PAGE
15
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

23 ביוני 2009

הכנסת השמונה עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב ראשון









פרוטוקול מס' 20
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שלישי, א' תמוז תשס"ט (23 ביוני 2009), שעה 09:00

הצעת חוק מתן שירות במספר שפות במשרדים ממשלתיים ומסירת הודעות בשידורי רשות השידור, התשס"ט- 2009 של ח"כ רוברט אילטוב , ח"כ משה (מוץ) מטלון, ח"כ חמד עמאר. (פ.84)

חברי הוועדה: ליה שמטוב – היו"ר

אברהם מיכאלי

ח"כ רוברט אילטוב

ח"כ שלמה מולה

עו"ד בת חן גור – עוזרת ליועצת המשפטית, משרד ראש הממשלה

לירון זפרוצקי – מתמחה בלשכה המשפטית, משרד ראש הממשלה

אורי גבע – רפרנט ממשל ומנהל באגף התקציבים, משרד האוצר

ענת חיים – לשכה משפטית, משרד האוצר

אריה שקד – מנהל קול ישראל, רשות השידור

עו"ד תומר קרני – הלשכה המשפטית של רשות השידור

אידה בן שטרית – מנהלת אגף מידע ופרסום, המשרד לקליטת עלייה

נועה ויינשטוק עסיס – מתמחה בלשכת היועץ המשפטי, המשרד לביטחון פנים

עו"ד דנה נויפלד – יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

עו"ד מיכל צברי דוד – לשכה משפטית, משרד הפנים

אבי מספין – אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה

קסהון וונדה – מנהל קשרי חוץ ופרויקטים מיוחדים, ארגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה

דנה גורדון

נירה לאמעי-רכלבסקי

נוגה לנגפור - חבר המתרגמים בע"מ

הצעת חוק מתן שירות במספר שפות במשרדים ממשלתיים
ומסירת הודעות בשידורי רשות השידור,
התשס"ט- 2009 של ח"כ רוברט אילטוב , ח"כ משה (מוץ) מטלון, ח"כ חמד עמאר. (פ.84)

בוקר טוב לכולם. הוועדה תדון היום על הצעת חוק אשר יזם חבר הכנסת רוברט אילטוב ומטרתו של החוק שרשות השידור תשדר שידורי חירום בשפה רוסית, אמהרית וערבית, לעולים חדשים וגם לאזרחים אחרים שלא מבינים את השפה, וזה אני חושבת חוק חשוב מאוד. אנחנו זוכרים את מלחמת המפרץ כשנחמן שי, היום חבר כנסת, היה מודיע על מצב החירום ועל ההנחיות ולא תמיד עולים חדשים הבינו מה דיברו, והיו מצלצלים לכל קרובי המשפחה, למכירים, לשכנים. חשוב מאוד שרשות השידור כאשר יש מצבים כאלה שיסבירו בכל השפות האלה. האזרחים צריכים לפעול על פי ההנחיות שישדרו להם. כמו שאמרתי הצעת החוק הזאת יזם חבר הכנסת רוברט אילטוב. שר האחראי על רשות השידור הוא שר ההסברה והתפוצות יולי אדלשטיין. לפניכם מונחים שני נוסחים של הצעת החוק. חבר כנסת אילטוב אתה רוצה לפני זה להתייחס?

אני בקצרה אגיד את עקרונות החוק ואחר כך אין ספק שאנחנו נשמע את היועצת המשפטית. באופן כללי הצעת החוק היתה יותר רחבה ודיברה גם על נושא של תרגום לשלושת השפות שהזכרת אותן, רוסית, ערבית ואמהרית במשרדי ממשלה שונים. הממשלה התנגדה לסעיף של מתן שירותים בשפות שונות במשרדים הממשלתיים אבל כן הסכימה להצעה שהובאה לדיון פה בוועדה בנוגע לרשות השידור. עם זאת אני עדיין חושב שאולי לא צריך בכל המשרדים אבל במקומות כמו ביטוח לאומי ומשרד הפנים יש צורך כי שמה הפניות הן רבות. עדיין צריך לבחון את הדבר הזה. אני אמשיך להידבר עם הממשלה בנושא הזה כי אני יודע שרוב העיריות כבר נותנות שירותים בשפות שונות, בלי תרגום אבל יש מישהו שדובר את השפות ואנשים מתחילים להבין. וכשיש פתרון ברשויות מקומיות אני לא רואה שום בעיה למה שלא יהיה מתן שירות דומה גם במקומות ממשלתיים. בכל אופן אני סיכמתי שאנחנו נעביר את הצעת החוק בסיכום מלא עם הממשלה. אין התנגדות לסעיף שמופיע לפנינו של הממשלה אלא רק בניסוח ואולי כמה דברים מינוריים מאוד. כמו שאמרתי אני אמשיך להידבר לפחות באופן חלקי לגבי כמה משרדים שהם כן לדעתי צריכים לתת שירות בשפות שונות. זהו בעצם. אני אשמח לשמוע את ההצעה של היועצת המשפטית.

ראשית אבהיר שהצעת החוק פ/84 שהיא זו שעברה את הקריאה הטרומית במליאה עברה בתנאי שסעיף 1 יורד ממנה ולכן הנוסח שלה הוא לא הנוסח שעומד לפנינו היום אלא הנוסח שכולל סעיף אחד בלבד שהיה סעיף 2 בהצעת החוק המקורית. אני הצעתי הצעה חלופית לחוק שיהיה חוק עצמאי ויעמוד בפני עצמו והוא טיפול חוק רשות השידור אם כי בשונה מהנוסח שמונח בפניכם יש שינוי קטן, אנחנו אכן נתקן את חוק רשות השידור על פי הצעת דנה נויפלד ממשרד המשפטים שאני כמובן מסכימה לה. אנחנו נעשה סעיף נפרד אחרי סעיף 46. נקרא לו 46 א'. זה יהיה סעיף עצמאי שיקראו לו הודעות חירום במספר שפות והנוסח יהיה בחוק רשות השידור תשכ"ה 1965, אחרי סעיף 46 יבוא 46 א' רבתי, זה יהיה מספר הסעיף. זה יהיה סעיף נפרד. הודעות חירום במספר שפות. והנוסח יהיה שם מונח בפניכם, שידורים של הודעת חירום כהגדרתה בסעיף 9 ד' לחוק שידורי טלוויזיה, כתוביות ושפת סימנים תשס"ה 2005 ישודרו בשפות רוסית, ערבית ואמהרית. זה הנוסח המוצע.

אין לי התנגדות כל עוד זה לא משנה את מהות החוק.

זו הערה טכנית.

זהו בעצם. תקנות וכדומה יש הסמכה כללית בחוק לשר של מנהל רשות השידור ולכן הם יצטרכו תקנות ספציפיות לעניין הזה. כמובן זה נמצא בסמכותו הכללית של השר כמי שממונה על ביצוע החוק הזה.

תודה. נציגי רשות השידור. רק תציג את עצמך לפרוטוקול וכל מי שרוצה לדבר יציג את עצמו.

שמי עורך דין תומר קרני מהלשכה המשפטית ברשות השידור. נמצא כאן גם אריה שקד מנהל קול ישראל. לרשות השידור אין התנגדות עקרונית אבל יש לנו מספר הערות לגבי הניסוח של הסעיף. אחד, לא כל כך ברור מהסעיף הזה ולדעתנו צריך להיות ברור לפחות לפרוטוקול ששיקול הדעת לשידור הודעות הוא בידי רשות השידור. הגדרה שאליה מפנים היא מאוד רחבה. רשות השידור היא זו שמחליטה בסופו של דבר אם לפרוץ עם הודעה מתפרצת בשידורים שלה או לשדר את האייטם הזה בחדשות או לא לשדר אותו בכלל. זה עניין של שיקול דעת. יש שיקול דעת עיתונאי וכולי וכולי. כלומר לא כל, צריך להבין את זה שרשות השידור יישמר לה שיקול הדעת מה היא הודעת חירום.

לא. לא. בהודעת חירום אין שיקול דעת אני חושב. אם זו הודעת חירום זו הודעת חירום. אם אתה מודיע לציבור הודעת חירום ממשלתית אז מה השיקול דעת שלך?

הודעת חירום אבל לא מוגדרת בהגדרה כהודעת חירום ממשלתית. ההגדרה שאתם מפנים אליה בהצעת החוק היא הרבה יותר רחבה.

נכון. היא הגדרה של הודעת חירום.

זו לא הגדרה של הודעת חירום שמגיעה מהממשלה. אם הכוונה היא להודעת חירום שמגיעה מהממשלה,

הנה פה עכשיו בדיוק היתה דוגמה שגם רציתי להעלות אותה בנושא של מים רעילים ברשות מקומית. זו לא הודעת חירום? הציבור לא צריך לדעת מזה?

מי מחליט אם לפרוץ עם זה כהודעה מתפרצת? אתם מפנים להגדרה מסוימת שנמצאת בחוק אחר שהוא לא שייך.

השר יתן לך את הרשות.

השר לא מוסמך עם כל הכבוד.

אני גם לא חושבת שזאת ההגדרה מלכתחילה. אני לא חושבת שהכוונה היתה להודעה מתפרצת דווקא.

אולי נלך מהתחלה לסוף ותסביר לנו בבקשה למה אתה התכוונת, איזה סוג הודעות ראית לנגד עיניך כשכתבת את ההצעה הזאת? אז נוכל להפנות להגדרה הנכונה.

כל הצעה שהיא נחשבת להודעת חירום, כל הודעה שנחשבת להודעת חירום מבחינתי צריכה להתפרסם בשלושת השפות האלה.

אתה מתכוון לשפת הפרסום ולאו דווקא לאופן הפרסום. זאת אומרת אם ההודעה הזאת היתה מתפרסמת בכל אופן אחר במסגרת החדשות, היא תתפרסם בחדשות אבל בשלושת השפות.

בחדשות לא ניתן לעשות את זה לדעתי. אבל אחרי זה ניתן לעשות את זה.

אז בשידור נפרד.

ככל שיש הודעה כזאת משודרת אז היא שודרה כהודעת חירום אז היא צריכה להיות משודרת בשלוש שפות.

הכוונה היא שאם משודרת הודעה כזו בעברית אז שהיא תשודר גם בשפות האחרות? זה הרעיון?

זה הרעיון. זה לא חייב להיות בחדשות באותו רגע. זה לא יישמע טוב אבל אחרי החדשות ניתן לתת עשרים שניות.

אז אולי צריך לחדד בניסוח שהכוונה היא שככל רשות השידור משדרת הודעת חירום בשפה העברית היא תשדר אותה גם בשפות האחרות.

נכון. אתם תבחרו את הזמן הקרוב ביותר כדי לא להפריע לשידור וכדי לא לחבל בשידור. אין לנו מטרה להרוס את השידור של קול ישראל. כן? אבל באופן כללי אם שודרה הודעת חירום רצוי שהציבור שלא מבין את זה יבין את זה.

למשל הודעה על תנאי מזג אוויר קיצוניים שמהווים סכנה. בדרך כלל זה משודר בחדשות. נכון?

לא. זה לא חירום.

לא זכור לי. אולי מנהל הרדיו יתקן אותי. לא זכור לי שהיתה הודעה מתפרצת בנושא הזה.

אין שום בעיה. חבר כנסת אילטוב לא התכוון להודעות מתפרצות. הוא התכוון להגדרות שמופיעות באמת בחוק הרשות השנייה לגבי הודעות חירום.

חוק הכתוביות. אבל שמה מדובר בפירוש על הודעות מתפרצות.

יש הגדרה להודעת חירום. זו הודעה מתפרצת המשודרת בערוץ טלוויזיה, כל אחד מאלה ואז יש רשימה.

תראו, אם יחליטו ברשות השידור לשדר את זה בשפה העברית כהודעה מתפרצת אז מיד אחרי זה יהיה גם בשלושת השפות. אין כוונה לחבל בחדשות או בשידורים שלכם.

זה דבר אחד שרצינו להבהיר שזה ככל שאנחנו מחליטים באמת לשדר את זה כהודעה מתפרצת צריך אולי להבהיר פה.

שודרה הודעת חירום.

עכשיו הערה נוספת היא וכאן אני לא יודע אם זה לניסוח או למהות או שצריך לדעת את זה שההסכמה שלנו היא שההודעות ישודרו באותו ערוץ ייעודי ברשות השידור שמיועד לכך. דהיינו, למשל שידורים בערבית אז יש לנו רדיו בערבית ויש לנו ערוץ 33 שמשדר בערבית רובו ככולו. אם זה רוסית, אז יש רדיו רקע שמשדר ברוסית ואם זה אמהרית אז גם יש שידורים באמהרית ברדיו רקע, והודעות החירום בשפות האלו ישודרו באותה אכסניה שכיום מיועדת להן. זאת הערה חשובה.

לא. לא. לא. אני לא מסכים לזה. כי מי שמסתכל בערוץ הערבי, אני לא יודע כמה אנשים אבל בטח רוב הציבור בשידורים העיקריים. אם אתה תגיד לי שאתה תפרסם הודעות נניח בערוץ 9 זה ממש לא מעניין, כי ככה מפרסמים את זה. לא לגביך. אבל באופן עקרוני אז גם ככה מפרסמים הכול ברוסית. אני מדבר על השידורים הרגילים שלכם, אם החלטתם לפרוץ בהודעה כלשהי שהיא הודעת חירום הפרסום יהיה בשלושת השפות. נקודה. אני לא רוצה עכשיו לפלח את השוק ולהגיד פה יהיה פרסום ושם יהיה פרסום. ומה תעשה עם אמהרית שבכלל יש שם בעיה. אתה תקים ערוץ?

יש רדיו רקע.

כמה שעות ביום אתה מפרסם באמהרית?

שעתיים.

באיזו שעה?

בצהריים ובערב.

יפה. ואם המים הורעלו בבוקר אז מה? הם עד שתיים בצהריים יחכו להודעה?

מאזיני האמהרית והרוסית שאינם דוברים עברית מאזינים לתדר הזה ולא מאזינים לתדר בעברית. לכן כל שידור בתדר בעברית ממילא לא יגיע אליהם. כך שאנחנו לא חושבים שזה יהיה יעיל בכלל.

אתה יוצא מנקודת הנחה שלא מאזינים גם לתחנות אחרות.

אני לא יצאתי מנקודת הנחה כזאת. מי שמאזין לעברית אני מניח שמבין את השידורים בעברית. אז ההודעה בעברית תעשה כבר את העבודה. אז אין צורך לחזור עליה בשפה אחרת אז לכן הערוץ הייעודי יתן את השידור בשפה הייעודית.

חשוב להגיד אם הכוונה היא שהכול ישודר בערוץ אחד למשל בטלוויזיה או ברשת ב' אתם בעצם אומרים שרשות השידור צריכה להחזיק קריינים בשפות האלה 24 שעות ביממה בכוננות. זה הוא דבר שיש לו עלויות ואנחנו לא נסכים לו. אין לנו תקציב לזה. זו גם פגיעה בשידור עצמו.

אני לא חושב שאתה צריך להחזיק 24 שעות בכוננות אנשים ואם יש הודעה קצרה אתה לא צריך להחזיק בן אדם 24 שעות. גם ככה אתה לא מחזיק אותו 24 שעות. זה לא הגיוני מה שאתה אומר. אם יש הודעה אתה לא מחזיק מתורגמן 24 שעות. מה גם שיש לך רדיו רקע, יש לכם את האנשים ויש ביפרים היום ויש מה שאתה רוצה. ההצגה שלך עכשיו של הנושא כפי שהיא היא לא מקובלת. גם אנחנו מבינים קצת בטכנולוגיות ואיך אפשר לקרוא לבן אדם ואם יש מצב חירום, אתה לא מחזיק צוות למצב חירום 24 שעות גם בעברית עם כל הכבוד.

אני לא מחזיק אותו באולפן אבל אני צריך להחזיק אותו בכוננות.

אני לא מסכים איתך. יש פתרונות לדברים האלה תפעוליים. אני לא מסכים עם מה שאתה מציג. ממש לא מסכים. יכול להיות שיש עלויות אבל אתה לא צריך בכל מקרה להחזיק 24 שעות אף אחד.

אני מנסה לגשר בין הצורך התפעולי. הכוונה של הצעת החוק היא ברורה. השאלה האם אפשר ליצור איזשהו מנגנון שאומר, זאת אומרת ההודעות האלה הן לא הודעות חד פעמיות. אלה הודעות שאם יש אירוע משברי.

יש לי כאן הבהרה נוספת לעשות. הכוונה לשידור כהגדרתו בחוק. הכוונה היא לשידור גם ברדיו וגם בטלוויזיה.

הגדרת הודעת חירום לפי סעיף 9 ד',

כן אנחנו מדברים על התכנים של הודעת חירום. זאת אומרת ככל שתכנים של הודעת חירום מתפרסמים גם בשידורי הרדיו שהם חלק מההגדרה של שידורים בחוק רשות השידור הכוונה היא גם לזה, אז לכן אם זה לא היה ברור אולי באמת כדאי שנבהיר את זה.

השאלה שלי היא האם כאשר רשת ב' פורצת באמצע שידור כלשהו עם איזושהי הודעת חירום האם אותה רשת ב' צריכה ללוות את זה לפי הצעת החוק, לפי המוצע, כי אנחנו לא בדיוק מבינים, גם בשפות האחרות או שדי בכך שהודעת החירום תשודר גם בשפות האחרות בתחנה המיועדת לשפות האחרות שזה רדיו רקע. השאלה היא האם דוברי אמהרית שלא מבינים עברית או דוברי רוסית שלא מבינים עברית ולא יבינו את ההודעה המשודרת בעברית ששודרה נניח ברשת ב'.

אני רוצה להגיד לך שהם לא מאזינים לרשת ב' אבל הילדים שלהם מקשיבים לרשת ב'. אז ברגע שהם שומעים שיש צורך לתרגום של הודעה הם מבינים מה הוא הצורך והם יכולים ליצור קשר עם המשפחה. לכן זה לא רק זה מישהו ששומע מבין את זה אלא אם אני היום נוסע ושומע הודעת חירום ואני לא יודע עד כמה זה חשוב וזה לא משודר לי לא ברוסית ולא בשום שפה אחרת אני גם לא עולה לי בראש לבוא ולהרים טלפון. לכן יש פה שתי נקודות שחשוב לציין אותם. ברור לי שמישהו שהוא בן 80 לא ישמע רשת ב'. ברור לי. אבל ברור לי מצד שני שיכול להיות מישהו ששומע רשת ב' או באוטו נוסע ואיתו נוסע אותו פנסיונר והוא שומע. זאת אומרת אי אפשר לבוא ולפלח את זה כפי שאתה מבקש. עכשיו אני גם לא רוצה ולבוא ולחכות לשידור בשפה האמהרית או לשידור בשפה הערבית. אני לא יודע כמה שידורים יש בשפה הערבית אבל לא הייתי רוצה לחכות שיש לי 6 או 7 שעות עד השידור.

ערבית משודר כל היום, 24 שעות ביממה.

אבל לא כולם שומעים את זה. ואם אתה במשפחה יושב ואתה רואה טלוויזיה ויש לך גם פנסיונר בבית וגם איש צעיר. הוא מסתכל בערוץ הראשון אז גם הפנסיונר שומע. אי אפשר לבוא לפלח את זה פה שומעים ופה לא שומעים.

שאלתי האם האיש הצעיר מבין את העברית אז הוא יוכל להעביר את זה לפנסיונר.

הוא לא יודע כמה שזה חשוב. זאת אומרת אם הוא יודע שזו הודעת חירום שהיא מתורגמת למספר שפות ישר נדלקת לו המנורה האדומה שצריך להעביר את זה למשפחה. בדרך כלל כשאני שומע הודעות בתקשורת אני לא כל כך מתייחס אליהן. אבל כאשר זה מתחיל לעבור למספר שפות מבינים מה חומרת הנושא. זאת אומרת יש פה עוד היבטים שהם לא פחות חשובים מהשפה עצמה. עכשיו אני גם רוצה לשאול אותך באופן כללי כמה התפרצויות היו לך בחודש האחרון? האם אתה מחזיק צוות לעניין הזה? כמה התפרצויות היו לך?

למיטב ידיעתי אין לי נתון מדויק, אבל למיטב ידיעתי בטלוויזיה לא היו התפרצויות. אם אתה מדבר על טלוויזית רקע, אריה יסביר על הרדיו אם הוא ירצה, אז בערוץ 1 יש לנו אנשי חדשות דוברי עברית. אין קריינים דוברי ערבית. אין קריינים דוברי אמהרית. אין קריינים דוברי רוסית שיוכלו לעלות לשידור.

ומי עובד ברשתות האחרות?

בערבית יש להם את הקריינים בערבית שעובדים בערוצים שלהם.

תגיד להם שבמקרי חירום הם יתנו לך את השירות. זה לא יעלה יקר. תאמין לי.

עכשיו מה שאתם מבקשים כאן זה שרשות השידור (א) תשיג את כוח האדם הזה. תעמיד אותו בכוננות שיהיה זמין לכל דבר כי אתה לא יודע מתי יקרה דבר כזה. זה כרוך בעלויות. זו הערתנו.

אני לא מסכים עם זה.

אני נתתי דוגמה של מלחמת המפרץ.

אנחנו לא מדברים על שידורים מתפרצים או לא מתפרצים ככל שיהיו שייעשו באיזשהו רצף שיהיה חייב להיות קריין באיזושהי כוננות, לתרגם מיד אחרי ההודעה בעברית. לכן וגם כדי להדגיש את העניין שמדובר בשידורי רדיו תגיד לי מה דעתך על הנוסח הבא. "שודרה הודעת חירום כהגדרתה בסעיף 9 ב' וכולי, באחד מסוגי השידורים לפי חוק זה תתורגם ההודעה לשפות ערבית, רוסית, ואמהרית. (ב) תרגום ההודעה כאמור בסעיף קטן א' ייעשה סמוך ככל האפשר לשידור ההודעה החירום בשפה העברית". זה משאיר לך איזשהו מרווח לגייס מישהו ולהעביר את ההודעה סמוך ככל האפשר בזמנים אבל לאו דווקא באיזשהו זמן מסוים. שזה משאיר לך את מתחם הסבירות.

זה דבר שאני אצטרך להביא אותו חזרה. עוד פעם נמצא פה מנהל הרדיו אבל בכל מה שנוגע לטלוויזיה אני אצטרך להביא את זה חזרה אלינו למנכ"ל ולמנהל הטלוויזיה. הצעה נוספת שיכולה לעלות בהמשך למה שאמרנו קודם שתהיה הפניה איפה שלא יהיה שידור אם זה רשת ב' או ערוץ 1 לאותם ערוצים ששמה אפשר לשמוע הודעה כזאת.

זה שינוי.

אפשר להגיד בשפות השונות ואז לא יצטרכו להעמיד מישהו בכוננות ויהיה אפשר לתת הודעה קבועה בנוסח מסוים שמפנה לערוצי שידור בשפות השונות.

גם את זה אנחנו נצטרך עוד לוודא.

יש לכם ברדיו תוכנית רקע. יש לכם גם ברוסית בוא נגיד לצורך העניין, אני לא יודע לגבי שפות אחרות. מה הבעיה אותם עובדים יהיו בדיוק בכוננות כשצריך. הרי אנחנו לא תוך 24 שעות נמצאים בשעת חירום. זה דבר ראשון. דבר שני, אותו דבר. יש לכם בטלוויזיה. אני לא יודע לגבי רוסית אבל יש לכם היום מאז מלחמת המפרץ אתם משדרים בערוץ 33 בטלוויזיה חצי שעה פעם בשבוע במוצאי שבת למשל על בסיס עובדים קיימים שלכם. אפשר לפתור את הבעיה. אתם לוקחים את העובדים שיש לכם גם דוברי רוסית במקרי חירום. אתם פשוט מייצרים אפשרות של התמודדות בשעת חירום. דבר נוסף, כמו שבפיקוד העורף השתמשו בשידורים מוקלטים לצורך תדרוך או אזהרות. פה מה שאתם עושים במוקלט אז יש לכם עוד בן אדם נוסף שיודע בדיוק מה הוא צריך לעשות. בסך הכול יעלה לכם תדרוך של אותם האנשים בשעת חירום.

זה תשלום לפי צורות העסקה ואיך שמועסקים היום עובדים ברשות השידור זה יהיה כרוך לא רק להקפיץ את העובד מכאן לכאן. עובד של הרדיו שיבוא לטלוויזיה.

אני לא סתם שאלתי כמה פעמים היה לכם התפרצויות והודעות לשעות חירום בתקופה האחרונה. גם אם הלוגיסטיקה היא מאוד יקרה וזה קורה פעם בחודש בממוצע שזה לא קורה במספר חודשים אחרונים, אז הלוגיסטיקה תעלה 50 אלף שקל. עדיין לא מדובר על 5 מיליון שקלים שאני צריך ללכת עכשיו ולשגע את האוצר כדי לפתור את הבעיה. אז עוד פעם נכון שיכול להיות פה איזושהי עלות למקרה חירום ואז צריך לעשות את הלוגיסטיקה. אבל זה רק למקרה חירום. זה לא קורה כל יום יום. לכן ההתנגדות פה שלכם בנושא הזה, יכול להיות שצריך יהיה להוסיף כסף. אפשר לבוא לחשוב על הדבר הזה. אבל לבוא להגיד שזה כרוך בכך שצריך להחזיק פה צוותים זה לא נכון. זה פשוט לא נכון. כי הצוותים הם קיימים. אתם יכולים לעשות את ההסדר לשעות חירום. אתם תדעו לפתור את הבעיות. אבל לבוא להציג את זה לנו כאילו אנחנו לא נבין את זה , זה לא בא בחשבון. וגם לבוא לעשות את זה לפרסומים ייעודיים גם לא בא בחשבון כי מדובר פה על כלל הארץ וככה לפזר את החוק הזה. גם ככה אני הלכתי על הרבה מאוד ויתורים בהצעת החוק הזאת. אם מדובר במשהו מינורי אני אולי אוכל להסכים לזה. שינוי מהותי כזה בחוק אני לא אוכל להסכים לו. אתם יכולים לחזור חזרה לממשלה. אין לי בעיה.

חבר כנסת אילטוב אני מסכים איתך בזה שפתרון יש שם. עשינו את זה במלחמת המפרץ ובמלחמה האחרונה גם כשהיתה עזרה לישובים בצפון, כשאנשים ישבו במקלטים אז בעצם ביקשנו.

לא קולטים בכל מקום. מה לעשות?

רקע קולטים היום יותר טוב מרשת ב'.

במלחמת לבנון השנייה לא קלטו במקלטים. יש בעיה.

ומאז תשדירים של רקע שוקמו בניגוד לרשתות האחרות.

הבעיה עם רקע שלא כולם תמיד נמצאים על אותו תדר. לא קולטים את זה בכל מקום.

זה נכון לכל הרשתות של קול ישראל. בעיות קליטה הן בכל הרשתות. הבעיה במערך המשדרים של קול ישראל נכונה לגבי כולם. רקע במצב הטוב ביותר.

מתי אתם עוברים למכשירים משוכללים?

כשתהיה רפורמה בעזרת השם. ישכללו את מערך המשדרים של קול ישראל ואז יהיו משדרים.

מה אתם אומרים על הדיגיטלי?

אנחנו עוד לא הגענו לשם.

שאלה אחת. באמת אותו צוות עובדים שהזכירו פה אני יודע שהנכונות שלהם במצבים כאלה במיוחד הם רוצים על חשבונם להגדיל את שעות השידור.

גם אם נניח לרגע לבעיה הכספית אני אומר לך איך זה עובד. מרכז החדשות ממוקם בירושלים. שידורים ברוסית לא מבוצעים מאותו מרכז בכלל. זה לא אותו מקום. זה לנייד את העובדים ונניח שנתגבר על הבעיה ונביא אותם.

אין לכם עכשיו שינוי במיקום של העובדים?

כרגע אין שום דבר.

זה מתוכנן אבל. אני שמעתי את התלונות של העובדים שגרים במרכז שהם צריכים לנסוע למקומות אחרים. הם פונים גם אלינו.

נתתם דווקא את הדוגמה של מלחמת לבנון שהיתה דוגמה מצוינת. שידרו ברוסית ברצף דומה מאוד לרצף של רשת ב' במתכונת של גל פתוח במצב משברי שכול הזמן שידרו שידורים שנוגעים למלחמה. הוצאת צוות מהרוסית יפגע בהכרח גם ברוסית בעניין הזה. להביא אותו לירושלים למרכז החדשות בעברית שמשדרת בירושלים ולא משדרת מאותו מרכז. צריך לקחת את הכול בחשבון מה גם שזה פוגע בשידורי הרצף.

במצב חירום אפשר לשלוח הודעה כתובה. אפשר להקליט את זה במקום אחר ולהעביר את זה באינטרנט. אנחנו בעידן אחר.

אנחנו לא מקליטים. אנחנו משדרים בחי כל הזמן.

הודעות חירום?

גם הודעות חירום. נכנס קריין, קורא אותה, קיבל טקסט, כמו שקרה במבצע עופרת יצוקה. ישב קריין וברגע שהביפר צפצף אנחנו פרצנו לשידור.

אני לא מבין את זה. אנחנו נמצאים בעידן טכנולוגי אחר.

הרי אתם מראיינים אותנו. לגבי הטלוויזיה אולי זה קושי.

גם לא. גם לא.

הבעיה היא לא טכנית ולא לוגיסטית. גם לא כסף. אני מוכן להניח את כל הבעיות האלו בצד. הבעיה היא בעיקר הפגיעה ברצף השידורים. אני לא חושב שרשת ב' שמשדרת לאוכלוסייה רחבה בעברית וברצף צריכה לקטוע את רצף השידורים שלה לטובת השידורים בשפות כאשר יש רשתות ייעודיות.

אני לא מקבל את זה.

אבל אנחנו יכולים להצביע על הנוסח שלה.

זה העיקרון שאנחנו רוצים לעשות את העניין הזה ממלכתי.

אם זה היה בייעודי לא הייתי צריך הצעת חוק.

בואו נשמע עוד ואחר כך נצביע.

אני מארגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה. לגבי יוצאי אתיופיה הטלוויזיה מאוד קריטית כי הם לא מחוברים לכבלים. ערוץ 1 וערוץ 2 הם הערוצים היחידים שהם קולטים. בדרום שהיו קאסמים כל הדודים שלי היו מחוברים לערוץ 1 אפילו שהם לא הבינו. זה מאוד קריטי וזה מאוד חשוב. בעיקר בנושא של הטלוויזיה.

אני מהאגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה. ראשית באמת ברכות על הצעת החוק. זה מאוד משמעותי. אני רציתי לבדוק מספר דברים. קודם כל לפי החוק מדובר על כתוביות ושפת הסימנים האם זה גם חל על קריינות?

כן. זה יהיה בכל השידורים שמשודרים לפי חוק רשות השידור.

כי רבים מיוצאי אתיופיה למרות שהם יודעים את השפה האמהרית הם לא יודעים לקרוא את השפה. דבר שני, רבים מהם לא מחוברים לטלוויזיה בכבלים או בלווין. הם לא קולטים ערוץ 33. לא משנה אם יהיה שידורים יום שלם יהיו רבים שלא ידעו שיש מצב חירום. דיברנו על קריינים ברשות השידור. יש לפחות שניים שהם דוברי אמהרית. יש תוכנית אולפן באמהרית. אנשים לא חסר. זה לא אמור למנוע לדעתי כדי להוריד את ההצעה הזאת.

רק הערה בהמשך לדברים. אני מבין שהצעת החוק מפנה להגדרת הודעת חירום בחוק הכתוביות רק לעניין ההגדרה של מה זה הודעת חירום. לא לעניין חובה לשדר כתוביות מסוג כלשהו כי זה סיפור אחר. יבוא קריין ויאמר בקולו ברור שזה כך.

ההפניה היא ל-9 ד' של סוגים של הודעות חירום. אני אוסיף גם שמדובר על כל שידור שזה יהיה ברור.

שלא יובן מזה שהחובה היא לשדר כתוביות כי זה מכניס אותנו לעניין גם טכני לוגיסטי אחר לחלוטין מאשר קריין שבא ומקריא את ההודעה.

אני ממשרד הקליטה. אני חושבת שהצעת החוק חשוב שדווקא ברשות השידור יבינו את זה. הצעת החוק מבטאת מצוקה. זאת אומרת אי אפשר להתעלם מזה. אפשר להגיד שיש פגיעה ברצף השידורים אבל האם זה גובר על ההדרה של אוכלוסייה ענקית שלא באמת יכולה לקבל את השירות מהערוצים הייעודיים. זו עובדה. אנחנו בניסיון שלנו ממלחמת המפרץ ועד היום נתקלנו בבעיה מאוד חריפה. מילא פתרתם את הבעיה של המשדרים. כי גם בצפון וגם בדרום לא קלטו את רדיו רקע. אבל נניח שפתרתם את הבעיה של המשדרים מסתבר שקול ישראל, רשת ב' וערוץ 1 הם הערוצים הנגישים ביותר לאוכלוסייה הכי גדולה. אין מה לעשות. מסתבר שבזמן חירום ערוץ 1 ורשת ב' הופכים להיות מדורת שבט. נכון שזה ערוץ ייעודי בשפה העברית. אבל מאחר והודעות החירום, בעיקר מדובר על הודעות חירום שמצילות חיים. כלומר לא מדובר פה בהודעות חירום שאפשר למתוח אותן במחזוריות ליום שלם. עפולה יצאה מהסכנה. חדרה נכנסה לתחום הסכנה. קצר וקולע. היו מצבים שהישראלים ידעו מה לעשות, קיבלו הנחיות ברורות והעולים החדשים נשארו תקועים בבתים שלהם ולא ידעו מה לעשות. לא יצאו מתחום הסכנה. לא נכנסו למקלטים, לא נכנסנו לממדים, לא יצאו מהממדים. הערוצים הטלוויזיונים בכלל לא נתנו מענה. במקלטים חוץ מרשת ב' לא קולטים שום דבר. אז אין מה לעשות. יש פה מצוקה. אפשר לדבר על הפגיעה בשידורים. זה נורא באמת זה יפה. יש פגיעה הרבה יותר חמורה, יש פגיעה שעלולה לקפח חיים. אז צריך לשקול את הפגיעה הזאת מול הפגיעה הזאת ולמצוא איזשהו גישור כי אנחנו חווים את זה. אפילו עכשיו בעופרת יצוקה מול פיקוד העורף סוף סוף פיקוד העורף נענה לצרכים וסוף סוף הוא כבר מוציא מידע בשפות. אבל זה לא מספיק. רשת ב' וערוץ 1 הם הערוצים שבהם בקצר צריך להיות מידע בשפות. עכשיו טלוויזיה ערוץ 1 אני לא יודעת איך תפתרו את זה אבל כדאי שיהיו גם כתוביות בשפות.

טכנית ולוגיסטית זה דבר מסובך.

המדור לאמהרית מונה 4 אנשים. את רוצה שאנחנו נעשה עם זה כתוביות בשעת חירום ונשדר באמהרית וכן הלאה?

על הערוצים המסחריים אתה לא יכול לכפות הודעות חירום. מה נשאר? נשאר רשות השידור.

נציג האוצר בבקשה.

לאוצר אין עמדה בנושא החוק הזה. אני רק רוצה להעיר מבחינה תקציבית. ברשות השידור אפשר תמיד למצוא פתרון ממקורות פנימיים בנוגע ליצירת הודעות מוכנות מראש בשפה האמהרית ורוסית בין אם זה מפנה לתחנה אחרת ובין אם זה מסב את תשומת הלב. אנחנו לא יכולים תמיד להביא עוד תקנים למקום ולפתור את נושא השידורים אבל כן יכולים לייצר הקלטות מוכנות מראש שמתריעות מראש על המצב שהוא מצב חירום, אם זה מצב מלחמה. אפשר לראות על עופרת יצוקה ולראות בדיוק איזה הודעות יצאו ולהקליט איזשהו סט של הודעות מוכנות ואז תתמודד עם הנושא של עד שהקריין יגיע ועד שאתה מזמן אותו. אני לא חושב שיש פה שום מניעה להשתמש במקורות פנימיים של רשות השידור כדי לפתור את הבעיה הזאת.

אני מניחה שזו גם התייחסות לעניין של עלות תקציבית שבעצם כמובן שהחוק לא מגיע לאיזו תקרה של עלות תקציבית.

אין לי הרבה מה להוסיף. השר הממונה על ביצוע החוק מברך על החוק הזה. הוא חושב שהוא חשוב ועם זאת אנחנו רוצים למצוא כל פשרה שתהיה מוסכמת על רשות השידור והעמדה שלהם מקובלת עלינו.

אבל הפשרה שהם רוצים זה פשוט לרוקן את החוק.

חלילה. אני אמרתי בתחילת דבריי אנחנו צריכים למצוא את הדרך הטובה ביותר והיעילה ביותר. שתהיה אפקטיבית גם מבחינתנו לבצע את זה. נכון שאם זה הודעות קצרות מאוד אמרתי אנחנו נחזור ואני אביא את הדברים לממונים.

בוא נבקש מהיועצת המשפטית לקרוא את הנוסח.

זה איזשהו נוסח שאני מציעה כרגע בכפוף כמובן לשינויים של נוסח החוק. אבל כאמור הרעיון הוא להוסיף סעיף 46 א' רבתי לחוק רשות השידור. והסעיף יאמר בחוק רשות השידור 1965 אחרי סעיף 46 יבוא סעיף 46 א' רבתי, הודעות חירום במספר שפות. שודרה הודעת חירום כהגדרתה בסעיף 9 ד' לחוק שידורי טלוויזיה כתוביות ושפת סימנים באחד מסוגי השידור לפי חוק זה שזה אומר רדיו או טלוויזיה, שוב כפוף לשינויי נוסח, תתורגם ההודעה לשפות רוסית, ערבית ואמהרית.(ב) שידור הודעה מתורגמת כאמור בסעיף קטן א' יעשה סמוך ככל האפשר לשידור הודעת החירום בעברית. אני שוקלת להוסיף כאן עוד איזושהי שורה שאומרת שבהודעות מצילות חיים או שקשורות לסכנת חיים מיידית, שוב אני משאירה לכם לשיקול הדעת, לשדר סמוך ככל האפשר על פי מה שאתם יכולים. אבל בהודעות מצילות חיים הרעיון הוא שהן כן ישודרו בצמידות להודעה בעברית.

אם אפשר להציע הצעה. את זה אולי יהיה אפשר להשאיר לשלב הבא. כי כל ההודעות צריכים לעבור אחת אחת. הודעות חירום במהותן הן כאלה שיש להן אלמנט של הצלת חיים. את מייתרת את זה.

אנחנו צריכים לחשוב גם על אולי תאריך תחילה לסעיף הספציפי הזה לאפשר היערכות. זה כבר באמת עניין שלכם. זה לא קריטי.

בסדר, אני מבקשת מחברי הוועדה להצביע עבור הנוסח שעכשיו שמענו.


מי בעד? מי נגד? מי נמנע?


ההצעה אושרה בקריאה ראשונה. אין נמנעים. אין מתנגדים. תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:00