ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 09/06/2009

"מסע אל הדרשה" - תכנית יחודית לבנות/בני מצווה

פרוטוקול

 
com_alex

2009-06-14Liraz



הכנסת השמונה עשרה נוסח לא מתוקן

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 22

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שלישי, י"ז בסיון התשס"ט (9 ביוני 2009), שעה 11:00
סדר היום
"מסע אל הדרשה" – תכנית ייחודית לבנות/בני מצווה
נכחו
חברי הוועדה
זבולון אורלב – היו"ר

חיים אמסלם
מוזמנים
אדל בן-חמו, מטה שנהר, משרד החינוך

אילנה דובדבני, משרד החינוך

שאול פרבר, יו"ר מכון "עתים"

ריבי בן-נון, מנכ"ל מכון "עתים"

שרה דמסקי, מנהלת תכנית, מכון "עתים"

ליאורה אילון, מכון "עתים"

מישל פרבר, מכון "עתים"

משה פרבר, מכון "עתים"

רוברט כהן, מכון "עתים"

סידני מן קוסובסקי, מכון "עתים"

יעל ליפשיץ, מנחה, מכון "עתים"

שלומית לוין, מכון "עתים"

עידית נחמן, מכון "עתים"

מיכל ברגמן, מנהלת תוכן, מכון "עתים"

בת-עמי רשבלק, מנחה, מכון "עתים"

שי גיליס, מכון "עתים"

קרין יריב, מכון "עתים"

קרין תמר, מכון "עתים"

צ'רלס איגוס, מכון "עתים"

קרן איגוס, מכון "עתים"

נתי גרוס, מכון "עתים"

דוד ברט, מכון "עתים"

דליה ברט, מכון "עתים"

משה אטיאס, מכון "עתים"

מרגלית קרין, מכון "עתים"

אילן קאופטל, מכון "עתים"

לינדה קאופטל, מכון "עתים"

בועז קיפר

ויקטוריה גנקין

אילנה קיפר

אורנה שוורץ, מורה בבית ספר בכור לוי, רחובות

מור ינאי

שלומית ינאי

עפרי ינאי

יפתח ינאי

חדוה בין

אורלי שקלר, עמותת פנים להתחדשות יהודית

דינה שק, מנהלת בית ספר גלבוע, נצרת עילית

אילנה ובר-אילוז, מורה בבית ספר גלבוע, נצרת עילית

דנה גרינברג

אילנה זנגזין

אסתר כהן, סגנית מנהלת בית ספר היובל, אילת, רכזת תכנית המסע אל הדרשה

מיטל אפללו, מורה בית ספר היובל, אילת

שושנה נילי

אופק אטיאס

נתאי שושנה

עלינה בן-יהודה

שקד קרין

נועה טרנר-אילוז

יעל טרנר-גרוסמן

בועז טרנר-אילוז

שלומית טרנר

רוית סאמי, מורה בבית ספר קשת

אפרת סבג
מנהלת הוועדה
יהודית גידלי
רשמה וערכה
אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

"מסע אל הדרשה" – תכנית ייחודית לבנות/בני מצווה
היו"ר זבולון אורלב
ברוכים הבאים. אני פותח ישיבה מיוחדת של ועדת החינוך, התרבות והספורט והיא מיוחדת כי אנחנו היום מארחים אורחים מאוד חשובים, תלמידים ותלמידות שקיימו את התוכנית "מסע אל הדרשה", תוכנית ייחודית לבנות ובני מצווה ביחד עם המשפחות שלהם. בדרך כלל בחדר הוועדה כאן מתווכחים, מתקוטטים, מתדיינים, מתעמתים, עד שיוצא עשן לבן אבל הפעם יש לנו שעה של קורת רוח, של דברי תורה, של דברי חכמה ואנחנו תמיד שמחים על ההזדמנות הזאת ובכך גם אנחנו רוצים מאוד לעודד ומאוד לאמץ את כל התלמידים שאכן מתעמקים בשורשים שלהם, במורשת שלהם, כל אחד בדרכו הוא וכפי שהוא מבין לנכון. על כן הסכמנו לקיים את הפגישה הזאת.

אני אתן למר פרבר לפתוח ולאחר מכן נתקדם.
שאול פרבר
אדוני היושב-ראש, אנחנו מאוד מעריכים את תפקידך כיושב-ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט, ואת זה שאתה מארח את התלמידים והתלמידות שאנחנו מאוד גאים בהם.

כיום התוכנית "מסע אל הדרשה" פועלת בכ-170 בתי ספר ברחבי הארץ, וצריך להדגיש שמדובר בבתי ספר ממלכתיים, בשיתוף עם מטה שנהר של משרד החינוך כאשר יש לנו את שיתוף הפעולה של משרד החינוך בנושא. כ-13 אלף תלמידים ותלמידות השתתפו השנה בתוכנית וכתבו דרשות, מתוכם יש כמה בתי ספר שזכו כבתי ספר מצטיינים וכמה תלמידים ותלמידות שהצטיינו בתוכנית. בסוף הישיבה התלמידים יקבלו תעודות על זכייתם בפרס דרשת הזהב.

אנחנו רואים את הפעילות הזאת של "מסע אל הדרשה" כחלק מהתרומה של המגזר השלישי, ובמיוחד הגופים הפלורליסטיים בתרומה להעמקת הזהות היהודית בקרב הנוער, תלמידים ותלמידות במדינת ישראל.

שוב, אנחנו מאוד מודים לכבוד היושב-ראש ואנחנו מאחלים ממקום זה, ממקום חשוב זה, הרבה מזל טוב והרבה הצלחה לכל התלמידים והתלמידות שזכו ולמשפחותיהם.
היו"ר זבולון אורלב
עכשיו נצפה בסרט.

הקרנת סרט.
היו"ר זבולון אורלב
אני מבקש מיעל ליפשיץ, שהיא מנחה של תוכניות בצפון, לומר את דבריה.
יעל ליפשיץ
שלום וברוכים הבאים לכולם. אני מאוד נרגשת לראות כאן ילדים שליוויתי, מורים ומורות, מנהלים ומנהלות. אני הנחיתי את התוכנית "מסע אל הדרשה" ברחבי הצפון והיו לנו בתי ספר מצפת ועד אור עקיבא. העבודה לאורך השנה הייתה מבחינתי מאוד מאוד משמעותית. אמרתי לשרה דמסקי, מנהלת התוכנית, שמספיק מבחינתי שילד יודע, ילד בסביבה שאינה דתית, לזהות את פרשת השבוע שלו, יודע להגיד באיזה חומש היא נמצאת, יודע להגיד שהפרשה שלי היא, כבר באנו בזה על שכרנו מכיוון שהמושגים האלה, מטבע הלשון הזה, הערך שעומד מאחורי זה, הוא לא מובן מאליו והוא לא מצוי במחוזותינו. אפשר יהיה לראות בסרט וגם במציאות – יותר מזה, במציאות – שרבים רבים התלמידים שיודעים לזהות את פרשות השבוע שלהם. אפשר לראות בכיתות ו' לדוגמה בבתי ספר בעמק יזרעאל – לדוגמה אני אומרת כי זה אחד הדגשים היום של המוזמנים – ובבית ספר בעין חרוד, ממנו שקד, הילדונת הזאת מגיעה, ומבית ספר בחבל תענך, ממנו מור מגיעה, אפשר לראות שילדים מכירים היטב את פרשות השבוע שלהם, ילדים יודעים ומכירים את ההקשר של הסיפור המקראי, ילדים מצליחים לארוג רעיונות של פרשת השבוע לתוך החיים שלהם. בכך באנו על שכרנו.

תודה לכם ותודה לשאול, לשרה ולריבי.
היו"ר זבולון אורלב
היום אנחנו מדברים בשפה היהודית.
יעל ליפשיץ
כן. שפה שהיא יהודית. נכון. זה מתחיל מזה שילדים מאמצים לעצמם קודם כל, אחרי שהם באמת לא יודעים, את תאריך הלידה העברי שלהם והוא הופך להיות מושג מוכר. אחר כך התורה שלנו כטקסט מכונן, כספר מכונן, הופך להיות חלק בלתי נפרד מהחיים שלהם בשנה הזאת ואני מקווה שבהמשך הוא ילווה אותם גם כן. בתי ספר רבים מלכדים את כל הפרשות שנכתבו בספרים ולספרי מחזור שעד עכשיו היו נוהגים לומר כמה מלים על כל ילד ולצרף תמונה, יש גם את הטקסטים של פרשות השבוע.
היו"ר זבולון אורלב
אחרי ששמענו את ההקדמה של יעל ליפשיץ, נשמע חמש דרשות.
קריאה
חלקים מדרשות.
נתאי שושנה
אני מבית ספר היובל באילת.
היו"ר זבולון אורלב
הגעת הבוקר מאילת?
נתאי שושנה
היום. אני בכיתה ו'.
היו"ר זבולון אורלב
מתרגש?
נתאי שושנה
מאוד מתרגש.
היו"ר זבולון אורלב
מה פרשת הבר-מצוה שלך?
נתאי שושנה
פרשת שמיני.
היו"ר זבולון אורלב
ויהי ביום השמיני. אתה זוכר באיזה ספר זה?
נתאי שושנה
כן. ויקרא.
היו"ר זבולון אורלב
הבאתי חמישה חומשי תורה. אתה יכול לדבר ואני אעקוב אחריך.
נתאי שושנה
שלום אורחים נכבדים. כבר-מצווה חלק מן המצוות המוטלות עלי אעלה לתורה ואקרא את פרשת שמיני בספר ויקרא. כשם שאני חוגג, כך גם הפרשה נפתחת בחגיגיות ומתארת את היום השמיני למילואים באוהל מועד. חגיגת המקדש הזמני. לכבוד יום זה הוקרבו קורבנות וגם קבעו את חוקי הכשרות, מה אוכלים ומה לא.

הנושא האחרון מסקרן במיוחד. נשאלת השאלה מה היה הטעם בחוקי הכשרות. ובכן, החוקים האלו באים להבדיל אותנו מהגויים אשר אוכלים הכל. במשך דורות רבים יהודים היו מוכנים למות על קידוש השם ובלבד שלא לאכול טרפה כמו חזיר. מלבד זאת, התורה מכירה בצורך של האדם לאכול בשר, אך רצתה לחנך אותנו שלא נהיה כמו חיות הטרף ושלא נהיה אכזריים כמו העופות הדורסים.

אני גאה להיות חוליה בשרשרת הדורות של העם היהודי ואכן מיום זה מוטלת עלי החובה להעביר את המורשת והתרבות היהודית הדוגלת במוסריות גבוהה ובמידת הרחמים כלפי האדם ואף כלפי בהמה. הלוואי שכולנו נשמור את המורשת המופלאה הזאת ונזכה לימים טובים כיחידים וכחברה.
היו"ר זבולון אורלב
יפה מאוד.

ויהי ביום השמיני, המספר שמונה, ביהדות, במקרא, אתה זוכר במקרה עוד שמונה אחד שקשור בך כבן?
נתאי שושנה
שמונה ימי מילה.
היו"ר זבולון אורלב
יש לך רעיון למה שמונה? למה לא שבע? מה היה בשבע? מה המספר שבע בתורה?
נתאי שושנה
שבת.
היו"ר זבולון אורלב
כלומר, מה היה בשישה ימים? הקדוש ברוך הוא ברא את העולם.
נתאי שושנה
ברא את העולם.
היו"ר זבולון אורלב
למה לא ביום השביעי? למה ביום השמיני? יש לך איזה רעיון?
נתאי שושנה
בגלל שביום השביעי בעצם צריך לשמור שבת. אלוקים נח ולכן מלים את הבנים ביום השמיני.
היו"ר זבולון אורלב
העניין של שבע, הוא מעגל של טבע. שמונה הוא כבר מעל הטבע. עשו לך ברית מילה, זאת ברית, ברית זה מעל הטבע. ביום השמיני, זה מעל הטבע. שמונה הוא מעל הטבע. מאוד מצא חן בעיניי שדיברת על העניין הזה של מידת הרחמים. באמת התורה שלנו בקריאת שמע המפורסמת, אנחנו אומרים בין היתר בפסוק "ונתתי עשב בשדך לבהמתך ואכלת ושבעת". "ונתתי עשב בשדך לבהמתך" ואז "ואכלת ושבעת". לפי התורה המוסרית שלנו קודם כל צריך לתת אוכל לבהמה ואחרי שהבהמה אוכלת, אתה תאכל. יש שורה ארוכה של מצוות בהן בא לידי ביטוי העניין הזה של צער בעלי חיים.
אופק אטיאס
אני בכיתה ו'.
היו"ר זבולון אורלב
איזו פרשה?
אופק אטיאס
וארע. בספר שמות.

שלום לכם אורחים יקרים, הפרשה שלי פותחת באזכור היראותו של אלוהים אל אבות האומה והיא מסתיימת ב"ראה אחרת". "וירא פרעה". בין שתי ראיות אלו נכנס אלוהים ועשר המכות מתחילות בזו אחר זו. כפי שנאמר "והקשיח את לב פרעה והרביתי את אותותיי בארץ מצרים".

נשאלת השאלה מדוע מקשיחים את לב פרעה. פרשנים מסבירים שהקשחת ליבו וענישתו נועדו לשרת שתי מטרות והן: האחת, להוכיח לכל הרשעים ולכל העמים שיש כוח אלוהי והוא מחליט בעולם וסופו של כל רשע לשלם מחיר כבד, והמטרה השנייה היא לחנך את עם ישראל שעדיף ללכת בדרך הישר אחרת יספוג מכות כמו שספג פרעה במצרים.

הדיון למעשה הביא אותו לתהות ולשאול במה זה נוגע אלי שהרי הפרשה שלי לפני כל מכה שמביא אלוהים על פרעה, בא משה ומבקש שישחרר את בני ישראל. כך גם אצלי בחיים. ביתי מבצרי הפרטי. כאשר אני מתנהג שלא כראוי, לפני כל קבלת עונש, ההורים מזהירים אותי ומבהירים לי את דרכי ההתנהגויות בבית. כמו כן יש כאן דרכים שונות של חינוך בדרך של הסברה, שכנוע, לימוד משותף, דוגמא אישית, הטלת סמכות, מתן פרסים ואף ענישה.

לדעתי בחירה בדרך של ענישה היא חשובה והכרחית ויש חשיבות לכך שהעונש יהיה מותאם למעשה ועדיף להימנע ממעשים רעים כדי להימנע מעונשים. עדיף לזכות בפרסים כתוצאה ממעשים טובים.

זאת אשתדל לעשות כי זה דבר שמוטל עלי. תודה.
היו"ר זבולון אורלב
יפה מאוד. אתה זוכר לאיזו תוצאה הביאו עשר המכות?
אופק אטיאס
שחררו את עם ישראל.
היו"ר זבולון אורלב
הוא שילח את בני ישראל.
היו"ר זבולון אורלב
איזה חג אנחנו חוגגים כדי לציין את יציאת מצרים?
אופק אטיאס
פסח.
היו"ר זבולון אורלב
כל הכבוד.

נכנס חבר כנסת נוסף, חבר הכנסת הרב חיים אמסלם.
שקד קרין
אני תלמידת כיתה ו' מבית הספר בקיבוץ עין חרוד. אני גאה במושב מולדת.
היו"ר זבולון אורלב
איזה פרשת שבוע?
שקד קרין
פרשת בראשית.

שלום לכם אורחים נכבדים. פרשת השבוע שלי היא פרשת בראשית מספר בראשית פרק א' ועד פרק ו' פסוק ח'. פרשת השבוע שלי מתארת נושאים שונים. בריאת העולם בשבעה ימים, אדם, חוה והנחש, קין והבל, רצח ראשון בתולדות ההיסטוריה.

בחרתי בנושא בריאת העולם. בפרשה מסופר על בריאת העולם על ידי אלוהים בשבעה ימים ויצירת דבר חדש. בחרתי להתמקד בערך של התחלות. העולם, כפי שמסופר בפרשה, נוצר מתוהו ובוהו, מכלום. ההתחלה הזאת מכלום לעולם היא בעצם התחלה של הכל. בלי ההתחלה הזאת אף אחד לא היה קיים. לא היו אנשים ולא הייתה יבשה, לא היה שלום אבל גם לא הייתה מלחמה. ההחלטה הזאת החשובה הזאת של אלוהים להתחיל משהו חדש שינתה את הכל.

בחיי היום יום שלנו אנחנו מתמודדים עם בחירות כאלה כל הזמן, האם להתחיל ריב או פשוט להתעלם, האם להתחיל ללכת או בינתיים להישאר. הבחירות האלה שאנחנו עושים, גם החלטות קטנות ושוליות, יכולות לגרום לשינוי כל העתיד. הרבה פעמים קשה להתחיל דברים. קשה להתחיל חוג או כל מסגרת חדשה, קשה להתחיל שינוי או מעבר וקשה להתחיל עוד הרבה דברים, אבל בסופו של דבר שינויים שגורמים ההתחלות האלה טובים לנו.

הנה דוגמה מהחיים. התחלתי חוג כדורסל ובמהירות השתפרו הקואורדינציה והכושר שלי. להתחיל את החוק היה קשה ולא האמנתי שאני אצליח, אבל אחרי מעט זמן גיליתי שזה מאוד עוזר לי ואפילו בדברים הקטנים. אני לא מתעייפת כשאני רצה, אני לא נופלת כשמישהו דוחף אותי בטעות, ועוד ועוד.

התחלות הן דבר קשה. את זה כבר הבנתי, אבל גם הבנתי שכל מה שקשה בהתחלה יכול להפוך למשהו טוב ונעים.

לסיכום. אני מקווה שלכל האנשים יהיה קל יותר להתחיל התחלות כי השינויים שהן גורמות יכולים להפוך את העולם שלנו ליותר טוב.

אני מודה לכל מי שעזר לי להתחיל התחלות בכל חיי וכמובן אני מודה לאלוהים על שברא את העולם כי בלעדיו לא היה כלום. אני בטוחה שגם לו היה קשה בהתחלה.
היו"ר זבולון אורלב
בכל זאת שקד, מה יותר קשה, להתחיל או להתמיד?
שקד קרין
שניהם.
היו"ר זבולון אורלב
נכון. יש פסוק מפורסם בתהילים שבאמת מציין את הצורך בשניהם. כתוב "מי יעלה בהר ה' ומי יקום במקום קודשו". כלומר, מי יעלה בהר ה', זה קשה מאוד לעלות להר, אבל אחרי שעולים להר, גם צריכים להתמקם שם וזה מי יקום במקום קודשו. שני הדברים קשים. יפה מאוד. דרשה יפה מאוד.
מור ינאי
אני לומדת בכיתה ו' בבית ספר יד לחמישה במושב חבר בחבל התענכים. אני גרה במושב רמון.
היו"ר זבולון אורלב
לאיפה אתם עוברים לחטיבת הביניים?
מור ינאי
עין חרוד.
היו"ר זבולון אורלב
מה פרשת השבוע שלך?
מור ינאי
בשלח.
היו"ר זבולון אורלב
בחרתם יופי של תאריכים. מה התאריך העברי של יום ההולדת שלך?
מור ינאי
י"א בשבט.

הפרשה שלי היא פרשת בשלח בספר שמות שמתארת את יציאת מצרים. שני תאריכים חשובים חלו בפרשה זאת – יום הולדת של עם ישראל ויום ההולדת שלי. יציאת מצרים הוא אירוע באמצעותו נולד עם, עם ישראל, משום שאחרי שחצו את ים סוף הם צריכים להחליט מה יהיה טוב להם עכשיו ומה יהיה טוב להם בעתיד. ים סוף הוא מעין חומה שמבדילה בין העבדות לבין החירות וכשהם שוברים את החומה הזאת הם חופשיים, בני חורין.

התאריך השני החשוב הוא יום הולדתי. ביום בו נולדתי. זה היה יום שבו נפתחו ארובות השמים, ירד גשם, הייתי תינוקת עם שיער שחור, שחומה, אף קטן ומתוק, וכולם התפעלו ממני.

הנושא הנוסף הוא בחירתו של עם ישראל ושלי. כשעם ישראל מתבקש לצבוע את משקוף דלתו בדם לפני יציאתו ממצרים כדי שידעו שהוא יהודי, זו הייתה בחירה להראות אם אני יהודי או לא, אם אני מוכן לצאת מעבדות לחירות. גם אני ניצבת בפני בחירות שילכו ויתרחבו עם השנים ועם משמעויות יותר גדולות, לאיזה מגמה אני אלך בבית הספר למשל ולאיזה תפקיד בצבא אני אלך.

כשעם ישראל יצא ממצרים הוא עובר דרך ארוכה עד ים סוף, דרך שבה הם חווים תהליך של הפיכה מעבד לבן חורין. היו להם קשיים בדרך. הם התלוננו הרבה, צבעו את עברם בוורוד והללו את שהותם ועבדותם בארץ מצרים. גם אני אעבור דרך ארוכה שנקראת התבגרות, דרך שבה אני אסתכל על הדברים אחרת ודרך שבה המחשבות שלי יהיו שונות, דרך חדשה בחיים.

לסיום. אני מודה לכל מי שליווה אותי בחיים ברגעים הקשים והקלים. אני מודה מאוד. אני מאחלת לעצמי שאצליח בלימודים ובחברה ושלא אהיה בשום ריב וקטטה עם המשפחה שלי ושיהיו לנו רק זמנים טובים ושלא ניתקל בקשיים ובצער. לכל העם, שלא יהיו עוד מלחמות ושלא נדע עוד צער.
היו"ר זבולון אורלב
יפה מאוד. גם בדורנו זכינו שכמו בדור ההוא שיצאו משעבוד לגאולה, ממצרים מארץ ישראל, גם בדורנו אחרי אלפיים שנות גלות זכינו ולפני 61 שנים קמה מדינת ישראל. על זה אמרנו – נדמה לי שאופק אמר את זה ואמר נכון – שאת יציאת מצרים אנחנו חוגגים בחג הפסח ואת הולדת מדינת ישראל אנחנו חוגגים ביום העצמאות. בלוח השנה שלנו יש לנו תאריך שהוא מלפני 3,580 שנה, משהו כזה, גאולה, של היותנו בדרך לעצמאות, ויש לנו חג מעודכן יותר, יום העצמאות.
חיים אמסלם
אדוני היושב-ראש, אורחים נכבדים, קודם כל אני מאוד שמח לשמוע את מה ששמעתי. היושב-ראש ציטט קודם פסוק מתהילים, ואני חייב ללכת בעקבותיו ולצטט פסוק. כתוב שדוד המלך אומר "אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש". הוא מבקש רק דבר אחד ולא שניים. מה אתה מבקש? הוא אומר "שבתי בבית ה' כל ימי חיי". מי יכול? אתה מלך. אתה יכול לשבת כל הזמן שם? יש לך מלכות. אבל אומר דוד המלך: "לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו".

התוכנית ששמעתי עליה מעט והרבה התרשמתי ממנה, אני חושב שהיא מאפיינת את "ולבקר בהיכלו". לבקר בהיכלו של הקדוש ברוך הוא. הבר-מצווה והבת-מצווה הוא אחד הימים הכי חשובים לאדם בימי חייו. תוכנית כזאת שהיא מגבירה את המודעות שלנו לשורשים שלנו היא תוכנית מבורכת. אני חושב שירבו תוכניות כאלה בישראל ואני מחזק את אלה שעומדים מאחורי התוכנית, אלה שנותנים לה את הגב ואני חושב שצריך להרבות בתוכניות כאלה.

לכם במיוחד, נערי ונערות הבר-מצווה שהגיעו באמת לתובנה והשמיעו לנו באמת דברים שאולי הם נראים על פניהם פשוטים אבל יש בהם הרבה עומק, ולכל הנוכחים, אני מאחל הרבה הצלחה בהמשך הדרך ומי ייתן וכמו אומר הפסוק, "מי ייתן והיה לבבם זה להם כל הימים".

אני מתנצל, הייתי מאוד שמח לשבת אתכם עוד, אבל כידוע חברי הכנסת רצים מוועדה אחת לשנייה. תודה לכם.
נועה טרנר
אני לומדת בבית ספר קשת בירושלים.

פרשת השבוע שלי נפתחת בנושא המנורה שבבית המקדש. המנורה מסמלת אור שמאיר את המקדש, שלא יהיה ריק, שלא יהיה חשוך, שלא יהיה מפחיד ולא קר ושנוכל לראות את הכל. זה מתקשר לכל בן אדם. לכל אדם יש את האור שלו והוא אך ורק שלו, כי הוא מפיץ את האור הזה מתי שהוא רוצה. יש שני צדדים לבן אדם, צד טוב וצד רע. והנה הסיפור האחרון בפרשה, הוא הסיפור של מרים ואהרן שדיברו לשון הרע על משה. זאת אותה מרים שבזכותה משה נותר בחיים, האמיצה שלא פחדה להשליך את אחיה בתיבה ליאור ולגשת ולדבר עם הנסיכה בת פרעה. זאת אותה מרים שמנהיגה את הנשים במחולות ובריקודים ובשירה ביציאת מצרים ושבזכותה מספרים במדרש ליוותה את בני ישראל במדבר. והנה, אפילו במרים הטובה, יש צד רע וחשוך.

אור המנורה שבבית המקדש מייצג את הצד הטוב שבנו והחושך את הצד הרע. ה' ביקש מאהרן להדליק את המנורה כי היה חושך וכשמאירים יש את השמחה. כאשר חשוך לנו, אי אפשר לגרש את כל החושך אבל מספיק להדליק אור נר קטן, וזה הרעיון של להדליק את המנורה.
היו"ר זבולון אורלב
יפה מאוד. אני אגלה לכם, למרות שאני פעם ראשונה רואה אותך, שיום ההולדת שלך היה השבוע או בשבוע שעבר. אני יודע את זה לפי פרשת השבוע. בשבת קראנו בבתי הכנסת את הפרשה. שיהיה לך מזל טוב ליום ההולדת.
אילנה זנגזין
אני מבית ספר גלבוע בנצרת עילית.

שלום קהל נכבד. קוראים לי אילנה זנגזין, נולדתי ב-כ"ט בסיון ואמי בחרה לי את השם אילנה כי אהבה אותו מאוד. היום, כשהגעתי לגיל המצווה, אני מתרגשת מאוד. ביום זה אני עוברת מעולם הילדים לעולם המבוגרים.

פרשת השבוע שלי היא חוקת מספר במדבר. בפרשה שלי מסופר על משה. משה היכה בסלע ויצאו ממנו מים. בפרשה זו כתוב "וירם שמה את ידו ויך את הסלע במטהו פעמיים ויצאו מים רבים". הפסוק הזה עוסק בפתרון בעיית המים הייתה לבני ישראל במדבר. ישראל מתמודדת עם משבר מים קשה אבל לצערי לא ניתן בימינו להוציא מים מהסלע. בעיית המים במדינתנו עדיין לא הגיע לידי פתרון.

היום כילדה בוגרת אני רוצה להעביר את המסר של חסכון במים. כל אחד מאתנו צריך לתרום למען החסכון במים כי חבל על כל טיפה. נתרום כולנו כמיטב יכולתנו על מנת לא לבזבז מים.

תודה מיוחדת לאמי שדואגת לכל מחסורי ותודה למורה שלי אילנה שחינכה אותי שלוש שנים, לימדה אותי והבינה אותי.

ביום זה ברצוני להזכיר את סבי ולרי שלא זכה לראותי ביום זה.

כמו כן אני רוצה לברך את החיילים שפועלים למען ביטחון המדינה, שאלוהים יברך אותם וישמור אותם בכל מקום שבו הם נמצאים.

תודה לכולם.
היו"ר זבולון אורלב
יפה מאוד. יום ההולדת שלך בעוד כשלושה שבועות. פרשת הבר-מצווה או פרשתה בת-מצווה זה חלק מתעודת הזהות היהודית של כל אחד. כשאתה אומר מה פרשת השבוע שלך, אתה יודע בערך מתי אותו אדם נולד. זה חלק מתעודת זהות מאוד מאוד יהודית. כל אחד שמחובר לפרשת השבוע שלו, זה דבר באמת ראוי. אם היה לנו את משה רבנו עכשיו שיכול היה לפתור לנו את בעיית המים, זה גם היה יכול לעזור. לצערנו היום יש משבר מים ידוע.
דינה גרינברג
אני מבית ספר גלבוע בנצרת עילית.
קריאה
זה בית ספר מצטיין. המנהלת נמצאת כאן.
דינה גרינברג
שלום. שמי דינה. נולדתי בתאריך כ"ב בתשרי וקראו לי דינה על שמה של אישה שתמיד עזרה לאמי כאשר היה לה קשה. אמי רצתה לזכור אותה לתמיד ולכן היא נתנה לי את שמה של האישה הזאת. בתאריך שבו נולדתי נבנו עשר יישובי חומה ומגדל: גלמון, קדמה, כפר דרום, שובל, ברי, תקומא, משמר הנגב, נבטים, חצרים, עירים ואורים.

פרשת השבוע שלי היא פרשת בראשית מספר בראשית. בפרשה שלי מסופר על אלוהים שברא את העולם, את אדם וחווה ועל שני אחים, קין והבל. בפרשה בראשית כתוב: "ויברא אלוהים את האדם בצלמו, בצלם אלוהים ברא אותו, זכר ונקבה ברא אותם". פסוק זה עוסק ברעיון המרכזי שאלוהים ברא אותנו כמוהו ולא כמו חיות בר. הוא ברא אותנו עם יכולת לכבד זה את זה, עם רגשות, עם הבנה וחשיבה. זה בניגוד לחיות הבר ואנחנו צריכים להתנהג בצלם אלוהים, לכבד זה את זה, לנהוג בסבלנות ולהפעיל שיקול דעת.

אני כילדה בוגרת מבינה רעיון זה כבר מגיל קטן. הוריי לימדו אותי זאת ואני מודה להם. כבוגרת אשתדל תמיד לזכור שנבראתי בצלם אלוהים. אני מקווה שגם החברה שבה אני חיה תנהג על פי רעיון זה.

תודה להוריי שדואגים לי כל כך ותומכים בי. תודה למוריי שמלמדים אותי ומחנכים אותי. תודה רבה לכל החברות שלי שאוהבות אותי ואני אותן.

אני רוצה להזכיר שני אנשים יקרים שלא זכו לראותי ביום זה, את סבי מצד אימא ואת סבי מצד אבא.
היו"ר זבולון אורלב
יפה מאוד.
קריאה
רוב הילדים מנצרת הם עולים חדשים.
היו"ר זבולון אורלב
הייתה לנו כבר קודם פרשת בראשית. תראו איך מאותה פרשה כל אחד מוצא את תעודת הזהות האישית שלו שם, את צלם האלוהים שלו. מאוד מעניין. הרעיון מאוד יפה.
אילנה קיפר
אני מבית ספר בכור לוי ברחובות.
יו"ר זבולון אורלב
איפה תלמדי בשנה הבאה?
אילנה קיפר
בדה-שליט.
היו"ר זבולון אורלב
מה תאריך יום ההולדת שלך?
אילנה קיפר
30 במאי, כ"ג באייר.
היו"ר זבולון אורלב
מהי פרשת הבת-מצווה שלך?
אילנה קיפר
במדבר.

אורחים נכבדים שלום רב, פרשת השבוע שלי היא פרשת במדבר. חומש במדבר, לשון מספר אחת.

שמי הוא אילנה קיפר, נולדתי ב-כ"ג באייר תשנ"ז, ב-30 במאי 1997, והשנה אני חוגגת את בת המצווה שלי עם משפחתי. תחביביי הם קריאה, נגינה בפסנתר ובילוי עם בני משפחתי ועם חבריי בשעות הפנאי.

הנושאים המרכזיים בפרשה שלי הם מפקד בני ישראל, תפקידו של שבט לוי בעבודת המשכן ובניינו, סדר חניית בני ישראל במדבר ופדיון בן בכור. פרשה זו עוסקת במפקד הראשון של בני ישראל שנערך על פי מצוות ה' בשנה השנייה ליציאתם ממצרים. במפקד זה נמנו כל הגברים בני עשרים שנה ומעלה, כלומר, כל היוצאים לצבא חוץ מבני שבט לוי. מבצעי המפקד היו משה ואהרן ונשיאי השבטים. סדר השבטים ברשימה שבראש הפרשה הוא בדרך כלל בני לאה, בני רחל, בני בלהה ובני זלפה, לפי סדר היוולדם. במפקד העם בא גד בין שמעון ליהודה ואשר לפני נפתלי.

בחרתי להתמקד בערך של חשיבות הסדר בחיים והחשיבות של הגדרת חלוקת תפקידים שונים משום שלפי דעתי על מנת שתוכל להיות הרמוניה ושלווה בגוף, בנפש של כל אחד ואחת מאתנו, חשוב לדעת כיצד לארגן ולסדר את הזמן בצורה נכונה ובתבונה כדי שנוכל בדרך זו לשמור על עצמנו ועל האנשים הסובבים אותנו במקומות שונים, בבית הספר, בבית ואף במסיבה משפחתית, כיתתית וכדומה.

עם זאת, חשוב גם לדעת לפנות זמנים לא רק לעבודה, אלא גם לרוגע, כמו תחביבים ובילויים עם עצמנו ועם הזולת. כמובן אלינו גם לדעת שכאשר נוכל למצוא את האיזון הפנימי הטמון בתוך תוכנו, כל הבעיות שהיו לנו יוכלו להיפתר ולהישכח, וכך נוכל להמשיך את חיינו עם הבנה, העצמה אישית וכוח רצון הרבה יותר גדולים משהיו אז.

אני מודה להוריי שהביאו אותי לעולם ודאגו לחנך אותי ליושר, נימוסים והתייחסות מכבדת ותמכו בי ואשר בזכותם אני מאושרת מתמיד, וגם לאחי היקר והאהוב אלכס אשר תמיד דואג לעזור בכל דבר וצורך וידע ויודע מתי אני עצובה או מצוברחת וכיצד לעודד אותי. גם לבני דודיי אשר תרמו להעצמה אישית ולהתחזקות העצמית שלי.

אני מקווה שכל המשפחה שלי תמשיך להיות מאושרת ובריאה ואני מאחלת לבני משפחתי להצליח בכל דרך בה יבחרו ואני מאוד רוצה להגשים את חלומי ולהיות רופאה, לעזור לאנשים ואולי אף להציל חיים.
היו"ר זבולון אורלב
יפה מאוד.

אנחנו לומדים גם כן פרשת במדבר ושם נזכרים שמות הנשיאים. במקרא יש עוד מספר פעמים שמזכירים את הנשיאים, אבל זה מעניין כי אלה לא אותם נשיאים. זה מלמד שגם בתקופת המדבר לא הייתה משרה קבועה של מנהיג. יש רוטציות ומתחלפים מפעם לפעם, לפחות שלוש פעמים. ספר במדבר, לכל שבט לפחות שלושה נשיאים או שהיה להם נשיאים בתפקידים שונים. למשל, כאשר שלחו את המרגלים כדי לראות את ארץ ישראל אם היא קלה לכיבוש או לא, שלחו אנשים מסוימים. הנשיאים כאן הם לעניין אחר. אחרי כן יש את הנשיאים שעסקו בחלוקת הארץ. כאשר נכנסו לארץ, היו צריכים לחלק את הארץ לשבטים ולכל שבט הייתה את הנחלה שלו, אז גם שם יש נשיאים אחרים. או שהייתה רוטציה, או שהיה שר המודיעין שהלך לראות, שר הכלכלה, שר החינוך וכולי.
דינה שק
אני מנהלת בית ספר גלבוע נצרת עילית.
היו"ר זבולון אורלב
בית הספר המצטיין של השנה.
דינה שק
אולי כדאי להתחיל מהסוף. אמרתי לפני שבאנו לכאן שבגילי המופלג לא הוזמנתי אף פעם לאיזושהי ועדה בכנסת ובזכות הצעירות האלה הגענו. אולי בגלל זה היה כדאי לבחור בתוכנית.

התוכנית הוצגה בפנינו לפני ארבע שנים עוד כשהיא הייתה בטיוטה ומההצגה הראשונה שהוצגה והרעיון שניתן לעסוק בדרשות גם מהפן התורני בשילוב עם חיי היום יום ושילוב עם החיים החילוניים שתלמידיי באים משם, חשבתי שזה מאוד נכון לעשות את החיבור. ערכים שיעלו הם בעצם ערכים שמלווים את בית הספר בעשייה היום יומית שלו.

כל שנה אנחנו בוחרים בערך שמלווה כציר את העשייה הבית ספרית. הערך השנה היה ערך הנתינה, מצוות הנתינה. מאוד התחבר לתוך הדרשות גם בחיי הילדים וגם בתוך התכנים שהם העלו, ולעשיות שלהם ושלנו בתוך בית הספר. אני חושבת שהחיבורים האלה – ולקרוא כאן כל דרשה ודרשה על ילדה שמשלבת בין יומנה של אנה פרנק לבין האירוע שמתרחש בפרשה שלה ולמידת הלקח שלה וכן הלאה – זאת חוויה נכונה, טובה ושצריך להמשיך אותה.
היו"ר זבולון אורלב
אני חושב שבאמת כחוט השני עובר בין הדרשות שבני המצווה ובנות המצווה הבינו שהתורה היא תורת חיים במובן הזה שיש בה הרבה מוסר והרבה לקח ואקטואליה לכל דור ולכל תקופה. זה לא ספר היסטוריה. כאשר תלמיד אמריקאי לומד למשל על ההיסטוריה האמריקאית, הוא לומד על האינדיאנים אבל הוא לא לומד מהם לקחים, מוסר וערכים. זה מוצג מוזיאוני ארכיאולוגי שלא נוגע לחיים היום יומיים שלו, אבל כאן ראינו מבריאת העולם דרך יציאת מצרים ועוד פרשיות השבוע שנעשו כאן – ההליכה במדבר וכדומה – שהמוסר, הערכים, המסר הוא דבר שעובר לאורך כל שרשרת הדורות שהוזכרה כאן, וזה דבר נכון מאוד. זה החיבור של העם היהודי למקורות שלו ולשורשים שלו. לתלמיד יהודי-ישראלי ברור לגמרי שהוא פותח תורה והוא יכול לקרוא בה בשפה העברית. לפני שמונים שנים לילד בגלות, בין במרוקו ובין בפולין, זה לא היה כל כך ברור. כלומר, חידוש החיים היהודיים כאן בישראל גם הביא אותנו להתחבר בחזרה לשפה היהודית, לשפה העברית, ואני חושב שכמעט כל תלמיד היום יכול לפתוח תורה ולקרוא. הקדוש ברוך הוא שלח לו מכתב, מכתב קצת עבה שיש בו הרבה עמודים, אבל הוא יכול לקרוא בו ולהתחבר אליו.

אני חשוב שמכון עתים עשה כאן עבודה חשובה מאוד שהיא מאוד מאוד מבורכת. אם לכתחילה חשבתי שנכון לעשות את הפגישה הזאת, אחרי ששמעתי את הדרשות, השתכנעתי ואני מוכן לעשות את זה כמסורת.
דינה שק
למכון עתים שעשה ועושה את כל העבודה מאחורי הקלעים, אני רוצה להודות מאוד מאוד, אבל אני רוצה גם להודות מאוד ועוד מאוד מאוד לכל המחנכות שיושבים בכיתות עם הילדים אחד לאחד ומלוות אותם ועושות עבודת קודש אמיתית.
היו"ר זבולון אורלב
מאיפה השעות?
דינה שק
כחלק מתוך סל השעות הרגיל, בתוך שעות שפה, תנ"ך וכולי. אין שעות אקסטרה.
היו"ר זבולון אורלב
וכל הכיתה משתתפת?
דינה שק
כל ילדי הכיתה. אני בטוחה שזה נעשה כך בכל בית ספר ובית ספר.
היו"ר זבולון אורלב
מתי בפועל אתם קוראים את הדרשה? במסיבה המשפחתית?
אילנה זנגזין
בבת המצווה. גם במסיבת הסיום.
דינה שק
קוראים קטע.
אסתי כהן
אני סגנית מנהלת בית ספר היובל באילת ורכזת התוכנית בבית הספר.

אני רוצה להביא קצת מהניסיון שלי. זה בית הספר השני בו אני מובילה את התוכנית. לפני שלוש או ארבע שנים, כאשר הייתה הפעם הראשונה, עבדתי בבית ספר אחר בשם עציון גבר ושם העליתי לכאן תלמידים שזכו בדרשת הזהב. מה שמעניין הוא שאני יכולה להשוות היום בין שני בתי ספר בהם עבדתי עם אוכלוסיות שונות ולהביא את הניסיון והרווחים משני בתי הספר האלה.

בית הספר הקודם בו עבדתי היה מורכב מקבוצות אוכלוסייה שונות. הנציגה שהבאתי הייתה דווקא מוסלמית. כשהבאתי אותה לכאן – בכלל, כאשר הבאתי את התוכנית – שאלו אותי למה מוסלמי או נוצרי צריכים לכתוב דרשות. אמרתי שספר התנ"ך מקודש לשלוש הדתות. הדיון בערכים חותך את שלוש הדתות, וכאשר ילד עומד מול קהל ונושא דרשה, זה חלק מתהליך ההתבגרות שלו וטקסי התבגרות קיימים בכל העולם, קל וחומר ביהדות. זה היה בבית הספר הקודם.

בבית הספר הנוכחי אליו עברתי – הבאתי שני נציגים – המטרה הייתה שכל הילדים יעשו. אין הבדל. אין אחד שיכול או לא יכול אלא כל אחד יכול וההתמודדות עם הטקסט היא באמת אישית. הלמידה מכל הנושאים האלה היא תהליך התבגרות אצל הילד כי לכתוב את הדרשה זה תהליך כאשר אנחנו מתחילים אתו בתחילת השנה. הם חוקרים את השם שלהם, הם חוקרים את תאריך הלידה שלהם, פרשת השבוע שלהם, נושא שמעניין, שאלת חקר, חיפוש תשובות באינטרנט. שאלו אותי איך אני מצליחה להביא את כולם או כמעט את כולם. את דיברת על שעות. זה לא רק השעות של המערכת. כדי להביא כל ילד לכתיבת דרשה אישית, זה תהליך דיאלוגי ארוך ומה שאצלנו עושים, אנחנו עושים את זה גם באמצעות האינטרנט. פתחנו כתובת דואר וכל ילד יכול היה לכתוב את הטיוטות שלו אל המורה ובכל עת לקבל תשובה ולהמשיך את העבודה מהבית. אותו דבר גם עם המורים האחרים שהתגייסו למשימה.

באמת תודה למכון עתים שנתן לנו את ההזדמנות לפתוח עוד פתח ללמידה ולהתחברות למורשת היהודית. תודה לכם שנתתם לנו את ההזדמנות להגיע לכאן.
היו"ר זבולון אורלב
מישהו מהילדים יודע למה קוראים לעמותה הזאת עתים? כתוב במשנה: "קבע עתים לתורה". מזה הם לקחו את השם. עתים זה זמן. עת לכל דבר. אדם צריך לקבוע זמן בו הוא לומד את המקורות שלו. אתם בהחלט מילאתם את המצווה.

אנחנו צריכים להתחיל לסיים את הישיבה. אני מבין שאנחנו מגיעים עכשיו לחלק הכי חשוב בו אנחנו מעניקים לכם תעודות הצטיינות. אנחנו נקרא את השם, ומי שרוצה לבוא עם ההורים, המנהלת והמורה, זה בסדר גמור. נלחץ ידיים, נעניק את התעודה ונקרא לבא אחריו.

התעודות מוענקות למור ינאי, לאופק אטיאס, לניתאי שושנה, לאילנה קיפר, לנועה טרנר, לשקד קרין, לכיתה ו' בבית ספר גלבוע בנצרת עילית.

תמה הישיבה ותם הטקס. שיהיה בהצלחה וכל טובלכם.

הישיבה ננעלה בשעה 12:00

קוד המקור של הנתונים