PAGE
40
הוועדה לפניות הציבור

10.6.2009

הכנסת השמונה עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 10

מישיבת הוועדה לפניות הציבור

יום רביעי, י"ח סיוון תשס"ט (10 ביוני 2009), שעה 09:00

פניות ציבור לגבי השירות הניתן לאזרחים על ידי חברת הדואר

חברי הוועדה: אורי מקלב - היו"ר

מרינה סולודקין

ח"כ אורי אריאל

אורן לביאן – סמנכ"ל בכיר, מפקח בנק הדואר, משרד התקשורת

שמעון שוהם – מנהל בכיר, אגף הדואר, משרד התקשורת

יפעת ענבר – מנהלת תחום ביקורת פיקוח בנק הדואר, משרד התקשורת

שמעון בן דוד – יועץ בכיר לשר התקשורת

יגאל לוי – סמנכ"ל בכיר, דואר, משרד התקשורת

הרצל בר-מג – מ"מ המנכ"ל, חברת הדואר

עו"ד שר פרלי – פרקליטה בכירה חקיקה ותעריפים, חברת הדואר

אילן שפירא – ראש תחום רגולציה עסקית, חברת הדואר

פיני קבלו – סמנכ"ל לקשרי המרכז לשלטון מקומי

שמואל גרינברג – סגן ראש עיריית בית שמש

אורי הולצמן – יו"ר ועדת הדואר, ביתר

יצחק פכטר – ביתר

שמעון לף – ביתר

נחום גיטלר – עיריית מודיעין עילית

משה מוסרפרל – מודיעין עילית

בתיה רויטבור – ממונה על פניות הציבור, קריית יערים

ג'ניפר הול – קריית יערים

ישעיהו רוזנפלד – נציב תלונות הציבור, מועצה אזורית שומרון

דפנה סידס-כהן, עוזרת מחקר ומידע, מרכז המחקר והמידע, הכנסת

שלומית אבינח

נוגה לנגפור - חבר המתרגמים בע"מ

פניות ציבור לגבי השירות הניתן לאזרחים על ידי חברת הדואר

אנחנו מתכבדים לפתוח את הישיבה. הישיבה מוקדשת לנושא בדיקת שירותי דואר ישראל. אני קודם כל מקדם בברכה אתכם, מקדם בברכה גם את חברי הכנסת מרינה סולודקין וחבר כנסת אורי אריאל. אנחנו תיכף גם נעשה סבב היכרות בין כולם. מיותר לציין שתקשורת זה הדבר הבסיסי לקיום יותר מבן אדם אחד. מה שבן אדם צריך הדבר הראשון הוא חמצן. כשיש כבר יותר מבן אדם אחד, כשיש כבר שני אנשים, וכן הלאה, אז התקשורת זה החמצן וזה הבסיס העיקרי. אנחנו יודעים שעם ההתפתחות והקדמה התקשורת על כל ענפיה התפתחה. חלו שינויים דרמטיים, שינויים הכי גדולים חלו בנושא סוגי התקשורת. פעם קראו לזה משרד הדואר והיה שר דואר ואחרי זה הפך תקשורת. התפתחנו והתפצלנו ואנחנו היום רוצים להתמקד בחברת הדואר. דואר ישראל זה השם. נכון שפעם זה היה רשות הדואר. מלפני למעלה משלוש שנים נעשתה רפורמה בנושא של שירותי הדואר ורשות הדואר הפכה לחברת דואר ישראל. הרפורמה היתה אמורה להביא לשינויים והתייעלות גדולה מאוד. היה רצון לייעל את שירותי הדואר. אנחנו היום רוצים לדון בסוגיה האם כך? האם באמת שירותי הדואר התייעלו? האם שירותי הדואר הם זמינים יותר? האם יש אמינות בנושא של משלוחי הדואר וקבלת הדואר? האם יש נגישות בנושא הדואר? ואני מעמיד את הנושא הזה לדיון. נשמע את האנשים, מה שיש להם להגיד. נשמע את דואר ישראל מה הוא עונה בעניין, נשמע את חברי הכנסת בהתחלה. נתחיל ביעילות. האם באמת דואר ישראל יעיל? האם זה נכון כשבאים היום לסניף דואר התורים הם ארוכים מאוד? פעם אמרו את זה על קופת חולים. היום אם רוצים לראות תורים בישראל המקום שאפשר לראות את זה, זה בסניפי הדואר. האם יש נגישות? דהיינו, האם יש מספיק סניפי דואר? ידוע היום שהרבה סניפי דואר נסגרו. סניף דואר אחד נותן שירותים לעשרות אלפי תושבים. אני לא יודע אם זה 15 אלף, אם זה 20 אלף, אם זה 30 אלף, אם ל-40 אלף יש רק סניף דואר אחד? אנחנו נשמע בהמשך. מה קורה עם מרכזי החלוקה של הדואר? האם זה מספיק נגיש והאם זה באמת נותן מענה לקבלת דואר לאזרחים? אנחנו שמים דגש על נושא של דואר נע. כפי שידוע יש ישובים רבים שהם מרוחקים אחד מהשני, הם ישובים קטנים והבסיס של התקשורת שלהם הוא הדואר הנע. אנחנו באמת רוצים לשמוע איך הדואר הנע פועל. זמינות. כמה זמן היום לוקח להגיע מכתב? האם המכתבים מגיעים ביום יומיים או שהמכתבים מגיעים לאחר שלושה ימים, ארבעה ימים, חמישה ימים? החלוקה. לא שהמכתב עצמו מתעכב אלא החלוקה עצמה. כמה זמן לוקח לחלוקה? האם החלוקה היא פעם ביום? או שיש מקומות שזה פעם בארבעה ימים. או אולי אפילו פעם בשבוע. אנחנו רוצים לשמוע בנושא הזה. ועוד שני נושאים קטנים. הנושא של אמינות. האם האדם היום שולח מכתב והמכתב מגיע? האם הוא מקבל שירותים אלטרנטיביים יותר יקרים? דואר רשום? דואר אחר? חברות אחרות? האם מסמך שהוא יותר חשוב לו הוא סומך על זה שהמכתב יגיע ליעד? האם אנשים מקבלים התראות בגלל שהמכתב לא הגיע? האם אדם שמקיים אירוע ושולח הזמנות הוא לוקח בחשבון שחלק מסוים מהמכתבים לא יגיעו? אני אומר את זה בכותרת האם יש אמינות בנושא של חלוקת הדואר? ואני אומר עוד משהו אחד, האם הדואר ידידותי לאזרח? יש היום מגוון של דברים שבדואר משווקים. שירותי המרת כספים. בנק הדואר גם הוא חלק מהשירותים. אני כן רוצה לציין שכשמגיעים לפקיד יש שינוי. מקבלים את השירות מאוד מהר. יש שינויים ביעילות של השירות שהאזרח מקבל. הכול ממחושב היום ונעשה בצורה טובה ויעילה. אבל אני כן חושב שכשרואים תור ורק פקיד אחד עונה תשובה, והפקיד השני מתעסק עם דבר אחר כאשר יש תור, זה חלק מהבעיה. המטרה שלנו כן לייעל, להחזיר את האמון, לשדרג את כל הנושא שנקרא דואר ישראל. אם אני אגיד במשפט מסכם, היום יש שני סוגי אנשים. יש אנשים שלמכתחילה מוותרים על שירותי הדואר. והטכנולוגיה מאפשרת זאת. יש היום את האינטרנט. אבל צריך לציין יש דברים מסוימים שחייבים להיעזר דרך הדואר, דואר רשום וכדומה. יש אנשים שהדואר נותן להם מענה כי הם לא מחוברים לאינטרנט. זה אנשים באוכלוסייה היותר חלשה. נושא העמלות, תשלומים, ואין להם דרך אחרת אלא להגיע דרך הדואר. על כל אלה אנחנו היום נדון. אני אתן את רשות הדיבור ראשונים חברי הכנסת. אורי אריאל. אנחנו יודעים שבתקופה האחרונה הוטלו עליך תפקידים רבים. אז אנחנו מברכים אותך כשליח שלנו בוועדה למינוי שופטים.

תודה אדוני היושב ראש. היוזמה לדיון הזה באה מפניה אליי מתושב השומרון שטען שירד השירות בנושא טיפול במזומנים ודברים אחרים בדואר ישראל. אני מודה ליושב ראש שקבע ישיבה מהירה ולמשתתפים שהגיעו. אני רוצה להתחיל בשבח דואר ישראל ברשותך אדוני היושב ראש. לא בהכרח לסיים בגנאי. זה לא כמו בהגדת פסח. אני רוצה להגיד בשבח בתור תושב יהודה ושומרון עשרות שנים שדואר ישראל הוא אחד מהשירותים שמגיעים יום יום במשך כל השנה למרות תקופות ביטחוניות קשות ביותר. גם הם, גם התחבורה הציבורית. אפשר להגיד את זה על עוד משרדי ממשלה או נותני שירותים, המשיכו והגיעו כל הזמן ונתנו את השירותים עד היום ואני בטוח שגם מחר תהיה בעיה אחרת מסוג אחר, אני מקווה שלא ביטחונית, הם ימשיכו לתת את השירות הזה ולא רק בגלל זה שלפי החוק הם מחויבים ככה שזה ברור, כי אני חושב שהם מבינים את האתגר ואת השליחות שעומדים בפניהם ואני רוצה להודות להם על העבודה הזאת. יחד עם זאת כולנו, אני בטוח שגם דואר ישראל רוצה להשתפר כל הזמן, גם כי הוא רוצה לתת שירות יותר טוב, גם כי הוא רוצה להרוויח יותר כסף. הוא צריך להרוויח יותר כסף כדי לפתח הלאה והלאה את השירותים.


אנחנו רוצים לבקש אם אפשר לקבל היום, ואם נתונים שלא היו פה במקרה אז תשלימו אותם אחרי זה, לדעת איך אתם מפתחים את שירותי הדואר בפריפריה. זה מה שמעניין אותי. לא כי המרכז לא חשוב. המרכז חשוב מאוד. אלא שבמרכז יש אלטרנטיבות רבות, יש שירותים רבים שבאופן טבעי לא מגיעים לפריפריה אלא באיחור לאחר זמן, ואני חושב שהיכולת שלכם בפרישה הארצית שלכם ובניסיון שלכם אפשר וצריך לחזק את הפריפריה. הפריפריה בגדול אם מישהו שואל מה זה, בעיני זה מאזור באר שבע ודרומה, מכרמיאל וצפונה, על הקו הזה, ויהודה ושומרון שיש להם את הקשיים שלהם המוכרים. אני הייתי שמח לדעת איך מחזקים את השירות באותם אזורים לפי הנתונים שהועמדו בפנינו. באזורים האלה יש שירות פחות טוב. אני חושב שזה לא צריך להיות ככה. אני חושב שגם אתם צריכים לרצות לשפר את זה. אני אודה מאוד ליושב ראש אם הוא יוכל לקבל איזושהי תוכנית לעניין הזה, ואם לא היום אז תוך ימים ספורים, כהשלמות למה שייאמר פה היום. אני מאוד מבקש מכם תעשו את זה אם אתם יכולים עם לוחות זמנים כדי שגם אתם תוכלו לעקוב וגם אנחנו נוכל לעקוב. יותר חשוב מכל זה שהקליינטים יוכלו לעקוב. עכשיו לעקוב זה לא בגדר דבר רע. אף אחד לא יתחיל בהתקפה עליכם. אלא כדי באמת לקדם את העניין ואפשר תמיד לצאת מלוח הזמנים כי היתה סיבה מיוחדת. אני עוד פעם רוצה להודות לכם על מה שעשיתם עד היום, אבל בואו ביחד ננסה לתת לזה שדרוג. תודה ליושב ראש.

אתה יודע שהוועדה מוציאה באותו יום פרוטוקול או סיכום מורחב. אנחנו נעמוד בקשר. מרינה בבקשה.

תודה. אני חושבת שהישיבה הזאת מאוד חשובה. זה שירות לציבור. אני יכולה לומר לכם כי היו לי תלונות על עבודת הדואר בזמן מלחמת לבנון השנייה. אני אפילו הייתי צריכה לפנות למבקר המדינה, דואר בצפון. אתם יודעים שיש תלונות על הדואר וזה על דואר רגיל. יש תלונות על התורים בסניפי הדואר בגלל שאנשים ובמיוחד עולים משתמשים הרבה מאוד בשירותי דואר בגלל היחסים עם ארץ המוצא. אני לא יודעת אם במדינת ישראל יש תכנון. האוכלוסייה שלנו היא לא אוכלוסייה רגילה. לכל אחד יש קרובי משפחה וחברים בכל היבשות. אז בגלל זה לדואר יש חשיבות רבה יותר מאשר החשיבות שיש לדואר בשוויץ למשל. כשאני מגיעה לסניף דואר באשקלון אני רואה את חבריי שעומדים עם דברי דואר בתורים במשך שעה. וזה לא בסדר. במדינת ישראל בכלל אין תכנון אבל חייבים סניף דואר למספר תושבים בכל ישוב, ובישובים הגדולים מספר הסניפים לפי מספר התושבים. זה מאוד מאוד חשוב. אנחנו לא באנו לכאן כדי רק להתלונן. אנחנו מאוד מעריכים את העבודה של עובדי הדואר אבל אפשר לשפר. עובדי רשות הדואר חייבים לדבר שפות. זה גם חשוב מאוד. בגלל שאנחנו מדינה שבה יש תקופות מאוד קשות שהן תקופות המלחמה כללי העבודה של דואר במצב חירום ומלחמה ישתפרו. תודה.

תודה. באמת צריך לציין שמי שמגיע לסניפי הדואר רואה שציבור העולים החדשים הוא ציבור גדול מאוד והוא משתמש עיקרי בסניפי הדואר מכמה סיבות. גם ההתמצאות באינטרנט היא קטנה אצלו. התקשורת עם מדינות הוא יותר אינטנסיבי והכרחי, וזה לפעמים אמצעי הקשר היחיד, לכן המודעות של נציגי הציבור הזה היא יותר גדולה. אנחנו נעבור עכשיו לפונים. נעשה סבב היכרות. שלומית היא מנהלת הוועדה ודפנה היא החוקרת מטעם כנסת ישראל של מרכז המחקר שלנו שהיא נותנת את חומר הרקע לנו לוועדה. אנחנו נתחיל בפונים. הפונים הראשונים הם אנשי ביתר ואתם יכולים להתחיל בהצגת הדברים.

אורי מקלב שהוא היושב ראש אולי יפרט את הדברים לגבי בעיות הדואר כמו שדובר פה על תורים ארוכים ושירות שלוקה בחסר מבחינת חלוקת הדואר. אני בטוח שיש נהלים מאוד ברורים בדואר אבל המעקב שלהם והביצוע בשטח הוא לא מתקיים. זאת אומרת המחלקים לא מחלקים את הדואר כל יום. יכולים לעבור ימים עד שאתה מקבל מכתב. אבל אני רוצה לדבר על משהו שלעניות דעתי הוא לא רק נוגע לביתר אלא לעוד מקומות. דואר שליחים זה שירות שאתם לא נותנים בכל הארץ. אבל כשאתה בא, ואנחנו עשינו ניסיון לפני שנה וחצי, לקחתי עיתונאית מעיתון ידיעות, נופר סיני, וביקשתי ממנה בואי נעשה ניסיון. לכי לכל סניף דואר לתל אביב, תשלחי דואר שליחים לביתר. ובאותה תקופה לא היה דואר שליחים בביתר. היא נכנסה לסניף, שילמה 36 שקל, נשלח מכתב של דואר שליחים לביתר. דואר שליחים, אמור להגיע אלי שליח הביתה ולתת לי את המכתב ביד. עברו יומיים, עברו שלושה, היא התקשרה לדובר הדואר. תוך שעתיים התרוצץ שליח בכל ביתר לחפש לתת לי את המכתב. עכשיו זה דוגמה למשהו שקיים המון זמן. אתם גובים בסניפים כסף עבור שירות שלא ניתן. זה דבר שאפשר לבדוק אותו. להיכנס עכשיו לכל סניף, יכול להיות שסניפים שלא נותנים את השירות הזה. אותו דבר קורה עם דואר 24. דואר 24 לא מגיע לכל מקום בארץ. אבל תלך לכל סניף, במרבית המקרים ייקחו ממך את הכסף עבור השירות הזה למרות שהוא לא ניתן בכל הארץ. זו עובדה. מה הסיבה? אולי זה בגלל סוכנים שרוצים את הפרנסה שלהם. אותם לא מעניין אם יש שירות 24 או אין שירות 24, אני לא יודע. זה לא התפקיד שלי לבדוק. יש לי השערות למה זה. אבל עובדתית זה מצב קיים. אין לי מושג כמה אבל שירות דואר שליחים שנשלח לאנשים שמשלמים כסף על שירות שלא ניתן הוא דבר שלא קשור רק לביתר, הוא קשור לכל הארץ, והוא לא ייתכן.


דבר שני, המעקב. ישבנו עם מנהל הדואר באזור שלנו מר אורי עופר. הוא תיאר מה עושים. הצענו לו, בוא איתנו לסניף, בוא נראה, יום חמישי היום, הישיבה היתה ביום חמישי, בוא נראה, הרי יום חמישי בערב לא אמור להישאר דואר, בשעה חמש כבר היו אמורים לחלק את הכול. הוא לא הסכים לבוא. או שנשאר חומר או שלא נשאר. במאמר מוסגר אחרי זה באמת הוא התחיל לעקוב. מה שהוא לא יודע, אנשי השטח יודעים, המחלקים היו מחביאים חלק מהשקים כי הם ידעו שהוא מגיע. באנו והצענו הצעה. כמו שיש בדואר מעקב אחרי איסוף הדואר שמעבירים כרטיס האם רוקנו את התיבה. יש כזה כרטיס שיודעים שאתה היית פה בשעה הזו והזו ממילא רוקנת את התיבה. תעשו את אותה הפעולה לגבי חלוקת הדואר. המחלק נכנס לתיבה לחלק את זה? תעביר כרטיס. יגמור לחלק, יעביר עוד פעם כרטיס. לוקח רבע שעה לחלק, נדע שהוא היה שם היום. רבע שעה הוא לא ישב וישתה שם קפה. עכשיו אין לכם מעקב על הדברים האלה והתוצאה היא שבדואר ישבו ויסבירו לנו שיש נהלים והכול טוב ויפה אבל אם ברמת השטח אתם לא עוקבים אחרי זה ומבצעים את זה, זה לא יקרה. אז הוא אמר לי, בסדר, אנחנו נחשוב על זה. עד היום הוא לא חזר אליי לפחות עם תשובה. גם לא ידוע לי אם הוא חזר עם תשובה ליושב ראש הוועדה שלנו בביתר. עכשיו זה מסוג הדברים שאפשר לתקן וצריך לעשות. אורי הולצמן ידבר על שאר הדברים. יישר כוח.

רק תגיד לנו על כמה תושבים מדובר בביתר? כמה סניפי דואר יש? ושיטת החלוקה.

אני יושב ראש הוועדה למעקב בביתר עילית.

מה זה ועדת המעקב? אולי מילה אחת על הוועדה הזאת.

לנו יש ועדת מעקב בעירייה על שירותי הדואר.

אתה עובד עירייה?

אני חבר עירייה. כן. חבר מועצת העיר. יש ועדה שנקראת ועדת המעקב לשיפור שירותי הדואר. ברוך השם יש לנו עבודה נונ סטופ. מספר בתי האב יש לנו בערך 6000, מספר נפשות בערך 50 אלף. עיר כזו די מתפתחת יש לנו סניף דואר קטנצ'יק, 9 מטר מרובע. זה מה שאורי עופר לנו, 9 מטר מרובע. תארו לעצמכם שכל העיר צריכה להגיע ל-9 מטר מרובע. אז בזמנו היה לנו לפעמים תור ענק עד אמצע המדרכה. אתם יכולים לעבור למשל בימי שישי, כולם עומדים בתור עד אמצע המדרכה. עומדים שעה, שעה וחצי. אף אחד לא ממהר לשום מקום. יש רק סניף דואר אחד. אין לו תחרות. הוא מונופול באיזשהו מקום. זה המצב. ברוך השם בחודש האחרון אחרי 18 שנה של העיר שלנו נפתח סניף שני בגבעה השנייה עם ארבעה אשנבים שמפעילים בו רק אשנב אחד. הולכים להנציח את התור גם בגבעה השנייה.

6000 תושבים זה בשתי הגבעות?

6000 זה מספר התושבים בכל העיר. אז זה מתחלק סניף אחד לכל 3000 בתי אב. זו בעיה אחת. לפתור את הבעיה הזאת זה מאוד קל. כבר 10 שנים מדברים על זה ובטח ראשי הדואר מודעים לזה. יש תוכנית מגירה להכפיל את שטח סניף הדואר. השטח קיים. יש אישורים, יש הכול, רק צריך לבנות. כל החנויות לאורך כל הכביש, רבי עקיבא, אלעזר המודעי, כולם הוסיפו והכפילו ושילשו את השטח שלהם. החנות היחידה שמשום מה לא מצליחה לפתח את עצמה זה הדואר. אני חייב להזכיר שעד לפני שנתיים בנק הדואר היה הבנק היחידי בעיר וכולם משתמשים בזה לתשלומים ולכל מה שצריכים כבנק. זה מאוד מכביד על האנשים.

אתה רוצה לשבח את הדואר?

הם הבנק שלנו. אני רוצה לעבור לסעיף השני. יש אנרכיה חלקית בחלוקת דברי הדואר שידידי ישראל כבר נגע בזה. חלוקת הדואר מתבצעת בביתנים. בטח רובכם רגילים לקבל את הדואר בבית. יש דוור שעובר בבוקר מחלק את זה בתיבות הדואר בבית כמו בכל מקום נורמאלי על כל הגלובוס, בכל אופן בחלק המערבי. בביתר משום מה אנחנו מרגישים בזימבבווה או כמו באיזה אי נידח. אין אפשרות לקבל את זה בבית. אנחנו לא זכאים. אנחנו ישוב קטן מדי לקבל את זה בבית. יש ביתנים. יש יהודי שאני מכיר אותו שהוא מראשוני העיר הרב אברהם וויספיש, לדאבוננו הוא עכשיו נכה מאה אחוז, נעזר בכיסא גלגלים. הוא לא יכול להגיע לתיבה שלו. למה? התיבה נמצאת בגובה מסוים. חוץ מזה הביתן נמצא בגובה של שתי מדרגות. הוא צריך תמיד שאיזה ילד או מישהו יבוא לעזור לו. הוא אמר לי אישית, מאוד לא נעים לי. הוא איש שמכבד את עצמו ולא נעים לו לבקש.

מה המרחק שיש עד הביתן הכי רחוק?

יכול להיות מאתיים מטר, 300 מטר. אבל צריכים לעלות הר.

הארבעה ביתנים האלה הם לכל האוכלוסייה?

יותר מארבעה. יש הרבה ביתנים אבל הם לא ממוקמים בקצה של כל רחוב. בן אדם גר למשל ברחוב אוירבך לובביץ שזה במורד ההר והביתן שלו זה ברחוב חפץ חיים שצריך לטפס ולטפס מאתים חמישים מדרגות, רק לעלות את ההר, ללכת כביש שלם, והוא פותח את התיבה שלו ומגלה שהיום לא חילקו את הדואר. למה? כי המחלק לא בא לו היום להגיע. הוא שלח את הבת שלו. הבת שלו מיהרה להגיע לבית ספר והיא לא חילקה.

יש דואר שמחולק על ידי ילדים?

כן. כן. ילדים בני שמונה, בני עשר.

היתה תופעה שמי שהיתה לו תיבה נורא גבוהה לא הגיע לו הדואר. כי הילד לא הגיע לשים את זה בתיבה.

טוב. אני ראיתי שאנשי הדואר רשמו את זה. אנחנו בוודאי נקבל תשובות.

אני בגובה הילדים אז אני המון פעמים אישית- - -

הילדים זה ילדים שהדואר שוכר או ילדים של הדוור עצמו.

ילדים של הדוור. הדואר מחולק על ידי ארבעה מחלקים. חילקו את העיר לארבעה חלקים.

תושבי ביתר?

תושבי ביתר. כל אחד מהדוורים אחראי על 1500 תיבות שזה עומס ענק בשבילם.

אתם דיברתם עם הדוורים? למה הם מחלקים את זה על ידי ילדים?

עם חלק דיברנו. דיברנו עם אורי עופר, דיברנו עם המון אנשים שמה. ואורי עופר טוען שזה מה יש והכול מתבצע כמו שצריך ואין שום חריגות. טענתי בפניו שיש דואר שגוי פעמיים בשבוע בערך. הוא אמר לי שזה לא נכון. אנחנו חיים את זה. אני חושב שיש מחסור במנהל מקומי לדואר. עיר כמו ביתר מגיע לה שיהיה לה תקן של מנהל דואר במקום כמו בכל עיר רגילה.

כן. אלו הדברים. מבחינת השירות שאתה מקבל בסניפי הדואר אני מבין שמזה אתם מרוצים.

בתוך סניפי הדואר הפקידים יעילים, הם טובים רק התור הוא ארוך.

יש בעיה של כמות הציבור. בנק הדואר נותן שירות בביתר כבנק יותר מכל עיר אחרת. הציבור החרדי משתמש בדואר כבנק. הוא פחות משתמש בבנקים הרגילים. זאת אומרת כשאתה מדבר על כמות אנשים באופן יחסי לסניף דואר, הדרישה של עיר חרדית היא הרבה יותר גבוהה, ובפועל שלושה פקידים לעיר כזו זה לא מספיק.

האנשים מיעוטי יכולת במיוחד מעדיפים את השירותים של בנק הדואר בגלל העמלות וזה לשבח את בנק הדואר. אנחנו אחרי זה נגיע לנושא של השירות בתוך בנק הדואר.

אני הייתי מציע אולי פעם נבדוק בדואר הרשום כמה בפועל אנשים באים לקחת מהסניף את הדואר. אנשים מראש מתייאשים ולא באים לקחת. לך תעמוד חצי שעה בתור.

דרך אגב, הערה קטנה, הדואר מפסיד המון דברי דואר. למשל חלוקת הזמנות לשמחות כמעט אף אחד לא משתמש בדואר. או ששוכרים חברות או חלוקה פנימית.

חלוקה פנימית. יש אצלכם חברות פרטיות שעובדות בחלוקה כזאת?

הרוב פשוט משתמשים בידידים או קרובי משפחה.

אני סמנכ"ל בשלטון המקומי. התבקשתי על ידי אדוני להופיע. אני גם עשיתי איזושהי עבודה קטנה לקראת הדיון. בכל אופן אני חושב שהבית הזה במו ידיו בעצם לפעמים הורס את הדברים ואחר כך אנחנו באים לקיים דיון על מנת לראות למה זה קורה. אנחנו נתנו יד לכל ההפרטה של דואר ישראל. חלק גדול מהעבודה עוברת היום לקבלנים וקבלני משנה ואחד מפעיל את השני ומשם מתחילות הבעיות. כאשר עוברים הפרטה ומגיעים למצב שהשכר שלהם נשחק אז הם נותנים באותה מידה את אותה העבודה שנדרשת מדואר ישראל. דואר ישראל יצא בשנים האחרונות עם קמפיין גדול מאוד, עם הרבה מאוד פרסומים של סניפים. אתה חושב שאתה נכנס לסניף אתה נכנס לאיזשהו בנק וניסו להשוות את עצמם והתמודדו מול הבנקים. אבל בפועל מי שהולך לפריפריה ורואה איזו מציאות עגומה, פשוט מציאות עגומה. אני גם יכול להעיד על דברים שלי. אם אתה הולך ורוכש לך תיבת דואר אתה מוצא מכתבים שמגיעים אליך. מכתבים שלי מגיעים לאחרים. ואם אני לוקח את סניף בית שאן שאני הייתי כראש רשות שם והקציתי שטח לדואר ישראל, עד היום הוא מגודר, כי הצפיפות שם של העובדים, אתה נכנס, הגודל של המסגרת הזאת, עובדים שם שמונה תשעה עובדים. ערימות של שקי דואר. דורכים על הדואר. דואר נשפך החוצה מהדלתות. אנשים עובדים בתנאים קשים. התורים ארוכים. על מכתב רשום שאני אמור לקבל לפעמים אני מחכה 40 או 50 דקות. התלוננתי עשרות פעמים לפני רשות הדואר. ולא עוזר. אתה לא מקבל אפילו תשובות כתובות. כן טיפלו, לא טיפלו.

אתה מדבר על בית שאן?

אני רואה את זה גם במקומות אחרים. אני רואה את זה בעפולה, בישובים אחרים. עשיתי טלפונים לכמה ראשי רשויות. בערך פחות או יותר אותם דברים נשמעים. דואר ישראל זה דואר שמגיעים אליו מכל השכבות. מגיעים אליו אנשים ביום שהביטוח הלאומי משלם, ומגיעים הקשישים, ומגיעים החולים, ומגיעים הנרקומנים שזכאים לאותה קצבה. אנשים עומדים שם בתורים מאוד ארוכים וצריך לייעל את זה. לא יכול להיות שבשביל מכתב רשום צריך לחכות. מכתב רשום צריך להיות אשנב. אתה מתלונן מאה פעם שצריך להיות אשנב למכתבים רשומים ולחבילות. לא עושים את העניין הזה. ולכן דואר ישראל לדעתי זה דואר ממלכתי שאין סיבה שלא יגיע לרמה של בנק. אנשים משלמים עבור בולים, אנשים משלמים עבור חבילות. הם זכאים לקבל את מה שמגיע להם. לא יכול להיות שגם אם אתה רוכש יחידת דואר ואתה משלם עליה מאתיים שקל בשנה בשביל לקבל את הדואר הפרטי שלך אתה מוצא מכתבים שלך אצל מישהו אחר. הוא מביא לך אותם אחרי שבוע ואחרי שהוא פתח אותם. יש לך שם תלושי משכורת שאתה מקבל. יש שם טופס 106. לא יפה שהמכתבים של אחרים מגיעים אלי שאני נאלץ כל שבוע להעביר אותם. אין פעם שלא תמצא שלושה, ארבעה מכתבים של אחרים שאני צריך להעביר אותם חזרה לדואר בשביל שיחלקו אותם לתיבות הנכונות. לכן דואר ישראל חייב להשקיע במבנים. המבנים הישנים שהיו, בבית שאן למשל המבנה הוא מבנה מלפני שלושים או ארבעים שנה. האוכלוסייה גדלה, השירותים ניתנים על ידי הקיבוצים בסביבה. מי שמגיע לשם. נשאר אותו חדרון קטן צפוף שאתה מגיע אליו מזיע, מסריח. יושבים שם שעות על גבי שעות בשביל לקבל שירותים. אתם חייבים לייעל. אני הקציתי שטח. רצתי כמו מטורף. לא יודע מה קרה. גידרו אותו דואר ישראל והוא עומד כבר חמש שש שנים. העירייה הפכה את השטח הזה לשטח של מחסן. האנשים זכאים, ואני רואה את זה בהרבה מאוד מקומות. התורים מתארכים. אתם חייבים לקחת את העניין הזה לידיים ולשפר. זה לא מה שהיה הדואר. הדואר היה מקור גאווה. כל ילד בבית ספר כתב על דואר ישראל. חיכו לדוור, הדוור המפורסם שחילק את המכתבים. היום זה פשוט עבודה חפיפניקית, עבודה לא מקצועית. אתם חייבים לתת את השירות הזה.

היית ראש עיריית בית שאן. היום אתה סמנכ"ל השלטון המקומי. האם זה מאפיין ערים מסוימות?

כן. כן. זה מאפיין בעיקר את הפריפריה. אולי הסניפים היפים, עברתי במיוחד באבן גבירול, ראיתי את הסניף היפה שפתחו ושם באמת אין הרבה תורים. אז יכול להיות שזה כמו שפעם עשתה קופת חולים. פעם קופת חולים שהיתה עובדת לפי מס אחיד לפי הכנסה, אז איפה שהיו הכנסות גבוהות, בשאול המלך בתל אביב אז היא הקימה את הקופות היפות ביותר כי אנשים שם שילמו גבוה מאוד ואיפה שלא אנשים עמדו בקרוונים בשביל לקבל שירות. המעבר לביטוח לאומי שינה. אז היום מבינה קופת חולים שהיא צריכה להקים את אותם סניפים בכל הארץ כי ההכנסה שהיא מקבלת מביטוח לאומי לגבי כל אחד ואחד היא שווה. גם הדואר חייב להשתנות. לא יכול להיות שאתם תפתחו סניפים יפים במרכז הארץ, תעשו פרסום ראוותני במרכז הארץ וכשאתה יורד לפריפריה, אמרו פה, אנשים מחכים בתור, אנשים לפעמים מחכים בתור בחום של 40 מעלות ומאוד קשה. זה כלפי כל הפריפריה.

ירושלים זה פריפריה?

אני ראיתי סניפים יפים במרכז הארץ, ירושלים, תל אביב, ראיתי סניפים יפים.

אתה בעצם מבדיל בין מרכז העיר לשכונות. אני רוצה להגיד לך שבשכונות המצב לא שונה. קח את שכונת רמות בירושלים. היא מונה 50 אלף תושבים. זאת עיר בפני עצמה. יש סניף דואר אחד. צריך להבין מה זה המרחק, מה הנגישות. אנחנו יודעים על הסניפים שהם לא מרכזיים. אנחנו נעבור ברשותך למר רוזנפלד. תציג את עצמך.

אני ישעיהו רוזנפלד ואני מהמועצה האזורית שומרון. רוב הפעילות שנעשית במועצה האזורית שומרון. רוב הפעילות שנעשית במועצה האזורית שומרון חוץ משלושה ישובים זו פעילות של דואר נע בלבד ולא ניתן לקבל שום שירות אחר בכל מה שקשור לדואר חוץ מאשר בדואר הנע. יש שלושה ישובים שיש בה סוכנות דואר. בשערי תקווה, אבני חפץ ואילון מורה, אלה שלושת הישובים. כל שאר הישובים, 27 ישובים, אנחנו בסך הכול 30 ישובים במועצה האזורית שומרון. אנחנו מקבלים את השירותים דרך הדואר הנע. אני קודם כל באמת רוצה לומר דברים ותשבחות בכל מה שקשור בקשר שיש לנו לנסות ולשפר את השירות לתושבים יחד עם רשות הדואר. נמצא כאן ממלא מקום מנכ"ל הדואר מר בר-מג שאנחנו נמצאים איתו בקשר מאוד צפוף וקבוע ובקרוב הוא גם מגיע אלינו לפגישה ולסיור במקום.


אבל מנהלת הוועדה הנמרצת חילקה כאן את החומר שמטופל כאן בכל מה שקשור לתלונה שהגיעה מיהודה ליבמן מיצהר והמטרה כאן לדבר על הנושאים של השירות המקוון. מדברים על סניפי דואר שאנשים נכנסים לסניפים. אנחנו מדברים על דואר, על אותו שיר, האוטו האדום, הדואר בא היום, שלפעמים הוא גם לא מגיע בגלל בעיות כאלה ואחרות. עכשיו התלונה כאן זה לגבי הדואר המקוון. היינו, שבן אדם רוצה לבצע פעולה מקוונת אם יש לו חשבון בבנק הדואר ולבצע פעולה כספית ואת הפעולה הזאת לא ניתן לעשות. רשות הדואר עשתה מאמץ עליון על מנת שנבצע את זה ועל מנת שנוכל לעשות את זה. ישנם בעיות אובייקטיביות ואני מניח שמר הרצל כאן יפרט את הדברים. ישנן בעיות אובייקטיביות שמאוד קשה לטפל בהן ואנחנו מודעים לזה. אבל יחד עם זאת צריך לזכור אדם שרוצה בצפון השומרון לשלוח דואר רשום צריך לנסוע לחדרה. זה למעלה מ-50 דקות נסיעה.

אני רוצה להבין, בדואר הנע אי אפשר לקבל שירותים של דואר רשום?

תלוי, יש מקומות שאתה לא יכול, יש מקומות שאתה כן יכול. אם אתה צריך לשלוח היום דואר והדואר לא מגיע אז אתה לא מקבל את זה.

אני לא מדבר על לקבל, אני מדבר על לשלוח דואר רשום.

לגבי לשלוח בוודאי יש מקומות שהוא לא יכול לשלוח דואר רשום. הוא לא מקבל מזומן. שאלה מצוינת. אבל מר הרצל נמצא כאן והוא מודע לזה.

אני מסביר את מה שאתה אומר, בעקבות כך שדואר נע לא מתעסק עם מזומנים הוא לא יכול לקבל תשלום עבור שירות דואר חוץ מאשר לתת מכתב רשום הוא כן יכול, אבל הוא לא יכול לשלוח מכתב רשום בגלל שאז זה ששולח צריך לשלם על זה.

ממש כך. עכשיו הנושאים האלה הועלו.

אתה מבדיל בין שירותי בנק הדואר. אני הבנתי ששירותי בנק הדואר אי אפשר לקבל בכל דואר נע. אתה אומר שלא רק בנק הדואר אלא גם שירותי דואר בסיסיים שניתנים כשרות מקוון.

רק בצ'קים. הפעולה היא ידנית ובצ'קים בלבד. אני רוצה לומר לכם רבותיי, הנושא הזה נדון ברשות הדואר. יושב פה ממלא מקום המנכ"ל. הוא מודע לזה. ואני אומר לכם יש לו פתרונות יצירתיים והוא עושה את הדברים, עוד פעם אני אומר אנחנו לא רק באים להתלונן. אבל ישנם דברים נוספים שגם הונחו על שולחנו ואני רוצה שברשותך אדוני יושב ראש הוועדה תדע אותם. אני אתן דוגמה. הנושא של דואר 24 מה שאמרו בביתר אותו דבר גם אצלנו. הנושא של דואר שליחים זה אותו דבר. אתה לא יכול לקבל את אותם משלוחים שישנם. התלונה שנמצאת כאן, אני אתן דוגמה מהישוב תפרח רצו לשלוח ספרים למישהו שלומד בצפון השומרון בישיבה אז עשו לו דואר 24 אבל הוא לא קיבל את זה.

למה?

שאלה מצוינת. זה לא ברשימה. את התשלום גבו. דיברנו על זה גם עם רשות הדואר. חייבים לדעת על מה אנחנו מדברים. הדואר נשלח, התשלום נגבה אבל הוא לא הגיע עם דואר שליחים.

הספרים הלכו לאיבוד?

לא. בסופו של דבר מצאו את הספרים. הם הגיעו אחרי שלושה שבועות. אני אומר עוד הפעם כל מה שאני אומר כאן הדברים נאמרו, אנשים יודעים את זה ואני אומר יש פתרונות יצירתיים.


דברים נוספים שעליהם אנחנו מדברים מבחינת השומרון. כלי רכב. הרכבים הם מאוד מאוד ישנים. הרכבים נתקעים ולעיתים לא מגיע הדואר הנע. החמצן שאדוני יושב ראש הוועדה אמרת בתחילת דבריך הוא לא מגיע. פשוט כי הרכב נתקע. כבר קרו מקרים קשים יותר ששעתיים לפני שהוא היה צריך להגיע פשוט הוא הודיע אני לא מגיע. בברור שערכנו הסתבר שמישהו היה בחתונה. היה צריך להגיע קצת לצפון או קצת לגב ההר וזה לוקח זמן ולכן אי אפשר להגיע.

אולי תרחיב בנושא הזה. נניח שהוא כן רוצה להודיע שהוא לא יכול להגיע מסיבות כאלו ואחרות, יש אפשרות להודיע, הם כן מודיעים שהם לא מגיעים או שהם גם לא מגיעים והם גם לא מודיעים?

בדרך כלל הסיבות הן סיבות אובייקטיביות ואנחנו לא באים בטענות. גם יודעים את זה לפעמים יום מראש. לפעמים היום הזה הוא יום מהותי. למשל 15 בחודש. אדם רוצה לשלם תשלומים. אז הוא לא יכול לשלם באותו יום תשלום. ואז אם הוא ישלם ב-16 בחודש אז הוא ישלם קנס.

אם נניח שאנשי השומרון יודעים לשלם כבר ב-10 ולא לשלם ב-15.

אנחנו משתדלים באמת ליידע את כולם על מנת שזה יקרה, על מנת שזה יעבוד. דברים נוספים שעליהם אנחנו דיברנו יחד עם רשות הדואר מעבר לרכבים המיושנים, אני מקווה אדוני היושב ראש שנהיה פה אנשי בשורות כי באמת ממלא מקום המנכ"ל עושה מעל ומעבר על מנת שהדברים ייעשו בצורה הטובה ביותר. דיברנו על הרכבים, דיברנו על הנושא של השירות הזה. אנחנו ביקשנו לפחות להחזיר את השירות הידני על מנת שאפשר יהיה לטפל כי בחלק מהמקומות גם השירות הידני לא ניתן. ואני רוצה להגיד עוד נקודה. זכרו, רשות הדואר והדואר נע אם רכב נתקע מעבר לעובדה שאני לא קיבלתי שירות או מישהו מכם לא קיבל שירות זו גם סכנה בטיחותית. כי לעיתים הוא יכול להיתקע במקום שאף אחד לא ידע איפה הוא נמצא. הוא נמצא בנקודה מסוימת והוא פשוט מנותק מן העולם.

סיבה ביטחונית התכוונת?

זו גם סיבה ביטחונית וגם סיבה בטיחותית. ראשית בטיחותית כי הרכב תקוע ואז לך תדע ובוודאי בגלל נסיבות המקום והאזור יכולה להיות גם סכנה ביטחונית. לכן הקשר צריך להיות כזה שאפשר יהיה לדבר איתם. אנחנו משתדלים, אנחנו רוצים, אנחנו יודעים מי האנשים, מדברים איתם, הם מדברים עם האנשים באופן מסודר.

הרכבים הם רכבים ממוגנים?

הרכבים הם רכבים ממוגנים מאוד ישנים.

הדואר עושה מאמץ ושולח רכב ממוגן.

בוודאי.

כל העברת הדואר זה נעשה מתוך מסירות.

חד משמעית ועל כך פתחתי בתחילת הדברים. אני חושב שצריך להגיד להם כל הכבוד על הנושא הזה. אני מאוד מקווה שזה ישתפר עוד יותר ואולי מר בר-מג כאן יבשר לנו את הדברים כאשר יהיה תורו לדבר.


דבר נוסף חלוקת הדואר אצלנו מתבצעת בתאים. התאים הם ישנים. מי שמבצע את זה, זה תושבים מהישוב. יש איזשהו הסדר תשלומים בין רשות הדואר לבין הישוב עצמו שמקבלים באמת פרוטות שמישהו מתוך הישוב עושה את הדברים האלה. גם על כך אנחנו ביקשנו על מנת לשפר את השירות. לא ביקשנו לא סוכנות, בוודאי שלא סניף אבל מבנה קצת יותר משופר על מנת שהתאים יהיו נוחים ונגישים לסביבה כי גם בשומרון יש אנשים מבוגרים שצריכים להגיע.

התאים הם באחריות המועצה או באחריות הדואר?

התאים הם באחריות הישובית שזה באחריות המועצה. כך זה במספר ישובים. תפוח למשל.

אני מקווה שרק התפוח הזה נפל רחוק. שהתפוחים האחרים נפלו קרוב יותר.

כן. נתתי רק דוגמה אחת לדברים הללו על מנת שאפשר יהיה באמת...

אני לא כל כך הבנתי. האחזקה של כל המבנה הזה זה באחריות המועצה שהיא מעמידה מבני דואר כאלה או דואר ישראל הוא זה שמעמיד תאי דואר?

אין מבנה של רשות הדואר בתוך הישוב. התאים הם תאים של רשות הדואר שניתנו והם נמצאים בתוך המבנה שהמועצה מתחזקת אותו.

האחזקה של התאים?

את התאים עצמם המועצה לא מתחזקת.

אני רק רוצה לשקף את דבריך, המקום עצמו מתוחזק על ידי המועצה. התאים עצמם רשות הדואר אחראית גם להניח אותם וגם לתחזק אותם.

ואנחנו מתפעלים אותם. מי שמתפעל את זה, זה אנשים מקומיים. יש איזושהי מערכת תגמול כספית לאותם אנשים. המערכת הזאת היא מאוד מאוד קטנה ומצומצמת וגם על כך אנחנו נמצאים איתם בדיון. אני מקווה מאוד שגם בכך נגיע להבנות. אין לי ספק שהרצון שלהם הוא טוב ועל זה מגיע להם יישר כוח גדול.

קודם כל תודה רבה. אני רק רוצה להגיד לפני שאנחנו עוברים לדוברים הבאים זו ישיבה שאפשר להניח את הכול על השולחן. לא ביקורת. קודם כל מניחים את הדברים על השולחן. גם דואר ישראל תינתן לו האפשרות לענות על הכול. ואנחנו אחרי זה נרצה ביחד להגיע למסקנות לשפר. לכן צריך להרגיש שאפשר להגיד את הדברים. אנחנו לא חושבים שמישהו מטיח דברים במישהו. אלא מציגים דברים. וזאת ההרגשה שלי ואני רוצה שאתם תרגישו כך גם כן. מועצה מקומית קריית יערים. בתיה.

אני בתיה. אני ממונה על פניות הציבור. המועצה היא בת 14 או 15 שנים ואני שם מהשנה הראשונה פחות או יותר. וזאת גברת הול. גברת ג'ניפר הול ידועה בכמה משרדי ממשלה. היא יודעת להילחם למרות שאין לה מספיק עברית. אני חושבת שהעברית שלה מצוינת והיא כן יכולה להגיד מה שיש לה להגיד. היא אנגליה במקור והיא גרה בטלז סטון כמעט 20 שנה ויש לה היסטוריה עתירת מאבקים למען זכויות התושב. אני רוצה שהיא תגיד את דבריה.

היא אזרחית כבוד אצלנו בוועדה.

רשות הדואר היא מונופול במדינה הזאת. הם מחויבים על ידי החוק לספק שירותים חיוניים. אבל בטלז סטון אנחנו לא מקבלים שירותי דואר בסיסיים. אנחנו מקבלים שירותי דואר נע ומהניסיון שלי רכב הדואר בין 11:15 ל-14:15. הוא לא נותן את השירותים הבסיסיים. אין לו מחשב ואין לו אפילו מאזניים, והוא גם לו תמיד יודע מה המחירים של הבולים למקומות שונים בארץ ובעולם. 10 שנים אנחנו מנסים שאחד העסקים בקריה יפתח סוכנות דואר בשילוב עם העסק שלו. רשות הדואר סירבה בעקשנות שהשירותים המסופקים יסופקו בצורה אחרת חוץ מאשר הרכב של הדואר הנע.

מכל מיני סיבות. בהתחלה זה היה לטובת בעל העסק. נקודת המוצא היתה שהם חייבים למצוא מישהו שיש לו עסק מספיק חזק כדי שזה ישתלם לו. אז הסתכלו מנקודת ראות של אותו סוכן עתידי. אחר כך אחרי שכבר מצאנו והכול היה בסדר המסר שקיבלנו מרשות הדואר היה שזה לא משתלם לרשות הדואר. לגמרי שינינו את הסיבוב.

כמה אנשים אתם?

14 אלף.

לא. אנחנו לא כל כך הרבה. אנחנו 550 משפחות. עוד 350 יחידות דיור בתהליכים מאוד מאוד מתקדמים של אכלוס.

אבל אנחנו מבודדים. ואני מבקשת את הוועדה הזאת לשכנע את רשות הדואר להרשות לאחד העסקים באזור לפתוח שירות דואר כדי שאני לא אצטרך לתבוע את רשות הדואר תביעה משפטית שזה הצעד הבא שלי, כדי להכריח את רשות הדואר לתת לנו שירותים בסיסיים שאנחנו זכאים להם על ידי החוק.

אני באמת יש לי ניסיון ארוך עם הסיפור הזה של הדואר ולמרות שלצערי הרב אני חושבת שאני בלתי נשכחת אבל הם שכחו אותי, פשוט לא זוכרים אף שלב מהתהליכים שקרו. בכל זאת בזכות גברת הול עליתי לכותרות איתם והגענו לפגישה ממש מכובדת. ממש הרגשנו נפלא. זה היה בירושלים והיה צוות ממש מכובד. שמעו אותנו מאוד יפה אבל תכל'ס אנחנו יצאנו לגמרי בידיים ריקות.

מה היתה הבקשה שלכם בפגישה?

למעשה זה היה לשמוע אותנו. לשמוע את הגברת הול. למעשה זה לא היתה פגישה שלי. זו היתה פגישה בשבילה.

הבקשה המרכזית שלכם זה לפתוח סניף דואר בתוך טלז סטון.

כן. היתה נקודה נוספת. יש קצת יותר פרטים בעלילה. פתחו סניף באבו גוש. אנחנו ניסינו לומר שלמרות שאנחנו רוצים להיות כל כך נפלאים, מודרניים ובשלום אתמול לא רק מחר, בכל זאת לא קל לתושבים, אנחנו קריה חרדית, לא קל לתושבי הקריה שלנו לשלוח את עצמם או את ילדיהם או את בנותיהם לישוב אבו גוש. נכון, יש אנשים שיש להם אומץ, יש אנשים שיש להם רכבים והם לא מפחדים לנסוע לשם. היום התחבורה הציבורית שלנו לא עוברת שם. אני לא מרגישה בנוח ללכת לאבו גוש בשביל איזו סיבה שהיא. גם אם הבן שלי רוצה לקנות נרגילה באבו גוש לא מקובל עלי. אז הסניף באבו גוש משרת אולי 2% מתושבי קריית יערים. חשבתי מחשבה. באמת יש לנו אזור מאוד מעניין. אזור נווה אילן, אבו גוש, טלז סטון, חרדים, חילונים, ערבים. אנחנו זקוקים לאיזה מקום כמו שוויץ, איזה מקום ניטרלי. עלה בדעתי למה לא בנווה אילן? יש לנו צומת. פניתי באמת אל הבן אדם שמנהל את המתחם. הוא בן אדם יהודי יואלי, במתחם אלויס. זה נראה לכם לא רלוונטי מה שאני אומרת?

לא. לא. מאוד רלוונטי. את הצעת הצעה שיוקם סניף דואר שהוא נגיש לכולם. אני בטוח שהם יתייחסו לזה. מה קורה עם חלוקת הדואר עצמה?

חלוקת הדואר אצלנו היתה במשך שנים גרועה ביותר וממש נבהלתי לשמוע כי זה הזכיר לי שגם אצלנו היה אותו סיפור. היום יש לנו עובדת נפלאה. היא פשוט עשתה עבודה בחינם עבור רשות הדואר שבכלל לא יודעת את זה וניקתה ממש מאבק את כל התאים. היא עבדה ממש כמו טכנאית. היא פשוט עשתה שם עבודת פלא והיא אחראית מאוד ופשוט עושה את העבודה. היא מקבלת משכורת אבל גם המשכורת אינה שקופה, כמה כל אחד מקבל, איפה כל אחד מקבל. אני רוצה להגיד משהו על השירות. אז השירות של החלוקה הוא מצוין. אם יש בעיות אני כמעט בטוחה, זה לא קשור לעובדת דואר.

הדואר מגיע כל יום?

לדעתי כן. זה ממש שיפור ואני נותנת את הקרדיט. בעניין הדואר הנע, שוב אני אומרת עניין עובד. העובדים של הדואר הנע נראים מוכים. הם לא נראים אנשים שטוב להם. והם נותנים שירות גם בהתאם. זה בושה לכם. כי הם צריכים להיראות טוב יותר. הם נראים כמו הרכב והרכב נראה כמו שהוא תיאר אותו. אני מצטערת אבל לא נראה שטוב להם בעבודה שלהם וזה חבל.

אליכם גם מגיע רכב ממוגן?

לא יודעת אם הוא ממוגן. אני לא יודעת להבדיל בין רכב ממוגן לרכב לא ממוגן. לפעמים מגיע רכב חלופי. זה נראה, איך אומרים, תקופת החלבן ומוכר הקרח, זה מה שהולך. אני לא רוצה לבטל את שירות הדואר הנע. אני חושבת שצריך רכב טוב יותר ושירות טוב יותר. חידשו לי שיש דבר כזה שירות מקוון. לנו שבאנו וטענו ודרשנו אין. אני לא ידעתי שיש דבר כזה. אני שולחת מכתבים למשרד התקשורת, לרשות הדואר, למה אנחנו לא מתקדמים? תגידו לי משהו אחד ששירות הדואר הנע השתפר בעשר שנים בעניין התקשורת והקדמה בתקשורת. משהו אחד. אפילו פלאפון. אפילו פלאפון תתנו להם שאפשר יהיה להתקשר. הם צריכים לעשות לי טובה ולהגיד לי זה על חשבוני, לא על חשבוני. אם הם היו מרגישים טוב עם העבודה שלהם מה אכפת להם לתת לנו שירות שנהיה מרוצים. הנקודה הכי חשובה זה זמן. אם יתנו לנו פעם בחודש ארבע שעות שאנחנו יודעים בדיוק את השעה, באים, מקבלים את השירות, זה שווה את כל השירות הזה שאתה צריך לעמוד בשמש ולא יודע, בא, לא בא. הציבור שואל אותי מתי מגיע הדואר הנע? אני עובדת פניות הציבור הכי נגישה, שואלים אותי, אני לא יודעת, אין לי תקשורת עם מחלקי הדואר, כי זה מהטלפון הפרטי שלו.

הם מגיעים כל יום בין 11 ל-2. כל יום. הם אמורים להגיע.

הם אמורים להגיע. היתה תקופה של איזה חמש שנים שההסכם בינינו לבין רשות הדואר היה שהם יגיעו ברווח של חצי שעה. אחר כך הם אמרו זה לא הגיוני, אנחנו לא מסוגלים לעמוד בזה ונתנו שעה. מסוכם איתנו בין 11:30 ל-12:30. אבל זה לא עובד ככה.

איך באמת אפשר לעבוד בין רבע ל-11 לרבע ל-2? אדם מחכה שלוש שעות? שעתיים וחצי?

אני יכולה להגיד לתושב ולעצמי אותו דבר בין שעה זו לזו יש לנו שעה, בין 11 וחצי ל-12 וחצי יגיע דואר נע. עכשיו יש לי ספסל. הכנתי לך. שב בחוץ בספסל. אתה רוצה תיכנס למועצה תשתה מים. יותר מזה אני לא יכולה לספק לך.

היום זה עובד ככה?

זה עובד ככה.

היום זה מגיע בתוך שעה אחת?

לא. זה מה שגברת הול אומרת. יכול להיות ש-70% מהמקרים זה מגיע ככה אבל יש 30% שזה לא.

ב-70% מהמקרים הרכב כן מגיע בשעה שקבעתם איתם?

כן. כן.

וזה מגיע כל יום?

ביום שישי אני לא יודעת.

זאת אומרת 5 ימים בשבוע זה מגיע. ההצעה שלך שזה יגיע פעם בחודש?

אני צוחקת. אני רק נותנת השוואה שאם פעם בחודש היה שירות שניתן בזמן אז זה יותר שווה מכל הפעמים שאין לך זמן.

מה זה נקרא אצלך זמן?

זמן זה נקרא כמו אוטובוס, אתה מחכה לאוטובוס, יאחר 10 דקות, אוקיי, אבל לא יותר. אני רוצה לדעת שעה. עכשיו אני יודעת שהם נותנים שירות ל-33 ישובים. אני יודעת שעם חלקם יש איזשהו סידור אחר. מה הוא הסידור הזה? אתם צריכים לרצות לדעת מה הם הסידורים האלה. מה האלטרנטיבות האלה, מי משלם עליהן, אני רוצה אפשרויות.

תודה רבה.

אני רוצה רק לסכם את התלונה של גברת הול. היא גם מתלוננת על זה שלמעשה למעט קבלת דואר היא לא מסוגלת לבצע שום שירות באמצעות הדואר הנע.

לא ידענו שיש דבר כזה.

אז מה כאן הדואר הנע נותן? רק דואר נכנס?

רק לקנות בולים, לשלוח דואר רשום. דרך אגב אצלנו אין בעיה של צ'קים. הוא מקבל מזומן.

אין מחשב.

דואר רשום הם יכולים לשלוח גם במזומן.

אין שום בעיה לשלם במזומן אצלנו. אני לא מבינה איזו מין בעיה זאת.

טוב. מודיעין עילית. מר גיטלר.

אני רוצה לתת סקירה קטנה על מודיעין עילית. היום מתגוררים במודיעין עילית כ-45 אלף נפש. זו העיר הכי גדולה ביהודה ושומרון. אני רוצה להגיד דברים בשבח הדואר. בחודשים האחרונים הצלחנו אחרי מאבק ממושך לעבור לדואר בבתים. כמו הסיפורים של ביתר בעצם, אנחנו היינו באותה סיטואציה. העברנו את המכתבים לבתים. עזר לנו מאוד מאוד השר לתקשורת לשעבר אריה אטיאס. דווקא דואר ישראל התארגן די יפה. זה עבר די חלק. יש לנו קצת בעיות בדוורים. אפשר לתת את הימים שלומדים. סך הכול זה עבר די חלק. היו תלונות.

אתה מדבר על חלוקת הדואר?

כן.

שעבר משיטה של ביתנים לחלוקה אישית לכל דייר.

כן. סך הכול יש פלוס אחד בביתנים שזה אישי דיסקרטי אבל במודיעין עילית שהאנשים שם הם ממעמד סוציו אקונומי נמוך אין רכבים. אנשים היו הולכים 300 או 400 מטר להגיע לדואר. לא היו הולכים לביתנים. אני מסכם מה היו הבעיות. החלוקה היתה מתבצעת פעמיים בשבוע, שלוש פעמים בשבוע. לא יכולנו לעקוב אחרי הדוור כי הדוור היה מגיע בלילה. דיברנו על זה. היה מחלק מתי שבא לו. פעם הוא לא חילק כמה ימים. הוא אמר, בסדר, נסעתי לאומן. כאלה דברים.

כמה זמן אתם בשיטה השנייה?

אנחנו בשיטה השנייה כבר שלושה חודשים.

אתה מרוצה?

אני לא פונקציה. האנשים מאוד מרוצים. אנשים מעבירים אלינו כל הזמן מכתבי תודה. הזמינות הזאת שהדואר מגיע הביתה, להיכנס לבניין ולקחת את הדואר זה דבר שמקובל בכל הארץ. אנחנו היום עיר גדולה וברוך השם בעזרתו הגדולה של הרב אריאל אטיאס שהוא היה שר התקשורת ודואר ישראל הצלחנו להפוך את השיטה. אנחנו מאוד שמחים על זה. יש לנו בעיה בעיר שהיא צריכה פתרון. אני לא רוצה להגיד את המילה בית דואר אבל השירותים שניתנים בסוכנות הדואר הם שירותים מוגבלים. דואר 24 אני לא יכול להוציא. דואר שליחים אנחנו לא יכולים להוציא.

כמה סניפי דואר יש?

יש לנו שני סניפי דואר. אנחנו היום 45 אלף תושבים. זו העיר הכי גדולה ביהודה ושומרון. שני סניפים.

אין ספק זו עיר ואם בישראל.

עיר ואם בישראל. אנחנו זכאים לקבל בית דואר. לא אכפת לי שזה הסוכן שיעשה את בית הדואר.

מה זה בית דואר? יש סניף דואר.

יש הבדל בין סוכן דואר לבין דואר. אני אביא לך דוגמה. סוכן דואר למשל ב-15 לחודש יש עומס. אם הוא רוצה להביא לאשנב עוד פקיד זה על חשבונו. למה שיביא פקיד? מצידו שיהיו תורים מפה עד אמריקה.

אנחנו צריכים להבין את זה. אתה מדבר על זכיין של הדואר. סוכן דואר, זכיין שמפעיל מטעם רשות הדואר סוכנות הדואר. כן.

עד לפני כמה שנים שנכנסתי לסיפור הוא היה סוגר בחול המועד. הוא היה סוגר בחופש באוגוסט. כי הוא יוצא לחופש. זה היה מתנהל כמו שטיבלך. עסק פרטי והוא בא. הכול על חשבונו. הוא היה מדביק לבד את הבולים כי הוא מרוויח יותר. אין לי בעיה שיעשה את כל הפעולות האלה וירוויח ואנחנו באמת רוצים שירוויח אבל השירותים לא ניתנים כמו שצריך היום בעיר כזו גדולה. בנק הדואר משמש את הציבור. הציבור החרדי הוא בין הצרכנים הגדולים של בנק הדואר בגלל שאין עמלות ואין שם בעיות של ריבית. אצלנו במגזר הוא מאוד גבוה. למשל דוגמה, להחתים הוראת קבע, הסוכנות לא מסוגלת, היא לא יכולה, אין לה שירותים להחתים הוראות קבע. הוראות קבע אצלנו מקובלות ויש על זה הרבה תלונות ולא קיבלנו על זה פתרון.

אני באמת הייתי רוצה שהדואר יענה תשובה האם הסוכנים, הזכיינים שלכם יש איזה אמנת שירות מה הם חייבים לתת, זמני פתיחה ושירות כזה או אחר.

דואר שליחים אני לא יכול להוציא. על אף שניסינו יחד עם ביתר לקיים את השירות של דואר שליחים, לשלם על דואר שליחים, שילמנו ולא קיבלנו את התמורה ובדקנו את זה והיה על זה דיון. זאת אומרת שאתה משלם מה שאתה צריך לשלם 31 שקלים, ואתה מקבל אותו בדואר אחרי שבוע. זאת אומרת שילמת ולא קיבלת את התמורה שאתה צריך לקבל.

יותר גרוע ממכתב.

יותר גרוע ממכתב. הבעיה שאני רוצה להעלות פה ואני מבקש אם תוכלו לעזור לי בנושא הזה דואר מודיעין עילית, הדואר היוצא, צריכים להבין הדואר היוצא מודיעין עילית אם שמתי בתיבה האדומה דואר זה נוסע למודיעין, ממודיעין זה נוסע לתל אביב. שם זה המיון וזה חוזר בחזרה לכל הארץ. זאת אומרת אנחנו מפספסים יום תמיד. היום אנחנו עיר גדולה. אנחנו רוצים לקבל חותמת של מודיעין עילית ושהמיון של הדואר היוצא יתבצע בעיר. זאת אומרת אנחנו פשוט מפסידים יום. מה שבירושלים אתה שולח היום מגיע מחר, אצלנו יש עוד יום כי הוא נוסע למודיעין.

אבל אחרי יומיים זה מגיע.

בסדר. בחלוקה החדשה ברוך השם הדואר התחיל להגיע.

בתוך מודיעין יש חלוקה לדואר של העיר?

אז בזמנו היתה תיבה לדואר בתוך העיר. זה כן חולק בתוך העיר. אנחנו מבקשים אם אפשר, אנחנו רוצים חותמת של עיריית מודיעין עילית על המעטפות. כמו בכל עיר גדולה אנחנו זכאים לזה.

אנחנו חייבים לסיים. רק שאלה אחרונה, שאלת הבהרה. יצאתי קצת מבולבל מהחלק הזה של הזכיין והסניף. יש סניף דואר אחד שהוא של שירות הדואר?

לא.

גם הסניף הראשי הוא עם זכיין?

לא. יש לנו שני סניפים. שניהם של זכיינים שונים שהם עושים כרצונם.

למעשה יש שתי יחידות דואר שתיהן עם זכיינים.

לדואר ישראל יותר נוח ככה לעבוד.

והסניפים האלה נותנים גם שירותים של בנק הדואר?

הם נותנים שירותים של בנק הדואר, רק המינימום. ההפקדות. אני לא יכול לחתום הוראות קבע. אני לא יכול לשלם בכרטיס אשראי תשלום מסוים. אין לנו את השירות הזה. אנחנו ביקשנו גם לעשות דואר מט. יש כזה מושג, מכשיר שאתה יכול לקנות בולים בלילה. אפילו לקבל חבילות. יש כזה מכשיר, נכון? יש כזה מכשיר שאתה מקבל את החבילה שלך בעמדה ואתה לא צריך לחכות. דבר מאוד חשוב בדואר בבתים דואר רשום. אני היום מקבל מה שלא קיבלנו ב-15 שנים אחרונות דואר הביתה, דואר רשום הביתה. אצלם כמו שהוא אמר אתה מקבל את זה בביתנים כמו שהיה אצלנו, אתה מקבל את זה בסוכנות. כמו שהוא אומר אתה צריך לעמוד בתור.

אתה מקבל הביתה אם אתה נמצא בבית. אם אתה לא נמצא בבית אתה לא מקבל.

לא משנה. לפחות את השירות הזה.

אני עוד לא זכיתי שהדואר הרשום ימצא אותי בבית.

הרב אורי, עוד מילה אחת קטנה. אתה שאלת מה ההבדל בין סוכנות לבית דואר. שביתות. היה לפני כמה שנים שביתה. סוכנות הדואר עשו שביתה. לא קיבלנו מכתבים. כשיש שביתת סוכנים אתה מנותק. אתה לא מקבל שירות, אתה לא מקבל תיבות דואר, אתה לא מקבל שום דבר. וזה דבר שאסור שיקרה. בבית דואר זה לא יכול לקרות.

תודה רבה. בית שמש.

שלום וברכה. אני מודה לך חבר הכנסת הרב מקלב. אני שמואל גרינברג סגן ראש עיריית בית שמש. אני מודה לך על היוזמה הברוכה לקיים דיון בנושא כל כך חשוב ואנחנו מקווים שבאמת יצאו סיכומים טובים ותצא בשורה לציבור מהדברים שעולים כאן ומתדיינים פה בוועדה. רמת בית שמש א' לא זכתה שיהיה בה סניף או סוכנות דואר מעולם.

תן קצת רקע על כל בית שמש.

העיר בית שמש מתפתחת בצעדי ענק ומגיעה קרוב למאה אלף תושבים כאשר עד לפני עשר שנים היא עמדה על 30 אלף תושבים. הגידול הוא לא פרופורציונאלי למה שקורה בארץ. רמת בית שמש א' לבד, השכונה עצמה יש בה למעלה מ-20 אלף תושבים. אפילו הרבה יותר ואין בה סניף דואר או סוכנות דואר. רשות הדואר מצידה עשתה מאמצים בנושא, הוציאה מכרזים ולפני שלושה שבועות התפרסם המכרז האחרון שהיה שנסגר ביום ראשון, ולצערי הרב ללא מתמודדים. אף אחד לא ניגש להתמודד על המכרז הזה. היו בכנס הסברה שהיה של הדואר. קיבלתי אתמול ידיעה שאף אחד לא התמודד על המכרז הזה שזה המכרז הרביעי שיצא להפעלת סוכנות דואר ברמת בית שמש א'. כל בית שמש ובמיוחד רמת בית שמש הנכסים שמה יקרים מאוד הן מבחינת קנייה והן מבחינת שכירות. אדם שרוצה להפעיל סוכנות דואר צריך לרכוש מקום ובתנאי הדואר זה אומר 40 או 50 מטר מרובע להפעלת סוכנות. הוא צריך לשכור מקום שהעלות שלו עם ארנונה בחודש עשרת אלפים שקל. זאת אומרת לפני שהוא מתחיל את הפעלת הסניף הוא מגיע לעלות כזאת. כל מתמודד שבא להתמודד להפעלת סוכנות ירד מהעניין הזה מהר. ישבו איתי אצלי בעירייה מדואר ישראל לראות איך פותרים את הבעיה. ניסיתי כל מיני דרכים. רבותי אין שום פתרון. אז אני פונה לדואר ישראל ולך יושב ראש הוועדה אנא מכם תפעילו סניף דואר. אין ברירה. סוכנות דואר לא הולך. תבואו, תיכנסו לנתון הזה של בית שמש שאין מתמודדים, מכרז רביעי כבר, תבואו אתם ותפעילו סניף. יש מקרים, הרי בארץ ישראל פועלים גם סניפים וגם סוכנויות. היום המטרה היא להקים רק סוכנויות. אבל יש סניפים. במקרה הזה שהוא מקרה חריג תגידו אנחנו מרימים את הכפפה לטובת התושבים, דואגים לשירות התושבים ופותחים סניף דואר ולא סוכנות מכיוון שאין מתמודדים. זו נקודה אחת שהיא בוערת וכואבת לתושבי העיר.


נקודה שנייה, אני מרגיש אותה בבית שמש, ואני מאמין שזה משהו משותף לכל הארץ. יש דבר מבורך שעשה דואר ישראל שבתקופת יולי אוגוסט עובדים בני נוער בחלוקה ומיון דואר וזה יפה לתת לנערים האלה עבודה שלא יסתובבו סתם ברחובות, לתת להם הכנסה, ומעבר להכנסה יש פה מסר וזה דבר חשוב מאוד אלא שהבעיה היא חלוקת הדואר בתקופה הזאת זה פשוט קטסטרופה. דברי הדואר לא מגיעים ליעדם. אני בשנה שעברה הוצאתי מהדואר הזמנות לאירועים, כשקיבלתי את ההזמנה זה היה לאחר התאריך שבו התרחש האירוע, והיו הזמנות ומכתבים שבכלל לא הגיעו ליעדם. זאת אומרת נודע לי אחרי זה ששלחו לי מכתב ובכלל לא קיבלתי אותו. אני לא אומר לכם לא להעסיק את בני הנוער, תעשו את זה, זה דבר חשוב, יש פה מסר חשוב אבל אולי תדאגו שהעבודה שלהם תתבצע למשל בתוך סניפי הדואר במיון הפנימי ולא בחלוקה בתיבות. תושב שגר ברחוב איקס, הדייר ברחוב האחר מקבל את הדואר שלו. טעות. שם דומה או שם זהה. רק פקיד או דוור שמיומן בעבודת חלוקת הדואר הוא כבר יודע בעל פה איפה כל תיבה של כל דייר. לכן תראו לנכון כן להמשיך עם המנהג היפה הזה אבל לשנות את הכללים שהיו עד עכשיו, שהם יעבדו במיון בחלק הפנימי, ולא בחלוקה בתיבות. תודה רבה.

תודה רבה.

רוב הדברים כבר דיברו פה. דברים קטנים. דוגמה דואר 24. פניתי בבית הדואר במרכז שאטנר, שאלתי אותו למה אין דואר 24 בביתר. קיבלתי מכתב שנשלח אלי מבני ברק אחרי שלושה שבועות בדואר 24. שאלתי אותו למה אין דואר 24, הוא מסתכל ברשימה הוא אומר, מאוד מעניין, בכפרים ערביים מסוימים יש אבל אצלכם אין. דואר שליחים. עוד דוגמה קטנה. שילמתי 65 שקל יותר כדי לקבל חבילה במהירות מסוימת בערב יום כיפור. במוצאי יום כיפור מתקשר אלי הבן אדם, השליח, יש לי חבילה בשבילך. אמרתי לו, זה היה צריך להגיע בערב יום כיפור. הוא אומר לי, כן. אבל לא היה לי כוח להביא לך את זה. אמר לי אותו בן אדם בדואר שאטנר תעשה לי טובה, תתלונן. אני להתלונן לא אוהב אז לא עשיתי את זה. דואר רשום בביתר מגיע גם על פתק, לפעמים לא מגיע הפתק, ואז מגיעה הודעה שניה, ואז עד שאתה מגיע לקבל את הדואר הרשום, לפעמים זה עניין תשלומים שאתה צריך לקבל, ואז אתה מקבל ניתוקים או ריביות או דברים כאלה. דוגמה קטנה, בלבולים וטעויות בחלוקת הדואר. היום גמ"ח בירושלים בקרית צאנז יש תיבה כזאת שכל דואר שגוי מגיע לשם ויש מתנדב שמחלק את כל הדואר השגוי. גם בירושלים יש כאלה בעיות.

זה מעניין. איך עובד הגמ"ח הזה?

יש תיבה בבית כנסת. כל אחד שקיבל דואר שגוי שם אותו בתיבה הזאת. יש מישהו מתנדב שמכיר את השכונה הוא מחלק את הדואר הזה.

אתה מדבר על כזה דבר לדואר שגוי, בכמה מדובר? עד כדי כך שפתחו גמ"ח לחלוקת דואר שגוי והוא עובר בכל ביתר?

לא. זה בקרית צאנז בירושלים. אני אומר גם בירושלים יש את הבעיות האלה.

טוב אז זה עכשיו הזמן והעת של דואר ישראל לענות על הדברים.

שמי הרצל בר-מג. אני ממלא מקום המנכ"ל. אני רוצה קודם כל לומר שכל הדברים שנאמרו פה נפלו על אוזניים מאוד קשובות. בסך הכול יש פה ציבור גדול וקול המון כקול שדי. התפקיד שלנו זה לספק שירות לציבור בכל הארץ ואנחנו נמשיך לעשות את זה ונמשיך לשפר את השירות. כפי שנאמר פה דואר ישראל הוא הבנק היחיד במדינה שמגיע 5 ימים בשבוע ללמעלה מ-1200 ישובים ומספק שירותים בנקאיים בסיסיים מבלי לגבות על כך עמלת דלפק בעוד שבבנקים המסחריים נגבית עמלה כזאת. אני רוצה גם להזכיר לפני שאני נכנס לתשובות שאנחנו כדואר ישראל חייבים לממן את ההוצאות שלנו אך ורק מההכנסות שיש לנו. מאז שהשוק נפתח לתחרות. קודם אמרו שאנחנו מונופול. אז ברוב העיסוקים שלנו אנחנו כבר מזמן לא מונופול. אפילו לא לפי ההגדרה של ההגבלים העסקיים. דהיינו, בחלק גדול מהעיסוקים שלנו אנחנו פחות מ-50% מהשוק כבר. חלק מההכנסות האלה שעברו למתחרים היה בעצם המקור שבאמצעותו אנחנו מימנו את שירות החינם הזה שניתן בפריפריה. זאת גם הסיבה שאנחנו מכניסים שירותים חדשים כדי ליצור מקור חדש להכנסות הללו שהיעוד שלהם הוא בעצם המשך ושיפור מתן השירותים בפריפריה. עוד משפט לפני שאני עובר לתשובות עצמן. צריך לזכור שחברת דואר ישראל שקמה לפני 3 שנים קמה בעצם על יסודותיה הרעועים של רשות הדואר. רשות הדואר בשנים 2002 עד 2005 הפסידה מהונה במצטבר למעלה ממיליארד ומאה מיליון שקלים. לפני המעבר לחברה היה צריך למצוא מקורות כדי לכסות את ההפסדים האלה ולאפשר לחברה להתחיל לעבוד על בסיס מאוזן. אחד מהמקורות, לא כולם, חלק מממנה המדינה, אבל אחד מהמקורות היה הפחתה של כוח האדם של חברת דואר ישראל במהלך של 3 שנים שהסתיים בסוף 2008 ב-450 משרות.

כמה מתוכם דוורים?

בערך שליש מתוכם דוורים והשאר רובם עובדי מטה וגם כן מעט אשנבאים. בשלוש שנים שלפני כן בגלל הגירעונות גם כן הופחתה מצבת האדם ב-300 משרות ובסך הכול אנחנו מדברים על הפחתה מצטברת של 750 משרות במהלך של 6 שנים. ברור שהדבר אכן פגע באיכות השירות. נוצרו באמת תורים. אנחנו מודעים לכך. אנחנו לא מטייחים את העניין. חברת דואר ישראל מודדת את זמן ההמתנה בתור באופן אקראי ברוב היחידות שלה. ואנחנו יודעים שבאמת המצב בחלק מהיחידות, אני מדגיש בחלק, הוא מצב לא ראוי, לא המצב שאנחנו רוצים שיהיה.

יש לכם אינדיקציה של זמנים?

כן. כן. יש לנו אינדיקציות של זמנים. אני גם אומר. מתחילת 2009 כיוון שסיימנו את המהלך של ההתייעלות שהתחייבנו עליו וכיוון שהיתה עדיין הפרוטה מצויה בקופה שלנו החלטנו להוסיף כוח אדם ולעשות סדרה די ארוכה של פעולות שהתפקיד שלה הוא להפחית בהדרגה את זמן ההמתנה בתור בעיקר בסניפים שבהם הזמן הוא ארוך במיוחד.

אתה יכול לתת מספרים?

אנחנו מתחילת השנה הוספנו 47 משרות של אשנבאים.

איפה? בפריפריה או במרכז הארץ?

לאו דווקא. זה לא חלוקה של פריפריה ומרכז. זה חלוקה של סניפים שבהם זמן ההמתנה היה ארוך באופן מיוחד. המטרה שלנו היא להגיע למצב שבו זמן ההמתנה הממוצע בסניפים הוא לכל היותר עשר דקות.

וכמה היו בפועל?

אני הולך להגיד את המספרים.

חשוב שתגיד לא רק בכותרות אלא גם במספרים. אנשים מתמצאים בדברים האלה. זה מעניין אותם.

במספרים. אנחנו בשנת 2008 רק 65% מיחידות הדואר עמדו ביעד הזה. כיום בבדיקה של הרבעון הראשון של 2009 אנחנו כבר ב-86%. זה לא אומר שבסניפים האלה שנמדדו אין המתנות יוצאות דופן, לדוגמה בימי מע"מ אבל זה אומר שהממוצע שנמדד שם עומד בסטנדרט של 10 דקות אבל עדיין יש לנו 14% שזמן ההמתנה שם ארוך ויש לנו מדידות קיצוניות של לפעמים יותר משעה זמן המתנה. אנחנו יודעים איפה הסניפים האלה נמצאים ואנחנו מטפלים בכך. אתם בוודאי יודעים אנחנו הכנסנו שיטה חדשה של המתנה בתור עם מערכות ממוחשבות ועם ספסלים. זה לא קיים עדיין בכל הסניפים. אנחנו מכניסים את זה בהדרגה. אבל בסניפים האלה המערכות הממוחשבות מתכננות היטב את החלוקה של הלקוחות לפי הפעילות שלהם לפי הדלפקים הפנויים ואנחנו רואים במפורש באופן מגמתי ומובהק שיפור. נכון אנחנו עדיין רחוקים מהיעד שאנחנו הצבנו לעצמנו וממה שאנחנו חושבים ועדיין יש בעיות של תורים.

מה היעד?

אמרתי היעד להגיע במהלך של מספר שנים אנחנו רוצים להגיע למצב ש-95% מהסניפים זמן ההמתנה שלהם הוא עד 10 דקות בממוצע.

אותם סקרים שעשיתם הם סקרים אקראיים או שאתם מודעים לכל הישובים?

אנחנו מודעים לכל הישובים. האקראיות היא בימים אבל אנחנו פוקדים את כל יחידות הדואר שלנו באופן שיטתי.

אנחנו בסד של זמן.

אני אתחיל לגבי הנושאים הספציפיים שהועלו כאן. קודם כל לגבי היחס של פריפריה למרכז. הנתונים שלנו הם קצת שונים. אני אומר את זה בעדינות. מספר בתי האב לדלפק בפריפריה הוא הרבה יותר קטן, דהיינו השירות הוא הרבה יותר טוב מאשר במרכז הארץ. אני יכול לתת לדוגמה, כיוון שחשבנו שהדיון הוא על יהודה ושומרון אז הכנו נתונים לגבי יהודה ושומרון. ביהודה ושומרון מספר בתי האב לדלפק ליחידת דואר הוא פחות ממחצית ממספר בתי האב לדלפק בשאר הארץ בתחומי הקו הירוק.

אלה הנתונים של מספר תושבים אבל מה הם הנתונים של מרחק? מה הנתונים שהם לא מחוברים לשאר המקומות? אורי הגעת בדיוק לנתונים שהם מעניינים. בטענה אומר הרצל שביהודה ושומרון הנתונים שלהם מראים שהשירות שניתן בסניפי הדואר הוא יותר טוב מאשר השירות הניתן במרכזי הערים פר נפש לסניף דואר. זה נכון.

כמה פעמים מעלה האדומים בסניף שלכם ברוך השם מחכים האנשים עומדים בתור, בינתיים הם קונים בחנויות שמה שנמצאות שמה.

אתה צודק וב-16 בחודש תבוא לשם ותראה יחידת דואר חדשה נוספת.

אתם מתכוונים לפתוח יחידות נוספות למעט מעלה האדומים?

ביהודה ושומרון לא.

לא רק ביהודה ושומרון.

בכלל הארץ כן. ולמרות הקשיים המימוניים שאני תיארתי קודם מאז שקמה חברת דואר ישראל מספר היחידות גדל בה, לא קטן.

אנחנו רואים אחרת. שמ-2005 יחידות הדואר רק הולכות ופוחתות.

לא. זה פשוט לא נכון עובדתית.

זה על סמך פרסומים שלכם.

אני לא מכיר פרסומים כאלה.

אני אראה לך.

על עובדות לא נתווכח. נתווכח על דעות. עובדות נבדוק אותם אחר כך.

הרצל אתה אומר שמקבלים סניף דואר על כך וכך תושבים, אבל כמה שעות הוא פתוח? אתה אומר שדואר נע זה חלק מהסניף.

לא. לא. לא. אני לא מדבר כרגע על דואר נע. אני מדבר כרגע על סניפים. עכשיו לגבי דואר נע, בדואר נע נכון אנחנו יזמנו מתן של שירותים בנקאיים מקוונים במהלך תקופה מסוף 2007 עד מאי 2009. השירותים המקוונים האלה סבלו כמו ששייקה תיאר פה קודם מקשיים מאוד רבים בגלל תשתית סלולרית לא מספיק מפותחת במקומות האלה והעברת כספים באמצעות תשתית סלולרית שיכולה להוביל אותך למספר אחר היא מאוד בעייתית מבחינת בקרת כספים. נאלצנו להפסיק את זה במאי 2009. עכשיו אני רוצה לומר פה, גם במהלך השנתיים האלה, ב-14 קווי הדואר הנע אלה ששירתו בממוצע כ-20 או 25 ישובים לקו דואר נע, מספר הפעולות שבוצע בכל 2008 בכל 14 הקווים האלה, שזה כפול 25 ישובים עמד על 189 פעולות. בשומרון לדוגמה קו דואר נע שומרון שמשרת כ-20 ישובים היו בכל 2008, 12 פעולות בנקאיות מקוונות. זאת אומרת פעולה אחת לחודש לקו שלם. זאת אומרת אחד חלקי 12 לישוב. בהחלט ייתכן שזה נבע מכך שהיו תקלות ברשת הסלולרית אבל לנו אין שליטה על הרשת הסלולרית.


עכשיו אני רוצה לומר גם משהו כללי למה שאמרו פה לגבי דואר נע. אנחנו נעשה כל מאמץ לתת בקווי דואר נע את מקסימום השירותים, גם השירותים שנפסקו בשל הפסקת השירותים המקוונים, חלק מהם, אנחנו נמצא דרך ואנחנו ניתן אותם, בין בדרך זו ובין בדרך אחרת. מן הגורן ומן היקב אנחנו נמצא את הדרכים ואנחנו ניתן את השירות. אנחנו לא נוותר על זה. במקומות שבהם עדיין, לדוגמה בקריית יערים אין מחשב בקו הדואר הנע.

איך יש דבר כזה בכלל? איך זה?

במקומות שאין מחשב בקו דואר נע אנחנו מקווים עד סוף השנה להתקין מחשבים בקווי דואר נע.

אני רוצה לחזור על בקשתי. שמענו את ההודעה והיא הודעה חשובה. האם תוכלו להעביר אותה לתוכנית עבודה. להגיד בקו הזה נוסיף כך וכך עד תאריך מסוים. תנו לנו בבקשה תוכנית. תגידו, תבחנו. לא ברגע זה. תלכו, תשבו ביחד, תגידו אנחנו בקרית יערים נכניס מחשב כזה וכזה. תחילת השירות 1.9.

מקובל ונעשה.

גם בנושאים של דואר נע וגם בנושאים של פתיחת סניפים נוספים.

הכול. בכל התחומים.

אנחנו נקיים ישיבת המשך. אנחנו נקיים מעקב פה אחרי הדברים. אנחנו נקבע לוחות זמנים. אני רוצה לאפשר להם לתת את הדיווח. יש להם כמה דוברים.

דואר רשום וקו דואר נע ניתן לקבל בכל מקום בלי שום הגבלה בין אם זה מזומן ובין אם זה בצ'ק. אם יש בעיה במקום מסוים נבדוק ונתקן. דואר רשום זה חלק אינטגראלי של השירותים של דואר נע.

אין לנו אפילו מאזניים לשקול את דברי הדואר.

חברת הכנסת סולודקין דיברה על כללים של עבודה במצב חירום. יש לנו כללים מאוד ברורים של עבודה במצב חירום. לאחרונה הם נבחנו פעמיים, פעם אחת בעופרת יצוקה ופעם קודמת במלחמת לבנון השנייה. גם פה בכנסת קיבל דואר ישראל שבחים רבים על כך, על תפקוד מלא כמעט לחלוטין בשעת חירום כאילו שמדובר בשירותים מצילי חיים. אפשר לבדוק את הדברים האלה עם הגופים שביקרו אותנו, לרבות מבקר המדינה. בעניין הזה אנחנו מרגישים מאוד בסדר.


אני אעבור לגבי הישובים. לגבי ביתר. בביתר כפי שנאמר פתחנו יחידת דואר נוספת ב-1 ביוני. בסך הכול אנחנו נפעיל, זה רק כמה ימים שזה נפתח, אנחנו נפעיל בביתר 5 דלפקים. 2 דלפקים בסניף הקודם ו-3 דלפקים יעבדו בסוכנות החדשה והפרופורציה תהיה בערך 1200 בתי אב לדלפק, שהיא פרופורציה יותר טובה מזאת של ירושלים. בירושלים היחס הוא 1400 בתי אב לדלפק.


יש ברישיון של חברת דואר ישראל נקבעו תקנים לעניין הזה אבל התקנים נוגעים לישובים ולשכונות חדשים וחדשות. כי אפשר היה לקבוע תקן שהולך אחורנית כי אז לחברה לא היה שום אמצעי פשוט לשלם.

מה שאתה אומר על ביתר, זה בתקן? זה יותר טוב מהתקן?

מה שאני אומר על ביתר זה יותר טוב מהתקן.

איך אתם עושים את זה? לפי בתי אב? לפי נפשות?

אני לא רוצה להיכנס פה. זה די מסובך. אבל הכלל מדבר על 1500 בתי אב.

יחסית לעולם זה מספר גבוה.

יחסית לעולם אנחנו מספר גבוה, נכון. אני רוצה אבל להזכיר שבעולם כאשר פתחו את השוק לתחרות מספר הסניפים שנסגר היה גדול מאוד, לפעמים היו מדינות שנסגרו בהם 20% או 25% מהסניפים. התעריפים של הדואר גדלו פי שניים ריאלית. במדינת ישראל למרות הפתיחה של השוק לתחרות מספר הסניפים גדל, התעריפים באמת עלו אבל לא בשיעור שבו הם עלו בעולם.

התעריפים בשנים האחרונות הכפילו את עצמם. דואר חבילות.

נכון, דואר חבילות שהוא בתחרות מלאה התעריפים היו הרבה מתחת לעלויות, התעריפים האלה עלו. אגב התעריפים של הדואר לא נקבעים על ידי חברת דואר ישראל. התעריפים של הדואר הומלצו על ידי ועדה ציבורית שמינו שר התקשורת ושר האוצר, ועדת שגיא, והשרים אימצו את ההמלצות של הוועדה הזאת, וחברת דואר ישראל מאוד לא אהבה את ההמלצות האלה אבל היא פועלת לפי התעריפים האלה שנקבעו על ידי שר האוצר ושר התקשורת.

תראה, החברה החרדית, ביתר פה, קריית יערים פה. יש איזו הטעיה תמיד כי אומרים בתי אב. בתי אב אצלנו זה נניח 4 ילדים או 5 ילדים. נניח אצל אחרים זה שניים. הממוצע הארצי הוא 2.76 ילדים. אצלם בגמר שבוע בביתר יש כיתה חדשה לבית ספר. אתה מבין?

כן ירבו. אני רוצה להסביר. למה אני אומר בתי אב כי הצריכה של דואר היא פונקציה של בתי אב ובתי עסק.

יש 6000 בתי אב בביתר. זה ארבע סניפים לפי 1500.

זה האופטימאלי.

בביתר עכשיו יהיו 5 דלפקים.

אנחנו מדברים על 6000 בתי אב שהיו כמה זמן? 18 שנה. היו עם סניף דואר אחד. אנחנו לא יכולים עכשיו לדבר על 5 דלפקים. אנחנו יודעים מה הגידול שיש. אם לא יפריעו לנו מבחינה פוליטית לפתח את כל המקומות האלו.

אתה לא רוצה שניכנס לזה עכשיו.

לא. ממש לא.

עכשיו לגבי כל המקרים שבהם נתנו שירות למקומות שאין. אז קודם כל אני מתנצל על כך. זה מאוד לא בסדר. במקומות שבהם קיבלנו תלונות על כך החזרנו מיד את הכסף. רבותיי, פונים אלינו לקוחות ואנחנו מחזירים את הכסף.

איך פונים?

איך פונים, זה תלוי ביחידה בארץ.

אין מישהו ארצי? נציב פניות ציבור בדואר?

לא. אבל לא פונים לנציב פניות ציבור. יש לנו למעלה מ-700 יחידות דואר נייחות ונעות. אבל אפשר לחייג ל-171 ולקבל שם לאן לפנות.

אתה יודע כמה זמן ממתינים ב-171?

אין לכם נציב תלונות הציבור?

יש אבל הוא לא מטפל בפניות הספציפיות.

הוא יעביר את זה הלאה. אבל צריך להיות נציב תלונות ציבור.

יש לנו 4 מרחבים. אגב, הפנייה הכי טובה היא לאותו בית דואר שבו ניתן השירות.

אבל אם יש לך תלונה על סניף הדואר. התושב רוצה לייעל, הוא רוצה לפנות, הוא רוצה לקבל מידע. הוא צריך כתובת אחת. כמו כל חברה יש איזה נציב תלונות ציבור.

אז יש שתי אפשרויות. או באמצעות אתר האינטרנט שלנו אפשר לפנות או באמצעות 171.

אנחנו חושבים שכדאי היה שתהיה איזו כתובת ששמה אפשר לפנות אליו. זה דבר מאוד חשוב ויעיל ויכול גם מבחינתכם לרכז את כל התלונות וגם לקבל את התשובות בהתאם. שיהיה מישהו אחד שהוא מרכז את זה באופן מקצועי וגם מעביר את זה ליחידות השונות. אנחנו נמשיך.

נדבר על זה. אנחנו משרתים 7 מיליון איש. יש לנו בשנה למעלה מ-60 אלף פניות. עכשיו זה נכון שלא כל השירותים שלנו ניתנים בכל הארץ. שירות דואר שליחים הוא שירות שנתון בתחרות מלאה. דואר שליחים של חברת דואר ישראל מהווה פחות מ-20% נתח השוק שלו הוא פחות מ-20%. הוא חייב לשאת את עצמו מבחינה כלכלית. זה לא שירות בסיסי. זה שירות שאנחנו נותנים אותו מעבר לשירותים הבסיסיים שלנו ולכן אנחנו לא יכולים לתת את השירות הזה במקום שאין בו כדאיות כלכלית. רשמתי לפניי, אני אבדוק לגבי ביתר עילית. אנחנו מעסיקים 7000 עובדים ולפעמים קורות טעויות. צריך לזכור אנחנו מעבירים יותר מ-3 מיליון דברי דואר ביממה ואנחנו מעבירים בשנה קרוב למאתיים מיליארד שקלים. אלה לא סדרי גודל שאפשר לעבוד בהם באפס תקלות.


לגבי הטענה של תאים שהם בגובה לא מתאים או במיקום לא מתאים. קודם כל לגבי גובה לא מתאים. אנחנו נשמח לקבל פניות בעניין הזה ולהתאים את הגובה. אני חושב שזה סביר לחלוטין, ובמקומות שאנחנו מקבלים פניות כאלה אנחנו עושים את זה.

קריאת ביניים, אתם צריכים לפרסם שאנשים שיש להם בעיה של נגישות, נכים, אמורים לקבל תא נמוך מעבר לנגישות כמו שאמרנו שתאי החלוקה האלה לא נגישים, הם צריכים להגיע דרך מדרגות אליהם. זה דבר בסיסי.

בהחלט כן. לגבי המיקום של מרכזי החלוקה. המיקום נקבע על ידי המועצה המקומית. אם המועצה המקומית רוצה שאנחנו נשנה את המיקום שלהם אנחנו בשמחה נעשה את זה. כי המועצה המקומית צריכה להקצות לנו מקום ולהגיד לנו פה תציבו את מרכזי החלוקה. איפה שהיא אומרת לנו שם אנחנו מציבים את מרכז החלוקה.


לגבי אוטומטים. חברת דואר ישראל משתמשת באוטומטים היום ומאפשרת לציבור לקבל שירותים באמצעות אוטומטים. אבל לא כל דבר אנחנו יכולים לעשות באמצעות אוטומטים. מאוד היינו שמחים לתת שירות של מסירת דואר רשום באמצעות אוטומט כדי להקל על הציבור. יש בעיה משפטית לא פשוטה עם העניין של החתימה, ואני מאוד מקווה שאנחנו נצליח לפתור אותה כי זה מעניינו להעניק שירותים כאלה. עכשיו, שירותים של העברת דואר או הגשת דואר למשלוח באמצעות אוטומטים זה דבר שאנחנו מתכננים אותו. אנחנו מתכננים בקרוב להכניס כמה אוטומטים כאלה לניסוי ואם זה יפעל יפה אז אנחנו נרחיב את זה.

היכן המקומות שאתם תעשו את הניסוי?

אני עוד לא יודע מה הם המקומות. אנחנו יצאנו עכשיו במכרז. כמובן נשים את זה בהתחלה במקומות שבהם אנחנו חושבים שיש את הביקוש הכי גדול.

כל הדברים שאתה אומר, אנחנו מתכוננים, הפרוש הוא עד סוף השנה הזאת?

אני מניח שהאוטומטים ייקחו קצת יותר זמן כי זה עניין של מכרז. לכל דבר יש לוח זמנים אחר. לא בכולם אני גם יכול לתת לוח זמנים.

אתה יודע שאנחנו ישבנו לפני כמעט שנה ודיברנו על פתיחת עוד סניף, וכבר יצא מכרז, על סניף נוסף. זה היה בישיבה של ועדת הכלכלה בשכונת רמות. כבר 10 חודשים עברו ושום דבר לא קרה.

זה נכון.

זאת אומרת חוץ מהדואר אני רוצה שהזמן שאתה אומר עוד מעט ואמור להיות, באיזה פרקי זמן?

זה נכון. אתה צודק אבל אתם חייבים להבין שלפתוח סניף זה לגמרי בשליטתנו. בהרבה מאוד מקומות אנחנו צריכים לאתר נכס ואנחנו צריכים לקבל היתרים שונים. אנחנו לא תמיד מצליחים לעשות את זה בפרק זמן סביר. זה לפעמים לוקח שנים. באמת ברמות אנחנו מחפשים נכס ואנחנו רוצים לפתוח שם עוד יחידה באמת בכל מאודנו. אגב במקומות שאנחנו מקבלים סיוע מהמועצה המקומית הדברים בסוף קורים או קורים מהר אפילו.

ברמות היה סניף נוסף. והזכיין הפסיקו לו את הזכיינות שלו רק בגלל שבחשבון שבין רשות הדואר לבין הזכיין יצא שאולי יש גירעון של 700 או 800 שקל לחודש עד אלף שקל לחודש מהסניף הזה. וזה הביא לסגירה למקום שכבר היה מאושר, מקום שהיה טוב. אני אומר את הדברים האלה לא כביקורת אבל הדברים האלה צריכים ללמד אותנו מהעבר, לשמר ולהחזיק סניפים שקיימים והחשיבות שיש לכל סניף דואר וכמה זמן לוקח כשרוצים לפתוח סניף חדש.

אני רוצה להסביר בעניין הזה. זה עונה גם על השאלה שנשאלה פה למה אנחנו לא פותחים סניף ברמת בית שמש. רבותיי חברת דואר ישראל מוגבלת במספר המועסקים שלה. היא לא יכולה להעסיק כמה עובדים שהיא רוצה. הרבה יותר קל לנו להפעיל סוכנות באמצעות זכיין ואני בעניין הזה רוצה להבהיר. סוכנות דואר אמורה לתת אותו שירות שנותן סניף. אין הבדלים ביניהם. יש הבדלים בין סניפים שונים ובין סוכנויות שונות בשירותי הרשות, לא בשירותי החובה. לדוגמה אני לא חייב לתת בכל מקום שירותי מט"ח. אבל את השירותים הבסיסיים אנחנו נותנים בכל היחידות. אגב, יש חלק מהסוכנויות שנותן שרותי רשות לא רק שירותי חובה. אבל זה לא נעשה על פי אבחנה של סוכנות או סניף. אם במודיעין עילית אמרו שיש איזשהן בעיות של השעות או הוראות קבע אנחנו נבדוק את זה. לא אמור להיות הבדל בין סוכנות לסניף בעניין הזה. למה אנחנו הולכים לסוכנויות? הסברתי, אנחנו לא יכולים פשוט להגדיל את מצבת כוח האדם שלנו.

אבל במקרה כמו בית שמש שארבע פעמים יצאו למכרז ולא נמצא האדם המתאים להפעיל סוכנות, אין, לא התמודדו. במקרה זה זה מקרה חריג. זה בדיוק הנישה החריגה שפה אתם צריכים להתערב ולתת את המענה.

לגבי בית שמש אתה צודק. אנחנו נמצא איזשהו פתרון. אני לא בטוח שזה יהיה באמצעות סניף. יכול להיות שניתן איזשהו תמריץ אחר. אבל נמצא פתרון. אתה צודק. אנחנו צריכים לפתוח שם יחידת דואר. ואנחנו מתאמצים. אתה יודע שאנחנו עושים מאמצים לפתוח שם יחידת דואר. אני לא מתחמק.

השאלה היא לוח הזמנים.

אני לא יכול לומר. אני יכול להתחייב לפרסם מכרז.

לא. לא. אנחנו לא מדברים על מכרז עכשיו. אנחנו מדברים על משהו אחר.

אנחנו נמצא פתרון אחר. אני לא יודע. אבל רק עכשיו פרסמנו את המכרז. זה לא דבר שאני יכול לומר.

פורסם המכרז הרביעי. מכיוון שזה לא הולך אומרת נציגות בית שמש אתם אומרים שצריך לשנות את השיטה. ללכת על בונוסים אחרים. על שיטה אחרת שכן אנשים יהיו מוכנים להתמודד. עכשיו את הדואר של טלז סטון אנחנו נעביר לשמה.

דואר נע צריך פתרון לכל הבעיות. שישדרגו אותו כמו שצריך. לדעתי זה הכי טוב דואר נע לכל מקום כמעט.

אבל בתיה אנחנו מדברים פה על עיר של מאה אלף תושבים. וברמת בית שמש שם יש 20 אלף תושבים. אנחנו צריכים בפרק זמן קצר, תוך חודש ימים אתם צריכים לשבת עם ההצעה שלכם, להביא את ההצעה. אני לא אומר שתוך חודש אתם כבר חייבים לפתוח את הסניף. אבל תוך חודש אנחנו נרצה גם לעקוב, שיהיה שינוי בשיטה, והדרך שבה אתם רוצים לשנות את השיטה כדי שכן תוכלו לפתוח את סניף הדואר.

אני לא מכיר את הפרטים הספציפיים. קשה לי להתחייב על פרק זמן. יכול להיות, אני זורק את זה סתם, אני לא בדקתי אבל יכול להיות שהפתרון הוא שאנחנו נשכור שם מבנה ונעמיד אותו לרשות הסוכן. אינני יודע. אני רק עכשיו שומע על זה.

אבל תוך 30 יום. אנחנו נקיים עוד ישיבה ואנחנו ניתן את הפתרונות מה שאתם מציעים. אני לא אומר ביצוע, אבל מה אתם מציעים. תוכנית. מה לעשות כן אפשר למצוא תוך חודש. הציבור רוצה לשמוע את זה. ב-30 יום אפשר להביא תוכנית.

אני מצטער, אני לא חושב שאני יכול להתחייב. במקומות שבהם אני לא מכיר את הפרטים אני מעדיף לא להתחייב כי אני לא רוצה להתחייב על דברים שאני לא אוכל לעמוד בהם.

אנחנו מדברים שתוך 30 יום יהיו תשובות. אם תהיה תשובה שלא יכולים זו גם תשובה. אבל אנחנו רוצים תוך 30 יום לדעת מה התוכנית שרוצים להפעיל בתוך בית שמש. תתייחס על הרכבים שעליהם דיברו כאן הרבה. חותמת עצמאית למודיעין עילית. היא בכל אופן עיר של 45 אלף תושבים.

אני באמת הייתי מבקש שיניחו לנו לטפל בתהליכים של האיך. על המה אני מוכן לדבר אבל לא על האיך. אני רוצה לתת לך פה דוגמה. אתה יודע שהדואר של פדקס מכל העולם מגיע כל לילה למרכז אחד בממפיס בארצות הברית ומשם הוא מופץ לכל העולם. גם מכתב שנשלח מהשדרה החמישית בניו יורק לבניין סמוך מגיע לממפיס ומשם הוא מופץ לכל העולם. זה לא אמור לעכב את הדואר. אין שום משמעות לחותמת של מודיעין או לחותמת של תל אביב. יש דואר שיוצא מירושלים והוא מוחתם רק בתל אביב. זה לא קשור. תניחו לנו בבקשה את התהליכים התפעוליים. זה גם מסובך מדי לדון בזה כרגע פה. מה שאנחנו חייבים לתת זה לתת את השירות ולתת אותו בזמן ואת זה אנחנו נעשה.

למה אתם רוצים להגיע? כמה זמן צריך להגיע מכתב בתוך מודיעין?

זה לא נתון לשיקולנו בכלל. זה נקבע ברישיון שלנו. הרישיון הכללי שלנו קובע תקן, הוא קובע שאנחנו צריכים להעביר 87% מדברי הדואר תוך שני ימי עבודה ונכון לבדיקות שלנו ברבעון הראשון של 2009 אנחנו עומדים בזה. אנחנו בודקים רשימות של ישובים שהם משתנות. הישובים הם לא אקראיים אבל הבדיקה היא מדגמית אקראית.

יהודה ושומרון.

רבותיי, מעקב אחרי 3 מיליון מכתבים בלילה ייקר את הבול פי 5. אני מתחייב לבדוק את העניין של מודיעין עילית.

מה שחשוב לנו זה מבחן התוצאה בתוך כמה זמן זה מגיע. לאן הוא נסע ולאן הוא מטייל אנחנו לא רוצים להתערב בעניין הזה. זו שיטה של חלוקה שלהם. אוסם היום פתחו איזה מרכז חלוקה ענק בשוהם של כל בתי החרושת, כולם מגיעים לשם ומשם זה יוצא לכל הארץ. אבל מבחן התוצאה הוא מה שחשוב. הרצל לפני שאתה עובר לנושא הבא שזה יהודה ושומרון זמני החלוקה בארץ, האם יש היום מקומות ישוב בארץ שמחלקים דואר רק פעם בארבעה ימים?

לא אמור להיות כזה דבר. ואין דבר כזה שידוע לנו. וברגע שאנחנו מקבלים תלונה על כך אנחנו מיד בודקים ומתקנים.

אנחנו קיבלנו תלונה של תושב גדרה שאומר שמחלקים דואר פעם בשבוע.

אני מוכן לבדוק באופן ספציפי.

אני אמרתי זה לא יכול להיות.

רבותיי, אנחנו מדי יום מוציאים יותר מאלפיים דוורים ומחלקי דואר והם אמורים לחלק את הדואר מדי יום ביומו. אנחנו מקבלים מהשטח דיווחים מדי יום ביומו כמה אזורים לא חולקו. מדובר על פחות מאחוז אחד.

מדובר על השיטה. במובנה. פעם בשבוע זה הסטנדרט.

זה לא בסדר. אם יש מקום כזה הוא מנוגד לתקן, מנוגד לכללים שלנו. צריך לדווח לנו כדי שנטפל בזה.

מערכת הבקרה שלכם לא עובדת.

לגבי ביתר עילית אני רוצה לומר משהו. כיוון שאני בדקתי את זה לפני שבאתי הנה ונשבעו בנקיטת חפץ אלה שבדקו שהחלוקה יומיומית אז אני אגיד לכם מה אני מציע. אנחנו מהמטה בלי בכלל ידיעה של אנשי השטח נשלח מכתבים לניסיון ונראה אם זה מגיע. בסדר?


לגבי יהודה ושומרון כמה דברים. קודם כל לגבי כלי הרכב. אכן ביהודה ושומרון אנחנו מפעילים כלי רכב ממוגנים. המיגון הזה גורם להם לבלאי מאוד גבוה ולשחיקה מאוד מהירה. המיגון הזה יש לו גם עוד בעיה. בעיית הייצור, בעיית המכרזים, הייצור, והעמידה במפרטים. אני מאוד מקווה שעלינו סוף סוף על דרך המלך. אנחנו יצאנו עם מכרז חדש אחרי שמכרז קודם שלנו לא עלה יפה ואנחנו מקווים לפי התוכנית, הנה פה כן יש לוח זמנים, אנחנו מקווים על פי התוכנית לקבל את המכונית הראשונה שתחליף את סדרת המכוניות האלה בדואר נע ביהודה ושומרון בינואר 2010. מדי חודש אנחנו נקבל לפי התוכנית מכונית אחת כזאת. אני מקווה שבמהלך 2010 כל הצי הזה של כלי הרכב הממוגנים יהפוך להיות לצי חדש ושהתקלות האלה תפחתנה.


לגבי השירותים, אמרתי קודם, חבר הכנסת אוריאל הייתי בחוץ, אנחנו נמצא דרכים לתת את השירותים האלה. בין כך ובין כך גם אם זה לא מקוון אבל נמצא דרכים לתת את השירותים. גם זה אני מוכן לומר שאנחנו נעשה את זה עד סוף השנה. אני מאוד מקווה שלפני כן.


לגבי דואר רשום, התחייבתי שדואר רשום ודואר נע יינתן בכל קווי הדואר הנע. אין מצב שהוא לא ניתן בקווי דואר נע. לגבי תאי חלוקה ישנים, אנחנו בהחלט מוכנים לעזור ולהחליף. מבנים לא. תאי חלוקה כן.


מה עוד היה לנו? שאלה כאובה מבחינתי. הדוורים שלנו עובדים במהלך כל השנה, חורף, קיץ, בתנאי אקלים לא פשוטים. דוור שלנו עובר בממוצע ביום למעלה מ-11 קילומטרים על רגליו והוא נושא איתו עשרות קילוגרמים. נכון, לא את כל העשרות קילוגרמים בבת אחת כי יש לו תחנות בדרך ששם אנחנו מכניסים לו את דברי הדואר אבל הוא בסך הכול מחלק עשרות קילוגרמים. הדוורים שלנו זקוקים מאוד לחופשה בקיץ. קשה. אנחנו לא יכולים לבקש מהם לפרוש את החופשה הזאת על כל השנה. אנחנו יודעים שיש להם ילדים והילדים נמצאים בחופשה ואנחנו חייבים להיות אנושיים ולתת להם חופשה בקיץ. אנחנו אכן מסתייעים בילדי עובדים לצורך העניין הזה. ואתה צודק לחלוטין, יש לנו שם בעיה. אנחנו מתכוונים לעשות כמה פעולות שאנחנו מאוד מקווים שיצמצמו את הבעיה. ראשית אנחנו רוצים להעסיק יותר ויותר נערים שיש לנו כבר ניסיון טוב איתם משנים קודמות ולדלל את כל אלה שהיתה איתם בעיה. דבר שני, אנחנו נשאיר רזרבה יותר גדולה של דוורים באותו בית דואר כדי שהם ידריכו את אותם נערים. אנחנו ניתן לנערים תקופה יותר ארוכה של הכשרה יחד עם הדוורים ונגביר את הבקרה. אני לא יכול להתחייב שהם יעסקו רק במיון. זה בלתי אפשרי. כי לא נוכל לחלק את הדואר. אנחנו רוצים להמשיך לחלק את הדואר מדי יום ביומו. אבל אני אומר לך פה שני דברים, ראשית אנחנו מכירים בבעיה, אני מרגיש עם זה לא נוח כבר הרבה שנים ואנחנו נעשה כל מה שאנחנו יכולים כדי לצמצם את הבעיה. יחד עם זה כפי שאמרתי אנחנו חייבים לתת לדוורים שלנו לצאת לחופשה בקיץ.


אתם בוודאי שמתם לב, לא מזמן התפרסם בעיתון סקר של מקצועות, עכשיו כשיש אבטלה גואה, של מקצועות נדרשים ולא נדרשים. המקצוע שאותו רוצים הכי פחות זה דוורות. אגב דווקא עובדי הדואר הנע, בעניין הזה אני חייב לומר, עובדי הדואר הנע אין סיבה שהם לא ירגישו טוב. הם מתוגמלים היטב. העבודה שלהם היא באמת קשה אבל היא פחות קשה לדוגמה מהעבודה של דוור. ואני לא רואה שום סיבה שהעניין הזה יקרה. אנחנו נבדוק את המקרה הספציפי הזה אבל דווקא אצל עובדי הדואר הנע אין סיבה שהם ירגישו רע עם הנושא הזה.


חלוקה בבתים פרושה תוספת של כוח אדם. במדינת ישראל יש 450 אלף בתי אב שמקבלים דואר באמצעות מרכזי חלוקה מתוך שנים וחצי מיליון. אני גר בפסגת זאב בירושלים ואני מקבל דואר באמצעות מרכז חלוקה. נצרת עילית כולה מרכזי חלוקה, כרמיאל כולה מרכזי חלוקה. מקבלים כל יום וגם אצלכם יקבלו כל יום כפי שאמרתי, אנחנו נבדוק את העניין הזה. אתם זכאים לקבל את הדואר כל יום. נכון, במרכז חלוקה שמים לך פתק כאשר יש לך מכתב רשום ואתה צריך ללכת לסניף אבל במרכז חלוקה לא שמים לך פתק שיש לך דבר דואר גדול שלא נכנס לתיבה. ויש הרבה יותר דברי דואר כאלה מאשר דברי דואר רשומים. זאת אומרת כשיש מרכז חלוקה אתה צריך ללכת פחות לסניף ולא יותר לסניף. את זה צריך להביא בחשבון. צריך לראות את כל הדברים. גם את הפלוסים וגם את המינוסים.

היות ולא התייחסת לנושא של חלוקה על ידי ילדים של בעלי הזיכיון אני מבין שלבד הבנת שזה דבר לא ראוי.

זה דבר אסור. ידוע לנו על מקרה אחד כזה בביתר עילית שהמחלק אמר שהוא השתמש בילדים שלו כדי לחלק עלונים. הזהרנו אותו והסברנו לו שזו פעם אחרונה שהוא עושה דבר כזה. זה דבר חמור. את הדואר חייבים לחלק רק מי שמורשים לכך ומי שהוכשרו לכך מטעמנו ואנחנו נקפיד על כך. ואם הדבר נעשה אחרת בביתר עילית אנחנו נטפל בעניין.

עוד משפט אחד בנושא הזה. אני במסגרת התפקידים שלי בעבר נתקלתי לא פעם של מחלקי דואר נעלמו על ידם שקי דואר ממש. בשני מקרים זה היה, מקום שאנשים מצאו מצבור של שקי דואר שהונחו על ידי דוור שסרח. אין לי ספק שאתם טיפלתם בצורה נחרצת. גם ידוע לי שאתם עושים מעקבים שונים. אבל אני רוצה לדבר על השקיפות. ציבור שלם שבמשך חודשים רבים לא קיבלו דברי דואר והתלוננו ונגרמו להם נזקים. הם לא ידעו שיכול להיות שמישהו העלים את זה. הם נשארו בתעלומה הזאת שהדואר לא מגיע. אז קודם כל מבחינתכם זה לא טוב. לא פרסמתם את זה. בעידן שלנו כשיש תקלה החברה מודיעה על זה על אף שיש לזה השלכות. אם בשכונה שלמה זה קרה תיקחו על עצמכם את הדבר הזה, תפרסמו, לנו קרתה תקלה. זה במאמר מוסגר.

אני לא מכיר את המקרה. אם זה אכן נעשה מבחינתי זה לא תקין. אני מניח שרובכם קוראים מדי פעם לצערנו כתבות בעיתונות על אירועים מהסוג הזה. אני יודע על מקרה אחד שקרה לאחרונה שבו פנינו אל כל השולחים של דברי הדואר האלה שנמצאו והתנצלנו בפניהם והחזרנו להם את הכסף אישית לכל אחד מהם.

קודם כל אנחנו מודים לך ואנחנו נעבור למשרד התקשורת.

שמעון בן דוד, יועץ השר, שלום כבוד היושב ראש אורי מקלב. חבר הכנסת אורי אריאל. מזל טוב על המינוי שקיבלת השבוע, אנחנו שמחים. מה הרצל בר-מג ממלא מקום המנכ"ל השיב אני חושב באריכות לגבי כל אחת ואחת מהבעיות שהוצגו כאן. אני חושב שזה היה די מפורט. ברצוני לציין קודם כל את החשיבות שמייחס השר, שר התקשורת משה כחלון לטובת הציבור בפרט ובכלל. אנחנו רואים את הדבר הזה בחשיבות עליונה. יש לנו צוות במשרד, מר יגאל סמנכ"ל בכיר ואורן שהם יתנו ויענו ויוכלו להגיד את דעתו של משרד התקשורת. אנחנו נטפל בכל הבעיות שאנחנו מוצאים לנכון שאנחנו צריכים להתערב. תודה.

שלום, שמי יגאל לוי, סמנכ"ל בכיר דואר משרד התקשורת. אני אגיד באמת בקצרה. הוזכר כאן שכאשר המדינה יצאה לרפורמה בדואר באמת עמדנו לפני קריסה של רשות הדואר דאז. לצורך כך המשרד יחד עם משרד האוצר לקח ייעוץ בינלאומית שבדקה את העניין. המסקנות שלה היו חד משמעיות. קיימת סכנה משמעותית לאפשרות שרשות הדואר דאז להמשיך לספק שירות אוניברסאלי כמו שדרשנו. אז באמת קצת חסרים לי בדיון הזה אנשי אגף התקציבים ורשות החברות שיבואו מהצד ההוא מבחינת העלויות כי כל מי שיושב פה סביב השולחן די רואה עין בעין את עניין השירות לציבור ואת הדרישה שלנו ואת הלחצים שאנחנו מפעילים על חברת הדואר והאוזן שאנחנו מטים לכל הפניות. אני חייב לציין שדווקא בישובים שהוזכרו פה אנשי הציבור באמת מאוד פעילים ברמה מאוד פרטנית וברמת חלוקת הדואר. אני אומר את זה לחיוב. כולנו בצד הזה מאוד נוח לנו כי כולנו באותו צד אבל באמת הוזכר רק בנגיעה העניין של המצב הכלכלי שממנו יצאנו לדרך. חברת הדואר הפסידה מדי שנה מאות מיליונים.

אני אומרת את זה כמנהלת הוועדה איך אין נציב תלונות ציבור שתהיה כתובת אחת שכולם יודעים עליה?

יש. לחברת דואר ישראל יש מנהל תחום פניות ציבור ארצי. קוראים לו שלומי אזולאי. יש/ תיבה של תלונות בכל סניף. נבלע בין הדברים שהרצל הזכיר קודם שחברת הדואר מטפלת מדי שנה בעשרות אלפי פניות ציבור. אני יכול להגיד, מי שנתקל בבעיה יכול כמובן לפנות למשרד התקשורת.

אני שאלתי את הכתובת.

אני לא זוכר את הכתובת. אבל הסברתי לך שיש מנהל ארצי שמרכז את זה.

אני רק אגיד שהכיוון של המדינה הוא בהחלט היה לכיוון של הנושאים שעלו פה כעת. שאם עד לפני שנה, שנה וחצי כל הנושא של השירות לציבור היה בשיקול דעת של חברת הדואר, שנתנה שירות טוב, אני לא רוצה להגיד בהתנדבות אבל לא היו כללים מחייבים וכולנו מכירים את שירותי הדואר עשרות שנים. השירות האוניברסאלי ניתן גם אי אפשר היה להצביע על חובה מסוימת כמה פעמים להגיע לכל ישוב, השירות ניתן. מינואר 2008 למעשה המדינה במסגרת הרפורמה לקחה אליה את האחריות כלפי השירות לציבור. הנפיקה רישיון כללי לחברת הדואר. כאשר ברישיון הזה לראשונה נקבע סל השירותים האוניברסאליים שחברת הדואר מחויבת לספק בכל מקום בארץ ותקני טיב השירות. כמובן שהדברים האלה עולים כסף וצריך איפשהו לשים את הגבול. הוזכר פה הנושא של שירות דואר שליחים. אכן שירות דואר שליחים לא נכלל על ידי המדינה במסגרת סל השירותים הבסיסיים האוניברסאליים שחברת הדואר מחויבת לספק בכל ישוב אבל יתר הישובים, ולכן הופתעתי כשדובר על דואר רשום שלא מסופק במקומות מסוימים והרצל בדבריו התייחס לזה כתקלה וזה אכן תקלה. כל השירותים הבסיסיים שהמדינה הגדירה ברישיון מסופקים בטיב שירות שהמדינה קבעה אותו. כרגע חברת הדואר מחויבת לתקנים ברורים, לתקנים מחייבים. אגב הדוגמה הספציפית שהביאו פה לשירותים מקוונים ורואה חשבון אורן לווין אולי יכול להתייחס לזה בהמשך כמפקח על בנק הדואר. זו דוגמה לדבר דווקא שהוא יוזמה של חברת הדואר שנעשה מעבר לחובות שהוטלו עליה, משהו ניסיוני שהם עשו, ולא הוכיח את עצמו לא מבחינה תפעולית ולא שירותית וחזרו אחורה. ואנחנו בהחלט כן רוצים לעודד את חברת הדואר הרצל, ליצור יוזמות כאלה גם מעבר לחובות עליהם ולא להציב להם אקדח. זאת אומרת שאם הם עשו ניסוי מסוים והוא לא מוכיח את עצמו והוא בהתנדבות שלהם אחר כך נצמיד להם את האקדח ונגיד להם, לא,אתם חייבים להמשיך ולספק את זה. תמשיכו לנסות, תמשיכו ליזום מעבר לסל השירותים הבסיסיים.


הדברים שנאמרו פה, התורים בסניפים שזה דבר שהרצל גם כן התייחס אליו. התורים בסניפים, חלוקת הדואר, הדברים האלה חייבים להיות עם יד על הדופק גם שלנו, גם של חברת הדואר. חברת הדואר בנתונים שהיא מדווחת לנו אנחנו רואים שיפור בדברים האלה. לעבור ממצב שבו יש משרד ממשלתי שמספק שירות לרשות ציבורית, לחברה עסקית, תהליך מאוד מאוד מורכב ואדוני היושב ראש אנחנו נפגשנו גם בוועדת כלכלה. אתה די עקבי בעניין הזה שאתה מגלה מעורבות בפעילות שלנו. המהלך הזה הוא מהלך מאוד מאוד קשה. כרגע אנחנו מוציאים ממנו איזה פאזל אחד ומסתכלים עליו, אבל ההסדרה הכוללת, להכניס את חברת הדואר למשטר של רישיון מחייב, להסדיר את עניין העובדים, להסדיר את עניין הפנסיה של העובדים, מאות מיליונים. להסדיר את הכניסה של חברת הדואר לשירותים נוספים. אני התפלאתי שזה הוצג פה כדבר שלילי. הכניסה של חברת הדואר לאספקת שירותים נוספים היא יוזמה של מדינת ישראל גם כדי להגיע לפריפריה למקומות שהשירותים האלה לא נמצאים, גם כדי לבסס את האיתנות הכלכלית של חברת הדואר. לנצל את הפרישה שלה. בהחלט אנחנו רואים בזה דבר חיובי. אנחנו אישרנו את זה, אנחנו דחפנו את זה. אותה כנסת דחפה אותנו לדברים.

שלא יקרה מצב שהדבר המשני יקבל תשומת לב והדבר שהוא בסיסי הוא לא יקבל את השירות. על זה דיברנו. אתה לא צריך לחכות בתור בשביל המרת מט"ח אבל אתה צריך לחכות בתור בשביל לקבל את המכתב הרשום.

אתה צודק לגמרי. ואם זה קרה ברמות זו תקלה מקומית כי המערכת הממוחשבת והנהלים שלנו קובעים במפורש שאשנבאי שנותן שירות מסוים ואין לו לקוחות מיד מעביר ולוקח מהאחר. זה בנוי ככה.

כשהוא רואה שיש תור ארוך והוא נוכח לדעת שיש מישהו עם מטבע חוץ אז הוא צריך לתת למישהו יותר נצרך. האם זה נכון להשוות את זה עם מה שקרה בבזק? בבזק גם קרה תהליך של הפרטה ותראה לאן בזק הגיעו בהפרטה ואיפה אנחנו נמצאים פה.

אני אגיד רק שהרישיון של חברת הדואר ניתן בינואר 2008. נדמה לי שבמונחים של חברה בסדר גודל כזה זה קצת מוקדם לשפוט את הביצועים של חברת הדואר על פני שנה, שנה וחצי שהיא פועלת עם רישיון. הכללים נקבעו.

מוקדם להסיק מסקנות. צריך לבדוק כל הזמן. זה מה שאתם עושים וזה מה שאנחנו עושים. צריך להשתפר ויש מקום לשיפור. אולי כדאי שהם ילכו לעבוד. מילא אנחנו. צריכים לחלק שלושה מיליון דברי דואר. אני רוצה להודות כמו שפתחתי על כל העבודה כל השנים וגם על התשובות ששמעתי עכשיו. יחד עם זאת בואו נעשה כולנו עוד מאמץ. שמעתי מה שאתם עושים. נעשה עוד מאמץ כי בסוף אתם תרוויחו מזה כסף. זה בסדר גמור. כך צריך להיות והאזרחים ירוויחו שירות. וזה בסך הכול סיטואציה שכולם יכולים ליהנות ממנה. נכון זה ארגון גדול. יש ארגונים יותר גדולים שעובדים עם פחות תקלות אני חושב. זה לא בא להוריד מערכם. צריך לעשות עוד מאמצים. אנחנו בהחלט נמשיך לעקוב זה תפקידנו ואתם אני מקווה תשתפרו.

רואה חשבון אורן לביאן, מפקח בנק הדואר. צריך להבין ולזכור שיש גם רגולציה בנושא של פעילות בנקאית וזה בעיקר בנושא הלבנת הון וחוק צ'קים ללא כיסוי. היום הרגולציה דורשת מהפקיד יותר לבדוק ולבחון, דבר שמאריך את זמן ההמתנה בתור. עוד דבר שאנחנו רוצים לציין וזה חשוב שמרבית הלקוחות של בנק הדואר כמו שנאמר פה הם בין העשירונים הנמוכים ויש להם דפוסי התנהגות מסוימים ולאור השירותים שהמדינה נותנת למוסד לביטוח לאומי ולממשלת ישראל ישנם ימים ומספר ימים בחודש, וזה לא רק ה-14 וה-15 בחודש, זה גם ה-20 וה-28 שאנשים מגיעים לסניפים ומבקשים למשוך את כל הכספים. אלה תהליכים שלוקחים זמן ומאריכים את ההמתנה של הציבור בתור וצריך להבין את זה. לגבי הפעולות בדואר הנע צריך להבין שהן חייבות להיות מוגבלות. אוטו דואר נע לא יכול להסתובב בארץ עם מיליון שקל. אוטו דואר נע לא יכול לבצע זיהוי מול מרשמי האוכלוסין. דברים שמגבילים את הפעולות הכספיות. למיטב הידיעה שלי הפעילות של בנק הדואר באוטו נע ב-2006, 2007, 2008 היא מאוד נמוכה. כמו שהרצל אמר גם השירותים המקוונים שהופסקו עדיין האמצעי המקוון שהוא אמצעי יעיל ומבורך הוחלף והשירותים ניתנים באמצעים אחרים שלוקחים יותר זמן.

אני חושב שאם זה היה שירות עקבי וקבוע היית רואה מגמה של עלייה, לא מגמה של ירידה. לכאורה זה מה שצריך להיות. הצפי צריך להיות יותר גדול. ייתכן שהיום אתם רואים ירידה בזה מכיוון שלכתחילה זה לא עסק. צריך הסברה נכונה. אנחנו יודעים שהדואר הנע הוא אמצעי תקשורת כמעט יחידי הגם שיש היום אמצעים אחרים.

יכול להיות שגם התושבים שגרים בישובים נוהגים להשתמש בעיר שהיא עיר שדה שלהם. אז הם נוהגים להיכנס לסניפי דואר. זה לא בהכרח שאין שירותים. מישהו אמר כאן, מישהו מהמתלוננים שאי אפשר לקבל כספים במזומן בדואר נע. זה לא מוכר לנו. זה לא ידוע. אנחנו לא מזמן ערכנו גם ביקורת ברכבי הדואר. אפשר לשלם חשבונות. למשוך כסף אי אפשר במקום ואת שאלת אותי אתמול וקיבלת הסבר איך מבצעים את זה. מבצעים את זה באמצעות הגשת בקשה כדי לבדוק אם לאדם יש יתרה. הנהג מגיע לסניף ובודק ולמחרת מבוצעת הפעולה. האפשרות קיימת. היא לא נחסמת. השירות המקוון היה טוב. היו בו תקלות רבות.

לא רק על תשלום חשבונות דיברו על זה שזה מכתב רשום שהוא לא יכול לשלם את זה במזומן.

זה לא דבר שידוע לי שקיים. אם תגיד לנו על מקרה אנחנו נבדוק אותו. זה דבר חריג.

אנחנו לא מדברים על חריגים. אנחנו מדברים על שיטות.

אני גם ביקרתי בתיק של משרד התקשורת במספר רכבי דואר גם בתקופה האחרונה וראינו שזה אפשרי.

יש כאן רק עוד שאלה אחת.

לפי הפרמטרים המחמירים של 1500 לאשנב אצלנו יש רק 3 אשנבים פתוחים ואנחנו מגיע לנו לפחות 6 לפי המספר הזה. אני מדבר על מודיעין עילית. גם ככה איים עלינו מנכ"ל הדואר שהוא יסגור לנו סוכנות אחת בגלל חלוקה ועניינים. מגיע לנו לפחות 6 אשנבים פתוחים.

אני הסברתי שהקריטריונים האלה חלים על ישובים חדשים ועל שכונות חדשות שקמות מעכשיו והלאה. הם לא חלים על מה שקיים. איפה שנגדל זה יחול. אחורה אי אפשר להחיל את הכללים האלה כי אין לחברת הדואר ישראל אמצעים כדי לפתוח בכל המקומות את הדלפקים האלה. הייתי מציע לא לדבר על מנכ"ל הדואר. מנכ"ל הדואר לא נמצא כרגע פה. הוא לא יכול להגיב על זה.

אנחנו חייבים לסיים. קודם כל אני רוצה להודות לכל המשתתפים, על ההשתתפות ועל ההקשבה. אנחנו הרחבנו ברוב הדברים. זו לא ישיבה אחרונה שלנו בנידון. אני סמוך ובטוח שכל מה שנאמר פה מהצד של המתלוננים זה בגלל שהם כן רוצים והם מאמינים שכן אפשר לקבל את השירות. הם מוכנים להיות שותפים בשיפור השירות. אני יודע שגם אתם נמצאים בצד הזה גם מעוניינים מאוד ועושים מאמצים. אנחנו יודעים שאתם נמצאים בתוך מסגרת מסוימת ששמו לכם בעקבות ההפרטה, בגידול כוח האדם ועוד דברים כאלה ואחרים. חייבים גם לציין וזה גם התפקיד שלנו, שההפרטה הזו עשתה אולי טוב עם הקופה, צמצמה את הגירעונות אבל השירות נפגע. ואנחנו מכאן ואילך, אחרי שעברנו את השלב הזה של ההפרטה והשינוי צריך להתחיל לראות ולקדם קדימה ובמיוחד לשים את הדגש על שיפור השירות בכל ההיבטים שאנחנו דיברנו עליהם. הגיע הזמן גם כן לחבר אמנת שירות שלפי זה הציבור ידע, וזה יהיה שקוף וזה יחייב את כל הצדדים. הנושא הזה של נציב תלונות הציבור מאוד היה ראוי ורצוי שאתם תאמצו את הדבר הזה. זה טוב לכם, זה גם יהיה טוב לאחרים. אני גם שמתי לב שחלק גדול מהדברים אתם גם לא מודעים. אני ראיתי שהיו כאן דברים שהופתעתם מהם. גם האמינות בשירות, הזמנים של חלוקת הדואר. הנושא הזה של כל המקומות האלה שדיברנו עליהם עכשיו. אני מניח שאתם תטפלו במקומות האלה ואנחנו נעשה על זה מעקב עם לוחות זמנים. הנושא של בית שמש אנחנו נרצה לשמוע את התוכנית. מה נעשה בביתר ובמודיעין עילית. הנושא של כוח אדם מיומן אתה דיברת
על זה. ואני רואה כדבר מרכזי זה הנושא של התורים. אדם נכנס לסניף דואר ורואה את התור הארוך, זה כבר לא קיים היום בהרבה מקומות. זה מפחיד אותו, זה מייאש אותו, אנשים מאבדים את האמון. אנשים מנסים לברוח מאשר לקבל את השירות דרך הדואר. אנחנו צריכים להחזיר את האנשים האלה. והדואר הנע זה אצלנו זה מצרך חיוני. אין אפשרויות אחרות. כמה שיותר אנחנו חייבים לשפר ולנוע עם זה קדימה. אלה הדברים בגדול דיברנו עליהם. דיברנו על חיזוק הפריפריה בכל שירותי הדואר ופתיחת הסניפים הנוספים שבהרבה מקומות משוועים להם. הנתונים שיש לנו שמספר הסניפים ירד בעשר השנים האחרונות כאשר מספר התושבים גדל ב-30% אם לא יותר. אני רק אמרתי לעצמי מקודם על השרות של 24 שעות. השירות הזה ניתן מכיוון שפעם זה היה מובן שהשירות הרגיל הוא 24 שעות. אנחנו צריכים לשאוף לכך שמכתב רגיל יגיע בתוך 24 שעות ברוב חלקי הארץ. כמו שסיכמנו אנחנו נקיים ישיבה עוד חודש. אנחנו נהיה אתכם בקשר בזמן הזה באמצע כדי לראות איך אנחנו משתפרים ועל מה אנחנו מתמקדים. ואני מודה לכולם. תודה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:28