ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 16/06/2009

בוגרי תיכון בורים במדעים

פרוטוקול

 
com_alex

2009-06-21Liraz



הכנסת השמונה עשרה נוסח לא מתוקן

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 26

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שלישי, כ"ד בסיון התשס"ט (16 ביוני 2009), שעה 09:30
סדר היום
בוגרי תיכון בורים במדעים
נכחו
חבר הוועדה
זבולון אורלב – היו"ר

מסעוד גנאים

אחמד טיבי

אנסטסיה מיכאלי

אלכס מילר
מוזמנים
ד"ר נורית בר-יוסף, מפקחת, מינהל מדע וטכנולוגיה, משרד החינוך

ד"ר אביתר מתניה, ממונה על תוכניות העילית ופיתוח כוח אדם מדעי-טכנולוגי, ראש תחום תלפיות ופסגות, מפא"ת, משרד הביטחון

פרופ' יגאל גלילי, האוניברסיטה העברית

יובל לידור, ממונה תחום הסברה ודוברות, המועצה להשכלה גבוהה

בתיה הקלמן, מזכירות אקדמית, המועצה להשכלה גבוהה

ד"ר טל לוטן, מנהלת המחלקה לחינוך טכנולוגי והכשרה מקצועית, התאחדות התעשיינים

פרופ' בת-שבע אלון, ראש המחלקה להוראת המדעים, מכון ויצמן למדע

ד"ר אסתר בגנו, מנהלת מרכז ארצי בפיזיקה, מכון ויצמן למדע

פרופ' יגאל תלמי, פרופסור לפיזיקה, מכון ויצמן למדע

פרופ' אריאל היימן, מנכ"ל מכון דוידסון

פרופ' ישראל גץ

רות קופינסקי, יו"ר ארגון המנהלים העל-יסודי

יהודה סקר, נציג הורים בוועדות הכנסת

איציק הרמן, נציג ארגון הורים ארצי

אליה מזין, מורה לפיסיקה, תיכון מכבים-רעות-מור

אהרן קרייסלר, מורה לפיסיקה, תיכון תהילה ירושלים וישיבה תיכונית בית-אל

יובל מרידור, מרכז המחקר והמידע, הכנסת
מנהלת הוועדה
יהודית גידלי
רשמה וערכה
אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

בוגרי תיכון בורים במדעים
היו"ר זבולון אורלב
אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט. הסוגיה שלנו היא ביקורת נוקבת שפורסמה על כך שמשרד החינוך החליט לצמצם במידה ניכרת את היקף לימודי הפיזיקה בחטיבה העליונה. לדעת כמה אנשי מקצוע מדובר במהלך מצטבר למהלכים קודמים שמובילים למצב בו בוגרי התיכון שלנו, כפי שהוגדר במאמר, הם בורים במדעים. בשפה של עמנו בור ועם הארץ, הוא אחד ממילות הגנאי הקשות והחמורות כי עמנו הוא עם הספר ועם חכם ונבון.

חשבתי שמן הראוי שוועדת החינוך לא יכולה לעבור לסדר היום כאשר מתפרסמת ביקורת כזאת ולמחרת עוטפים עם הביקורת הזאת דגים מלוחים בשוק מחנה יהודה, אלא צריך לדון בסוגיה הזאת ולראות מה ניתן לעשות, מה עוד שהמבקר העיקרי, פרופסור גלילי, הוא יושב-ראש ועדת המקצוע של הפיזיקה ואתה גם מנהל המרכז להוראת המדעים באוניברסיטה העברית.

אנחנו נקדיש את הדיון לנושא הזה ונראה מה ניתן לעשות. הבעיה היא שמי שצריך להשיב לך ממשרד החינוך לא נמצא.
נורית בר-יוסף
אני כאן.
היו"ר זבולון אורלב
את מפקחת במינהל מדע וטכנולוגיה. אני מאוד מכבד אותך, אבל יש לך סמכויות של תקצוב ושל הקצאת משאבים וקביעת סדרי עדיפויות במשרד? את שה תמים ששולחים אותך לעלות לעולה כאן.
נורית בר-יוסף
יש דברים שיחזרו אל הוועדות.
היו"ר זבולון אורלב
זאת לא הבעיה של הוועדות. אם היה תלוי בי, היה צריך להיות כאן השר או המנכ"ל ולפחות ראש המינהל. אני מבין שדוקטור ויניק חיתנה בן או בת בארצות-הברית.
קריאה
היא לא אחראית על החטיבה העליונה.
היו"ר זבולון אורלב
מי אחראי על לימודי הפיזיקה בחינוך העיוני?
קריאה
המזכירות הפדגוגית.
נורית בר-יוסף
יש היום מרכז חדש שזה עתה נכנס לתפקידו.
היו"ר זבולון אורלב
הוא כאן?
נורית בר-יוסף
לא.
היו"ר זבולון אורלב
מה שמו?
נורית בר-יוסף
צבי קארי.
היו"ר זבולון אורלב
הוא כבר חודשיים בעבודה. לא אתמול הוא נכנס לעבודה כי הוא כבר היה כאן בדיון. אני לא מבין מה הולך כאן. אני חושב לבטל את הישיבה ואני אומר זאת בגלוי כי אתה תדבר כאן אל הקירות.
יגאל גלילי
אני חושב שאתה צודק. אני רואה שרוב הנוכחים ליד השולחן הם מצד הכלה.
היו"ר זבולון אורלב
לפי מסורת עמנו, מי שמביא את הנדוניה זאת הכלה. כאמור, אני לא רואה טעם בניהול הישיבה הזאת.

גם מפני כבודכם, נאפשר לכם להציג את הבעיה אבל אנחנו לא נסיים היום את הדיון. שולחים לדיון כזה את המפקחת במינהל מדע וטכנולוגיה, אבל היא לא יכולה לענות לנו.
קריאה
אתמול קיימנו דיון והמפמ"ר לפיזיקה הוא חדש ועדיין לא מתמצא. הדרג המקצועי הבכיר ביותר, כולל לשכת השר, החליט להטיל את כל יהבם על נורית שמכירה היטב את החומר.
היו"ר זבולון אורלב
צריך להתייחס כאן לסדרי עדיפויות של הקצאות שעות וכולי. לדעתי היה צריך להיות כאן יושב-ראש המזכירות הפדגוגית.
קריאה
אין לה שום קשר עם זה.
היו"ר זבולון אורלב
זאת הבעיה.
נורית בר-יוסף
אני יכולה להבטיח שכל הדברים, כל הרעיונות וכל מה שצריך לעשות יחזרו למשרד.
היו"ר זבולון אורלב
לא, אני לא צריך מתווכים. לא שולחים לכאן מקשרים שיעבירו את מה שאנחנו אומרים.
נורית בר-יוסף
אני לא מתווכת.
היו"ר זבולון אורלב
אנחנו צריכים לדבר עם מקבלי ההחלטות. דיברתי גם עם השר שיהיה כאן תמיד ראש המינהל, חבר הנהלת המשרד. זה נושא מספיק חשוב שצריך להיות כאן ראש המינהל.
קריאה
מי שהייתה צריכה להיות כאן זאת חנה ויניק, אבל היא בחוץ לארץ.
היו"ר זבולון אורלב
לא נעים לי לומר לך, אבל את טועה. היא לא ממונה על הפיזיקה בחינוך העיוני. רוב לימודי הפיזיקה, אני לא יודע אם הם בעיוני או בטכנולוגי. בערך חצי-חצי.

אנחנו נתחיל היום בדיון. אנחנו צריכים לדבר עם מקבלי ההחלטות. היה צריך להיות כאן יושב-ראש המזכירות הפדגוגית, חבר הנהלת המשרד ששותף בעיצוב התקציב, בסדרי עדיפויות, מי שיושב ליד שולחן קבלת ההחלטות. הבעיה כאן שהם טוענים שלימודי הפיזיקה קוצצו באופן ניכר.
יגאל גלילי
תודה על ההזמנה. אני מקווה שזה דף חדש בהוראת הפיזיקה בארץ. תכף אני אציג את המצב כפי שאני רואה אותו. דרך אגב, אני לא בחרתי את כותרת המאמר שפורסם אבל אני מוכן להגן על המונח בו השתמש עורך העיתון – בורים.

אני אדבר על המשבר בהוראת הפיזיקה, אני אציג לכם נקודות. ואחר כך תוכלו להתייחס אליהן.

בעקבות הרפורמה בחינוך ב-1998 בוטלה הוראה של דיסציפלינות מדעיות בחטיבת הביניים לטובת מקצוע חדש שהיה נקרא מדע וטכנולוגיה. הביטויים לכך היו צמצום שעות ההוראה.
היו"ר זבולון אורלב
צמצום שעות ההוראה לא מהוות חלק מהרפורמה של 1998.
יגאל גלילי
אמרתי ביטויים. ביטויים זאת העובדה בשטח. אחרי כן נפריד בין רפורמה לבין אלה שמבצעים את הרפורמה.
היו"ר זבולון אורלב
בראש הוועדה עמד פיזיקאי.
יגאל גלילי
כן. גם לכך אני אתייחס.
היו"ר זבולון אורלב
פרופסור חיים הררי.
יגאל גלילי
נכון. בפיזיקה יש גם עניין של ידע תיאורטי ואחר כך ידע אמפירי. זה ידע אמפירי. אחר כך ניתן לזה פירוש והסבר.

החשבון החדש שהוצע בארץ הוא 2 פלוס 2 פלוס 2 פלוס תכנים חדשים, לדוגמה ביולוגיה ואסטרונומיה, ובסך הכל יצא שלוש-ארבע שעות הוראה שבועיות. גם זה חידוש, ואני מתכוון לכללי החשבון.

הוראת התכנים הפיזיקליים בהתאם לרוח החדשה. מועבר על ידי כל מורה של מדעים או לא מדעים כי מדובר על מדע, טכנולוגיה, דבר מאוד כללי. אז התכנים הפיזיקליים בדרך כלל מיוצגים על ידי אנשים שאין להם ידע ורקע בפיזיקה.

אחד מהפטנטים של המקצוע החדש היה להוציא מתוך פיזיקה נושאים מרכזיים כמו למשל אנרגיה - כאשר אנרגיה לכל הדעות מהווה נושא מאוד מרכזי וחשוב בהשכלה של האנשים - וללמד אותו במרוכז. הדבר הזה גורם לעיוות משמעותי של ידע דיסציפלינרי וידע לא משמעותי בדיסציפלינה.

לימודי הפיזיקה בכיתות י', מסיבה כלשהי, זה ידע אמפירי, או בוטלו או צומצמו באופן משמעותי. מעטים בתי הספר שכן מקיימים את המצווה של למידת פיזיקה, עושים את זה בכיתות הטרוגניות ומשלבים את אלה שממשיכים ללמוד פיזיקה ולהתמחות ואלה שלא. כך נמנעת הוראה יעילה במקצוע.

מתוך 450 שעות הוראה המוקצבות להוראה של חמש יחידות לימוד בתיכון, נעלמות לפחות מאה שעות עד מאה וחמישים שעות בעקבות מספר סיבות.

- ביטול הוראה לאחר חג הפסח, ללא קשר למשמעות הדתית של החג, בכיתות י"א ו-י"ב. מדובר לא בביטול הוראה כאשר מורה לא מתייצב בכיתה אלא ביטול התקדמות בתוכנית כי בזמן הזה מפרסמים ניקוד סופי ואתם יודעים את שם הקוד. בהמשך אני אתייחס לזה. כך או אחרת, אין התקדמות בהוראה אחרי חג הפסח בכיתות י"א ו-י"ב.

- פעילויות תרבותיות בבית ספר, לא נדבר על חשיבותן, מסע לפולין, הסמינר הציוני ויש שורה שלמה של אירועים, הכל על חשבון הוראה והוראת הפיזיקה.

- ביטול שיעורים עקב מבחני בגרות חורף. מדובר באנגלית ובמתמטיקה, ולא בפיזיקה, אבל הכל על חשבון הפיזיקה, לפחות לפעמים.

ביטול או צמצום בהוראה בכיתות י'. אומרים שהמנהלים לא מקבלים שעות. שוב, לא משנה הסיבה.
היו"ר זבולון אורלב
איך הגעת למסקנה שאלה מאה שעות? אתה אומר את זה על סמך סקר ובדיקה?
יגאל גלילי
כן. ועדת המקצוע שאני עומד בראשה, לפני שנתיים פנינו במכתב לשרת החינוך דאז ויושב-ראש המזכירות הפדגוגית אבל לא קיבלנו תשובה. כדי לכתוב את המכתב מיניתי ועדת משנה לבדיקת הנושא כדי לדעת באיזה מידה מתקיימות 450 השעות ואלה תוצאות הבדיקה המדוקדקת של אותה ועדת משנה. שוב, אפשר לבדוק את הנושא הזה לעומק.

- פעילות לקראת הגיוס לצה"ל וגיוס מוקדם באמצע הקיץ. יש גיבוש גדול, גיבוש קטן, ושוב אני לא נכנס לפירושים ולמשמעות הדברים. כל זה נעשה על חשבון הוראה בכיתה.

- שיטת המיקוד בבגרות גורמת להוראה אנטי-פדגוגית שמטרתה להספיק ולהכין תלמידים למבחן במחיר של התעלמות מנושאים רבים בתוכנית הלימודים. הגששים קראו לזה ישראבלוף. זאת אומרת, אנחנו מכריזים על תוכנית גדולה אבל בפועל מתמקדים רק בחלק מהנושאים.
היו"ר זבולון אורלב
כן, אבל המיקוד הוא רק אחרי פסח בכיתה י"ב.
יגאל גלילי
כפי שאני יודע יש שני שלבי מיקוד, אבל אחרי פסח זה גם חמור מאוד ומי שמתמצא בהוראה יודע שמה שלא נבחן אחר כך ואנשים לא התכוננו לזה, פירוש הדבר ידע לא משמעותי בנושא הזה ברוב המקרים.

פחות מעשרה אחוזים מהתלמידים לומדים פיזיקה בתיכון. בירושלים הרבה פחות, כחמישה אחוזים. במגזר הערבי עוד פחות. לאור הביטול של הוראת הפיזיקה בחטיבת הביניים, צמצום או ביטול בהוראה בכיתה י', ניתן להסיק חד משמעית שרוב גדול מאוד של תלמידי ישראל נותרים בורים – אין מילה אחרת – בידע בסיסי לגבי חוקיות בטבע, ידע פיזיקלי. התוצאות במבחנים בינלאומיים ידועים לכם. אנחנו בתחתית ברשימה אחרי איראן. יש בזה משהו טוב, כי כפי שאמר חבר שלי, פרופסור דה-שליט, הטוב בזה הוא שההידרדרות הופסקה ואנחנו בתחתית.

הידע של התלמידים הלומדים מדעי טבע אחרים – כימיה, ביולוגיה, גיאולוגיה, כ-30 אחוזים, זאת הערכה מלמעלה – נפגע קשות כתוצאה מהיעדר ידע בסיסי בפיזיקה שהוא בסיס לכל המדעים. הביטויים ממש פרדוכסליים כאשר למידה של כימיה וביולוגיה לא מותנית בידע פיזיקלי כלשהו. אין לי זמן לפרט את זה אבל אני חושב שזה מאוד מאוד חמור. תלמידי ישראל לומדים המון מקצועות בחירה, רובם הגדול אינם דיסציפלינות מדע. הם לומדים תקשורת, משפטים, קולנוע וכולי כאשר ה-וכולי הזה כולל יותר מ-420 מקצועות. זה נתון שאני אישית לא בדקתי אבל ראיתי את זה מצוטט בהרבה מקרים.

הדבר גורם לפיזור מאמץ לימודי אצל התלמידים ופגיעה בלימודי מהות ההשכלה המדעית. אותם עשרה אחוזים שמגיעים ללמוד פיזיקה בתיכון, למעשה מגיעים ללא הכשרה נדרשת. כאשר מנסים, בעיקר המורים, למלא את החסר, נושאים חשובים אחדים נשארים ללא טיפול בכיתה. ביטול הוראת הפיזיקה בשלבים המוקדמים גורמת לכך שהרחבת התוכנית הנדרשת להוראה בתיכון היא פשוט משימה בלתי אפשרית. למעשה כבר נשארו – עוד לפני הצמצום, ואני לא מדבר על הצמצום האחרון שעוד לא בוצע – מחוץ לתוכנית פיזיקה מודרנית, טרמו-דינמיקה, תורת החום, תורם הנוזלים וגזים, אופטיקה, נושאים בחשמל ומגנטיות, נושאים חשובים במכניקה, פרקי בחירה. אתם יכולים לשאול מה נשאר אבל קשה לי לענות לשאלה זאת.

בימים האלה, על מנת להקל – ואין כאן שום אירוניה, אני בעד ואני משתף פעולה באופן מלא – על התלמידים והמורים ולבצע צמצום נוסף משמעותי ביותר בתכנים. הדבר עלול לגרום לכך שתוכנית הלימודים תהיה לא ראויה.

בגלל חוסר תיאום בהוראת מתמטיקה, מורים לפיזיקה נאלצים ללמד תכנים מתמטיים רבים וזה כמובן גוזל זמן, תשומת לב ודגש בהוראת הפיזיקה. ירידה משמעותית קיימת - כפי שקיבלתי מידע ממספר מקומות כולל הטכניון, אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת ירושלים – במספר התלמידים הנרשמים למסלולי ההסמכה של מורים למדע באוניברסיטאות ובמכללות.

המרכז הישראלי למדע הוקם לפני ארבעים שנים ברחובות ובירושלים. בשנים האחרונות תקציבו הורד פי עשרה לעומת התקציב שהיה לו בראשית הדרך. פעילויות פיתוח חומרי למידה והכשרת מורים הופסקו והמרכז הפך להיות למשרד הכפוף למשרד החינוך. לא לזה כיוון פרופסור עמוס דה-שליט.

בארץ התמיכה במחקר בהוראת המדעית היא כמעט אפסית. לא קיימת הבנה שצריך לתמוך במחקר כפי שזה קיים בארצות-הברית בגדול שם סעיף התמיכה במחקר, בחינוך המדעי, הוא אחד מהמובילים בנשיונל סיינס. גם באירופה המצב דומה אבל אנחנו מגרדים את האפס. המרכז להוראת המדעים אף פעם לא תמך ולו באגורה אחת במחקר שצריך להקדים לכל שינוי בחינוך. גם קרן רש"י לא תומכת.
היו"ר זבולון אורלב
קרן רש"י לא שייכת לעניין.
יגאל גלילי
נכון, אבל מעניין, היא תומכת מאוד בחינוך.
היו"ר זבולון אורלב
הוא הוקם למטרות לגמרי אחרות.
יגאל גלילי
נכון. אני לא מבקר את קרן רש"י אלא אני אומר שכל המוסדות שתומכים בחינוך לא רואים חובה לתמוך קצת גם במחקר בחינוך.

בקרן הלאומית למדע חוקרים כמוני צריכים להתחפש לחוקרים בחינוך כללי או בפסיכולוגיה כדי לקבל סיכוי קטן ביותר לזכות בתמיכה. לדעתי גם זה סימן למשבר עמוק בהבנה הציבורית על חשיבות הוראת המדעים והחינוך המדעי.

מה יש לעשות. ראשית, יש לפתוח בשיח ציבורי מקצועי לגבי החינוך המדעי, דבר שלא היה ברפורמות הקודמות שנעשו בחדרי חדרים על ידי אנשים שאני לא יודע מי בחר אותם ומה ההסמכה שלהם שהביאה אותם לקבל את ההחלטה.
היו"ר זבולון אורלב
אתה מתכוון לרפורמה של מחר 1998?
יגאל גלילי
לא. אני מתכוון לוועדת דברת. אז פורסם ההרכב, אבל שם, ב-1998, אני לא יודע מי היה חוץ מהיושב-ראש.
היו"ר זבולון אורלב
זאת הייתה ועדה רצינית.
יגאל גלילי
הרצינות כאן היא לא הדבר היחיד שצריך לקחת בחשבון. רצינות לא מספיקה כאן אלא צריכה להיות רלוונטיות.
היו"ר זבולון אורלב
יש בידי את החוברת של ועדת מחר 1998. חברי הוועדה היו: פרופסור חיים הררי, מר זבולון אורלב - מנכ"ל משרד החינוך, מר בנימין עמיר - סמנכ"ל המשרד , מר מנחם ארגוב - מנהל מסלול אקדמי להכשרת מורים באורט, פרופסור יוסף באשי - המדען הראשי, אלוף רן גורן - ראש אכ"א, פרופסור אורי גניאל ראש המחלקה להוראת המדעים במכון ויצמן, מר מתי דגן ראש מינהל החינוך הדתי, פרופסור אלכס לויצקי - יושב-ראש המכון למדעי החיים, פרופסור חוה ליפשיץ - ראש המחלקה לכימיה פיזיקלית באוניברסיטה העברית, מר גוריון מלצר - מנכ"ל תדיראן, דוקטור אליעזר מרקוס - יושב-ראש המזכירות הפדגוגית, דוקטור יהושע סיון - מורה למדעים בבית ספר תיכון דתי צפת, פרופסור יעקב שווקה - ראש המכון לאחזור מידע במחלקה למתמטיקה ומדעי המחשב, פרופסור זאב תדמור - נשיא הטכניון ודוקטור דן שרון - יועץ שר החינוך למדע וטכנולוגיה.
יגאל גלילי
יש להחזיר את הוראת הדיסציפלינות המדעיות בחטיבת הביניים ולחזק את המסלולים השונים להכשרת מורים לפיזיקה ולתמוך במורים הקיימים. אני לא יכול להרחיב אבל מדובר בנושא שמצריך הרצאה ארוכה.

יש לתקן את המבנה בהוראת הפיזיקה בבתי הספר. זה המבנה הקיים. למטה כמובן בית ספר יסודי, לאחר מכן חטיבת הביניים והחטיבה העליונה. זה מבנה שלוקה בחסר מאוד משמעותי. זה המבנה שהוצע על ידי ועדת המקצוע בפיזיקה לפני שנתיים. זה המבנה ופיזיקה, כפי שאתם רואים, לומדים לא רק עשרה אחוזים בחטיבה העליונה אלא לומדים גם ביסודי, גם בחטיבת הביניים וגם בעליונה. בעליונה מוסיפים מקצוע שנקרא מבוא לפיזיקה, לאלה שצריכים ידע מושגי בתחום הזה וכך תומכים גם בלמידה של מדעים אחרים וגם באלה שמחפשים אוריינות כללית בפיזיקה.

יש לנו בעיה שאין לי זמן להתייחס אליה וזאת בעיה די אקוטית עם מצטיינים בפיזיקה שלא מקבלים מענה במסגרת הקיימת. כאן הוצעה התמחות בפיזיקה, כפי שאתם רואים כאן. המילה התמחות, היום משתמשים בהתמחות לכל אחד שלוקח פיזיקה בהיקף של חמש יחידות לימוד. תבינו את המשמעות של זה ותשוו את זה עם לימודי רפואה, כאשר כולם הולכים להיות רופאים כלליים ואחרי כן יש התמחות. לעומת זאת, בפיזיקה כל אחד שנכנס הוא המומחה. במצב הקיים זה גם נכון.

מה שחשוב מאוד לעשות זה לבטל את שיטת המיקוד כי היא שיטה לא ראויה לכל מערכת רצינית.

כאן אני אתייחס להרכב הוועדות שגורמות לנזק לעומת ההתמחות ואני מתייחס להערתך לגבי רצינות האנשים שעמדו מאחורי הרפורמות הקודמות. החידושים בחינוך מדעי צריכים להיות מגובים במחקר. לא משנה עד כמה גדול המנהיג, וזה לא המצב שאנחנו חוצים את הירדן. כאן יש צורך במחקר. אסור לעשות שינוי כפי שהוא נעשה גם במחר 1998, כאשר בן רגע נעשה שינוי גורף ממטולה ועד אילת בכל כיוון בעצם בלי מחקר שמראה את נכונות הקונספציה. הקונספציה הייתה שגויה. זאת דעתי. אני יודע שכל הכוונות היו הכי טובות.
היו"ר זבולון אורלב
אתה אומר שגם פיזיקאים לפעמים טועים.
יגאל גלילי
גם פיזיקאים טועים, אבל גם לא פיזיקאים טועים. מה שמשותף לכולם זה שהרצון הוא טוב, אבל ברצון הטוב הזה סלולה הדרך לגיהינום.

בזמן האחרון יש רפורמות, נטיות חדשות וקמפיינים שונים שכולם חשובים. מחר 1998, הרצון להכניס את המדע אינטגרטיבי לתוך הוראה בית ספרית, הוא מובן כי האופי המדעי ברמה של מחקר אוניברסיטאי הוא אופן אינטר-דיסציפלינרי. זה לא אומר הרבה לגבי הדרך ללמד פיזיקה וללמד מדע בשלב הראשון של ההיכרות אתו. כאן הטעות. כאן הכניסו את האופי של מדע בחזית המדע, אופי אינטר-דיסציפלינרי, והסיקו מכאן מסקנה פדגוגית לגבי כיתות ח' ו-ט'. את זה לא עושים אנשים שמתמחים בהוראת המדעים.

יש לתמוך במחקר בהוראת המדעים, דבר שלא נעשה היום באופן משמעותי.

יש לצמצם צמצום משמעותי במקצועות בחירה.

שואלים אותי למה כל כך טוב אם כל כך רע. אנחנו קיבלנו עלייה של מיליון ורבע אנשים אך ורק מברית-המועצות וחבר העמים. קיבלנו כוחות אקדמיים משכילים מארצות אחרות כמו צרפת, אנגליה, ארגנטינה, ארצות-הברית. אנחנו סגרנו את כל הפערים הקיימים והדרישות של התעשייה והמדע היום. תסתכלו איך עובדת משמרת בבתי החולים, תיכנסו למעבדות באוניברסיטה, כולם מדברים רוסית ולא צריך להתעלם מהעובדה הזאת אבל זה לא יימשך הרבה זמן. העלייה הזאת הופסקה ואסור לבנות עליה. אנחנו מדינה קטנה מאוד עם אוצרות טבע דלים במיוחד וצורכי ביטחון גדולים במיוחד. אין לנו ברירה, אנחנו חייבים כלכלה שמבוססת על היי-טק ומדע.
היו"ר זבולון אורלב
ההערות שלך מחולקות לשתי קבוצות. יש קבוצה אחת שהיא קשורה במדיניות כללית של משרד החינוך כמו למשל סוגיית המיקוד, למשל סוגיה של הבחירה. זה לא קשור בהכרח בפיזיקה אלא זה קשור למקצועות אחרים, למדיניות כללית, מדיניות ההוראה והחינוך של משרד החינוך. זאת קבוצה אחת של נושאים. כל היתר זאת קבוצה שונה שמתייחסת באופן ישיר להוראת הפיזיקה.

אני מבקש להתמקד כאן בדיון לא בנושאים הכלליים – אני לא אומר שהם לא חשובים, אני לא אומר שהם לא קריטיים – כי האנשים שמשתתפים בדיון, הם לא יכולים להעשיר את הדיון הזה, בעיקר לא ממשרד החינוך. לכן אני מציע שנצטמצם בעניין הזה של הפיזיקה, במחלוקת העקרונית שיש לך עם ועדת הררי, עם ועדת מדע וטכנולוגיה, שהיא מחלוקת מאוד עקרונית. כמו שאתה יודע, הייתי חבר הוועדה ואני יודע שישבו עליה שבעה נקיים. אגב, חברי הוועדה הם חברי ועדה, אבל העידו בפני חברי הוועדה מיטב המדענים בארץ.

לכן יש כאן ויכוח קונספטואלי על הוראת המדעים במערכת החינוך בכל שלביה. יש את הסוגיה האם צריכים ללמד לפי דיסציפלינות או האם ביסודי ובחטיבת הביניים לומדים לימודי טבע, אחרי כן מדע וטכנולוגיה ולאחר מכן הפיצול לדיסציפלינות המדעיות. זאת מחלוקת שצריך לדבר עליה. שוב, לצערי, אני לא יודע אם יש כאן מישהו שיכול להתווכח אתך.
יגאל גלילי
הבעיה שלי היא שכל הוועדות ברפורמות הקודמות, לא רק מחר 1998, נעשו מתוך קונספציה מסוימת - אני לא אומר שזה מיס-קונספציה – שמדען הוא זה שיחליט חד-משמעית ובאופן בלעדי על מה שיילמד בכיתה ח'. זאת טעות ואני יכול לתת לך דוגמה. פרופסור דה-שליט הביא לי את הדוגמה הזאת ואמר שמגיעים אליו עם בעיה שבכיתה ד' יש בעיה עם שברים, יש בעיה עם מספרים, ולכן מגיעים אל פרופסור באוניברסיטה שתחום ההתמחות שלו היא תורת המספרים. מי שקצת למד מתמטיקה יודע שהמרחק בין תורת המספרים והמספרים בכיתה ד' הוא מרחק בין מזרח ומערב. זה המצב. באים למדען שקיבל פרס נובל ושואלים אותו לדעתו.
היו"ר זבולון אורלב
אתה מצייר לא נכון את המציאות. זה לא עובד כך. לא באים אל מדען ואומרים לו ועל פי זה מחליטים. יש דו-שיח ויש התדיינויות והתייעצויות. הדברים הם לא במקרה. ככל שאני יודע, ככל שאני מכיר את המערכת, הם לא במקרה. גם ועדות יכולות לקבל החלטות שגויות ואני לא יכול לומר שלא. אגב, חוץ מוועדת הררי ב-1991-1992, אני לא זוכר שקמה ועדה רצינית להוראת המדעים, ועדה שמינה שר. אתה אומר שוועדת דברת טיפלה במדעים, בעיניי זה לא טיפול.
יגאל גלילי
לא, היא לא טיפלה.
היו"ר זבולון אורלב
לכן אני אומר שעבר זמן רב והרבה מים זרמו בירדן, ככל שהמים יכולים לזרום שם.
אלכס מילר
במסגרת אותן תוכניות, הייתה לנו ישיבה לפני כשנה-שנה וחצי בוועדת החינוך, אני לא זוכר אם היא דנה בפיזיקה ובמתמטיקה.
קריאה
מתמטיקה.
אלכס מילר
דובר בה על כך שלהרבה מורים יש חוסר ידע. משרד החינוך אז ניסה לפתוח תוכניות שונות לקליטת עולים כאשר חלקם עולים מברית-המועצות וחלק הם בוגרים בישראל. רצו לעשות חידושים ואני שואל האם לדעתך היה איזה שהם שינויים בתקופה האחרונה מבחינת קליטת מורים חדשים וצעירים לתוך המערכת. צעירים לא מבחינת הגיל אלא מבחינת הוותק בתוך מערכת החינוך.

בעקבות המשבר שקיים היום בהיי-טק ופיטורים של מהנדסים מכל התחומים האלה, האם לדעתך ניתן לשלב אותם במערכת החינוך? אני בעצמי למדתי באחד המוסדות האלו, אני למדתי מסלול מלא להנדסת אלקטרוניקה, אבל היו אצלי אז חברים שעשו הסבות מהנדסאים לתואר ראשון, מתואר ראשון לתעודת הוראה, והשאלה האם לדעתך יש מקום לדבר כזה.
יגאל גלילי
לגבי השאלה הראשונה. כפי שאמרתי לך, הנוכחות של עולים בין המורים היא מורגשת ואני פשוט לא יודע מי מהם הוכנס באיזה מסלול.
אלכס מילר
אנחנו יודעים שהם בארץ, אבל השאלה אם הם בתוך המערכת.
יגאל גלילי
אני מתייחס לנוכחות המורים למשל בכנס מורים או בכל מסגרת שאני נפגש עם המורים, ונוכחות העולים החדשים היא לא רק מורגשת אלא היא מעבר לזה, לפעמים היא דומיננטית.

לשאלה השנייה. זאת טעות להניח זאת וזאת טעות שמובנת לי. למשל מנהל המרכז להוראת המדעים הארצי, לא היה לו רקע לא במדעים גם לא במדע, החליט שאפשר לקחת את מפוטרי ההיי-טק ולהעביר אותם לכיתות אחרי קורס מזורז. אני חושב שזאת טעות. ייצוג המקצוע לצורך למידה זה מקצוע מורכב ודורש מסלול די ארוך של הסמכה.
נורית בר-יוסף
אני אתייחס לדברים שמתרחשים היום בתוכנית הלימודים של חטיבת הביניים ובהסתכלות שלנו ביעדים שהציבו השר והמנכ"ל.
היו"ר זבולון אורלב
לא, אם אפשר תתייחסי למצגת בה הועלו שאלות מאוד ברורות.
נורית בר-יוסף
הנושא של תוכנית הלימודים בחטיבת הביניים, הוראת הפיזיקה בחטיבת הביניים, התרחב והתקדם אל החטיבה העליונה. תוכנית הלימודים, לימודי מדע וטכנולוגיה, נכנסה לחטיבות הביניים בשנת 1996 ובעקבותיה תוכנית לימודי מדע וטכנולוגיה ביסודי, שכוללת פרקים נכבדים בהוראת הפיזיקה בראייה ספיראלית לאורך כל שנות הלימוד.

הנושא הזה של בחירת התוכנית שהיא תוכנית בראייה אינטגרטיבית הייתה בחירה של קונספציה כפי שאמר אדוני היושב-ראש, אבל המשמעות היא שכל תחומי הדעת נמצאים בתוך התוכנית ונלמדים. גם בחטיבת הביניים לומדים פיזיקה, גם בכיתה ז', גם בכיתה ח' וגם בכיתה א' בצורה מוגברת וההתייחסות היא אל הפיזיקה הכמותית.

אני רוצה להדגיש לומר שאנחנו נמצאים בתקופה שביעדי משרד החינוך, גם השר והמנכ"ל, הציבו את הנושא הזה של הגברת לימודי המדעים, מדע וטכנולוגיה בחטיבת הביניים, והניסיון הגדול להגדיל את מספר הלומדים במסלולים האלה בחטיבה העליונה כיעד של המשרד.

אנחנו נמצאים היום בשלב של מהלך לקראת עדכון תוכנית הלימודים. אנחנו שותפים בוועדת המקצוע, גם המפמ"ר לפיזיקה והמפמ"רית של תחומי הדעת האחרים. פרופסור בת-שבע אלון חברה בוועדת המקצוע של חטיבת הביניים.

אנחנו לקראת עדכון של תוכנית הלימודים ואנחנו בעצם יוצרים את המצב המשולב בין החשיפה או הצפה חזקה של הדיסציפלינות עם המשמעות של נושאים מרכזיים שעל פיה בנויה התוכנית היום. ועדת המתווה כבר מגישה את ההמלצות שלה בימים אלה לאגף לתוכניות לימודים ואני רוצה לומר שאנחנו עשינו מהלך מאוד חזק בעניין הזה. אספנו וקיבצנו את כל ממצאי המחקר האקדמי שהתרחש בארץ במיוחד בנושא הזה של הוראת מדע וטכנולוגיה בחטיבות הביניים, מחקרים שנעשו במרכזים להוראת מדעים, עבודות דוקטורט שהתפרסמו בשנים האחרונות ועוסקות בכך. זה פרק ביבליוגרפי שלמדנו אותו והוא מלווה את ההמלצה שלנו לשיפור ועדכון המתווה. המהלך הזה הוא מאוד משמעותי יחד עם העובדה שיש מהלך אופרטיבי של הגדלת מספר שעות הלימוד בכיתות ז' כבר בשנה הקרובה במקביל לליבה ובהתאמה לליבת הלימודים החדשה שפורסמה.
היו"ר זבולון אורלב
פרופסור גלילי לא יודע על זה?
יגאל גלילי
אני חולק על כל מילה.
היו"ר זבולון אורלב
אבל אתה יודע על מה היא מדברת?
יגאל גלילי
כן.
נורית בר-יוסף
במקביל החשיבה היא להגביר את כמות השעות שילמדו. בכיתה י' זה באמת בעייתי.
היו"ר זבולון אורלב
את מזכירה לי שכאשר הייתי יושב-ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה, לצה"ל תמיד הייתה תשובה על כל ביקורת: הוקמה ועדה, המהלך הותנע. אגב, הקצינים לא פוגשים אחד את השני אבל אני ראיתי את כולם ולא משנה אם הוא מגיע מחיל הים, מחיל האוויר או מחיל אחר. יש ביקורת ובה נאמר שהוקמה ועדה והמהלך הותנע. דברי אתי במונחים פיזיקליים של מקום, זמן, כמויות.
נורית בר-יוסף
בהוראת הפיזיקה בחטיבות הביניים תוקדשנה יותר שעות.
היו"ר זבולון אורלב
מה זה יותר שעות? אני לא מכיר את המושג הזה. מה זה יותר?
נורית בר-יוסף
היום מלמדים בממוצע בין שלוש לארבע שעות, כמעט תמיד שלוש, בכיתה ז' שלוש שעות, בכיתה ח' שלוש שעות וחמש שעות בכיתה ט'. חמש השעות של כיתה ט' מופרדות באופן מוחלט להוראת פיזיקה וביולוגיה בנפרד. יש בין שעתיים לשלוש בכיתה ט' בהם מתקיימת הוראת פיזיקה. נכון שהיא לא תמיד ניתנת על ידי מורים שהם בעלי רקע פיזיקלי אקדמי וחלקם הם מורים שבאו מתחומי הביולוגיה ולמדו במהלך השנים בקורסי הסבה שלנו להוראת הפיזיקה.
היו"ר זבולון אורלב
מאיזו דיסציפלינה את?
נורית בר-יוסף
אני בוגרת מדעי החיים ועשיתי למידה מאוד רצינית של תחום הפיזיקה בקורסים במכון ויצמן.
היו"ר זבולון אורלב
בכמה שעות יתגברו וממתי?
נורית בר-יוסף
בכיתות ז' מהשנה הקרובה, תשס"ע, 4 שעות.
היו"ר זבולון אורלב
למה מוקדשת השעה הרביעית?
נורית בר-יוסף
הפריסה של הנושאים על פני השנה היא הולכת כך שלפחות 40 אחוזים לומדים פרקי פיזיקה וכימיה, וזה בצורה אינטגרטיבית, ואחר כך אנחנו מתקדמים לפרקי הביולוגיה. בכיתה ח' אנחנו הוספנו כבר לפני שנתיים נושא מאוד רציני.
היו"ר זבולון אורלב
אבל עדיין לומדים שלוש שעות בכיתה ח'.
נורית בר-יוסף
עדיין לומדים שלוש שעות בכיתה ח'.
היו"ר זבולון אורלב
בכיתה ט' ילמדו בשנה הבאה חמש שעות.
נורית בר-יוסף
כך אני מקווה.
היו"ר זבולון אורלב
כל התגבור שאת מדברת עליו, התגבור הגדול והעדיפויות, זה עוד שעה שבועית אחת, לא בפיזיקה אלא במדע וטכנולוגיה.
נורית בר-יוסף
השעה היא למדע וטכנולוגיה, אבל מה שאני רוצה להדגיש זה שהנושא הזה של טיפול בדיסציפלינות גם בתוך הנושאים האינטגרטיביים, ההוראה האינטגרטיבית היא קונספט.
היו"ר זבולון אורלב
את במקרה מכירה את ההמלצות של ועדת מחר 1998?
נורית בר-יוסף
בוודאי.
היו"ר זבולון אורלב
את זוכרת מה הם המליצו על לימודי מדע וטכנולוגיה בכל אחת מהכיתות ז'-ט'?
נורית בר-יוסף
כן. הם המליצו במיוחד ובמפורש על השילוב. הם המליצו על שש שעות.
היו"ר זבולון אורלב
נכון, עברת את המבחן בהצלחה.
נורית בר-יוסף
גם תוכנית לימודי מדע וטכנולוגיה ממליצה על שש שעות בכל שכבת גיל. מעולם לא היה לנו כזה שפע גדול, לפעמים פה ושם כן היה תגבור של שעות בתחילת הדרך, אבל חטיבות הביניים באמת ספגו בשנים האחרונות קיצוץ בשעות עורף. אני רואה עכשיו את החזרת השעות ואני מקווה שהמהלך הזה הוא מאוד משמעותי, השעות האלה של אינטראקציה מורה-תלמיד בהוראת הנושאים והיכולת לקיים חלוקה לקבוצות להתנסות מעבדתית.
היו"ר זבולון אורלב
מה התשובה שלך לגבי זה שמתוך 450 שעות לחמש יחידות בפועל לא לומדים מאה שעות?
נורית בר-יוסף
בבית הספר יש הרבה מאוד פעילות שהיא פעילות השכלתית לימודית ובצדה יש פעילות תרבותית חברתית של בית הספר שצריך לקחת אותה בחשבון כחלק מתרבות בית הספר. אני חושבת שאנחנו צריכים לדאוג בצורה מאוד משמעותית לכך שזה לא יחבל בהוראת המקצוע, כי אם נשאר המיקוד רק עד סוף השנה.
היו"ר זבולון אורלב
לא, מיקוד זה עניין אחד.
נורית בר-יוסף
זאת תמונת מצב של תרבות בית ספרית שצריך לראות.
היו"ר זבולון אורלב
זאת אומרת, את אומרת שזה לא רק בהוראת המדעים אלא זה גם בתנ"ך.
נורית בר-יוסף
זה קורה גם במקצועות האחרים כי יש עוד פעילות אזרחית וחברתית שמתקיימת והיא חלק בלתי נפרד מחיי בית הספר.
היו"ר זבולון אורלב
את אומרת שבערך למעלה מ-20 אחוזים מהשעות בחטיבה העליונה, בעצם לא לומדים את הדיסציפלינות אלא יש פעילויות אחרות.
נורית בר-יוסף
נכון.
יגאל גלילי
עד שליש.
היו"ר זבולון אורלב
אני מוכרח לומר שאני מכיר קצת את מערכת החינוך, אבל אם הנתון הזה נכון, זה דבר מדהים.
קריאה
זה לא נכון.
יגאל גלילי
עד שליש. זה יותר ממאה. עד 150.
היו"ר זבולון אורלב
את זה לא כתבת.
יגאל גלילי
לא כתבתי אבל אני אומר את זה.
היו"ר זבולון אורלב
הדברים נרשמו בפרוטוקול.
יגאל גלילי
יש תורה שבעל פה.
היו"ר זבולון אורלב
לכן שאלתי אותך אם יש לך הוכחות לדבר הזה וענית מה שענית. אני זוכר גם את תשובתך אבל גם מאה שעות זה דבר מדהים. זה נתון שמעורר מחשבה ודאגה.
נורית בר-יוסף
לגבי ההסתכלות שלנו על הדברים בראייה עתידית. אחד הדברים שאנחנו מאוד מסבים אליו תשומת לב, זה השילוב בנושאים שהם אינטגרטיביים לבין הוראת הדיסציפלינות במשמעות שיש חשיבות מאוד גדולה לטעמנו למשמעות של הרלוונטיות של מקצועות המדע לחייו של הלומד, לפחות בשלבים היותר צעירים של הלמידה שלו. יש משמעות מאוד גדולה לבסיס הזה גם בעמדות שלו כלפי הלמידה ובוודאי שצריך לתת לו את השפע הרחב של תחומי הדעת להשכלתו, על מנת שתהיה לו האפשרות הנבונה לבחור וגם תהיה לו העמדה החיובית לבחור במקצועות המדע.
היו"ר זבולון אורלב
מאז ועדת מחר 1998 היה דיון מקצועי ענייני באשר לטענות שלו שהגישה של – סליחה על הביטוי – ההוליסטיות של מדע וטכנולוגיה מול הגישה שלו של הוראה דיסציפלינית של מקצוע מקצוע?
נורית בר-יוסף
אנחנו קיימנו על זה דיון מאוד מאוד רציני.
היו"ר זבולון אורלב
מי זה אנחנו?
נורית בר-יוסף
יש לנו שתי ועדות. ועדה אחת היא ועדה שמפתחת את מסמך הסטנדרטים להוראת מדעים בחטיבת הביניים.
היו"ר זבולון אורלב
מי עומד בראשה?
נורית בר-יוסף
אנשי אגף לתוכניות לימודים, דוקטור בלה יעבץ, דוקטור זהבה שרף ממכון ויצמן ועוד חברים גם מהאקדמיה וגם ממערכת החינוך שלנו. הוועדה השנייה היא ועדת המקצוע בראשה עומדת פרופסור נאווה בן-צבי.
היו"ר זבולון אורלב
למה אתם מחזיקים אותו כיושב-ראש ועדת המקצוע? הוא נודניק, הוא אומר לכם שאתם עושים כל הזמן שגיאות. הוא קורא תיגר על כל העקרונות המאוד בסיסיים במערכת החינוך. לכאורה הוא צודק כי יש מבחן תוצאה ובמבחן התוצאה המערכת שלנו, במה שקשור בלימודי מדעים, על הפנים כפי שאומרים בעברית צחה. לכאורה צריך לקרות משהו. אם התשובה היא עוד תוספת שעה בכיתה ז', אני חושב שתסכימי אתי שזאת לא בדיוק התשובה. אם כן, מה התשובה? הוא אומר שגדל פה דור של בורים ועמי ארצות בפיזיקה ואני מוכן להוסיף עוד מתמטיקה, כימיה, ביולוגיה ועוד כמה תחומים. אני מוכן להסתכן ולשים את המוניטין שלי על השולחן. מה התשובה?
נורית בר-יוסף
אני חושבת שכאשר אנחנו בודקים את ממצאי הסקר הבינלאומי לגבי המדינות המשתתפות בסקרים בינלאומיים, אנחנו כן נראה שלהרבה מאוד מדינות בעולם יש קוריקולום אינטגרטיבי כמו שיש לנו. למדינות אחרות יש קוריקולום דיסציפלינרי. לא בהכרח אלה מצליחים או אלה בגלל שיש להם קוריקולום כזה או אחר. יש הרבה מאוד מדינות שיש להן קוריקולום אינטגרטיבי והן מצליחות מאוד, אפילו פינלנד. אם אנחנו מתייחסים לזה, אני לא יודעת אם זה בדיוק הגורם הרציני לאי ההצלחה. צריך לבחון דברים נוספים שאנחנו צריכים לעשות מבחינה אסטרטגית בתוך כיתות הלימוד עם התלמידים במשמעויות מאוד רחבות של חשיבה תוצאתית והפקת לקחים.
היו"ר זבולון אורלב
הוכנו לנו נתונים שאני לא יודע אם ראיתם אותם. קודם כל, זאת עובדה נכונה שמחצית מהמדינות שהשתתפו במחקר הן מלמדות תוכנית משלבת ומחצית לא אבל בהשוואה בינלאומית לגבי תחומי הלמידה, במדעי החיים אנחנו מעל הממוצע הבינלאומי, בכימיה אנחנו מעל הממוצע הבינלאומי, בפיזיקה אנחנו מתחת לממוצע הבינלאומי.
יגאל גלילי
במדעי כדור הארץ.
היו"ר זבולון אורלב
זה איכשהו קשור לפיזיקה.
בת-שבע אלון
אלה הממצאים של ה-טימס הנוכחי?
נורית בר-יוסף
לא.
בת-שבע אלון
זה 2003 וב-2007 זה לא נכון מה שכתוב כאן.
היו"ר זבולון אורלב
אומר עוזר המחקר שלנו, יובל, שזה לא פורסם.
בת-שבע אלון
אבל אני יודעת את זה.
מסעוד גנאים
אני רוצה לשאול בקשר למיקוד. פרופסור גלילי אמר שזה מזיק מאוד בפיזיקה. כמורה לשעבר עד לפני שישה חודשים – אבל לא לפיזיקה אלא להיסטוריה – אני יודע שהתלמידים תמיד מצפים ומחכים למיקוד משום שזה מקל עליהם מאוד, במיוחד בהיסטוריה. האם באמת המיקוד במדעים, בפיזיקה, גורם נזק לרמה?
היו"ר זבולון אורלב
מסתבר שאני לא שולט בדיון כי ביקשתי לא לעסוק במיקוד, אבל בסדר.
יגאל גלילי
אני יכול לומר שהתלמידים גם מחכים לצלצול שמביא לסיום השיעור.
מסעוד גנאים
לפני כשבועיים הייתה כתבה על שלייכר מגרמניה. הוא אמר על התלמידים בישראל שהם יודעים לספר על מה הם למדו אבל לא יודעים ליישם את זה. אני חושב שכל מבחן הבגרות הוא כמותי ולא איך.
נורית בר-יוסף
הרעיון הוא שילמדו טוב את המקצוע ולא יצטרכו מיקוד לפני הבחינה אלא עצם למידה מתמשכת טובה של המקצוע תביא אותם להישגים טובים בבחינה. לא מזמן מצאתי ספר מיקוד למיצב.
היו"ר זבולון אורלב
עוד מעט יהיה ספר מיקוד ל-טימס.
נורית בר-יוסף
בכל אופן, השאיפה שלנו היא שנלמד טוב את המקצועות לאורך כל הדרך ושתהיה תשתית טובה להוראת המקצוע.
בת-שבע אלון
אני גם יושבת-ראש ועדת ה-טימס. לכן יש לי את המידע הזה ואני חושבת שהוא כבר ציבורי.
היו"ר זבולון אורלב
אם מרכז המחקר והמידע של הכנסת לא יודע, זה כנראה עדיין לא ציבורי.
בת-שבע אלון
בכל אופן, ב-טימס האחרון אנחנו על הפנים, כמו שהיינו גם קודם, ואת זה אתם כבר יודעים. אנחנו על הפנים בכל. ההישגים בפיזיקה הם אפילו קצת יותר גבוהים, אני חושבת, מההישגים בכימיה ושווים להישגים בביולוגיה. אלה הממצאים של ה-טימס האחרון.
יובל מרידור
את הממצאים של 2007 על הציונים יש לנו. את ניתוח העומק, עדיין אין לנו.
בת-שבע אלון
אני יודעת את ניתוח העומק וזה מה שקרה שם. אפשר לבדוק את זה ולוודא. לא שזה אומר שהמצב שלנו טוב, ממש לא, כי הממוצע, אנחנו יודעים, מהו.
היו"ר זבולון אורלב
אגב, כל הטענות של פרופסור גלילי בסוגיית הפיסיקה הן טענות מאוד נכונות לגבי כל יתר המקצועות.
בת-שבע אלון
לכן אני באמת רוצה לומר שהמצב הוא רע בכל ואני חושבת שזה גם נכון בחטיבה העליונה. אלה אותן מאה שעות שאין בביולוגיה ואין בכימיה. זה לא אומר שזה בסדר.

אני רוצה דווקא להתחיל מהחטיבה העליונה ואחר כך אני אעבור לחטיבת הביניים. אני רוצה להמליץ. שואלים מה צריך לעשות ואני הייתי רוצה להמליץ על צעד די מיידי שאני חושבת שאפשר לעשות ומדברים עליו כבר כמה שנים, אבל לא הצליחו בממשלה הקודמת להעביר. דובר – וזה בדוח הררי – על חובת בחינה במדעים וזאת אחת המלצות הדוח בהיקף של שתי יחידות בבחינת הבגרות. על זה דובר. אמרו שכיוון שזאת השכלה כללית, זה מקצוע שצריך להיכנס כחובת היבחנות. ברגע שיש חובת בחינה, גם יש חובת למידה. מה שנשאר מההמלצה הזאת זה שאומרים שיש חובת למידה אבל אין בחינת בגרות, אז גם שלא מבצעים את הלמידה כי אין כנראה דרך לעקוב אחרי זה.
היו"ר זבולון אורלב
את מכירה את שר החינוך שיסכים להוסיף בחינה כדי להוריד את אחוז הזכאים לבגרות?
בת-שבע אלון
אני לא יודעת אם ירד אחוז הזכאים.
היו"ר זבולון אורלב
כל תוספת בחינה תוריד. זה כלל פיזיקלי.
בת-שבע אלון
אני אומר מה אני חושבת שצריך לעשות. אני חושבת שברגע שיעשו דבר כזה, יקרו כמה דברים. קודם כל, ילמדו מדעים בכיתה י' והיום לא לומדים אותם. זה יפתור את הבעיה.
היו"ר זבולון אורלב
נאמר לנו שיש חמש שעות שבועיות.
נורית בר-יוסף
בכיתה ט'.
בת-שבע אלון
אני מדברת על כיתה י'.
היו"ר זבולון אורלב
טעיתי. סליחה.
בת-שבע אלון
בכיתה י' אני חושבת שיש הרבה בתי ספר, משהו כמו 50 אחוזים, שלא לומדים בהם פיזיקה בכיתה י' וגם לא לומדים מקצועות אחרים. זאת אומרת, בכל אחד מהמדעים מדווחים על כך שיש כ-50 אחוזים מבתי הספר שלא מלמדים. ברגע שיהיה דבר כזה, כולם יצטרכו ללמד וההמלצה הזאת לפי דעתי צריכה להיכנס.

יקרה יותר מזה. אם תהיה המלצה כזאת, קודם כל אלה שלומדים פיזיקה, שמתמחים בפיזיקה, יצטרכו גם ללמוד את המדעים האחרים והיום הם לא לומדים אותם וזה מאוד חשוב שמי שלומד ביולוגיה וכימיה ילמד פיזיקה אבל באותו אופן גם חשוב שמי שלומד פיזיקה ידע קצת כימיה וביולוגיה.

דבר נוסף שייכנס הוא שאותם ילדים שהם לא מתכוננים להתמחות במדעים, ימשיכו ללמוד מדעים מעבר לכיתה ט'. זאת אומרת, אנחנו באיזשהו מקום קוצצים את ההשכלה שלהם כבר בחטיבת הביניים ואי אפשר להספיק הכל. לכן אני חושבת שגם את זה צריך לעשות.

בזמנו הקימו ועדה שדנה בשאלה מה צריך לעשות, ועדת בר-יוסף, והיא הגישה המלצות לגבי מה צריך לעשות בכיתה י' כדי שתהיה באמת למידה רצינית של נושא היסוד.
היו"ר זבולון אורלב
מתי פעלה הוועדה הזאת?
בת-שבע אלון
זאת ועדה שסיימה את עבודתה לפני שנתיים. אני מדברת על החטיבה העליונה.
היו"ר זבולון אורלב
נורית, ידעת על ועדה כזאת?
נורית בר-יוסף
שמעתי שיש ועדה כזאת.
בת-שבע אלון
אני אומר מי הקים אותה. הייתי רכזת הוועדה. הייתה ועדת היגוי עליונה במל"מ עד לפני שנה-שנתיים והיא הקימה תת-ועדה שדנה בנושא הזה, כאשר הגיעו למסקנה שלא מלמדים מדעים כמו שצריך בחטיבה העליונה.
היו"ר זבולון אורלב
מי היה הבכיר ביותר ממשרד החינוך שישב בוועדה?
בת-שבע אלון
היו שם כל המפמ"רים, שלושת המפמ"רים בפיזיקה, כימיה וביולוגיה. היו שם נציגים של האגף לתוכניות לימודים. היו שם נציגים של המדעים עצמם, הפרופסורים.

זה נושא אחד שאני חושבת שהוא מאוד מעשי שאפשר להכניס אותו ולהמליץ עליו, ואני חושבת שזה יפתור בעיה.

לגבי העניין הזה של המקצוע האינטגרטיבי. אני אישית מהתחלה לא האמנתי בזה כהסתכלות כללית. בזמנו פותחו תוכניות מקבילות לנושא הזה. היו תוכניות שהיו תוכניות ששמו יותר דגש על מסלולים דיסציפלינריים, היו תוכניות שערבבו. זה לא אומר שהגישה הכללית שאומרת שצריך ליצור קשר בין הדיסציפלינות השונות שנלמדות בחטיבת הביניים ולא ליצור בראש קופסאות נפרדות, הוא לא דבר חשוב. לכן יש באמת נושאים שכדאי ללמוד אותם בצורה אינטגרטיבית ובוודאי כדאי לקשר את הדברים. הנושאים האלה הם נושאים שהיו על המדוכה כבר לפני עשר ושתים-עשרה שנים, ולפי דעתי באופן כללי המערכת – וזה אני אומרת ליגאל – הגיעה למסקנה שבאמת צריך ללכת לכיוונים יותר דיסציפלינריים.

הבעיה היום, כפי שהיא נראית, שיש באמת בעיה מאוד רצינית של הידע של המורים בחטיבת הביניים לגבי הפיזיקה. זאת אומרת, הרקע שלהם באמת לא מספיק מתאים.
היו"ר זבולון אורלב
למה שיהיה? לא לומדים פיזיקה.
בת-שבע אלון
זה לא מדויק.
היו"ר זבולון אורלב
בעצם עד החטיבה העליונה, אלה שרוצים להתמחות, אין מקצוע פיזיקה.
בת-שבע אלון
אני מדברת על המורים עכשיו.
היו"ר זבולון אורלב
זאת המסקנה שלי מהסקירה שלך.
בת-שבע אלון
זה לא מדויק. מורים לביולוגיה שסיימו תואר בביולוגיה למדו פיזיקה באוניברסיטה.
היו"ר זבולון אורלב
אני לא חושב שהם יכולים להיות מורים לפיזיקה.
בת-שבע אלון
נכון. שם יש בעיה ושם צריך להשקיע.
היו"ר זבולון אורלב
כמו שאת אומרת, הוא גמר ספרות ויהיה גם מורה לתנ"ך.
נורית בר-יוסף
יש גם מורים לפיזיקה.
בת-שבע אלון
יש מורים לפיזיקה בעיקר בכיתות ט'.
נורית בר-יוסף
בבתי ספר שש-שנתיים משתדלים.
בת-שבע אלון
המלצה נוספת. אני חושבת שצריך לפתור את הבעיות גם לטווח קצר גם לטווח ארוך. בטווח הקצר צריך, במיוחד בבתי הספר השש-שנתיים, לאפשר למורים לפיזיקה לעזור בהוראת הפיזיקה בחטיבת הביניים. הנושא הוא לא פשוט כי מורה לפיזיקה שרגיל ללמד פיזיקה בחטיבה העליונה, בגישות מסוימות, לא בהכרח יהיה מסוגל להיכנס לכיתה ז' ושהילדים לא יזרקו אותו. זה לא כל כך פשוט. לכן צריכים כאן לדבר על הכשרה של מורי פיזיקה שידעו יותר איך עובדים עם ילדים בחטיבת ביניים, על שילוב של מורי פיזיקה בעזרה למורי מדעים בתחום הדיסציפלינרי בתוך בתי הספר, כאשר יש לנו שש-שנתיים הם יכולים לעזור. זה פתרון בטווח הקצר.

פתרון בטווח הארוך הוא להכניס להכשרה של המורים, זאת אומרת, תעודות ההוראה באוניברסיטה ובמכללות, לימודים, ללמד מורים איך ללמד פיזיקה ולא רק בחטיבה העליונה אלא גם בחטיבת הביניים.
היו"ר זבולון אורלב
לכן אמרתי שהכתובת לכל הדברים האלה היא לא נורית .
בת-שבע אלון
נכון. אני מסכימה.
היו"ר זבולון אורלב
היא עשתה את מלאכתה נאמנה.
נורית בר-יוסף
המנכ"ל בחופשה.
היו"ר זבולון אורלב
אני יודע. חיפשתי אותו הבוקר. גם למנכ"ל מגיעה חופשה לפי חוקי הפיזיקה. אגב, פרופסור גלילי הוא אדם מתוחכם, אני הרי לא נותן לו לדבר, אז כל הזמן הוא מחליף את השקפים.
בת-שבע אלון
אני חושבת שההמלצה של יגאל להוסיף שעות, זה דבר שהיה כבר בזמנו למערכת, לתלמידים שרוצים להעמיק יותר בלימודים, למצוינים שלנו, במקום שהם יברחו לאוניברסיטאות לעשות תארים, לתת להם באמת אפשרות להיות מתוגמלים בהקשר של תעודת הבגרות.
היו"ר זבולון אורלב
מה איכפת לך שהם ילכו לעשות את התארים באוניברסיטאות?
בת-שבע אלון
אני חושבת שהם צריכים להתחנך בבית הספר התיכון לפחות עד סוף כיתה י"ב ולא להתחיל ללמוד באוניברסיטה.
קריאה
אז הם לומדים רק מתמטיקה.
בת-שבע אלון
כן.
היו"ר זבולון אורלב
תדעי שהמנכ"ל הנוכחי סיים את הקדנציה הראשונה שלו כיוון שהוא רצה שתלמיד יסיים בגיל 19 את התואר הראשון.
בת-שבע אלון
אז זאת כל המערכת. אני לא אומרת שזה דבר לא טוב אם עושים זאת לגבי כל המערכת, אבל אני חושבת שזה דבר לא טוב אם זה מיועד רק לקבוצה מסוימת.
אביתר מתניה
אני רוצה לומר שלושה מסרים קצרים. אני רוצה להבדיל בין פיזיקה לבין שאר המדעים ובעיניי זה מאוד חשוב. התשתית הלאומית של מדינה בתחום המדעים מבוססת, אפשר לומר, בהתאמה ללומדי המתמטיקה-פיזיקה. פיזיקה שונה מאוד משאר המדעים וצריך להבין למה. הוא מקצוע בסיס. מי שלמד פיזיקה בתיכון, יכול להמשיך ללמוד כל מקצוע אחרי כן בכל תחום המדעים ובכל תחום ההנדסה באוניברסיטה. דרך אגב, גם אם הוא למד מתמטיקה-פיזיקה באוניברסיטה לתואר ראשון, גם אז עדיין הוא יכול להמשיך ללמוד כל מקצוע הנדסי ומקצוע מדעי, וטובי חוקרי הביולוגיה הם בוגרי פיזיקה. זה לא נכון לגבי מי שלמד ביולוגיה בתיכון למשל כי הרבה מהמקצועות המדעיים אינם פתוחים בפניו.

הסיבה היא שלא רק שלומדים בפיזיקה איזשהו תחום ידע שונה מאשר בביולוגיה. פיזיקה הוא מקצוע בסיס שהוא מכריח אותך לחשוב על דברים בצורה שונה משאר המקצועות ובעצם בעיקרו, גם כאשר אדם בוגר תואר ראשון בפיזיקה, זה לא שהוא למד עוד תחומים אלא יכולת הלימוד שלו ויכולת הקשר היא במקום כזה שזה מאפשר לך ללמוד אחרי כן כל מקצוע מדעי.

לכן אני חושב – וזה אחד הדברים הקריטיים בעיניי – שכאשר מדברים על השכלה מדעית של תלמידי ישראל, אם רוצים בסוף למקד משאבים, צריך למקד במתמטיקה ובפיזיקה בגלל שזה בסוף מה שייתן לנו רוחב של אנשים והיום חסרים לנו אנשים שהם מורי פיזיקה. יותר ויותר חסרים לנו אנשים שמבינים את זה ברמה גבוהה וחסרים אנשים לכל המערכות שלנו.

אם אפשר, אני רוצה לומר משהו פשוט. לא ניכנס לכך אם צריך ללמוד עוד שעתיים או פחות שעה ואיך להכשיר את המורים. אנחנו לא מבינים בזה. אבל אם צריך באיזושהי צורה לומר היכן להעדיף משאבים, אם צריך להעדיף חלוקה כזו או אחרת, אני חושב שאחד המסרים שצריך לצאת מכאן זה בידול בין פיזיקה לבין שאר מדעים. מתמטיקה ופיזיקה אלה שני מקצועות הבסיס. דרך אגב, אני אישית לא חושב שכולם צריכים ללמוד מדעים מה גם שלא כל האוכלוסייה מתאימה לזה. יש עוד מקצועות חשובים לא פחות, אבל אותן אוכלוסיות שאנחנו מייעדים למדעים, שמתעניינות בזה ואנחנו רוצים לדחוף יותר, הבסיס לכל האשכולות הוא מתמטיקה-פיזיקה. אם נרחיב את הבסיס הזה, נוכל לענות על הצרכים שלנו. זה לא ביולוגיה וגם לא כימיה, אלא זה מקצוע הבסיס.
אריאל היימן
אני רוצה לומר דברים מאוד קצרים. אני חושב, בניגוד למה שאמר מתניה, מדעים – וזה נאמר כאן בחדר – כולם צריכים ללמוד כי מדעים זה משמעותי בחייו של אזרח. אזרח שאיננו עוסק בכלל במדעים ולא יהיה מדען בחייו, הוא צריך להיות מסוגל להבין את משמעות הקריאה של קלוריות על גב חבילה של אוכל כשהוא רוצה לעשות דיאטה. זאת אומרת, למדעים יש משמעות בחיים נורמטיביים רגילים של כל אזרח ולא רק של מדענים. הרצון לפתח את המתקדמים ואת המצטיינים ביותר למחקר ופיתוח, זה נכון מאוד, אבל לא צריך בכלל להזניח את העניין של הצרכים של כל אזרח למדע ולכן צריכים ללמד מדעים בחטיבת הביניים הרבה לפני השלב שכתוב כאן על הלוח, של הרחבה והתמחות. את המדעים האלה צריך ללמד ואסור חס וחלילה להזניח את הדברים הללו.

אני מסכים עם כל מה שנאמר כאן. אני רוצה להדגיש שתי נקודות שלא נאמרו ולא בגלל שהדברים האחרים פחות חשובים אלא הם נאמרו בשוליים. הנושא האחד הוא רמת ההוראה. הנושא הזה לא נדון כאן בחדר הזה. זה נאמר אבל לא הודגש. הדבר הראשון הוא מספר המורים לפיזיקה בתיכון והדבר השני הוא חלקיות הידע בפיזיקה במקרה של הדיון היום בחטיבת הביניים.

אני רוצה לתאר סיפור שחוויתי אותו לא מזמן. אנחנו מנסים באיזושהי צורה לדחוף מורים למדעים בבתי הספר מטעם מכון דוידסון שאני עומד בראשו והוא הזרוע החינוכית של מכון ויצמן ולצורך כך נפגשתי עם קבוצה גדולה של מנהלים, עם עשרים מנהלים. הלכתי לדבר אתם כדי לראות מה הם יאמרו על הדרך בה אנחנו רוצים לעשות את העניין. כדי לקצר את הסיפור אומר שבסוף הדיון השאלה הייתה איפה נרשמים, איפה מקבלים, אנחנו זקוקים מהר מאוד למורים. ראיתי שזה כתוב כאן בנייר העמדה שהוצג ואני חושב שהקטסטרופה הזאת של מספר המורים, זה מצוטט אפילו בדבריו של המפמ"ר בדפים הללו, החוסר הזה במורים למדעים, בפיזיקה בפרט ולמדעים בכלל, הוא קרדינאלי.

הדבר השני שאני רוצה להדגיש זה הנושא של אלטרנטיבות לימודיות. נושא שהוזכר בדבריו של פרופסור גלילי והוא קריטי. כמות הלימודים האלטרנטיביים מובילה את החברה הישראלית להפסיק להבדיל בין עיקר לטפל בחינוכו של בחור צעיר. אני לא מתנגד לכל הדברים, אני לא רוצה לנקוב בשום מקצוע כדי שאף אחד כאן לא ייעלב, אבל זה תחת הכותרת הידועה כמו מקראמה שלומדים. אני חושב שהלכנו לכיוון הזה בצורה קיצונית והגיע הזמן לחזור.

נפגשתי לפני זמן מה עם שר החינוך של סינגפור. הוא ישב אצלנו וסיפרנו לו מה לומדים במדינת ישראל. הוא אמר שאצלו אין שום בעיה, הוא מחליט ש-50 אחוזים משעות הלימוד בתיכון הם במדעים ומתמטיקה. הנחתה. אני לא יודע אם אנחנו רוצים להיות בדיוק כמו סינגפור, יש שם יתרונות, יש שם חסרונות, אבל יש החלטה מינהלית של מדינה מה חשוב ומה פחות חשוב והפלורליזם הזה הוא נזק עצום. אני חושב שהגיע הזמן לחזור קצת חזרה ולהתכנס. צריך שלילד תהיה בחירה, לא לאבד את הפרופורציות גם בכיוון השני, אבל צריך להחליט מה חשוב. אני חושב ששפות חשוב, עברית על המשתמע מהשפה , ואנגלית, מתמטיקה כשפה ומדעים. בנוסף, ציונות וערכים.

לכן אני חושב שכמות האלטרנטיבות הלימודיות – זה הוזכר בדבריו של פרופסור גלילי ואני לא אומר כאן שום דבר חדש – אני מדגיש את הנקודה הזאת.

מילה אחרונה לגבי מה שנאמר כאן. הדיון היום הוא על פיזיקה וכולם הזכירו את זה. לגבי יתר המדעים, זה בוודאי נכון באותה מידה. אני מצטרף למה שאמרת בתחילת הדיון היום ואכן לא נמצא כאן משרד החינוך, אבל אני חושב שצריכה להיות גם החברה הישראלית. זה נושא שלא יכול להיות גם בחדר הזה וזאת לא שאלה של עוד שעה או פחות שעה אלא זה משהו הרבה מעבר לדבר הזה. צריך לעשות כאן שינוי מהבסיס.
אליה מזין
רציתי לענות לשאלת חבר הכנסת. אם להוציא עולים חדשים לשעבר מכותלי בתי הספר, הוראת הפיזיקה תיפסק באותו רגע שהם יצאו מבתי הספר. אני מדבר על עולים מרומניה, מהונגריה ומחבר העמים.

אמר חבר הכנסת שיוצאי היי-טק יקבלו הכשרה כלשהי ויהפכו להיות מורים. הקושי הזה, זה עיקר הבעיה. בסך הכל למדתי שמונה שנים באוניברסיטה כדי להיות מורה לפיזיקה. אין אפשרות לעשות הכשרה כלשהי. כדי שהוראת הפיזיקה, ופיזיקה בכלל, תיראה כמו שאנחנו רוצים וכמו שמדינת ישראל מגיע לה שיהיה, צריך למשוך לבתי הספר אישיות שרק היא יכולה לחנך וללמד את הילדים.
אהרן קרייסלר
עלו כאן שאלות רבות. אני איש מהשטח.
היו"ר זבולון אורלב
איפה אתה מלמד?
אהרן קרייסלר
אני מלמד פיזיקה בישיבה תיכונית בית-אל וגם בבית ספר לבנות, תהילה.
היו"ר זבולון אורלב
אתה מכין לבגרות חמש יחידות?
אהרן קרייסלר
כן. אני מכין לבגרות לחמש יחידות. אני מלמד פיזיקה גם במכללה האקדמית להנדסה בירושלים.
היו"ר זבולון אורלב
תהילה תיכון או תהילה אולפנה?
אהרן קרייסלר
אתה שואל שאלה קשה. אני שם שנה ראשונה. זה בית ספר לבנות. ברחוב הנביאים.
היו"ר זבולון אורלב
זה בית ספר תיכון.
אהרן קרייסלר
כל הבעיות שיש בהוראת הפיזיקה בבית הספר, אנחנו רואים אותן במכללה שם אני מלמד.

שמתי לב שבארץ יש המצאה שהיא לא ברורה לי. גיליתי פתאום ששתיים ועוד שתיים ועוד שתיים או שלוש ועוד שלוש ועוד שלוש, לא שווה שש ולא שווה תשע. כולנו יודעים שיש שיטות ספירה. אנחנו בשיטת ספירה עשרונית, אבל אם אני אקח שיטת ספירה אחרת, נניח שיטה ליניארית, אם אני אקח שם שתיים ועוד שתיים, זה שווה אחד אפס ואנחנו קוראים את זה כ-10. זאת אומרת, אם אנחנו נעבור לשיטה אחרת, אני מקבל ספרה יותר גדולה. זאת המצאה נוכחית שאמורים ללמד שלוש שעות בכיתה ז' אבל בפועל לא מלמדים את השעות האלו. במציאות מלמדים פחות שעות ובקושי מלמדים שעתיים.

לפני שהגעתי לכאן דיברתי עם מנהל בית הספר ושאלתי אותו האם הוא שמע על כך שבשנת הלימודים הבאה תגדל שעות ההוראה במדעים. הם לא שמעו על כך. אמרתי להם שכך אמרו לי בכנס מורי פיזיקה שהתקיים שלשום ברחובות. אמר לי מנהל בית הספר שבכיתה ז' יגדילו בשעה אחת במתמטיקה.

אני מלמד ואני רואה בחטיבת הביניים שהמורות לביולוגיה – אף על פי לא מסכים לחלוטין עם מה ששמעתי עכשיו – למדו פיזיקה. יפה אבל הן לא יודעות מה זה פיזיקה והן לא יודעים ללמד. אני ראיתי דוגמאות ללימוד שלהן בכיתה ושערותיי סמרו בגלל השגיאות. אני לא מזלזל במורה, היא ראתה שהתגובה שלי כזאת והיא פנתה אלי וביקשה שאתקן אותה ואני תיקנתי. אני יודע ללמד ביולוגיה בחטיבת הביניים, אבל אני יודע ללמד פיזיקה מצוין. למה המורות לביולוגיה מלמדות פיזיקה? למה מורה לפיזיקה לא יכול ללמד ביולוגיה? תן לו שבועיים ואני בטוח שהוא ילמד ביולוגיה ואפילו בכיתה י"א.

אני מסכים לדברים שנאמרו כאן שלמי שיש חשיבה פיזיקלית, הוא יכול לעסוק בכל הדברים ובכל התחומים. אני עליתי בזמנו מברית המועצות בשנת 1992, שם כאשר נסעתי לערים אחרות תמיד חיפשתי יהודים ובשלב השני חיפשתי בוגרי פיזיקה, אבל כאן כולם יהודים ואני לא צריך לחפש את היהודים אבל אני לא יכול למצוא בוגרי פיזיקה. בכנס בו היינו, היה לי מוזר כי 50 אחוזים מהמשתתפים היו דוברי רוסית. אני לא אומר שהם דיברו ברוסית, אבל אני אומר שאלה היו דוברי רוסית וכולם בגיל שלי ואני חושב שאני עדיין צעיר. עוד ארבע-חמש שנים כולנו נצא לפנסיה, ואז מי ילמד?

אני עושה תעמולה כדי שילמדו פיזיקה והשאלה הראשונה ששואלים אותי היא האם קל ללמוד פיזיקה או לא. נותנים בחירה מאוד רחבה לתלמידים והתלמיד בא ללמוד תיאטרון. הוא לומד שם משהו, נבחן בחמש יחידות וזהו, הוא עשה מגמה בתיכון בתיאטרון.

במכללה המצב בהוראת הפיזיקה הוא קטסטרופלי. אני צריך במהלך 13 פגישות ללמד חומר לתלמידים שלא למדו פיזיקה קודם לכן.
טל לוטן
אני מנהלת המחלקה לחינוך טכנולוגי והכשרה מקצועית בהתאחדות התעשיינים. אני מדברת בשם הלקוח שבסוף הבוגרים מגיעים אליו. אני יכולה לומר שאנחנו מאוד מודאגים ממה שקורה בהוראת המדעים ובמה שקורה בכלל בחינוך הטכנולוגי שכידוע קוצץ ב-33 אחוזים במהלך השנים.

אנחנו מייצגים בתעשייה 420 אלף עובדים מתוכם 32 אלף הם מהנדסים ו-47 אלף הם טכנאים והנדסאים. מנתוני המולמו"פ אנחנו יודעים שחסרים כ-10,000 מהנדסים כל שנה וכ-13 אלף הנדסאים וטכנאים חסרים כל שנה.

אני מתחברת למה שנאמר גם מבחינת התעשייה, יש לנו צפי של מחסור באלפי עובדים בטכנאים ובהנדסאים וזה בעיקר עקב יציאה לפנסיה של העולים החדשים כאשר גם התעשייה – כמו ההוראה – מתוחזקת על ידם. אם לא נעשה משהו דרסטי גם במספר וגם בהיקף, אנחנו נהיה במחסור של אלפי עובדים בתחום של מהנדסים והנדסאים וזאת עקב יציאה לפנסיה של העולים החדשים.

לא אכנס לוויכוח על עוד שעה או פחות שעת לימוד. אני חושבת שיש כאן אנשים שהם יותר אמונים על התוכניות אבל אין ספק שצריך לעשות משהו דרסטי בנושא של הוראת המדעים והוראת הטכנולוגיה.

אנחנו מציעים להקים מועצה לאומית לחינוך טכנולוגי-מדעי בשיתוף משרד החינוך, האקדמיה, הצבא, התעשייה, המורים שתקבע יעדים לחינוך טכנולוגיה מדעית ותוכניות אופרטיביות, כולל טיפול במורים, כולל טיפול בלובי של המקצוע. בנוסף להצעה שהועלתה כאן, אנחנו כן תומכים והתחלנו בנושא של מורים, לראות אי אפשר לקלוט עובדים מהתעשייה ומהצבא. יש הרבה אנשים בצבא שהם בתחום של המערך הטכני שאנחנו חושבים שהם יכולים להשתלב עם תעודת הוראה ועם הסמכה להיות מורים בכל התחומים. אלה אנשים שיש להם רקע מקצועי שיכולים להשתלב ואולי לסייע להעלות את רמת ההוראה ולמלא את המחסור שקיים. אם כן, אנחנו תומכים בשני הכיוונים ואנחנו נעשה כל שצריך לכך.
בתיה הקלמן
אני מרכזת את הטיפול במכללות להכשרת עובדי הוראה, המכללות האקדמיות, במועצה להשכלה גבוהה.

אני רוצה לחדש לגבי הנקודה האחרונה שהעלתה דוקטור לוטן. המועצה להשכלה גבוהה הקימה לפני שנתיים ועדה שמטרתה הייתה לחשוב על מתווים חדשים בהכשרה להוראה, מתוך מטרה לשפר את איכות המורים. אגב, פרופסור בת-שבע אלון ישבה בוועדה הזאת. אחד המסלולים עליהם המליצה הוועדה והמועצה להשכלה גבוהה אימצה אותו הוא פתיחה של תואר חדש שלא היה קיים בישראל, מוסמך בהוראה או מוסמך בהוראת המקצוע וזאת מתוך ראייה שמסלול כזה ימשוך להכשרה כוחות הוראה דיסציפלינריים בעלי תואר Bec בתחום. אם אנחנו מדברים על פיזיקה, למשל Bec בפיזיקה. הם יגיעו לאותם מסלולים וילמדו לקראת MA או MP בהוראת הפיזיקה או בהוראת המדעים בתקווה שזה גם יוביל לשיפור המצב בשטח.

גם המועצה להשכלה גבוהה מודאגת מאוד מרמת הלימודים בפיזיקה באקדמיה, בחוגים, במכללות, באוניברסיטאות. דוחות הערכת איכות של המועצה להשכלה גבוהה בתחום הפיזיקה מצביעים על בעיות רציניות ביותר, כאשר תלמידים שמגיעים ללמוד פיזיקה לא יודעים פיזיקה, בעיקר מתמטיקה, דבר שדורש הרבה מאוד שיעורי תגבור ברמת תיכון כדי ליישר קו.
היו"ר זבולון אורלב
רק בגלל קוצר הזמן לא הצלחנו להתגבר על חוקי הפיזיקה ואנחנו צריכים לסיים את הישיבה עכשיו כי בשעה 12:00 מתחילה ישיבת הוועדה שמשודרת בערוץ הטלוויזיה.

אני רוצה לסכם את הדיון ולומר שהדיון לא תם. כלומר, לאור הדברים הקשים שהושמעו כאן, ונאמרו כאן דברים מאוד קשים באשר למצב לימודי הפיזיקה ממנו גם ניתן להקיש במידה כזו או אחרת גם על יתר לימודי המדעים, דבר שמחייב התייחסות הרבה מעל ומעבר למה שהייתה כאן ההתייחסות, בעיקר מצד בעלי הסמכויות, לקבל החלטות ולהעדיף תוכנית לימודים כזאת או גישה חינוכית אחרת, והם בעלי הסמכויות לקבל את ההחלטות ברשות המבצעת, במשרד החינוך והתרבות.

ביקשתי עכשיו, תוך כדי הדיון, ממרכז המידע והמחקר של הכנסת לערוך בדיקה מעמיקה בסוגיה של ניצול שעות ההוראה בחטיבות הביניים ובבית הספר העל-יסודי. זה נתון שמאוד מטריד כפי שנמסר כאן. אני מבקש מיעל שאי שם במושב החורף, בנובמבר-דצמבר, נוכל לקיים דיון מקיף יותר על סוגיית הוראת המדעים והפעם בהתייחסות עקרונית גם לסוגיות העקרוניות שהועלו כאן, כמו סוגיית המיקוד בהקשר של המדעים, סוגיית שיטה שמשלבת בין הדיסציפלינות או שיטה נפרדת בין הדיסציפלינות, קיום הוראות חוזר מנכ"ל באשר לניצול שעות ההוראה כי אני מבין שכתובות שעות אבל לא מלמדים שעות, טענה שנשמעה כאן.

מבחינתי אני מודה שאני יוצא מהדיון הזה כאשר אני לא ישן טוב. זה דבר מאוד מאוד מטריד.

אני רוצה להודות לפרופסור גלילי שאף על פי שהוא נושא תפקיד במשרד החינוך – אני לא יודע כמה זמן יחזיקו אותך שם וכנראה סיכנת את תפקידך – העלה את הנושא הזה והציף אותו. תמיד אני בא בטענה לאנשי האקדמיה שהם יושבים במגדל השן ולא הופכים את השולחנות ואחרי כן אנחנו עומדים בפני מציאות עגומה, אבל הנה, בא מישהו, הפך את השולחן ואני מברך אותך על כך.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00

קוד המקור של הנתונים