PAGE
ועדת הכספים

8
10.06.2009


הכנסת השמונה-עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב ראשון

פרוטוקול
מישיבת ועדת הכספים

יום רביעי, י"ח בסיוון תשס"ט, 10 ביוני 2009, שעה 10:30

הפרטת הבנק לפיתוח התעשיה בישראל בע"מ – לפי סעיף 59ב(ח) לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

יעקב אדרי

חיים אורון

זאב ביילסקי

שי חרמש

אמנון כהן

רונית תירוש

אודי ניסן – מנהל רשות החברות הממשלתיות

מאיר שמרה – מנהל יחידת ההפרטה, רשות החברות הממשלתיות

יעקב גזית – רפרנט יחידת ההפרטה, רשות החברות הממשלתיות

עו"ד גונן גומלסקי – רשות החברות הממשלתיות

ד"ר רענן כהן – יו"ר הבנק לפיתוח התעשיה

משה לוי – יושב ראש ועד עובדי הבנק לפיתוח התעשיה

איטה אבנון – חברת ועד עובדי הבנק לפיתוח התעשיה

חסן איסמעיל – ראש תחום הלוואות וגבייה, אגף החשב הכללי, משרד האוצר

דוד מזרחי – רפרנט ביטוח ובנק הדואר, אגף החשב הכללי, משרד האוצר

ציון שמע – ראש חטיבת עובדי הבנקים וחברות הביטוח, ההסתדרות החדשה

טמיר כהן

ענת מימון

ירח טוקר

הילה לוי

הפרטת הבנק לפיתוח התעשיה בישראל בע"מ

– לפי סעיף 59ב(ח) לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975

בוקר טוב, הנושא שעל סדר היום הוא: הפרטת הבנק לפיתוח התעשיה בישראל בע"מ – לפי סעיף 59ב(ח) לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975. אודי ניסן, אני מברך אותך.

עוד לא מוניתי.

בבקשה.

בנק לפיתוח התעשיה הוקם במקור לשמש כזרוע למתן הלוואות מדינה, בעיקר לעסקים. ב-89' הבנק קיבל רשיון בנקאי והוא היה שותף בכל ההסדרים עם הקיבוצים בשנות התשעים. בשנת 2002 התחילו הבעיות כאשר הבנק למסחר נפל, היה גם משבר אמיתי והיו גם התבטאויות ושמועות בנוגע לבעיות עם בנקים קטנים. הציבור התחיל לנהור לבנק והבנק הגיע לבעיית נזילות. המדינה ובנק ישראל נכנסו לתמונה, ניתן קו אשראי של שני מיליארד שקל על ידי בנק ישראל עם ערבות מדינה והתקבלה החלטה על תכנית של סגירת הפעילות והפסקת מתן אשראי חדש. בהתחלה זה ניתן ל-2005, הוארך ל-2007 ובאמצע 2007 ניטל הרשיון הבנקאי.

נעשו נסיונות לבדוק מה הדרך הנכונה לסיים את הפעילות, כאשר היתה אופציה של פירוק ואופציה שנייה של מכירה. יש מבנה בעלות מאד ייחודי במניות הבנק ואין שליטה למדינה. זאת חברה מעורבת בהגדרה. שלושת הבנקים מחזיקים בהצבעה של מעל 40%, המדינה מחזיקה מעל 40%, יש מניות שנסחרות גם בארץ וגם בחו"ל ואחרי בדיקת הליך של RFI ו-12 גופים הגישו הצעות ב-2007 התברר שכתנאי לשלב הבא חייבים לפתור את מבנה המניות. במשך שנה התנהל נסיון להגיע להסדר. פרופ' ברנע הציע מתווה, כל בעלי המניות קיבלו את המתווה והמתווה הזה אושר גם באסיפות בעלי מניות וגם בבית המשפט על פי סעיף 350. על פי המתווה המדינה מוכרת את כל המניות של הבנק, שהוא כבר לא בנק אלא חברה, ונקבע מנגנון לחלוקת התמורה כולל פתרון לבעיה קשה שהיתה של דיבידנדים.

אישרנו את זה בממשלה והתחלנו הליך של קבלת הוצאות ועכשיו אנחנו באים לאשר את המתווה, שמדבר על המכירה של החברה. היום זה בעצם תיק אשראי וקצת נכסי מזומן. את כל ההתחשבנות מול המדינה פתרנו, האשראי העיקרי לחברת חשמל, של כ-4 מיליארד שקל, הוצא מחוץ לחברה ועבר למדינה, נשאר תיק אשראי של כ-1 מיליארד שקל ברוטו, שהערך שלו לאחר הפחתות בנטו הוא כ-440 מיליון שקל. האלטרנטיבה היתה פירוק. יש תשתית, בעיקר של כוח אדם, שאפשר לנצל אותה, להשתמש בה ולפתח אותה לצורך פלטפורמה למתן אשראי. הפירוק הוא סגירה מוחלטת ואי ניצול כוח האדם הקיים ולכן ישנו נסיון לטובת כל הצדדים להגיע למצב שבו הבנק נמכר והוא יכול להוות זרוע למתן אשראי אלטרנטיבי לבנקים ויחד עם הבנקים הוא יכול לעזור לנו בהיבט של מתן אשראי.


יש הסכמים מלאים עם ההסתדרות מה קורה עם העובדים גם במקרה של מכירה וגם אם זה לא יצליח ואלה הנקודות המרכזיות.

מדובר על מכירה של מדינת ישראל בלבד?

לא. במסגרת ההסכם של בית המשפט, שאושר באסיפות של כל בעלי המניות, אנחנו מוכרים מאה אחוז. כולם הגיעו להסכם והתמורה מתחלקת על פי אותו מתווה שהוסכם על ידי כל הגופים ואושרר על ידי בית המשפט. לא הזכרתי את ד"ר כהן, אבל במשך שש השנים האחרונות הוחזרו 2 מיליארד שקלים במלואם. כל הכסף שהמדינה השקיעה הוחזר, הבנק יוצב והרוויח.

כל מה שתאמר על ד"ר כהן אנחנו נוסיף.

אני חושב שד"ר כהן הוא דוגמה טובה לכך שבמשך שש שנים העסק נוהל בצורה יפה.

תודה. השר לשעבר, חבר הכנסת לשעבר, מזכ"ל מפלגת העבודה לשעבר, יושב ראש הבנק לפיתוח התעשיה, ד"ר רענן כהן, ידידי, בבקשה.

אדוני היושב ראש, שיש בינינו ידידות ארוכת שנים, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לומר שבשבילי זאת סגירת מעגל. ועדת הכספים התכנסה בספטמבר 2002, כשהיתה קריסה של הבנק לפיתוח התעשיה.

שבוע אחרי שלקחת אותו גמרת אותו.

באותו יום. היום אנחנו מגישים מוסד כלכלי מסודר ומרוויח ואני אוסיף מספר נקודות. בסוף 2002 הממשלה רצתה למכור את הבנק עם הפסד של 1.5 מיליארד שקל לפחות ואף אחד לא רצה לרכוש את הבנק. עכשיו אנחנו מדברים על בנק שעשה תפנית של 180 מעלות, מוסד מסודר. הבנק מוצע למכירה ואני מאד שמח שזה נעשה על ידי כולנו יחד. בהזדמנות הזאת אני רוצה להודות לרשות החברות הממשלתיות בראשותו של אודי וגם לאוצר, לעמי לנדאו, שאנחנו איתו במגעים מתמידים. הדברים מתואמים. בשנים האלה הצלחנו לגבות 90% מכלל האשראים. החזרנו לבנק ישראל 2.2 מיליארד שקל, עד האגורה האחרונה החזרנו. החזרנו לכל אלה שהפקידו בבנק 3.7 מיליארד שקל. כל מי שביקש את הכסף שלו, קיבל אותו.

היתה בעיה כלכלית קשה מאד ב-2002 ואנחנו אפשרנו ללקוחות העסקיים להחזיר את החוב בצורה מסודרת כדי שלא יהיו משברים כלכליים שהיו משפיעים על המדינה ואולי היו גורמים לבנקים אחרים ליפול. הדברים נעשו בשיקול דעת, בתבונה ובהבנה כדי שכל התהליך הזה יעבור בצורה איטית ושקטה. לא כך נהג בנק ישראל, בפרסומים השונים ולא כל המערכת באותה תקופה, כשכולם עשו עלינו 'עליהום'. כלפי לקוחות שלא החזירו את הכסף פעלנו באופן נמרץ ועם מערכת משפטית קשה מאד, עד שהגענו למצב שבו הגענו להסדרים עם כל הלקוחות עוד לפני שהגענו לספסלי בית המשפט ובהחלט גבינו את הכספים.

הבנק עבר צמצום אדיר ומעלות שנתית של 90 מיליון שקל הגענו ל-36 מיליון שקל. בשנת 2010 נגיע להוצאות של 15 מיליון שקל, כאשר ההכנסות יהיו כ-20-25 מיליון שקל, כלומר הפעילות יכולה להחזיק את עצמה ואפילו יותר מזה. הבנק ניצב היום בגאווה עם הון עצמי של 685 מיליון שקל. תקחו בחשבון שהיה לנו הפסד תכנון של 1.5 מיליארד שקל והיום אנחנו מגיש מוסד שהוא עם הון חיובי ועם רווחיות גבוהה מאד. זאת בהחלט גאווה של כל העובדים.
את כל המהלך הזה לא ניתן היה לעשות בלי שיתוף של העובדים, עם המנכ"ל אורי גלילי ועם צוות ההנהלה. כל זה נעשה מתוך שיקול דעת נכון עם מערכת שעובדת בצורה מסודרת, ניהול נכון, תחכום ואסטרטגיה תכנונית ולכן אנחנו מגיעים למצב הזה. אני גאה בשם העובדים ובשם כולם להגיע למצב שבו אנחנו יכולים להגיש מוסד שעומד למכירה בצורה היפה ביותר ועל כך גאוותנו.

יושב ראש ועד העובדים, משה לוי, העובדים מסכימים?

כן, אנחנו מסכימים. במשך שש השנים האחרונות הצטמצמנו מ-170 עובדים ל-33 עובדים. 33 העובדים שנותרו הם צוות שמסוגל להמשיך ולגבות את כל האשראי וגם לגרום לכך שהמדינה תרוויח מזה מעבר למכירה עצמה.

הזכויות שלכם נשמרות בתהליך הזה?

זכויות העובדים מעוגנות בהסכמים, שאולי הם לא בדיוק מה שרצינו אבל הם טובים והם מאפשרים לעובדים לצאת בכבוד גם כשהם ייאצלו להתפטר מהבנק. היתה פרישה מרצון.

לא בטוח שהם ייצאו.

השאלה שחשובה לכולנו היא האם שומרים על זכויות העובדים והם תומכים במהלך הזה כדי שנצביע עבורו?

ודאי. אנחנו גם הובלנו את התהליך כולו עם ד"ר רענן וההנהלה. הגענו לנקודה שהגענו אליה ואנחנו מאמינים שיש ביכולתנו להמשיך וגם אם איזשהו גוף יקנה אותנו, נמשיך לגבות את החוב.

תודה רבה.

תודה רבה.

אנחנו מברכים על כך שנבחר לבנק צ'רמן כמו רענן ומנכ"ל כמו אורי גלילי. הם הביאו את הבנק ממצב מאד קשה למצב שבו הוא נמצא היום. אני לא אחזור על התיאור של מר רענן כהן, שאני מאד מעריך את העבודה שלו והעובדים מאד מעריכים את העבודה שלו. העובדים מיוצגים על ידינו ויש להם הסכמים שמקובלים עלינו. אנחנו מרוצים מהתהליך עצמו, אלא מה? העובדים בתחושה שאם הבנק ימשיך במתכונת הקיימת, זה יהיה יותר רנטבילי למדינה, יותר כלכלי.
אם ימשיכו במתכונת הקיימת עוד שלוש שנים – ההנהלה תמשיך והעובדים, שהם צוות מיומן ימשיכו - הם ימשיכו לגבות את החובות וזה יהיה יותר כלכלי למדינת ישראל מאשר אם הבנק יימכר ויופרט. העובדים הם עובדים מצוין, ונותר מספר עובדים מצומצם, 33 עובדים, ואני חושב שיהיה כדאי להמשיך במתכונת הקיימת. זה יהיה טוב למדינת ישראל, זה יהיה רווחי יותר וגם לבעלי המניות ולעובדים. אני חושב שאם נבקש מהנהלת הבנק להמשיך במתכונת הקיימת, להערכתי היא תמשיך וזאת ההמלצה שלנו. לחלופין, אם הבנק יימכר לבעלות אחרת אנחנו רוצים שתהיה החלטה שההסכמים יישמרו. יש לנו הסכמים שעשינו, הסכמים של פשרות, ואנחנו רוצים שההסכמים יישמרו כמו שצריך ותהיה אחריות על שמירת זכויות העובדים על פי ההסכמים שנחתמו.

אדוני היושב ראש, היות ואני רגיש לנושא העובדים גם הכסף של כל זכויות העובדים נמצא מחוץ לבנק בחברת נאמנות כדי להבטיח שכל אדם יישמרו זכויותיו.

אני דיברתי על כך שהעובדים ימשיכו לעבוד בבנק במתכונת החדשה.

בסוף השנה יישארו בבנק לא יותר מ-20 עובדים, לפי התכניות שלי, וכך גם הודענו.

הכל בתיאום, בהסכמות ובהבנות?

הכל בהסכמות. כל מי שיצא מהבנק יצא עם מסיבה ועם חיוך.

תודה. חבר הכנסת שי חרמש, בבקשה.

כשרענן קיבל את הבנק לפיתוח התעשיה במקום תיק בממשלה כולם הרימו גבה ואמרו: עוד מינוי פוליטי אחד שיפיל מוסד פיננסי. ל-24 השעות הראשונות הם צדקו כי הוא הגיע והבנק נפל. כמי שחי עם רענן 42 שנים באותה מפלגה, אני חושב שמה שקרה פה הוא דוגמה קלאסית לאיך מדינה צריכה להפריט.


עוד מילה על ההיסטוריה – הבנק לחקלאות, הבנק לפיתוח התעשיה והבנק למשכנתאות הם בנקים שהקימה מדינת ישראל בתקופת הכינון בשנות החמישים והשישים כשרוב האשראי לבניית ערים, כפרים, קיבוצים, חקלאות, תעשיה וביטחון היה אשראי ממשלתי. ברגע שפתחנו את השערים והשוק היום הוא שוק פיננסי גלובלי עולמי, אין למדינת ישראל מה לעשות עם אחזקת
בנק. יתרה מכך, בהחזקת בנק במקרים רבים יש גם ניגוד אינטרסים אינהרנטי בעניין וצריך להימלט מזה ועובדה שהמדינה נמלטת מזה.

בנק כזה, שהוא אטרקטיבי היום לקונים, שעל גבו אין גיבנת, שהעובדים יוצאים מסודרים – לדאבוני הרב, אבא לא השאיר לי ואני לא יכול לקנות את הבנק, אבל היות והייתי גם לקוח של הבנק בענייני התעשיה, אם הייתי צריך לקנות את הבנק הייתי קונה אותו עם העובדים ואני חושב שהנכס המרכזי הוא העובדים. בברכה מלאה טוב שהגענו, טוב שכך המצב וכמו שאומרים כשעולים לתורה עם הבן: ברוך שפטרני מעונשו של זה וזה עונש חיובי, כלומר שיגדל ויתפתח ויעשה את זה בלעדיי.

תודה רבה. חבר הכנסת ביילסקי, בבקשה.

תודה. אני רוצה לומר עוד מילה לרענן, שאני מכיר הרבה מאד שנים – עשית את הבלתי ייאמן. זה דבר מאד יוצא דופן, גם דרך ההסכמה שבה הדברים נעשו. אתה הולך בשביל הזהב של הרמב"ם וזה תענוג, אדוני היושב ראש, לשמוע את הדברים. אנחנו תמיד באים לצעקות ולבעיות ואפילו באוניברסיטה הפתוחה לקח לאדוני שבועיים להכניס קצת בינה באנשים. רענן, אני רוצה להגיד לך יישר כוח וזאת זכות שלי לשבת פה היום ולהשתתף בדיון הזה.

הוא הביא משב רוח רענן לבנק.

תודה. חבר הכנסת אמנון כהן, אחרון הדוברים, בבקשה.

אני מכיר אותך, רענן, הרבה שנים. עשית עבודה מצוינת וגם בתקופה כה קשה של כאוס עולמי וכולם חשבו שעוד פעם יהיו ניצנים לכך ששוב יקרה משהו, חס וחלילה. אני שומע כאן את ההיפך, שהחזרתם את כל החובות, כל מה שנתן לכם בנק ישראל ושמרתם על האיתנות הפיננסית שלכם. אני אומר שוב יישר כוח ואני רואה את הרגישות הרבה שאתה מגלה לעובדים. אני יודע שאתה רגיש לנושא הזה והיית כך גם בתפקידיך הקודמים. יישר כוח ותמשיכו כך.

אני רוצה לומר משפט אחד ערכי, בלי שום קשר לבנק. מדינת ישראל זקוקה למוסד פיננסי, שיכול לטפל בשאלות הכלכלה ובעזרה למפעלים באיזורים שונים.

לפני ההצבעה אני מבקש לומר שאם הוועדה תאשר, וככל הנראה היא תאשר, שאנחנו מתנים את האישור בכך שאם יהיה איזשהו שינוי בכלל, ובעיקר בנושא העובדים, זה יובא לאישור הוועדה. למה אני מעלה את זה? מכיוון שלפני שש שנים באו לכאן עם בקשה להפרטה של החברה לאוטומציה בשלטון המקומי. התברר שאז לא היתה דחיפות ובסופו של דבר עומדת על סדר יומנו שוב הבקשה להפרטה מכיוון ששינו את התנאים של העובדים. אני מדבר על העקרון – אם הולכים במסלול שאותו הצעתם, אנחנו נאשר את זה, אבל אם יהיה איזשהו שינוי, אנחנו מבקשים לעדכן אותנו.

זה מקובל וזאת אפילו בקשה שלנו.

אני רוצה שיישמרו זכויות העובדים. אני רוצה לשבח את רענן כהן על העבודה המצוינת שעשית, אני רוצה לשבח את אודי ניסן, יושב ראש רשות החברות הממשלתיות, את ההסתדרות ואת כולם שהביאו למצב הזה, שבו אנחנו מגיעים לדיון כזה רגוע שהוא דבר נדיר במחוזותינו כשמדובר בהפרטה. אם אתה רוצה להוסיף עוד משפט, בבקשה.

אני רוצה להבהיר שבחברה לאוטומציה דרך ההפרטה שונתה ולכן באנו מחדש לממשלה ולוועדת הכספים. אם דרך ההפרטה פה תשונה אנחנו מחויבים לבוא לכאן וגם לממשלה.

זה מה שביקשתי.

זאת הפרטת בנק או הפרטת חברה?

זאת חברה שהרשיון הבנקאי ניטל ממנה לפני שנה.

כלומר, זה הליך של הפרטת חברה, לא של הפרטת בנק.

נכון.

אין לנו מעמד פה יותר. חשוב שתדע, אדונ י היושב ראש, הפרטת בנק בסוף צריכה להגיע לפה, אבל בהפרטת חברה זה הדיון האחרון.

גם אם ההפרטה תשונה לא יהיה עוד דיון?

מדובר רק בבנקים שכלולים במסגרת הבנקים שבהסדר, שלגביהם יש חוק.

חבר הכנסת אורון, התכוונתי שיעדכנו אותנו אם יהיה שינוי. על כל פנים, ההודעה היא שההפרטה לא תשונה.

אם ההפרטה תשונה, אנחנו נחזור אליכם.

בסדר גמור. רבותי, אנחנו עוברים להצבעה על הבקשה להפרטת הבנק לפיתוח התעשיה בישראל בע"מ – לפי סעיף 59ב(ח) לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975.

הצבעה

בעד הבקשה – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

הבקשה להפרטת הבנק לפיתוח התעשיה בישראל בע"מ – לפי סעיף 59ב(ח) לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975, נתקבלה.

הבקשה אושרה פה אחד. תודה רבה ושיהיה לכם בהצלחה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:55

PAGE
8