PAGE
22
הוועדה לזכויות הילד

30.6.09

הכנסת השמונה עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 8

מישיבת הוועדה לזכויות הילד

יום שלישי, ח' בתמוז התשס"ט (30 ביוני 2009), שעה 09:30

כנס יושבי ראש הוועדות לקידום מעמד הילד בעיריות

חברי הוועדה: דני דנון – היו"ר

אורי אורבך
אורלי לוי-אבקסיס

חנה סלוצקי

- פקידת סעד ארצית לחוק הנוער, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

נצ"מ אלון גרוסמן
- ראש מדור חקירות נוער, המשרד לביטחון פנים

מזל לוי


- מדריכת נוער, משרד החינוך

רינה כהן

- מנהלת המחלקה להורים ומשפחה, משרד החינוך

טובה בן ארי

- ממונה על זכויות בחינוך בנושא מעמד הילד, משרד החינוך

יובל דוידוביץ

- יו"ר הוועדה לזכויות הילד, משרד החינוך

אליהו אנקונינה

- מ"מ סגן ראש העיר, עיריית אור עקיבא

אלי אלפסי

- חבר עירייה, עיריית אור עקיבא

שרה פרא

- מנהלת אגף החינוך, עיריית אריאל

דר' מירב אבגי

- מרכזת תחום ילדים בסיכון, עיריית אשדוד

דוד טלקר

- יו"ר הוועדה, עיריית אשדוד

אתי שטרית

- רכזת הוועדה בבאר שבע, עיריית באר שבע

מרדכי דריימון

- יו"ר הוועדה, עיריית בני ברק

רומן פרס

- סגן ראש העיר, עיריית ביתר עילית

יוסי ברודני

- ראש העיר, עיריית גבעת שמואל

עזרא סיטון

- יו"ר הוועדה לקידום מעמד הילד, עיריית חולון

אושר שקלים

- עיריית חולון

זהבה אלימלך

- יו"ר הוועדה, עיריית יבנה

רחל עזריה

- יו"ר הוועדה לקידום מעמד הילד, עיריית ירושלים

אושרת גני גנון

- מנהלת מח' צעירים וקהילה, עיריית כפר סבא

גלית הופמן-אבידור
- יו"ר ועדת זכויות הילד, עיריית כרמיאל

שולה מנחם

- מנהלת מחלקת הרווחה, עיריית כרמיאל

רונית מלכה

- יו"ר הוועדה לקידום מעמד הילד, עיריית מודיעין

חיים ביבס

- ראש העיר מודיעין-מכבים-רעות, עיריית מודיעין

יצחק בשני

- יו"ר הוועדה, עירית אשקלון

עליזה בראון

- מנהלת המחלקה לשירותים חברתיים, עיריית ערד

יוסי נישרי

- ראש עיריית קרית אונו, עיריית קרית אונו

רון מלכה

- ס. ראש העיר ויו"ר הוועדה, עיריית קרית אונו

גל הדרי


- יו"ר הוועדה העירונית לקידום מעמד הילד, עיריית קרית ביאליק

עו"ד ליאל אבן-זוהר
- חברת מועצת העיר, עיריית ראשון לציון

סלמן אלקריני

- יו"ר הוועדה, עיריית רהט

עלי אלהוזייל

- מנהל מחלקת החינוך, עיריית רהט

שרה אבו סיאם

- רכזת קהילת בטר"ם, מנהלת בריאות ובטיחות ילדים ובני נוער, רהט

יניב מרקוביץ

- יו"ר הוועדה, עיריית רחובות

יקי ניסנבאום

- עיריית רחובות

מוטי יצחקי

- מ"מ רה"ע, עיריית רמלה

יעל דיין


- יו"ר הוועדה, עיריית תל אביב-יפו

יפעת קריב

- מרכז השלטון המקומי

הילה בצלאלי

- יו"ר מועצת ירושלים, מועצת התלמידים הארצית

אביגיל ריבקין

- מועצת התלמידים הארצית

ד"ר יצחק קדמן

- מנכ"ל המועצה הלאומית לשלום הילד
אירן קוכמן פרנקל
- הסתדרות העובדים הלאומית בישראל

אילנה דורני

- הסתדרות העובדים הלאומית בישראל

שלומית רונן-לבנה
- מנהלת פרויקטים, מועצת תנועות הנוער

אתי בנימין

- יו"ר הנהגת הורים ארצית, ועד הורים ארצי

לירי אנדי פינדלינג
- סמנכ"ל מחקר ומדיניות, בטר"ם

טוקה ילין-מור

- יושבת ראש, האגודה הישראלית למען הילד בגיל הרך

איריס ברנט

- פסיכולוגית התפתחותית, הסתדרות הפסיכולוגים

רחל סעדה

סמדר לביא – חבר המתרגמים בע"מ

כנס יושבי ראש הוועדות לקידום מעמד הילד בעיריות

שלום לכולם. הכנס הזה הוא כנס חצי שנתי. אנחנו נערוך כנס נוסף בעוד חצי שנה, במגמה שנעקוב גם אחרי ההתקדמות שלנו וגם אחרי ההתקדמות שלכם ברמה המקומית. המטרה של הישיבה היום היא לדון בקשר שבין השלטון המקומי לשלטון המרכזי, משרדי הממשלה ולכנסת, כשבמלים פשוטות קודם כל אנחנו רוצים, כוועדה, לקבל מכם תשומות של דברים שאתם רוצים שנעלה למודעות, נעלה לחקיקה ברמה הארצית, דברים שמעסיקים אתכם אצלכם ביישוב, ומצד שני אנחנו כוועדה, ויש פה מוזמנים קבועים שנמצאים בוועדה, נעביר אליכם מסרים, דברים שמעסיקים אותנו ודברים שאנחנו רוצים שאתם תעקבו אחריהם.

אני רוצה שכולכם תדברו ותספרו בקצרה גם מה נעשה או לא נעשה אצלכם ביישוב. נתחיל בסבב היכרות קצר של האנשים שנמצאים.

(סבב היכרות).

ראשית אני רוצה לומר לחברים שנושא זכויות הילד הוא נושא שאנחנו מייחסים לו חשיבות רבה, גם בכנסת וגם בממשלה. אנחנו מקיימים דיונים לפחות פעם בשבוע בנושאים שמעסיקים אתכם, לדוגמה נושא של האינטרנט, סינון אתרים, נושא מהותי שאנחנו מטפלים בו בוועדה, מה עושים בכל נושא האינטרנט. היום תכניות טלוויזיה משודרות באינטרנט, אין מדרג של אתרים וילדי ישראל בעצם צופים באתרים בעייתיים בעלי תכנים מזיקים, ללא הגבלה, אז אנחנו מקדמים חוק לסינון אתרים, והוועדה עובדת עליו בימים אלה, על מנת למנוע את התופעה שכולכם מכירים אותה. היה בית ספר באשקלון, לפני חודש ימים, בשיעור מחשבים של בית הספר הילדים פתאום נכנסו, ללא כוונה, לאתר עם תכנים פורנוגרפיים. זה קרה בבית ספר במדינת ישראל, בשיעור מחשבים, והדברים האלה קורים גם בבתים שלנו, לכן אנחנו מקדמים את החקיקה בנושא של סינון אתרים, שתהיינה תוכנות סינון קבועות על המחשבים, שהספקיות יצטרכו להציג את זה.

נושא נוסף שדנו בו ואנחנו מקדמים זה כל נושא הטלוויזיה, וזה נושא שהוא חשוב. אנחנו לא באים לעצור את חופש הביטוי, אבל אנחנו מרגישים שיש פרצות, בכל נושא הפרומואים. היום בטלוויזיה יש שעות מסוימות, ויש סימון של השעות, אבל בשעה חמש, שש ושבע יש פרומואים המקדמים תכניות בשעות היותר מאוחרות, מה יהיה בכלבוטק ומה יהיה בעובדה, והפרומואים הללו מנצלים פרצה בחוק, אז אנחנו גם פועלים עם הרשות השנייה ומועצת הלוויין על הטלת קנסות וחשוב לנו בכל הנושאים הללו לקבל מכם את ה... אתם בעצם הזרועות שלנו.

אנחנו מקבלים פניות ואתם, בוועדות השונות ובמועצות העיר לפעמים מקבלים פנייה ואומרים 'מה נעשה?' כי הוועדות בעיריות הן ועדות סטטוטוריות, על פי חוק, לא במועצות האזוריות, אבל מבחינת סמכויות ושיניים, כמו הרבה דברים שקורים בכנסת, אין סמכויות ושיניים, אבל הכח לעלות למודעות הוא חשוב מאוד וגם בנושא חקיקה.

אני אתן לכם דוגמה. יש פה נציגים ממודיעין, וגם ראש העיר אמר לי שיגיע, היו מקרים שילדים גילו נשק של ההורים, שנמצא בבית, וירו בחבר שלהם. האסון הזה קרה לפני מספר חודשים וזה היה בטעות---

יותר מזה, שהורים לוקחים ילדים קטנים למטווחים. זה באמת מה אנחנו משדרים.

לזה אני מגיע. הגשנו הצעת חוק, היא תעלה לוועדת שרים ביום ראשון הקרוב, שאוסרת על ילדים ללכת למטווח. היום אתם יכולים לקחת ילד בכל גיל למטווח, ועושים ימי הולדת ובר מצווה ומסיבות סיום במטווחים, שזה מזעזע. זה המצב היום. לפי החוק היום אתה יכול ללכת למטווח בלי הגבלת גיל. זה פופולרי ואותו ילד שעשה את המעשה, שהוא יצטער עליו כל חייו, היה במטווח עם אביו והתלהב מנשק ויריות. אז החוק יעבור ויאסור על ילדים להיכנס למטווח.

זו דוגמה למשהו, לצערנו בדיעבד, שאנחנו מטפלים בו, אבל אפשר להביא לחקיקה דברים שתעבירו אלינו. יש פה בוועדה חברים שהם גם פעילים, חבר הכנסת לוי וחברי הכנסת דיכטר ואורבך, ואנחנו מקדמים חוקים על מנת לשפר את המצב.

זה חוק שיחסית כולם מסכימים עליו, אבל יש נושאים יותר טעונים.

בנושא הזה ועדת הפנים של הכנסת עם שר הפנים לא יכולים לתת הוראות, כי זה בסמכותם לאסור כניסת ילדים לאזורי מטווח?

זה חייב לעבור או תקנות או חקיקה.

שר הפנים בתקנה.

אני מעדיף שזה יהיה בחקיקה ראשית.

עד שיהיה.

החוק הזה הולך לרוץ מהר. אני לא יודע אם בקרית אונו יש מטווח, אבל כשלמדתי את הנושא, הבנתי שזה מאוד פופולרי שילדים הולכים עם הורה או איש מבוגר ויורים בנשק חם.

נושא נוסף שהוא נושא טעון ואנחנו לא נפתח פה את הדיון, אבל רק שתבינו במה אנחנו עוסקים; נושא הפיקוח על מעונות היום. יש פה אנשים שאני יודע שהם נגד, יש אנשים שהם בעד, אבל זה נושא שהוועדה נדרשת אליו ויש חקיקה שאנחנו מקדמים וזה נושא שאנחנו נשמח לקבל מכם... דרך אגב, אני מקבל כל יום פניות בעד פיקוח וחלק שהן נגד הפיקוח על מעונות יום ויש צדדים לכאן ולכאן. נגד הפיקוח יש טענות מהמגזר החרדי וממגזרים אחרים שאומרים שאם יהיה פיקוח, הנטל התקציבי ייפול על ההורים שיצטרכו לשלם יותר. יש גם טיעונים נגד, שבאים ואומרים שהיום יש אנשים שמתפרנסים, ואם יהיו תקנות ופיקוח, אנשים לא יוכלו לעמוד בכך ויצטרכו לסגור במגזרים מסוימים מאות ואולי אלפי מקומות שהיום יש בהם מעונות. לא נפתח את הדיון עכשיו, אבל כן חשוב לנו שאתם, כוועדות מקומיות שגם מקבלים דיווחים וגם מעלים אליכם נושאים, תעבירו אלינו, או לגב' רחל סעדה, מנהלת הוועדה, או דרך האינטרנט, טלפון או פקס, תשומות כאלה ואחרות על מנת שנוכל אנחנו לקדם את הדברים.

הצטרף אלינו חבר הכנסת אורי אורבך. ציינתי שאתה פעיל בוועדה לפני שהגעת. חבר הכנסת אבי דיכטר נמצא כרגע בוועדת חוץ וביטחון, אבל הוא משתתף קבוע ואנחנו עובדים כצוות לקדם את הנושאים.

אני רוצה, לפני שנפתח את הדיון לאחרים וגם נשמע אתכם, לבקש קודם כל מראש עיריית קרית אונו, מר נישרי, להציג את הדברים קצת מנקודת מבטך ואחר כך נבקש מדר' קדמן להציג את המועצה לשלום הילד, שאנחנו בדרך כלל רואים עין בעין בנושאים האלה.

יש לכם גם תיקיות שבהן חומר של המרכז למידע שהכין סקירה ועוד חומרים מהמועצה וגופים אחרים. היום המטרה היא לפתוח את הדיאלוג, אבל תהיה לזה המשכיות. לדוגמה, תפסה אותי גב' אתי בנימין מהנהגת ההורים, שיש יוזמה של משרד החינוך בנושא זכויות התלמיד ובשבוע הבא יהיה דיון עם שר החינוך. הוא יבוא ויציג את הדברים, ישמע מה יש לנו להגיד, ולכן כל דבר שאתם רוצים להעיר ולהעלות, לחיוב ולשלילה, אנחנו נשמח.

ברשותך, היושב ראש, דבר אחד שצריך לשים על השולחן. אנחנו יושבים בכנסת ישראל ומדי פעם מחוקקים חוקים שבסופו של דבר אנחנו, כראשי רשויות, צריכים לבצע את החוקים האלה בשטח. מה שאני מבקש, ברשותך כיושב שראש הוועדה, שתדאג לזה שהתקציב לזה יתוקצב בתקציב בסיסי, בבסיס היסוד של התקציב, כי אנחנו לא מסוגלים ברשויות המקומיות לקחת את התקציבים שאתם, הממשלה והכנסת, לא מעבירים ולא מאשרים לנו, ובסופו של דבר ליישם את הדברים בשטח. הכנסת צריכה לדעת שאם היא רוצה שיתוף פעולה, ופה כתוב 'שיתוף פעולה בין הממשלה לבין הרשויות המקומיות', צריכים לתת גם תקציב בבסיס התקציב לבצע את המשימות האלה בשטח, אחרת אנחנו לא נוכל לעמוד בנטל שאנחנו לוקחים על עצמנו. זה ברישא של העניין.

לגופו של עניין, בפעילות היומיומית אצלנו ברשות, ואני מניח שבהרבה מאוד רשויות, לקחו את הנושא של ההעצמה, מה אנחנו רוצים לתת לילדים, כמענה, כשיתוף פעולה, וכיצד אנחנו רואים את הילד כשהוא במרכז העניינים וזה בהעצמה בנושא של החינוך הפורמלי ובחינוך הבלתי פורמלי, כשאנחנו נותנים דגשים בנושאים האלה ונותנים את החיבור היומיומי, מה שנקרא ברשויות אחרות 'יום חינוך ארוך', או 'פעילות לאורך כל היום'. אלה דברים שבסופו של דבר נותנים לנו אפשרות לתת מענה לילדים. כמובן שכל המחלקות של הרשות עומדות לרשות אותם מחנכים ואותם פעילים בשטח שעושים את העבודה, במסגרת המתנ"ס, ויושב פה גם סגן ראש העיר, שאחראי על החינוך הבלתי פורמלי, אנחנו נתנו גם לו את הנושא של הרווחה ואת הטיפול בפרט והוא יושב ראש הוועדה הזאת, וגם המאבק בסמים. כל הדברים האלה יושבים תחת מטריה אחת ולכן החשיבות של עצם הפגישה פה באמת גדולה, אבל אני רוצה לבקש ממך, כמי שאני יודע שהוא דומיננטי בעניין והייתי פה לא מעט בדיונים, לשמור על הנושא של תקציב כי אחרת אנחנו נקרוס, גם ככה אנחנו קורסים היום בפעילויות למען הקהילה.

מהמרכז למידע נקבל סקירה קצרה. יש לנו נייר של המרכז למידע לגבי ההתפתחות וההתקדמות. דרך אגב, זה שיושבים פה כל כך הרבה ראשי ועדות מקומיות לזכויות הילד, זה לא דבר מובן מאליו. זה לא היה קיים בעבר. לקראת הישיבה פנינו ובדקנו בכל עיר אם יש ועדה, אם היא פעילה או לא פעילה, אתי, בבקשה, אם תוכלי לתת לנו סקירה קצרה.

כמו אמר היושב ראש, בחודש האחרון אספנו מידע על הוועדות לקיום מעמד הילד בעיריות, שלחנו שאלון לכל העיריות. אני ממש מודה לכל מי שטרח וענה. מן הנתונים שאספנו עולה כי ב- 70% מהעיריות, 54 עיריות, קיימת ועדה לקיום מעמד הילד.

הוועדה לקיום מעמד הילד היא ועדת חובה בעיריות, ועדת רשות במועצות מקומיות, מועצות אזוריות. בגלל שיש כל כך הרבה מועצות מקומיות ואזוריות, לא בדקנו את הנושא.

54 עיריות אמרו שיש בהן ועדה לקידום מעמד הילד. בבדיקה קודמת שערך מרכז המחקר והמידע ב-2001 מצאנו ש-26 עיריות אמרו שיש בהן ועדה לקידום מעמד הילד, כך שזו בהחלט התקדמות. 5 עיריות אמרו שאין ברשות ועדה ו-18 הנותרות לא השיבו.

יחד עם זאת, בהרבה מאוד ישובים שקיימת ועדה התפקוד שלה סובל מבעיות. ההרכב של הוועדה לא שלם, הוועדה לא נפגשת בתדירות שאמורה להיפגש ודברים מהסוג הזה. למרות זאת, הרבה מאוד רשויות דיווחו על פעילות מאוד מבורכת של הוועדה לקידום מעמד הילד ועיסוק שלה בהרבה נושאים, כמו ילדים ונוער בסיכון, ארגון פעילויות ותכניות עבור ילדים ונוער, טיפול בבעיות של אלימות, סמים ואלכוהול, העלאת המודעות לזכויות ולחובות של ילדים ובני נוער ועוד נושאים מאוד מגוונים שסיפרו עליהם.

מתי חוקק החוק?

ב-2000.

הצטרף אלינו ראש עירית מודיעין, חיים ביבס. יש פה הרבה ועדות בנושא קווי התעופה של---

מי שרוצה ייעוץ, יכול לקבל אותו אצלי בחינם.

גם בוועדת הכלכלה אמרתי שגם בין זכויות הילד זה שלא יעברו מטוסים מעל בתי הספר וגני הילדים בעיר מודיעין.

אבקש את דר' יצחק קדמן, בבקשה.

קודם כל אני רוצה לברך אותך על עצם היוזמה ולהגיד לך שנתמזל מזלך. הייתי כבר במפגשים כאלה שנערכו מאז שנת 2000 ובדרך כלל הם התקיימו בחדרים הקטנים של הוועדות, וגם אז לא היה לגמרי מלא. העובדה שיש פה כל כך הרבה ועדות, יחד עם הנתונים ששמענו, זה בהחלט הישג עצום מפני שבשנים הראשונות, מאז קיומו של החוק, מעט מאוד עיריות הקימו את הוועדות וחלק מאלה שהוקמו התפרקו זמן קצר אחרי שהוקמו, ויש פה התקדמות עצומה.

יחד עם זה, אני רוצה לומר מהניסיון שלנו, הבעיה הגדולה איננה בעצם הקמת הוועדה, אלא דרך תפקודה. פה, מהרבה מאוד מגעים שהיו לנו בוועדות שונות והתבקשנו על ידי מספר רשויות מקומיות לעשות הדרכה לחברי הוועדות, למדנו שהבעיה העיקרית היא שאלת המעמד והסמכות, של הוועדה, לא של הילד. היום לא קבועות בחוק מעמדה וסמכויותיה. כתוב על עצם העובדה שצריך להקים אותה, אבל אין לה סמכויות סטטוטוריות, דבר שהרבה פעמים מוציא את הרוח ממפרשי הוועדה.

הדבר השני, שלא הוגדרו המשימות והיעדים. טוב שיש קצת חופש פעולה, אבל אי הגדרה של משימות ויעדים גורם לכך שהרבה פעמים הוועדה נפגשת פעם או פעמיים ואז לאט לאט מתפזרת ולא שבה להיפגש.

אנחנו הצענו, ואני מציע גם היום, לוועדות השונות מספר יעדים מרכזיים שאנחנו חושבים שהם קריטיים ויכולים לענות על השאלה מה תעשה ועדה לזכויות הילד או למעמד הילד ברשות מקומית. צריך לזכור, ברשויות המקומיות יש ועדת חינוך ויש הרבה פעמים ממונה על תיק הרווחה, ובחלק מהמקומות יש אגף לבריאות הציבור וצריך מאוד להיזהר לא לדרוך על היבלות ועל הרגליים של אף אחד אחר ולא לקחת את סמכויותיו, ועדיין יש לוועדות האלה הרבה מאוד מה לעשות ברשויות המקומיות ואני אזכיר כמה יעדים.

הדבר הכי חשוב בעינינו, ואני מציע אותו לוועדות, זה להתעסק בנושא של תיאום בין היחידות השונות שעוסקות בילדים ברשות המקומית ואיגום משאבים. ברשות המקומית היום יש הרבה מאוד מחלקות, יחידות, תפקידים, פונקציות שעוסקות בילדים והחכמה היא להביא לאיזה שהוא סנכרון, תיאום בין הגורמים השונים, וגם בהחלט איגום משאבים. דיבר פה ראש העיר על חוסר במשאבים ואתה צודק במאה אחוז, מפני שבסופו של דבר הכנסת מחוקקת, מי שצריך לבצע הרבה פעמים זה הרשות המקומית והעניין התקציבי נשכח, ראה נושא אקטואלי מאוד כמו הנושא של קייטנות, בעיקר קייטנות המתנ"סים ברשויות המקומיות שלמרבה הצער הולכות ומצטמצמות מחוסר תקציבים ברשות המקומית וזה קריטי.

אני רוצה לומר פה בהערת סוגריים - הנושא של קייטנות וגם קייטנות לילה ברשויות המקומיות הוא הפתרון הטוב ביותר למניעת עבריינות, ונדליזם ואלימות. אפשר ללכת בשתי שיטות. אפשר להגיד שהנוער יעשה מה שהוא רוצה ואנחנו נשלח שוטרים ופקחים וניתן קנסות. זאת דרך אחת. הדרך השנייה, לדאוג שיהיה לבני הנוער תעסוקה בחופש. נמצא פה נציג המשטרה, סגן ניצב אלון גרוסמן, והוא יכול להעיד שבמקומות שנפתחו קייטנות לילה ירד שיעור העבריינות של בני הנוער במהלך החופש הגדול. לכן אני מאוד מעודד את הרשויות המקומיות, כמובן באמצעות תקציבים שצריך לדרוש מהממשלה בעניין הזה. זה יותר זול מאשר להעסיק שוטרים ולתת קנסות, לפתוח קייטנות לילה בחופש הגדול.

אמרתי תיאום ואיגום משאבים ברשות המקומית, אבל יש עוד כמה דברים נוספים. הדבר הבולט, השני, ואנחנו הצענו את עזרתנו לרשויות המקומיות שתרצינה להרים את הכפפה, זה איסוף מידע ונתונים על הילדים ובני הנוער שחיים באותה רשות. הרבה פעמים אתה שואל ברשויות מקומיות 'מה אתם יודעים על הילדים שחיים ברשות שלכם?' כמעט אין איסוף שיטתי של מידע ונתונים. ואני לא מדבר רק על כמה ילדים חיים ברשות המקומית, אלא כמה ילדים ברשות המקומית ביקרו בשנה האחרונה בחדר מיון. אתם תתפלאו איזה מספרים גבוהים אתם תגלו, בין היתר מפני שיש מעט מאוד שירותים קהילתיים בריאותיים, בעיקר בשעות אחר הצהריים והערב. ככל שמתרחקים מהמרכז, הבעיה הופכת להיות יותר קריטית. באילת, למשל, מספר הביקורים של ילדים בחדר המיון בבית חולים יוספטל עלה. ילדים בכלל, חלק מזה זה נופשים, אבל חלק גדול מזה זה ילדי אילת. למה זה מספר יותר גדול? כי יש ילדים שביקרו יותר מפעם אחת בחדר מיון. למה זה קורה באילת? כי לאילת אין עורף ואין תחליף ואין שירותי בריאות לשעות הערב והלילה אז כל דבר מגיע לבית חולים. אתם יודעים איזה הוצאה זו? זה תענוג מאוד מפוקפק להיות עם ילד בחדר מיון כמה שעות, כל אחד מכם שהתנסה בחוויה הזאת יודע עד כמה זה קשה. העירייה היחידה שפרסמה שנתון על ילדים היתה עיריית ירושלים. היא עשתה את זה והפסיקה. אנחנו מוכנים לסייע לכל רשות מקומית שתרצה לפרסם שנתון סטטיסטי על ילדים בתל אביב, כפר סבא, כרמיאל, קרית אונו, מי שזה לא יהיה. זה כלי עבודה הכרחי. אפשר לעשות את זה. חלק מהנתונים, אגב, נמצאים בכל מיני מחלקות, רק מישהו צריך לקבץ אותם יחד, מישהו צריך לעשות עיבוד של הנתונים. צריך לקבל ממשרדי ממשלה נתונים על ילדים באותה רשות מקומית, זה כלי עבודה חשוב ביותר שהוועדה הזאת וכל ועדה ברשות המקומית יכולה לראות בזה אתגר.

דבר נוסף שהוועדה יכולה לעשות, ולא עושה אותו היום אף אחד, זה לבחון את מידת הנגישות והזמינות של מתקנים עירוניים לילדים. אני מדבר על דברים נורא פשוטים. למשל, האם במקום שיש שירותים ציבוריים, יש גם אסלה שמתאימה לילד. סליחה שאני נותן את הדוגמה הטריוויאלית הזאת. במקום שיש קוּלר, האם הילד יכול להגיע? אגב, זה לא מצריך מיליונים, זה מצריך השקעה של תשומת לב. אין אתגר יותר יפה לוועדה מקומית מאשר לבדוק את המתקנים באותה רשות מקומית ולראות מה מידת הזמינות שלהם לילדים. אפשר לעשות את זה.

אני לא רוצה להלאות אתכם, הכנתי לכם רשימה של תפקידים, זה נמצא בתיק שחולק לכם.

אני חוזר ואומר דבר אחד, אנחנו מוכנים לסייע לכל רשות מקומית שרוצה להכשיר את חברי הוועדה המקומית ורוצה לעשות מבצעים כמו פרסום של שנתון קבוע על מצב הילדים באותה רשות. אנחנו נגיש לכם ברצון את העזרה. עשינו את זה בכמה רשויות מקומיות, כולל העיר תל אביב שיושבת ראש הוועדה היא הכי ותיקה, אני חושב, כי היא כבר קדנציה שנייה בנושא הזה. אנחנו מוכנים לסייע לכל רשות מקומית שרק תפנה אלינו באתגרים האלה. יש הרבה עבודה לוועדות גם בלי לדרוך על היבלות ועל הרגליים של מחלקות אחרות ברשות. האתגר הוא מאוד גדול ואנחנו נסייע לכל מי שרוצה לעמוד בו.

בנושא הדריכה על יבלות, וזה נכון גם לוועדה שלנו בכנסת, בכל נושא יש כפילויות. עכשיו דיברתי עם שר החינוך לגבי זכויות הילד, הוא בעצם משנה את חוק זכויות התלמיד וזה קשור לוועדת החינוך, אבל אם אתם באים עם רעיון טוב ומגמה טובה ורצון לשנות, תפעלו ותשתפו פעולה, כי אם תתחילו לחשוב 'רגע, זה לא פוגע בוועדת החינוך? בוועדת הרווחה?' כל אחד יחשוב בשביל השני, שום דבר לא יקרה. גם מניסיוני פה, אמרו לי בהתחלה שאי אפשר לעשות כלום בוועדה לזכויות הילד, כי זה תמיד מתנגש, אבל עובדה, אנחנו עושים שיתופי פעולה, ישיבות משותפות עם ועדת הפנים ועם ועדות החינוך והכלכלה. אז כשמתחילים לפעול ולהחיות את הוועדה, אפשר לשתף פעולה.

גב' יעל דיין, ותיקת ראשי הוועדות לזכויות הילד בעיריית תל-אביב, בבקשה.

היתה לי הזכות גם להיות בין המחוקקים ואחר כך להקים למעשה את הוועדה הזו. אני חושבת שבמקומות שהיא לא הוקמה, פשוט לא היה מישהו, או יושב ראש הרשות או מישהו מהנבחרים שיקום ויגיד 'רגע, איפה זה?' והיה צריך להציף את זה. בתל אביב-יפו, ברגע שאמרתי 'זו ועדה סטטוטורית ואני רוצה לעמוד בראשה' השמחה היתה גדולה.

תיכף אני אגיד כמה מלים על מה אנחנו עושים ועל מה שהצעת, אבל לפני זה, יש לנו בעיה עם נוכחות של חברים. החוק, לצערי, מדבר על שלושה עד ארבעה חברי מועצה. כשיש מועצת עיר שהיא בת 31 חברים ויש ועדות שהן יותר סקסיות, ורצים לוועדת כספים והנהלה וכן הלאה, אני מוצאת שחסרים לי אנשים מבין חברי המועצה ואלה שרשומים גם כן לא תמיד באים. אני עושה את הישיבות בחדר הנהלה של העירייה, שזה בערך גודל כזה, והישיבות תמיד מפוצצות, כי כל שאר המוזמנים שרשומים על פי חוק, זה פתוח בפניהם וזה המקום היחיד שהם יכולים לבוא ולדבר; תנועות הנוער והנהגת ההורים ומועצת תלמידים ומנהל בית ספר, ויש אצלי ייצוג לערבים מיפו ויש לי ייצוג לזרם הדתי והיותר חרדי ומשתתפים הרבה צעירים.

אני רוצה להמליץ להרחיב, כי מה שסטטוטורי זה חובה, אבל אין הגבלה לגבי הזמנת נוספים. יש לי נער שהוא כבר כמעט מסיים בית ספר והוא על כיסא גלגלים שעוזר לנו בכל השאלות של הנגשה ובעיות של ילדים עם מוגבלות. מבין נערות בסיכון, יש לי תמיד ייצוג. אז אולי זה לא נעים לבחורה לבוא ולהגיד 'עסקתי בזנות ועכשיו אני משתקמת' או 'הייתי מכור לסמים, עכשיו אני משתקם', אבל העדויות האישיות האלה מכניסות את כולם למחויבות אישית ומאוד שמחים לבוא. מבחינה זו, כמו כשהייתי יושבת ראש ועדה בכנסת, הייתי תמיד מחפשת, לא בשביל התקשורת, עדויות אישיות, והם באים לוועדה ובאים קבוע, ובשבילם זו באמת הזדמנות להשמיע ובשבילנו הזדמנות לשמוע.

אני רוצה לומר ביחס לשיתוף פעולה. למשל, התיקון לחוק התלמיד. אני אודה אם מחר זה יהיה במשרד שלי ואני רוצה לעשות ועדה. אצלי הוועדה מחולקת לשניים, לא רשמית, אבל ועדה אחת היא לגיל הרך והשנייה היא ועדה למתבגרים. זה מתחלק למעשה עד סוף עממי, שזה גיל ילדים, ואחר כך חטיבה ותיכון זו קבוצה אחרת שיש בה סוג אחר של בעיות, אבל בעניין ענישה בבית ספר, ראש העיר ביקש ממני לקבל את התיקון בחוק והוא רוצה להיות נוכח לדון בזה.

דבר נוסף, דיברתם כאן על כאילו סמכויות כפולות. יש ישיבות שאני ויושב ראש ועדת החינוך עושים ביחד, והוא מאוד מברך על זה. הנושאים של הוועדה הם בין רווחה וחינוך ולכן תמיד מוזמנים, ולרוב נוכחים, גם יושב ראש האגף לשירותים חברתיים וגם גב' דפנה לב, שהיא יושבת ראש מינהל החינוך. זה אולי השולחן היחיד בעירייה שלנו שהוא משותף ובעיריות שהסמכויות האלה נפרדות, יש נתק ואנחנו מדברים על ילדים שהם גם כאן וגם כאן.

לגבי חקיקה - חוק פעוטות בסיכון עבר. אנחנו מיישמים אותו גם לפעמים בלי התקציבים שצריכים להיות נלווים, אבל חוק ילדים בסיכון לא עבר וזה, לדעתי, הייעוד החשוב ביותר כרגע לכל מי שדאגה לילד בלבו. זה חוק שאומר, בצורה הכי פשוטה, שלא יהיה ילד בסיכון במדינת ישראל שלא יימצא לו פתרון על ידי הרשות. או פתרון של מחוץ לבית או פתרון בתוך הקהילה. פעוט בסיכון, זה ברור מאליו. לקח הרבה זמן לחוקק את זה, אבל זה ברור מאליו. מה ההבדל בילד בסיכון? הבדל של שנה? ילד בן 4 או ילד בן 5 הוא כבר ילד בסיכון וחייבים את הטיפול הזה, לכן אני מבקשת מיושב ראש הוועדה באמת לבדוק את העניין הזה.

החוק של רן כהן, יש עם החוק הזה בעיה בגלל התקציבים במשרד הרווחה. אני כבר בדקתי ואני מנהלת איתם איזה שהוא סוג של מגעים כדי---

אני הייתי עושה את זה מודולרי.

הוא עבר בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת.

אני יודעת, אבל יש להם אינטרס לעצור את זה בגלל העניין התקציבי.

את התוצאות של אי החקיקה החברה משלמת בגדול. אנחנו יכולים ללכת לבתי סוהר ולבדוק ולראות כמה מהאסורים היו ילדים בסיכון שלא טופלו.

דבר אחרון, אני מבקשת להגיד שיש בעיות ספציפיות, ואולי יש גם בעיריות אחרות, ואצלנו זה הנושא של מהגרי עבודה ופליטים.

יש לנו בשבוע הבא דיון בוועדה בנושא הזה. את מוזמנת.

אני לא יודעת אם אני אוכל לבוא, אבל אני אשמח לספק חומר. אני מניחה שמסילה, שזה האורגן העירוני, יהיו נוכחים.

כן.

הבעיות ידועות לכולם. אנחנו הכרזנו ויש לי שותפים גם בין השופטים וגם כל מי שעוסק בחינוך וברמה הכי גבוהה, אין דבר כזה 'ילד לא חוקי'. ילד הוא ילד וצריך לענות על הצרכים שלו. להגדיר ילד כלא חוקי, בלי שייכות למעמד של ההורים, זה דבר בלתי אפשרי. הילדים האלה בתל אביב-יפו, ויספרו לכם על זה, כולם נקלטו לבתי ספר ונקלטו היטב, וגם לגנים עירוניים, הבעיה היא כאשר הורים של ילד שהוא בבית ספר, מדבר עברית והכל בסדר, מנועים מרישיון עבודה. אנחנו הגשנו בקשה למאתיים רישיונות עבודה להורים לילדים שהם כולם במערכת החינוך שלנו. גנות אומר 'שיעבדו מגדרה דרומה ומחדרה צפונה', אז בבקשה שגדרה וחדרה, צפונה ודרומה, יקלטו לגמרי ובשלמות את הילדים האלה.

תודה, גב' יעל דיין. לא נדון בנושא עכשיו, בשבוע הבא יהיה דיון מקיף ומגיעים נציגים גם מהדרום שיש להם טענות כנגד העניין ויבוא גם ניצב גנות וידבר על העניין הזה, ויש פה עניין של זכויות הילד, אבל לא נדון בזה עכשיו.

צהריים טובים. קודם כל אני רוצה לברך גם על הרצינות, גם של יושב ראש הוועדה, גם חברת הכנסת אורלי לוי-אבקסיס, שאני מכיר אותה לפחות 30 שנה.

העיר מודיעין היום מונה 73,000 תושבים, מתוכם כ-30,000 ילדים מגילאי לידה עד 18. אין כזה דבר, אין אח ורע במדינת ישראל, זו עיר הילדים האמיתית בלי מיתוג ובלי סלוגן כזה או אחר. אני יכול לומר לך, אדוני היושב ראש, שאנחנו מסתדרים בתקציבים שלנו. זה לא אומר שאנחנו לא צריכים עוד תקציבים, אבל בתוך התקציבים שלנו, כאשר 51% מתקציב העירייה מופנה לחינוך הפורמלי והבלתי פורמלי והוועדה, שבמקרה רונית היא יושבת ראש הוועדה וחברת מועצה אצלנו, מתעסקת בלא מעט דברים שאני חושב שהם נותנים קצת ביטחון גם להורים; הנושא של פיקוח על גני ילדים פרטיים, כולל רשימות מסודרות, כולל פיקוח עירוני. היום יש כ-5,000 ילדים שמגיעים לגני ילדים פרטיים שפועלים על בסיס שימושים חורגים כאלה ואחרים בבתים, או במבנים שאנחנו מעמידים להם וזו פעילות ראשונה. פעילות שנייה זה עבודות יזומות לבני נוער, עם קדימות לכאלה שאמורים לצאת למשלחות לפולין, ועבודות נוספות במסגרת העבודות של העיר, דוגמה שיפוץ תשתיות, צביעה וכדומה, אנחנו משתדלים לשלב אותם כמה שיותר, כדי להעסיק אותם במהלך החופשה, וכמובן פעילות קיץ שהתחלנו אתמול והיא מסתיימת ב-31 באוגוסט, כולל אוהל בוואדי, כולל שבעה אירועים מרכזיים. אנחנו משקיעים בזה לא מעט. נכון, אמרת ובצדק, יש התנגשות עם ועד חינוך, פורום חינוך, מחזיק תיק חינוך, יש התנגשות עם הרווחה, למרות שבנושא של רווחה היא גם מחזיקת התיק, אז יותר קל לה להתמודד עם זה.

ראשית, הייתי שמח להזמין את הוועדה לסיור במודיעין על מנת לראות מקרוב והדבר המרכזי והחשוב, אני חושב שהגיע הזמן שמדינת ישראל, שממשלת ישראל, שהאוצר במדינת ישראל יבין שזה לא רק דיבורים, צריך גם להשקיע תקציבים. אתמול הייתי בוועדת הפנים פה, אז בונים עלינו היום, הרשויות הבינוניות והגדולות, שאנחנו נהיה אלה שנותנים כסף לפריפריה, אלה שצריכים להעמיד את מערכות החינוך ואלה שצריכים להמשיך לפתח והכל מאותו כסף. בסופו של דבר משהו יצטרך להיבלם ואני חושב שדווקא בנושא הזה, אתה צריך, יחד עם הוועדה, לשים את הדגש, כי בסופו של דבר, ככל שינגסו בנו יותר, זה יפגע במשתמשי הקצה שהם בין היתר גם הילדים.

שמעתי את חיים ידידי ואני מברך על המפגש הזה. טירת כרמל בתחום הזה עוסקת כבר מספר שנים באיזה שהוא מודל, אב טיפוס בעיקר לגיל הרך. בקדנציה הקודמת, ראש הממשלה הקודם ואשתו ראו אותו בתחום הגיל הרך כמודל מרכזי. .

הנושא שחוצה את כל הקווים ואת כל המסלולים זה התחום הזה, כי הטיפול בגיל הרך או בזכויות הילד לא מתחיל מהרגע שהוא נולד, אפילו טרום לידה המשפחה יכולה להיות במצב של סיכון שאחר כך ההתפתחות בתוך התא המשפחתי מלווה בבעיות שמסכנות את הילד.

ברשות שלי עשיתי את זה הרבה יותר פשוט. אני גם יושב ראש ועדת החינוך, כראש רשות, וגם מוביל את התחום הזה כמעט 15 שנה, ופיתחנו את התחום של הנושא מהגיל הרך והלאה.

הגדרתי את זה פעם בדרך אחת, שההתפתחות של הילד זה כמו שרשרת עם חוליות שאתה מחזיק אותה בצורה אנכית והחוליה הבסיסית צריכה להחזיק את כל שאר החוליות וככל שהיא תהיה חזקה יותר, והסביבה שלה חזקה יותר, כך היא תוכל לעמוד זקופה ולקדם הלאה ואז גם להפוך את האוכלוסייה שצריכה להיות נתמכת בעתיד, לתומכת, וזה חוצה את כל הקווים.

דיברנו על תקציבים. לא כל הרשויות דומות, לא כל הרשויות במצב סוציו אקונומי דומה, לא כל הרשויות מאופיינות בסוגי אוכלוסיות שונות, כולל עלייה, ולכן הבעיה היא שצריכים לאפיין כל רשות בפני עצמה, לכן המפגש הזה, אם הוא יסתיים רק בפגישה הזאת, כאן, לא יודע כמה הצלחנו. אם נצליח לחבר לא את כל הקצוות, את המשרדים הנכונים שנוגעים בתחום ונתייחס אליו בצורה רצינית ביותר, אנחנו נחסוך הרבה מאוד למדינה בעתיד. שמענו את נושא תל אביב, את הבעיות שיש, והפעילות שתיעשה והתנאים שיינתנו כאן ובשלבים שונים, ותלוי גם בשעות הפעילות... אם אני יכול להחזיק את האוכלוסייה בקבוצות מסוימות ברוב שעות היום תחת פעילות, השגחה ותכנית עבודה מסודרת, אנחנו עשינו המון.

לנו יש את המודל וחלק גדול מהרשויות הגיעו כבר אלינו ואנחנו מלווים אותם ומסייעים להם בנושא הזה, אם מעוניינים לראות דרך ופעולה שמתחילה מטרום לידה ועד לשלב מסוים, אפשר לבוא ולראות ואנחנו מוכנים לסייע גם לך באיזה דרך שניתן לקדם את הנושא, או, אם תצטרך נתונים ספציפיים מראשי רשויות, אני בטוח שיתמכו בך, כי הנושא הוא חשוב.

אני סגן ראש עיריית יקנעם, מחזיק בתיק הרווחה והקליטה וגם יושב ראש הוועדה לקידום מעמד הילד, כך שמבחינת הסמכויות אין לנו שום בעיה, אנחנו עובדים גם בשיתוף עם גורמים נוספים בעירייה ובאיגום משאבים. גם מבחינת הסמכויות של הוועדה בכלל, אני לא חושב שלוועדה הזאת יש פחות או יותר סמכויות מכל ועדה אחרת, ועדת חובה, וכל ועדה היא ועדה שממליצה בפני ראש העיר ואם יש יחסי עבודה תקינים והחלטות מקצועיות, אז אין שום בעיה.

אני חייב להגיד שאצלנו הוועדה היא ועדה חדשה יחסית כי אנחנו עברנו מהמועצה המקומית לעירייה ואז נדרשנו לפי החוק להקים את הוועדה. ההרכב של הוועדה הוא קצת בעייתי כי החוק מחייב אותנו למנות נציגים של כל מיני גורמים ארציים שהם בעצם מעולם לא מגיעים. הם מקבלים מאיתנו מכתבים שהם מתבקשים למנות חברים שלהם, אבל בעצם אנחנו לא מקבלים תשובות ולא מקבלים חברים.

אני מסכים שכל מה שנאמר כאן, בעניין שוועדת הכנסת שתיקח ותוביל כל נושא חשוב, חשוב שגם אנחנו נשאל את עצמנו מאיפה יבוא הכסף, מכיוון שבינתיים מדינת ישראל כנראה קצת מחזקת את תחום קידום הילד בכלל במדינה שהיא מבטלת לנו תקנים לרווחה חינוכית. אם מישהו חושב שזה מה שמחזק את זכויות הילד ברשות המקומית... חשוב שלכל החלטה שתתקבל כאן בהחלט יהיה כיסוי תקציבי.

אני מבקש להוסיף נושא אחד לכל מה שנאמר כאן ואני מצפה מהוועדה שתוביל את הנושא הזה, וזה נושא מכירת אלכוהול לקטינים. אני התחלתי איזה שהיא בדיקה בעניין הזה ואחרי שהתייעצתי עם כל הגורמים המקצועיים, גם משטרה וגם פיקוח ואחרים, הבנתי שהחוק אוסר על בית עסק למכור משקה אלכוהול לקטין אבל לקטין מותר לבוא ולקנות. יתרה מזאת, מותר למבוגרים---

מותר לו לשתות, אסור לו לקנות.

מותר לו גם לקנות. תאמינו לי שבדקתי את הנושא הזה לעומק, אסור למכור לקטין, מותר לקטין לבוא ולקנות. יתרה מזאת, מותר למישהו זר לבוא ולקנות ולתת את זה לקטין ואין עם זה שום בעיה. אני חושב שצריך לתקן את זה בחקיקה, לקדם את זה---

לא צריך לתקן את זה. אני העברתי החלטה לפני חודש וחצי, זו סמכותו של ראש הרשות, כראש רשות הרישוי. אצלי, לדוגמה, קיבלתי החלטה שמשעה 22:00 אין מכירת אלכוהול לאף אחד, לא למבוגרים... עד שעה 22:00 מגיל 18 ומעלה מותר להם לקנות, עד גיל 18 אסור למוכר למכור.

יש הצעת חוק שבאה לסגור את אחת הפרצות. מי שרוכש עבור קטין, כי הרבה פעמים קטינים שולחים מישהו אחר לקנות עבורם. אני לא הייתי מציע לך ואני יכול להסביר לך, לא עכשיו, להפוך כל קטין ששותה יין לעבריין, כי יהיו לך רשימת עבריינים מפה עד להודעה חדשה, וזה גם בלתי ניתן לאכיפה. עוד לא אכפו את החוק שאוסר מכירה, אתה כבר רוצה להפוך את כל הקטינים לעבריינים.

לא, אני רוצה שיאכפו גם את החוק הזה.

יש רשויות שעשו דברים מצוינים, כמו במודיעין, כמו במקומות אחרים, שאסרו על פיצוציות למכור אלכוהול, שאסרו למכור אלכוהול משעה מסוימת. יש עוד הרבה מה לעשות לפני שהופכים את כל הקטינים ששתו---

השאלה אם מה שנעשה בעיריית מודיעין זה לא בניגוד לחוק שבעצם מאפשר ומחר בעל העסק---

כראש רשות, זו הסמכות שלך. כראש רשות אתה גם ראש רשות הרישוי וזו הסמכות שלך על פי החוק. מי שרוצה, צריך לקבל אומץ ולעשות את זה.

אני רוצה להודות לך, מר ביבס, ובדיוק מה שאמרת זה מה שהתכוונתי; פחות תדברו על תקציבים כי כולנו מודעים למצוקה ואנחנו מנסים לסייע לכם, אלא תנו דוגמאות ספציפיות, כמו שמה שנגעת עכשיו, מה שחיים אמר ופה הוא הוסיף רעיון של שתייה בציבור, בפארקים, שאני יודע שזו בעיה בכל הארץ, שבני נוער בלילות ובפארקים. בארצות הברית יש חקיקה חזקה מאוד שאוסרת להסתובב עם משקאות חריפים בפומבי, לא רק לצעירים. אלה דברים שמעניינים אותנו כוועדה לקבל מכם ולראות איך אנחנו מקדמים את זה לחוקים.

זה בהחלט נושא שהייתי מבקש שהוועדה תבדוק את זה ואני חושב שלא משנה, עד 22:00 בערב, אחרי 22:00 בערב, אין להרשות לקטין לקנות...

אני הייתי רוצה לדבר על משהו שהוא חוצה ועדות. אני כחבר מועצה צעיר, לצורך העניין, וחבר בכמה ועדות סטטוטוריות, אני מרגיש שהקשר של הוועדות הסטטוטוריות למטה אל הוועדות למעלה כמעט ולא קיים. כלומר אם מדברים פה על חופש פעולה ועל ועדות שבכלל לא קיימות או לא מתקיימות זה מסיבה שכנראה אין שום מחויבות כלפי המחוקק, לתת איזה שהוא דיווח על העשייה וגם על קשר רציף מבחינה של יושבי ראש הוועדות ברמה הארצית על העשייה של הוועדות למטה. זה משהו שהוא חוצה ועדות, הוא לא ספציפי לוועדה שלנו פה. אני חושב שכדאי לקדם את הנושא של הקשר בין הוועדות הסטטוטוריות, במקרה שלנו הוועדה לקידום הילד, עם הוועדה המרכזית ברמה של כשאנחנו יושבים אז גם לתת עדכון לגבי איך מתקדמת כל ועדה, ועירייה שחסרה, והיא מחויבת על פי חוק, צריך לבדוק למה זה לא קורה ולמה היא לא מקדמת את הנושא הזה. זה בעניין הקשר.

אנחנו עכשיו בפתחו של הקיץ ויש את העניין של הקייטנות ודיברו פה על רעיון נהדר של קייטנות לילה. אני מאוד בעד הרעיון, רק יש לנו בעיה אחת לפני, שהנושא של רישוי של הקייטנות האלה והמצב הנקודתי של קייטנות שנפתחות כמו פטריות אחרי הגשם על ידי כל מיני מפעילים והיכולת שלהם לתת הגנה טובה וראויה לילדים, למרות שזה מעוגן בחוק שהם מחויבים לקבל היתר דרך רישוי עסקים, אבל האכיפה של זה היא לא בדיוק אכיפה שלמה. הרבה פעמים אנחנו חושפים ילדים לסיכון בתוך הקייטנות האלה וזה נושא שראוי לעסוק בו, בייחוד כשאנחנו לפני הקיץ.

נושא אחרון, שקשור גם למשרד החינוך, ושוב, בלי לדרוך על יבלות של מישהו אחר, יש לנו לא מעט בעיות בטיחות במוסדות חינוך, וזה גם עלה בדוח מבקר המדינה. בעיות בטיחות קשות שלרשויות אין יכולת לטפל בהכל.

אוקי. יש לנו נציגה של ארגון 'בטרם', יש לנו גם דיון בוועדה בנושא הזה, ב-7 ליולי.

לגבי הנושא הראשון שהעלית, הקשר, אנחנו כן נרצה לעדכן אתכם באופן שוטף על עדכוני חקיקה, על יוזמות, על דברים שקורים בנושא זכויות הילד, שיהיו לכם גם את הכלים, אז בבקשה למלא את הדף שמועבר ביניכם.

בבקשה, מר רון מלכה סגן ראש העיר של קרית אונו.

כשניגשתי לכנס את הוועדה בפעם הראשונה גיליתי שהגדרת מטרות הוועדה כל כך אמורפיות, כל כך לא ברורות, כל כך לא רציניות, שהן מאפשרות לחברי הוועדה להתעסק בטווח כל כך רחב של עניינים שבאמת מגיעים בסופו של דבר למשרדים אחרים. אני מציע קודם כל לפתח קצת יותר לעומק את כל נושא תפקידי הוועדה וקצת לפרט אותם ואולי באמצעות המועצה לשלום הילד, קצת למקד את המטרות היומיומיות שהוועדה הזאת צריכה להתעסק בהן. זה אחד.

שניים, אני מאוד רציתי להתחבר למה שדר' קדמן אמר גם בנושא הקייטנות. הרי אנחנו חיים בתקופה של לפני חופשת הקיץ, ממש יום לפני, ובאמת אף אחד לא שם לב לזה שלא לכל הילדים יש אפשרות להגיע לקייטנה. ובעיקרון, מי שידו אינו משגת לא יכול להגיע לקייטנה. אז לדעתי בסופו של דבר המדינה כן צריכה לקחת אחריות ולא הרשויות המקומיות, כי עם כל הכבוד, גם בהגדרת הוועדה כתוב 'איגום משאבים', אז איגום משאבים מעצם ההגדרה הוא כוונה לא לתת כסף, כי זה 'בואו תיקחו את מה שיש לכם ברשות, תאגמו את זה לאיזה שהיא קופה אחת ותנסו לייצר מזה איזה שהיא תכנית פעולה שהיא למראית עין, הנה אנחנו עושים משהו', אבל בעיקרון פה צריכה להיות הגדרה מאוד ברורה וגם סיוע של המדינה לטובת העניין הזה. נכון שאנחנו הרשויות לא יכולות לראות מהצד את אותן משפחות שלא יכולות להגיע לקייטנות, או לפעולות שהן על בסיס של תשלום, ואנחנו כן מאפשרים להם, אבל זה ממקורות שאין לנו. לדעתי זה אחד הדברים שצריך לתת עליהם את הדעת.

הסמכות המשותפת, ואני ראיתי שזה קורה בכמה רשויות, במודיעין למשל, יש שיתוף בהחזקה של זכויות הילד וגם את תיק הרווחה, זה קורה גם אצלנו ואני חושב שזה חיבור נכון שצריך להיעשות, אבל שוב, ההדרכה לוועדות חייבת להיות מאוד מאוד רצינית כדי שהוועדות ברשויות תוכלנה להתעסק באמת בעניינים שהם ברמת חשיבות עליונה, וזה לדעתי, לך דר' קדמן, הייתי זורק את האתגר הזה, לא להציע לנו לפנות אליכם, אלא בואו תציעו איזה שהוא סוג של סיבוב כזה ברשויות, סוג של הדרכה, כדי שהוועדה הזאת תהיה באמת משמעותית, כי מעצם ההגדרה שלה, כפי שהיא מופיעה, היא באמת נתפסת לא משמעותית ברשויות ואותי ציער מאוד לגלות את זה.

תודה, מר רון מלכה. בחומר שקיבלתם יש דף של תפקידים ואתגרים שהוכן ושם יש ניסיון לתת לכם כיוונים לנושא.

אני ראש אגף החינוך. קודם כל אני רוצה לברך אותך ואת חברי הכנסת, ואת חברת הכנסת יעל דיין, את סמל לזכויות האזרח והילד.

בהיבט של האוכלוסייה הבדווית בנגב, אני רוצה להעלות כמה דברים. בנוסף למה שאמרו חברים פה, יש לנו בעיה שקשורה יותר לתרבות ולהורות. זאת אומרת, יש לנו הרבה אמהות צעירות והורים צעירים וממוצע הילדים במשפחה זה כמעט 6 ילדים במשפחה ואנחנו במערכת החינוך במיוחד, כשאנחנו פוגשים את הבעיות של הילדים האלה, יש הרבה חסכים, בתחום רמת הלימודים, בתחום התרבותי, ברמת היכולת החברתית, ואני חושב שהילדים האלה נמצאים בסיכון גבוה ומאחר והסיכון הזה גם נכלל בתוך התרבות הכללית וההתפתחות החברתית הכלכלית שאנחנו נמצאים באשכול 1 מבחינה סוציו אקונומית, אז הילדים שלנו באמת בסיכון גבוה מאוד מכל הבחינות. אני רוצה לתת קצת סטטיסטיקה, לדוגמה במחלקות עיניים 95% מהפגיעות של הילדים הם ילדי בדווים, כאשר 5% מהמגזר היהודי, ומה-5%, 4% פגיעות ספורט ו-1% זה פגיעה של חבלה. אצלנו 95% כולו חבלה וזה מראה כמה הילדים בסיכון.

דבר שני, כשאנחנו מדברים על קהילות תומכות, הקהילות שלנו פעם היו תומכות, היום הקהילות יותר לפיתוח מיסוד תרבות עבריינית קהילתית שבטית שמובילה, ובנתונים הסטטיסטיים של המשטרה 44% מעבירות הנוער הם בדווים, כאשר האחוז שלהם בנגב הוא 18%.

אני לא יודע כמה אנשים חוזים עתיד לאוכלוסייה שהיא מבחינה כלכלית ומבחינה לימודית וחברתית וגם מבחינת מודעות למה שהולך לקרוא במאה ה-21, אבל אני רואה שהאוכלוסייה לא שינתה, אני מדבר על צעדים דרסטיים מבחינת היכולות של המשפחה, אני מדבר על בסיס משפחה, אפילו דבר קטן לא השתנה, לא מבחינת פוליגמיה, לא מבחינה כלכלית ולא מבחינת השכלה וזה עתיד לא זוהר לאוכלוסייה הזאת.

אם אנחנו רוצים לקחת דוגמה של עלייה בנושא עבריינות, בנושא של אלימות, בנושא של תאונות בית ופגיעה בילדים, ואפילו היום יש פן אחר נוסף, התעללות בילדים, בכל המובנים. פעם לא היתה התעללות מינית, פעם לא היה גילוי עריות במשפחה, היום מתחיל להופיע הדבר הזה, על רקע שינוי ההתנהגות של מבוגרים וזה שחלק מהם הם נרקומנים או אלכוהוליסטים, וכל זה נוסף. אם לא תהיה תכנית שתגרום לשינוי רדיקלי בנושא ההתנהגות התרבותית של האוכלוסייה הזאת אנחנו חוזים עתיד לא טוב לאוכלוסייה הזאת וזה פוגע בכל הנגב, זה לא פוגע רק באוכלוסייה הבדווית.

אני אשתדל לגעת בשניים-שלושה נושאים, בסך הכל אנשים דיברו פה על הרוב, ואני רואה שראש עיריית מודיעין יצא, כי הייתי מתחרה איתו על עיר הילדים בשקט.

מה המספרים אצלכם?

מספרים גבוהים מאוד. אני אשאיר את זה ככה. אנחנו עיר יותר קטנה, אבל כמות הילדים היא אדירה ואנחנו מברכים על כך וזה מצוין.

אני שואל את עצמי שאלה, הוועדה הזו שיושבת פה, תחת פיקוד של מי? אנחנו יושבים ומדברים שיש נגישות לחינוך ולרווחה, הוועדה הזאת, כדי להשיג תקציבים מי האבא שלה? אנחנו באים לפה ומדברים ואומרים דברים, מי פותר לנו את הבעיות? אנחנו רצים אחרי שר האוצר, רצים אחרי שר הרווחה, אחרי שר החינוך? אני חושב שגם הוועדה הזאת צריכה לבוא ולהגדיר את עצמה בצורה מאוד מדויקת איפה היא נמצאת ואותו שר, ויש פה הרבה ראשי ערים ואני מברך גם על המפגש וגם על כל אלה שהגיעו, אבל זו לא חוכמה שכולנו נבוא ונגיד שהילדים הם הדבר הכי חשוב, חינוך זה הכי חשוב, אנחנו רוצים לעשות הכל, ובסופו של דבר אנחנו נתקעים איפה שהוא. אם אני מתפרץ לדלת פתוחה, אז אני אשמח, אבל אני רוצה לדעת מי זה שעומד מאחורי הוועדה הזו ואנחנו, כל הגופים שיושבים פה, נשמח לבוא ולהיות לעזר כדי להפעיל את הלחצים שצריך כדי שאנחנו נתייצב לדגל כל פעם שניקרא---

לא מקשיבים לנו, זאת הבעיה.

אנחנו נברך על זה ואם אנחנו נתקדם עוד צעד עם זה, אז נשיג את המטרות של המפגש הזה. אני מצטרף למה שחברי מקרית אונו אמר, שאני חושב שהמועצה לשלום הילד, וסליחה שאנחנו מפילים עליהם, צריכה לא רק לבדוק האם הוקמה ועדה. אנחנו ניזום את זה גם, אבל גם אתם צריכים לבוא הנה וליזום, לרדת אלינו. אני חושב שזה איזה שהוא נתון ראשוני אבל צריך לראות שהוועדות האלה באמת עובדות, שהן באמת עושות את העבודה שלהן. אנחנו מצדנו תמיד נשתדל אבל אם תהיה הכוונה, אני חושב שהדבר הזה מאוד יעזור. שני הנושאים האלה, אם יהיו, יוכלו לקדם את הנושא קדימה.

אני לא אפרט כמה ילדים יש, אבל ירושלים זו עיר מאוד מאוד גדולה עם אחוז ילדים מאוד גבוה וגם אוכלוסייה מאוד מגוונת. בציבור הערבי יש אחוז ילדים גבוה, בציבור החרדי יש אחוז ילדים גבוה ובציבור החילוני והדתי אחד האתגרים זה להשאיר את הצעירים בעיר ולכן הנושא של הילדים מקבל המון המון משמעות, אבל הבעיה שאני מוצאת בוועדה, דווקא בגלל שזו עיר כל כך גדולה, עם עירייה ענקית, מאוד קשה לקדם דברים בוועדה. זאת אומרת כשמגיעים לשבת בוועדה, יש כל כך הרבה אנשים באולם שזו לא יכולה להיות פגישת עבודה, אז או כדי לעניין את התקשורת אפשר לעסוק בנושאים נורא סקסיים ומעניינים, אבל לא שם אפשר לקבל החלטות ואי אפשר באמת לרוץ קדימה בדיון שמתקיים בוועדה בעיר כל כך גדולה ומגוונת ובעצם עדיף לעבוד לבד. זה המצב, שיש החלטה שיקימו ועדה, אבל בסופו של דבר בוועדה עצמה קשה לעבוד ועדיף לעבוד פשוט לבד עם האנשים ונראה לי שאחד הדברים שצריך לעשות, מלבד כל מה שכרוך בתקציבים וכולי, זה פשוט להגדיר הגדרה של תפקיד סטטוטורי לוועדה. אני יכולה לחשוב על הנושא של הגינות הציבוריות. גינות ציבוריות זה בדיוק מסוג הדברים שאין אף אחד שבסופו של דבר אחראי עליהם בעיר וזה בוודאי נוגע לילדים וזה נוגע גם לנוער. זה מסוג הנושאים שמקודמים, יכול להיות אצל מהנדס העיר, למרות שגינות כיס פחות מעניינות את מהנדס העיר, יותר מעניינים אותו הפארקים המטרופולינים. זה יכול להיות מסוג הנושאים שבוועדה אפשר לקבל אחריות עליהם. הבעיה היא שכל נושא אומרים, 'אוקי, אז תרימו את הכפפה ותרוצו קדימה', נותנים לנו מבחר רעיונות לנושאים, וברגע שאנחנו צריכים לעשות את זה, אז אנחנו צריכים לרתום את כל העירייה, לעשות את כל התהליך והתפקיד כל הזמן חוזר ונופל עלינו ונראה לי שאחד הדברים שאפשר לעשות פה זה לקחת כמה נושאים, כמו הגינות הציבוריות, כמו מערכת יחסים עם הורים בעירייה, זאת אומרת יש כמה וכמה נושאים שאפשר לומר שזה תפקיד שלנו וכמו שבוועדת הכספים או בוועדת תכנון ובנייה או בוועדת מכרזים או בכל מיני ועדות, שבהן אי אפשר לקדם את הדברים בלי שזה עובר דרך הוועדה, אותו דבר שיהיה גם בוועדה לקידום מעמד הילד.

בנושא הזה אני זוכר שיש חוק של חבר הכנסת מארגי, לגבי פיקוח על הגנים שהיום הוא כבר בתוקף, אבל זה רעיון מעניין.

ברשות היושב ראש, אני באמת לא אתווכח עם אף אחד לגבי מספר הילדים, זה נתון שאי אפשר להתווכח איתו. אני רק רוצה לומר ככה; דוד המלך אמר, 'מכל מלמדיי השכלתי: כי עדוותיך, שיחה לי', פירושו של דבר דוד המלך מוכן ללמוד, שהיה חכם מכל אדם, מכל אחד, כי הדבר מאוד מאוד מעניין אותו. לא יודע מי יהיה החוט המקשר. הלא לא הבעיות של בני ברק הן הבעיות של טירת הכרמל, כבר אמר קודם ראש עיריית טירת הכרמל. לכל עירייה יש את הבעיות שלה. לנו תסכימו שאין את הבעיות של טלוויזיה ואינטרנט, אבל מכל אחד אפשר ללמוד. קחו למשל דבר קטן מאוד. ברוך ה' שאין לנו, אבל אלה שיש להם צריכים להתמודד. אני לא פוסל אף אחד, חלילה, כל אחד דרכו שלו. למשל בכל בתי הספר שלנו אנחנו לומדים עוד חודש לימודים, אחרי זה שבועיים קייטנות וכמה ימים בודדים חופש וחוזרים ללימודים. אני לא צריך להגיד לכם, אתם כולכם יודעים, כל יום אנחנו לומדים מהבוקר עד אחר הצהריים, ילדים בגיל גן חובה, בגיל חמש, חוזרים הביתה בשעה 4, 4:30 אחר הצהריים. אני לא יודע איך לפתור את הבעיה, אבל אלה שטוענים שזו בעיה תקציבית, גם לנו יש בעיות תקציביות ובכל זאת אנחנו עומדים בזה. קחו למשל דבר קטן, שבת אחר הצהריים. היום בשבתות הקיץ גומרים את התפילה ב-10, ב-11, מה ילד יעשה עד 7, 8 בערב? הלוא מה שהוא לא יעשה, אנחנו צריכים לדאוג לו. ההורים, שיהיו בריאים, הולכים לישון, הולכים לנוח ושולחים את הילדים, מה עושים? אצלנו הילדים באים לבית הספר משעה 2 בצהריים עד 7 בערב, וזה עולה לנו הון רב. המורים עובדים---

אתה נותן להם לעבוד בשבת?

למה לא? אסור לעבוד בשבת? אסור לקבל כסף בשבת, לעבוד מותר. זו עבודת קודש, ודאי שמותר.

מה אני מתכוון להגיד? הייתי רוצה שיהיה איזה חוט מקשר בין כל יושבי ראש הוועדות בעיריות וכל אחד ילמד מהשני. אני לא אומר שאנחנו לא יכולים ללמוד ממישהו אחר ומישהו אחר ילמד מאיתנו. זה דבר אחד.

הדבר השני – הלוא כל הבעיות של הנוער לא נולדו מתי שהקימו את הוועדה לקידום מעמד הילד. הלוא בכל עירייה יש את הבעיות שלה של הנוער. גם בבני ברק יש בעיות של נוער, אני לא אומר שלא. אנחנו החלטנו בוועדה למעמד קידום הילד לטפל בילד הנורמטיבי. אנחנו מזניחים אותו. הילד הנורמטיבי, הכל טוב, הכל יפה. צריכים גם לדאוג לו, כמו שאמרו מקודם, בטיחות סביבתית, בטיחות בגנים הציבוריים, כפי שאמרה נציגת ירושלים, את כל הנושא הזה, תכניות העשרה לילדים אחרי הצהריים, בשעות הפנויות. לא חסר מה לעשות ואני מקבל מה שהיושב ראש אמר, שלא נטפל עכשיו בבעיות תקציביות, אנחנו קודם כל נטפל במה שצריך לעשות וה' יעזור. יהיה בסדר.

אם היינו יכולים לקחת את הנושא של האינטרנט ולהחליט שאין אינטרנט, זה היה מקל עלינו, אבל זה לא יקרה בשאר הערים. זה לא ישים.

אני רוצה לבקש דבר אחד מרכזי. ההרכב של הוועדה, ההרכב המסוים שנקבע לגבי הוועדה לקידום הילד בעיריות, נקבע על סמך תפיסה מסוימת לגבי מי אחראי לילד, מי יכול לדבר לטובתו, מי יכול לחשוב מה נחוץ בשביל לשפר את מצבו. אני רוצה לבקש שבהרכב כזה תהיה יותר נוכחות להורים בוועדה הזאת. אני חושבת שבין הילד לבין הרשויות לבין העירייה, משטרה, משרד החינוך וכל שאר הרשויות שנכנסות בתוך הרכב הוועדה הזאת---

בחוק רשום שיש נציג---

יש נציג אחד. אני חושבת שיש הרבה דברים שאפשר לעשות לא בכסף, אלא במחשבה נכונה ואם ישמעו נכון את הצרכים מהשטח, שאת זה באמת ההורים יודעים הכי טוב מה נחוץ להם, הדברים יהיו גם יותר מחוברים, גם יותר יעילים ויותר ממוקדים. אני רוצה לבקש שתהיה יותר נוכחות של הורים בהרכב הוועדה.

זו אפשרות של כל ועדה. ביהוד, זו שאני המצאתי יש יותר הורים, גם של ילדים עובדים, גם של ילדים לומדים.

ברוב הוועדות יושבים חברים בוועדה שבעצמם הם הורים לילדים, אז לא צריכים בשביל זה להביא הורים שיהיו הורים. אני כהורה, אם אני יושב בוועדה, או רון, שהוא הורה לילדים, הוא מבין את הבעיות של הילדים לא פחות מהורים שהם לא סטטוטוריים.

זה לא נכון, בגלל שגם אני, כנציגה של הסתדרות הפסיכולוגים ושל המועצה להורות, כרגע מדברת עם הכובע הזה. כשאני אדבר על הילדים שלי, אז אני אגיד דברים אחרים, שונים.

הערה נוספת. הוזכר כאן העניין של הצורך בגישה אל ההורים בשביל להיטיב את מעמד הילדים. אני חושבת שהרבה דגש צריך להיות מושם בוועדה לנושא של חינוך של ההורים, להציע להם כלים, חינוך, מרכזים שבהם הורים יוכלו להיעזר כי הם החוט שלנו לילדים.

אני מהאגודה הישראלית למען הילד בגיל הרך. הוזכר כאן מספר פעמים גם הגיל הרך, אבל זה לא נתפס כדבר שהוא חלק בלתי נפרד מהוועדה, הייצוג של הגיל הרך, ואני חושבת שזה חשוב מאוד. יש פה דוגמאות של אנשים שמהווים סמל למאבק להעלות את נושא הגיל הרך בעדיפות שלו, בין אם זה בעיריית תל אביב, מודיעין, טירת הכרמל, שנעשים דברים נהדרים. אני חושבת שגם במטרות שדובר עליהן, כולל כשאנחנו מדברים על איגום משאבים, צריך לדבר גם על רצף השירותים. הרבה בעיות בגיל המאוחר יותר יכולות להיחסך על ידי דגש גדול יותר בגיל הרך, עדיפות גבוהה יותר בגיל הרך, והרבה נושאים שעדיין לא מכוסים על ידי החוק, אם כי אני חושבת שהחוק לא יפתור את ההתייחסות אליהם, יכולים היום לקדם ברשויות המקומיות, כדוגמת טירת הכרמל וכך הלאה.

דיברנו על הורים, אז אנחנו כבר לקראת סוף הישיבה ויש פה שתי תלמידות שיושבות פה ומקשיבות יפה, אבל לא משתתפות ואני מאמין שגם בהרבה מהוועדות לילדים, אני אישית קרוב לגיל הזה של הילדים, ואצלי לפחות, בביאליק, אני גם יושב ראש הוועדה לנוער, צעירים וסטודנטים ושם אני עובד עם חבר'ה קצת יותר צעירים, אז יותר קל לי לגשת לנושאים האלה. לעומת זאת בוועדה הזאת יושבים מנהלי בתי ספר ויש ארגון המורים ויש הסתדרות המורים. אצלי אישית היתה איזה בעיה שבין הארגונים ודברים כאלה שקצת מונעים מהשפה המשותפת לילדים ואני חושב שצריך לשלב יותר, להביא יותר חבר'ה צעירים, יותר לדבר בשפה שלהם ולשאול אותם מה הם באמת צריכים.

הבנות הצעירות, רוצות להוסיף משהו? אתן יושבות בוועדה מסוימת?

לא, אנחנו מטעם המועצה. אני מרגישה כיושב ראש מחוז שיש ללא ספק ערים שמשקיעים בהם הרבה יותר. אני ממחוז ירושלים, זה מודיעין, זה מבשרת.

איפה את גרה?

במבשרת. אני רואה כיושבת ראש שיש רשויות שמשקיעים הרבה יותר בילדים וזה קצת עצוב במקום מסוים. לא, זה נורא שמח, אבל לראות את מודיעין פורחים מבחינת עשייה ולאו דווקא חינוכית אלא מעבר והם מרימים שם פרויקטים אדירים והמועצה שם מטורפת מבחינה מורלית ומבחינה מעשית הם מצוינים, לעומת מבשרת שיש לנו מינימום השקעה מבחינה תקציבית ומבחינת עידוד, עידוד בני נוער לעשות. אני חושבת שצריך יותר להשקיע. בסך הכל אנחנו הבסיס לחברה העתידית וחשוב לעודד את הפעילות שלנו.

תודה. יש עוד נציגי עיריות שרוצים להוסיף?

אני מנהלת המחלקה לנוער, קהילה וצעירים, אבל אני גם בכובע של המזכירות הארצית של אגודת מנהלי יחידות הנוער ולי חשוב שבהרכב הוועדה יהיה גם נציג של מנהל יחידות הנוער. זה קיים בפועל, בוודאי, ויוכלו להעיד על זה ראשי הערים כאן, שמנהל יחידת הנוער ברשות הוא שותף פעיל ומוביל בוועדה, אבל באף מקום הוא לא כתוב כמשתתף חוקי. זה נתון לרשות הרשות, אז הייתי מבקשת שזה יהיה חלק חוקי בהרכב הוועדה.

קודם כל אני מברכת על העבודה הזאת ועל הלמידה. אני רוצה אליכם, בנות. אצלנו באריאל, בוועדה לקידום הילד, שהיא גם ועדת חינוך, אני חושבת שהנציגות מועצת התלמידים היא נציגות לא רק שאומרת, אלא גם עושה, וכאן אני מתחברת לבאמת מה עושים עם נוער בקיץ. אז כל הרעיונות הגיעו מהנוער שלנו, שיש להם פרלמנט נוער וגם פרלמנט ילדים. לילות לבנים, אנחנו עושים באריאל. כל ערב יש להם פעילות והנוער מפעיל. סיירת פארקים. תמורת בקבוק שתייה אנחנו נותנים בקבוק שתייה קלה, ואת זה הנוער עושה, שהולך ומסתובב בפארקים. כל הנושא של סטודנטים מתנדבים, קידום נוער שמסתובב בלילות, הסעות של ילדים ממקום למקום. אין לנו תקציבים באריאל, קיצוצים, אני לא יכולה להתפאר בילודה, כי יש לנו גם הקפאות בנייה, אבל באיגום משאבים, כפי שאתם אמרתם, באמת אנחנו מצליחים להחזיק, לתחזק ולקדם. אחד הדברים שאנחנו הובלנו בעיר, וזה גם בא מהנוער, כדי לדעת מה מותר ומה אסור הכנסנו השנה לחטיבה ולחטיבה העליונה את הסנגוריה. כדי שילמדו. אם אנחנו באים מהמקום שאנחנו אומרים להם לא לאלימות ולא סמים ולא כל הדברים האלה, ברגע שהם לומדים באמת מה מותר ומה אסור והדברים הקטנים שהם לא ידעו שהם עלולים להביא אותם למקומות הקשים ביותר, הם נמנעים ואני חושבת שאנחנו הובלנו איזה שהוא תהליך של משרד החינוך ומשרד המשפטים, ביחד עם העיר אריאל, ואני מקווה שבאמת כאן אנחנו נמשיך להוביל לטובת הנוער שלנו.

למעשה אני לא רוצה לחזור על דברי ראשי הערים, אבל כן חשוב לי להוסיף עוד בקצרה כמה נקודות. אין ספק שאין ראש עיר שהילדים לא נמצאים לנגד עיניו, בטח היום שמחר הם יוצאים לחופש הגדול ופחד ממה שקורה עם אותם ילדים שלא נמצאים באיזה שהוא סידור ודיבר על זה יצחק קדמן. אני רוצה לעדכן שאתמול, בוועדת הכספים של הכנסת, הוצג תקציב החינוך לשנת 2009 – 2010. כבוד היושב ראש, חשוב לי לומר על זה מלה. הוצגה אתמול התכנית התקציבית ודובר שם באופן ברור על פגיעה ברווחה החינוכית ועל פגיעה בחינוך החברתי. זה נאמר, זה מופיע בפרוטוקול. ראשי הרשויות היום נמצאים בעיצומו של מאבק על התקציב. נשארו לנו עוד שבועיים להיאבק, אבל אם אנחנו לא נצליח, אמרו באופן חד משמעי אתמול בוועדה, תקציב המתנ"סים, תקציב החינוך הבלתי פורמלי, כל תקציב הפעילות שהוא מעבר לשעה 1 בצהריים, או ל-12 בצהריים, כשהתלמידים לומדים בתוך בתי הספר, הולך להיפגע בצורה מאוד משמעותית. כל הנטל הזה נופל בסופו של יום על ראשי הרשויות, כי ראש עיר לא יכול לבוא ולהגיד 'טוב, אני לא מטפל בילדים בשעה 4 או אחר הצהריים, אני לא עושה משהו למען אותם תושבים', גם כי ההורים כמובן דורשים מראש העיר עשייה, וגם הילדים, זה עיקר העשייה בתוך הרשות המקומית, ואנחנו נמצאים היום בעיצומו של מאבק, אני חושבת שגם הוועדה צריכה להיכנס ולבדוק את הנתונים, זה הוצג אתמול בוועדת הכספים וחשוב להיות ערניים על זה כי זה נאמר, ונשארו לנו רק שבועיים.

אתה ביקשת דוגמאות, רק עוד דבר אחד שעלה בוועדות הכנסת וחוזר על עצמו; ראשי הערים היום מדברים על כך שיש לנו עוד הזדמנות לטפל בבני הנוער, זאת אומרת להכניס עוד עובד נוער, עוד עובד למען הילדים ובעצם להשקיע את ההשקעה המאוד צנועה בילד או בנער עם עוד עובד, או עוד איזה שהיא פעילות. אם לא נעשה את זה, נמצא השקעה כספית הרבה יותר עצומה בשיטור הקהילתי ובמשטרה שיצטרכו לטפל באלימות ובסמים ובוונדליזם, שזה מה שהולך להיות לנו, כבר בסוף החופש הגדול הזה, ובטח זה ימשיך ככל שהתקציב יילך וייפגע. אז השקעה הרבה יותר פחותה יכולה לשנות את הכל.

ברכות ליושב ראש הוועדה, לחברי הכנסת ולמשתתפים. אני רוצה להזכיר, ואני חושבת שזה חשוב שכולנו נדע כי זה גם עלה כאן, שבאמת הזכות הבסיסית של הילדים היא הזכות לחיים ולכן צריך כל הזמן לזכור שתנאי סף בטיחות בכל פעילות ובכל דבר שנעשה ושבהם משתתפים ילדים.

דובר כאן רבות על הצורך להתמקד, על הצורך לבחון ולבחור סדרי עדיפויות של הוועדה ואני אמליץ שהרבה מהעשייה הזאת תהיה לדרוש שיהיה ניהול וקידום בטיחות בעיר. חוסר התיאום הזה שדובר עליו, העובדה שמדובר בכל כך הרבה דברים שעוסקים בהם ילדים, אם זה גיל רך, אם זה גני משחקים ואם זה מוסדות חינוך ועוד, ואם זה ליישם את חוזר המנהל הכללי לגבי לימוד שחייה ואנחנו יוצאים לחופשה. כל הדברים הללו דורשים תיאום, דורשים ראייה מערכתית, דורשים מקצועיות בתחום של ניהול וקידום בטיחות ילדים.

ראשי הערים רוצים מידע. אנחנו, ארגון בטרם, שלח ממש בימים אלה לראשי הערים נתונים בכלל על היפגעות ילדים בישראל ויש כאן גם טבלאות שמדברות לפי חלוקה בשביל שאפשר יהיה להגיד ש-6,700 ילדים מהעיר רהט הגיעו לחדרי מיון בשלוש שנים, שלמעלה מ-2,600 ילדים בשלוש שנים הגיעו בעיר מודיעין. חלק מראשי הערים בכלל לא מודעים לכמות הילדים שנפגעים בתוך העיר.

היכולת של העיר לעשות היא עצומה ואני חושבת שהפלטפורמה של הוועדה לקידום מעמד הילד ברשויות המקומיות הוא מצוין, הוא אדיר, ורק לעשות יותר, אנחנו ממש בימים האלה מוציאים נייר עמדה לגבי גני משחקים בשביל לתת סקירה ורעיונות איך ליישם טוב יותר ממה שעושים היום את הבטחת הבטיחות, למשל בגני המשחקים. תודה.

יש לי שלוש נקודות. קודם כל אני באמת רוצה לומר תודה למחלקת המחקר של הכנסת שעשתה עבודה נפלאה. באמת מגיעה לכם תודה.

הנקודה הראשונה היא נושא תדירות מפגשי הוועדה. דווקא בימים האלה שבהם יש המון בעיות עם נושא של זכויות תלמידים, מעמד הילדים, בכלל בעיות עם ילדים, אני חושבת שהוועדה צריכה להתכנס בתדירות קצת יותר גבוהה ולא להסתפק בשלוש-ארבע פעמים בשנה כי זה כלום ויש המון נושאים לדון עליהם.

הנושא השני. בוועדה שישבה בראשה השופטת סביונה רוט-לוי, אחת ההמלצות היתה למנות בכל רשות מקומית מומחה לענייני זכויות ילדים. אני לא ראיתי לזה התייחסות בדוח, אני לא שמעתי אף אחד מהנוכחים פה שדיבר על זה שיש לו מומחה לזכויות ילדים ואני הייתי מאוד שמחה, חבר הכנסת דני דנון, אם אתה תתייחס לזה בסיכום שלך ותבקש מכל אחת מהרשויות למנות מומחה לענייני זכויות ילדים ברשויות המקומיות.

הדבר השלישי שאני רוצה להתייחס אליו זה החשיבות של כן שיתוף הורים ותלמידים בוועדות, כי לא יכול להיות שהוועדה תתכנס רק עם חברי מועצת העיר, או רק עם נציגי עיר ולא יהיה שיתוף של הורים ותלמידים בוועדה. בכל רשות יש ועד הורים עירוני, אין שום סיבה לא לשתף את ועד ההורים העירוני. הרשויות מתלוננות, יש לנו קשיים, יש להם תקציבים, האמינו לי שההורים יכולים לעשות את המאבקים שלכם, ההורים יכולים להיות שותפים שלכם ולסייע לכם בכל מאבק בנושא הזה ובהזדמנות הזאת אני פונה אלייך, גב' רחל עזריה, את אמרת שירושלים היא עיר גדולה, עיר מורכבת, אבל אצלך בוועדה אין נציג הורים, לצערי, וחבל. תודה.

אני המפקחת לזכויות התלמיד במערכת החינוך. לפני כשנתיים התחלנו לעבוד עם משרד המשפטים, הסנגוריה הציבורית, על זכויות וחובות של ילדים בהליך פלילי. במהלך הזמן, בסיורים שלי ובמפגשים שלי עם הוועדות ברשויות, תמיד התגלו פערי ידע איך מתמודדים עם קשיים של ילדים שנסחפים לעבירות פליליות. חיברתי את השניים בראשותה של דר' אביטל מולד ועורכת דין ענבל רובינשטיין וערכנו ניסוי מאוד מאוד מרתק, שהובילה את זה עורכת דין גלית מבורך, מנהלת מחוז מרכז תל אביב בסנגוריה---

זה מעניין אותי מה שאת אומרת, ואז בסוף מסתבר שבוועדת שרים משרד החינוך מתנגד לקיצור הליכי חקירה של ילדים בהליכים פליליים ומי שמתנגד זה משרד החינוך שאין לו גם עלות תקציבית פה, אין לו שקל שיילקח מהמשרד. אז באמת דברים נורא יפים להגיד אותם, אבל אני מתקוממת כי כשאני---

חברת הכנסת אורלי לוי-אבקסיס, את אחריה.

הדברים נאמרים, אבל בשעת השי"ן אתם בורחים.

ברשותך תתני לי לסיים. אני אקשיב לך, אני רוצה ללמוד ממך, אבל רק תני לי לסיים, בבקשה.

עשינו ניסוי השנה, בעקבות הבקשה של הוועדות השונות, ועשינו ניסוי בשכבת כיתות אחת בכפר סבא, עם מר דב רקוביץ, ברעננה, ברחובות, וזה היה גם מסוקר לא מזמן בעיתונות ועם עורכי דין פליליסטים. הם באו לילדים ולמורים ללמד אותם מה אסור, מה מותר, מה גורם לעבירה פלילית, מה מאיים, מתי אסור לאיים, האם אבן בכיס כשנכנסים לבית ספר מותר/אסור, בוודאי שזה אסור ויכול לגרור אחריו עבירה פלילית. אני חושבת שהתהליך שהסנגוריה עשתה בבתי ספר היא קצרה מאוד, כמובן שזה עבודה בין משרדית, אבל אני חושבת שאם נלך עם זה לקראת הקיץ, אם היינו יכולים להקדים את זה, כי הסנגוריה עשתה מאמצים אדירים בנושא הזה כדי להיות בכמה שיותר בתי ספר על יסודיים, כדי למנוע מעשי ונדליזם ואלימות אצל בני נוער. תודה.

אנחנו נאלצים להתכנס, למרות שיש עוד הרבה שרוצים לדבר. אני מבקש מחברת הכנסת אורלי לוי-אבקסיס.

אני מצטערת על כך שהתפרצתי, אבל יש לי בעיה עם שמשדרים משהו אחד ובסופו של דבר, באיזה שהיא פינה, ואני אולי לא צריכה לבוא אלייך בטענות, אלא לממונים עלייך, אבל ישנם איזה שהם עיוותים, אבל אם אנחנו כבר מדברים על חקירה והליך פלילי של בני נוער וילדים, וניסינו לקצר את התהליך שלפעמים הוא באמת אבסורדי, אנחנו קוראים כל הזמן לילדים 'בואו תתלוננו', 'מישהו פגע בכם? תיגשו למשטרה, תגישו תלונה' ואז ישנו איזה שהוא עינוי דין ועוד לא מתחילה בכלל חקירה פלילית כנגד אותו עבריין, כי לא הסתיימה החקירה של הילדים.

משרד המשפטים חוקר, לא משרד החינוך חוקר.

לא, משרד הרווחה והמשרד לביטחון פנים, אבל משרד החינוך מתנגד לקיצור ההליך, שזה משהו שלא הבנתי בכלל. אני אבדוק, אני נורא מצטערת, אבל הקפצת אותי.

אני רוצה להגיד שיש כל כך הרבה נושאים ברשויות המקומיות שהם נוגעים לילדים, ואמרו ואמרו יותר טוב ממני ומה שמדובר באמת על המרווחים של בין רווחה לבין הנושא של שלום הילד, וישנן בעיות תקציביות, אבל אני רוצה לבקש מכם דווקא בוועדות המקומיות, שאנחנו מדברים שם על זכויות הילד, חשוב לי הרצף, כי אנחנו מדברים פה על הגיל הרך ואנחנו מדברים על גיל נוער, אבל לאחרונה התחלתי לקבל, יותר מדי, יותר ויותר פניות של נערים בסיכון שמבקשים להתגייס והצבא דוחה אותם. הוא דוחה אותם בגלל שיש להם תיקים. כשאנחנו מדברים על בני נוער בסיכון, זה ברור שהילדים האלה בשלב כזה או אחר בחיים שלהם אולי יעברו איזה שהיא עבירה. אני מדברת גם על כאלה תיקים שנפתחו ונסגרו, בלי איזה שהוא אשם פלילי, בלי איזה שהוא הליך משפטי באמת, אבל המדינה לא מתמודדת איתם, ואנחנו כאילו מכתיבים להם את העתיד ואתם, בתור רשות מקומית, המקום שלכם זה לזהות אותם בזמן וללחום את המלחמה כדי שהם יגויסו, למה? כי לכם יש אינטרס, הם יחזרו לטריטוריה שלכם, הם יחזרו טובים יותר או פחות טובים, הם ישפיעו לטובה ויהוו דוגמה, או בגלל שזה מה שהכתבנו להם, הם לא יילכו לצבא, איך הם יבלו את הזמן שלהם? מה היכולת שלהם אחר כך להשתלב בחברה בתור עובדים, בתור לומדים, בתור כהנה וכהנה, וזה לדעתי משהו שצריך לשים עליו את הדגש. זה לא נגמר בגיל 18, חברים. הגיע לגיל התיכון וכבר אפשר לראות מהצו הראשון את מי רוצים לגייס ואת מי לא רוצים לגייס, תעשו בתוך הוועדות האלה בן אדם, מחלקה, לא יודעת מה, שידאג לאותם ילדים ואני אשתף פעולה, אני גם רוצה לבדוק דרך משרד הביטחון מה הם המנגנונים, פעם היה את נערי רפול, זה הצטמצם. היום הצבא שלנו לא כל כך רוצה לשמש כמחנך או כור היתוך והתפקיד שלנו לשמור שזה כן יקרה כי האוכלוסייה הזאת, אם היא תחזור ותחזור לא טוב ולא תתגייס, לא תהיה לה יכולת גם לעבוד וגם באמת להשפיע ולתת איזה שהוא ערך חיובי לסביבה. אני אשמח אם תרימו את הכפפה בנושא הזה וכל עיר ועיר תבדוק מה מצב הילדים, אפשר לבדוק את זה מהתיכון, מהצו הראשון, ואולי לפרסם שישנה איזה שהיא כתובת שילדים שיש להם איזה שהיא בעיה בנושא הזה, יפנו לשם, ואנחנו פה מתייחסים, ואני חושבת שחבר הכנסת דנון, תסכים איתי בזה, לבדוק ולראות איך אנחנו יכולים לפתור את הבעיה הזאת כדי לעזור לנוער שגורלו לא ייחרץ כבר בגיל העשרה.

שלום לכם, תודה שבאתם. אני חושב שהתפקיד של הוועדה שלנו, ושלכם במועצות המקומיות, זה קודם כל לחנך שלא רק ילדים זה העתיד, אנחנו נוהגים להגיד את זה כל הזמן, אבל ילדים זה ההווה. כל הזמן המבוגרים מתייחסים לילדים כאילו הם הכנה לקראת זה שיום אחד הם יהיו מבוגרים ויהיו אזרחים מעולים. אנחנו צריכים לדאוג לילדים כי הם ילדים, 'ילדים עכשיו', זאת הסיסמא שצריכה להיות ולזכור, אנחנו כמבוגרים, שזכויות הילד זה חובות המבוגר. אנחנו צריכים לעשות את החובות שלנו כדי שהם יקבלו את הזכויות ובאופן פרקטי, אני סתם מציע שכל ועדה בכל מועצה מקומית ובכל עירייה תבחר נושא אחד או שניים שנתי, כדי שזה יהיה משהו פרקטי, כי אחרת מתכנסים פעם וחצי ולא קורה שום דבר.

ובאופן עוד יותר פרקטי, כיוון שציינת, אדוני היושב ראש, בהתחלה, שבאים הרבה, יותר מאשר בעבר, יש הרבה יותר ועדות שכאלה, והעובדה שבאתם אומרת שיש איזה צימאון לשמוע ולהשמיע, אז אני מציע לכם לא להסתמך רק על הכנסת ולבוא לפה ולשמוע, אלא תקימו פורום של ראשי ועדות לזכויות הילד שיתכנס לעתים יותר קרובות, מכל עיר, כמו שאמרו פה, אפשר ללמוד לערים אחרות לאמץ יוזמות, והכח של פורום כזה של כמה עשרות אנשים שהם ראשי ועדות, ייתן לכם כח ותחושה שאתם לא לבד, כי התחושה העיקרית שלכם הרבה פעמים שאתם לבד, אתם יודעים לבד לפעמים בוועדה, כי כולם בוועדת הכספים ובוועדת הביטחון, כי תמיד יש דברים יותר חשובים מזכויות הילדים. אני בדיוק צריך לצאת לוועדת הכספים, אבל אני לא אלך.

זאת הוועדה החשובה ביותר, לדעתי, פה, מבחינת האמת האמיתית, לא מבחינת הכח שלה בכנסת, לצערנו, אבל מבחינת המהות שלה, ואם אתם תראו שאתם לא לבד ויש עיריות אחרות ויש לכם שותפים, אתם תוכלו לקדם דברים כל אחד בעירייה שלו. זאת ההצעה שלי.

תודה רבה. אני רוצה לסכם. ראשית להודות לכל נציגי הרשויות שהגיעו מכל רחבי הארץ. הוועדה מברכת על הגידול במספר הוועדות בפועל ברשויות. אנחנו נפנה לאותן מספר מועט של רשויות שלא מינו ועדות ונפעל על מנת שהם ימנו את הוועדות.

אולי גם להוסיף במועצות מקומיות.

נכון. אנחנו מברכים גם על הרעיון של חבר הכנסת אורבך, להקים פורום של ראשי ועדות. אנחנו בכל מקרה בעוד חצי שנה נתכנס פה שוב לשמוע ולהשמיע ולראות מה נעשה.

מעבר לכך אני מבקש, גב' רחל סעדה, להזמין כמוזמנים קבועים את כל ראשי הוועדות. תקבלו מייל פעם בשבוע ואתם תראו, לדוגמה בשבוע הבא הנושא של העובדים הזרים, הילדים, זה נוגע לתל אביב, ערד, אילת, דימונה, אתם יכולים להגיע. היה דיון בנושא הפגנות של ילדים חרדים, אז זה נגע לירושלים. אז אנחנו נזמין אתכם באופן קבוע, אתם תבחרו בדברים שנוגעים אליכם להגיע.

אנחנו בכל מקרה רוצים לומר לכם שאתם לא נמצאים לבד, יש פה גיבוי, וגם אנחנו מבקשים מכם, אני אומר את זה באופן אישי, תעבירו אלינו מקרים, חומרים, דברים. לא תמיד נוכל לפתור את הבעיה, לא תמיד יגיע תקציב מיידי מהוועדה לזכויות הילד לקייטנות, אבל בהחלט אני יכול להגיד לכם שאנחנו כן פועלים. באופן מקרי, שלושתנו חברים בקואליציה, אבל יש לנו יכולת להשפיע ולשנות ודברים כאלה זה תהליכים, לכן כן תציפו את הדברים שאתם רואים אצלכם ביישוב, או מקרה פרטני, אני אשמח מאוד שזה יגיע לטיפולנו.

אני רוצה להודות לצוות של מרכז המידע, לצוות הגדול של הוועדה, שעבד קשה על מנת להזמין את כולכם ואני מאוד מודה לכם שהגעתם. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 15:35