ועדת החוקה חוק ומשפט
9
15.6.2009
הכנסת השמונה עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב ראשון
פרוטוקול מס' 21
מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט
יום שני כ"ג בסיוון התשס"ט (15 ביוני 2009), שעה 09:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 15/06/2009
הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 97) (גניבת ציוד חקלאי ותוצרת חקלאית), התשס"ח-2007, הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 104) (איומים ותקיפה), התשס"ט-2008, חוק העונשין (תיקון מס' 105), התש"ע-2010
פרוטוקול
סדר היום
1. הצעת חוק העונשין (תיקון מס'' 97) (גניבת ציוד חקלאי ותוצרת חקלאית), התשס"ח-2007 של חה"כ שי חרמש, חה"כ אורית נוקד, חה"כ זאב אלקין, חה"כ יורם מרציאנו, חה"כ יואל חסון, חה"כ רונית תירוש, חה"כ מיכאל נודלמן, חה"כ ליה שמטוב, חה"כ חיים אמסלם, חה"כ אברהם מיכאלי, חה"כ עתניאל שנלר. (פ/1885)
2. הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 104) (איומים ותקיפה), התשס"ט-2008 של חה"כ יואל חסון, חה"כ יוחנן פלסנר, חה"כ דוד רותם. (פ/2071)
3. הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 105) (תקיפת מטפל ומאבטח), התשס"ט-2008 של חה"כ יואל חסון, חה"כ ניסן סלומינסקי, חה"כ חיים אורון. (פ/2943)
מוזמנים
¶
חה"כ חיים אורון
חה"כ יואל חסון
חה"כ עתניאל שנלר
רביד דקל, משרד המשפטים, ייעוץ וחקיקה, ראש תחום עונשין בפועל
עו"ד עודד ברוק, המשרד לביטחון פנים, יועמ"ש
רפ"ק אלי דוידזון, המשרד לביטחון פנים, משטרת ישראל, קצין מדור חקירות
רפ"ק חיה מימון-שפירא, המשרד לביטחון פנים, משטרת ישראל, קצינת מדור תביעות
ד"ר חגית לרנאו, סגנית הסנגורית הציבורית הארצית
עו"ד ישי שרון, הסנגוריה הציבורית הארצית
עו"ד רביב מייזל, ההסתדרות הרפואית בישראל, ראש תחום מדיניות ציבורית
קצרנית פרלמנטרית
¶
אסתר מימון
1. הצעת חוק העונשין (תיקון מס'' 97) (גניבת ציוד חקלאי ותוצרת חקלאית), התשס"ח-2007 של חה"כ שי חרמש, חה"כ אורית נוקד, חה"כ זאב אלקין, חה"כ יורם מרציאנו, חה"כ יואל חסון, חה"כ רונית תירוש, חה"כ מיכאל נודלמן, חה"כ ליה שמטוב, חה"כ חיים אמסלם, חה"כ אברהם מיכאלי, חה"כ עתניאל שנלר. (פ/1885)
2. הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 104) (איומים ותקיפה), התשס"ט-2008 של חה"כ יואל חסון, חה"כ יוחנן פלסנר, חה"כ דוד רותם. (פ/2071)
3. הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 105) (תקיפת מטפל ומאבטח), התשס"ט-2008 של חה"כ יואל חסון, חה"כ ניסן סלומינסקי, חה"כ חיים אורון. (פ/2943)
היו"ר דוד רותם
¶
בוקר טוב. אני מבקש לפתוח את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט. אנחנו נהפוך קצת את הסדר, ברשותכם, חברי הכנסת חסון וחרמש, ונתחיל בהצעת חוק העונשין, תיקון מספר 104 ותיקון מספר 105, כי חבר הכנסת חיים אורון צריך ללכת.
חבר הכנסת חרמש, אני מבין שהממשלה אינה מתנגדת לרציפות בתיקון מס' 97, של הגניבות החקלאיות.
היו"ר דוד רותם
¶
אתה משוחרר, כי נעביר את זה בלעדיך. חבר הכנסת חסון, כיוון שאתה צריך להישאר לשתי הצעות החוק, יתחיל חבר הכנסת חיים אורון, הוא יסביר לנו את הצעת החוק שלו. בבקשה, אדוני.
חיים אורון
¶
החוק שלי פשוט מאוד, הוא מדבר על החמרה בענישה למי שתוקפים עובדי בריאות. אני רוצה לטעון טענה מהותית לפני כן. אני לא מצליח להבין מדוע ממשלה שמתחלפת, כאשר הכנסת נמצאת בהליך חקיקה, שנקטע בגלל בחירות, בהצעת חוק שאין לה משמעויות תקציביות, מבקשת להפסיק את הדיון. משרד המשפטים בזמנו אהב אותה יותר, אהב אותה פחות, אבל הכנסת היתה בתהליך חקיקה. תוך כדי הדיון עשינו שורה של תיקונים והתאמות, מתוך הבנה שהיו שותפים לה, למיטב זכרוני, כל חברי הכנסת שהשתתפו בדיון, ובאופן מאוד ברור גם משרד הבריאות וגם ההסתדרות הרפואית, כי נוצרה בעיה מיוחדת במפגש הצמוד מאוד שבין עובדי רפואה לבין חולים, ואין יום, אין טעם לחזור על הסטטיסטיקה, שלא נשמע באיזה מקום על איזה מקרה. בסוף שבוע שעבר שמענו על רופא באמבולנס, וזה קורה גם במקומות אחרים.
אני לא מחסידי ההחמרה בענישה. במקרה זה, היות והתופעה רחבה, לא התעסקות עם ציבור מסוים, ציבור של אנשים במעגל הפשיעה, אלא עם ציבור רחב, דווקא כאן להרתעה, לאמירה, ובעיקר למסר הברור של הכנסת, שהיא רואה בתקיפת עובדי רפואה, קבוצה מיוחדת, משהו שמחייב החמרה בענישה. אני מציע, קודם כול, שיתנו לנו להמשיך לדון בזה. כל הטענות הענייניות האחרות, אם מישהו חושב שסעיף כזה חמור מדי או פחות מדי חמור, נדון בהן לגופו של עניין.
יואל חסון
¶
אני מסכים עם חבר הכנסת אורון. הוועדה דנה בחוק הזה, והתקדמנו מאוד. בדיונים בכנסת הקודמת סיכמנו שיש נושאים מסוימים שצריך לשנות מבחינת הניסוח, או מבחינת העוצמה. אין ויכוח שהחוק הזה חשוב.
היו"ר דוד רותם
¶
מה שאומר חבר הכנסת אורון זה לא לעצם הצעת החוק, אלא לחוק רציפות הדיון, ששם צריך לעשות שינוי, ואולי לבטל אותו ולקבוע שהצעת החוק ממשיכה.
היו"ר דוד רותם
¶
זה משהו אחר.
משרד המשפטים, עם כל הכבוד, תופס טרמפ על כל דבר כזה. הגברת דקל, למה שלא נחיל דין רציפות? אני יודע שיש גם ערר בממשלה.
רביד דקל
¶
אני יכולה להראות לאדוני את ההחלטה בערר. ההחלטה מפנה אותנו לקיים דיונים עם השר.
אני שומעת מה שחבר הכנסת אורון אומר לעניין הרציפות. אני חושבת שבהזדמנות בין הממשלות לבחון מחדש, הנימוק היחיד לא להחיל רציפות הוא לא נימוק תקציבי. לפחות אני חושבת שיש לפעמים תפיסת עולם שאם הצעות חוק מסוימות מנוגדות לתפיסת העולם שלך, זה גם יכול להיות שיקול נכבד. ברוב הפעמים אנחנו לא עושים את זה. אבל במקרה הזה אני יכולה להסביר לאדוני מדוע זה מנוגד לתפיסת עולם שכחוט השני עוברת לאורך השנים אצלנו במחלקה, וכדרג מקצועי אנחנו חושבים שהמחויבות שלנו לבוא לוועדת השרים ולהציג את הדבר הזה.
רביד דקל
¶
אנחנו מכבדים את רציפות הליך החקיקה. מה שחבר הכנסת אורון אמר, שאם הצעת החוק נמצאת בתהליך של חקיקה בכנסת, הממשלה צריכה לכבד את התהליך הזה, לכבד את עבודת המחוקק שנקטעת באמצע בגלל הסיבה שנפלה ממשלה. עם זאת, אמר חבר הכנסת אורון, אם באמת יש משמעויות מרחיקות לכת, אז אפשר להגיד שאי אפשר להחיל רציפות. אני לא חושבת שמשמעויות תקציביות הן הסיבה להתנגד להחלת דין רציפות.
היו"ר דוד רותם
¶
חבר הכנסת אורון, תן לה להמשיך, שמעתי משהו שלדעתי עוד הרבה יותר חמור, כך אני הבנתי. אנא, המשיכי.
רביד דקל
¶
מכיוון שאנחנו חושבים שהצעות החוק שקובעות עונש מינימום ומגבילות את שיקול הדעת של בית המשפט הן לא הצעות שהמחוקק צריך לאמץ, חשבנו שהממשלה לא צריכה להחיל דין רציפות.
היו"ר דוד רותם
¶
משום שההשקפה המקצועית שלי, עם כל הכבוד לדרג המקצועי במשרד המשפטים, ואני מוכן לשים את הרישיון שלי על השולחן, הוא יותר ישן מאשר של רוב הדרג המקצועי במשרד המשפטים, אומרת אחרת. מי אומר שהדרג המקצועי במשרד המשפטים מקצוען יותר ממני?
רביד דקל
¶
אם אדוני חושב שדרג מקצועי, אסור לו להשתמש במונח "השקפת עולם", אני מוכנה למשוך את המונח הזה בחזרה. מה שהתכוונתי לומר זה השקפת עולם מקצועית. יש תפיסה יותר רחבה מאשר הפסיק פה והמילה כאן, זה מה שהתכוונתי. אני לא מתיימרת בדברים האלה ליצוק איזה תוכן פוליטי, או שאני לא יודעת למה אדוני מרמז.
יואל חסון
¶
אם לא היינו בכנסת חדשה, והכנסת הקודמת היתה ממשיכה את עבודתה, ברור שהיינו ממשכים להתדיין על הצעת החוק הזאת, היינו משנים אותה כך או אחרת והיא היתה מגיעה להצבעה. נראה שאתם מנצלים פה משהו.
סיגל קוגוט
¶
רציתי לתאר וגם להגיד לך, רביד דקל, מה הוועדה עשתה כאן בסעיפי התקיפה. מאחר שהיו לנו כאן חמש הצעות, ומאחר שבחנו את חוק העונשין וראינו עד כמה הוא לא מסודר בענייני תקיפות: תקיפה, תקיפה בנסיבות מחמירות, נסיבות מחמירות מיוחדות, נסיבות מחמירות של שוטרים, ופתאום יש מאבטחים, חוק שמירת ביטחון אומר שדין מאבטח כדין עובד ציבור, לעובד ציבור סעיף מיוחד עם חמש שנות מאסר, ואז חלק מהרופאים ייכנסו גם לסעיף הזה, אבל לא כולם. בקיצור, הבלגן היה כה גדול עד שהחלטנו לקחת את כל הפרק הזה, וחברי הכנסת המציעים הסכימו, שיחד עם קידום הרעיון שלהם נעשה סדר בעבירות התקיפה כלפי אנשים שמשרתים את הציבור, בין אם זה כוחות הביטחון, בין אם זה רופאים, בין אם זה עובדים סוציאליים. יש כל מיני עובדי ציבור שחשופים לאיומים, והבעיה היא שגם אם יביאו יום אחד את חוק הבניית שיקול הדעת בענישה, המצב היום בעבירות התקיפה של עובדי ציבור לא טוב. ובמדרג הזה שבין שנתיים לחמש שנים, עם נסיבות מחמירות משתנות בעבירות, ניסינו לעשות סדר. נכון שזה עבר קריאה ראשונה בצורה יותר כללית, אבל כבר היו דיונים לקראת הקריאה השנייה והקריאה השלישית, וכבר התחלנו להכין נוסחים מסודרים. אותן הנמקות שהיו יכולות לעמוד בין הגניבה, שלזה אתם מסכימים, לבין התקיפה - מעבר לכך שזה לא הגיוני למה שוטר כן ומאבטח לא, רופא לא מוגן אבל עובדת סוציאלית תהיה מוגנת – אותה מוטיבציה של חברי הכנסת לעשות סדר בפרק שהוא די בוקה ומבולקה – למה שם הסכמתם וכאן לא? זה אותו דבר. גם בעבירת הגניבה, שתיכף נדון בה, יש החמרת ענישה בנסיבות מחמירות. לא החמירו פה את הענישה על עבירת הבסיס, יצרו כאן נסיבות מחמירות של עובדי ציבור שזקוקים להגנה מיוחדת, וזה מאוד דומה ברציונל, גם מבחינה מקצועית. אם הסכמתם לעשות סדר בעבירת גניבות חקלאיות למה לא לעשות סדר בעבירות התקיפה? ובמיוחד בדיון על רציפות, לא משנים כל ניואנס. רק אם הרעיון הוא כל כך בלתי נסבל, הממשלה מתנגדת, כי אין אפשרות בכלל לתקן אותו אחרי דיון הרציפות. אבל גם אם יש לך התנגדות לסעיף מסוים של עונש מינימום, ולא לנסיבות המחמירות- - -
רביד דקל
¶
אני יכולה לצטט מה שנאמר בוועדת השרים. ועדת השרים אמרה שהיא מודעת לדיסוננס שיש בין ההחלטה על הרציפות על הגניבות ובין ההחלטה על הרציפות על התקיפה.
רביד דקל
¶
בוועדת השרים, הקולות שנשמעו היו שהקזואיסטיקה שיש בהצעות האלה: תקיפת איש צוות רפואי או קרוב משפחה מדרגה שלישית של עובד ציבור- - -
חיים אורון
¶
הורדנו כל מיני רעיונות שעלו כאן, ורצו לתפוס טרמפ, מאוד נזהרנו לא לעשות חקיקה גורפת. דווקא היה דיון מאוד רציני עד כמה שאני זוכר. היות והייתי תקופה קצרה בוועדת השרים לענייני חקיקה, אני לא יכול להעיד על ועדות שרים שזה דיון רציני. יש שאלה מאוד עקרונית בעיני, כחבר כנסת, אם יושבים ארבעה או חמישה שרים שדנים על בערך 100 נושאים, מישהו אומר להם משהו, שר המשפטים אומר משהו, וזהו, וכל מה שנעשה בכנסת בשתי קריאות קודמות, נמחק. יבוא לפה השר, או תבואו אתם לפה, לדיון עצמו, ותשכנעו את הכנסת שאנחנו טועים, זה לגיטימי לחלוטין. אני אומר את זה, כי זה קורה לנו היום באופוזיציה בעשרות חוקים שעברו פה, וועדת השרים לענייני חקיקה פוסלת אותם. זה גם מין תת-תרבות שמתפתחת. תבואו לכנסת, תשכנעו אותנו. מה ההבדל בין זה לבין מהלך רציף של מניעת חוקים? אני לא בטוח שאת הכתובת, אבל אם את הכתובת, אני אשתמש בך כדי להגיד: חברים, לאט, אל תשתמשו במכשיר הזה, ואני לא רוצה לבדוק כמה נגד כמה ולעשות בדיקה עם השרים. מה קורה עם השרים? דנו פה בדיון רציני, והשרים אומרים: בכלל לא הבנתי, אמרו שלא, הצבעתי נגד, אני אערער בשבוע הבא. אני לא רוצה לפגוע בחברי, או לא חברי, השרים, אבל זה מה שקורה בדיוק. בחוקים כאלה שאין להם שום ריח, לא של עמדה פוליטית ולא של תקציב, הם כולם בתחום הלגיטימי של השקפת עולם – כן להחמיר בענישה, לא להחמיר, האם באמת לעובדי מערך הרפואה יש סיטואציה ייחודית של מפגש בלתי אמצעי, לפעמים בחדר לבד עם חולה במצב נפשי קשה מאוד, כל מה שעלה פה. תנו לנו לדון בזה. אם בדיון לגופו, מישהו יבוא וישכנע שאנחנו טועים, נרד מזה. אם יהיה פה רוב, נעביר את זה, וגם הנזק לא יהיה כזה שינועו אמות הספים. להעמיס על כל זה דין רציפות, זה נראה לי שימוש בכלי שעומד לרשותכם, ואתם, טראח, משתמשים בו.
חגית לרנאו
¶
אנחנו מתנגדים לתגובה הפבלובית שיש במדינת ישראל להחמרת ענישה לגבי כל דבר. יותר מזה, אנחנו חושבים שהבעייתיות שגלומה בהצעות האלה, והיא איננה בהצעה לעניין הגניבות החקלאיות, זה עונשי מינימום. אנחנו חושבים שעונשי מינימום זו טכניקה חקיקתית רעה מאוד, שגורמת עוול לאנשים, וכל החמרה לא נכונה ולא ראויה.
אני כן רוצה להעיר הערה לגבי עמדה אידיאולוגית ועמדה מקצועית, ואני לא אכחיש שיש לנו עמדה אידיאולוגית--
חגית לרנאו
¶
--אנחנו כן עושים מאמץ להביא נתונים ולראות מחקרים. אחד המחקרים שאנחנו מציגים כאן, אולי ראוי באמת להביא את מי שעשה אותו, את פרופסור לנדאו מהאוניברסיטה העברית, כדי שידבר על מחקר ארוך וגדול שהוא עשה על תקיפת צוות רפואי. התפיסה שלנו, שפעמים רבות מדי, אם מתוך תסכול ואם מתוך קושי להפעיל כל מיני מערכות שאולי רצוי להפעיל אותן, הולכים לפתרון שלכאורה פתרון קל, של החמרה בענישה, כי הוא מעביר מסר.
מחקר אחרי מחקר מראה שזה לא פתרון, הוא לא מפסיק את רמת האלימות או את רמת ההתנהגות העבריינית.
היו"ר דוד רותם
¶
גברת לרנר, זה נכון, אבל זה לגופו של עניין. אנחנו מדברים עכשיו לנושא הרציפות, כי מה שאת אומרת בהחלט צריך לדון בו לעומק כשדנים בחוק. השאלה, אם צריך לחסום את החוק הזה לפני שהוא מגיע לדיון כזה.
היו"ר דוד רותם
¶
לא שאלתי על המשרד לביטחון פנים, שאלתי את משטרת ישראל מה עמדתה באופן כללי לגבי הנושא הזה, כי יש שם גם תקיפת שוטרים. אתם לא רוצים להגיד, זה בסדר. האם יש מישהו מחברי הכנסת שרוצה עוד לומר משהו? לא. אני מעלה את זה להצבעה. מי בעד דין רציפות להצעת חוק העונשין (תיקון מס' 105) (תקיפת מטפל ומאבטח), התשס"ט-2008, של חברי הכנסת חסון ואורון? סליחה, רק חברי הוועדה.
היו"ר דוד רותם
¶
הבנתי, יכול להיות גם ממלא-מקום קבוע וגם כל מי שרוצה.
הצבעה
בעד - פה אחד
אושר להעלות לדין רציפות את הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 105) (תקיפת מטפל ומאבטח), התשס"ט-2008
היו"ר דוד רותם
¶
נתקבל פה אחד.
הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 104) (איומים ותקיפה), התשס"ט-2008. חבר הכסת פינס, תנהל בבקשה את הדיון, כי זה חוק שלי, ואני לא רוצה לנהל אותו.
אופיר פינס-פז
¶
מי בעד להעביר דין רציפות על הצעת החוק הזאת?
הצבעה
בעד - פה אחד
אושר להעלות לדין רציפות את הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 104) (איומים ותקיפה), התשס"ט-2008
היו"ר דוד רותם
¶
אנחנו עוברים להצעת חוק העונשין (תיקון מס' 97) (גניבת ציוד חקלאי ותוצרת חקלאית), התשס"ח-2007. אני מבין שפה הדרג המקצועי של משרד המשפטים תומך בדין רציפות.
היו"ר דוד רותם
¶
אם כך, מי בעד?
הצבעה
בעד - פה אחד
אושר להעלות לדין רציפות את הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 97) (גניבת ציוד חקלאי ותוצרת חקלאית), התשס"ח-2007