקבלים יותר מדיי.

הערה שנייה שרציתי להעיר. קוראים לזה איסור פיטורים, אומרים שאסור למעביד לפטר אבל בעצם יש לזה רק נפקות אזרחית ולא נפקות פלילית. אני חושבת שזה מתאים כי בעצם המטרה היא שיהיה לעובד את סכומי הכסף שלו כי אחרת אנחנו נכנסים לגרירות של איסורי פיטורים ויכולה להיות השתלשלות לאיסורי פיטורים אחרים כמו למשל תקופת הריון וזה לא רצוי.


הערה נוספת היא הערה ניסוחית. כתוב כאן שבמהלך התקופה ש"העובד זכאי לדמי מחלה", אנחנו רוצים להציע שזה יהיה "במהלך תקופת הזכאות הצבורה לו". ביום הראשון להיעדרות בשל מחלה עובד לא זכאי לדמי מחלה לפי החוק, אבל זאת יכולה להיחשב כתקופת הזכאות לדמי מחלה לפי סעיף 4 שמדבר על כמה ימים צובר העובד. לכן אנחנו מציעים את הניסוח הזה והבנתי שהוא מוסכם עליכם.

כן.

אנחנו יודעים לגבי הנושא שזה לא חל אם ניתנה הודעה מוקדמת לפיטורים לפני המחלה, אבל צריך לזכור כאן שאנחנו מדברים כאן רק על הפיצוי הזה, על סכום דמי המחלה, אם כי גם לפי פסיקת בתי הדין לעבודה, אם המעביד ידע שהעובד צפוי להיות חולה – למשל, עומד לעבור ניתוח – בית הדין לעבודה פסק לו פיצויים על חוסר תום הלב שבפיטורים, אבל זה לא לפי ההוראה הזאת. אני רוצה לציין את זה לפרוטוקול.

אם תואיל היועצת המשפטית לוועדה לקרוא את הנוסח החדש המוצע לעניין התקופה, במקום הזכאות.

בסדר, אבל לפני כן יש עוד דבר אחד. אנחנו מדברים רק על מחלת העובד. לפי הניסוח כאן מדובר על כך שרק העובד עצמו חולה. זאת אומרת, אם ילדו של העובד חלה והוא רוצה להיעדר בשל מחלה ממארת, או בן הזוג או ההורה, האיסור הזה לא חל, האיסור הזה מצומצם למחלת העובד.

הערה בקשר לסעיף קטן (ב). קודם כל, לשכת המסחר תומכת בסעיף אלא מבקשת למנוע מצב בו עובד ביום שיודיעו על זה שהוא מוזמן לשימוע, עוד לפי ההודעה המוקדמת או לפני הפיטורים, הוא יוכל כביכול להוציא מכתבי מחלה וזאת כדי למנוע את הפיטורים. זאת אומרת, בעצם להקדים את התקופה שכתוב בסעיף (ב)(1).

אני אקרא את סעיף 4א(א).


"מעביד לא יפטר עובד שנעדר מעבודתו עקב מחלה, במהלך תקופת הזכאות ודמי מחלה הצבורה לו לפי חוק זה או לפי הסכם קיבוצי וזאת עד לתקופת הזכאות המקסימלית לפי סעיף 4".

את מוסיפה רק את "הצבורה".

כאן צריך להשאיר לפי חוק או לפי הסכם קיבוצי, כי אנחנו מדברים גם על עובד שיש לו תקופת זכאות צבורה יותר גדולה.

במקום זכאות לדמי מחלה, תקופת המחלה הצבורה.

איך זה מקבל ביטוי לדבריו של יושב-ראש הוועדה?

זה בעצם מופיע בהוראה אחרת. בסעיף 12 לחוק יש הוראה של שמירת זכויות שאומר שהחוק לא גורע מזכויות עובדים על פי הסכמים קיבוציים וזאת הוראה שחולשת על כל החוק והיא תחלוש גם על הסעיף הזה.

חבר הכנסת גילאון, זה מתאים לך?

לא מתאים לי, אבל אני הולך עם זה.

אנחנו מצביעים.

ה צ ב ע ה

הסעיף אושר פה אחד

אנחנו עוברים לסעיף 119.

בחוק דמי מחלה, היעדרות בשל מחלת ילד, יש סעיף שקובע שניתן לזקוף מימי המחלה הצבורים לעובד דמי מחלה לצורך היעדרות בגין מחלה ממארת של ילד. הסעיף קובע שניתן לנצל או את ימי המחלה הצבורים לעובד או את ימי החופשה שיש לעובד לצורך היעדרות כזאת.


אותו סעיף העתקנו בחוק דמי מחלה שקבענו שעובד שעבד שנה לפחות אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה, זכאי לזקוף עד שישים ימים בשנה של היעדרות בשל מחלה ממארת של בן זוגו, על חשבון ימי המחלה הצבורים לעובד או על חשבון ימי החופשה של העובד.

כמה ימים את נותנת עכשיו?

שישים ימים.

היו שישה ימים ואת מעלה את זה לשישים ימים.

כאשר מדובר במחלה ממארת. בחוק דמי מחלה, היעדרות בשל מחלת ילד, עד היום יש שלושים ימים ואנחנו גם כאן מעלים את הימים בסעיף הבא, פרק כ"ג, לתשעים ימים.

שישים הימים הם לא הרחבה של ששת הימים.

זה בנוסף?

לא, מתחשבים בשישים, אבל שישה ימים הם כל מחלה ובלבד שהיא עומדת בהגדרה ב-3(1) האומר ש"יראו כחולה בן זוג שחלה והפך להיות תלוי לחלוטין". מחלה ממארת היא מחלה ממארת ואין צורך בהגדרה כי יש אישורים רפואיים. מספיק שהיא מחלה ממארת והיא לא צריכה לעמוד בתלות לחלוטין, אבל כאשר נותנים את שישים הימים, מתחשבים אם הוא ניצל או לא ניצל את ששת הימים שבסעיף (1).

הערה אחת. בגלל מה שאמרה עורכת-הדין ענבל רונן, היום ההגדרה בסעיף 3 מתייחסת למחלה אחרת ולא למחלה ממארת, היא דורשת תלות לחלוטין בעזרת הזולת, לכן אני מבקשת שנתקן גם את סעיף 3 לחוק, היכן שכתוב "לעניין חוק זה, יראו כחולה" וכולי, יהיה כתוב "לעניין סעיף 1". זאת אומרת, ההגדרה הקיימת היום תתייחס לסעיף 1 וסעיף 1(א) שאנחנו מוסיפים עכשיו יתייחס למחלה הממארת.

הסיפור של ימי החופשה, הוא קוסמטיקה ואין לזה שום משמעות.

יש לזה משמעות. ניסינו לדבר על זה עת הבאנו תקנות דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד). לפי חוק חופשה שנתית, מה שקבוע בחוק – ואני לא מדברת עכשיו על הסכמים קיבוציים – הזכות לחופשה שנתית, מי שנותן את החופשה, הוא המעביד. לכן זה חשוב שהעובד יוכל לנצל את הזכות להיעדר.

הוא לא יכול לומר לו שיש הרבה עבודה ולכן הוא לא מוציא אותו לחופשה. הוא לא יכול לפטר אותו.

בדיוק. לכן שזה חשוב שזה יהיה כתוב.

119.
תיקון חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת בן זוג


בחוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת בן זוג), התשנ"ח-1998, אחרי סעיף 1 יבוא:


1א.
היעדרות בשל מחלה ממארת של בן זוג.

(א)
עובד שעבד שנה לפחות אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה, זכאי לזקוף עד 60 ימים בשנה של היעדרות, בשל מחלה ממארת של בן זוגו, על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו או על חשבון ימי החופשה המגיעים לו, לפי בחירת העובד.

(ב)
בחישוב מספר ימי ההיעדרות לפי סעיף זה, יבואו בחשבון ימי ההיעדרות שזקף העובד לפי סעיף 1.


לאחר מכן יבוא סעיף קטן (ב) האומר:


"בסעיף 3, "במקום לעניין חוק זה", יבוא "לעניין סעיף 1".

יש לנו הערה לגבי סעיף 2.

סעיף 2 מתייחס לכל סוגי המחלה שבחוק הזה.

תשבו אחר כך.

אנחנו מצביעים.

ה צ ב ע ה

הסעיף אושר פה אחד

אנחנו עוברים לסעיף 120.

120.
תיקון חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד).

בחוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד), התשנ"ג-1993, בסעיף 1א(א), במקום "30 ימים": יבוא "90 ימים" ובמקום "60 ימים", יבוא "110 ימים".


אנחנו מדברים כאן על הכפלה של מספר הימים לא להורה יחיד אלא להורה רגיל. לגבי הורה יחיד שמקבל היום שישים ימים, לא מדובר על הכפלה מלאה של מספר הימים אלא רק על 110 ימים.

אין לך יותר הערות לסעיף הזה.

חוץ מזה, אין לי עוד הערות.

אנחנו מצביעים.

ה צ ב ע ה

אושר פה אחד


תודה רבה. סיימנו את הדיון בנושא ואני מודה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 10:50