PAGE
34
ועדת החוקה, חוק ומשפט
24.6.2009
הכנסת השמונה עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב ראשון
פרוטוקול מס' 30
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום רביעי, ב' בתמוז התשס"ט (24 ביוני 2009), שעה 09:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 24/06/2009
חוק העונשין (תיקון מס' 102), התש"ע-2009
פרוטוקול
סדר היום
הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 101) (נשיאת מאסר בעבודת שירות), התשס"ח-2008
הכנה לקריאה שנייה ושלישית
מוזמנים
¶
עו"ד רביד דקל, ראש תחום עונשין בפועל, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
נריה מאיר, מתמחה, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
עו"ד עודד ברוק, יועץ משפטי, המשרד לביטחון פנים
סג"ד איילת טל, עוזרת בכירה ליועץ המשפטי, המשרד לביטחון פנים
עו"ד אלעזר כהנא, עוזר היועץ המשפטי, המשרד לביטחון פנים
פקד יעקב עזרא, עוזר ליועץ המשפטי, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים
גנ"מ דניאל אקוקה, ממונה על עבודות שירות, המשרד לביטחון פנים
רפ"ק חיה מימון, קצינת תביעות, המשרד לביטחון פנים
פקד אתי סיסו, קצינת מדור מודיעין, המשרד לביטחון פנים
רונית צור, שירות מבחן לנוער, משרד הרווחה והשירותים החברתיים
עו"ד אביטל מולד, ממונה על ייצוג הנוער, הסנגוריה הציבורית הארצית
עו"ד ישי שרון, הסנגוריה הציבורית הארצית
עו"ד יוכי גנסין, מנהלת תחום עתירות אסירים ודיני עתירה, פרקליטות המדינה
עו"ד תמר בורנשטיין, ממונה על עניינים פליליים, פרקליטות המדינה
רשמה וערכה
¶
אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ
הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 101) (נשיאת מאסר בעבודת שירות), התשס"ח-2008
הכנה לקריאה שנייה ושלישית
היו"ר דוד רותם
¶
בוקר טוב. אני פותח את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט. אנחנו מתחילים את הישיבה הרביעית בנושא הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 101) (נשיאת מאסר בעבודת שירות), (התשס"ח-2008. היום אין שיחות רקע אלא או שנסיים את הצעת החוק או שהיא תידחה עד לאחרי הפגרה. אני מודיע לכם שעד הפגרה לא תהיה דקה אחת זמן לדון בזה שוב וזה בגלל חוק ההסדרים, בגלל חוקי המשילות ובגלל מיליון ואחד חוקים שנכנסים לנו מחוץ למסגרת. כבר ננזפתי קשות – ואתם הייתם עדים לכך – על ידי חבר הכנסת אופיר פינס ששאל איך אפשר לנהל כל כך הרבה דיונים על חוק כזה.
רביד דקל
¶
אדוני, אני חושבת שיש כאן כמה נקודות מחלוקת עקרוניות בין ההצעה הממשלתית והערות הוועדה להצעה הממשלתית.
אני רוצה גם להדגיש בפתח הדברים שההצעה היא הצעה ממשלתית. אני הייתי מצפה שהוועדה תעיר את ההערות על ההצעה הממשלתית, דבר שיקל עלינו, כי אז אנחנו מקבלים את הנוסח הממשלתי, משנים אותו, או לא מקבלים אותו. צריך לזכור שההצעה היא הצעת חוק ממשלתית.
רביד דקל
¶
קודם כל, אם היינו עובדים לפי הנוסח הממשלתי, בהערות שמופיעות על הנוסח של הייעוץ המשפטי לוועדה לגבי עמדות חדשות של הממשלה, היה ברור שאלה עמדות שמצויות בהצעת החוק שעברה קריאה ראשונה ואלה לא הצעות חדשות. כמו למשל כל מיני דברים שהממונה צריך להתחשב בהם בחוות הדעת.
היו"ר דוד רותם
¶
לא תקבלו יותר הערות כאלה. אתם תבואו עם נוסח שלכם, אתם תסבירו אותו, אנחנו נדון בו ואנחנו נודיע לכם אם מאשרים או לא מאשרים, קחו את החוק בחזרה. לא נעיר לכם יותר הערות בכלל. בסדר?
היו"ר דוד רותם
¶
יכול להיות אבל את מבינה שאתם לא יכולים להכתיב לנו תנאים ולומר לנו מה אנחנו נאשר ומה לא.
היו"ר דוד רותם
¶
יושבת כאן המחלקה המשפטית ואומרת שהיא שמעה את מה שאומרים חברי הכנסת, אבל היא חושבת שהנוסח צריך להיות כך – ואתם לא רוצים את זה. בסדר, לא תקבלו את זה. אין שום בעיה. אנחנו נעבור עכשיו על הנוסח הממשלתי, נעיר את ההערות שלנו, אחר כך תתקנו אותו, תחזרו אלינו, תביאו נוסח חדש, או שנקבל אותו או שנחזיר לכם אותו. תודה.
רביד דקל
¶
עוד משהו אחד אדוני. אני חושבת שהשאיפה לסיים את הדיון היום בהצעה הזאת היא קצת לא ריאלית משום שיש כאן המון נקודות ששנויות במחלוקת, המון דברים שהייעוץ המשפטי של הוועדה רוצה לדון בהם, ולכן אני לא חושבת שאפשר למצות את זה בדיון היום.
היו"ר דוד רותם
¶
הייעוץ המשפטי של הוועדה לא רוצה לדון בשום דבר. אנחנו נעבור עכשיו על הנוסח שלכם ונראה מה מקובל עלינו ומה לא מקובל עלינו. תגישו תיקונים. אנחנו נעשה את זה בדרך בה אתם רוצים. אנחנו נתחיל בנוסח שלכם. אנחנו מתחילים עם תיקון סעיף 51א - "עובד שירות, במקום מי שנושא עונש, יבוא מי שנדון לעונש" – וכאן הערנו לכם הערה. תקנו מה שאתם רוצים. אם אתם לא רוצים, אל תתקנו אלא תבואו אלינו עם נוסח אחר. אנחנו כבר הערנו על זה.
היו"ר דוד רותם
¶
אני עכשיו לא מתעסק במה שאנחנו דנו בו. אני עובר על הצעת החוק שלכם כמו שביקשה גברת דקל ואומר לכם שסעיף 51, הערנו לכם הערות לגביו, תקנו אותו ותגישו לנו נוסח כפי שאתם רוצים.
סעיף 51ב.
היו"ר דוד רותם
¶
אני יודע. גברת דקל, זה הולך עכשיו בשיטה אחרת, כמו שרצית. אני עובר עכשיו על הנוסח שלכם המקורי.
היו"ר דוד רותם
¶
כי אני לא מוכן לקבל את ההערות האלה. הייעוץ המשפטי כאן עושה עבורכם חצי מהעבודה ואחר כך אתם עוד באים בטענות. אז אין בעיה, בואו נלך בדרך הזאת, נלך בדרך שאת ביקשת.
רביד דקל
¶
חבל להשחית את זמנה של הוועדה שקיימה שלוש ישיבות ונעשתה איזושהי כברת דרך. אני לא אומרת אדוני שצריך לקבל את הנוסח שלנו כלשונו, בהחלט יש הערות שונות של הייעוץ המשפטי שאני חושבת שהן נכונות והן הוטמעו בנוסח שלנו. אני עדיין חושבת שאנחנו צריכים לדון בדברים האלה ולראות איך אנחנו מתיישרים.
היו"ר דוד רותם
¶
יש לכם טעות אחת. הממשלה מגישה לנו הצעה ואנחנו מאשרים אותה או לא מאשרים אותה. מי שיתיישר, זה לא אנחנו אתכם אלא זה אתם אתנו.
רביד דקל
¶
נכון. אני חושבת שאני צריכה לשנות את הנוסח בהתאם להערות של הייעוץ המשפטי של הוועדה, במקום שאני חושבת שזה נכון לשנות את הנוסח ואני יכולה לעמוד בדרישות של הייעוץ המשפטי של הוועדה.
היו"ר דוד רותם
¶
שיהיה ברור, אנחנו לא נצביע על הנוסח שלכם נגד הנוסח של הייעוץ המשפטי אלא אנחנו נצביע בעד, נגד, ובזה זה ייגמר.
רביד דקל
¶
אדוני, אני מסבירה לאדוני שהנוסח הכחול עבר איזושהי מודיפיקציה בהתאם להערות של הוועדה ואני לא חושבת שזה נכון עכשיו לחזור לנוסח הכחול ולהתעלם מהשינויים.
היו"ר דוד רותם
¶
מי שנדון לעונש מאסר בעבודות שירות. באחת הישיבות הוספנו "מהיום בו נקבע תחילת ביצוע עבודות השירות". אני לא רואה את זה אצלכם בנוסח.
רביד דקל
¶
לא, משום שהייעוץ המשפטי של הוועדה ביקש שאנחנו נדחה את הדיון בעניין הזה אחרי שנבדוק את כל הוראות החוק, איך הן מסתנכרנות עם השינוי הזה.
רביד דקל
¶
אני חושבת שצריך להשאיר "מהיום שבו נדון לעונש" משום שיש למשל סמכות הכרעה שיפוטית גם לתקופה הזאת, מהרגע שנגזר עונשו. נוצרת תקופת ביניים בה אין סמכות לאף אחד לגבי עובד השירות.
יוכי גנסין
¶
מה שאומרת גברת דקל, ולזה יש חשיבות, שאת הדבר הזה - השאלה אם הוא חל על כל המקרים - נשאיר כאשר נגיע לנושא של ההפסקה השיפוטית על מנת שלא ייווצר ריק בו אדם נדון לעבודות שירות, הגיע המועד לתחילת הריצוי אך הוא טרם הגיע וטרם התייצב ואז הוא מורשע בעוד הליך. יכול להיות שזה ייכנס להפסקה שיפוטית. שלא ייווצר מצב שלא ניתן יהיה לעשות לו לא הפסקה שיפוטית ולא הפסקה מינהלית. מה שאומרת הגברת דקל לגבי הנוסח הסופי בסעיף ההגדרה שנמתין קצת עד שנגיע לדון בהפסקה השיפוטית.
היו"ר דוד רותם
¶
זה הנוסח שדיברנו עליו בישיבה הקודמת וסיכמנו עליו. תודה.
סעיף 51ב. "בית המשפט קיבל לפני מתן גזר דין חוות דעת. הנאשם הסכים לשאת את העונש".
היו"ר דוד רותם
¶
סעיף ב(1). "התאמתו של הנאשם לעבודה מבחינת מצבו הבריאותי ומבחינה תעסוקתית, בין היתר מבחינת יכולתו לעמוד בשעות העבודה הנדרשות ובנהלי העבודה הנהוגים במקום". זאת תוספת שהוספתם. נכון?
רונית צור
¶
אני משירות המבחן לנוער. אנחנו מבקשים לגבי "בדבר התאמתו", המושג התאמה הוא כוללני, לכתוב "בדבר התאמת השמתו". בית המשפט הוא שקובע אם האדם מתאים והממונה יקבע את התאמת ההשמה.
ישי שרון
¶
אולי צריך לשקול לומר "בשאלת התאמתו", במקום "בדבר התאמתו". רק כדי להבהיר שבית המשפט לא כפוף בהכרח לחוות דעת במקרה שמתקבלת חוות דעת שלילית.
ישי שרון
¶
רק כדי להבהיר, שיהיה כתוב. יכולות להיות פרשנויות אחרות. במקום "בדבר", לומר "בשאלת התאמתו" כי "בדבר" יכול להתפרש בצורה אחרת.
היו"ר דוד רותם
¶
זה כתוב מראש. שים לב, כתוב "בבואו לשקול את התאמתו של הנאשם לעבודה מבחינת מצבו הבריאותי ומבחינה תעסוקתית". לבית המשפט יש את הסמכות בכל מקרה להחליט מה שהוא רוצה.
אני עובר לסעיף (2). אני רואה שביטלתם את החשש הממשי.
רביד דקל
¶
אנחנו יודעים לאיזה סיטואציות מכוונת הפסקה הזאת, פסקה (2), ואנחנו חשבנו שחשש ממשי לפגיעה בגופו של הנאשם או אדם אחר, זה יוצר איזשהו צורך להגדיר באופן קונקרטי מישהו קונקרטי שאמור להיפגע. אנחנו לא יודעים שהולכים לירות במישהו ספציפי, אלא אנחנו רק חוששים שבגלל שהנדון מסתובב חופשי, אזרחים תמימים שאנחנו לא יודעים לנקוב באופן מפורש מי הם היום יכולים להיפגע. לכן אנחנו מדברים כאן על שלום הציבור. אנחנו לא מדברים על פגיעה קונקרטית.
היו"ר דוד רותם
¶
אני רוצה שזה יהיה חשש ממשי לפגיעה בשלום הציבור. שלום הציבור זה משהו מאוד כללי. כל מה שביקשנו זה לכתוב חשש ממשי.
רביד דקל
¶
סחר בסמים, מעורבות של הנדון בסחר בסמים יכולה לפגוע בשלום הציבור. העובדה שהנדון הוא עבריין, גם היא יכולה לפגוע בשלום הציבור.
רביד דקל
¶
אני חושבת שהמחלוקת בינינו היא האם אנחנו צריכים לעשות קונקרטיזציה של מישהו ספציפי ואני חושבת שהתיבה צריכה להיות יותר רחבה.
רביד דקל
¶
אני מבקשת להבהיר את דבריי. כאשר אני משתמשת בתיבה של שלום הציבור, הכוונה היא לפגיעה בלתי מסוימת, בעוד שהנוסח שמדבר על פגיעה בגופו או בחייו של הנדון או אדם אחר, זה משהו שלדעתי מכוון לפגיעה באדם קונקרטי, ספציפי, ולא תמיד אנחנו יכולים להצביע על חשש כזה קונקרטי.
אביטל מולד
¶
שלום הציבור היא הגדרה רחבה מדיי ולא ברורה. בית המשפט, כשהוא החליט שהנאשם ילך לבצע עבודות שירות, מן הסתם שקל את כל השיקולים.
היו"ר דוד רותם
¶
לא, הוא פנה לממונה כי הוא רוצה להחליט אם הוא מתאים או לא מתאים לשלוח אותו לעבודות שירות.
היו"ר דוד רותם
¶
איך הוא ידע? זה לא באותו תיק בכלל. זה בתיק אחר. יש לנו גם כאלה שעושים עבודות שירות אחרי שהם היו חמש פעמים בכלא.
אביטל מולד
¶
אני אומרת שהשיקול של שלום הציבור הוא רחב מדיי ולא ניתן להגדרה. זאת אומרת, אם אנחנו יודעים שיש סכנה למישהו ספציפי או אפילו לקבוצה מסוימת, אז אפשר היה לומר שיש פגיעה בשלומו של אדם אחר אפילו ולא הגדרה רחבה שבעצם תכניס לחשש כל אדם וכל מועמד לעבודות שירות.
היו"ר דוד רותם
¶
את צודקת, ואז מה שיקרה זה שכאשר בית המשפט יקבל חוות דעת כזאת, יהיה כתוב שאנחנו לא ממליצים כי יש חשש ממשי לשלום הציבור, השופט ישאל את הממונה למה הוא מתכוון, ואז הוא יאמר לו שאולי הוא יגנוב שם, והשופט יאמר לו שלא יקשקש בראש. לא שאני מסכים עם זה, אבל זה יבוא להצבעה. יש את הנוסח שלהם ויש את הנוסח שמבקש להוריד את המלים "שלום הציבור" וזה יבוא להצבעה. אם זה יבוא היום להצבעה, החוק יחזור למשרד המשפטים לתיקון.
אלעזר כהנא
¶
גם היום כאשר אנחנו בוחנים דברים כאלה, חלק מהדברים, מעט יחסית, מועברים למשטרה לקבלת איזושהי חוות דעת והעבירות שהן לא עבירות של פגיעה בגוף או בחיים, הן גם עבירות שנשקלות. אם יש איזשהו חשש ממשי לפי המידע שיש שהוא יעסוק בגניבה או בהונאה, זאת גם סיבה מבחינתנו לכתוב בחוות הדעת שהוא מסכן את שלום הציבור.
היו"ר דוד רותם
¶
אתם נותנים חוות דעת שצריכה להיות חוות דעת תעסוקתית. דהיינו, האם אתם יכולים למצוא לו מקום עבודה, האם האיש הזה בריא ויכול לעבוד.
אלעזר כהנא
¶
זאת לא המשטרה. אני מדבר עכשיו על המשטרה. אמרתי שהשיקול הזה הוא שיקול שאנחנו בהחלט לוקחים אותו היום בחשבון.
אלעזר כהנא
¶
הסעיף הזה, החלק השני שלו הוא באותם מקרים מיוחדים כאשר יבואו אלינו ויבקשו את חוות הדעת והיא תתייחס לנושא הזה. על זה אנחנו אמורים לדבר.
היו"ר דוד רותם
¶
בוא נאמר שאם המלים "לשלום הציבור" יישארו, על זה תדברו. אם המלים "לשלום הציבור" לא יישארו, אתם תוכלו לומר רק אם יש פגיעה בחייו או בגופו של אדם אחר, והאדם האחר לא חייב להיות אדם ספציפי.
אלעזר כהנא
¶
בדיוק לכן אני מעלה את זה. כיוון שנקרא לזה שיקול הדעת שלנו, לפחות היום, הוא כן לוקח בחשבון את שלום הציבור ונראה לי שעבירות של גניבה לפעמים הן עבירות חמורות של גניבה, הונאה ועוד הרבה מאוד עבירות שאינן פגיעה בחיים או בגוף, אבל השאלה האם הן לא שיקול מספיק מכריע לאדם שיש לו כבר עבר משמעותי בתחום הזה ויש מידע שהוא ממשיך לעסוק בזה גם עכשיו. השאלה האם זה לא משהו שצריך לשקול אותו לפני שמאשרים לו לצאת החוצה ולרצות את עונשו.
איילת טל
¶
זה ממש לא הכיוון שאליו אנחנו התכוונו. אנחנו כיוונו בדיוק למקרים בהם אנחנו חוששים או לשלומו של אותו אדם או למי שסביבו, שזה לא אדם קונקרטי ואלה כל המקרים בהם יש למשטרה מידע לגבי האיש הזה.
היו"ר דוד רותם
¶
אני מציע שתשבו עם הפרקליטות ועם משרד המשפטים כאשר אתם באים להסביר לי חוק כך שלפחות תדברו בלשון אחת, כי אלעזר כהנא אומר בניגוד למה שאת אומרת ורביד דקל אומרת בניגוד למה שאת אומרת.
יוכי גנסין
¶
נחיה במציאות והמציאות היא שעבודות שירות נועדו לאפשר לאדם לעבוד במקום שעבודות השירות לא מאפשרות לו להמשיך לפעול פעילות עבריינית בזמן שהוא עושה עבודות שירות. אם מדובר באדם שהוא חבר משפחת פשע, יש לי בהחלט עניין שהוא לא ירצה עבודות שירות במקום ציבורי שכאשר ינסו לפגוע בו או שהוא ינסה לפגוע באחרים, בדרך תירצח גברת שהיא בלתי ידועה.
היו"ר דוד רותם
¶
מותר לחוקק בניגוד להחלטות של בית המשפט העליון. השופט ברק אמר יותר מפעם אחת שאין דבר כזה שנקרא עוקף בג"ץ כי זה תפקידו של המחוקק. אם בית המשפט לא הבין אותי, תסביר לי מה אתה מתכוון. אין לי בעיה עם זה.
יוכי גנסין
¶
לכן המטרה היא לא למנוע מאדם שהדבר היחידי שהוא רוצה לעשות שכאשר הוא עובד עבודות שירות יגנוב מכונית אחת. לא זאת הכוונה. עם כל הכבוד, בעניין הזה אני לא מסכימה עם המשטרה. הכוונה היא למנוע מצב שעבודת השירות תמשיך להיות פלטפורמה בידי עבריין שהוא עבריין רצידיביסט - וזה בדיוק מה שאדוני אמר קודם – שעבודות השירות יכולות לשמש פלטפורמה או לארגון הפשיעה או לעבריינות שהיא עבריינות ממשיכה ומשמעותית. זאת הכוונה. בנוסח הוועדה כתוב שרק אם יש חשש לפגיעה באדם אחר.
יוכי גנסין
¶
אדם זה לא ציבור אלא זה אדם. אני מופיעה בתיקים האלה, בין היתר כולל בבית המשפט העליון ולכן יש לי ניסיון. אם קיבלתי עכשיו חוות דעת משטרה ויש לי מידע מודיעיני שאדון אסי אבוטבול רוצה עבודות שירות, מה יאמר הממונה לשיטת הנוסח של הוועדה?
היו"ר דוד רותם
¶
הממונה יאמר שהוא יכול לספק לו מקום עבודה בבית חולים, אבל יש חשש שמכיוון שהוא הורשע בחברות בארגון פשע, יירו בו ויפגעו באנשים אחרים, ולכן אדוני השופט, תחליט אתה אם אתה לוקח את זה על אחריותך.
היו"ר דוד רותם
¶
אדם אחר, לא אדם מסוים אלא אדם אחר. לא חשוב לי מי האדם. אמרתי שזה לא צריך להיות שאני יודע שהוא הולך לפגוע בזלדה או במישהי אחרת, אבל שלום הציבור, כמו שאתם רוצים, זה משהו אחר לגמרי. שלום הציבור, זה כמו שאמר אלעזר כהנא, גם אם הוא גנב ואת זה אני לא אתן לכם. אני לפחות לא אתן לכם, אבל יכול להיות שחבר הכנסת אופיר פינס כן יסכים לזה.
היו"ר דוד רותם
¶
בגופו של הנאשם או של אחר. טוב לך? לא אדם אחד אלא אחר או אחרים. אם את רוצה אחר או אחרים, תכתבי את זה.
היו"ר דוד רותם
¶
הסטייט אוף מיינד שלי הוא שבית המשפט מחליט ולא הממונה. הממונה הוא כלי עזר לשופט כדי להחליט. הממונה בעצם הוא אדם טכני שצריך להתעסק בהשמת עובדים ולא לדאוג לומר לשופט שהוא אומר לו שהאיש הזה מסוכן כי יש ארבעה תיקים שהשב"כ חוקר אותם ומי יודע לאן נגיע. מה שהשופט לא יכול לקבל כדין, הוא לא יכול לקבל גם בעקיפין דרך הממונה. זה הסטייט אוף מיינד שלי. לכן לא הממונה יקבע אם האיש מסוכן. אני לא רוצה שבדרך האחורית יכניסו לבית המשפט שלא ייתן לו כי הפרקליטות לא הצליחה לשכנע את השופט שלא מגיע כאן עבודות שירות והשופט אומר שהוא רוצה לקבל חוות דעת. אני לא רוצה שהממונה ישלים את העבודה.
היו"ר דוד רותם
¶
את יכולה להביא את המידע הרלוונטי. הממונה יכול לקחת בחשבון רק את אותם דברים שאת כפרקליטה יכולה להציג לשופט בשלב הטיעון לעונש.
היו"ר דוד רותם
¶
אני חושב שכן ואתם חושבים שלא. מותר לכם להביא את ההצעות שלכם ואני אצטרך להצביע עליהן.
רביד דקל
¶
מותר להסביר מדוע אני חושבת שזה לא אותו מישור? כאשר הפרקליט בא לפני בית משפט פלילי, הוא מוגבל על פי חוק סדר הדין הפלילי. כאשר הממונה, שהוא רשות מינהלית, מגבש את חוות דעתו, הוא פועל כרשות מינהלית במסגרת הכללים של המשפט המינהלי. ככזה באמת שיקול הדעת שלו, כמו ששינינו את הנוסח הממשלתי בהתאם לניסוח של הוועדה, שיקול הדעת שלו מוגבל בשני קריטריונים יחידים שהוא יכול לשקול, התאמה פונקציונאלית והתאמה מבחינת שלום הציבור וכולי.
התשתית הראייתית שעל סמכה הוא מגבש את חוות הדעת, כמו כל רשות מינהלית אחרת שקיימת במדינת ישראל, היא לא צריכה להיות מסויגת במובן הזה שאומרים לו שלצורך השיקול הזה אתה מתחשב בדברים אלה ואלה, ואומר למה. ככל שאדוני מגביל את היכולת שלו לעיין בתשתית ראייתית מינהלית לצורך גיבוש ההחלטה שלו, הוא לא מסוגל היום לחשוב על הדברים הרלוונטיים שיכול הממונה להתרשם מהם והם חשובים לצורך גיבוש חוות הדעת שלו.
אני יכולה לתת לאדוני דוגמה. הנוסח הזה הוא שיפור של הצעות הוועדה שלפיהן שינינו את הנוסח כאשר למשל אחד השיקולים שהממונה לא יכול להתחשב בהם הוא העבירה בה הוא הורשע. ברגע שאדוני נוטל מהממונה את האפשרות להתרשם מעבירה בה הוא הורשע, אנחנו יכולים להעלות על דעתנו איזשהו כתב אישום בו הורשע אותו נדון, שכולל שמונה אישומים של הכאת קטינים בנסיבות שונות ומשונות, האם זה לא מידע רלוונטי בפני הממונה שידע שאסור לשים אותו במקום בו נמצאים קטינים?
היו"ר דוד רותם
¶
לא. אל תתבלבלי. מותר לממונה לקחת את זה בחשבון כאשר הוא שם אותו, אבל אסור לממונה לכתוב שבגלל שהוא הורשע בשמונה עבירות של תקיפת קטינים, הוא לא חושב שהוא ראוי.
היו"ר דוד רותם
¶
הדבר צריך להיות מאוד פשוט. גם שופט כשהוא בא לגזור את הדין, בינינו, אם זה היה תלוי בי לפני ארבעים שנים, הייתי אומר שתתנו לשופט את כל ההרשעות הקודמות שיש לו, את כל התיקים שתלויים ועומדים נגדו ואת כל מה שיש בעולם כי בסופו של דבר אני רוצה שהשופט ינקה את הרחובות, דבר שאף אחד אחר לא מצליח לעשות. אבל בא החוק ואמר לא, יש דברים שמותר לך לגלות לשופט ויש דברים שאסור לך לגלות לשופט. לא אתן לכם להכניס בדרך עקיפה את מה שאסור לשופט לדעת. ברגע שהממונה כותב שהאיש מסוכן לציבור, השופט ישאל למה, ואז יאמרו לו שהוא שותף במשפחת פשע.
רביד דקל
¶
אני מאוד מקווה שהממונה לא כותב את זה ולא זאת הכוונה. בפירוש אין כוונה שחוות הדעת תהיה איזשהו מסך שקל להרים אותו ולהתרשם ממידע שלא אמור להיות בפני בית המשפט לפני שהוא גוזר את הדין, אחרי הכרעת הדין.
תמר בורנשטיין
¶
נאמר קודם שאם הוא אומר שהוא מסוכן בגלל שהוא גנב משהו, אתם רוצים שבית המשפט ישאל אותו למה הוא מסוכן.
רביד דקל
¶
בית המשפט מוגבל מבחינת הכלים המקצועיים שלו שהוא צריך ולכן הוא צריך להסתמך על תסקיר שירות מבחן במובנים מסוימים וגם על חוות דעת של הממונה לצורך העניין הזה של עבודות שירות. אין כוונה שחוות הדעת הזאת תכלול בתוכה מידע שבית המשפט לא יכול להתרשם ממנה. אם הוא צריך לעבד את זה בדרך של פרפראזה כזאת או אחרת, ברור שכך זה צריך להיות, אבל כאשר אנחנו כותבים בחוק, המשמעות היא שמה שאנחנו כותבים בחוק שזה למעשה איזשהו הסדר מינהלי בתוך ההסדר הפלילי כאשר בהסדר המינהלי אנחנו לא יכולים להגביל את התשתית ממנה הממונה יכול להתרשם כי ההחלטה שלא תהיה שגויה ומי שישלם את המחיר של החלטה שגויה של הממונה זה יכול להיות הנאשם אבל בעיקר הציבור.
היו"ר דוד רותם
¶
הנאשם בשלב זה בינתיים במדינת ישראל הוא חלק מהציבור. גם לנאשם יש זכויות ולכן מנעו מכם להביא לשופט מידע והמידע הזה לא ייכנס בעקיפין. מה שיכול הממונה לכתוב זה שעל פי המידע שברשותו הנאשם הזה לא יכול לעבוד בפנימייה לבנות, הוא לא יכול לעבוד באכסניית נוער, ובזה נגמר הסיפור.
רביד דקל
¶
לדעתי הוא לא צריך לכתוב את הדבר הזה אלא הוא פשוט צריך לקבוע מקום שהוא כן מתאים למגבלות של הנאשם.
היו"ר דוד רותם
¶
אין שום בעיה אבל כבר עברנו על הרשימה הזאת וראינו שיש מקומות שאין להם בעיה להעסיק לא עברייני מין ולא אחרים, ואין להם בעיה להעסיק את כל הרשת של הפושעים במדינת ישראל ואני תמיד הרי אשאל את הממונה למה לא שמת אותו באחד מהמקומות האלה, ומה הוא יענה לי? כי לו יש ידיעות אחרות עליו. את זה אני לא רוצה.
רביד דקל
¶
אדוני מדבר על מצב בו הממונה מציע מקום עבודת שירות ספציפי ובית המשפט שואל אותו למה לא במקום אחר?
היו"ר דוד רותם
¶
לא. החשש הגדול שלי הוא שהממונה אומר שהאיש לא מתאים לעבודות שירות כי יש לו כל מיני מידעים ודברים מינהליים וזה כאשר יש מקומות, ראינו ברשימה, שאין להם שום בעיה להחזיק גם עברייני מין.
היו"ר דוד רותם
¶
מה שמטריד אותי, הסברתי לכם יותר מפעם אחת. אני לא מוכן שתכניסו לבית המשפט מידע בדרך עקיפה, מידע שבית המשפט לא יכול לקבל אותו במישרין. כאשר אתם מתייחסים לפגיעה בגופו של אדם זה או אחר – ולא איכפת לי, תכתבו אחר או אחרים – אני מקבל את זה, אבל פגיעה בשלום הציבור זה הרבה יותר מדיי רחב כדי שאני אאפשר את זה. לפחות אני, אבל יושבים כאן שניים מחבריי ויש להם רוב עלי והם יכולים להצביע נגדי ותאמיני לי שהם אוהבים לעשות את זה.
אופיר פינס-פז
¶
רק בוועדה למינוי שופטים אתה כזה גיבור? לא חשבתי שתהיה גיבור. אתה יושב-ראש הוועדה כאן, למה נתת להם ללכת רברס? עברנו כבר את החוק.
היו"ר דוד רותם
¶
אני פתחתי את הישיבה בזה שכבר נזפתי ואמרתי להם שאם היום זה לא ייגמר, זה יידחה עד אחרי הפגרה.
רביד דקל
¶
הצעת החוק היא ממשלתית. קיבלנו הערות בוועדה והגשנו שלשום לוועדה נוסח שהוא נוסח שמטמיע חלק ניכר מהערות הוועדה. לכן אנחנו עכשיו מבקשים לעבור על הנוסח, לקבל פידבק מהוועדה לגבי הדברים.
היו"ר דוד רותם
¶
אני מציע שהיועצת המשפטית אחר כך תשב עם רביד דקל. אני חושב שחבר הכנסת פינס צודק. אנחנו ניקח נוסחים ונצביע עליהם. דיונים כאלה ייפסקו. נעשה את זה הרבה יותר מקוצר.
אנחנו עוברים לסעיף 51ב(2). נקרא את הנוסח שאתם מציעים.
אופיר פינס-פז
¶
אדוני היושב-ראש, מתי סופיות הדיון הזה? אנחנו הרי דנו בסעיפים האלה. הכרענו בהם. אני לא מבין מה אתם עושים.
היו"ר דוד רותם
¶
לא, יש להם כי לא הצבענו. יש להם אובר-רולינג. הם באים ואומרים שמה שאנחנו הצענו להם, לא נראה להם.
אופיר פינס-פז
¶
סיכמנו שאתם תשבו עם היועצת המשפטית רק על הניסוחים ברמה המקצועית-טכנית אבל לא ברמה המהותית.
היו"ר דוד רותם
¶
כאן עשינו את השינויים. עזבו, אני לא רוצה להיכנס לוויכוח הזה. אנחנו עכשיו עובדים על הנוסח שלכם. אנחנו בסעיף 51ב(2). "לצורך שקילת השיקולים המנויים בסעיף קטן (ב1) רשאי הממונה לבחון בין היתר את". מה זה בין היתר? מה אתם רוצים להכניס ב"בין היתר"?
יוכי גנסין
¶
זה נוסח שמשאיר אפשרות לממונה להתרשם גם מדברים אחרים שאנחנו היום לא יכולים להעלות על דעתנו.
יוכי גנסין
¶
כן, אנחנו רוצים. אחרי שאנחנו מקיימים דיון בוועדה, מתקיימים גם דיונים אצלנו במחלקה עם משרד המשפטים, עם מחלקת בג"צים, עם המשטרה וכולי.
היו"ר דוד רותם
¶
אני רוצה להבין. אם הייתי מצביע בישיבה הקודמת, מה הייתם עושים? הייתם חוזרים אחר כך ואומרים שקיימתם דיונים נוספים?
היו"ר דוד רותם
¶
מה שיקרה עכשיו זה דבר מאוד פשוט. אנחנו עכשיו נשב ונעלה את זה להצבעה, ואם למשל המלים "בין היתר" לא יאושרו לכם, אתם תמשכו את החוק.
היו"ר דוד רותם
¶
בואו נעשה את זה בשנייה אחת ונגמור את הסיפור הזה, ואני אומר לך למה. תשכנעו אותנו למה צריך את "בין היתר", אני אצביע על הסעיף הזה ואני חושב שיש נגדו רוב. קחו את החוק בחזרה ותעשו מה שאתם רוצים. אין לי עניין לדון בזה עשר שעות כדי שבסוף תמשכו את החוק.
יוכי גנסין
¶
יש כל מיני פרטי מידע שלא מנויים כאן בסעיף ושהם יכולים להיות מאוד רלוונטיים, כמו למשל מכתב של נפגע העבירה שמבקש לומר לממונה על עבודות השירות שהמקום אליו הוא מתכוון לשלוח את האדם לרצות את עבודות השירות שלו, הוא ליד הבית שלו והוא מבקש למנוע את האפשרות שהנדון יהיה שם.
היו"ר דוד רותם
¶
הממונה ישקול. מה המקצועיות של הממונה לשקול את הדברים האלה? אתם חושבים שאנחנו מטומטמים? ואם כן, כדאי שאתם תבינו שאנחנו גם מכירים את המטריה הזאת. מה היכולת של הממונה לשקול את הדברים האלה? עם כל הכבוד, הוא קצין בשירות בתי הסוהר וקצין בכיר בשירות בתי הסוהר ואני מעריך אותו.
יוכי גנסין
¶
בסעיף ב(2) מונים למעשה את הדברים שהוא יכול להתרשם מהם כדי להפעיל את שיקול הדעת שמנוי בסעיף ב(1).
אופיר פינס-פז
¶
אני רוצה להציע הצעה לסדר. אני חושב שמה שאתם עושים זה בלתי נסבל. אני אומר לכם שאני יכול להציע לחברי דוד רותם ולומר לו שאני כיושב-ראש ועדה לשעבר או גם בוועדות אחרות לא הייתי מקבל את זה שפותחים את הדיון מחדש על נוסח שלכם. זה סוף העולם שמאלה. לא הייתי עושה את זה. ישבנו כאן בלי סוף - יוכי, את לא היית בדיונים – התקדמנו, הכרענו, היינו כאן ארבעה חברי כנסת ואני חושב שבסך הכל לא היו חילוקי דעות גדולים. עבדנו על הנוסח של הוועדה בהסכמה. לוקחים את הנוסח ובאים עם נוסח אחר לישיבה שהייתה אמורה להימשך, לפי הניסוח של היושב-ראש בישיבה האחרונה, עשר דקות. אני לא מסכים לפארסה הזאת, אני מצטער.
חבר הכנסת רותם, אם אתה רוצה לנהל את זה, בסדר גמור, זה עניינך, אבל אני לא משתתף בדבר הזה. אני מוכן להשתתף רק בפרק האחרון שעדיין לא הוכרע.
היו"ר דוד רותם
¶
לא, על הסעיף הזה. לפחות אני לא חושב לקבל את השינויים שהמדינה מבקשת. יכול להיות שהם ימשכו את החוק, ואם זה כך, למה לי לבזבז את זמני? אני רוצה לדעת, אם אני מצביע ואנחנו לא מקבלים את התיקונים שלכם, אתם מושכים את החוק?
היו"ר דוד רותם
¶
יש לי הצעה. אני אפסיק את הדיון. אתם תשבו עם היועצת המשפטית של הוועדה, לא היום. אני אעביר לה את כל ההערות שאני חושב שצריכות לעסוק בנוסח שלכם ואז או שתגיעו אתה להסכמה או לא. היא תעביר אלי את הדברים ואני, או שאני אסכים או שאני לא אסכים. לאחר מכן אני אעביר את זה גם לחברים האחרים ואז נקיים את הדיון. אין טעם שעכשיו ננהל את הוויכוח.
היו"ר דוד רותם
¶
אתם תסבירו. היו דברים בהם שכנעתם אותנו. מה שקורה עכשיו זה שאנחנו בעצם עוברים על אותם סעיפים שוב ואת משכנעת אותנו בדברים אחרים.
רביד דקל
¶
כן, אבל אם אדוני מבקש שאנחנו נשב ונעשה איזשהו דיאלוג, אני רוצה להסביר למה כאן "בין היתר" יכול להיות שנסכים לעדן. זה משהו שהוא נתון למשא ומתן.
יוכי גנסין
¶
הורידו את המילה "עבירה". איך אפשר להתעלם ממה שהוא עבר? גם הורידו את "בין היתר" וגם הורידו את "העבירה".
היו"ר דוד רותם
¶
בית המשפט לא יודע במה הוא הורשע? אני צריך את הממונה לצורך זה? אני לא מבין. תסבירי לי למה צריך הממונה לשקול את העבירה בה הוא הואשם.
יוכי גנסין
¶
אדם רוצה להיות מועסק במקום פרטי. הוא צריך לנהל משא ומתן ולומר שלמשל הוא יביא את פלוני אלמוני. הוא צריך לומר לו את מי הוא הולך להביא אליו.
היו"ר דוד רותם
¶
יוכי, כל מה שאת אמרת עכשיו, כולו תורה משמים אלא שהוא לא לעניין ואם את לא מבינה למה, אני אסביר לך למה ואעשה זאת לאט כדי שתביני.
הדבר הוא מאוד פשוט. הממונה צריך לתת לבית המשפט חוות דעת האם האיש הזה מסוגל מבחינה בריאותית, מבחינת העבודה, לבצע עבודות שירות.
יוכי גנסין
¶
הוא צריך למצוא לו מקום מתאים. יש לו לצורך העניין 62 מקומות עבודה, תניח שזה המצב, אז הוא לא צריך לראות אם האדם הזה מתאים לבית אבות או לגן ילדים, למוסד לנוער חסוי?
היו"ר דוד רותם
¶
תאמיני לי שהבנתי עוד לפני הדברים שאמרת כי הרי רביד טענה את אותן טענות גם בפעם הקודמת. אתם לא צריכים לחזור שלוש פעמים על הדברים.
היו"ר דוד רותם
¶
מותר לחלוק על היושב-ראש ובדרך כלל זה גם רצוי. כאשר הממונה הולך לחפש מקום עבודה, הוא יודע מה מקום העבודה. נניח שאני הורשעתי בחברות בארגון פשע, לפי הרשימה לבתי אבות אין שום בעיה עם ארגוני פשע.
היו"ר דוד רותם
¶
אני לא יודע. אני מסתכל על הטבלה שמפרטת את דרישות המעסיקים. אין להם בעיה בבתי אבות עם שום דבר. כך גם בבתי תמחוי.
יוכי גנסין
¶
אם האיש מעל בכספים, עכשיו הוא ישלח אותו לנהל ספרים באיזה מפעל. לגבי השיבוץ, הוא צריך לדעת במה הוא הורשע.
היו"ר דוד רותם
¶
תסלחו לי, או שאני לא מבין או שאני לא יודע לקרוא חוק או שאתם מנסים להסביר לי שאני לא יודע לקרוא חוק. הממונה יודע במה הנאשם הורשע וגם השופט יודע והכל טוב ויפה. הוא הרי מקבל את גזר הדין.
היו"ר דוד רותם
¶
אתם מוכנים לתת לי לסיים את דבריי? אם אתם לא נותנים לי זכות דיבור, אני לא אתן גם לכם את זכות הדיבור. אין לי בעיה. לממונה מותר לדעת. השאלה רק אם הוא רשאי לבחון את ההרשעה כנימוק לזה שהאיש מתאים בעבודות שירות. אין ספק שהוא צריך לדעת במה האיש הורשע ולפי זה הוא צריך לבחור לו מקום עבודה. לפי הנוסח שאתם כותבים, כדי לקבוע התאמה לעבודות שירות, הממונה יכול לומר שמכיוון שהוא עבריין מין, הוא לא נותן לו עבודות שירות. לזה אני לא מסכים. זה מה שכתוב.
יוכי גנסין
¶
אני מנסה להבין. אתה אמרת קודם שאתה לא מבין ואני חייבת להודות שגם אני לא מבינה.
הממונה לא שוקל האם הוא מתאים לעבודות או לא מתאים לעבודות שירות. זה בית המשפט מכריע. אבל במסגרת חוות הדעת שהוא מביא לבית המשפט, הוא צריך לבחון את מידת ההתאמה שלו לשורה של מקומות.
היו"ר דוד רותם
¶
בסעיף (ב1) כתוב: "בבואו לשקול את התאמתו של הנאשם, רשאי הממונה". את אומרת לי בסעיף (ב2) ש"לצורך שקילת השיקולים המנויים בסעיף קטן (ב1)", הוא גם ישקול את העבירה. זאת אומרת שכאשר הוא בא לקבוע את ההתאמה לעבודה, הוא שוקל באיזה עבירה הורשעתי.
יוכי גנסין
¶
אם הוא עבריין מין, אדוני מסכים שאם יש מוסד של קטינים, הוא לא ילך לשם. נניח הוא הורשע במעשה מגונה בקטין, הוא לא יכול לעבוד בבית ספר. לכן הוא צריך לדעת במה הוא הורשע. לכן זה צריך להיות כתוב.
היו"ר דוד רותם
¶
אין לי בעיה, אבל אני לא מוכן שהוא ישקול את זה לצורך התאמה. את רוצה לכתוב בסעיף איזה מידע הוא יקבל? הוא יקבל מידע מכאן ועד הודעה חדשה אבל לא יכול להכניס את זה לשיקולים אם הוא מתאים או לא מתאים לעבודות שירות.
היו"ר דוד רותם
¶
לא. הוועדה הורידה ולא היועצת המשפטית. היה על זה דיון כאן והוסכם להוריד את זה מסיבה מאוד פשוטה כי זה לא לצורך שקילת התאמתו לעבודות שירות אלא זה לצורך המקום בו הוא יבצע את עבודות השירות. במלים "לצורך שקילת השיקולים המנויים בסעיף (א1)" – את מחזירה אותי להתאמה. אתם לא יכולים לשחק עם זה.
רביד דקל
¶
אני רוצה לראות אם אני מבינה את אדוני כדי שאוכל אחר כך לשפר את הנוסח ומתאימה אותו לכוונות של אדוני. למעשה כאשר אנחנו קוראים את פסקה (1) של סעיף (ב), אנחנו רואים שכתוב שם שחוות הדעת כוללת בחינת התאמה, שאחר כך בסעיף קטן (ב1) אומרים איזה שיקולים לצורך ההתאמה אפשר לשקול.
רביד דקל
¶
אחר כך בסעיף קטן (ב2) כתוב לצורך השיקול הספציפי הזה בחוות הדעת, הקטע הספציפי הזה בחוות הדעת שמדבר על התאמה, לגביו אפשר להפעיל את שני השיקולים, הוא יכול להתרשם רק מהרשימה שנמנית בסעיף קטן (ב2).
רביד דקל
¶
אדוני מבקש להנחות את הממונה שלצורך השיקול הספציפי של התאמה הוא מוגבל בדברים שהוא יכול להתרשם מהם, ולצורך השיקולים האחרים של סוג העבודה וכולי, מקום העבודה, ההגבלה הזאת לא קיימת.
היו"ר דוד רותם
¶
מקום העבודה. יש לו הרבה יותר מידע, בוודאי שכן. אני לא רוצה שהוא ייקח פדופיל ויכניס אותו לעבוד בפנימיית נוער. אני גם לא רוצה שיכניסו תוקפי קשישים למרכזי יום לקשיש. זה בסדר, אבל זה לא שייך להתאמה.
אביטל מולד
¶
אם יורשה לי להתערב בדיון החשוב הזה. גם לעניין ההשמה, בוודאי שצריך לעשות הבדל בין ההתאמה להשמה כי היום יש בלבול וההשמה הופכת לבחינה של ההתאמה. גם לעניין ההשמה צריך לדון בדברים שרלוונטיים כי אם אנחנו נחשוף את הממונה למידע רחב מאוד, מן הסתם זה ישפיע גם על בחינת ההתאמה. צריך גם לעניין הזה לקיים דיון נפרד.
איילת טל
¶
לפעמים כאשר אתה חושב שאתה מועיל למישהו, אתה פוגע בו. יכול להיות אדם שאין לו למשל הרגלי עבודה, הוא לא עבריין מין, הוא לא ממשפחת פשע, הוא למשל אדם מסומם.
איילת טל
¶
לפעמים כאשר אתה רוצה להועיל למישהו, אתה בסוף יוצא פוגע בו. כאשר אתה ממליץ על אדם מסוים – ונתתי את הדוגמה של אדם שאין לו הרגלי עבודה – אתה שם אותו בעבודות שירות כשהוא לא יכול לעמוד בזה, מהר מאוד הוא יתגלגל לכלא. אותו הדבר לעניין של אנשים שלא מתאימים מסיבות שלמשל – שוב אני אקח דבר עליו דיברנו – איזשהו עבריין מין, לא משנה אם זה בעבירה זאת או אחרת, שנניח אתה לא מיידע את המעסיק, אתה אומר שאת האיש הזה תשים במקום מסוים, והדברים מתגלים אחרי גזר הדין למעסיק ומהר מאוד הוא אומר שהוא לא מוכן ואתה מעביר את האיש למעסיק אחר שגם הוא אומר שהוא לא מוכן.
אני לא באה להיכנס למקרה קונקרטי אלא אני אומרת שצריך לקחת את המציאות הזאת בה נמצא עובד השירות. זה לא כלא שבו שירות בתי הסוהר, לא חשוב איזה אסיר, צריך לפתוח את השערים שלו ולקבל אותו ולמצוא לו את המסגרת המתאימה.
היו"ר דוד רותם
¶
את יכולה לספר לי על מקרה אחד בו אתם שלחתם מישהו לאתר הנצחה ואחר כך כאשר התברר שזה עבריין מין דחו אותו? הרי אתם נתתם לנו טבלה לגבי מי מוכן לקבל ומי לא. בטבלה הזאת כתוב נניח שאתרי הנצחה מוכנים לקבל עברייני מין, סמים, תקיפה חמורה, רכוש, תקיפה סתם, תקיפת שוטר. הכל הם מוכנים לקבל.
היו"ר דוד רותם
¶
לכן זה לא קשור בכלל להמלצה של בית המשפט. אתם תיקחו את עבריין המין הזה ותשלחו אותו או לבית אבות, או לבית תמחוי, או לשירות בתי הסוהר, או לאתרי הנצחה, או לכיבוי והצלה.
דניאל אקוקה
¶
הטבלה שמובילה את היושב-ראש מתארת מצב של עבירה ביחס למקום העבודה. אכן נכון, רואים שם במבט אחד שרוב המעסיקים הם לא מעונינים להעסיק את עברייני המין ועברייני הסמים. עברייני המין שמופיעים שם, אני רוצה להדגיש, מדובר בעברייני מין שרמת המסוכנות שלהם היא נמוכה. ידוע לנו שאם אני פונה לכל מעסיק אחר ואני אומר לו שמדובר באדם בעל רמת מסוכנות בינונית-גבוהה, הוא יסרב לקבל אותו.
דניאל אקוקה
¶
שהוא יבצע עוד עבירת מין, שתהיה סכנה שהוא יתפרץ על מישהו. אנשי מקצוע קובעים את זה ולא אני. במקום שרמת המסוכנות היא נמוכה, אלה האנשים שלנו.
היו"ר דוד רותם
¶
אני מפסיק את הישיבה. לכו, תעשו שיעורי בית ותביאו לי טבלאות אמיתיות. אתם אמרתם, לא אני. אני לא המצאתי את הטבלה הזאת. אתם שלחתם לי אותה. אז תכתבו לי שמה שכתבתם כאן, התכוונתם לכך והתכוונתם אחרת. אני רוצה את כל הפרשנות מראש, לפני שאני מקיים את הדיונים.
תודה. הישיבה הזאת מסתיימת.
הישיבה ננעלה בשעה 10:00