PAGE
14
ועדת הכלכלה

16.6.2009

הכנסת השמונה-עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 28

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, כ"ד בסיוון התשס"ט (16 ביוני 2009), שעה 10:00

תקנות מקורות אנרגיה (צריכת אנרגיה מרבית למכשיר חשמל ביתי), התשס"ט-2009

חברי הוועדה: אופיר אקוניס – היו"ר

חמד עמאר

זאב גרוס מנהל אגף בכיר, משרד התשתיות הלאומיות

ולדימיר נמירובסקי סמנכ"ל משרד תשתיות

דוד רודיק מנהל תחום משאבי תשתיות

שבתי אלבוחר עו"ד, לשכה משפטית, משרד התשתיות הלאומיות

סורין לוי חבר חטיבת החשמל, איגוד לשכות המסחר

חיים עוז סמנכ"ל, איגוד לשכות המסחר

רז הילמן מנהל תחום החמשל והאלקטרוניקה, איגוד לשכות המסחר

רונן רגב-כביר סמנכ"ל מחקר, אמון הציבור, ארגוני הצרכנים

מיכאל סנדיגורסקי חבר ועד המנהל החברה להגנת הטבע

יובל אביעד עו"ד, משרד התשיה, המסחר והתעסוקה

תמר גנות עו"ד, אדם, טבע ודין

תומר מזרחי עו"ד, מועצה לצרכנות

ד"ר יבגניה ברשטיין מקורות אנרגיה, המשרד להגנת הסביבה

יעל כהן פארן מנכ"ל הפורום הישראלי לאנרגיה

מארק גרינברג ראש מדור מעבדה לחשמל, מכון התקנים הישראלי

אתי בנדלר

לאה ורון


רשמה: יפעת שפרכר

תקנות מקורות אנרגיה (צריכת אנרגיה מרבית

למכשיר חשמל ביתי), התשס"ט-2009

ב20 במאי 2009 העביר לי שר התשתיות הלאומיות, עוזי לנדאו, את תקנות מקורות אנרגיה (צריכת אנרגיה מרבית למכשיר חשמל ביתי). אני מבין שנציגי משרד התשתיות נמצאים פה כדי להציג את התקנות. נמצאים פה גם נציגי איגוד לשכות המסחר ואחרים כדי להציג את השגותיהם.

התקנות שאנחנו מגישים הן חלק מהמגמה של משרד התשתיות להגיע לחיסכון והתייעלות אנרגטית שקבעה מדינת ישראל. היא קבעה את זה בשתי החלטות ממשלה מתחילת 2008 ומספטמבר 2008. בהחלטת ממשלה בספטמבר 2008 מוזכרות אותן תקנות שאנחנו מגישים אותן היום. התקנות מבוססות על תקינה ישראלית.

המשמעות של התקנות זה שלא נאפשר הכנסה של ציוד לא יעיל לתחומי מדינת ישראל. אנחנו נכניס את הרוב המכריע של המוצרים, אבל לא נאפשר הכנסת ציוד ישן או לא יעיל מבחינה אנרגטית.


על התקנות האלו אנחנו עובדים שנתיים. עבדנו עליהן בשיתוף עם היבואנים, עם איגוד לשכות המסחר, עם יועצים. חלק מההשגות קיבלנו, חלק לא קיבלנו. אנחנו חושבים שאנחנו מביאים לאישור הוועדה הצעה מאוד מאוזנת, מאוד אחראית, שמתחשבת במשק, ביבואנים ובמציאות ששוררת בתחום הציוד הזה. בארץ לא מיוצרים דברים כאלה. כל הדברים האלה מיובאים מחוץ לגבולות מדינת ישראל.

אתה מדבר על מדיח כלים, מייבש כביסה, מכונת כביסה ותנור אפייה?

אמת.

מאחר וכל המכשירים מיובאים ואינם מיוצרים בישראל, איגוד התעשיינים הודיע שהוא לא יגיע לדיון. מי שמייצג את הנושא לצורך הייבוא זה איגוד לשכות המסחר.

הנושא הזה הוא נושא מאוד משמעותי ליבואנים. כמו שאמר מר נמירובסקי, נפגשנו איתם. אנחנו דנים בנושא הזה כבר חודשים ארוכים. הנזק שהתקנות האלו יביאו הוא רב על התועלת שאולי תושג בחיסכון האנרגטי. אנחנו סבורים שאותם 4 מכשירים לא עובדים באופן שוטף, להבדיל ממקררים ומזגנים שלגביהם יש תקנות ולגביהם ברור החיסכון האנרגטי. את 4 המכשירים מפעילים פעם, פעמיים או שלוש פעמיים בשבוע ולמספר שעות בודדות. ההפרשים בין רמות היעילות השונות הן לא גבוהות.

התקנות האלו הן תקנות ייחודיות לישראל, הן לא קיימות בשום מקום בעולם בצורה מחייבת. תוך כדי שאנחנו עושים את זה אנחנו גם פוגעים בדירוג שאנחנו רוצים שהצרכנים יכירו,
שזה דרגות היעילות A,B,C וכן הלאה. הצרכנים לומדים לזהות אותן. אנחנו רוצים לכוון אותם כך שיעדיפו את המוצרים היעילים יותר.

מר הילמן, אולי תסביר לחברי הוועדה מה המשמעות של הדרגות שהזכרת.

מדובר על דרגות יעילות. מוצר בדרגת יעילות A יעיל יותר ממוצר בדרגת יעילות B וכן הלאה. התקנות האלו מבטלות את הדירוג הזה .

לא נכון.

כל המוצרים יהיו ברמה A. הם קבעו את הרף המינימאלי, שזה דרגת היעילות הכי גבוהה. זה בעייתי. בגלל שאנחנו חוששים ממה שיקרה ביום שאחרי, פנינו ב19 מאי עם ההשגות שיש לנו בעניין התקנות האלו. ביקשנו ממשרד התשתיות להתייחס לנושאים שהעלינו במכתב הזה. הצענו לקיים עוד פגישה כדי לדון בזה. אנחנו מאוד הופתענו לשמוע רק אתמול על הדיון שמתקיים היום. אנשי המקצוע שלנו לא יכלו להגיע לדיון. אני אנסה לייצג את הנושא על הצד הטוב ביותר, אבל הידע שלי מאוד מוגבל בעניין הזה. אני סבור שיהיה מקום לקיים דיון נוסף.

למה רק אתמול? סדר היום יצא מזמן.

אתמול קיבלתי טלפון על כך שהיום מתקיים דיון. אלי לא הגיעה הודעה קודם לכן. יכול להיות שזו איזו שהיא תקלה אצלנו.

כנראה. אנחנו פרסמנו את סדר היום לפני ה-10 ביוני.

הבקשה שלנו היא שתערכו איזו שהיא בדיקה אצלכם ותוציאו מסקנות כדי שלא יחזור המצב שאתם יודעים על הדיון רק יום לפני.

אנחנו הבנו המגורמים במכון התקנים שיש להם קשיים גדולים ביישום, שאין להם היום את הציוד לבדוק את מייבשי הכביסה ואת תנורי האפייה. זה מאוד מפתיע אותנו שמתקדמים עם תקנות שלא ברור איך הולכים ליישם אותן. מכון התקנים נכון להיום לא מבצע את הבדיקות של המכונות האלו. בודקים היום מקררים, מזגנים, לא את המוצרים האלה. אני חושש שכשיתחילו לבדוק את המוצרים האלה יגלו שיש בעיות עם הבדיקה, יגלו שלא יוצאים אותן תוצאות כמו שיצאו אצל היבואנים.

הרף שקבע משרד התשתיות נקבע על סמך נתונים שאמורים לאפשר מעבר של איזה שהוא אחוז של מכונות. אחוז מאוד גבוה של המכונות עובר בעשירית או במאית דרגת יעילות. אם תהיה
סטייה בבדיקה יכול להיות שאותם מוצרים לא יוכלו לעבור ואנחנו נהיה במצב שהיצע המוצרים יקטן. אנחנו יודעים שכשהיצע המוצרים קטן המחירים עולים. זה לא מה שאנחנו רוצים להשיג.

אנחנו סבורים שהנושא הזה צריך להיות ברמת מודעות של הצרכן כך שיוכל לבחור ולהעדיף את המוצר היעיל יותר. כך מקובל בכל העולם. אנחנו לא חושבים שיש כאן מקום להכביד ולהוסיף בירוקרטיה. פחות יהיה פה חיסכון והשגת יעילות אנרגטית, יותר תהיה פה פגיעה ביעילות.

מה תעשה עם המוצרים שכבר נמצאים פה?

הדבר הזה היה ידוע חודשים רבים מראש. יש 3 חודשים זמן. אם הוועדה תחליט שזה לא 3 חודשים אלא פרק זמן גדול יותר, משרד התשתיות לא יתנגד.

הסעיף האחרון אומר שתחילתן של תקנות אלו 3 חודשים מיום פרסומן. אנחנו יכולים לקבוע שזה יהיה עד סוף שנת 2009.

לשכבות החלשות יהיה קשה יותר לשדרג את המוצרים הקיימים אצלם. הם יישארו עם מוצרים יעילים פחות ממוצרים חדשים. גם את זה צריך לקחת בחשבון.

מה מקובל בעולם? האם יש תקנות כאלו בעולם? כמה כסף יכולות התקנות האלו לחסוך למשקי הבית? מה ההבדל במחירים?

אנחנו מדברים על חיסכון שנתי של מעל 123 מיליון קילוואט בשעה.

מה שהציג פורום ישראלי לאנרגיה היה 100 מיליון קילוואט בשעה.

אם אנחנו באופן גס אומרים שקילוואט שעה עולה חצי שקל, אז אנחנו מדברים על חיסכון של 62 מליון שקל לכיסו של האזרח.

השיטה של קביעת רפי יעילות מינימאליים או מקסימאליים היא שיטה נהוגה בהמון מקומות בעולם. יש מקומות שמוסיפים דירוגים פנימיים. כאן, בגלל המרחק הקצר בין הרף המקסימאלי לבין המכשיר היעיל ביותר, לא ניתן היה לדחוף דירוגים נוספים.

חבר הכנסת עמאר שאל אם יש חובה בעולם או שזה וולונטרי.

זה תלוי. יש מקומות בעולם שיש חובה, יש מקומות שאין.

מה קורה בארצות הברית?

בארצות הברית יש רף מינימאלי מאוד נמוך. הרף שהם קבעו לעצמם הוא רף יחסית קל מאוד להשגה.

וולונטרי?

חובה. מעל זה יש דבר וולונטרי שאנשים נכנסים אליו. את המצב האנרגטי שלנו אין מה להשוות לארצות הברית, לאירופה ואפילו למצרים. יש לנו בעיה הרבה יותר מורכבת כי אין לנו יכולת להשיג חשמל ממקומות אחרים. יש לנו משב חשמל שהולך ונעלם בגלל שיש לנו רזרבות ממש נמוכות. אנחנו נאלצים לנקוט בצעדים שיגנו על האנרגיה של מדינת ישראל.

לפני מספר שנים ביקשנו אישור והכנסת אישרה את אותם דברים לגבי מזגנים ומקררים. היום אי אפשר להכניס באופן חוקי ציוד שהוא לא יעיל לתחומי מדינת ישראל. אסור לייצר ולהכניס. בקטע של מזגנים ומקררים זה היה הרבה יותר קשה כיוון שיש לנו ייצור מקומי. בכל זאת הכנסת הלכה ותמכה במעמד של משרד התשתיות.

לא עשינו רישום של המחירים. התקנות כפי שהוצגו היום משקפות את השוק.

לא נבדק העניין של הבדל במחירים.

מה שיש בתקנות זה מה שנמצא בשוק כיום. רק בשוליים חתכנו את היעילויות. הלכנו על קונצנזוס בשוק. אנחנו משקפים את מה שיש בשוק. אנחנו לא מאפשרים יותר אנרגיה מהדבר הזה. אנחנו מוכנים לקבל את הדבר הזה כבסיס, לא מעבר לזה.

אנחנו לא מצפים שתהיה עלייה במחירים בגלל זה. יכול להיות שתהיה עלייה מסיבות אחרות, לא בגלל זה.

המוצרים הנחותים ייפלו.

בסופו של דבר הצרכן ייהנה מזה כל שנה ב62 מיליון שקל.

הצרכן ייהנה מזה ברמה של חיסכון למשק הלאומי. צרכן מסוים שהיה קונה מכשיר שהיעילות האנרגטית שלו לא עומדת בסף שמוצע היום בתקנות, היה משלם על זה בצריכת חשמל יותר גבוהה. גם הצרכן הפרטי לא יסבול חסרון כיס כי אולי הוא יקנה היום מוצר יותר יקר. זה יתקזז כנגד החיסכון במחיר החשמל בעתיד.

אנחנו עשינו סקר. הסתובבנו בחנויות ורשמנו את כל הדגמים ומה צריכת החשמל לפי התפוקה. קיבלנו נתונים מלשכות המסחר. זה לא שהמוצר יהיה יותר יקר. אלה המוצרים שנמכרים כרגע בכל החנויות. לא ראינו מוצרים שהם מתחת לזה.

הפורום הישראלי לאנרגיה אומר שהתקנות יחסכו 100 מיליון קילוואט בשנה. הדברים בסוף מגיעים לאזרח. כל הדברים האלה מתגלגלים לציבור. הוא לא רק משלם יותר על מוצר יותר ירוק.

זה חוסך אנרגיה במשך השנים. ההפרש בין מחירי המוצרים הנחותים למוצרים היעילים יותר גבוה יותר מהחיסכון כל שנה.

אין בעולם מדינה שעושה אכיפה על צריכת האנרגיה של המוצרים האלה. בכל מדינות העולם קיימים דירוגים אנרגטיים של מוצרים. הדירוג הכי נמוך הוא הדירוג שבו מייצרים מכונות.


אני רוצה להביע את צערי על כך שמשרד התשתיות לא ענה לפנייתנו לשבת ולדון באופן קונקרטי על כל הנושאים שהעלנו, אלא בחר להציג את זה לוועדת הכלכלה בלי להתייחס לשני המכתבים האחרונים שכתבנו. כתבנו במפורט מה צריך לעשות ואיך צריך לשבת ביחד ולבנות מדדים שיהיו טובים לצרכן ולכלכלת המדינה.

למה לא הייתה הידברות?

הייתה הידברות.

לשני המכתבים האחרונים לא קיבלנו תשובה. גם לא הוזמנו לדיון כמו שביקשנו.

למכתב הראשון קיבלנו תשובה שלא ענתה על הסעיפים השונים. למכתב השני לא קיבלנו תשובה.

אני רוצה להתייחס קונקרטית כדי שתבינו מה הצד הבעייתי בתקנה ומה צריך לעשות כדי להפוך אותה לתקנה שאפשר ליישם. במכונות הכביסה לוקחים את צריכת האנרגיה של המכונה ומחלקים על כמות הקילו של הכביסה שהיצרן מייצר. זה פרמטר שלא ניתן למדידה. אתה יכול לראות יבואנים של אותה מכונת כביסה שהאחד כותב 7 קילו והשני כותב 6.5. אין תקן למדידת נפח מכונת כביסה. המדד שמשרד התשתיות מציע למכונת כביסה לא מדיד. אפשר לדחוס במכונה כזאת גם 10 קילו.


אין התייחסות בתקנה לאיכות הכביסה. יש בתקן של מכונת הכביסה דירוג של איכות הכביסה. מכון התקנים עושה בדיקות של איכות הכביסה. אין בתקנה שום קורלציה בין צריכת האנרגיה לאיכות הכביסה. מכונה אחת יכולה לקבל דירוג של צריכת אנרגיה מינימאלית אפילו שאיכות הכביסה מאוד נמוכה. אי אפשר לתת לה דירוג אנרגטי טוב אם היא לא עושה טוב את הכביסה.

אין התייחסות בתקן לצריכת המים של המכונה ולצריכת החומר המשמש לכביסה. בכל העולם רוצים לפתח מכונות כביסה שמשתמשים בהן בחומרים פחות אגרסיביים ויותר ידידותיים לסביבה. אלה מים שהולכים לביוב. יש איזה שהוא טרייד אוף בין אנרגיה, מים וחומר. יכול להיות שלפי הכיוונים של ארגוני הפיתוח יורידו את האגרסיביות של חומרי הכביסה כדי לשמור על איכות הכביסה. אם יורידו את כמויות המים יכול להיות שהתנועות של הכביסה יהיו גדולות יותר. הכיוון הוא בדיוק הפוך. אין שום התייחסות לזה בתקן.

האם הבעיה היא רק במכונות כביסה?

31. לקחו את הרף המקסימאלי באירופה ושמו אותו כרף המינימאלי של הארץ. התקנה גורמת לבזבוז אנרגיה בתחום התנורים. לתנורים יש את נפח התא ואת צריכת האנרגיה. לקחו את צריכת האנרגיה, חילקו לנפח ואז יצא יעילות אנרגטית. תנור הוא לא כמו מכונת כביסה שדוחפים כל הזמן 10 קילו. העוגה היא אותה עוגה קטנה. יש הבדל כשאתה שם את העוגה בתנור גדול או בתנור קטן. אם מדובר בתא קטן אתה צורך פחות אנרגיה כדי לעשות את אותה עוגה. בתנור קטן היעילות האנרגטית נמוכה. כל התנורים שאנחנו מייבאים מ-8 יצרנים לא עוברים את התקנה. תנורים דו-תאים של האוכלוסייה המסורתית לא עוברים את התקנה. התקנה הפוכה ממה שצריך כדי לחסוך באנרגיה. אותו דבר בתחום מדיחי הכלים. אותו דבר עם החיסכון במים ועם חומר הניקוי . התקנה צריכה לעבור רוויזיה. אני מבקש ממשרד התשתיות לשבת איתנו על מנת לדון בפרוטרוט על כל אחד ואחד מהנושאים.

מצב מערכת החשמל בישראל הוא ייחודי ואין מה להשוות לאירופה או לארצות הברית. לזה יש השפעות מאוד רציניות על נושאים סביבתיים שבאים לידי ביטוי בתפישת שטח, בצריכת מים לקירור ובכל מיני צרכים אחרים של משק החשמל ופליטת מזהמי אוויר. משק החשמל בישראל הוא התורם העיקרי לפליטת מזהמים ולפליטת co2. אנחנו צפויים למצב שהקהילה הבינלאומית יכולה להטיל על מדינת ישראל כמדינה לא מתפתחת אלא מפותחת כל מיני חובות כספיים על פליטת co2 והמצב שלנו יהיה מאוד גרוע. מדינות מפותחות כמו ארצות הברית ואירופה במגמת ירידה בפליטת מזהמים ובפליטת co2. אנחנו עדיין במגמת עלייה. כל מיני בדיקות שנעשו לא מראות את התמונה האופטימית. דבר אחד שניתן לעשות זה לחסוך בחשמל וכך לחסוך בזיהום אוויר ובפליטת co2. אזרח שמשלם פחות על חשמל כיוון שהוא קונה מוצר יעיל מרוויח מחיסכון בזיהום אוויר שמשפיע על הבריאות. התקנה הזאת היא דבר מאוד חשוב. זה נקבע בהחלטת הממשלה. המשרד שלנו מברך על החלטת הממשלה לחיסכון ויעילות אנרגטית. לא ניתן לפסול את זה. צריך ליישם את התקנות האלו כמה שיותר מהר.

חשיבות של צריכת אנרגיה פר נפח חשובה מאוד. אפשר להגיע לביצועים מאוד טובים מבחינת חיסכון באנרגיה בשימוש במכונת כביסה, אבל הכביסה תצא מלוכלכת.

מה המלצתכם המקצועית? נראה שבמכונות כביסה נמצאת הבעיה העיקרית.

אנחנו לא ממציאים פה שום ציוד חדש. הציוד הזה קיים. יש תקן שמכון התקנים אוכף אותו. התקנות שאנחנו דנים עליהן לא מבטלות את התקינה ולא מבטלות את כל מה שמסביב. זה בנוסף. בתקן יש התייחסות לצריכת המים, לקיבולת מכונת הכביסה, לדירוג. אנחנו לא מבטלים את כל הדברים האלה. אנחנו לא אומרים שהכביסה צריכה להיות מלוכלכת.

מה הבעייתיות שמציין מר גרינברג?

אני לא מכיר את הדבר הזה. אני מסכים איתו שבלי מים קשה לכבס. אנחנו לא מייצרים ציוד חדש. אין לנו דרישה לציוד חדש. כל הציוד קיים בתחומי מדינת ישראל. אנחנו חותכים אך ורק בשוליים, איפה שהציוד לא טוב.

האם למכון התקנים יש בעיה לבדוק את הביצועים של המכשירים האלה?

למייבשי כביסה אנחנו עכשיו בונים את החדר.

מתי הוא יהיה?

אני מקווה שעד שהתקנה תיכנס לתוקף.

האם ב1 בספטמבר החדר הזה יעבוד?

אין לי תאריך מדויק. אנחנו עכשיו בשלב של רכישת הציוד ובניית החדר.

מה התאריך שאתה יכול להתחייב לגביו?

אני צריך להתייעץ. אנחנו נקבל את התוצאות של המעבדות האחרות ואת התוצאות של היצרנים בעלי המעבדות המאושרות על ידי מכוני התקנים באירופה. אנחנו נשתמש בתוצאות שלהם. זאת לא הבעיה.

האם החדר הוא בשביל לבדוק בשלב יותר מאוחר אם ההצהרות תואמות את התוצאות שלכם? לשם מה אתם בונים את החדר אם אפשר להגיד שניתן להסתמך על הצהרות היבואנים לגבי בדיקות מעבדות בחו"ל?

מוגדר בתקן שאנחנו הם אלה שצריכים לבדוק את צריכת האנרגיה.

האם כשאתה אומר שתסתמכו על הצהרות היבואנים זה אומר שתקבלו הצהרות שיהיו מוסמכות במעבדות CB?

בשלב הראשון נקבל תוצאות ללא מעבדות CB. את אלו שנקבל בלי מעבדות CB נכניס לבדיקה. זה כדי לא לעצור את הייבוא.

החובה לבדוק ולצרף למכשירים תווית אנרגיה קיימת כבר מזמן בתקן, כולל חובה של מכון התקנים לעשות בדיקה. התקנות לא ממציאות את העניין הזה. התקנות רק יוצרות בולטות הרבה יותר גדולה של האינפורמציה לציבור וקובעות רף מסוים שמתחתיו לא ניתן לשווק. מכון התקנים כבר שנים רבות בודק את ההצהרות לגבי היעילות האנרגטית של המכשירים, כולל כל הפרמטרים הנוספים. אם הוא לא עושה את זה זאת בעיה נפרדת, אבל זה לא קשור לתקנה.

הבולטות לא תבוא לידי ביטוי בצורות הדירוג כפי שאנחנו מכירים במזגנים.

המטרה המרכזית של התקנות היא לייצר שינוי במערכת קיימת שלא מתפקדת כיום ולא מגיעה למטרות החברתיות של שיפור היעילות האנרגטית של המכשירים בהתאם להחלטות הממשלה ובהתאם לאינטרס הציבורי. יש אינטרס ציבורי מאוד רציני. זה לא רק החיסכון בחשמל, זה גם הפחתת העלות של ההשקעה בכושר ייצור עתידי בחשמל, הפחתת זיהום האוויר וכל הנזקים הבריאותיים שנלווים לזה. יש עוד הרבה מחירים שנוגעים לנושא הזה.

כבר כיום יש תוויות יעילות אנרגטית שאמורים לצרף אותן למכשירים. הציבור אמור להיות חשוף לאינפורמציה. בפועל המציאות לא השתנתה כפי שאנחנו רוצים. אם ניתן היה להשתמש במודל הוולונטרי כפי שקורה במדינות אחרות יכול להיות שהדיון הזה היה אחר. ראיתי
מחקרים שפורסמו ב2006 לגבי איך התוויות של יעילות אנרגטית במקררים שינו את כל השוק. הוציאו את המקררים הלא יעילים. כוחות השוק בעצמם יצרו מציאות אחרת. כל ההיצע היה אחר. בישראל זה לא קורה. יש כל מיני סיבות. זה לא קורה כי לא מציגים לאנשים את התוויות, כי אנשים לא מבינים את התוויות, כי לא משתמשים בהן כשיקול. ההחלטה לייצר רף כמו שהוחלט לגבי מזגנים ומקררים היא החלטה סבירה. אני לא נכנס כרגע לשאלה אם הרף צריך להיות 3.2 COP או 3.1.

אתה יכול להתייחס להערה של הנציגים של איגוד לשכות המסחר שהתוויות כולן תהינה עם סימון A?

מה שהאיגוד אומר זה שלקחו סטנדרטים, השאירו רק את היעילים ביתר ולכן כולם יסומנו A. אני הבנתי שמשרד התשתיות לא קבע חובת דירוג מעבר לזאת שקיימת בתקן כיוון שהם משאירים מקטע יחסית מצומצם של יעילויות אנרגטיות. הם לא מצאו לנכון להגדיר את הנמוכים ביותר בתור G ואת הגבוהים ביותר בתור A.

יש פה שאלה שהמשרד צריך לתת עליה תשובה עובדתית. מצד אחד אומרים שיהיו פה המון שינוים בשוק, מצד שני אומר משרד התשתיות שעובדתית רק השוליים של השוק הולכים לצאת החוצה. צריך לקבל כאן תשובה עובדתית. צריך לראות את העניין של איך בודקים בתקן את היעילות לתנורים. התקנות לא משנות את זה. אם צריך לעשות תיקון בצורת החישוב בתקן, אז צריך לשנות את התקן. זה תקן רשמי. הוא פועל ומתפקד. זה לא קשור לתקנות. מה שהתקנות עושות זה רק הופכות את הבקרה של יעילות אנרגטית לכלי מתפקד יותר, בולט יותר, שחקן משמעותי יותר בשוק הזה. אם היו כל מיני בעיות עם האופן שבו מחשבים את היעילות האנרגטית ועד עכשיו לא טיפלו בהן כי אף אחד לא הסתכל על זה, אז עכשיו יש הזדמנות להסתכל על זה ולתקן. תשב ועדת המומחים של מכון התקנים, ישבו שם הנציגים הרלוונטיים, שהם גם נציגי הציבור וגם נציגי התעשייה והמסחר, ויקבעו פרמטרים אחרים לקביעת היעילות האנרגטית של תנורים. יכול להיות. מה שעלה פה זה שיש איזה שהוא מנגנון קיים שאף אחד לא לוקח אותו ברצינות ולכן הבעיות ממשיכות להיות זניחות. פתאום משנים את הכללים והופכים את היעילות האנרגטית למשהו שצריך להתייחס אליו. זה לא בסדר. צריך לקדם את המהלך הזה ולהפוך את שוק המכשירים בישראל ליעיל לטובת כלל הציבור. אם יש איזה שהן שאלות טכניות שצריך לתקן באיך קובעים את הפרמטרים, אז יש לזה את המסגרת המתאימה.

התקנות האלו חשובות. זה אחד הצעדים הראשונים מתוך תכנית גדולה יותר שהמשק בישראל צריך. זה לא עניין של פריבילגיה. חייבים לפעול עכשיו לשימור אנרגיה. לא מדובר במשהו באוויר. בימים אלה מקדמים תכנית חמורה מבחינה בריאותית וסביבתית של הקמת תחנת כוח פחמית באשקלון. היא מקודמת על בסיס דיווחים על עלייה בצריכת החשמל וחוסר יכולת לעמוד בהספקים. מדובר בתחנה שתזהם, שתביא לעלייה בפליטת גזי החממה. זה משהו מאוד חמור וקשה שחייבים לעצור אותו. חשוב להבין שכל פעולה שתביא להפחתת צריכת האנרגיה מאוד חשובה. המגזר הפרטי הוא צרכן אנרגיה מאוד גדול. פוטנציאל ההתייעלות של שוק מכשירי החשמל הביתיים מהסוג שטופל בתקנות נע בין 30 ל40 אחוז. מדובר בחיסכון של 43 מיליון שקל בשנה.

צריך לאשר את התקנות כך שייכנסו לתוקף כמה שיותר מהר, ללא דחייה כפי שהוצע כאן. עלה כאן הרעיון שלגבי המוצרים שלא עומדים בתקן יעשו מבצעים מיוחדים כדי לשווק אותם לציבור. זאת הצעה הרסנית שהולכת נגד הרעיון ונגד הציבור. אנחנו במבצעים נמכור בהעמדת פנים מוצרים שיגרמו להם לבזבז יותר כסף ויותר חשמל עם הזמן. אנחנו צריכים כמה שיותר להביא להתייעלות. מבצעים שנועדו לחסל את המלאי שנמצא בידי היבואנים יביאו בטווח המידי לפעולה נגד המטרה של התקנות.

מה את מציעה לעשות עם המלאים הקיימים בארץ?

אני מציעה שהמלאים האלה יטופלו בין הממשלה ליבואנים.

את מציעה שהממשלה תרכוש את זה?

יכול להיות. לא מדובר במשהו באוויר. יש תכניות כאלו שנעשות בעולם. זה בא כדי לקדם את היעילות במשק. פעולות ממשלתיות כאלו חוסכות למשק לטווח הארוך. צריך לקחת את זה בחשבון.

ההתייעלות האנרגטית היא משהו מצטבר. בכל שנה נרכשים מספר מסוים של מכשירי חשמל. אותם מכשירי חשמל לכל אורך חייהם יחסכו לנו את אותם 123 מיליון קילוואט בשנה. זה מגיע בשנת 2020 ל-8 וחצי מיליארד קוט"ש. זה הרבה מאוד. המחיר הסביבתי של אותם 8 וחצי מיליארד, מעבר לעלויות דלקים וכו', הוא מאוד גדול כי יש עלויות חיצוניות למשק. על כל קוט"ש חשמל יש תמחור של המשרד להגנת הסביבה שמגיע למעל מיליארד שקל בתוך 11 שנים.

דובר כאן על תכניות וולונטריות. בארצות הברית יש תכנית וולונטרית. היא לא באה רק בנחמדות, אלא היא באה עם הרבה מאוד תמרוצים של המדינה. היום כשאתה קונה מקרר אתה מקבל החזר עבור אותו מקרר. מעבר לזה שחסכת בחשבון החשמל, אתה מקבל מאות דולרים עבור מקררים יעילים או מכשירי חשמל אחרים יעילים. זה הצעד הבא. הצעד הראשון זה לקדם את התקנות האלו - אנחנו קוראים לאשר אותן מיידית - והצעד הבא זה להביא לכך שיקנו יותר מכשירים יעילים בעידוד הממשלה.

חשוב שתשמע עמדת אנשי המקצוע שלא נמצאים כאן היום. מכון התקנים דיבר על קושי ביישום בעניין תנורים ובעניין מייבשי כביסה. יש כל מיני פרמטרים טכניים בעניין נפחים של תנורי אפייה. לא ניתנה על זה תשובה. להקריא את זה עכשיו ולאחר מכן לתקן זה חבל. אני מאוד מבקש לקיים דיון נוסף. נכון יותר שהנושא הזה יטופל לא במסגרת תקנות אלא במסגרת ועדה לאנרגיה במכון התקנים.

אני מבקש מוועדת הכלכלה שתאפשר לנו לשבת עם משרד התשתיות לפני כניסת התקנה לתוקף על מנת לעבור על כל הפרמטרים, על מנת לעבור על כל שיטות המדידה לכל מוצר ומוצר.

רק שינוי של מועד הכניסה לא יפתור את בעיות היישום.

בישיבה שהתקיימה בקיץ 2007 בנוכחותם של רז הילמן וסורין לוי הודעתי ברחל בתך הקטנה שאנחנו הולכים למהלך של התייעלות במוצרים האלה בשנה הקרובה. ביקשתי מהם
בפורום של איגוד לשכות המסחר לקבל פריסה של סוגי המכשירים, הצריכה שלהם, היעילות שלהם. ביקשתי להביא לנו מידע על דגמים, על הצריכה, כדי שנוכל לדון איתם בצורה מסודרת על איך עושים את התקנות האלו בלי לפגוע באף אחד. חצי שנה תמימה חיכיתי ולא שמעתי מהם כלום.

בגרסה המקורית היו 4 תקנות שונות על 4 מכשירים. הם קיבלו טיוטה של 4 התקנות האלו. דחפנו לשם את המספרים אחרי שעשינו את הבדיקות הראשוניות ורק אז הם באו עם בדל אינפורמציה. מר רודיק בדק ועשה סקר בכל החנויות. הוא ישב עם יועץ איגוד לשכות המסחר בנושא הזה. הם קבעו את הערכים של ההתייעלות המינימאלית שאנחנו דורשים. בנוסף לזה היה סעיף שקבע שהרף הזה הוא עד 1 לינואר 2011, כשבראשון לינואר 2011 אנחנו אמורים לחתוך עוד. בפברואר 2009 הוציאו לנו מכתב שבו פירטו את כל מה שפירטו. לא באו אלינו קודם ואמרו לנו שיש כאלו וכאלו בעיות. לכלום לא התייחסו.

אני מבין מדבריך שהעיכוב היה מצידם.

כן. הם לא עשו כלום. בעקבות המכתב בפברואר 2009 לקחנו בחשבון את העובדה שיש להם בעיה עם הרף של 2011 והוצאנו את הסעיף הזה. אם יש להם תלונות אין להם אלא להלין על עצמם. אנחנו עשינו כמיטב יכולתנו. תיאמנו עם כל המשרדים המתאימים.

חשוב מאוד שהתקנות האלו יעברו עכשיו. לדעתנו התקנות האלו אפילו קצת מקלות, כי גם משרד התשתיות וגם אנחנו עשינו סקר וראינו שהמוצרים שנמכרים עומדים בתקנות. התקנות לא מחמירות מעבר למה שדרוש. אי אפשר להגיד שנהגו בצורה אגרסיבית.

אני מבקש מהוועדה שלא תאשר מיוזמתה תקופת מעבר ארוכה יותר. אנחנו יודעים שהתעשיינים יודעים לבקש את זה. ראינו את זה בתקנות יעילות מזגנים.

לא כתוב בשום מקום שהתקנות האלו מבטלות את דרגות היעילות. הן קובעות שיטה מקסימאלית. זה בסדר גמור. לא תהיה אפשרות לקנות מראש משהו לא יעיל. זה בסדר גמור. זה מקובל.

אני קורא למשרד התשתיות לשבת איתנו על כל סעיף ולקבוע פרמטרים אמיתיים.

תקנות מקורות אנרגיה (צריכת אנרגיה מרבי למכשיר חשמל ביתי), התשס"ט-2009. בתוקף סמכותי לפי סעיף 3 לחוק מקורות אנרגיה, התש"ן-1989 (להלן – החוק) ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: הגדרות 1. בתקנות אלה – "מכשיר חשמל ביתי" – מדיח כלים, מייבש כבסיה, מכונת כביסה, תנור אפיה, כמשמעותם בתקן; "מעבדה מאושרת" – כמשמעותה בסעיף 12 לחוק התקנים, התשי"ג-1953; "צריכת אנרגיה" – כמשמעותה בתקן; "שיווק מרחוק" – כהגדרתו בסעיף 14ג לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981; "תווית מידע על צריכת אנרגיה" – כמשמעותה בתקן; "תקן" – אחד מאלה לפי העניין – (1) למדיח כלים – תקן ישראלי ת"י 1326 חלק 2.10 "צריכת האנרגיה וצריכת המים" (2) למייבש כביסה – תקן ישראלי ת"י 900 חלק 2.11 "בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים – דרישות מיוחדות למייבשי כביסה"; (3) למכונת כביסה – תקן ישראלי ת"י 900 חלק 2.7 "בטיחות מכשירי חשמל לשימוש ביתי ומכשירים דומים – דרישות מיוחדות למכונות כביסה"; (4) לתנור אפייה – תקן ישראלי ת"י 900 חלק 2.6 "בטיחות מכשירי חשמל לשימוש ביתי ולשימושים דומים – דרישות מיוחדות לכיריים, למשתפים, לתנורי אפייה ומכשירי דומים נייחים לבישול".

רוב התקנים שמוזכרים פה הם תקנים רשמיים. לגבי המעבדה המאושרת זה צריך להיות 12א. שר התמ"ת ב10.5 חתם על הכרזה על החלפת תקנים רשמיים, בעיקר לתקן ישראלי 1236 למדיחי כלים ותקן למכונות כביסה 900 חלק 2.7. שאלה הוועדה האם השמות השתנו. לגבי תקן 1236 הכותרות השתנו. זה יהיה תקן 900 חלק 2.5.

אני מציעה שנקבל התחייבות מהמשרד שהוא לא יפרסם את התקנות האלו עד שיפורסמו התקנים החדשים. ההפניה תהיה למספרים החדשים.

אנחנו מסכימים.

אני אשלח לוועדה את השם הנכון עם המספרים הנכונים.

אני מעמיד להצבעה את סעיף 1. מי בעד?

ה צ ב ע ה

בעד – פה אחד

סעיף 1 אושר בכפוף למה שישלח נציג משרד התעשייה והמסחר

2. חובה לעמוד בדרישה לצריכת אנרגיה מרבית וסימון (א) לא ייבא אדם, לא ייצר לשימוש בארץ, ולא ימכור מכשיר חשמל ביתי, אלא אם כן נתקיימו כל אלה: (1) מעבדה מאושרת אישרה שהוא מכשיר חשמל ביתי בעל צריכת אנרגיה מרבית, כמפורט בתוספת; (2) למכשיר צורף אישור ממעבדה מאושרת על עמידתו בצריכת האנרגיה האמורה בפסקה (1); (3) הודבקה על המכשיר או הוצגה בסמוך אליו, במקום בולט לעין, תווית מידע על צריכת אנרגיה בתוקף כמפורט בתקן. (ב) לא יציג אדם מכשיר חשמל ביתי, תמונה או ציור של מכשיר חשמל ביתי או חפץ הנחזה כמשיר חשמל ביתי בחנות, בתצוגה, בשיווק מרחוק או בכל אמצעי שיווק אחר, אלא אם כן התקיים בו האמור בתקנת משנה (א)(3).

אני רוצה לדעת מה הכוונה כשאתם מדברים על כך שאסור לפרסם בשיווק מרחוק אלא אם כן מודבקת על המכשיר תווית. איך רואים שאכן הודבקה על המכשיר תווית? בדרך כלל התווית איננה מודבקת בחזית.

כתוב: "או הוצגה בסמוך אליו".

האם בכל פרסומת אתם רוצים לחייב שתהיה גם תווית?

הכוונה היא שיהיה מה שמפרסמים היום.

אם הוא לא מציין את הדגם הוא לא חייב.

אני מוכנה לקבל את זה אם זה יבוא לידי ביטוי בנוסח התקנות.

צריך לקבוע לפי איזו נוסחה אנחנו בודקים את הדברים האלה והאם אנחנו לוקחים את התוצאות של היצרנים. אני לא בטוח שהיצרנים מהמזרח הרחוק עובדים בנוהל מקובל במכונות כביסה או במייבשי כביסה של BOSH. מכון התקנים חייב להגיש נוהל ולהתייחס להסמכה.

מעבדה מאושרת זה מכון התקנים או מעבדה שאישר הממונה על התקינה בכתב. אם הכוונה להחיל את זה גם על מעבדות מאושרות שאישר בכתב הממונה על התקינה, אז נכון להיום אין מעבדות מאושרות על ידו שיכולות לבדוק את צריכת האנרגיה הנדרשת.

ההערה שלך היא לגבי מעבדה מאושרת שמופיעה בתקנה 1 וכבר אושרה.

מר נמירובסקי, אמרת שאתה מוכן לדחות את התחילה. אישרנו את סעיף 1. אנחנו צריכים להכניס בו תיקונים. אני מציע שתנצלו את הזמן להידברות עם מר לוי ומר הילמן.

המשרד להגנת הסביבה מבקש לא לדחות את התקנות.

ברגע שההידברות תסתיים ונקבל על הודעה על כך נקיים ישיבה קצרה לאישור התקנות.

אני מתארת לעצמי שמשרד התשתיות הלאומיות יעביר נוסח מתוקן לתקנות, כמו גם הודעה בדבר ההידברות עם נציגי איגוד לשכות המסחר.

אני אעביר את הנוסח המתוקן.

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:30