ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 15/06/2009

פרוייקט "מסע ישראלי"

פרוטוקול

 
com_alex

2009-07-14Liraz



הכנסת השמונה-עשרה נוסח לא מתוקן

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 25

מישיבת ועדת החינוך התרבות והספורט

שהתקיימה ביום שני, כ"ג בסיוון תשס"ט (15 ביוני 2009) בשעה 12:00

סדר-היום: "מסע ישראלי".
נוכחים
היו"ר – זבולון אורלב
חברי הוועדה
אורי אורבך

זאב בילסקי

רונית תירוש
מוזמנים
אלי שיש – מנהל תחום של"ח וידיעת הארץ, משרד החינוך

מנחם פנטלקה – מנהל בי"ס שי עגנון, משרד החינוך

רם כהן – מנהל עירוני א' ת"א, משרד החינוך

שרה שמש – מנהלת מקיף ז' אשדוד

לאה חליבה – מנהלת אורט עכו, משרד החינוך

נחום אורן – רכז דרום ביחידת גדנ"ע והכנה לצה"ל באגף הבטחוני חברתי, משרד הביטחון

לילי אליאסי – מפקדת מדרשת ירושלים, משרד הביטחון

עופר בוסתן – סגן ר' מנהל הספורט, משרד התרבות והספורט

צבי פלג – מנכ"ל, רשת אורט

מרק בלזברג – יו"ר, עמותה מבראשית

יקי מנדלסון – מנכ"ל, עמותה מבראשית

אורי כהן – מנהל "מסע ישראלי", עמותה מבראשית

מרדכי פרידמן – מנהל מוזיאון הרצל

מור כהן

בר לוי

ערן גלזר – רכז פרוייקטים, מועצת תנועות הנוער

אבי עורקבי

אורן נחום

ליזי מרטין – מדריך מסע ישראלי

לי מוזר – מדריך מסע ישראלי

דרור חמואי – מנהל חינוכי, עמותה מבראשית

שוקי אדמנית – רכז הזמנות, עמותה מבראשית

מנהלת הוועדה: יהודית גידלי

רשמה: אתי בן שמחון

"מ ס ע י ש ר א ל י"
היו"ר זבולון אורלב
חברים, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה שתוקדש היום לפרוייקט "מסע ישראלי". ראשית, אני רוצה לומר שקיבלתי טלפון הבוקר. הרב מוטי אלון שנמצא בירושלים ותכנן להשתתף בישיבה לא יגיע, מאחר ואביו בשעה זו מנותח ויש שינוי בלוח הזמנים. איחלתי רפואה שלמה והוא נשאר עם אביו.

אני התוודעתי ל"מסע הישראלי" מתפקידיי הציבוריים הקודמים, כמו עוד חבריי שנמצאים כאן. כמובן השתדלנו בכל תפקידנו הקודמים לראות בפרוייקט הזה פרוייקט חינוכי חשוב, שמכסה תחום שלצערנו מערכת החינוך לא מכסה אותו כראוי בגלל הקיצוצים בשנים האחרונות, אבל לא רק בשנים האחרונות. מוסדות החינוך התקשו להתמודד עם הסוגיות הערכיות, הציוניות של קשר לעם, קשר למולדת, הכרת העם, הכרת המולדת באופן מעמיק, באופן ראוי. גם תנועות הנוער לצערנו, לא כולם נמצאים שם, אלא אחוזים קטנים באופן יחסי. כך יצא שהקשר של הצעירים הנמצאים בבתי ספר גם לעם וגם לארץ הפך להיות רופף וחלש.

לכן ראינו לאורך כל התפקידים מצווה מן המובחר - לראות איך ניתן לסייע. אני גם שמח שחברת הוועדה, שגם היא מנכ"לית לשעבר כמוני, של משרד החינוך והתרבות, נמצאת כאן, וודאי בתקופתה היא תוכל לומר לנו מה היה. נמצא איתנו גם חבר הכנסת מר זאב בילסקי, שהיה יושב ראש המוסדות הלאומיים, שגם הם היו בדרך זו או בדרך אחרת שאני לא יודע עוד בדיוק מה היא, שותפים בסוגייה הזאת.

הדיון הזה נולד מפגישה שלי עם מר בלזברג. העלינו את הרעיון לקיים את הדיון הזה כדי לחשוף את המסע הישראלי גם לכנסת. אולי באמצעות החשיפה הזאת נוכל להגביר את הפעולה, להרחיב אותה ולהעמיק אותה.

הישיבה הזאת מוקצבת לשעה. נעשה הכל בתמציתיות, אני מתנצל על כל הבעיות הטכניות שנוצרו כאן, וכן לגבי אישורי הכניסה. הלקח להבא, אני אומר תמיד לכולם, אל תתעסקו איתי בדברים האלה. בשביל זה יש מנהלת ועדה ומזכירות ועדה, הם יודעים לטפל בעניינים האלה נהדר. כל מה שאני עושה פה בכנסת זה רק קובע איזה נושא ומנהל את הישיבה. מעבר לכך, יש מינהלת ועדה.

אני מציע שניתן ישר לאנשי עמותת "מבראשית" להציג את הפרוייקט.
יקי מנדלסון
אנחנו רוצים להגיד תודה ליושב ראש זבולון אורלב, על ההזדמנות והזימון הזה להגיע לכאן ולהציג את הפרוייקט של "מסע ישראלי מבראשית" בפני הוועדה. תודה לכל חברי הוועדה. אני גם רוצה לומר תודה לזאב בילסקי על הדחיפה ועל העזרה לכל אורך הדרך ועל השותפות האמיצה.

נמצאים איתנו השותפים הבכירים של "מסע ישראלי מבראשית". האמת שהמסע הזה שמגיע עכשיו לשנתו הרביעי, מתחילת דרכו הוא נעשה בשיתוף משרד החינוך. מינהל חברה ונוער והנציגים שלו, ראשיו – מר יוסי לוי ומר אלי שיש שמלווים ומנהלים את הפרוייקט הזה ביחד איתנו, בשותפות מלאה לכל אורך הדרך. זה המקום להודות על השותפות הזאת שאני חושב שהיא זאת שמביאה את המסע לאן שהוא מגיע היום. אין טוב ממראה אוזניים וממשמע אוזניים. על כן ביקשנו להביא לכאן היום בפני חברי הוועדה את הנציגים מהשטח. יושבים כאן מנהלים של בתי ספר, של תיכונים, שחוו את המסע במשך השנים. אנחנו נשמע אותם בהמשך. יושבים כאן כמה תלמידים שחוו את המסע בשטח ממש, ומדריכים, שהנציגים הם נציגים של כ-300 מדריכים שמדריכים היום במסע, ויחד איתם גם הצוות והמטה שמלווה את המסע הזה.

בעוד רגע אני אבקש מאורי להציג את המסע, מהו, ומה סוד הצלחתו. כך אנחנו חושבים וכך אני מקווה שנשמע גם מהאנשים שיושבים איתנו כאן.

"מסע ישראלי" נולד לא בארץ, הוא נולד בפולין. הרב אלון הדריך ואני זכיתי להיות איתו במסעות רבות בפולין. תמיד בלילות קוננו על זה שמדוע אין מסע לפולין בארץ, זהו מסע שמציף וחושף את כל העוצמות האדירות שמופיעות ונחשפות בנוער הישראלי. בפולין היה הדבר הראוי ביותר והנכון ביותר שזה יקרה, כאן בארץ במסע חי, במסע שכולל את כל הפרספקטיבה השלמה של ההיסטוריה היהודית והישראלית של כל הזמנים. זה המקום לעשות מסע שורשים אל עצמנו ואל עצמי. כאשר מרק בלזברג יושב ראש מ"בראשית" הגיע יחד עם תורמים, עם ג'ים פטסון בראשית הדרך, והציע, הוא שאל את הרב אלון מה החלום שלך? התשובה שלו היתה מייד, לתת לנוער הישראלי הזדמנות למצוא את עצמו, להכיר את עצמו דרך נופי ארצנו - דרך השטח, דרך ארץ ישראל.
היו"ר זבולון אורלב
דרך אגב, עכשיו נזכרתי. כשהייתי שר הרווחה יום אחד צלצל אליי מר בלזברג והרב מוטי אלון, אמרו שיש יהודי מאוד חשוב שצריכים לדבר איתו, ואם אני אדבר איתו, אז הוא יתן כסף.
מרק בלזברג
לא יהודי.
זאב בילסקי
עם נשמה של יהודי.
היו"ר זבולון אורלב
כן, עם נשמה של יהודי, הסבירו לי את זה. אמרתי להם, אני עוסק רק באלה שאין להם. במי עוסק שר הרווחה? רק באלה שאין להם כסף. אבל אם אתם מבקשים, אני אעשה את הדבר הזה. מה התוצאה של השיחה – 10 מליון דולר.
יקי מנדלסון
מ-10 מליון דולר הללו, אני חושב שמרק ידע לשדרג אותם להרבה יותר מזה. אנחנו נמצאים היום כבר קרוב ל-40 אלף תלמידים שיצאו עד היום ל"מסע הישראלי". באנו היום לכאן בשביל להודות על זה, אבל גם לבקש את העזרה של חברי הוועדה הזאת על מנת שהתכנית שהצגנו לשר החינוך לפני כשבועיים, להפוך את "מסע ישראלי" לפרוייקט לאומי שכל תלמידי שכבת י"א בישראל השתתפו בו, הרעיון הזה יקרום עור וגידים. זבולון הזכיר את חברת הכנסת רונית תירוש, כבר מתחילת הדרך היו במשרד ובתפקידים שהמסע הזה התחיל לנוע בדרכו. זה הזמן, אנחנו חושבים, לתת לו דחיפה קדימה.
רונית תירוש
איזה אחוז מהשכבה יוצאת?
מרק בלזברג
סדר גודל של 20%-25%.
יקי מנדלסון
אנחנו נציג את כל הנתונים.

אני מעביר את רשות הדיבור לאורי, אבל לפני כן מלה אחת של מרק התורם, ונציג התורמים.
מרק בלזברג
פחות מדקה.

Basically, putting money from the Jewish agency with the help of Zeev Bilskie, has been procsemetly 80 Million Shekel of privet money, downer money, that has been invested on this project un the last 4 years. I think that now we arrive the stage where the pilot has proven it self and it is time to make this opportunity available for every child in the land of Israel. That’s what today discussion is all about.
היו"ר זבולון אורלב
תודה רבה. אני מקווה מאוד שבאמת נזכה לזה, ושלא יהיה רק מבוסס על תרומות, אלא גם על משלם המסים הישראלי דרך התקציב.
אורי כהן
בגדול, אני רוצה לעשות איזושהי סקירה. נעשה מצגת של מספר דקות, אז הייתי רוצה לתת לאנשי השטח לומר. רק פשוט שיהיה פה איזשהו יישור קו, מה זה בכלל הפרוייקט "מסע ישראלי". הרעיון שלנו במסע הזה זה באמת חיזוק הזהות היהודית ציונית והקשר למדינה דרך הסיור בשטח, דרך המקומות והאתרים שבהם עוברים. המטרות של המסע, זה כמו שאמרתי פה. אנחנו רוצים ליצור מצב שבעצם המסע יוביל לשירות משמעותי יותר בצבא, למעורבות בקהילה, לחיבור של התלמידים, של בני הנוער והחיילים שהצטרפו אלינו בשנה האחרונה להשתתף בפרוייקט. החיבור שלהם לכל מה שקשור בזהות היהודית, ציונית והקשר למדינה.

המרכיבים של המסע – אנחנו מדברים פה על שלושה שלבים. יש לנו את שלב ההכנה, שזה בית הספר, כולל את ההשתלמויות של המורים, הכנת תלמידים, גם את ההורים אנחנו מערבים בשלב הזה. יש לנו את שבוע המסע עצמו. לאחר מכן יש לנו סיכום גם עם התלמידים, גם עם ההורים. אנחנו כרגע עובדים על נושא תכניות ההמשך.

המסע עצמו מתחיל ביום ראשון בלילה. התלמידים מגיעים לבית הספר בשעה 12 בלילה שזה חידוש בפני עצמו. הם מגיעים ב-12 בלילה, עולים על האוטובוסים ותלמידים מהצפון נוסעים דרומה, תלמידים מהדרום נוסעים צפונה. מגיעים עם זריחה לתחילת מסלול, ושם עושים טקס פתיחה בזריחה. משם מתחיל המסע עד שבת בירושלים. המסע מסתיים במוצאי שבת בירושלים.

הרעיון המרכזי של המסע, וזה קצת בא לידי ביטוי פה במהלך של היום. אנחנו לקחנו את המתודה של הנחיית קבוצות יחד עם הוראת הדרך, ובעצם הרעיון הוא - איך בכל חוויה שהתלמידים עוברים במסע אנחנו מעבדים אותה והופכים אותה לרלבנטית וקונקרטית עבור התלמידים. לצורך זה, המסע נע סביב שישה מעגלי זהות, החל מאני ועצמי אני והקבוצה, עד אני והיהדות לאורך כל השבוע. המעגל הראשון - מתחיל ביום שני בבוקר עם הזריחה. אנחנו יוצאים לטבע והמעגל הראשון הוא אני ועצמי. בעצם הרעיון שלנו אם אנחנו נמצאים למשל בקבר בן גוריון, איפה אני שומע על החזון של בן גוריון ואיפה החזון האישי שלך ביחס למדינה, ביחס לעם. אם אני מטפס את הר הרדון או את חוד עקב, ואני חווה קושי, איך אתה מתמודד עם קושי בחיים. איפה הקושי, איפה הכוחות שטמונים בך, מה היכולות ומה הסגולות שנמצאות בכל תלמיד. מתוך זה הרעיון הוא לייצר סוג של שיח, מעגל שמאפשר לתלמיד לבטא את עצמו, ולבטא בצורה משמעותית את הכוחות שטמונים בו.

היום השני של המסע – זה יום של אני והקבוצה. הרעיון הוא דרך פעילויות וכל מיני הפעלות שאנחנו עושים בשטח. זה ליצור את המצב איפה אני כפרט תורם לקבוצה, ואיפה הקבוצה תורמת לי. יום לאחריו, אנחנו יוצאים מהטבע, יוצאים מהשדה ועוברים לערי הפריפריה. ביום אני והקהילה, אנחנו עוסקים בהתנדבות, בניווט חברתי. פוגשים איש שיח מהמנהיגות החברתית של העיר, ומעצימים את המקום של התחושה של החסד, של נתינה לזולת, של מעורבות חברתית אצל התלמידים.

ביום למחרת אנחנו מגיעים כבר לאזור השפלה ומבואות ירושלים. זה יום של אני והעם והארץ. כשהמטרה של היום הזה זה בירור וחיזוק הזיקה והקשר של העם לארץ. אנחנו הולכים יום שלם בשטח מאתר תנ"ך לאתר תש"ח. אני אתן דוגמה. כשאני מספר את סיפור דוד וגוליית, אנחנו נברר עם התלמידים איפה התנ"ך רלבנטי לחיים שלי. מה השורשים שלי באמת פה בארץ הזאת, מה הקשר שלי באמת למקום הזה שאני נמצא בו.

בערבו של אותו יום, שזה כבר יום חמישי בשבוע, כל תלמידי המסעות – זה בין 700 ל-1,000 תלמידים מדי שבוע, מגיעים לירושלים לערב מסע שמאוד חווייתי, מאוד מרגש שבעצם מאפשר להם לחוות את הכל בצורות שונות, את כל מה שהם חוו ועברו במעגלים השונים לאורך המסע. למחרת, אנחנו בעצם נמצאים ביום - אני והמדינה. כשאני בוחן בעצם איזה אני כתלמיד, יכול להיות מעורב ולקחת אחריות פעילה ואזרחות תורמת ונכונה פה במדינה כתלמיד היום. בערבו של אותו יום, אנחנו מגיעים לרחבת הכותל, כל התלמידים של המסעות. אנחנו עושים איתם קבלת שבת, ומשם הם מתפזרים לאכסניות השונות ברחבי העיר ירושלים.

שבת עצמה עוסקת במעגל שנקרא אני והיהדות, כשהרעיון של אני והיהדות זה בעצם איפה היהדות היא רלבנטית ותופסת מקום בחיים שלי. היהדות במובן הרחב, היא תופסת ויכולה להיות רלבנטית לחיים שלי.

את המסע אנחנו מסיימים בטקס סיום במוצאי שבת והתלמידים מתפזרים. כמו שאמרתי, בחודש שאחרי המסע יש תהליך סיכום שאנחנו עוברים עם התלמידים וגם עם ההורים ואחריות בית-הספר. בשנים האחרונות, ארבע השנים האחרונות מאז שהמסע התחיל, עברו כבר כ-40 אלף תלמידים. לפני שנה התחלנו קשר עם חיל חינוך, לילי הנציגה נמצאת פה. תת אלוף אלי מאוד דוחף את הכניסה של מסע ישראלי בעיקר לשכבות הפיקוד הזוטר של קורסי מכ"ים. השנה כבר יצאו לנו כ-1,850 חיילים ומפקדים גם מקורסי טיס חובלים והמכללה.

לפני שאני מסיים את דבריי ואת החלק הזה. אני רק רוצה להקריא משהו. אני מבקש אם אפשר להעביר לחברי כנסת את העצומה. יש פה אמנה ש-100 מנהלי בתי ספר, ראשי רשויות, ראשי ארגונים חינוכיים, יושב ראש הסוכנות לשעבר חתומים עליה. אמנה שבעצם פונה לכנסת ישראל ולממשלת ישראל. אני אקרא את הדברים שנאמרים פה.

"אנו החתומים מטה, ראשי הסוכנות היהודית, ראשי ערים ומנהלי בתי-ספר מכל הארץ, מעידים על ההשפעה המשמעותית של תכנית "מסע ישראלי" מבראשית על משתתפיו הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך.

תלמידים, מורים ומנהלים חוזרים מן המסע יותר מחוברים לעמם, ליהדותם, לארצם ומדינתם. הם שבים מגובשים יותר. תלמידים ומורים עם מוטיבציה מוגברת ללימוד והוספת דעת. הם חוזרים סובלניים יותר כלפי אחרים ומוכנים לשאת בעול של החברה הישראלית מתוך תחושת שליחות וייעוד. הם שבים מהמסע מחוייבים יותר לשרות צבאי איכותי ומשמעותי למען מדינת ישראל. הם חוזרים מלאה השראה כיחידים, כחלק מאומה וכחוליות בשרשרת הדורות שזכו לחיות בארץ שאבותיהם יכלו רק לחלום עליה.

אנחנו מאמינים שמסע ישראלי מבראשית תורם לחינוך, לחיבור ולהשתייכות של בני הנוער למדינת ישראל בדרך שאין דומה לה במערכת החינוך הפורמלית, והינו מרכיב נצרך וחיוני בתכנית החינוך של מדינת ישראל.

לפיכך, כל החתומים מטה, המנהיגים המובילים והאחראים על חינוכו של הדור הבא במדינת ישראל, קוראים למנהיגי העם היהודי ולממשלת ישראל להקצות את המשאבים הנדרשים על מנת לאפשר לכל צעיר ישראלי להשתתף במסע ישראלי מבראשית לטובת העם היהודי כולו ועתידה של מדינת ישראל".

אנחנו שמחים על ההזדמנות הזאת שאפשרת לנו לבוא ולהציג את הדברים. המטרה שלנו זה בעצם לראות כיצד אנחנו יכולים להפוך – כמו שחברת הכנסת רונית תירוש אמרה, יש חלק מועט מתלמידי השכבה היום שיכולים לקבל את הזכות הזאת ולהשתתף בפרוייקט הזה. המטרה שלנו זה להפוך את זה לסוג של פרוייקט לאומי, לקבל את הדחיפה מממשלת ישראל וכנסת ישראל.
היו"ר זבולון אורלב
מה עלות של תלמיד? מה העלות של השתתפות תלמיד בפרוייקט?
אורי כהן
עלות לתלמיד היא 2,000 שקלים לשבוע כזה.
היו"ר זבולון אורלב
איך התשלום הזה מתחלק בין הגורמים השונים?
אורי כהן
נכון לעכשיו, בתי הספר משלמים 590 שקלים, זאת אומרת ההורים. אני חייב לומר שאין לנו 100% גבייה, אנחנו מדברים על 70%. אחד מהדברים שמרק, כנציג התורמים מאוד מתעקש עליו, זה שאין תלמיד שלא יוצא למסע בגלל נושא העלויות, בגלל הנושא הכספי. לכן יש לנו קרן מלגות ואנחנו מסבסדים.
קריאה
כמה שנים זה קיים?
אורי כהן
4 שנים. נמצאת פה חברה שמלווה את הפרוייקט בשם "מוח 10" שעושה את הליווי והערכה לתגלית.
היו"ר זבולון אורלב
נשמע גם את אנשי משרד החינוך בסוגייה הזאת, הם מופקדים על העניין. אם תוכל לתת לנו את הערכות המקצועיות והחינוכיות.
אורי כהן
יש לנו מליון דולר שמגיע ממינהל חברה ונוער במשרד החינוך. שאר העלויות אנחנו מגייסים דרך תורמים.
היו"ר זבולון אורלב
דרך התורמים שהגיעו לשר הרווחה והתורמים שמגיעים אליך....

תקציב שנתי כ-8 מליון דולר, אני אומר זאת גם לפרוטוקול.
רונית תירוש
מה הנתח בעוגה התקציבית הזאת?
היו"ר זבולון אורלב
25%. 590 מתוך 2000. יש רק 70% גבייה. העלות זה 2000. חצי תורמים רבע הורים ורבע המדינה. כמו שאמרת, מדובר על 20 אלף תלמידים בשנתון.
אורי כהן
יש לנו 10 אלף תלמידים בשנה שמשתתפים בפרוייקט.
היו"ר זבולון אורלב
אגב, כיתה י"א גם נוסעת במסע לפולין.
אורי כהן
ראש מינהלת פולין נמצא פה, אלי שיש.
היו"ר זבולון אורלב
נדבר על הדברים האלה.

אני מציע כך. קודם ניתן למנהלת בית הספר לדבר, אחר כך לתלמיד. חברי הכנסת, אני אשלב אותם בין לבין.

נתחיל עם שרה שמש, מנהלת מקיף ז' באשדוד. בבקשה.
שרה שמש
אני רוצה לומר שגם בגיל שלנו זה רלבנטי. עשיתי את כל המסע מהיום הראשון ועד סופו עם תלמידיי. ישבתי על האבנים. ראיתי אותם במקום אחר לגמרי ממה שאני רואה אותם בבית הספר. אני מנהלת של בית ספר עם 1,700 תלמידים. כשראיתי אותם במפגש הזה, לא רק עם ארץ ישראל, אלא קודם כל במפגש של אחד עם השני, לא עם המחשב, לא עם האיי.סי.קיו. וגם לא רק עם האוזניות עם עצמם.

אני רוצה לומר לכם, יש לנו דור נפלא בזכות, לא המסע הישראלי, אלא בזכות זה שאנחנו מאמינים שמדינת ישראל ואנחנו יכולים להוביל מהלכים כאלה. עליתי במסע יחד איתם ביום הראשון, ואני רוצה להגיד לך שאף אחד לא כיף לו לא לישון כל הלילה. התלמידים סייעו אחד לשני. כשקמנו בבוקר עם הזריחה, אחרי שישנו שינה מאוד מוזרה בלילה, ועושים את המסע למטיבי לכת, שגם אני עשיתי אותו יחד איתם. עוזרים אחד לשני, ובסוף היום בעצמם עושים את האוכל. הרי זה לא הדור שלנו. הם בעצמם עושים כל דבר בידיים שלהם, עם העייפות של 48 שעות. זאת אומרת שהם יכולים. אני עוצרת כאן ואומרת, מה שמשמעותי לנו אז, עוד יותר משמעותי לדור שלנו. אנחנו מצווים לעשות את זה לא רק כמנהלים, אלא גם הכנסת שצריכה לעשות את הדברים.

טוב שיש לא רק את התורמים, את האנשים המדריכים, שמביאים לנו חיבורים אחרים שאנחנו לא יכולים לעשות אותם בבתי הספר, לא בטיולים וגם לא במסעות. גם אם מקיף ז' יוצא עם שקי שינה לטיולים אחרים, זה לא מסע ישראלי. כי מהמסע הישראלי אתה חוזר ארץ ישראלי, ציוני, יהודי. בבית הספר שלנו יש למעלה מ-60 יוצאי ברית המועצות לשעבר שאף אחד מהם לא חווה שבת כמו שחווינו שם. אני יכולה להוציא אותם לאיזושהי שבת, אבל לא איזשהו תהליך שהם עברו.

אני סומכת עליהם שתמצאו את המקום הראוי למסע הזה בתקציב.
היו"ר זבולון אורלב
כל השכבה יצאה?
שרה שמש
אצלנו בבית הספר יצאו 80% מהתלמידים. לנו אין בבית-הספר את הבעיה שאין גבייה, כי בית הספר נותן בעצמו מלגות מילדים חזקים שזה אולי אסור, אבל אין דבר כזה שילדים לא יוצאים. מה שכן, צריך הרבה עבודת הכנה ודור בא ודור הולך. אצלנו יש מסורת, זאת שנה רביעית שאנחנו יוצאים. מהיום הראשון זכיתי, עיריית אשדוד עשתה חלק אדיר בזכות המסע ובזכות אורי, וכל העיר אשדוד יוצאת, כי הם תרמו גם הם הרבה מאוד כסף. הובלתי מהלך בעיר אשדוד ואני מודה על כך.
היו"ר זבולון אורלב
תודה רבה.
תלמיד – בר לוי
אני בן 17.5 לומד בבית הספר ש"י עגנון. בנובמבר האחרון יצאנו ל"מסע ישראלי". כמו שראיתם במצגת, זה באמת מסע שהוא רווי חוויות. אני בטוח שכל הילדים יאשרו את זה. אני רוצה לדבר ברמה האישית, מה המסע הזה עשה לי ואיך הוא שינה אותי לאחר שחזרתי הביתה. לפני המסע הייתי ילד מאוד ביישן, בטוח שלא הייתי עושה את הדבר הזה פה מולכם, ולא הייתי מעז אפילו לבוא ולדבר פה, ובטח שלא להסתכל לכם בעיניים כמו שאני עושה עכשיו.

אני חושב שהמסע הזה העלה לי מאוד את הביטחון העצמי. בערב שהיינו יושבים ומדברים בקבוצות, פשוט נפתחתי והתחלתי לדבר כי לא היה לי לאן ללכת. אני חושב שרק בזכות המסע הזה אני פה מדבר איתכם. הוא תורם לי ברמה אישית מבחינת הצבא. ביום החמישי הלכנו להר הרצל וראינו את כל הקברים של כל החיילים שמתו בשביל שאנחנו נשב במדינה הזאת. אז זה נותן איזושהי זיקה לתרום גם.
היו"ר זבולון אורלב
זה הדבר שהכי הרשים אותך במסע?
בר לוי
כן.
היו"ר זבולון אורלב
זה עזר משהו גם ללימודים?
בר לוי
לא.
מנחם פנטלקה
מדובר בתלמיד תותח גם כך.
זאב בילסקי
תודה אדוני היושב ראש, תודה שאתה מקיים את הדיון הזה. יש לי קצת בעיה בגלל נוכחותו של בלזברג בחדר, מכיוון שאם לא היה, אז יכולתי להגיד את כל שבחו. עכשיו אני חייב להגיד רק מקצת. מרק הוא היהודי שזיכה אותי שאותם שלוש וחצי שנים בראשות הסוכנות היהודית היו כל כך משמעותיות בשבילי. זאת לא הפעילות היחידה של מרק. מרק גם עושה פעילויות נוספות מאוד יהודיות, מאוד ציוניות. היתה לי הזכות להיות במקום הנכון, בזמן הנכון, כדי להיות שותף איתו בדבר שהוא כל כך יהודי וכל כך ציוני.

אני זוכר את המפגש הראשון עם ג'ים פטרסון עם התורם. אדם שתורם 10 מליון דולר, מבקש שממשלת ישראל תשתתף במיליון דולר. אמרתי לו, תסלח לי, יש לי שאלה אליך. אני רגיל שאנשים אומרים מצ'ינג פיפטי, פיפטי. אני מבין שאנשים אומרים, טוב, אני אתן 10 מליון, אתה תתן 10 מליון. למה אדוני מבקש רק מיליון? מה ההגיון שמאחורי זה? אני באמת לא רגיל לזה. ואז הוא אומר דבר כזה. הוא אומר זה לא הכסף. אם זה חשוב לי, אני רוצה לדעת שזה גם חשוב לכם. אני חייב להגיד לך אדוני היושב ראש, שעשינו דרך ארוכה מאוד כדי לשכנע את משרד

החינוך לעמוד באותם קריטריונים שקבע הגוי עם הנשמה היהודית היתרה, ולהבהיר לעצמנו בעצם, רגע, איפה אנחנו נמצאים?

היתה לי הזכות גם בתפקידי לפני כן ברעננה. מייד כששמעתי על העניין, לחשתי לחבר'ה יש פה משהו שלא ראיתם בחיים שלכם. כל בית-ספר מרעננה שרק הולך וחוזר - - -
רונית תירוש
כל ארבעת בתי הספר שם.
יהודה סקר
- - -
זאב בילסקי
כל אחד חוזר ומספר מה שאמר התלמיד הנחמד הזה פה. אני פשוט רואה את מנהלי בתי הספר, את התלמידים עומדים המומים על מה שהם קיבלו.

כאשר הסתבר למרק שהרבה מילדי כיתות י"א במדינת ישראל לא היו בכותל, לא היו בירושלים, ואלה שהיו בירושלים לא היו בכותל. אני אמרתי כל הזמן אני רץ ליהדות התפוצות ואומר להם, YOU DON’T COME TO ISREAL ופה יש לנו כל כך הרבה משלנו שלא היו בירושלים, אז למה לי לנסוע כל כך רחוק, בוא נתחיל את הצדקה מבית. זה מה ש"מסע ישראלי" עושה.

הבקשה שלי ממך אדוני היושב ראש, ואתה גם זיכית אותי, מכיוון ששני הדברים שאני מרגיש שאני עושה אותם בשביל הנשמה מאז שבאתי לפה הם יחד איתך. אז גם לך יש זכויות בכך.

אתמול היה לנו ביקור באורנית אצל ד"ר ברכה זיסר. מה שעושה האשה הזאת, זה ממלא אותי, אני אוכל לספוג את כל הדיונים על התקציב פה וכל הצעקות שיהיו וכל הבלאגן, רק בגלל שאני יודע שאני עושה שני דברים טובים. אחד עשיתי אתמול והיום.

לכן מה שהייתי מבקש זה דבר כזה. לא יעלה על הדעת שדבר כזה שהוא המצאה כל-כך נכונה, שלמעשה כשאנחנו חושבים, אנחנו אומרים בעצם זה היה צריך לבוא מאיתנו. הלוא כמה פעמים עמדנו בתור ראשי ערים לפני האוטובוס כשילד לא שילם, כן תיקח אותו, לא תיקח אותו, חוזר מנכ"ל פה, חוזר מנכ"ל שם, איך תממן? איך תעשה? כל הזמן אתה נתקל. באים אנשים ואומרים לך, תשמע אדוני, ב-500 שקלים אתה מקבל שבוע שלא היה דבר כזה בחיים שלך. ועוד יש לנו קרן מלגות לעזור לכולם.

אני חושב שתהיה זכות גדולה, אדוני היושב ראש. אני אש, ואני למדתי כבר בחודשים הקרובים, יש לאדוני השפעה בלתי רגילה. אני ידעתי מלפני כן, כמה השפעה יש לו, אבל פה נוכחתי בזה וראיתי שאם אדוני רוצה, לא רק שאין זו הגדה, אלא אפילו שרי חינוך באים ושומעים היטב ליושב ראש הוועדה. אני חושב שאם תצא מפה הקריאה בהנחיית היושב ראש, שמשרד החינוך ימצא לעצמו את הזכות, אנחנו מזכים אותו בזכות. אדוני יחליט עד כמה אתה מוכן לתת לו את הזכות. אבל בוא נאמר, לאחר שאדוני קבע איזה זכות אתה נותן להם, להיות שותף במעשה החינוכי הכי טוב שקרה במדינת ישראל בשנים האחרונות.

ולכן אני אהיה שותף לאדוני, למרות שאני אופוזיציה בדברים אחרים, אבל בזה אני אעמוד ליד אדוני ואעשה את כל הדרך כדי ללכת ולממש את החלטת היושב ראש, עד כמה אנחנו נותנים זכות למשרד החינוך להיות שותפים במשהו שהוא עצמו היה צריך לעשות במילא במאה אחוז. תודה רבה.
היו"ר זבולון אורלב
תודה רבה.
רונית תירוש
אני מבקשת להתייחס להיבטים יותר פרגמטיים, לשאול שאלות ולהעלות תהיות. אקדים ואומר, שהפרוייקט הזה הוא פרוייקט מאוד מבורך, וזה באמת כמו שאמר חבר הכנסת בילסקי, זה נדיר שלא מתעקשים על מצ'ינג, אפילו לא מתקרבים למצ'ינג. אגב, אם היו מתעקשים על מצ'ינג לא היה קורה כלום.
זאב בילסקי
רונית היתה מנהלת תיכון עירוני ט' כשהתמודדנו בכדורסל בין רעננה לבין עירוני ט'. הרבה פעמים היא ניצחה, אבל אני מעדיף לשכוח את זה.
רונית תירוש
אתה מתכוון שהכרנו על הטריבונות ולא היה מר ולא היתה גברת.

הקדמתי ואמרתי שהפרוייקט הזה מבורך. אבל אני אגיד לכם מה מפריע לי בו ומה צורם לי בו, ואני אשמח אם תשיבו. ראשית, כשחילקתם את האמנה החתומה, אני מסתכלת מי שם ומי לא שם. אני תוהה מה הקריטריון או איך אתם בוחרים את בתי-הספר. האם על-פי יכולת לממן, שזה יעלה על 75% או לא? מצאתי ארבעה בתי ספר של בילסקי, לא בגלל שזה בילסקי, בגלל שאני מניחה שהיכולת שלהם להתמודד עם העלויות – אני מעריכה אמרתי.
זאב בילסקי
פשוט בהתחלה חיפשנו בתי-ספר שיבואו.
היו"ר זבולון אורלב
זאב, אל תנצל את טוב ליבי.
רונית תירוש
אני הסתכלתי על תל אביב, חוץ מעירוני ח', לא מוצאת בתי ספר שהתקשו להרים את הסכום הזה. אני מבינה שהסכום הזה יעלה מ-600 ל-690, גם בתי הספר עצמם צריכים לתת עוד תוספת של 400 שקלים. זאת אומרת, יש פה שינוי בעלויות שנדרשות לקראת תש"ע וראוי שנשמע עליהם. זה עוד יותר אולי יקשה על בתי-ספר חלשים להיכנס לפרוייקט.

אני דווקא חרדה לחלשים. זאת אומרת, אם הייתי צריכה להחליט על קריטריון, הייתי נותנת רק לחלשים, קודם לחלשים אם זה רק 25% מהשכבה, כי אלה לא יגיעו לירושלים, ולא יגיעו לכל מיני מקומות אחרים עם ההורים, בשבתות, ולא בשבתות. זאת אומרת, דווקא אותם הייתי רוצה - - -

הדבר השני, נאמר פה על ידי מנהלת בית הספר, מה ערך המוסף. אני באמת חושבת שצריך להיות ערך מוסף בגלל העלויות הללו בעיקר של התורם, אבל ערך מוסף שהוא באמת שונה מטיולי אחרים. זה שלא יוצאים עם האייפוד, זה אולי בתור תרגיל או איפה שאין קליטה עם הסלולארי.

אני רוצה לשמוע מה קיבלו באמת, יש פה שאלון הערכה. עיני הביקורתית מסתכלת איפה הציונים הכי נמוכים, איפה האחוזים הכי נמוכים. דווקא האחוזים הכי נמוכים באים במקומות של כמה הפנמתי את הרצון להתנדב, זה פחות מדברים אחרים, או כמה הפנמתי את הנושא של שמירת המסורת, או הרצון ללמוד על המסורת וכו'. זאת אומרת, השאלה שלי, היא לא ביקורת, זה בא ממצב של אפס אחוז, והגעתם ל-66% זה פנטסטי, והשאיפה היא להמשיך. אבל השאלה שלי, איך אתם מתייחסים לשאלון הערכה. בשאלון הבא אולי נראה התייחסויות יותר גבוהות.

השאלה השלישית שלי נוגעת לנושא של איך מתחזקים אחרי החוויה. הייתי "במלכת המדבר". זה טיול, כלומר, בעיניי מסע אל תוך הנפש. אמנם לא נערך פה, אבל גם פה היה למצדה. השאלה מה עושים אחרי. אני זוכרת את עצמי אחרי שבועיים נכנסת לשגרת יום מטורפת ושוכחת מכל ההחלטות שקיבלתי ומכל התובנות שקיבלתי, ונשחקת ביום יום שבעיניי הוא לא מלבב וחבל. איך עושים פעולה מתמשכת כדי לתחזק את מה שהשגתם במסע החשוב הזה?
היו"ר זבולון אורלב
תודה רבה.
מנחם פנטלקה
מנהל בית ספר עירוני מקיף ש"י עגנון. יש לי הכבוד, זה בחור שלי, גאה בו.

דיברו על בירור הזהויות. לא רוצה לחזור על זה. לפני שיצאתי מהבית הבוקר, יש לי בחור פרטי בכיתה י"ב. ביקשתי את רשותו לפגוע בפרטיות שלו. סיפרתי לו שהפרוטוקול יופיע באינטרנט ויכול לעשות לו אי נוחות. הוא אמר אבא, זה מספיק חשוב, דבר.

אני מבקש להציג פן אחר לגמרי, לא בירור זהויות. יש לי ילד חדש בבית. אנחנו, כשאנחנו רוצים להתגונן, כשמתקיפים אותנו, אנחנו אומרים אין חינוך אינסטנט. אנחנו זורעים היום, ובעוד עשר שנים נקבל תוצאות. יש אינסטנט, ואני איש ציני, "נער הייתי וגם זקנתי". אותי לא קונים בגרוש, אני לא מאמין לאף אחד, לעצמי לפעמים אני לא מאמין.

רבותיי, יש פתרונות אינסטנט ואני המום מזה. יש לי שכבה אחרת. נתניה עיר לא פשוטה, אפס ואנדליזם, יש לי בניין ראשון, בניין שני, בניין שלישי. י"א זה בניין אמצעי. אני יודע להצביע על הבדל מהותי באיך שנראה הבניין האמצעי מול שני הבניינים הקיצוניים. אני מייחס את זה למסע ישראלי, חודש ראשון של שנת הלימודים, ילדים חזרו לי אחרים. לא מבין, לא יודע. אני יועץ חינוכי במקצועי, אני מתיימר לתת הסברים פסיכולוגיים, לא יודע. לא מספיק חכם. יש לי ילד פרטי בבית שהתחיל לדבר. התחיל לדון בחברה. המחנכת בבית-ספר דרור סימסמה לי מפולין חצי שנה אחר כך ואמרה לי, אתה לא יודע מה קורה עכשיו עם הבן שלך, לא מקבל יחס מיוחד. מתוך המסע, בנך שלך אתה לא יודע מה קורה עכשיו עם הבן שלך. היא מצאה לנכון, לא מקבל שם יחס מיוחד, באמת שלא. לא דרכתי בבית ספר דרור של בני פעם אחת.

מתוך המסע, מתוך ההדרכה עם מסמסמת לי ואומרת לי, בנך שלך, אתה לא יודע מה קורה. אני מייחס את זה לחצי שנה קודם, לדברים שקרו. יש איזה משהו בסוף שהם יושבים ומדברים, ופעם ראשונה בחיים שלו הוא פתח את הפה ודיבר, שילדים קמו ואמרו לו, לא ידענו איך הצליל של הקול שלך.

אפס ואנדליזם, יחסי מורים תלמידים השתנה בצורה דרמטית. זה לא אותם יחסים עם אותם מורים. אגב, המורים בפעם הראשונה בחיים שלהם אצלי, שבוע רצוף – איפה פיני. מצאת החמה עד צאת הנשמה, פנחס לא יוצא משם, הוא במעצר. מהרגע שיוצאים עד הרגע שחוזרים, מי שמכיר מורים יודע שזה לא מובן מאליו, כולל מורות. הפרות משמעת, הצטמצמו לי בשכבה הזאת בצורה מהותית.. לא מבין. אני יוצא למסע ישראלי בית דין לא יעזור, אותי לא עוצרים בעניין הזה.
היו"ר זבולון אורלב
תודה רבה.

אתה כן מבין?
רם כהן
אני כן מבין, אבל זמני קצר.

חברת הכנסת תירוש הכירה אותי מתל אביב. אני חושב שמערכת החינוך בתל אביב, בישראל בכלל, אין היום תשובה משמעותית מעמיקה לחינוך הערכי בבתי הספר בגלל צמצום משאבים, צמצום זמן, ולצערי גם העובדה שהמערכת מכוונת רק להישגים.

"המסע הישראלי" זה רגע אחד של עצירה ודיונים פנימיים בקרב חברת הילדים על דברים שקורים להם מסביב, החל מהמעגל הפנימי כמו שאורי הציג ועד המעגל הלאומי. להוציא את המסע בבית הספר שלי לא היה פשוט. ההורים התנגדו, מה זה חבורת הדתיים עם הכיפה שפתאום מגיעים עם תכניות על מסע ישראלי? מה זה ביקור בכותל ביום שישי? מה זה קידוש? מה פתאום הבדלה? מה פתאום אין תנועה בשבת, ולמה יוצאים רק בצאת השבת.

התחלנו עם התנגדות מאוד קשה, יצאו 80% מבני השכבה. כעבור שלוש שנים אנחנו מגיעים למצב שבו תלמידי כיתה ט' שואלים אם גם הם ייצאו למסע. זו הצלחה מאוד גדולה שהמסע הצליח להביא לתלמידי מרכז תל-אביב, וזה מעוז של תפיסה, לפעמים אפילו שהגיע למצב של אנטי לאומי ופוסט ציוני בוודאי. לילדים זה מאוד לא פשוט לצאת. אלה תנאי שטח, ישנים באוהלים, לא מתקלחים בלילה, זה מאוד לא פשוט. מתנתקים מכל האביזרים שהם קשורים אליהם כל הזמן, שבוע ימים בפחד של רגע, מה נעשה בלי כל האביזרים שאנחנו מחוברים אליהם? אייפוד, איי-סי-קיו ומחשבים אחרים. המאמץ הוא מאמץ פיזי קשה מאוד. זה מחמש בבוקר עם נסה קפה, נגמר באחת עשרה בלילה עם שיחות סיכום לתוך הלילה, זו תופעה מדהימה והילדים עומדים בזה.

עבור הילדים - ואני חייב לומר איזושהי סיטואציה מאוד מעניינת. העובדה שהמסע, מטבע הדברים יזמו אותו חבר'ה דתיים. העובדה שהמסע יש בו מדריכים דתיים "נחשד" מלכתחילה, ואולי זו התרומה האדירה שלו, שפתאום ילדים הבינו שהדוסים האלה עם הכיפה, הם לא כל-כך נוראיים, אפשר גם לדבר איתם והם אפילו מדריכים ויש להם ערכים שאנחנו יכולים להתחבר אליהם. זה דבר שכדאי מאוד לשים אליו, יש לו סייד אפקט מאוד חשוב.

השפעה על הילדים היא השפעה על הזהות הלאומית שלהם, על הזהות החברתית שלהם. על שאלות יסוד. לי בבית הספר זה השפיע בצורה דרמטית על חוזה הגיוס לצבא. היינו ידועים כבית ספר שבו אחוז הגיוס לצבא הוא יחסית נמוך. אני חייב לומר שהיום מי שלא מתגייס בעקבות המסע הישראלי מתבייש במה שהוא עושה.

תגובה לחברת הכנסת תירוש. אין ספק, המסע הישראלי צריך לתת דחיפה לבתי-ספר חלשים, אבל גם לבתי ספר שהאידיאולוגיה החברתית הקהילתית היא לפעמים כמעט נוגעת באנטי ציוניים. לשם צריכים לכוון, ואני חושב שהמסע הישראלי, יש שם אוזן קשבת.

אני מצטרף לדברים של המנהלים האחרים, חייבים שהמדינה תעשה הכל כדי לנחס לעצמה אפילו את המסע הישראלי כדבר שהיא תומכת ויוזמת והוא נמצא בפרוייקט הדגל שלה במשרד החינוך. תודה.
היו"ר זבולון אורלב
תודה רבה.

אלי שיש, מנהל תחום של"ח וידיעת הארץ.
אלי שיש
קודם כל בשביל ההיסטוריה והרצף ההיסטורי, רונית כמנכ"לית, היתה הראשונה שנתנה את המיליון דולר של משרד החינוך בתיקצוב. זה היה הדבר הראשון, היא דאגה שתקום מינהלת ויהיה "מסע ישראלי".
רונית תירוש
אני גם מוכנה להודות שהיה לנו באמת החשש הזה, שלא יחשבו שהולכים להחזיר בתשובה את התלמידים, וגם שזאת תהיה ההתמודדות - - -
אלי שיש
אני רוצה להגיד שני דברים שהם חשובים בהקשר של המסע לגבי התרומה שלו. אחת ההחלטות שהמשרד קיבל, זה שהמסע יהיה לכל שיכבת הגיל, ולא לקבוצות נבחרות בתוך שכבת הגיל. לכן כל שכבת י"א יוצאת באותו זמן לאותו מסע, וזה יוצר איזושהי אווירה. זה משפיע מאוד על האקלים של בית הספר, על כל ההוויה החברתית והחינוכית שקשורה בו.

דבר שני שהוא מאוד חשוב לגבי המסע, זה התכנים שלו. על רקע נופיה של הארץ, ועל רקע הנרטיב הלאומי שלנו, וכל מה שכרוך בעניין שלנו מימי התנ"ך ועד ימינו אלה. אנחנו גם מגלים את ה"אני" בתוך המעגלים האלה, וה"אני" והקבוצה. זאת אומרת, שהתהליכים של ההזדהות על אותו רקע מתחילים להתברר במערכת היחסים הזאת.
היו"ר זבולון אורלב
התכנים זה תכנים פרטיים של עמותה? התכנים הם תכנים לאומיים, ממלכתיים שמשרד החינוך מעורב בהם עד הסוף. אני שואל שאלה מכוונת.
אלי שיש
בהכירי את הנושא, אני אומר את זה שני הדברים הבאים. העמותה באה עם הרעיונות שלה, יש פה בחור, שהיה מרכיב מאוד חשוב בכתיבת התכנית הזאת, שקוראים לו ד"ר פיני בן יוסף, וזאת הזדמנות לשלוח לו ברכת החלמה מכאן אחרי ניתוח קשה. ישבו וכתבו את זה, העלו את זה על הנייר. אורי כהן שיושב כאן היה בצוות ופיני בן יוסף משלח שהיה מהצוות הזה. הם אלה שהרימו תכנית - לאומית, חברתית, ערכית, משמעותית, היא לא של דתיים או של חילוניים. היא מתאימה לכל אזרח במדינת ישראל. היא רלבנטית לכל מי שנולד כאן וחושב שהוא צריך להיות שייך למקום הזה, והוא חלק ממנו וזה שלו. זה לגבי העניין הזה.
היו"ר זבולון אורלב
יש תכניות להרחיב מבחינת תקציב משרד החינוך בשנה הבאה?
אלי שיש
אני אגיד שתי מלים לגבי העניין הזה שקשור בעניין גודל הקבוצה.

אנחנו היום מסוגלים להוציא בתנאים הקיימים, על פי מה שאישרה הוועדה לגבי תשלומי הורים, 10 אלפים תלמידים. בתשלומי ההורים, המגבלה היא העלויות של הטיול השנתי. אנחנו לוקחים את עלויות הטיול השנתי, ומוסיפים להם עוד את הפער של שלושת הימים, כי הטיול השנתי מוגדר לשלושה ימים, ואנחנו מוסיפים את הפער ליומיים וחצי הנוספים שהם אמורים להיות, והגענו לפערים פחות או יותר באישור המנכ"לית הקודמת שלומית עמיחי, ל-590 שקלים שעליהם הצהיר אורי כאן קודם.

נכון לעכשיו, מוצהר לנו תקציב לקדם את נושא 10 אלפים התלמידים לשנת הלימודים 2009. מה יקרה עם זה בשלב הבא, אנחנו לא יודעים, אני לא יודע גם להגיד.
יוסי לוי
רק שנהיה זהירים. אין לנו עדיין, בגלל שאין לנו תקציב. זה לא בבסיס התקציב. אם אפשר לקדם פה משהו, מהבחינה הזאת התקציב הוא לא בבסיס. נמצאים פה שלושה חברים בוועדת כספים. מה שאלי לא אמר, זה היה ברור ומובן מאליו שאנחנו בהחלט מצטרפים פה לכל הדעות החיוביות מאוד במצב השפעה.
היו"ר זבולון אורלב
יש משוב?
יוסי לוי
מאוד. אנחנו מקבלים מבתי ספר, באמצעות מורי של"ח, באמצעות מחנכים. באופן מקרי אפילו, נפגשנו עם תלמידים שלא במכוון לשאול אותם. בבית הספר דרור שהזכרת, בביקור אחר לגמרי, ראיתי קבוצה של ילדים עם החולצות שלכם. שאלתי "מסע ישראלי", הביאו לי עוד 50. הם עשו שם הפגנה עד שהמנהלת צעקה לפזר אותם שם. זה היה שבועיים אחרי המסע.

אני חושב שאנחנו צריכים ביחד גם להיעזר מעבר לבתי-הספר. הזכיר מר כהן, אותם בתי-ספר שצריכים יותר, אוכלוסיות מיוחדות. אנחנו היום בפנייה גם של קידום נוער, גם של אוכלוסיות אחרות נזקקות, שאין להם בדיוק את הדבר הזה, את המעשה החינוכי היפה הזה. אנחנו היום במגמה, ביחד עם העמותה להקצות להם איקס מקומות. יכול להיות שנבוא גם אליכם בגלל הנושא הכספי שנתגבר את זה יותר. אנחנו בהחלט במשרד, כמינהל חברה ונוער אני יכול להחמיא, ככל שיותר תקציבים ויכולות, נעשה יותר תלמידים. תודה.
תלמידה - מור כהן
בעיקרון כבר אמרו הכל.
היו"ר זבולון אורלב
איזה בית ספר את?
תלמידה – מור כהן
בית הספר ש"י עגנון.

אני אישית בהתחלה לא כל-כך רציתי לצאת למסע. הייתי פוחדת גם מכל העלייה על הרים, והמסלולים עצמם. וגם אני בתור אחת שממש סטרילית, לא רציתי לישון בשטח. בסופו של דבר יצאתי, קצת התמודדתי עם זה. מבחינת הערכים אני חילונית, זה די חיזק אותי מבחינת היחס שלי לציונות. תמיד רציתי להתגייס, אבל זה יותר חשוב לי. אני חושבת שאני כן רוצה לתרום למדינה הרבה יותר. אני רוצה להיות פוליטיקאית בסופו של דבר. אני חושבת שלמסע הזה כן איזשהו - - -
היו"ר זבולון אורלב
אם אני אשאל את ההורים שלכם, יגידו שמרגישים שינוי?
מור כהן
אני חושבת שכן.
לילי אליאסי
כנציגת חיל חינוך בצה"ל אני אומרת - במהלך השנה וחצי האחרונות השתתפו במסגרת "מסע ישראלי" סדר גודל של כ-2,000 חיילים. הצבא מעוניין לכוון את הפעילות הזאת של רמת הפיקוד הזוטר מתוך הכרה של איזשהו צורך מאוד משמעותי לחזק את אוכלוסיית הפיקוד הזוטר דווקא. אני אעיד על זה שהבוגרים שמגיעים מ"מסע ישראלי" – ברור שכשזה קורה במדים, וזה קורה בתוך מסגרת צבאית, בוודאי שזה מסגרת של קורס. החוויה היא חוויה בעלת עוצמות אחרות. אני יכולה רק להצטרף פה למלים החמות שנשמעו - שהמסע הוא אכן מסע משמעותי. אני חושבת שצה"ל בכלל, וחיל החינוך כנציגו, מתמודד עם סוגיות ערכיות לא פשוטות, ואיזשהו צורך באמת לחבר את המשרתים בצה"ל לערכים, לציונות, לארץ ישראל. אנחנו מוצאים שמסע ישראלי הוא בדיוק השילוב הנכון שמצליח לקחת את החייל ולהעביר אותו חוויה, שמצד אחד היא חוויה אישית, אבל בו בזמן שהיא משהו שמאוד מחבר אותו.

זאת אומרת, אם אני חושבת על כל ערכי צה"ל, אני חושבת שאין ערך, לא הרעות ולא אהבת המולדת וכל הערכים שמופיעים במסגרת רוח צה"ל, אז יש תחושה שהחוויה שעובר המשתתף במסע ישראלי מקבלת מענה וחיזוק לכל אחד מהערכים האלה שמופיעים. אני קוראת את חוות הדעת.

"השבוע הסתיים מסע של קורס מכ"ים של 917. החיילים שעברו את החוויה הזאת, מעידים שמאז גיוסם לצה"ל, זו החוויה הכי משמעותית שהם עברו, והתחושה שלהם לגבי מסוגלות שלהם, להיות מובילים מבחינה חברתית ומבחינה פיקודית, היא כזאת שנתרמה בצורה מאוד משמעותית בעקבות החוויה, כמובן שיהיה צורך לבחון את זה במעלה השנים.
היו"ר זבולון אורלב
באשר למימון, צה"ל מממן את זה מלא?
לילי אליאסי
יש לנו מצ'ינג.

אני בתפקידי אחראית גם על מסעות של צה"ל לפולין. אני חושבת שבכוונת המכוון שהיתה למצוא סוג של מענה מקביל למסעות המשמעותיים בעיניי לפחות, שאנחנו עוברים בפולין, זה בדיוק המענה. כלומר, אני בטוחה שאם ניקח צעיר שפעם אחת יעבור את החווייה של מסע ישראלי, ופעם שנייה יעבור את החוויה של מסע לפולין - ברור לי שזה חלום טוב, אז אנחנו בסופו של דבר מייצרים בוגר שהוא מחובר לארץ, מכיר את ערך אהבת המדינה.
היו"ר זבולון אורלב
מרק, צלצלת אליי אתמול ואמרת לי שקצין חינוך ראשי היה רוצה להשתתף, אז הוא קיבל הזמנה. בדקנו הבוקר, והבוקר שלחנו שוב הזמנה. הבעיה לא אצלנו.
צבי פלג
לנו היתה לפחות הזכות לחנוך את הפרוייקט הזה. אני זוכר את הפגישה הראשונה של הרב מוטי אלון, כאשר באו אלי בחודש מאי לפני כארבע שנים. אמרתי, בוא נוציא פיילוט מיידי, והוצאנו. התלמידים שלנו - מנהיגות צעירה מהצפון, אוטובוס מלא – הורים תלמידים ומורים. קודם כל שלא יפחדו מהחזרה בתשובה, ושלא יפחדו שיש כאן איזושהי רגישויות אחרות. ליוויתי חלק מהמסע הראשון הזה, זה היה המסע הראשון של בראשית והחוויה היתה גדולה.

ללא ספק, תנועת בראשית נכנה לחלל הגדול שנפער במדינה הזאת בכל מה שקשור לערכים, שקשור לזהות יהודית, שקשור לשורשים.

אני רוצה להכביר מלים על התכנית. 12 אלף בני נוער של רשת אורט ישראל. לצערי הרב רק שליש מהם יכולים לקחת חלק בנושא הזה, מאחר ואלה ההקצבות שקיבלנו מתנועת בראשית, שרק שליש מבני הנוער של רשת אורט יוכלו להשתתף במסע, כי היינו יכולים למלא את כל 12 בני הנוער.

אני רוצה להתחבר למה שאמרה רונית. נדמה לי שמה שעושה מסע ישראלי זה לא מספיק. היות ונשמעו כאן רק מחמאות ומלים טובות, אני רוצה בהחלט לצרף את מילותיי. מה שחסר היום לנוער בישראל, זה להתחיל את המסע הגדול כבר מכיתה ט', לא מדבר לפני כן. דיברנו בשעתו עם הנהלת "בראשית" שצריכים להתחיל בצעדים מדודים בכיתה ט', י', י"א ואולי להגיע לאחר מכן. אמרה חברת הכנסת רונית תירוש נכון, שגם צריך להיות המשך אחרי י"א לי"ב.

אני אומר ליושב ראש, ואני אומר לחברי כנסת, אנחנו נמצאים בתקופה שאנחנו נמדדים באלימות ונמדדים בבערות. יש בסיס שהוא רעוע כולו של העם שיושב היום בישראל. אני מייצג רשת של 90% החינוך הכללי. אני יושב עם בני הנוער, ואני רואה את הצימאון מצד אחד. ואת החוסר יכולת לתת מהצד השני.

אני כן קורא לכנסת ישראל, לא רק לחזק את מה שנעשה כרגע בכיתה י"א, אלא לעבד תכנית עם מסע בראשית. שכבר מכיתה ט' לפחות, נתחיל את המסע הארוך הזה שיימשך עד סוף י"ב. אם אנחנו רוצים אזרחים טובים יותר, זוהי הדרך.

השאלה היחידה שלא קיבלתי עליה עדיין מענה, ולא נתתי לה מענה, ואני אומר לכם כאן, היות ו-10 אחוז מבתי הספר שלנו ו-10 אחוז של מגזר המיעוטים. מגזר המיעוטים יושב היום אצלי ושואל מה איתנו. אנחנו עשינו פרוייקט שלנו, של אורט בנושא העצמת המורשות, הוא קטן ומאוד בחיתוליו. אבל השאלות האלה מתחילות להישאל מהבדואים באבו-באסמה, הדרוזים בסג'ור ובעוספייה. לי עדיין אין תשובה. אני חושב שאם אנחנו רוצים לתפוס את העם היושב בישראל, צריכים גם למצוא פתרונות לנושא הזה.
היו"ר זבולון אורלב
תודה רבה צבי.
עדי לוי
אני בת 18, אני לומדת במקיף ז' באשדוד. אני רוצה קצת לדבר יותר על מה השוני של זה ממסעות אחרים, כי אני פעילה בבית הספר לנו במשך 4 שנים. יצאתי להרבה מסעות. יצאתי ל-2 מסעות שנמשכו שבועיים, אין לי בעיה של שטח, אין לי בעיה של לדבר, אין לי בעיה חברתית, אני משתלבת יפה מאוד בכל התחומים האלה, ועדיין אף מסע שעברתי, לא הגיע לעוצמות של מסע ישראלי.

עם כמה שלא ידבר פה ויתארו וישבחו ויהללו את כל הנושא הזה, עד שבן אדם לא חווה את החוויה הזאת בעצמו, הוא לא יכול להרגיש את זה, כי יש חוויות שמרגישים שאי אפשר להעביר אותם למלים ולמוחשי בכלל.

אבל בכל זאת, אם אני אתאמץ, דבר שהיה לי הכי משמעותי במסע, אנחנו נמצאים בחברה שיש בה המון קרעים ושסעים והמון שוני גם מבחינה דתית בעיקר, ולא יוצא לנו ביום יום להיתקל באנשים האלה. לי לא יוצא לנהל דיונים עם אנשים שהם דתיים או אנשים שהם לא איתי באותו ראש מבחינה הדתית. בעצם המסע הזה כן נותן אפשרות לעומת מסעות אחרים – אני יצאתי עם חברה שהם משצ"ים ושהם בערך באותו ראש איתי. פה אתה יוצא עם הערסים, עם הפריחות, עם הדתיים, עם יוצאי ברית המועצות עם הכל, ויש המון חששות. בגלל שאתה לא בטוח שאתה בחברה כזאת.
היו"ר זבולון אורלב
הבנתי שאני בחברה טובה.
עדי לוי
אתה יוצא עם המון חששות, בונים אצלנו בבית הספר את הקבוצות שזה מעורב, שאתה לא עם החברים שלך.
רונית תירוש
אני רוצה להבין, את יוצאת עם שכבת הגיל שלך. זאת אומרת טיול שנתי רגיל ממילא היה מפגיש אותך.
עדי לוי
זה מה שהתחלתי להגיד עכשיו, שמשלבים בין כיתות. איתי לא היתה אף חברה שלי מתחילת המסע.

זה לא יהיה אותו אפקט גם אם תערבבי את הכיתות, כי יש הבדל שזה מסע של שבוע. נוצר תהליך של בנייה, ביום הראשון אני ועצמי, שאת חושפת את עצמך מול אנשים שבחיים לא החלפת איתם מלה. ביום השני, כאשר יש לך את האני והקבוצה, אני עזרתי לשלוש בנות שבחיים לא החלפתי איתם מלה. לא היה לי איתם שום אינטראקציה ביום יום וגם היום אין לי איתם. אבל את כן נחשפת פתאום לאוכלוסייה שהיא אחרת. אני בטוחה, אתם יותר מבוגרים. אתם לא נחשפים תמיד לאוכלוסיות האלה שהם שונות מכם, לא גרים איתכם באותו רחוב, ולא איתכם בכלל באותו ראש, ואתם נחשפים לזה וזה לדעתי מה ששונה ממסעות אחרים.
היו"ר זבולון אורלב
תודה רבה.
מוטי פרידמן
יישר כוח על המפעל האדיר. גם המבקרים במוזיאון הרצל – יש לי איזה מן חוויה של אדם ב-52 דקות של ביקור במוזיאון, אתה פתאום מגלה שהרצל היה אדם רב ממדי ושעשה דברים נפלאים בלתי רגילים, ושהוא רלבנטי להיום. אבל בעיקר אני רוצה להתחבר לצבי, המנהל של אורט. אתמול הייתי בישיבה עם אנשי משרד החינוך, לגבי דבר שקוראים "מחזון להגשמה" שבמסגרתו הגיעו 15 אלף בני נוער השנה והיו במוזיאון הרצל לחוות את החוויה.

באותה ישיבה דווח על זה שבעצם משרד החינוך מביא שלוש פעמים במהלך הלימודים את התלמידים לירושלים. אם החווייה היא כל כך נהדרת, למה לא להתחיל אותה בגיל יותר נמוך, אז נהנה אולי מאיכות בלתי רגילה. אני קורא ליצור את אותה תכנית אב של אותם ביקורים בירושלים כולל את עולמות התוכן. וידוע שאי אפשר להכניס את כל האנשים למוזיאון, אבל אפשר להביא את המוזיאון או את הערכים אל השטח, בפרט בהכשרת המדריכים. יש לי רומן ארוך עם אורי בנושא הזה, ואני מקווה שהדבר הזה התפתח וייצא לאור.
היו"ר זבולון אורלב
תודה רבה.

אני יודע שיכולנו למלא כאן עוד שעה ארוכה וזה דיון מעניין וחשוב. חברי הכנסת יעידו, זה מהדיונים שהם חשובים. יש כאן עוד אנשים שהיינו בהחלט רוצים לשמוע אותם, אבל אנחנו לצערנו פועלים בסד של זמן ואין לנו דרך לעצור את השעון.

אשר על כן נותר לנו רק לסכם את הדיון הזה, ולומר בראש ובראשונה שהוועדה מביעה הערכה רבה ועמוקה לפרוייקט "מסע ישראלי", שביוזמת עמותת מבראשית. מעלה על נס את המעשה הנפלא והמרשים של התנדבות של ראשי עמותות, ראשי הפרוייקט של "מסע ישראלי", היוזמים והתורמים ובעיקר את תרומתו האישית של מרק בלזברג.

חשוב לציין שבתקופה בה מערכת החינוך קוצצה ואיננה יכולה להקדיש משאבים רבים לתכנים ערכיים, יש משמעות מיוחדת לתרומה מיוחדת ל"מסע ישראלי", לחיזוק היהדות, הציונות ואהבת הארץ.

הוועדה תבוא בדברים עם משרד החינוך על מנת להסדיר עיגון התקציב בבסיס התקציב של המשרד, וכן תעשה מאמץ לשכנע את חברי ועדת הכספים על מנת לקבוע תקציב מיוחד ומוגדל כדי לאפשר הרחבה של הפרוייקט הזה לתלמידים נוספים.

הוועדה רוצה להודות כל המשתתפים, למנהלים, לתלמידים, למדריכים שקיפחתי אותם, שלא קיבלו רשות לדבר ושקיבלו המון מחמאות, למנכ"ל, למנהל הפרוייקט ולכל המשתתפים. תודה רבה. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 13:15)

קוד המקור של הנתונים