PAGE
15
ועדת המדע והטכנולוגיה

8.7.2009

הכנסת השמונה עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב ראשון









פרוטוקול מס' 9
מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה

יום רביעי, ט"ו תמוז תשס"ט (8 ביולי 2009), שעה 09:00

המשבר בהיי טק – היערכות לקראת דיוני התקציב

מאיר שטרית – היו"ר

אברהם מיכאלי

שר המדע והטכנולוגיה דניאל הרשקוביץ

יוסי סמולר – מנהל תכנית החממות הטכנולוגיות, משרד התמ"ת

ד"ר שאול פריירייך- סגן המדען הראשי, משרד התמ"ת

אייל ימין – ועד עובדים, משרד התמ"ת

מוטי סיבוני – ועד עובדים, משרד התמ"ת

יוסי שוחט – ועד עובדים, משרד התמ"ת

לידיה לזנס – סגנית המדען הראשי, משרד התמ"ת

איציק בן עמי – משרד המשפטים

אהוד נסימיאן – משרד המשפטים

שלמה וקס – איגוד תעשיות האלקטרוניקה

ד"ר שלמה מרקל – חברת ברוקום העולמית

רמי גוזמן – רמי גוזמן יזום

איתי זנדבק – מנהל פלטוניקס

שני מיכל הוד פלג – סמנכ"ל שיווק

שרון כהן אופיר – חברת אדוונטק

יהודית סויסה – חברת איירוקס

יוסי פלר – חברת תבונה מילניום

אידו שטיינברגר – מכירות מל"ם

יהודה זיסאפל – רד תקשורת

גוטמן מוטי – מנכ"ל

יובל אשל – ג'יגה זמן אמת

גלעד רבינוביץ- חברת EDS
משה בר שלמה – חברת נס

יוסי שובל - אינטל ישראל

שמעון אלון – חברת ברודקום

משה אלון – מועדון 3C
אסתר פפר – לשכת מנתחי מערכות מידע בישראל

שי זנדני – לשכת מנתחי מערכות מידע בישראל

דורית כהן – לשכת מנתחי מערכות מידע בישראל

יעקב נבות – לשכת מנתחי מערכות מידע בישראל

יצחק מלאך – לשכת מנתחי מערכות מידע בישראל

יפעת אדורם – איגוד קרנות הון סיכון

אהרון מנקובסקי – איגוד קרנות הון סיכון

ישע סיוון – איגוד האינטרנט הישראלי

נפתלי ארנון – המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי

פרידה סופר – המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי

עוזיה גליל – המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי

רוני דיין – אלביט מערכות

חיים רוסו – אלביט מערכות

מוריס אור טס – המועצה הלאומית למחקר ופיתוח

עודד אברמסקי – המועצה הלאומית למחקר ופיתוח

ד"ר זלינה גרשון

יגאל ארליך – קרן הון סיכון יוזמה

שגיא דגן – משרד ראש הממשלה

רחל יעקובי – בנק ישראל

שי צור – בנק ישראל

ליאוניד בקמן – האוניברסיטה העברית

דוד שם טוב – הטכניון

מיקי רודה – סגן נשיא לפרויקט צמיחה

יוסי טור כספא- חממה NGT
רחמים לניאדו – הסתדרות כללית

עו"ד עודד עוז – לשכת עורכי הדין

אופיר שפיגל – לוביסט

עו"ד מלי פולישוק בלוך – יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה לשעבר

עמירם פורת – יועץ מחקר

ברוך גינדין – חברת גרטנר

יהודה קונפורטס – עיתון אנשים ומחשבים

אפי קוטק – נס ישראל

ענת לוי

נוגה לנגפור - חבר המתרגמים בע"מ

המשבר בהיי טק – היערכות לקראת דיוני התקציב

רבותיי אני פותח את ישיבת הוועדה. אני מברך את שר המדע שמגיע לישיבות הוועדה ועושה את זה לעיתים די תכופות ומביע את דעתו על הנושאים שעומדים על סדר היום של הוועדה. שיתוף פעולה בינינו ובין משרד המדע הוא חשוב ביותר בעיניי. מייצר גם סינכרוניזציה בין הממשלה ובין הכנסת, דבר שהוא בעיניי חשוב מאוד לצורך קידום העניינים. אני זימנתי את הדיון הזה לנוכח משבר שמתרחש בתחום תעשיית ההיי טק. הנתונים לפחות מצביעים על כך שהמשבר הוא לא משבר קל. על פי נתונים שניתנו על ידי תעשיית האלקטרוניקה והתוכנה מסתבר שמאז ספטמבר 2008 פוטרו מהתעשייה כ-7500 עובדים ועוד כמה עשרות אלפי עובדים מאז במעגלים המשרתים את תעשיית ההיי טק. הרי לא כל מי שעובד למען ההיי טק זה ההיי טק עצמו, יש המון תעשיות שמשרתות את תעשיית ההיי טק. לפי הערכות צפויים פיטורים של 10.6% עובדים שעוסקים בתעשיית ההיי טק. ועוד 32 אלף עובדים במעגלים המסייעים לתעשייה. אחת הבעיות במשבר היא גם העובדה שפרט לעניין של איבוד עבודה זה הירידה בשער של הדולר. כאשר הדולר נחלש ומכירות בחוץ לארץ הן בשקלים, והנתונים באמת מצביעים על נפילה דרסטית. גם במרכזי הפיתוח הבינלאומיים שנמצאים היום בארץ היו פיטורים. מרכזי הפיתוח עוברים לסין והודו. כל הכבוד לסין והודו, אני חושב שיש לנו יתרון יחסי בתחום זה. אז מעניין אותי באמת לדעת מה התחזיות של החברים שנמצאים בתעשייה. הנפילה ברווחיות היא מאוד משמעותית. ירידות בערכים שקליים בין 2007 ל-2008 בתעשיית ההיי טק על פי הנתונים שבידי מסתכמים ב-8.4 מיליארד שקל. זה שיעור של כמעט 10% בהשוואה לאחוז ב-2007. הפגיעה היא כתוצאה משער החליפין ומשפיע על התעשייה. זימנתי את הדיון הזה כדי לשמוע יותר מקרוב מהאנשים העוסקים בכך. מה דעתכם ניתן לעשות. מבחינתנו זה אחד המינרלים המרכזיים שיש במדינה הזו. הוא הוכיח את עצמו בייצוא הישראלי. חשוב לי לדעת מאנשים שעוסקים בכך מה ניתן לעשות. לפני שאני אתן להם רשות דיבור אני אתן את רשות הדיבור לשר המדע. אני רוצה להזכיר שהוקמה בוועדת הכלכלה שדולה להיי טק. ועדת הכלכלה לא צריכה להתעסק בהיי טק.

אנחנו צריכים להיות עם היד על הדופק בנוגע להיי טק. אין ספק שאחת הדרכים להתמודד עם המשבר הכלכלי העולמי בכלל ושוק ההיי טק בפרט זה זיהוי שווקים חדשים. זיהוי שווקים חדשים אני מדבר גם גיאוגרפית וגם תוכנית. דהיינו מבחינת התכנים שבהם אנחנו עוסקים. וזהו אחד הדברים העיקריים של משרד המדע והטכנולוגיה. בנושא זיהוי שווקים חדשים גיאוגרפים אנחנו משתדלים להרחיב את קשרי שיתוף הפעולה של מדינת ישראל עם מדינות נוספות. אמנם אנחנו עושים את זה ברמה הממשלתית, הסכמים בין מדינות, הסכמי מסגרת שאחר כך אנשים בשטח יוצקים תכנים לתוך ההסכמים האלה. אבל הסכמי המסגרת הם חשובים מאוד ואני יודע שכולם ערים למשלחת הנשיאותית שהיתה בשבוע שעבר לאזרבייג'אן. היתה שם חשיפה מעניינת. נחתמו כמה עסקאות ספציפיות בעיקר בתחום ההיי טק של חלק מאנשי התעשייה שהתלוו למשלחת. אפילו לנו הייתה טובת הנאה כי בפגישה שהיתה לי עם נציגות משרד המדע שם שנועדה לעסוק דווקא בשאלות אחרות אז התעוררו בעיות שיש להם נגיעה לאינטרנט ולמקורות מידע וכולי וכולי. וכבר ניצלנו את ההזדמנות כדי להעביר את זה לכמה אנשים שהיו במשלחת ונראה שזה לא רק שוק מתעורר, זה שוק חדש. אני באמת צופה עתיד רב לקשרים שלנו עם המדינות האלה. תחום נוסף שהוא באמת בתחום אחריותו של משרד המדע והטכנולוגיה זה התחום של החלל. סוכנות החלל הישראלית שהיא בעיקרה עוסקת בפן האזרחי של מה שקורה בחלל. מטבע הדברים הגבולות בין הפן האזרחי לפן הביטחוני הם מטשטשים. לכן אנחנו עומדים בקשר הדוק עם משרד הביטחון. בכל אופן סוכנות החלל הישראלית ומשרד המדע זה בעצם הכתובת ליצירת קשר בתחומים האלה והדברים נעשים ברמה לאומית והן ברמה מדינתית. לא ברמה פרטית. אין חברות פרטיות שמשגרות לוויינים אלא מדינות שמשגרות לוויינים. כאן יש ממש כמה פריצות דרך עם עתיד מאוד מבטיח. פה אנחנו יודעים כבר מזמן שהפוטנציאל לישראל הוא גבוה מאוד, פוטנציאל גבוה שהוא לא ממוצה. יש רק 7 מדינות היום בעולם שמוכרות בתחום החלל. כשאני מדבר על תחום החלל אני מכסה את כל הספקטרום מהשיגור, בכל הדברים האלה יש לנו יכולות מלאות, מהשיגור, יצור לוויינים ועיבוד המידע שמתקבל. יש רק 7 מדינות שמוכרות בתחום הזה. היקף המכירות בעולם היום הוא מעל 250 מיליארד דולר בשנה וזה עולה. ואגב השוק האזרחי תופס יותר ויותר מקום. ואם זה רק שבע מדינות הרי ברור שהפוטנציאל שלנו הוא גדול מאוד. המיצוי שלנו הוא ממש כמעט אפסי ואנחנו היום עוסקים ביצירת קשרים. אז אנחנו חתמנו בשלושה שבועות האחרונים כאשר יושב ראש הוועדה ואני חתמנו הסכם מאוד חשוב עם איטליה. בשבוע שעבר חתמנו הסכם מאוד חשוב עם קזחסטן. הדבר הזה משפיע על המון תעשיות בארץ. זה משפיע על התעשייה האווירית וגם על תעשיות אחרות בתחום האלקטרוניקה, אופטיקה, אלקטרו אופטיקה וכולי. לכן גם פה אנחנו צופים רבות. בנוסף לכך אנחנו משתדלים לדחוף תחומים נוספים שבהם יש לנו יתרון יחסי, תחומים שונים במדעי החיים שגם הם עתירי היי טק. אז הנה נראה שבמקביל למשבר יש זיהוי של שווקים חדשים, שווקים מתעוררים, ומתוך היכרות אמנם קלושה עם ענף ההיי טק בישראל אחד הדברים שמאפיין אותו שהוא בדרך כלל מאוד זריז ויודע להגיב לאתגרים חדשים. אני מקווה שמעבר הדברים האלה יעזרו לכם, למדינה ולענף ההיי טק לעלות ולתפוס שוב , אין ספק שזה התחום היחידי שיש לנו בו משאב אדיר.

תודה רבה לשר. רק שאלה אחת לברר, האם ניתן בתקופה זו שיש משבר היי טק לבקש או לגרום לכך שהמדענים הראשיים במשרדי הממשלה, באקדמיה, גם המשרד למסחר ותעשייה יכוונו השנה בגלל המשבר בענף ההיי טק יותר מענקי מחקר ואפשרות לפעול בהקמה של סטרט אפים. בתקופה של משבר אולי זו הזדמנות דווקא לעודד פתיחה של חברות חדשות וסטרט אפים חדשים. יש המון רעב בדור הצעיר לתחום ההיי טק. קרנות הון סיכון אני אומר בצער ואני מתכוון לקיים דיון בוועדה הזאת על קרנות הון סיכון שנהנות בארץ מתנאי מיסוי מאוד נוחים ואני אומר בצער רב שהם משקיעים בדברים רק בתחומים שהם רואים עוד שנתיים פירות ולא מעבר לזה. דבר שהוא לדעתי בעייתי כי אם אנחנו רוצים בעיקר בארץ אי אפשר להתמקד רק בדבר שאתה רואה תוצאה. קרן הון סיכון אמורה להיות השקעה שחלק ממנה מצליח, חלק לא מצליח. אבל אם הולכים רק על הצלחות אז הקרן תיקרא קרן הון בלי סיכון. בעניין הזה אני חושב שצריך לטפל בצורה יותר יסודית גם מהצד הכלכלי וגם מההיבט כיצד פועלות קרנות הון סיכון. זה נושא מאוד מעניין שאם נכנסים לתוכו ובודקים כמה קרנות הון סיכון ההיקף שלהם שהוא גדול מאוד ההתמקדות שלהן רק בנושאים שהם בעלי יישום מיידי בעיניי היא פגיעה בעיקרון והרעיון המרכזי שזו תהיה קרן הון סיכון. שיש בזה סיכון מסוים. אחרת למה לקרוא לזה סיכון. רציתי לדעת אם אפשר לכוון היום באחוזים יותר גבוהים מענקים של מחקר ומענקים של ידע אנושי לטובת העניין.

כן באמת הערה חשובה מאוד. בעצם מה שעומד בבסיסה של ההערה חשיבות התיאום בין הגופים השונים, בין המדענים הראשיים. זה באמת שייך למדיניות. ראשית יש כמובן פורום המדענים הראשיים. לא בכל המשרדים יש מדענים ראשיים. אנחנו מודים לך שאתה נתת דחיפה שאתה נתת לאותם משרדים בפנייתך למנות בהקדם. פורום המדענים הראשיים שאני בעצם עומד בראשותו התכנס כבר שבוע כאשר באמת אחד הדברים שדיברנו עליו על הצורך בהגברת התיאום, ולא רק זה. יש לנו כמה רעיונות כיצד להגדיל את התקציבים בצורה משמעותית. אני בכוונה לא רוצה להיכנס לפרטים כיוון שאין הצלחה אלא בדבר הסמוי מן העין. איך אתה מגדיל את התקציב מבלי להוסיף כסף לעוגה? בכל אופן אנחנו בתיאום במישור הזה שהוא מזכיר גם את היוזמה שלך בישיבה הראשונה של הוועדה בתור ועד של ראשי רשויות ואני מקווה לכנס אותם בקרוב. כמובן הם אמורים להגביר את התיאום ולקבוע מדיניות אחידה. אז התשובה היא בהחלט כן וזה הזמן.

בוקר טוב, אני מבקש ברשותכם לתת סקירה קצרה על המתרחש בעולם בהשוואה לישראל.

בין 80% ל-85% מחקר העולמי בתחום ואולי משהו מיוחד שאנחנו חייבים להיות אובייקטיבים. במיתון הקודם גם נקראנו לכאן, זה היה באותה ועדה. עכשיו לקחנו סקאלה יחסית המיתון הקודם והמיתון של עכשיו לפני שאני אפרט את הפרטים אני רוצה להזכיר דבר אחד. מדברים כאן על דברים כאילו של ההשבחה של דברים אבל המערכת היא במצב הרבה יותר גרוע. לכן אנחנו לא נוגעים בעיקר. מדברים איך אפשר לעשות אייטם כזה או אחר. השוואת מיתון 2001-2002 מול המיתון של היום. הקרנות שאז חגגו זה באמת היה המנוע העיקרי. היה להם החזר אדיר. היה להם החזר כמעט כמו לאמריקאים. מצד שני היום אנחנו בשמינית החזר. כל משקיע רציונלי יחשוב פעמיים לפני שהוא משקיע. אז אנחנו קודם כל בבעיה בסיסית אחת והקרנות ליבי ליבי להם הן בבעיה רצינית מאוד פלוס כספי המשך והוצאה של כל אגורה על ההשקעה. תעשיות הדגל של ישראל ירדו בעולם ב-30%. במיתון הקודם עלייה של אחוז אחד בתעסוקה בהיי טק יצרה צמיחה ב-8%. בעיה נוספת, לפני המיתון נדדו או נדחו 6000 עד 7000 משרות שהלכו להודו סין. הפיטורים שאחרי המיתון הביאו עוד 8000 מפוטרים מההיי טק ברמה של המהנדסים. עוד 8000 בוגרי השכלה גבוהה של 2008 רובם לא נקלטו. 23 אלף אלה שיכלו לייצר ולא מייצרים זה מגיע ל-70 אלף משרות. גודל המכה צריך להיראות עכשיו ואנחנו באמצע הדרך. זה מתגלגל הלאה. כאן הבעיה העיקרית והאנושית. עכשיו איך קרה שהלחץ לא ניכר? נראה שדי סביר שעוברים את הסערה איכשהו. הייצור נמשך איזשהו זמן למלאי אבל אין ביקוש. וזה יש לזה סוף הרי. פרויקטים מתמשכים המשיכו לכן אותם אנשים עבדו. חברות של אינטגרטורים ובתי תוכנה עד שנגמר הפרויקט הבן אדם נמצא בפנים. משרות זמינות היו לחלק ממפוטרי ההיי טק. חלק נקלטו בתחילת שנה. היתה עדנה זמנית לדולר אז גם כן זה שיפר את התחלואים שהיו מקודם. זמנית. לא החלה מצוקה קיומית מאחר שרוב המפוטרים עדיין בתקופה של הסתגלות, פיצויים, דמי אבטלה וכל הדברים האלה. וכסף זמין נצרך מהרזרבות של החברות, גם מהרזרבות של הקרנות. זה אנחנו מגיעים לתחתית וכאן הצד של החירום שאנחנו נמצאים בו. המצב במחצית השנייה איפה שאנחנו נמצאים היום, התחדשות של הקרנות קטנה או אפסית. יש כמה הצלחות בודדות. גם כן רק על חלק מהכסף. לקוחות בחו"ל במיוחד וגם בארץ פותחים הסכמים ומורידים תעריפים. אז גם מה שלכאורה נראה רץ כיווצו אותנו. אי פתיחה של פרויקטים חדשים. זאת אומרת נראה לכאורה שהיו דברים, הם נגמרים. אין משהו חדש שיחליף. הצנרת מתרוקנת.

איפה זה היה בעבר?

בעבר זה האנג'לס, חלק מהקרנות גם השקיעו בהתחלות. אם כי יש גם קרנות שמשקיעות היום. אבל כמותית זה ירד בערך לחצי. עכשיו ה-multi national הם 3 מיליארד דולר. אינטל, מוטורלה, איי.בי.אם, אס. איי, פי. וכל אלו. כל החברות האלה עדיין בארץ. הקטינו משימות, הקטינו היקפים, לא נפתחו חדשים, אז לכאורה נראה שהכול בסדר אבל הכול מתכווץ ויותר קטן. אז תחשבו שלפני שנתיים הם ירדו מ-2.2 מיליארד דולר ל-1.3 מיליארד דולר. זה כמעט לחצי. לכאורה הכול בסדר. נדידה של פיתוח מישראל להודו, סין ומזרח אירופה. נדידה שזה בערך 7000 משרות. ביטוח, תחזוקה חלק. ואל תשכחו שכאן יש לא רק יציאה של משרות מכאן אלא דברים שנשקלו להיפתח כאן בוטלו ולא נפתחו. אני סופר כאן את כל אלה. זה מספר מפחיד כי זה 10% מכוח ההנדסה. ירידת מחירים סופיים למוצרי ההיי טק. זאת אומרת גם מה שרץ ירד. יש תופעה נוספת שזה מודל שבנינו כאן בארץ שיש איחור בכניסה להיי טק שני רבעונים בערך אבל גם איחור ביציאה. עכשיו ההיי טק בדרך כלל הצמיחה שלו היתה ברוב השנים פי שניים מהג'י.די.פי. הוא צמח הרבה יותר מהר לכן היה בזה אטרקציה גדולה. אבל גם כשהוא חוטף הוא חוטף באותה צורה.


עכשיו כאן איפה נכנסת הממשלה? וזה מחקר שלנו על ממשלות בעולם. לא אכנס לכל הפרטים אבל אם תראו בצד שמאל שירותים. את רוב הדברים בעולם הממשלות בעולם צריכות לשירותים. זאת אומרת 70% מהבזבוז שלהם הולך החוצה. עכשיו כאן יש לממשלה יכולת עצומה לעזור לענף הזה.

אדוני היושב ראש למשל להוציא פרויקטים שתקועים בצנרת החוצה ולתת אותם לחברות שמחכות.

אני חושב שהממשלה עושה את כל הפרויקטים באמצעות חברות פרטיות.

כן. אבל היא מעכבת. יש פרויקטים בצנרת של 2 מיליארד שקל. יש חלקים גדולים שעוברים ולא יצאו לביצוע.

ולא הצליח בשלב ראשון?

לא. אני לא יודע מה הצליח ומה לא הצליח.

יש גם פרויקטים של מערכת הביטחון שאין להם מימון והם מחכים למעורבות פנימית. הממשל האמריקאי למרות המשבר שייתכן עוד לפנינו גדל בסביבות 4% לשנה. הכריז שעד 2013 יגדל ב-4% לשנה. הם הכניסו את האינפוזיה למשק דרך המכפילים שלה כבר עושה את שלה. זו דוגמה מה ממשלות עשו. עכשיו הדוגמה הכי טובה והכי בולטת ממשלת סין הכניסה 1.2 טריליון דולר להבראה ועוד 600 ביליון דולר, אחד דרך הרשויות המקומיות, אחד דרך הממשלה המרכזית אבל העיקר שאנחנו רואים כאן שחצי אחוז מכוח העבודה שלהם הוא בהיי טק. עכשיו מה שהם עשו הם השקיעו 45% מהתוצר הלאומי להבראה. לכן הם לא סובלים מהמיתון לצורכי פנים. היצוא שלהם נפגע ולכן הסיטו את הכול לצורכי פנים והתצרוכת הפנימית מפצה על כל מה שקורה שם. מתוך זה אחוז גבוה מאוד הולך להיי טק. שם בערך 10%. הם לא נפגעו כמעט בכלל. נפגעו בקצת. ההיי טק הישראלי הוא 10% מכוח העבודה שלנו, אבל כמה הסטימולוס של ישראל היה. ארצות הברית משהו כמו 5%. יותר אפילו. סין את הסכום הזה. זה לא עומד בשום פרופורציה. הנה דוגמה למה ששאלת מה אפשר לעשות. אם ניקח מיליון דולר ונציע את זה ל-by operating transfer ל-5 שנים, 200 מיליון דולר לשנה, 70% הולך לעבודה כי זה עתיר עבודה. עבודה בשכר גבוה. לכן המס השנתי הוא 56 מיליון דולר על העבודה, מאה מיליון דולר רק ממיסים ועוד מהחברות, 108 מיליון דולר בשנה החזר למדינה. פרויקט לוקח כמה שנים. זאת אומרת בהגדרה כמעט כל הכסף חוזר חזרה. זאת אומרת אין כאן בכלל שאלה של סיכון או כסף שהולך לשוטף. וזה כאן אולי הדבר אין סיכון גדול למדינה.

אתם מסוגלים היום להצביע ולהגיד פרויקט א' ב' ג' ד' שייצר משימות עבודה.

אפשר כן, במפורש. זה קל.

אפשר לקבל רשימה כזאת?

זה קל יחסית. כן.

אני אעלה את זה גם בממשלה גם מול האוצר הרי שמעתי שהממשלה מקציבה עכשיו מיליארד שקל כדי לתמוך בעסקים. בואו נמקד את זה. אני מוכרח להגיד כמי שמכיר את הממשלה הרבה שנים. זה במידה רבה לצערי, אני אומר בצער, זה הרבה פעמים תפוס כפי יכולתך. שמקימים איזה דבר או קרן רוצים לתמוך אז מי שמוכן יותר ויש לו דברים להציג על השולחן והוא יכול להגיד פה אני יוצר מקומות עבודה ואני צריך תשובה קונקרטית, הסיכוי שלו לקבל כסף הוא יותר גדול. כך זה עובד. אז אני אשמח לקבל רשימה כזאת. אני מבטיח אם אני אקבל רשימה כזאת אני אדאג לפגישה עם שר האוצר על ושר האוצר תת וננסה באמת לקדם את הנושא הזה ולראות אם אפשר להגיע לדבר כזה. אני גם אביא את זה בכנסת לדיון במליאה וננסה לקדם את הנושא הזה. אני חושב שצריך לדחוף את הנושא הזה. נראה לי לא הגיוני שאם אפשר לייצר מקומות עבודה בארץ בתקופה שאנשים מאבדים מקומות עבודה והולכים לחו"ל, זה מה שמדאיג אותי הכי הרבה. כי בחו"ל אם יש מקומות עבודה האנשים האלה יכולים להיקלט. יש רעב לאנשי היי טק טובים בעולם ומקומות שמפתחים ומשקיעים היו כסף יכולים לקחת את החבר'ה שלנו החוצה. אז אם רוצים לשמור את אלה שקיימים צריך לעזור לעבור את תקופת המשבר. זה המחיר הזול ביותר שהמדינה יכולה לשלם על התעשייה כדי לעבור את תקופת המשבר. כי ברגע שנעבור את תקופת המשבר ותהיה פריחה יהיה ביקוש חוזר לאנשי היי טק בשמיים כמו שהיינו בסרט פעם.

הטענה הזאת עולה גם עם יושב ראש התאחדות התעשיינים שהוא טוען שהוא מגיש רשימה של עסקים שמבטיחים להחזיר פי 5 אבל לא משתפים איתם פעולה אפילו שאישרו את זה בתקציב האוצר זה לא ממומש בפועל.

לתעשיות אישרו 930 מיליון שקל למדען הראשי.

זה לא מדויק.

עם כל הדברים שבאמת הם קשים החברה שלנו עושה דירוג עולמי, ישראל דורגה יחד עם אירלנד, קנדה. אירלנד לא אטרקטיבית מהבחינה שהיא יקרה. הנה דוגמה. הם בצרה גדולה מאוד הרבה יותר מאיתנו אבל אנחנו עדיין מדורגים גבוה. זה מתכרסם. היתרון הזה אסור להפסיד אותו. זה מעכשיו הדירוג הזה. אנחנו עדיין נראים בעיני העולם טוב. אולי משהו שהוא קצת אופטימי אבל גם שמראה על הדחיפות זה החיזוי שלנו על פי הבנקים בהתחשב בבנק העולמי היציאה מהמיתונים ואנחנו בישראל בפיגור של רבעון אחרי היתר אם לא יותר, איך הוצאו ענפים שונים מתוך ההיי טק. זאת אומרת הצד הירוק הוא כבר מצב הבראה. הנקודות האחרות אומרות איפה שיא הצלילה והצהובות אומרות איפה אנחנו מתיישרים. כשאנחנו מתיישרים אנחנו עדיין במצוקה כי נשארים עם המינוס, הוא רק לא גדל. זאת אומרת אנחנו צריכים עכשיו למצוא פתרון להיי טק עד לאותו מקום שבו רואים את הנקודות הירוקות. וזה אומר עד 2011. כלומר הגישור עכשיו צריך להיות לשנתיים.

תודה רבה. שלמה אתה רוצה להוסיף עוד משהו?

בוודאי. אני לא אחזור על הנתונים שאתה אמרת. פשוט זה צריך להדאיג בראש ובראשונה את האוצר כי זה הגירעון התקציבי ילך ויגדל אם החוב בתקציב בהכנסות. בתעשייה שלנו רוב ההשקעות בתחום הזה נעשו על ידי בנקאים. ההשקעות האלו ירדו בהיקף ניכר לאור המשבר. צריך לזכור שלחברות ההיי טק אין נכסים ממשיים. איך אמר מי שאמר הנכס של ההיי טק בלילה הוא הולך הביתה לישון. הוא איננו, הוא עוזב את המפעל. זה הנכס האמיתי. חלק גדול מהמכירות של מדינת ישראל הם לשווקים מתעוררים. 50% מההוצאות זה עבור שכר. אולי יותר. כוח אדם צריך להיות מקצועי, מיומן ותקופת ההכשרה שלו היא ארוכה. צריך לזכור שכל דולר שהמדינה משקיעה בהיי טק היא מקבלת בחזרה 6 דולר. יש כאן מדען ראשי לשעבר אחד מהראשונים הוא הקים את קרן יוזמה. התשואה הכוללת למשק היא בערך בין חמש לשש. כל השקעה ממשלתית יוצרת חוב חדש. אני בכוונה פתחתי בזה כי זרקו פה איזה מספר 930. אחרי כל התוספות בתקציב 2009 היה מיליארד 478 מיליון שקל לעומת מיליארד וחצי ב-2008. אם לא יהיו קיצוצים רוחביים נוספים וכל הסיפורים וכולנו היינו בבית הספר הזה אז 2010 הוא ירד למיליארד 437 מיליון. אם אנחנו הולכים למשבר שהוא משבר אחר לחלוטין בשנות האלפיים מדינת ישראל העמידה 1.8 מיליארד שקל. אז יופי הורידו בתקציב המקורי של 2009 שהוגש ולא אושר ועמד על 1.1 משהו אז הוסיפו. מה הוסיפו? הורידו כדי להכניס. זה במקביל קורה כאשר קרנות ההון סיכון כבר עשו את זה.

אם מותר לי רק שאלה לסגנית המדען הראשי. כל עוד תקציב המדינה לא אושר למישהו כל תקציב המענקים בכלל לא מחולק.

קיבלנו אישור מיוחד.

אנחנו לפחות דבר אחד השגנו שתקציב המדע הוכרע ועבד כרגיל. אנחנו טוענים שתקציב המדען צריך לעמוד לפחות על 2 מיליארד שקל. עכשיו ההשתתפות צריכה להיות 50% ולא משנה אם זה מרכז או פריפריה. אני מבין שהנקודה הזאת ירדה מהפרק. אבל עדיין יש העדפות לפריפריה. צריך לזכור שהיי טק הוא במרכז.

אפשר לעשות בפריפריה.

אי אפשר להעביר את ההיי טק.

אפשר. אני אומר לך אפשר. למשל מעבר של צה"ל לנגב הוא הזדמנות בלתי חוזרת לדעתי להעביר קבוצה גדולה מאוד של אנשים שעוסקים בהיי טק ועם עתיד של היי טק לנגב.

האמן לי אדוני היושב ראש אני מכיר קצת את ההיי טק בצבא. עד שזה יתרחש עוד יעברו הרבה מים אפילו בירדן, אחרי ששאבו ממנו את המים למוביל. זה תהליך ארוך ועדיין היום הוא במרכז וצריך להילחם באבטלה. מדינת ישראל צריכה להילחם באבטלה ובבריחת המוחות ממדינת ישראל ואם לא נשכיל לעשות את זה אז נחזור לימי הטקסטיל והתפוזים. עכשיו שער הדולר מתחיל, עוד הפעם, ואנחנו צריכים גם להסתכל מה קורה, אנחנו כולנו מתלהבים שפתאום בבורסה יש חצי מיליארד דולר של משקיעים זרים. כולם מוחאים כפיים. השאלה כמה זמן חצי מיליארד הדולר הזה יושב כאן במדינת ישראל ולפני שהוא יוצא.

מה אתה מציע שלמה? מה אתה מציע?

מה אני מציע לעשות לגבי הטרנסאקציות האלו?

לא. בכלל. לגבי המצב מה אתה מציע לעשות?

עכשיו אני בא ומדבר. קודם כל יצאו כמה תוכניות. אבל כמו שהמדינה העמידה קרנות אשראי לחברות האלה ולתעשייה בכלל הבירוקרטיה הורגת אותנו. התהליכים, ואני יודע שהחשב הכללי ואחרים פועלים כדי לשנות את זה, כדי לשפר. אני לא יודע כמה יצליחו. אבל אני אביא לך דוגמה. אני אמרתי אנחנו משווקים למדינות שלא בהכרח הן ארצות הברית. אז העמידו ביטוחי אשראי 4 מיליארד שקל. ערבויות מדינה. אף אחד לא הלך ופתר את הבעיה שיש גם לבססך וגם לכלל אשראי לתת להם ערבות ראשונית. ביטוח ראשוני. כי החברות ביטוח משנה קובעות נגיד מדינה איקס היא מדינה בסיכון אז היא לא נותנת. אז מה הועילו חכמים בתקנתם לתת 4 מיליארד שקל? אנחנו מדברים על חוק עידוד השקעות בהון. אז העמידו 900 מיליון שקל בתקציב דו שנתי. בוא נבחן את ההיי טק מקבל את זה. ההיי טק לא מסוגל לקבל את זה כי זה למכונות ולמבנים. לנכסים קפיטליים. צריך לשנות את החוק. מפעלים מכונות ומבנים. לכן אנחנו אומרים שהכנסת תיזום חוק ותתקן את החוק שזה יהיה גם להון אנושי. כשאני משקיע, כשאני מקים מפעל אני בסך הכול שוכר שטח, שם כמה פי.סי, ומתחיל לעבוד.

מעניין אותי הסוגיה הזאת של ויכוח שנמשך הרבה שנים של עניין ההשקעות. אני אומר בצער שהרבה מאוד מהכסף הזה הלך לאיבוד בגלל חוסר יכולתה של המדינה לפקח על מה שמתרחש היום ולכן פתחנו ב-2003-2004 מסלול אחר, מסלול של המס, של 10% משיכת תשלום מס 10% באזורי פיתוח ונדמה לי 15% באזור המרכז. אני זוכר. אני הייתי בגישה מאוד קיצונית בזה שאמרה שצריכים לתת אל כל המענקים לעידוד השקעות הון לעשות רק מסלול מס, כשאתה אומר רק אחד מהשניים, אין בירוקרטיה אז זה ניתן אוטומטית בלי אישורים של שום מרכז השקעות ושום פוליטיקה ושום מאכערים. אתה מכיר את הסיפור כמוני, אולי יותר טוב ממני. כל המאכערים שמסתובבים ומסדרים אחד לשני אישור ומוכרים את האישורים אחד לשני. זה בלגן אחד גדול שאני מאוד לא אוהב אותו. הצעתי ללכת למסלול, לצערי שר האוצר לא הסכים ללכת עד הסוף איתי, אני הצעתי ללכת למסלול שאומר כל יזם לא משנה איפה הוא מקים תעשייה מקבל מסלול של עידוד ענק באמצעות המס אוטומטית. הוא לא צריך אישור מאף פקיד. כלום. מקים מפעל, אוטמטית זכאי להטבות מס. עכשיו אחת מהשניים, אם מפעל מרוויח זה דבר נהדר. אם הוא מרוויח הוא יענה. מצידי פטור במס הכנסה הרי נותנים לעשר שנים, שיענה פטור ממס הכנסה לעשר שנים. אם הוא מפעל מפסיד אז אני לא רוצה אותו. הוא ממילא עושה לי בעיות. וצריך לשלם עליו פעם ופעמיים. מעניין אותי האם יש אפשרות לנצל את המסלול הזה, היום בגלל העובדה שאתה אומר מענקים אין ויש מענקים רק למכונות ולציוד, שראיתי שקנו במענקים האלה עמק שרה ודניהיל ועוד מפעלים שקיבלו עשרות מיליוני דולרים. אני שואל האם תעשיית ההיי טק מסוגלת לנצל את המסלול הזה של פטור ממס או של מס נמוך כדי ליצור תעשייה כזאת? אפרופו השקעות הון סיכון וכן הלאה. האם ניתן ליצור את החיבור הזה?

כדי להתחיל קו חדש ולקחת את הסיכונים וכל הדברים האלה צריך, יש את המסלול הזה. אני עכשיו לצורך העניין אני הולך להעסיק מאה עובדים עם האיכויות האלו והאלו. אני לא קונה מכונה שהיא בגרוטאות בשטח ומביא אותה. אני לוקח מהנדס או אני לוקח איש מדעי המחשב, מכניס אותו, מתחיל להעסיק אותו. עליו אני משלם מס. זאת אומרת זה דברים מדידים בניגוד לדברים אחרים.

בסדר. אני המדינה אני אומר אז מה? אתה מעסיק מאה אנשים שאתה מקבל מענק כדי להעסיק אותם.

לא. אני לא מקבל מענק.

והם לא מייצרים שום דבר.

אני מוכיח גם שאני מייצא ועל זה אני משלם גם מס. אנחנו מאמינים, יש לנו תוכנית שאנחנו מעבדים אותה עכשיו לנצל עוד מקורות שהמדינה משלמת. לקוחות שהמדינה משלמת. הזכירו כאן, הזכיר ברוך שיש לנו בעיה לקלוט 8000 עובדים כל שנה. אנחנו הצענו למשל במקום לשלם להם מענקי אבטלה וכל הדברים האלה לקחת את הזה ולעשות להם מסלול של שנה הכשרה שירכשו ניסיון, חניכה . באותה מידה אפשר לקחת גם ולהעסיק אותם בתעשייה. זה חלק מהתקציבים. זה הסטה של תקציבים. זה לא בהכרח תוספת תקציב. נכון אני מכיר, הייתי בממשלה כפקיד ממשלתי והסטה מביטוח לאומי לכל מיני זה כי זה אבטלה אז זה ביטוח לאומי וזה ככה. חבר'ה במדינה מסודרת אפשר לעשות את זה. עכשיו הזכרתי את הפרויקטים הממשלתיים. אני לא חושב שמדינת ישראל מסוגלת לעשות את מה שהסינים עשו ולהעביר את הכול לצריכה פרטית. אין לנו את ההיקף הזה ואת היכולת להגדיל את הצריכה אפילו במיליארד דולר. אנחנו מתוך התעשייה שלנו שזה 21 מיליארד בערך 2 מיליארד בארץ. הרוב זה בצבא. אין לנו יכולת. אבל כן אנחנו יכולים להוציא והיה צריך להיות כאן דיון שנדחה בגלל העתירה שלי לבית המשפט, על אספקת שירותי המחשוב לממשלה. אבל כן לפתוח פרויקטים נוספים שישנם ולקדם לשיפור השירות. אז בואו נשפר. וניתן את המיליארד וחצי שניים שיש בצנרת לזה.


אני אומר דבר אחד, אם אנחנו נצליח להגדיל, ולשמר לפחות, לא להגדיל, אחר כך לעבור לשלב צמיחה. אז לא יהיו פערים כאלו בהכנסות המדינה. לא נצליח לעשות את זה הפערים יגדלו, המוחות יברחו, ואנחנו נחזור לטקסטיל ולתפוזים.

תודה רבה. יוסי שובל ביקש להעיר.

ברוך הציג מצגת משכנעת. יש שני דברים שרציתי להעיר. אחד, צריך להפסיק להשוות את עצמנו להודו ולסין. זה קל מאוד... ההיקפים הם כאלה פנטסטיים שזה חסר פשר. יש מדינות קטנות יותר שהזכרת אותן כמו צ'כוסלובקיה, כמו גרמניה באזורים מסוימים, רוסיה, אירלנד למרות המצב הכלכלי. זאת ההשוואה האמיתית. שמה אנחנו נצליח או ניכשל. סין תהיה תמיד גדולה יותר מישראל למרות מאמצי האוניברסיטאות והריבוי הטבעי. הדבר השני הזכרת בחטף את ה-multi national אינטל ומוטורלה וכולי, אז רק למען הסדר הטוב זה נכון שהייצוא של אינטל שנה שעברה היה 1.3, מדובר עד סוף מאי זה 1.6 מיליארד דולר ייצוא של אינטל שזה השנה ועד סוף השנה 3.1 מיליארד דולר. המפעל החדש פלוס הפיתוח בחיפה. אלו דברים שהם כבר קורים עם המשבר ועם כל התקנות. עוד איזה מילה אחת בקשר למה שאמר שלמה ואני מסכים איתו ביותר ממאה אחוז. שניים שלושה דברים שלא הזכרנו וזה בידינו. זה לא בידי הממשלה. השכר במרכזי הפיתוח מתקרב בצעדי ענק לשכר של היקרות שבמדינות בעולם. היתרון שלנו מול ארצות הברית הולך ונשחק. גם לפני הדולר. שער הדולר מאוד לא מועיל אבל גם לפני הדולר אנחנו מתקרבים ומתרוצצים בדבר הזה. יש איזשהו דבר קטן שמטאטאים מתחת לשטיחים פה. זאת חקיקה שמאיימת על ההיי טק. חקיקה, מיני יוזמות חקיקה, למשל בעסקת החבילה האחרונה. חקיקה שאומרת שזכות ההתאגדות וכולי שזה איום ענק על תעשיית ההיי טק בעיקר על ה mulit nationals. תיקונים לחוק תיקון 24 של שלי יחימוביץ. יש דברים, צריכים גם עליהם לחשוב. האיום הנוסף עכשיו במפת אזורי הפיתוח שאם תעבור לבאר שבע אז זה יהיה כך ואם תישאר במקום אחר זה יהיה אחרת. גם ל-7000 מהנדסים בחיפה למשל, אומרים לנו שאם נעביר אותם לתפן אז הם בסדר. אם נשאיר אותם בחיפה, פעם אמרו שצריך לתמוך בחיפה. חיפה היתה באיום של טילים בזמנו. חיפה זה פסה. זה לא מרכז הארץ חיפה. עכשיו עם כביש 6 וכל ההתפתחות התחבורתית אני חושב שאנחנו קצת אנכרוניסטים בדיבורי פריפריה מרכז.

מצגת שנעשתה, עבודה שנעשתה במסגרת פורום קיסריה. פורום קיסריה התייחס בפאנל שלם בנושא צמיחה של תעשיית ההיי טק. מה שמעניין בעבודה הזאת מעיבוד נתונים והניתוח שלהם וההשוואה הבינלאומית מצאנו שתעשיית ההיי טק נמצאת במשבר מתמשך מאז משבר הדוט. קום. המשבר של היום הוא רק עוד משבר נוסף אבל מנתונים נוספים שאני לפחות בדקתי באתר של מדינות ה-OACD מצאתי שהצמיחה בתחום ה-ICT במדינת ישראל נמצאת בסטגנציה מאז שנת 2000 ועד היום. מסתבר שמשבר הדוט. קום, הצמיחה בתעשייה הזאת תעשיית ה-ICT שהביאה לצמיחה משום ש-450% ירדה בשנת 2000 עד 2003 ל-25% ועלתה ב-25% בשנת 2004 ועד שנת 2007. ואם להשוות את זה למדינות מפותחות נוספות בהשוואה בינלאומית בגודל של מדינת ישראל אנחנו מוצאים שפינלנד עלתה ב-85%, ארצות הברית שאמנם הוא משק גדול אבל הוא הסמן הימני של מדינת ישראל בכל מה שכרוך בהיי טק בתחרות עלה ב-60%. המשמעות של הדברים האלה יש עוד משקים נוספים שעלו למעלה ממאה אחוז ויותר. מה שזה אומר שלמעשה תעשיית ה-ICT הירידה שלה היא לא נובעת ממה שקורה במשקים בעולם. הסיבות הן סיבות פנימיות. פורום קיסריה מתייחס אליהם. הוא מתייחס לכל הנושא של המימון הממשלתי שירד בשנת 92 מרמה של 26% לארבעה וחצי אחוז כאשר מדינות העולם האחרות כאסטרטגיה לאומית לקחו החלטה להכפיל ולשלש את המימון הממשלתי. הצמיחה במדינת ישראל היא בכל מדינות העולם. הנקודה הזאת היא מאוד מדידה ואם נשלב בזה מה שקורה היום באקדמיה אז המשבר הוא בהחלט חריף. הפורום גם ממליץ על צעדים. מה ניתן לעשות. אני מאוד ממליצה לשמוע את הנושאים האלה. הם מאוד מעניינים. צריך לעשות מעשה כדי שלא נאבד את המומנטום. לעניין הביקושים בלשכת המדען הראשי שנת 2009 מטבע הדברים הביקושים גדלו בסדרי גודל. על שולחן המדען הראשי נכון להיום למעלה ממיליארד שקלים ביקושים שאין להם מענה. עד לאוקטובר אנחנו, על פי התחזיות שלנו מצפים לביקושים נוספים שיכנסו בהיקפים גדולים. זאת אומרת שאנחנו כבר היום שני מיליארד בקשות שאין להם מענה. תקציב המדען הראשי הוא תומך תעסוקה. 80% מהתוכניות של המדען הראשי הן תעסוקה. ועל כל מהנדס אנחנו יודעים שמעבר למעגל הראשון יש עוד שלושה. יש כאלה שטוענים שיש לפחות ארבעה עובדים נוספים. המעגל השני והשלישי. אנחנו מתייחסים גם לעובדי שירות החל מעורכי דין ויועצים למיניהם. כמובן קבלני משנה ועוד. למדען הראשי יש יכולת היום להניע את כל הפרויקטים האלה מהיום להיום. זה מענה נכון, זו תוכנית טובה שיכולה לפתור את הבעיות מהיום להיום בלי לייצר איזשהו מנגנון של קרן שתקום בעוד שנה שנתיים, ועד אז יחלוף המשבר והרבה מאוד חברות יקומו. תודה רבה.

תודה רבה. אלן פלד ביקש להתייחס לעניין שהעלינו קודם לקרנות הון סיכון.

הייתי ברקע. הופעתי יחיד כמשקיע בקרנות הון סיכון כ-465 מיליון דולר. 300 מיליון דולר הושקע או מיועד להשקעה בתור קרנות הון סיכון.

בתוך כמה זמן 465 מיליון שקל?

אנחנו השקענו את זה מ-2002. יש לנו כמאתיים מיליון דולר מיועד להשקעה. אנחנו גם מעורבים בקרנות הון סיכון אחרות. היום אנחנו בתוך 46 קרנות הון סיכון. יש לנו היום נתונים על 96% מהתעשייה ברמה רבעונית. על בסיס הנתונים שאנחנו אספנו והאנליזה שעשינו יש כ-3 מיליארד דולר פנוי להשקעות בארץ על ידי קרנות הון סיכון פלוס קרנות זרות. זאת אומרת אני לוקח בעצם נתונים על קרנות הון סיכון שגייסו במשך השנתיים האחרונות על בסיס דוחות כספיים של מרץ מה שיש להם פנוי להשקעות חדשות פלוס כ-50% מהכסף שמושקע כל רבעון בארץ בחברות היי טק, בא דווקא לא מקרנות הון סיכון אלא מקרנות אמריקאיות שחלק מהם יש להם משרדים בארץ. אז על בסיס הנתונים שלנו יש כ-3 מיליארד דולר שמיועד ופנוי להשקעות.

אז למה לא משקיעים?

אז הנה השאלה. מה שמעניין אם אתה עושה את הפעילות לאן הכסף הזה הולך יש ירידה דרמטית בחלק מהכסף הזה שמיועד לסין. אנחנו ראינו ב-2007 וב-2008 כבר ראינו את הירידה ב-2007 כי שני שליש ירידה בהשקעות בחברות בסין. רק לחזק מה שאמרה סגנית המדען הראשי כי אני חושב שהיא צודקת אלף אחוז. הפער, כדי לסגור את הדבר הזה ולסגור אותו מהר הוא על בסיס לחזק את התקציב של המדען הראשי. הרעיונות האלו להקים קרנות נוספות וכולי לדעתנו זה לא הפתרון ובטח לא פתרון ברמה מיידית. הדבר הנכון הוא לחזק בצורה דרמטית את התקציב של המדען הראשי. דבר נוסף צריך להסתכל כעושים את הפעילות רואים שחסר כסף ממקומות אחרים לא רק בתחום ה-ICT. דווקא איפה שיש לנו באמת בעיה בתחום רפואי, אין קרן אמריקאית אחת שנמצאת בארץ בתחום הרפואי למרות שיש יותר מ-15 משרדים בתחום ה-ICT פה. יש שתי בעיות. אחד תחום הביו טק על ידי הקרנות הזרות, עשינו סקר על הנושא הזה, לא נחשב כאטרקטיבי פה בארץ בגלל התקציבים הדלים בעצם לאוניברסיטאות במחקר. בתחום המכשור הרפואי התחום כן מעניין ואנחנו מתחילים לראות אולי מספר קרנות שמתחילות לשקול להשקיע פה בתחום הזה.

אלן יש מקום לקיים דיון עם ראשי קרנות הון סיכון?

ברצון.

אני אשמח לתאם דבר כזה.

דבר אחרון שהייתי מוסיף. אחד, בתחום הקלין טק, חסר מאוד כסף בתחום הזה. ודבר אחרון הלכתי עם יושב ראש האיגוד הון סיכון בשנה שעברה מארצות הברית. מסרה לי אצל משקיעים זרים לשחרר אותם מלהשקיע בישראל. אם אנחנו לא פותרים את הבעיה של תקציבים באוניברסיטאות למחקר ופיתוח לא רק בתחום ה-ICT אלא בתחומים אחרים אנחנו נהיה בבעיה.

אלן תודה רבה. אני מעביר את רשות הדיבור ליגאל ארליך. אני גם מעביר את רשות הניהול לאברהם מיכאלי. אני מתנצל מראש שאני נאלץ לעזוב את הישיבה. יש לנו מסיבת עיתונאים בגלל התקציב. אני חייב להיות שם כמי שמוביל את המאבק כנגד התקציב הרע הזה.

יש משבר שאנחנו עדים לו. מי שצריך לעשות זה הממשלה. גם בטווח הקצר וגם בטווח הארוך. כולם לוחצים שהתמונה צריכה להיות בהירה. האיטיות של התגובה היא לא רק בגלל שהם איטיים אלא הם מחכים לראות אולי המשבר הוא לא כזה גדול כמו שאומרים. יש להם ניסיון מ-2002. בעצם כל ההיי טק היה בסכנה וכולם צעקו. עברה שנה שנתיים ופתאום הכול הסתדר. אז יש להם לקח לא להזדרז. דבר שני, חושבים שהשוק הזה של ההון הסיכון וההיי טק צמח יותר מדי וזה טוב שיש משבר שיעשה קונסולידציה. וזה אכן קורה. זו תמונת השטח עכשיו. בסך הכול לטובת ההיי טק עצמו. צריך לזכור שמדען ראשי צריך חלק מהכסף. לגבי תוכניות לטווח הקצר. אנחנו הצענו לעשות מספר דברים לטובת תעשיית ההיי טק כדי למנוע סגירת חברות. הצענו הצעה שיכולה להציל את העניין של סגירת חברות. אמרנו שנקים איזושהי קרן. כל מה שהקרן הזאת תצטרך לעשות זה להשקיע במקביל בעצם מה שעושה המדען הראשי הקרן הזאת תשקיע יחד עם קרנות הון סיכון. אתה צריך דחיפה דרך מינוף. מינוף כזה היה יכול להציל כמה חברות שהופקרו לגורלן. בעיני האוצר קונסולידציה כזאת שקורית עד עכשיו מוצאת חן בעיניהם. לדעתי זה קצת מסוכן. כי אם לא יעצרו אז התוצאות לא יהיו טובות.

אני מ-IBM שותף במשך הרבה מאוד שנים להקמה של מה שקורה בארץ. זה אלף איש. קצת לשתף בשתיים שלוש נקודות שרלוונטיות לעתיד בנושא הזה. דבר אחד בעבר עסקתי בהבאת תקנים של IBM בארץ. החקיקה שמסתמנת היא מסכנת לפי דעתי את החברות הבינלאומיות. יש חברות בינלאומיות באירופה עם האיגודים המקצועיים שעברו שינויים. בדיעבד אני יכול להגיד בוודאות זה היה מגביל את מה שניתן לעשות בארץ. הערה שנייה, יש מגבלות של שיתוף פעולה של חברות בינלאומיות עם גופים ישראליים לפחות במה שקשור לתוכניות הממשלתיות. בגלל מגבלות בפועל אין שיתוף פעולה ברמה שיכולה היתה להיות עם חברות ישראליות. לכן האפקט הסביבתי, התועלת שיכולה להיות מהנוכחות של חברות בינלאומיות בארץ היא בגלל החוק. ברגע שאתה מצטרף לתוכנית מגנט חלק צריך להישאר בארץ. חברות בינלאומיות לא מנהלות את עצמן בהקשר הגיאוגרפי. אין שיתוף פעולה. אין חברות בארץ. זה מקטין את התפוקה של החברות הבינלאומיות והיכולת שלהן להביא עוד רעיונות. הסניף הישראלי נחלש כתוצאה מהדבר הזה. לכן זה פועל לרעת כולם. הערה שלישית היא הערה הרבה יותר כללית לגבי מדע וטכנולוגיה בישראל. בעצם יש שני צדדים למשוואה. צד אחד אומר בואו נייצר יותר מדע וטכנולוגיה. יותר תוצרים, יותר שירותים וכך הלאה ונייצא אותם. אבל ישנה שאלה של הצריכה של מדע וטכנולוגיה. כלומר האם האזרחים משתמשים במדע וטכנולוגיה. ואם הם לא משתמשים במדע וטכנולוגיה אז הפערים באוכלוסייה למעשה גדלים מאלה שיודעים להשתמש ולפתח צד אחד של האוכלוסייה ואחרים שלא יודעים לא להשתמש ובוודאי גם כן לא לפתח הם צד אחר של העניין. זאת בעיה של התשתית של המדינה. התשתית של המדינה היתה צריכה לאפשר לכל האזרחים בכל הרמות בכל המקומות להשתמש במדע וטכנולוגיה. כי פה מדובר על השאלה האם ההיי טק יעבור לפריפריה. אני לא עוסק בשאלה הזו. אני לא עוסק בשאלה של פיתוח היי טק. אני עוסק בשאלה של שימוש בהיי טק. והשאלה של שימוש בהיי טק לפי דעתי יש פה פערים עצומים. טכנולוגית המחשוב והתקשורת היום מאפשרת להשמיש את המדע והטכנולוגיה גם בפריפריה הרבה יותר קל ממה שזה היה בעבר. לכן כאשר במסגרת הממשלתית שוקלים האם להשקיע בכבישים, חשמל ומים, או לפי דעתי להשקיע בתשתית העתידית שזה התשתית שתאפשר שימוש מדע וטכנולוגיה בכל הארץ היה מאוד שווה להשקיע בתחום הרביעי הזה, נקרא לזה כך. התשתית העתידית זה התשתית של מדע וטכנולוגיה. הכוונה היא שכל אזרח יוכל להשתמש בטכנולוגיה מתקדמת. בדרך כלל אנשים תופסים את זה כבעיה של תקשורת. אומרים ברגע שיש תקשורת שמגיעה לכל הארץ אז אנחנו מסודרים. ולא זה המצב. כשמדברים על שימוש בטכנולוגיה יש לזה לפחות עוד שני מרכיבים. תקשורת זה אחד מהם. אמצעי מחשוב זה השני. היכולת להריץ תוכנה זה השני. היכולת לשמור נתונים ולטפל בהם בצורה מקצועית זה המרכיב השלישי. היום הנושא הזה לא מזוהה בכלל כנושא תשתיתי. שניים, הוא קל יחסית למימוש כי המדינה היא קטנה. אנשים יודעי דבר נמצאים בארץ. אין כאן בעיה להקים כזה דבר. אם אנחנו נתרכז בדבר הזה אנחנו יכולים להיות מדינה מובילה בעולם כי הדברים האלה קורים בפועל אבל הם לא קורים ברמה של מדינה אלא בחברה זו וזו שעושה פרויקט כזה וכזה לא כיוזמה לאומית. והיה אם היינו נכנסים לזה היה נוצר האפקט המשלים של זה תעשיית ההיי טק. ברגע שכל האזרחים יכולים להשתמש בתשתית אז יש רעיונות חדשים, מוצרים חדשים. התפקיד של המדינה הוא גם לקדם היי טק וגם לדאוג לזה שכל אזרח יוכל להשתמש באמצעים מתקדמים.

כרגע יש האטה בסוג מסוים של מובטלי היי טק. נניח שבינואר תיגמר ההאטה, יהיה לנו סוג שני של מובטלי היי טק. מבין בוגרי המכללות בתחום ההיי טק יש אנומליה שבוגרי מכללות או הלא מצטיינים מחירם בשוק הוא כזית. מצד שני חברות תוכנה משוועות לאנשים בעלי שנתיים ניסיון. אני ריכזתי עבודה של ועדה באיגוד נשיאות אלקטרוניקה ומדע שהיא הציעה פתרון שעולה בסך הכול 80 אלף שקל לאדם לשנה. במקום שמועמד שבוגר מכללה שלא מצא עבודה בין אם זה עכשיו או בהמשך ב-2010 הוא יתקבל לחניכה בחברות התוכנה. במאמץ משותף שבתי התוכנה יתנדבו לקלוט בין אחוז לשלושה אחוז מכוח האדם שלהם ללא תשלום וישקיעו זמן וחניכה ומצד שני אותו מתלמד במקום להיות מובטל יקבל דמי אבטלה מהמדינה במשך שנה אחת. הרעיון הוא לא לעשוק את המועמד אלא לתת לו היתר של פריצה להגיע לשנה שנתיים הראשונות. בוגר אוניברסיטה בתחום התוכנה יש להם ביקוש הרבה יותר גדול מבוגרי מכללות והבינוניים ומטה לא נקלטים. 80 אלף שקל לאדם במקום דמי אבטלה. צריך לעבוד על זה עכשיו כדי שלא נהיה בבעיה בסוף 2010.

הבעיה היא בעצם לא בעיה. תעשיית ההיי טק בעולם ותעשיית ה-ICT באופן ספציפי עוברת תהליך של בשלות והיא הופכת להיות הרבה יותר קטנה וזה לכולם ברור, גם לגדולים. גם IBM יודעים את זה. אנחנו מחפשים היום טכנולוגיות אחרות הרבה יותר בשלות. היתה פה תקופה של עשרים שנה שהיא היתה תוצאה במהירות גדולה של מחקר שהתחילה בצבא וניצל את הישראליות ביצירת הסטרט אפים וביצירת מקדמי קיצור זמן. בעתיד לא כל כך חשוב קיצור הזמן. חשוב יותר המערכות הגדולות. הטכנולוגיות הגדולות באמת צריכות השקעה וזמן ולכן אני חושב שהרבה ממה ששמענו כאן זה נתונים מן העבר שאינם רלוונטיים לגבי העתיד. צריך לעשות עבודה ספציפית על זה. מציגים פה הרבה נתונים מן העבר. העתיד הוא אחר לגמרי, הוא במקום אחר לגמרי. זה לגבי הבעיה. גם לגבי הפתרון יש לי הערה מערכתית. הגוף שבו אנחנו יושבים כאן צריך להתרכז בדברים שבאים לממשלה עם יתרון. לממשלה יש יתרון יחסי במיסוי, בחקיקה, בתיאום בינלאומי ובתשתיות. במיסוי נאמרו פה כמה דברים מאוד פשוטים. לתת את היתרון במיסוי לאו דווקא למשקיעים מחו"ל. למה מישהו שמשקיע מלוס אנג'לס צריך ליהנות מדבר שאני משקיע מתל אביב לא יכול. מה אני עושה? אני מעביר את הכסף לארצות הברית ואני עוסק משם. הפסדנו פעמיים. למה צריך? כל מי שמשקיע שייהנה מזה. שתיים, חקיקה. יש הרבה דברים שניתן לעשות באמצעות חקיקה, אינם עולים כסף, והם משמנים את המערכת. נעשית עבודה גדולה מאוד בתחום הסלולרי. האינטרנט מעורב בעניין הזה. ליצור סביבה סלולרית הרבה יותר מהירה. תיאום בינלאומי. אני באופן אישי מאוד נהניתי מהעבודה של המדען, היא חיברה אותי עם פיליפס בהולנד. בסופו של דבר אפילו החלטתי לא לקחת כסף מהמדען אבל עצם הדבר הזה שלא היה לי דרך אחרת להגיע לזה והמדינה היא בראש המאמץ הבינלאומי. לכן צריך לעשות את זה ולעשות הרבה יותר בצורה יותר טובה. היזמות הפנימית כבר תביא את התוצאות. וכמובן הדבר הנוסף זה הנושא של התשתיות. תשתיות המדיה ותשתיות הטכנולוגיה. זה המקום לתת את הערך המוסף. תודה רבה.

אני רוצה להדגיש שתי נקודות. אחת, זה הנושא של הלוואות. דובר קצת על נושא של ערבויות אבל אני חושב שהמדינה והממשלה יכולה לעזור פה הרבה מאוד לתעשייה. זו נקודה אחת שבסך הכול העלות שלה היחסית היא יותר קטנה. נקודה שנייה זה לגבי כל הנושא של פרטי המחשוב הממשלתיים. תשתית לשוק ממשלתי. יצאה איזו אנומליה. מי שיצא לו לקרוא את תוכנית ההאצה אז דובר שם על תשתיות אבל לא דובר שם על תשתיות מחשוב בשום צורה שהיא. דובר על תשתיות פיזיות. כרגע יש בעצם הזדמנות אדירה למדינה בתקופה הזאת להשיג הרבה מאוד יתרונות בפעולה אחת. האצה של פרויקטים של מחשוב וכניסה של פרויקטים של מחשוב שהממשלה תעשה , קודם כל צריך להבין שבסוף זה משהו שנהיה צריכים לעשות. אם אני רוצה לעשות מערכת במשרד החינוך או במשרד האוצר או שיפור השירות לאזרח, כל מחשוב ממשלתי זה יתרון. כל השקעה כזאת הרי ברור שבסוף הדרך היא תיעשה. אבל בתקופה הזאת אפשר לעשות את זה בחצי חינם. כי במילא המדינה הולכת לשלם כסף למפוטרים. אז לפחות שהמפוטרים יעשו משהו. ויעשו משהו שאנחנו צריכים להשתמש בו. אני בחברה שלי כשיש לי בן אדם שהוא מובטל לרגע מיד הוא עובד על איזשהו פרויקט פנימי. בתקופה הזאת המחירים זולים. זה יעלה למדינה חצי חינם לא כי הספקים יתנו את זה בחצי חינם, זה כי אם הממשלה במקום לשלם מאה שקל למובטל ותיתן מאה שקל לחברה שתעסיק את המובטל היא תקבל חלק מהכסף בחזרה בדמות מיסים. חלק מהכסף היא היתה מוציאה בכל מקרה כי היא צריכה את מערכת המחשוב הזאת. אז בפועל זה יעלה לה חצי חינם. התעשייה תעבוד במחיר מלא. זה בונה תשתיות ומגביר את היכולת התחרותית של מדינת ישראל מול העולם כולו. הרי זה ברור שעידוד של המשק יגביר את כל המשק ולא רק לענפי ההיי טק. זה שומר על הכשירות שלנו בתקופה הזאת. במקום שאנשים ישבו בבית ויהיו מובטלים ויאבדו את המגע הטכנולוגי אז הם יעבדו בתקופה הזאת. אז זה גם שומר על הכשירות. אפשר לייצר מפה ענפי יצוא. מי שקצת מצוי בפרויקט תהילה יודע שהספקים אחר כך יוצאים עם הפרויקטים האלו ויודעים למכור אותם בעולם. אם מדינת ישראל תהפוך להיות שיא הקדמה מבחינת מחשוב של עבודת הממשלה או מה שקורה במדינה זה משהו שיש לזה המון תקציבים בעולם ויזמים זריזים, יש המון כספים של הבנק העולמי לאפריקה ושם הרבה חברות היום עושות עסקים. אני חייב להגיד גם החברה שלי. ולייצא דברים שעשינו בתוך מדינת ישראל החוצה. זה גם מעודד ענפי יצוא. ואם אני חוזר רגע להתחלה אנחנו בסוף נשקיע את הכסף הזה. אז בואו נקים את המערכות האלה עכשיו כי עכשיו זו הזדמנות רכישה טובה. תודה.

אני מנכ"ל של חממה טכנולוגית במסגרת של משרד התמ"ת. אנחנו חממה מיוחדת שיושבת בנצרת והיא בבעלות משותפת של ערבים ויהודים. זו חממה שעוסקת בתחומי מדעי החיים. דיברו פה על כמה נושאים. הזכירו את הדברים. אנחנו עוסקים בהשקעות שאלה הם השלבים שבהם קשה למצוא כספים. קשה למצוא כי אנג'לס כמו שאמר ברוך אותם אנשים עשירים לא מביאים היום את הכסף באותה מידה כמו שהם השקיעו אותו בעבר. ואם אנחנו שעוסקים בתחום מדעי החיים אנחנו זקוקים להשקעות הרבה יותר גדולות להרבה יותר שנים. כל המקבץ הזה ביחד יוצר קושי גדול. ישנו חוק שמאפשר לאנשים שמשקיעים כהשקעה לצורך זיכוי ממס הכנסה. אני מציע להריץ בזריזות חוק שאומר שכל מי שמשקיע בחממה טכנולוגית ואו בחברה הפועלת בתקופת החממה הטכנולוגית כאילו שהשקיע במופ. כיום אף חברה שמשקיעה ומקבלת כספים, גם אם המדען הראשי יעלה את התקציבים עדיין המדען הראשי לא נותן את כל הכסף לכל הפיתוח. הוא תמיד נותן סכום של 85%. חברות אחרות זה יכול להיות 50% או 35%. אבל תמיד צריך את הכסף המשלים הזה. הכסף המשלים הזה אנחנו מחפשים אותו ממקורות. הכול נמצא תחת פיקוח. כאשר אנחנו מבקשים לקבל כסף מהמדינה אנחנו הולכים לוועדה. יש לנו בודק מקצועי. כל מערכת המדען הראשי המשופשפת בוחנת אותנו ובודקת אותנו. היא בודקת ונותנת לנו כסף רק מכיוון שאנחנו עוסקים במופ. אז תתנו לאותו קבלן או לקרן הון סיכון או משקיע פרטי או רופא, לא משנה מי שרוצה להשקיע באותה חברת סטרט אפ תנו לו על זה סיכוי. ואז במיידיות אנחנו נגרום לעליית הכדאיות של האנשים האלה להשקיע אותם כספים באותם שלבים שקשה לגייס אליהם כסף.

קודם כל אנחנו בלשכה חשים את מה שמתרחש היום במשק משני אספקטים. יש לנו מה שקרוי חברים בסטטוס של סטודנט. הסטודנטים האלה נמצאים בסימן שאלה גדול לגבי עתידם. זה מטריד ומדאיג. זה בכל האוניברסיטאות, בכל המכללות. פשוט אנשים שעומדים לסיים את לימודיהם ואני לא חושבת שהם ימצאו תעסוקה בעתיד הקרוב. ההיבט השני הוא ההיבט של כל החברים האחרים או חרדים או שכבר לא חרדים, פשוט לא עובדים. אני מתייחסת עכשיו לאנשי IT ולאו דווקא לאנשי פיתוח בלבד. כי מה שציינו פה את מספר אנשי פיתוח לעומת כל האחרים בתחום ההיי טק שלא לדבר על הסבה הובלה. אני רוצה להציע פה שלוש הצעות שחלקן הוצעו פה בדרך זו או אחרת. אחת מהן יש הרבה מאוד פרויקטים לאומיים מתוכננים בתחום ההיי טק. רבים בכל המשרדים. צריך להציע אותם. הרשימה הזאת נמצאת בידי כל משרד ממשלתי ובוודאי בידי משרד האוצר. לדעתי צריך לפעול. פשוט מאוד במקום לדחות את הפרויקטים האלה לעשר השנים הבאות להקדים אותם. זה ייצר מקומות עבודה וישמר מקומות עבודה קיימים. הדבר השני, אנחנו יודעים כמה שמשרד התמ"ת היום משקיע בתשתית. כבישים וכל זה. אין לי שום דבר נגד זה. אני רק חושבת שצריך להשקיע גם בהיי טק. הדבר השלישי, במשבר מסוג זה המדינה הקציבה כסף רב לקידום מקצועי וגם לעדכון מקצועי, לשימור הידע. אנשים שנמצאים מחוץ למעגל העבודה כשהם יחזרו הם ימצאו עבודות שלא רלוונטיות להם.

אוקיי, תודה רבה. תם ולא נשלם. כיוון שאנחנו בקדנציה הנוכחית של הכנסת מקיימים דיון ראשון בנושא הוועדה עוד תדון בנושא. היום יש ועדת תקציב. יש פה ימים שיותר עסוקים בתקציב. נמשיך לקיים ישיבות נוספות. אני רק מציע אולי באמת להמשך דיון אולי באמת להעביר את אותן הצעות אופרטיביות שהעליתם פה בכתובים. חלק מחקיקה. חלק אולי גם מחקיקה ממשלתית. אולי תהיה הסכמה. אין ספק שבעקבות הדיון הזה אנחנו נגבש את המשך הטיפול בסוגיה הזאת. כולם יודעים את המצב הכלכלי הגלובלי. ניתן לזה את תשומת הלב ואם אתם חושבים שיש צורך באנשים נוספים שאתם מוכנים להציע לנו שנזמן אותם והם יציגו את דבריהם גם לפנינו אני בטוח שיושב ראש הוועדה יעשה את זה בישיבות הבאות שיוקדשו לעניין הזה. אני מקווה שבמאמץ משותף של כולנו נגיע לאיזשהו שיפור. את המצב הקשה הזה נעבור. צריך גם לבחון את העבר ולא רק לחיות על העבר. כמובן שאנחנו בממשלה נעשה את ההשתדלויות שלנו כחברי כנסת. יש לכם כבר תקציבים מוגדלים. אני יודע שזה לא מספיק. אנחנו רוצים לשכנע את הממשלה לחזק את התמיכה הממשלתית, אנחנו כממשלה לא נוכל אולי לכסות את כל התקציב אבל יכול להיות שרעיונות שהועלו פה, חלק ברי ביצוע. ערבויות ממשלתיות. אנשים שחוששים להשקיע בקרנות הון סיכון. בחברות כאלה ואחרות שהמדינה תהיה ערבה. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:30