PAGE
21
ועדת הכספים

21.6.2009


הכנסת השמונה עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב ראשון

פרוטוקול

מישיבת ועדת הכספים

יום ראשון, כ"ט בסיון התשס"ט (21 ביוני 2009), שעה 10:00

1.
צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מס' 22), התשס"ט-2009 –

העלאת מס קניה על סיגריות

2.
צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מס' 24), התשס"ט-2009 –

הטלת מס קניה ובלו על דלק

3.
צו הבלו על דלק (הטלת בלו) (תיקון), התשס"ט-2009

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

יעקב אדרי

אורי אורבך

חיים אורון

רוברט אילטוב

שי חרמש

אחמד טיבי

שלי יחימוביץ

אמנון כהן

אלכס מילר

ציון פיניאן

מירי רגב

רונית תירוש

יהודה נסרדישי, מנהל רשות המסים בישראל, משרד האוצר

בועז סופר, סגן בכיר למנהל רשות המסים בישראל, משרד האוצר

עו"ד מיכל דויטש-הנר, יועצת משפטית, רשות המסים בישראל, משרד האוצר

חן בר-יוסף, מינהל הדלק, משרד התשתיות הלאומיות

עו"ד חגית אייזנמן, הלשכה המשפטית, משרד התשתיות הלאומיות

אור גולדפרב, כלכלנית, משרד התשתיות הלאומיות

יהודה שגב, מנכ"ל התאחדות התעשיינים

יהודה בר-אור, יו"ר איגוד המוניות הארצי

אהרן כהן, סגן יו"ר איגוד המוניות הארצי

גבי בן-הרוש, יו"ר מועצת המובילים והמסיעים

לאה נוישול, חברת דובק

שם-טוב יעקב, יושב-ראש ועד העובדים, חברת דובק

שחר עזרא, חברת דובק

שמואל קלוש, סמנכ"ל כספים, חברת דובק

מירי גריטה, חברת דובק

יוסף שרייבר, כלכלן, חברת דובק

עו"ד דן פרידמן, יועץ משפטי, חברת דובק

לוי אבי גלילי, חברת דובק

יוסף חזנוביץ, חברת דובק

יצחק והב, חברת דובק

איריס אפשטיין, מנהלת "פיליפ מוריס סרוויסס", איגוד לשכות המסחר

גיא אביר, סמנכ"ל, חברת אלישר, חברת "פיליפס מוריס בע"מ"

ירון גזית, מנכ"ל חברת גלוברנז

ענת מימון

טמיר כהן

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

1.
צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מס' 22), התשס"ט-2009 –

העלאת מס קניה על סיגריות

2.
צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מס' 24), התשס"ט-2009 –

הטלת מס קניה ובלו על דלק

3.
צו הבלו על דלק (הטלת בלו) (תיקון), התשס"ט-2009

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. יש לנו היום סדר יום די ארוך.


אנחנו דנים בצו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מס' 22), התשס"ט-2009 – העלאת מס קניה על סיגריות.

אדוני היושב-ראש, הצעה לסדר. אנחנו נמצאים בוועדה משותפת לתקציב הביטחון ולמעשה היום הוועדה המשותפת מתכנסת כדי לדון בכל תקציב הביטחון. יתקיימו עוד דיונים, אבל אני מבקש מאדוני היושב-ראש לסגור את זה שנהיה שותפים בהחלטות לגבי שתי הוועדות האלה, גם כאן וגם שם. בוודאי שהזמן שלנו קצוב והדברים צריכים להיעשות במקביל, אבל חייבים לתאם בין שתי הוועדות כדי שנוכל להיות שותפים בשתי הוועדות ולראות את המכלול הכולל בתקציב המדינה, ועדת הכספים וועדת החוץ והביטחון.


לכן ביקשתי מאדוני לבדוק אם מתכנסת היום הוועדה בקריה או לא.

מתכנסת היום הוועדה בקריה וזה למורת רוחי. אני חושב שאנחנו נמצאים בסד של זמן והדיונים יכולים להתקיים בערך שבועיים וחצי. זה פרק הזמן שעומד לרשותנו. אנחנו צריכים לדון במכלול שלם של נושאים ומן הדין היה שהוועדה המשותפת של תקציב הביטחון תתכנס ביום שישי. אין ברירה וצריך לעבוד שונה מאשר באופן רגיל. אני אדבר עם צחי הנגבי ואני מקווה שאני אגיע אתו לעניין הזה כי אחרת זה בלתי אפשרי. צריך להחליט האם אנחנו יכולים לעבור על מכלול הנושאים ובמקביל לדון גם בתקציב הביטחון. לא יכול להיות שאנחנו נשב כאן על העלאת המס על סיגריות ובתל-אביב או כאן ידונו בוועדת חוץ וביטחון על תקציב הביטחון.


ההערה שלך נכונה.

איפה הוחלט שיושב-ראש הוועדה הוא מוועדת החוץ והביטחון?

גם זה לא בסדר. לא דיברו אתי.

כך היה בפעם הקודמת.

כבר בפעם הקודמת זה לא היה בסדר.

אני אדבר על העניין הזה.

הבעיה לא לדבר. למדנו כאן שדיבורים לא עוזרים בבית הזה.

לפעמים כן.

עובדה שלא. אם אתם מוכנים שיעשו לכם על הראש חופשי, אין בעיה.

לא. חבר הכנסת חיים אורון, לא. אני לא מסכים. אני אדבר על העניין הזה.

עובדה שמתקיימת ישיבה בלעדיכם. בלעדינו לא, כי אנחנו ממילא לא שם, אבל בלעדיכם היא כן מתקיימת.

לקחתי את הדברים לתשומת לבי ואחרי הישיבה אני אדבר על העניין הזה במלוא החומרה. אני גם אדבר עם יושב-ראש הכנסת. אין מציאות כזאת וזה לא יכול להימשך בדרך הזאת. מבחינתי אפשר לאשר את תקציב המדינה, לעשות בו כמה שינויים ואת כל הנושאים של חוק ההסדרים אפשר להשאיר לאחר כך, לאחר תקציב המדינה. אני מקווה שעד אז כבר קדימה תהיה בקואליציה.

הבעיה היא לא מה שנחליט אלא שלא נלך לבחירות. מבחינה זאת אפשר לא לדון על חוק ההסדרים כי הוא לא משפיע.

אני רוצה להעביר את חוק ההסדרים, אבל אם יערימו קשיים מהסוג הזה, אנחנו נראה.


אנחנו חוזרים לסדר היום.

בוקר טוב לכם ושבוע טוב. אנחנו מציגים את הצו לעליית מחירי הסיגריות כאשר הוא היה 62 אחוזים כסכום קבוע וקצוב, 0.99 והוא יעלה היום ל-63 אחוזים, שזה 1.25 שקלים.

תן הסבר.

כפי שאמר יהודה נסרדישי, כחלק מהיערכות לתקצוב המדינה 2009-2010, נוצר בו חור עם חסר של עשרות מיליארדי שקלים, גם במונחים שנתיים וגם במונחים דו-שנתיים, ואנחנו עשינו כל מיני פעולות שהראשונה – אולי לא הראשונה, כי השתדלנו לדחות את זה אבל חלק מהצעדים הן העלאות מסים. ניסינו ככל יכולתנו לעשות את זה בצורה המתונה והמידתית ביותר, כאשר תחום של סיגריות ושל דלק אנחנו סבורים שאנחנו יכולנו להעלות עוד מעט את המס, גם בהשוואות בינלאומיות וגם בהשוואות בניתוחים אחרים. ניסינו להיות מידתיים, אי אפשר לומר שנגבה מיליארדי שקלים מסיגריות כי זה נורא מזיק, אבל יש כאן גם כמובן עניין מידתי, יש כאן גם נטל מס, יש פה גם מצב שבו הציבור צריך להטמיע ולהתרגל, יש כאן אפשרות להשפעה ולכן בחרנו להעלות את הנטל בכ-20 אחוזים. סך הגבייה של הכנסות המדינה מסיגריות ב-2008 הסתכמה בכ-3.6 מיליארד שקלים. העלינו בכ-20 אחוזים את הנטל.


הדרך בה בחרנו להעלות היא לצייר לעצמנו מטרה והמטרה הייתה להעלות את המס על הסיגריה – ואני אומר בקירוב, כי אין שום דרך לדייק בכמה אגורות לכאן או לכאן - בכ-1.70 שקל.

אתם גם מדברים על מס שקלי, על העלאה פיקס, וגם על העלאה אחוזית. זה גם וגם?

כדי להגיע ל-1.70 שקל אופן יחסית רחב, היינו חייבים להשתמש גם במרכיב הקצוב וגם במרכיב השקלי.

למה?

אני אסביר. אי אפשר להעלות רק את המרכיב הקצוב או רק את המרכיב השקלי ולהגיע להעלאה של כ-1.70 שקל לכל הסיגריות. זה פשוט לא הגיוני מהסיבה הפשוטה שכאשר אנחנו מדברים על סיגריות זולות, אם אנחנו נבחר נניח לצורך העניין את המס הקצוב, כמובן שמחירן או הפער ביניהן לבין סיגריות יקרות – זה לא משנה אם זה ייצור מקומי או יבוא – יצטמצם. מאידך גיסא, אם נעלה רק במס אחוזי, הפער יגדל. לכן אותה מטרה שעמדה לנגד עינינו להעלות בכ-1.70 שקל שמניבים לנו את אותם 700 מיליון שקלים, לא יכולנו להשיג את זה בדרך אחרת. יכולנו לבחור בדרך אחרת שאומרת שזה יעלה 1.30 שקל, זה 1.70 שקל וזה שני שקלים, ואלה יהיו אותם 700 מיליון, או הפוך, לא משנה אם זה זול או יקר. אנחנו סבורים שבהיבט, ככל שמדובר בסיגריות, אנחנו מנסים ככל יכולתנו, וברור לנו שיש פה טענות שכנגד, לעשות את הדברים בצורה מאוזנת. לכן העלינו את הקצוב מ-99 אגורות ל-1.25 שקל, והעלינו את המס האחוזי.

למה אתם לא יכולים לקחת את הסכום שהוא על פי הצפי שלכם סכום שאתם רוצים להגיע אליו ופשוט לעשות את זה אחוזי? אתה בעצמך אמרת שבכך אתה יוצר פער גדול בין היבוא לבין הייצור המקומי.

לא, בין סיגריות זולות לבין סיגריות יקרות. זה לא שהזול הוא בייצור המקומי.

על אחת כמה וכמה.

אני אומר את זה בצורה מאוד כנה וברורה. במידה שלא היה ייצור מקומי בכל תחום – במקרה הזה אנחנו מדברים על סיגריות אבל זה יכול להיות אלכוהול או כל תחום אחר – וככל שמדובר במוצרים מזיקים כמו סיגריות, דלק וכן הלאה, אנחנו שואפים להטיל מס קצוב בלבד. דלק, לראיה, זה רק קצוב כי אנחנו בעצם טוענים שלא משנה ערכו של הדלק, לא המחיר לצרכן ולא מה קורה מבחינת עלויות בעולם, לעניין הנזק. הנזק הוא אחיד. לכן בהיבט הזה אנחנו גובים מס שקלי קבוע לליטר. אנחנו שואפים לעשות את זה גם באלכוהול וגם בסיגריות.

יש יצור מקומי והייצור המקומי אנחנו מתייחסים אליו בצורה זהירה כי באמת אנחנו לא רוצים לצייר מצב בו המס הוא זה שהופך להיות למגן התעשייה ועדיין אנחנו מתחשבים. העובדה שאנחנו מתחשבים באה לידי ביטוי בצורה של הנוסחה. אם לא היה ייצור מקומי או לחילופין נורא לא היינו רוצים להתחשב – אני לא אומר שזה כך, אבל אם אכן כך היה – היינו מבקשים מהוועדה להטיל רק מס קצוב. לא להעלות רק מס קצוב אלא שכל המס על סיגריות יהיה קצוב כי מבחינתנו בכלל לא משנה לנו איזה סיגריות אנשים מעשנים. אנחנו רוצים לתמחר את הנזק.

מה היה קורה אם הכל היה מס קצוב?

זה לא רלוונטי כי אני לא מציע את זה.

אני שואל מה היה קורה.

זה היה מצמצם את הפער בין היקר לזול.

המחיר היה קופץ למעלה.

המחיר של הסיגריות, אחוז מעשרה שקלים זה פחות משקל וחצי.

טלוויזיה לא גורמת את אותו נזק לו גורמת הסיגריה.

ועדת הכספים לא מופקדת על זה.

אבל כאשר אנחנו באים ועדת הכספים צריכה לשקול את השיקול הבא. כאשר אנחנו מעלים את המס על סיגריות, אתם כמי שמאשרים לנו את הצווים, צריכים להיות מודעים לסיטואציה הבאה. כאשר אנחנו רוצים לגבות 100 מיליון או 700 מיליון שקלים, ושאנחנו נטיל אותו במובן אחוזי בלבד, המשמעות שאנחנו לא נצליח לגבות 700 מיליון שקלים אלא פשוט תתרחש מה שאנחנו קוראים זליגה. אנחנו רואים את התופעה הזאת. העלינו את המס ב-2002, העלינו את המס ב-2005 והעלינו את המס עכשיו. התופעה הזאת של זליגה לכיוון מוצרים יותר זולים, אני אומר זולים ולא משנה אם זה מיוצר כאן או לא, היא תופעה ברורה ואנחנו רואים אותה ואנחנו מפסידים בעטיה של התופעה הזאת.

מכיוון שאנשים קונים יותר סיגריות יקרות?

קונים פחות סיגריות יקרות ויותר סיגריות זולות ולא משנה אם זה ייצור מקומי או לא.

אתה רוצה לעודד אותם לעשן סיגריות טובות.

גבירתי, אני רוצה ליצור שני דברים: האחד, שסף המס, סף הכניסה לעולם העישון יהיה גבוה מספיק. מאידך גיסא, לא ליצור מצב שאני גובה מס ואני יודע שתתרחש זליגה כלפי מטה ואז סתם אמרתי 700 מיליון שקלים כי בסוף יהיו לי 600 מיליון שקלים.

זאת אומרת, אתה רוצה שייכנסו למעגן המעשנים כמה שפחות ומצד שני אתה מעוניין שאם כבר מעשנים, שיעשנו סיגריות יותר יקרות.

לא. ממש לא. אני מעונין שאם מעשנים, ואם כבר העלינו את נטל המס, אנחנו באמצעות נטל המס לא נדחוף אנשים כלפי מטה.

הבנתי. אם היית מעונין שיעשנו סיגריות יותר זולות, אז מה איכפת לך? הבנתי. אתה לא משחק במשחק הזה.

בעניין הזה אמרתי כבר קודם שמבחינתי הייתי שמח להטיל מס קצוב לחפיסת סיגריות, ואז באמת לא מעניין אותי כי אני מסתכל רק בהיבט המס.

אדוני היושב-ראש, מה שאני שומע כאן זה מבצע לעידוד עישון. אפילו מה שאומרת חברת הכנסת יחימוביץ, היא אומרת שצריך לעודד תעשייה מקומית, סיגריות זולות. מי אמר שצריך לעודד עישון סיגריות זולות? זה מזיק לבריאות. לכן מן הדין היה להביא חוות דעת של משרד הבריאות כאן, למרות שאני בטוח מה תאמר חוות הדעת הזאת, שתתמוך בצו של משרד האוצר, אבל גם משרד האוצר, באמצעות הצו הזה, אומר שהוא רוצה שלא יזלגו למשהו זול והוא רוצה שייקנו סיגריות יקרות יותר. כלומר, יש כאן עידוד עישון משני הקצוות.


כרופא אני מוחה בתוקף על הדבר הזה.

מה אתה מציע?

את מה שאתה מציע.

יש מי מבין האורחים שמתנגד לצו הזה?

אני מציעה שנוריד את המיסוי על סיגרים.

זה לא מזיז לבעלי הסיגרים כהוא זה.

ברצוני להדגיש שאנחנו לא מתכוונים ולא רוצים לפגוע בהכנסות המדינה.

אתה מייצג אותם על בסיס קבוע?

אני לא עורך דין פנימי, אבל אני מייצג אותם שנים ברגולציה, כן.


אנחנו לא מבקשים לפגוע בהכנסות המדינה ממסים במאומה. כל מה שאנחנו מבקשים, ואני אומר את זה בראשיתה דברים, לומר שהפגיעה של הצו הזה ב-דובק היא פגיעה קשה מאוד מכיוון שהמס הקצוב, כמו ששמענו כאן, פוגע במותגים הזולים והמותגים של דובק, אין מה לעשות, הם מותגים זולים. בסופו של דבר הגדלת נתח המס הקצוב – ואגב, אם נדייק, הוא עולה ל-4.07 אגורות ולא ל-1.25 שקל, ומיד אני ארחיב בנושא הזה, בסופו של דבר הוא כבר עלה ב-1 ביוני לסכום הזה – הוא פוגע ב-דובק קשות.

אני רוצה שוב להדגיש ולומר שאנחנו לא מבקשים לעודד אנשים לעשן אלא אנחנו מודאגים מהנדידה של מעשנים שלנו, של דובק – שרובם, אגב, באים מהשכבות החלשות, גם במגזר הערבי – למותגים היקרים יותר. למותגים היקרים יש איזושהי הילה מסוימת, אבל לא ניכנס לזה כרגע כאן, ש-דובק איננה נהנית ממנה ולכן ברגע שהפער במחיר בין המוצרים שלנו, בין המוצרים של דובק למחירים של המוצרים הזרים מצטמצם, הרי שהדבר גורם לנדידה של לקוחות מ-דובק לסיגריות הזרות ופוגע קשות ב-דובק.


רק כדי לסבר את האוזן. בשנות ה-80 דובק חלשה על כ-90 אחוזים מהשוק. המס הקצוב הוכנס כדי לפגוע ב-דובק ולצמצם את כוחה. הגולם קם על יוצרו וכעת דובק שולטת על פחות מ-25 אחוזים מהשוק. דובק לא מעסיקה עובדים שוויצרים, היא לא מייצרת בשוויץ אלא היא מעסיקה עובדים מסורים – ונמצא כאן יושב-ראש ועד העובדים – שהם אנשים קשיי יום שמרוויחים משכורת הוגנת ושכולם – לפחות עובדי הייצור – לא ימצאו את מקומם בשוק העבודה אם לא יהיה להם את דובק. את זה צריך להבין ואת הפגיעה ב-דובק.


אנחנו אולי כאן מסתכלים על איזשהו צו נקודתי שהוא קשה והוא פוגע בנו, אבל הפגיעה ב-דובק היא פגיעה שנמשכת שנים. היא גם נמשכת מכיוון שהמס הקצוב צמוד מדד ולכן כל סכום שנקבע, גם מבלי שהוועדה הנכבדה הזאת תתכנס, הוא כל הזמן עולה.


דיון דומה לדיון שמתקיים כאן היה בדיוק לפני ארבע שנים, ביוני 2005, וגם אז ביקש האוצר להעלות את המס הקצוב בדיוק לאותו סכום שהוא מבקש להעלות אותו היום – 1.25 שקל. אז ועדת הכספים עמדה בפרץ - היו כאן גם חבר הכנסת אורון, ראיתי בפרוטוקול, וגם חבר הכנסת גפני – ואמרה חד משמעית. גם נציגי האוצר אז הודו שההעלאה הזאת תפגע ולכן בסופו של דבר הושאר המס הקצוב על 90 אגורות. הוא הגיע היום ל-99 אגורות בגלל עליית המדד. היו בדיוק אותם נימוקים ושום דבר לא השתנה בארבע השנים האחרונות, חוץ מזה שהפגיעה ב-דובק נמשכה בגלל ההצמדה של המס הקצוב למדד.


אם האוצר רוצה לקבל איקס מיליוני שקלים, אנחנו לא מתנגדים לזה. רוצים להעלות את המס על סיגריות, גם, האוצר כמובן סוברני ורשאי לעשות את זה, אבל אנחנו מבקשים שלא תפגעו בייצור המקומי.

מה אתה מציע?

אני מציע שהאוצר יעשה חשבון. אם הוא רוצה איקס מיליוני שקלים, שיעלה את המס היחסי כראות עיניו ואנחנו לא מתערבים בזה אבל שלא ייגעו במס הקצוב.

המצב היום הוא שהמס מורכב משני חלקים. זאת אומרת, אתה רוצה שחלק אחד יעלה וחלק שני בכלל לא ייגעו בו?

כן. אני רוצה לציין נתון אחד. דובק נאלצת מדי פעם, כפי שגם כל יצרן סיגריות, בגלל עלייה בתשומות הייצור וכולי, להעלות את המחיר מעבר לעליית המס. בדקתי את הנתון הזה. מה-1 ביוני 2006 דובק העלתה את המחירים בסכומים שהגיעו לכיסה ולא למשווקים וכולי, בסכומים שהגיעו ל-דובק, ב-6 אגורות בלבד.

אבל צמצמתם את העלייה האחרונה בהעלאה של עוד חצי שקל?

לא.

יש לי כאן בהעברה של סעיף 6 שאתם ניצלתם.

הנתון הזה שגוי. הסכום שצריך להיות כאן הוא לא 1.65 שקל אלא הוא 1.86 שקל. דובק העלתה בהעלאה האחרונה ב-14 אגורות את מחירי הסיגריות, מתוך זה הגיע לכיסה של דובק – הרוב הולך לגורמי ביניים – סכום זעום בלבד כאשר אין טעם ש-דובק תעלה את המחירים בלי קשר לעליית המס. מכיוון שעולים מחירי הסיגריות, היא כבר מתאמת את מועד העלאת המחיר שנובע מתשומות הייצור וכולי.

הטענה של האוצר היא שהעליתם את זה יותר מהמחיר של ההיתר.

ב-14 אגורות בלבד.יש לנו כאן את כל הנתונים ומי שרוצה, יכול לבדוק ואנחנו יכולים להוכיח את זה על האגורה. מתוך הסכום הזה הגיע סכום זניח ל-דובק.

לא חשוב כמה שהגיע ל-דובק. אתם העליתם את זה יותר.

ב-14 אגורות כי היינו חייבים.

למה?

מכיוון שיש עלייה בתשומות הייצור. החברות הזרות נהנות משער הדולר ואנחנו לא נהנים ממנו.

הדולר יורד.

הדולר יורד וקופסת סיגריות עולה יותר זול, והם עוד מרוויחים יותר.

עורך-דין פרידמן, לא חשובות הסיבות, האוצר טוען שהעליתם את מחירי הסיגריות בתחרות שאתם עומדים מול הסיגריות היקרות יותר או המיובאות, והעליתם יותר מאשר מחיר ההיטל.

זה נכון. ב-14 אגורות.

שער הדולר וכל הדברים האלה שכולנו מכירים, אם לא היה עכשיו כל הנושא הזה של העלאת ההיטל, לא הייתם מעלים. הייתם מעלים או שניצלתם את ההזדמנות הזאת?

לא. אני אומר את הדברים כהווייתם.

שער הדולר לא רלוונטי עכשיו לענייננו.

לא, לא לענייננו. כל יצרן מעלה את מחירי הסיגריות ללא קשר למס, כאשר הוא צריך להעלות אותו. אנחנו, לא יודע אם נאמר ניצלנו, אבל העיתוי, מכיוון שאין טעם לעדכן את מחירי הסיגריות ב-1 ביוני בגלל המס ולאחר מכן ב-15 ביוני בגלל העלייה בתשומות הייצור, משתדלים לאחד את המועד של עדכון מחיר הסיגריות גם למס וגם לעלייה בתשומות.

זה 14 אגורות או חצי שקל?

14 אגורות בלבד.

יש ענה שמסתובבת כאן שהעליתם בחצי שקל.

הטענה לא נכונה. חד משמעית.

למה היה צריך להעלות אם שער הדולר יורד? הדולר יורד והטבק מיובא במחיר שלו. תסביר לי את זה.

ברשות היושב-ראש, אני רוצה להוסיף כמה מלים.

לא, אני לא מאפשר. יש מישהו מהעובדים שרוצה לומר משהו?

כן. יש.

אני מבקש, קיבלת את רשות הדיבור ובזה סיימת.

אני מנהל הכספים של חברת דובק ועובד בחברה.

מנהל כספים, זה לא עובדים אלא זאת הנהלה. העובדים זה ועד העובדים.

אני רוצה לענות לבועז סופר. הנייר שהם הגישו כאן הוא פשוט שגוי ועל ידי זה הם מטעים את חברי הוועדה. הם כותבים שם שהמחיר שהיינו צריכים לקבוע הוא 4.15 אבל זה לא נכון כי זה היה צריך להיות 4.36.

תסלח לי, המחירים האלה תואמו אתכם. אל תאמר שזה לא נכון.

לא, זה לא נכון. אנחנו מדברים כאן על דבר עובדתי. להפך, יותר מזה, בנייר שלו הוא כותב – ואני ראיתי את זה רק עכשיו – שהיבואנים מלבורו העלו את מחיר החפיסה ב-1.70 שקל ואנחנו ב-1.65 שקל. זה לא נכון. אנחנו היינו צריכים להעלות את המחיר ב-1.86 שקל. הנתונים לא נכונים.

מה אתה רוצה לומר? יש לך שני משפטים כי אני רוצה לשמוע את העובדים.

רבותיי, אני מנהל הכספים ואני רוצה לומר שמשנת 1991 - זה מהלך מצטבר – אני עובד ב-דובק במשך 27 שנים וההכנסות של דובק שיורדות כל הזמן, מפלח שוק של 75 אחוזים אנחנו 25 אחוזים. התשומות שלנו לא כולן בדולרים אלא חלק בארץ והן יותר גבוהות. אני אומר לך שהשבוע יש לנו ישיבת הנהלה ואין לי ברירה, אני עושה את זה בכאב לב, ואני אומר לך יותר מזה, דובק קיימת מעל שבעים שנים, ואימא שלי, כשהיא הגיעה לארץ כפליטת שואה בבני-ברק, היא עבדה באריזה ואני גם ממשיך לעבוד בחברה, וכך גם העובדים שלנו. 40 אחוזים מהעובדים שלנו הם ותיקים ואני אצטרך להמליץ להנהלה שלי לצמצם בעלויות השכר. אנחנו מפרנסים כאן אלפי משפחות מסביב שהיבוא לא עושה את זה. למה האוצר צריך לפגוע בנו עד כדי כך?

אני יושב-ראש ועד העובדים של דובק. חברת דובק קיימת כבר עשרות שנים. בשנות ה-90 עברנו למפעל חדש, מפעל לתפארת, בפתח-תקווה וקיים גם מפעל בבני-ברק. כאשר אני הגעתי לעבודה לפני 26 שנים, היינו בסביבות ה-800 עובדים והיינו גם 95 אחוזים מהשוק במדינה. לאט לאט הצטמצמנו כי בזמנו אמרו שיהיה נתח שוק של 30 אחוזים יבוא ו-70 אחוזים תוצרת מקומית. בזמנו קראו לנו מונופול והכו בנו ללא רחם. היום היבוא הפך להיות המונופול והוא 75 אחוזים ואנחנו 25 אחוזים, והוא ממשיך להכות בנו.


אני רוצה לומר שאל המפעל בפתח-תקווה ובבני-ברק העובדים באים מכל הפריפריות. הם באים אליו מאשדוד, ממודיעין, מאלעד, מנתניה ומכל המקומות מסביב. האנשים האלה קמים ב-4:00 לפנות בוקר ומוסעים לעבודה.

המושגים שלי לגבי הפריפריות הם קצת שונות, אבל בסדר. אני גרתי באופקים ועבורי נתניה הייתה כמעט הירח.


כמה עובדים אתם?

הצטמצמנו ל-300 עובדים.

כמה זמן אתם 300 עובדים?

בשנתיים האחרונות.

כמה עובדים היו לפני כן?

לפני כן היינו 800.

לפני שנתיים.

350-400.

פיטרו עובדים?

פיטרנו עובדים.

מה זה פיטרנו? אתה העובדים, אתה לא ההנהלה.

נכון. כשאני אומר אנחנו, הכוונה היא שכאשר הגוף חולה ואתה צריך לכרות לו אתה רגל, אתה מעדיף לכרות את הרגל ולא להרוג את החולה.

לפני שנתיים הייתם 350 עובדים? ה-50 הנוספים האלה פוטרו?

כן. אנחנו בתהליך של פיטורים לא רק בשנתיים האחרונות אלא לאורך שנים אנחנו במסע של פיטורים. אני אומר אנחנו כי אנחנו הצד שמגן על העובדים אבל אנחנו גם צריכים להסתכל על שאר העובדים שנשארים. בכאב גדול מפטרים אבל אין לנו ברירה. זה נעשה כדי לשרוד.


ישבתי בישיבה לפני שבוע עם מר נסרדישי והעלינו את הטענות בפניו. בישיבה נכח גם מר בועז סופר. הבטיחו לנו שיבדקו ויחזרו אלינו.

מה ביקשתם?

ביקשנו את מה שביקשנו כאן היום, להשאיר את המס הקצוב על 99 אגורות ולהעלות רק את המס היחסי. הבטיחו לנו שאנחנו נבוא לוועדת הכספים עם סיכום. ביום חמישי הסתבר לנו שלא דובים ולא יער, לא רק שלא יגיעו עם סיכום אלא יבואו וידברו גם נגדנו. האוצר זורה חול בעיני כולנו. למעשה האוצר רק הולך להפסיד כסף כי בטבלאות שלו הוא כותב שיש מחיר שכיח, זאת אומרת, יש מחיר לצרכן ויש מחיר שכיח. המחיר לצרכן הוא 14.5 והמחיר השכיח שמוכרים בפיצוציות הוא יותר אבל על זה הוא לא גובה מס. ההבדל בין 19.40, היבוא, ל-21, הסכום שמוכרים בפועל, האוצר לא מקבל עליו מס, המדינה לא מקבלת עליו מס של 70 אחוזים על 1.60 שקל. הוא נכנס לכיס של דובק, לעובדים של דובק, להרוג אותם, לחסל אותם והמס הקצוב הזה רק מחסל אותנו כי עכשיו הוא יהפוך להיות 4.06. הם שיחקו עם המספרים. אלה החיים שלי והם משחקים עם מספרים. הוא אומר שאני מוכר את זה ב-20 שקלים לדוגמה, הוא ישחק עם המחיר, הוא יוריד את המס היחסי, הוא יעלה את המס הקצוב. הצרכן לא ירגיש, אבל מה אני עושה כאן? זה תרגיל בשני מהלכים. מהלך ראשון הוא שהעלו את זה מ-0.99 ל-1.25 שקל והורידו אחוז. המהלך השני הוא היותר חמור, שאף אחד לא מדבר עליו כאן, זה להעלות את זה ל-4.07 שזה הקבר שלנו. 4.07 שיהיה צמוד למדד וזוחל, הוא יגיע לאין סוף ולא צריך שום ועדה כי זה עושה את העבודה לבד. זה התרגיל שהאוצר עושה אבל הוא לא מספר לכם את זה כאן. לאף אחד הוא לא אומר שזה 4.07 אלא הוא מספר על 1.25 שקל.

מה זה 4.07?

המס הקצוב הולך לעלות ל-4.07. הוא עלה בפועל. הורידו את האחוז והעלו ל-4.07 ואמרו שמבחינת המחיר זה אותו הדבר אבל זה לא נכון כי מבחינת המס היחסי על הסיגריות היקרות המיובאות, הוא יהיה פחות והמס הקצוב הוא הרבה יותר גבוה.

מה יקרה לפי השיטה של מחיר סיטונאי שזה 4,07?

הפערים יצטמצמו.

למה?

כי ברגע שהקצוב עולה, הוא ימשיך לעלות בהתמדה, הפער שלנו מצטמצם ואז הלקוח יאמר שהוא יקנה תוצרת חוץ ולא תוצרת הארץ. אנחנו בסך הכל רוצים שוויון.

יש עוד מישהו שמתנגד לצו?

אני מייצג את מועצת המובילים אבל עכשיו אני מייצג את עצמי כצרכן.

אתה מתנגד לצו?

אני מתנגד ואני רוצה להביע מחאה. בועז שאל אותי מה אני עושה כאן.

הוא רוצה להוריד את המס.

אני לא רוצה להוריד את המס, משלמים על כל חפיסה 2 שקלים ולא 1.25 אבל זה לא מה שירתיע אותי או את חבריי, כי מי שרוצה לעשן, ימשיך לעשן. כאזרח המדינה אני קם כל בוקר ורואה שמעלים לי את מס על הסיגריות, עוד מעט מתקיים דיון על הבלו על הבנזין, אחר כך על המע"מ. זאת אומרת, כל בוקר יש סדרה של מסים.

הבנתי את ההתנגדות שלך שהיא דווקא יפה.

אני רואה שבנוסף לכל דואגים גם לבריאות שלי.

אדוני היושב-ראש, הדיון הוא דיון מידתי. אנחנו סבורים שהאוצר הלך רחוק מדיי ואין דיון על כך שהוא יפגע בעובדי דובק. הדיון היחידי שאתם צריכים לעשות הוא האם בתקופה הזאת נכון ש-דובק תפטר עובדים. אנחנו בתחושה שאין כאן מאבק ומלחמה על כל עובד כדי שלא יהיה מובטל ואין דיון על הכנסות המדינה. אנחנו לא מתווכחים על הכמות אלא אנחנו מתווכחים על המידתיות.


אנחנו חושבים שצריך לשנות את היחס המוצע כאן ואת שיעור השינוי צריך להשאיר לדיון קצר אפילו בין דובק לבין רשות המסים ולסיים את העניין.

יש מישהו שהוא בעד הצו?

אני מחברת אלישר, סמנכ"ל. חברת אלישר היא החברה המפיצה של חברת פיליפ מוריס שכוללת מוצרים של מלבורו, פרלמנט, ל.מ ו-נקסט. אנחנו המפיצים של הסיגריות האלה.


אני כל הזמן אומרים שהעובדים הם לא משוויץ, אבל רבותיי, העובדים שלנו הם אותם עובדים.

זה לא אותו הדבר. אנחנו מייצרים את הסיגריות. לנו יש מוצר מקומי. אתה מפיץ.

אני מעסיק יותר מ-300 אנשים.

אתה המפיץ, אתה היבואן של סיגריות ואנחנו עובדים קשה.

אדוני, אם אתה צועק עוד פעם, הסדרנים יוציאו אותך החוצה.

אנחנו עובדים ומוסרים את הנשמה לעבודה. הוא מעביר סיגריות מכאן לכאן ומוכר. אנחנו מייצרים. אני יודע מה הם עושים ומה אנחנו עוזרים.

אני רוצה לקיים דיון. אני מבקש לשמוע את כולם. אם אתה מפריע, אני לא אוכל להשאיר אותך כאן למרות שאני רוצה שתישאר. אני מבקש ממך עכשיו להפסיק ולהקשיב למה שאומרים. אתה תשמע את חברי הכנסת ומה שתהיה ההחלטה, תהיה ההחלטה. אני מבקש אל להפריע כי זה לא מוסיף שום דבר לגופו של הדיון.

החברה שלנו מונה 300 עובדים. החברה שלנו עוסקת בהפצה. האנשים שעובדים אצלנו אלה אנשים קשיי יום ואני רוצה להזכיר שגם דובק מייבאת מוצרים.


החברה שלנו פרוסה בכל הארץ. יש לנו חמישה מרכזי הפצה שפרוסים בכל הארץ, כולם עובדים מקומיים. אנחנו 300 עובדים מקומיים, 300 משפחות מקומיות. כל הזמן משתמשים בטיעון הזה שהעובדים הם שם אבל גם אנחנו שם.

לכם אין בעיה מכיוון שאצלכם כל הזמן האחוזים של היבוא עולים.

אני לא נכנס כאן להחלטות עסקיות. אם החברה שלנו השכילה להצליח באיזשהו דבר, והדוגמה האחרונה הייתה עכשיו והמספרים יכולים להיבדק כי הם נאמרו קודם והם קצת מקוממים, אמר אותם עורך-דין פרידמן, אני חושב שאפשר לשאול כאן דעה מקצועית של האוצר, של בועז סופר, החברה לקחה על עצמה להעלות עכשיו בעוד חצי שקל.

איזה חברה?

חברת דובק.

אתה לא מייצג את דובק. אני שואל אותך מה מפריע לך. אתה נמצא בתהליך של עלייה מבחינת האחוזים של השיווק, אבל מה מפריע לך אם היו מעלים את זה באופן יחסי, גם את החלק הקצוב וגם את החלק האחוזי. מה זה מפריע לך? אתה הרי בתהליך של עלייה כל הזמן.

נמצאת כאן חברתי המלומדת שתוכל להסביר.

אם אתה יודע לענות, בבקשה, אבל אם לא, אני מתחיל את הדיון בין חברי הכנסת.

אדוני, הייתה לנו ירידה במכירות גם בעקבות המיסוי האחרון. זאת אומרת, כל הזמן יש לנו את הדברים האלה. גם אנחנו חשנו בירידה במכירות מאז העלייה האחרונה שהייתה במיסוי.

לטובת מי?

לחברת מוצרים זולים יותר.

מחוץ לארץ.

מכל השוק. גם מ-דובק.

יש כאן אי הבנה מאוד בסיסית. אנחנו לא יושבים כאן לחלק רווחים ביניכם. אל תדחפו אותנו לפינה הזאת. לצערי הרב זה שהחברות מביאות את העובדים ללחוץ עלינו, בסך הכל הם לא מתחלקים אתכם ברווחים שלהם, הם גם לא מתחלקים אתכם ברווחים שלהם, אלא אתם מקבלים שכר עבודה ואנחנו צריכים לשבת כאן ולחלק. רדו מהגב שלנו בנושא הזה.

אתה צודק. הנקודה היחידה שלי הייתה שהעובדים שלנו הם בדיוק כמו העובדים המקומיים.

אנחנו יבואנים של מספר חברות סיגריות – קאמל, וינסטון, קנט, פאל-מאל וכדומה. החברה שלי מעסיקה כ-170 עובדים. אנחנו מייבאים סיגריות והמשמעות של שינוי ביחסים בין המסים עלולה להביא להתייקרות משמעותית של סיגריות מסוימות ולפגיעה בהכנסות שלנו, וכתוצאה מכך לפיטורי עובדים. גם העובדים שלנו יכולים להיות מפוטרים וכולם ישראלים מכל הארץ.

אדוני היושב-ראש, יש לנו כאן דיון שאנחנו מנהלים לעתים קרובת בנושא מוצרים שונים לגבי היטלים על יבוא מחוץ לארץ על כל סוגי הפעולות שוועדת הכספים יכולה לנקוט כדי להעדיף תוצרת מקומית.


אנחנו מעדיפים תוצרת מקומית. נקודה. אנחנו בעד יצרנים ישראלים. נקודה. העובדה שהעובדים מגיעים לכאן היא לחלוטין לא בלתי רלוונטית אלא היא מאוד מאוד רלוונטית והיא בלבו של העניין.


לא באים דובק ואומרים שיפטרו אותם מההעלאה במס. לא. הם אומרים תעשו את אותו היטל שאתם רוצים לקבל מהכנסות המדינה מהגבייה הזאת ומהסך הכל הזה תעשו אחוזי ולא שקלי. אני לא מבינה מה הבעיה. החשש שלכם שיזלגו לסיגריות זולות יותר? אותי זה בכלל לא מעניין. מה איכפת לי? שיזלגו לסיגריות זולות יותר. תטילו מס אחוזי ותתנו יתרון משמעותי לחברה מקומית. הרי אנחנו כאן משקיעים הון תועפות במסגרת התקציב כדי לעודד מקומות תעסוקה, כדי ליצור מקומות תעסוקה, וכל מה שאנחנו צריכים עכשיו זה לגונן על מפעל שממילא מתכרסם.


מערך הפצה זה דבר מאוד חשוב ויש בו עובדים. אני יודעת וזה נכון. הפצה זאת עבודה, אבל כאשר יש מפעל מקומי, יש לו גם מערך הפצה בנוסף למערך הייצור, והוא גם תומך בעוד נותני שירותים מסביב והוא מייצר מקומות עבודה מעבר לעובדים שעובדים במפעל. אנחנו צריכים בתקופה הזאת על אחת כמה וכמה לעשות את הדבר הפשוט ולעשות את הצעד שהוא כל כך בנאלי וגם כל כך לא פוגע בהכנסות המדינה, של פשוט ללכת עם התביעה הלגיטימית לחלוטין של דובק ולהפוך את המס הזה לאחוזי ולא לשקלי. אני לא חושבת שיש כאן דילמה בכלל. זאת המטרה שלנו כאשר אנחנו יושבים כאן.

ייצור ומסחר מבחינתי הוא אותו הדבר. כל דבר מביא פרנסה ומביא לאנשים לקבל משכורות לקחת הביתה. אני לא נכנס למספרים כאן ולמספרים שם.

לא, כל מה שאני אומרת הוא שכאשר יש לנו מפעל ישראלי, הוא עוסק גם במסחר וגם בייצור.

אני כאן בדילמה בין מה שהועלה כאן כנושא של ייצור מקומי לבין השיקולים שעלו כאן על-ידי חבר הכנסת טיבי בעניין הבריאות. בסופו של דבר האוצר נזקק לכסף ולי יותר נוח היום להטיל מס על סיגריות מאשר הדיון שצפוי בשבוע הבא על הטלת מע"מ על פרות. אם אין דרך אחרת, הפתרון יהיה דרך מוצרים בלתי בריאותיים כי איש לא יכול להטיל ספק בעובדה שמס על סיגריות ראוי יותר מאשר מס על מלפפונים ועגבניות.

זה גם וגם. אל תטעה.

זה לא גם וגם, כי אם תיתן לי יד זה לא יהיה גם וגם. זה תלוי בך.

ש"ס נגד.

האם אתה רוצה לקיים דיון פופוליסטי?

לא, אני רוצה להציע הצעה קונקרטית.

אני רוצה לדעת גם מה דעת חברי הכנסת, שזה הדבר החשוב. הנושא הוא לא מע"מ על פרות וירקות, הנושא הוא לא מע"מ בכלל אלא הנושא הוא דיון על העלאת המס על הסיגריות. אין כאן ויכוח שמעלים את המס. הוויכוח הוא אחד, מה יהיה החלק של המס השקלי ומה יהיה החלק של המס האחוזי. מה דעתך בעניין הזה? עד עכשיו דיברת רק מסביב.

היות שהאמת נמצאת גם כאן וגם כאן, גם בבריאות, גם במסחר, גם בייצור המקומי, אני רוצה להציע הצעה. היות שיש כאן טרייד-אין או שחלוף בין מס יחסי לבין מס מוחלט, בואו נבצע כאן מהלך תיקון בהצעה. זה רק תלוי בכם. אני רוצה להציע הצעת ביניים שאומרת שנרד מ-1.25 שקל ל-1.20 שקל והפלג נמבר יהיה במס היחסי. אני מניח שבדרך הזאת אפשר להשיג כאן רוב.

אתה מציע פשרה.

אני מציע פשרה. בועז, בדרך אחרת לא תקבלו כאן רוב וחבל.

אני חושב שעצם העובדה שאנחנו רואים איזשהו הליך בשנים האחרונות, עלייה במחיר הסיגריות, מביאה אותנו למצב שלדעתי יכול להיגמר בכך שהמדינה בדרך כזאת או אחרת מעודדת את השוק השחור. אם אותו אדם שמגיע למצב בו הוא לא יכול להרשות לעצמו לרכוש סיגריות במחיר שהיה נוהג לרכוש אותן – כי לא ראינו תופעה של עלייה במשכורות בשנים האחרונות – בסופו של דבר הוא מוצא אלטרנטיבות אחרות ומוצא את עצמו רוכש סיגריות במקומות אחרים, היכן שהוא יכול להשיג אותן במחיר אחר. שם אנחנו ממש לא בטוחים מאיפה הגיעו הסיגריות האלה ועד כמה הן מקוריות.


אני חושב גם בנושא הייצור הישראלי, שאין ספק שכל עוד יש לנו אפשרות לשמור ולעודד מפעלים שנמצאים בשטח מדינת ישראל, חשוב לנו לעשות את זה. אם נגיע למצב שכל המפעלים בסופו של דבר, בגלל כוח האדם הזול שנמצא בחוץ לארץ, עוברים לשם, זה כבר לא משנה, כי יעבדו שם וכאן אנחנו מאבדים נכסים אסטרטגיים של המדינה שאלה מפעלי הייצור.


אני חושב שגם בנושא הזה חשוב לאוצר לשקול שוב כל עליית מחיר על סיגריות בכך שבסופו של דבר לא יעלו ויעודדו את השוק השחור.


אם האוצר באמת רוצה לפתור את המשבר הזה, עליו למצוא את הדרך לשמור על המצב שהעובדים נשארים בתוך המפעל. יש גם דרכים אחרות ולא רק במחיר הסיגריות אלא בכך שייתנו איזושהי עזרה לאותו מפעל כדי שלא יפטר את העובדים. בנושא העובדים, גם זה יכול להיות פתרון.

האם אתם יודעים או מעריכים את היקף ההברחות של הסיגריות לארץ?

אנחנו נלחמים בזה. אנחנו יודעים ואנחנו מתמודדים.

אי אפשר להילחם בזה כאשר אתה כל הזמן מעלה את המחיר.

אנחנו מתמודדים עם זה.

אדוני היושב-ראש, אני אישית חושב שצריכים להפסיק לעשות כי זה לא בריא, אבל בינתיים הציבור שחייב לעשן כי הוא במצוקה – מפטרים אותו מהעבודה וקשה לו לקנות תוצרת חוץ – ולכן צריכים לשמור על המפעלים שלנו כאן בארץ שיהיו מפעלי כחול-לבן. יחד עם זאת אנחנו חייבים לעמוד בהתחייבות ההכנסות של 700 מיליון שקלים. האיזון הוא בחלוקה לא נכונה ולא מידתית.


לכן אני מציע הצעה אחרת ואני מצפה שחבריי חברי הכנסת יתמכו בה. אני מציע שהמס הקצוב שהיה 99 אגורות, יישאר כך וההעלאה תהיה בצד השני, באחוזים. אני לא יודע בכמה צריך להעלות כדי להגיע ל-700 מיליון שקלים. אם אי אפשר, אני מציע שיהיה 1.05. היכן שהיה 99 אגורות, להעלות ל-1.05 ואת השאר להעלות באחוזים.


אני מבקש שההצעה שלי תעמוד להצבעה.

לא שמעתי את תחילתו של הדיון בהקשר לעובדים אבל אני מעריכה שבכל החברות יש עובדים ישראלים ולכן אני חושבת שזה לא הנושא.

לא בני 50 ו-55.

אז עכשיו נעשה דיפרנציאציה בגילאים. אמרתי שבשתי החברות, בשתי הפירמות, בכל הפירמות יש עובדים ישראלים אבל לא זאת הנקודה לפי דעתי.


אני משתהה לנוכח היצירתיות של משרד האוצר. מר נסרדישי, שאני מאוד מעריכה את עבודתו, שלא ייקח את זה אישית. אני לא מצליחה להבין את כל השיטה הזאת. יש לנו בעיה של פערים חברתיים במדינה, אז בוא נטיל גם כן איזשהו מס קצוב על מכוניות פאר ובואו ניישם את השיטה הזאת גם שם כדי לצמצם פערים. אין שם שיטה של קצוב ודיפרנציאלי.


אני לא אומרת מה עושים בקצוב אלא אני אומרת שבכל דבר מן הראוי שתהיה דיפרנציאציה. התירוץ שכאן משנים את הקצוב כדי להשאיר את הזולות, לייקר אותן וכולי, כל הסיבוך הזה, כדי לשמור על בריאות הציבור. אם זה כך, תאסרו יבוא על סיגריות או תאסרו לעשן. זה לא מה שישנה. מי שמכור לסיגריות, ימשיך לקנות אותן גם אם אין לו לחם לאכול וכבר ראיתי לצערי מקרים כאלה.


לכן אני כופרת בשיטה. זה עניין של חינוך. שלא יקצצו בחינוך. כל הפטנט הזה של השינוי בגין שמירת בריאות הציבור לא נראה לי ובמקרה הגרוע הייתי משאירה את הדברים על כנם, ואם עוסקת בזה, עוסקת בעליית אחוזים.

רבותיי, אני מבקש לסכם את הדיון. הדילמה שקיימת בהיטל על הסיגריות היא דילמה מאוד קשה. כולם מסכימים שצריך להעלות את מחירי הסיגריות, הסיגריות הן לא בריאות ובעניין הזה אין שום פגיעה למעשה בצרכן מעבר לעובדה שיעלה לו יותר כסף. הדילמה הקיימת היא בצורת העלאת המס, האם מעלים את המס הקצוב כאשר המשמעות של העניין היא פגיעה קשה מאוד במפעל מקומי, כאשר מצד שני יש עובדים גם בחברות המייבאות. זה נכון שיש את הנושא הזה של עידוד החברה המקומית.


אני מבקש לא להצביע היום. עלו כאן מספר הצעות של חברי הכנסת, ואני בתוכם. אנחנו לא יכולים לשנות את הצו עכשיו אבל הייתי מבקש להגיע לאיזושהי פשרה ושהאוצר יביא במהלך הימים הקרובים הצעה. שמעתם את עמדתה של חברת הכנסת יחימוביץ שעמדתה היא חד משמעית שצריך ללכת רק על המס האחוזי.

גם עמדתי היא כזאת.

גם אני יכול להצטרף לזה.

יש עמדה של האוצר והיא כפי שהובאה בפנינו. אני לא רוצה להביא אותה להצבעה מכיוון שאני חושב שאפשר להגיע לפשרה.


לכן אני מבקש מכם לקיים את הדיון הזה. אני לא רוצה להפעיל מכבש קואליציוני על נושא כזה. אל תאלצו אותנו להגיע למצב הזה. לכן אני מבקש לקבל מכם צו מתוקן שיביא את רוח הדברים לידי ביטוי.

אין כאן שאלה קואליציונית בכלל.

אמרתי שאין שאלה קואליציונית. אמרתי שאני מבקש לא להגיע למצב הזה.


בכך אני מסכם את הדיון ואני מבקש שתביאו צו מתוקן. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00