PAGE
ועדת הפנים והגנת הסביבה
14
9/6/2009

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב ראשון

פרוטוקול מס' 16

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
‏יום שלישי, י"ז בסיון התשס"ט (‏9 ביוני, 2009), שעה 11:00

1.
סקירת השר להגנת הסביבה על מדיניות משרדו ועל תוכניות העבודה של המשרד

חברי הוועדה: דוד אזולאי – היו"ר

ניצן הורוביץ

דב חנין

איתן כבל

השר להגנת הסביבה גלעד ארדן

ד"ר יוסי ענבר
-
מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה

אלונה שפר
-
ראש מטה השר, המשרד להגנת הסביבה

גלית כהן
-
ראש אגף מדיניות סביבתית, המשרד להגנת הסביבה

רוית יחזקאל
-
יועצת מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה

רפי רייש
-
מנהל אגף בכיר לבנייה, משרד הפנים

ד"ר ניצן איל
-
מרכז איכות הסביבה, מכון התקנים, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

לאה ריומי
-
מכון התקנים, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

ענת אשל
-
מנהלת קשרי ממשל, החברה להגנת הטבע

אסתר דבורה רייז
-
חברת מועצת עיריית ירושלים + החברה להגנת הטבע

סלמאן אבו רוכאן
-
מנהל קשרי חוץ, רשות הטבע והגנים הלאומיים

נאור ירושלמי
-
מנכ"ל ארגון הגג חיים וסביבה

שגית פורת
-
רכזת קואליציית ארגוני הסביבה חיים וסביבה

חמוטל גילה
-
מנהלת אירועים, ארגון הגג חיים וסביבה

ויטלי וינבלט
-
רכז ועדות איכות סביבה מקומיות, ארגון הגג חיים וסביבה

גיל יעקב
-
מנכ"ל ארגון מגמה ירוקה

שירי בס ספקטור
-
רכזת אזור הדרום, ארגון מגמה ירוקה

קרני פוקס
-
רכזת קשרי ממשל, ארגון מגמה ירוקה

מאיה גבעון
-
רכזת מאבקים ציבוריים, ארגון מגמה ירוקה

אלון וייסברג
-
ארגון מגמה ירוקה

יורי יעקבזון
-
דוברת ארגון מגמה ירוקה

עו"ד ציפי איסר-איציק
-
מנכ"ל אדם, טבע ודין

דבורה פרומן-סיילס
-
קשרי ממשל, אדם, טבע ודין

אביעד אורן
-
דובר, אדם, טבע ודין

שלי לב
-
מתמחה, אדם, טבע ודין

הילה בייניש
-
מנהלת המועצה הישראלית לבנייה ירוקה

דורון קליין
-
המועצה הישראלית לבנייה ירוקה

יובל שמיר
-
נציג שיכון ובינוי, אחזקות, המועצה הישראלית לבניה ירוקה

צבי שפרינגר
-
אדריכל, המועצה לייזום בנייה ירוקה

נירית טופול
-
פעילה, ארגון תחבורה היום ומחר

עמית רבין
-
אגרונום קרקע ומים, הקואליציה לבריאות הציבור

עו"ד ג'מילה הרדל-ואכים
-
מנהלת שותפה, עמותת אזרחים למען הסביבה בגליל

ליאורה אהרון
-
מנהלת שותפה, עמותת אזרחים למען הסביבה בגליל

מאיסה תותרי
-
מתכננת, עמותת אזרחים למען הסביבה בגליל

נעם צור
-
מנכ"ל מיזם Green Agenda
מרים גרמז
-
מנכ"ל עמותת שומרה לסביבה טובה

סיגל יניב פלר
-
מנהלת הקרן לסביבה ירוקה

סמי לדר
-
מתנדב, איכות הסביבה

חיים אדירי
-
עמותת באר-שבע ירוקה

מוניקה כהן
-
יו"ר עמותת פתח-תקווה זה אני

יצחק עופרי
-
דובר עמותת פתח-תקווה זה אני + חבר הוועד המנהל של ארגון חיים וסביבה

אסף רז

רכז שתי"ל

נגה לב-ציון נדן
-
Greeneye
יותם אביזהר
-
ישראל בשביל אופניים

עירית סולסו
-
יו"ר מרחב – התנועה לעירוניות מתחדשת בישראל

דרור גרשון
-
חבר הוועד המנהל, מרחב – התנועה לעירוניות מתחדשת בישראל

גדעון ברומברג
-
מנכ"ל אגודת ידידי כדור הארץ-המזרח התיכון

דניאל מורגנשטרן
-
חבר הנהלת מלר"ז

אלישבע בנשטיין
-
קרן היינריך בל

מאור הלפרט
-
יו"ר פורום שמש יהודה

מאיר ברקן
-
יו"ר ועדת תכנון ובנייה הארצית, התאחדות הקבלנים והבונים בישראל

אשר שוחט
-
סמנכ"ל ומנהל אגף יזמות בנייה, התאחדות הקבלנים והבונים

אינג' נתן חילו
-
מנהל האגף הטכני, התאחדות הקבלנים והבונים בישראל

יוסף חותם
-
התאחדות הקבלנים והבונים בישראל

גמי ברזילי
-
ממונה איכות הסביבה, מרכז השלטון המקומי

גיל ליבנה
-
מרכז השלטון המקומי

כרמל מילכה
-
יועצת סביבתית, מרכז השלטון המקומי

גיל יודפת
-
חבר מועצה ויו"ר חברה עירונית, עיריית ראשל"צ

יצחק הלמן
-
מנהל אגף איכות הסביבה, עיריית באר-שבע

יהודה הולנדר
-
מנהל היחידה לאיכות הסביבה, כפר-סבא

אביאל אברמוביץ
-
סגן ראש העירייה, עיריית הוד השרון

נועם פעיל
-
חבר מועצה, הירוקים, הוד השרון

חלי קמחי
-
הירוקים, הוד השרון

קרן קמחי
-
הירוקים, הוד השרון

איריס כהנא
-
רכזת ועדת איכות הסביבה, עיריית הוד השרון

ענת ברוך
-
חינוך להומניות, איכות הסביבה, הוד השרון

יעל פרויליך
-
אקולוגית, הגן האקולוגי, הוד השרון

משה ארז
-
הוד השרון

יהודה ברוורמן
-
הירוקים, הוד השרון

שמוליק חרמש
-
סגן ראש העירייה, איכות הסביבה, עיריית טבריה

M.Sc. טל גולן
-
דוקטורנטית, האוניברסיטה העברית

מלי גרבר
-
האוניברסיטה העברית

אריה נשר
-
מנהל בי"ס ללימודי הסביבה, אוניברסיטת תל-אביב

שרית בן-שמחון פלג
-
מנהלת מחקר, בי"ס לממשל, אוניברסיטת תל-אביב

אופיר אלון
-
ראש תחום סביבה ואנרגיה, מוסד שמואל נאמן, הטכניון

טל גולדרט
-
ע' מחקר, מוסד שמואל נאמן, הטכניון

צבי באוסמן
-
מוסד שמואל נאמן, הטכניון

אורלי רונן
-
סמנכ"ל מרכז השל לחשיבה ומנהיגות חינוכית

ד"ר ליה אטינגר
-
מנהלת אקדמית, מרכז השל לחשיבה ומנהיגות חינוכית

אלדד הרמן



יניב רונן
-
מחלקת המידע והמחקר של הכנסת

עמרי שוורץ
-
כלכלן, מחלקת המידע והמחקר של הכנסת

גלית שפיר
-
כתבת איכות הסביבה, כלכליסט

תומר רוזנר


ורד קירו-זילברמן

יפה שפירא

אירית שלהבת
סקירת השר להגנת הסביבה על מדיניות משרדו

ועל תוכניות העבודה של המשרד

אני מקדם את כולם בברכת ברוכים הבאים, וכמובן גם את השר להגנת הסביבה מר גלעד ארדן. בהזדמנות הזאת אני מבקש להודות לו על היענותו להשתתף אותנו ביום של דיונים חשובים מאוד על הגנת הסביבה.


אדוני השר, זאת הישיבה השנייה שלנו היום. הבוקר קיימנו דיון על נושא הבנייה הירוקה וכעת אנו נמצאים כאן אתך. קודם כל אני רוצה לברך אותך עם כניסתך לתפקיד. בתפקידך הקודם הכרתי אותך כאדם שעשה רבות, לא רק בוועדת הכלכלה אלא גם למען מניעת תאונות דרכים במדינת ישראל. אתה יודע שלכל אחד מאתנו יש שליחות, ולפעמים אנו נשלחים לתפקיד מסוים כדי לתקן אפילו רק דבר אחד. אני מאמין שגם בתפקיד הזה תעשה חיל ותעבוד כפי שאתה יודע לעבוד.


אני מבקש להעלות כמה נושאים. אני מודה שהדיון הקודם על נושא הבנייה הירוקה היה בשבילי תחום חדש. גילינו כאן דברים חשובים וכדאי שגם אדוני השר יידע אותם. אחד הדברים שעלה כאן במלוא חריפותו הוא נושא המים האפורים שאינם מנוצלים בשל כל מיני סיבות. התרשמתי כי בשל סיבות בירוקרטיות זה תקוע. האנשים שהתרשלו במלאכתם במשך כל השנים ולצערי הרב לא עשו דבר בעצם ממשיכים בתפקידם ואילו האזרח, שלא עשה שום דבר רע, ישלם על כך מכיסו מאחר ומתכוונים להטיל על האזרח מס בצורת.


רעיון נוסף שעלה כאן בדיון הקודם הוא ניסיון לבחון אפשרות למסלול ירוק בוועדות התכנון והבנייה. גם אם יש היום יזמים שמוכנים ללכת לפרויקט של בנייה ירוקה, הם נתקלים בחסמים שלא מאפשרים להם זרימה. הנושא הזה חשוב וכדאי שניקח אותו לתשומת לב כולנו. האמן לי, זה לא בשמיים.


נושא שלישי, שהוא לדעתי אחד הנושאים החשובים, הוא ההכשרה המקצועית. מתברר שכיום אין די אנשי מקצוע שיפעלו בתחום הבנייה הירוקה. ישבו כאן נציגים של האוניברסיטה והציעו, ואני סבור שצריך לאמץ את הרעיון הזה, לפתוח כבר היום מסלולים מיוחדים לאנשים שמעוניינים לרכוש הכשרה מקצועית בבנייה ירוקה ולאפשר להכניס את זה אל תוך מסלול הלימודים. לדעתי זה יכול להיות פתרון חשוב ויעיל לקראת העלאת המודעות לבנייה ירוקה במדינת ישראל.


הנושא הכי חשוב, אדוני השר, ובוודאי שאתה מופקד עליו, הוא חוסר מודעות בציבור הרחב לכל הקשור להגנת הסביבה. אנו מכירים את זה, כל אחד בדל"ת האמות שלו, וכאשר יוצאים החוצה מתברר עד כמה אנו חסרי ידע. אין לי בכך ספק. גם אתה כאשר נכנסת למשרד נחשפת בוודאי לנושאים רבים שלא הכרת לפני כן. בכל אופן, אני מודה שלא הייתי די מודע ועם כניסתי לתפקידי כיושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה נחשפתי לנושאים חדשים ומעניינים וגם חשובים. צריך לראות איך לקדם אותם.


פעם נוספת אני מקדם אתכם בברכת ברוכים הבאים. היות וזמנו של השר קצר כי הוא נענה לפנייתנו להופיע כאן בהתרעה קצרה, אינני יודע אם נוכל לאפשר לכולם להתבטא. הייתי מבקש מכבוד השר לפתוח בדברים ואם צריך נאפשר לו גם לסכם בסוף הישיבה. בבקשה, אדוני.

תודה, אדוני יושב-ראש הוועדה, על ההזמנה. אני שמח להופיע בפני הוועדה. זאת ההופעה הראשונה שלי בכלל כשר בוועדות הכנסת. בוודאי אין זירה נכונה או מתאימה יותר מאשר ועדת הפנים והגנת הסביבה, שבשנים האחרונות היתה המנוע העיקרי להעלאת המודעות – אתחבר לסיפה של דבריך – לחשיבות הנושא הסביבתי אצל מקבלי ההחלטות. כאן בדיוק טמונה הבעיה.


הופתעתי שהאולם התמלא עד כדי כך אבל לא הופתעתי שהוא מלא, כי גם אני למד מידי יום את הנושא הזה. למדתי כבר בקדנציה הקודמת, ואני בטוח שגם אתה, ואם לא הרי אתה תלמד בקרוב, שהמודעות של האזרחים, בעיקר של ארגוני הסביבה בעניין הזה מתקדמת הרבה יותר, לצערנו, מן המקום שבו אנו, חברי הכנסת והשרים, היינו אמורים להיות בו. בדרך כלל המנהיגות היא שאמורה להגיד לעם מה עליו לעשות ולא העם אומר למנהיגות. במקרה הזה הדברים התהפכו קצת. אבל לא משנה. צריך להפיק מזה את המיטב. חברי כנסת דב חנין ואופיר פינס-פז, ועכשיו הצטרפו גם חברי הכנסת ניצן הורוביץ ואיתן כבל, היו מחויבים מאוד לנושא הסביבתי ועל כך מגיעה להם תודה. מעתה ואילך צריך לראות איך כולנו משתפים פעולה ומרכזים את כל הכוח ביחד כדי לדחוף את הנושא הזה קדימה.


כפי שאמרת, ואני מצטרף לדבריך, גם אני ככל שלמד יותר את הנושאים שמשרדי מטפל בהם אני מבין לעומק רב יותר. התרגלנו לשמוע מינוחים וביטויים שלא תמיד הבנתי אותם לעומק. לאט-לאט אני מבין אותם יותר ויותר לעומק ואני מבין עד כמה הנושא הזה קריטי וחשוב לעתיד של מדינת ישראל כדי שנוכל להמשיך ולחיות בארץ הזאת בצורה נורמלית. אני לא רוצה להגיד באופן שכייף לחיות בו, כי זה קצת מוגזם, אבל באופן שאפשר בכלל להתקיים בו. אנו נמצאים במדינה כל-כך קטנה, כל-כך צפופה, שגם הריבוי הטבעי שלה ברוך-השם הוא בין הגבוהים בין המדינות המתפתחות וגם הצמיחה הכלכלית שלה היתה גבוהה בשנים האחרונות, ואנו מקווים שתחזור להיות גבוהה. אין שום סיכוי שנוכל להתקיים באופן נורמלי לטווח הארוך, אנחנו, ילדינו והדורות הבאים, אם נמשיך להתנהג כפי שהתנהגנו עד היום.


אנחנו כבר רואים את ההשלכות בפקקים, שזה אמנם רק עומס כלכלי ואובדן ימי עבודה ופגיעה בתל"ג במשק, אבל גם בבריאות ובתחלואה ובזיהום האוויר ובשפיכת השפכים ובזיהום של הנחלים, של האגמים, של הימים, וכמובן זיהום האוויר שהוא פגיעה מיידית וקשה שגורמת לתחלואה ולתמותה של האזרחים. יש גם השלכות, כפי שאתה ציינת, על איכות החיים ועל הכיף של החיים במדינה, וגם החיבור לערכי המורשת שלנו והטבע – שמורות הטבע, הפארקים הלאומיים, פארקים ירוקים בכלל, היכולת שלנו לצאת מאלפי הקילומטרים של הבטון ושיהיו לנו גם שטחים פתוחים וירוקים ברחבי המדינה כדי שנוכל להרגיש גם תחושות אחרות שמחזירות אותנו לטבע, למקום שבו פעם כל בני האדם חיו.


מכיוון שזה יום חגיגי אני רוצה להזכיר שעל-פי המודל של גן עדן בספר בראשית, בפרק ב' פסוק ט"ו, הקדוש-ברוך-הוא לקח את האדם והניח אותו בגן עדן "לעבדה ולשמרה". כלומר, מצד אחד אנו מבינים שיש צורך בפיתוח כלכלי ועבודה. מצד שני הדברים חייבים לפעול ביחד, ביחד עם הפיתוח הכלכלי.

הוא לא החזיק שם הרבה זמן.

מכיוון שהיינו חוטאים. אבל אתה בוודאי זוכר גם את מדרש רבא, לפיו הוא אמר: אם אתה תקלקל לא יהיה מי שיתקן אחריך. הציווי הזה מוטל על כולנו. כולנו צריכים לחשוב ביום-יום איך אנו מפסיקים את התהליך של צריכה ורמת חיים גבוהה ובזבזנות. אי אפשר יותר לחיות כך כי זה מטיל עומס אדיר על משאבי הסביבה. זו אפילו התנהגות אגואיסטית כי היא לא תאפשר לילדינו ולדורות הבאים ליהנות מאותם דברים שאנחנו רוצים שיאפשרו לנו ליהנות מהם.


לכן אני מרגיש צורך לדבר קודם כול ברמה הערכית – זה יום חגיגי – על החשיבות האדירה של הנושא הזה. החשיבות שלו – ופה אולי הקושי, כמו בנושא הבטיחות בדרכים – היא מולטי-דיסציפלינרית. התנהגות סביבתית בת-קיימא (מקיימת) שמאפשרת להמשיך ולהתקיים - - -

"מקיימת" זה מונח טוב יותר וגם נכון יותר בעברית.

קיבלתי. התנהגות מקיימת. היא רלוונטית לכל משרדי הממשלה כמעט. לכן התפקיד של כולנו כל-כך קשה כי לא די שהמשרד להגנת הסביבה יהיה הכי נחוש והכי לוחמני. חובה כמובן שיהיה כזה, אבל יחד עם זה אנו צריכים במשותף להטמיע את ההתנהגות המקיימת גם בהתנהלות של כל גורמי הממשלה. כאן הקושי העיקרי והגדול ביותר, מעבר לחוסר המודעות שאתה ציינת, אבל חוסר המודעות הזה קיים גם בהרבה מאוד משרדי ממשלה.


אני בא עכשיו מוועדת השרים להגנת הסביבה, שבה אישרנו הצעת החלטה להקים ועדת מנכ"לים שתביא לממשלה בתוך שנה תוכנית לאומית להפחתת פליטות גזי חממה. לא רק שאנו דנים שם דיון מקצועי איך לקדם את ההחלטה הזאת, אלא עליי להתגבר על עובדי מדינה בכירים ממשרדים שהנושא רלוונטי להם מאוד, שאומרים: לא, אנחנו צריכים דווקא להכין הסברה לעולם למה ישראל לא יכולה להפחית פליטות גזי חממה, כי ירדן ומצרים לא רוצות לשתף אתנו פעולה והריבוי הטבעי כאן גבוה וקלטנו הרבה עולים – כל התירוצים האפשריים. אני אומר: התירוצים הללו חלקם אולי נכונים, חלקם לא. אי אפשר להשתמש בהם לפני שעשינו יותר לטובת עצמנו קודם כול. אני לא מדבר על הקהילה הבין-לאומית, וגם היא חשובה כמובן, אבל העיסוק בקידום נושא הגנת הסביבה חשוב קודם כול כלפי אזרחי מדינת ישראל.


בשל קוצר הזמן הייתי מבקש מאדוני לאפשר לנו להציג מצגת על יעדי המשרד, כפי שלאחר סיעור מוחות במשרד הגדרנו לשנה וחצי הבאות כי חייבים לתת איזה תיעדוף לסדרי העדיפויות של המשרד. כפי שתראו מייד, המשרד עוסק במגוון רחב של נושאים. המנכ"ל יציג בקצרה את המצגת על סדרי העדיפויות שלנו. זה כמובן רק דיון ראשוני ואני מקווה ומאמין שאהיה כאן בן-בית, אצל אדוני ואצל חברי הוועדה. אדוני ינהג כפי שירצה. אם ירצה, אנשים יעירו הערות כלליות. לא ניכנס לדיון מאוד-מאוד מעמיק כי בשעה 12:00 עליי להיות כבר בוועדת הכלכלה, להעביר שם את התקנות על פרסום כלי רכב מזהם וצריכת הדלק שלו.

תודה רבה. ניקח את זה לתשומת לבנו.


ד"ר יוסי ענבר, זאת הזדמנות לברך אותך על כניסתך לתפקידך כמנכ"ל המשרד. אתה אמנם ותיק במשרד להגנת הסביבה אבל חדש בתפקיד. נאחל לך לא רק הצלחה, אלא גם ברכה.

תודה, אדוני היושב-ראש.


אדלג על העטיפה ואנסה להגיע ישר לעניין. יש לנו המון משימות. השר בשבועות האחרונות ביקש למקד כמה נושאים שבהם נתמקד בשנים הקרובות.


הנושא הראשון הוא הטיפול בפסולת – הפחתת פסולת, ניהול יעיל של משאבים, מִחזור וכדומה.


הנושא השני הוא מניעה והפחתה של פליטוֹת ומזהמים, בעיקר מהתעשייה, האנרגיה והתחבורה, ומזיהום אוויר כמובן.


הנושא השלישי הוא היערכות מדינת ישראל לשינוי האקלים.


הנושא הרביעי הוא אכיפה סביבתית מרתיעה, מחד, וביסוס נורמות לציות, מאידך.


הנושא החמישי הוא קידום כלכלה ירוקה.


בכל הנושאים עובר כחוט השני הצורך בהסברה ובחינוך. זה נושא חוצה גבולות.


אציג שקף או שניים מכל נושא, רק בקצרה.


במדינת ישראל אנו מייצרים פסולת רבה. כיום רק כ-23% מן הפסולת עוברים למִחזור וכל השאר להטמנה, כאשר אם מסתכלים אחורה, לפני 10 שנים רק 3% מן הפסולת עברו למִחזור. חצי הכוס המלאה, שאנחנו מתקדמים. חצי הכוס הריקה, שאנחנו צריכים להתקדם עוד הרבה. יש לנו היום כסף רב יחסית מהיטל ההטמנה. הכסף הזה מיועד לקדם מפעלים, מחד, ועבודה מול הרשויות המקומיות, מאידך, כלומר סיוע להפרדה במקור, הפרדה ליבש/רטוב, זרמים כאלה או אחרים, והקמת מִתקני טיפול בצד השני. אנו עובדים עם השלטון המקומי בשיתוף פעולה על מנת להפנות את הכספים בצורה נכונה, בקולות קוראים מתאימים.


יש עדיין כמה אתרי אשפה פעילים שצריך לסגור אותם. סגרנו כ-80 אתרים עד כה, ומאות אתרים קטנים. המטרה לשנות דפוסי התנהגות של הציבור דרך המִחזור, דרך הטיפול בפסולת. זה הנושא היחיד כמעט שבו האזרח, כל אחד ואחד מאתנו יכול לעשות משהו למען הסביבה.


ברקע יש את נושא חוק הפיקדון, חוק האריזות ודברים נוספים. אנחנו מטפלים גם בצמיגים משומשים. יש הרבה טיפול סביב הנושא הזה.


נושא כואב נוסף בתחום הפסולת הוא נושא פסולת הבניין, שעדיין לא מטופלת כיאות. מייצרים בארץ כ-3.5 מיליון טון פסולת בניין לשנה, מתוכה ממחזרים רק כ-700 אלף טון. ניתן למחזר באופן תיאורטי את כל הפסולת כמעט. פסולת בניין היא פסולת שניתן למחזר את כולה, וזה עושה טוב פעמיים, כי זה גם מונע חציבת-יתר. כלומר אפשר להפחית את החציבה. אנו מעבירים כרגע במסגרת חוק ההסדרים תיקון לפקודת המכרות, שיחייב כל מי שכורה אגריגטים גם לקלוט או לטפל ולמחזר פסולת בניין. זה דרך לחייב את אלה שפוגעים בטבע ובעצם בצורה עקיפה מייצרים את הפסולת, לקלוט אותה ולטפל בה.

על-פי הסיכום עם משרד האוצר, נושא מִחזור פסולת במחצבות אמור להיות מפוצל מחוק ההסדרים ולהגיע לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה. זה בהמשך למה ששוחחתי אתך, אדוני היושב-ראש.

צוואר הבקבוק בנושא הזה הוא יצירת שוק. לא חוכמה להגיד למחזר. צריך לייצר את השוק, ואנחנו עובדים מול מע"צ בעיקר שהוא השוק העיקרי בתחום הזה.


הנושא הבא הוא הפחתת פליטות מזהמים. לקחתי כדוגמה את זיהום האוויר כנושא מרכזי, אבל יש גם זיהום מקורות מים, זיהום חומרים מסוכנים וכדומה. משק החשמל הוא המזהם הראשי, במקרה הזה בתחמוצות חנקן; התחבורה לאחר מכן; והתעשייה השלישית בסדרה. אנחנו מדברים על המזהמים העיקריים. כמובן שיש מזהמים שהתעשייה מצטיינת בהם ויש מזהמים שהתחבורה מצטיינת בהם, אבל אם הייתי לוקח חבילה אחת גדולה ומתכלל את הכול, אין ספק שמשק האנרגיה הוא התורם המרכזי לזיהום האוויר במדינת ישראל.


אנו מטפלים במוקדי זיהום על-ידי שזיהינו כ-150 מפעלים שאנו קוראים להם בשפת המקצוע "מפעלי IPPC" – המפעלים המרכזיים שגורמים לזיהום בכל המישורים. התמקדנו בשנים האחרונות ברמת חובב, עברנו למפרץ חיפה וכעת אנחנו מתחילים לפעול באשדוד. הכוונה לטפל טיפול כוללני במפעל. לא לבוא אליו היום רק עם עניין השפכים, ומחר עם עניין זיהום האוויר ומחרתיים עם עניין החומרים המסוכנים, אלא להסתכל בראייה כוללת. זאת גישה חדשה יחסית כי הדיסציפלינה שלנו עבדה לפי סקטורים. אנחנו משנים כאן במקצת את הדיסקט ועובדים לפי הדירקטיבה האירופאית הזאת. זאת גם דרישה של ה-OECD.


באשר להיערכות ליישום חוק אוויר נקי יש לנו dead-line: ב-1 בינואר 2011 עלינו להיות מוכנים. אנחנו משתפים את כל מי שרלוונטי בדיונים. אנחנו מתגברים את כוח-האדם ושוכרים חברות ייעוץ על מנת שיעזרו לנו לקדם את העניין. יש לנו תוכנית עבודה סדורה.


באשר לזיהום אוויר מתחבורה, אנחנו אוהבים תמיד להציג את השקף הזה שמראה את משמעות זיהום האוויר. אנחנו מודדים כל הזמן מדידה רציפה של זיהום האוויר. אצלנו, באופן ייחודי שלא קיים במקומות אחרים בעולם, ביום הכיפורים אין תנועת כלי רכב בישראל. לפיכך רק בישראל אפשר למדוד יום ללא תנועת כלי רכב. במקרה זה בודקים זיהום של תחמוצות חנקן. בתחנות תחבורתיות על דרך ז'בוטינסקי ברמת-גן-בני-ברק ובדרכים ראשיות אחרות רואים איך עם כניסת יום הכיפורים יורדים לשיעור של אפס כמעט – אפשר לשמוע כאן את הסירנה של האמבולנס – ובמוצאי יום הכיפורים שיעור זיהום האוויר חוזר להיות כשהיה. זה מראה את עוצמת הזיהום שנגרם מתחבורה.


אנו פועלים אם משרד התחבורה בצעדים רבים. אחד הצעדים שיינקטו לקראת סוף השנה הנוכחית ובתחילת השנה הבאה, משרד האוצר הקצה לנו 20 מיליון שקל לשנה לגריטת רכבים ישנים. רכבים ישנים, מספרם מועט יחסית אבל הם תורמים תרומה ניכרת לזיהום האוויר. הוצאתם מן הכביש, תוך כדי תשלום לבעל הרכב, תוריד את הרכבים הללו מן הכביש.


הזכרתי את משק החשמל וזיהום בתחמוצות גופרית. כפי שאתם רואים, משק החשמל מוביל בזיהום בתחמוצות גופרית. התחבורה לא תורמת לזיהום זה, והשאר נובע מן התעשייה. כניסת הגז הטבעי והגברת השימוש בגז טבעי תוריד בצורה דרסטית את מידת הזיהום. ככל שיגבר השימוש בגז טבעי יירד בצורה דרסטית שיעור המזהם הזה באוויר.

אני מבקש לחזור לשקף על יישום חוק אוויר נקי. למרות שהחוק נחקק באדיבותו של חבר הכנסת חנין ואחרים והוא לא היה חוק ממשלתי, לצערי, כפי שראוי שיהיה חוק בעל חשיבות כה גבוהה, עדיין לאור חשיבות החוק ראיתי לנכון למקם אותו כאחד מחמשת היעדים המרכזיים והחשובים ביותר של המשרד.


באשר ללוחות הזמנים ליישומו, מכיוון שבעיניי החוק הזה אמור לעשות מהפיכה משמעותית, גם בדרישות וגם באכיפה של פליטת מזהמים במדינת ישראל, בין אם מן התעשייה ובין אם מן התחבורה, ראוי שהוועדה תעקוב ותפקח עלינו בעניין הזה באופן סדיר וקבוע, כולל בחינה של הקדמה של חלק מן היעדים של החוק. אני סבור שלפני שנת 2011 לא נוכל להיות ערוכים להתחלת יישומו בגלל הצורך בעשרות תקנות והליכים מול הכנסת ומול משרדי הממשלה האחרים, אבל בהחלט מרגע שלמשרד יהיו כבר הכלים אני לא בטוח שצריך לקחת כל-כך הרבה שנים כדי לעבור מפעל-מפעל, או אל מול המפעלים המזהמים ולהביא בפניהם את הדרישות. אבל שוב, זאת תהיה עבודה מול הוועדה. רציתי רק להדגיש שזה אחד מחמשת הנושאים החשובים ביותר בעיניי.

ניהול כימיקלים הוא נושא חדש יחסית. אנחנו מתיישרים לפי מדיניות ה-OECD. אתמול היה לנו שימוע ב-OECD, היה לנו מבחן קבלה, ואחת הדרישות שעומדים עליה היא שילוב הנושא של רישום כימיקלים. על-פי לוחות הזמנים שנקבעו, עד לשנים 2012-2013 עלינו להקים כאן מערך בדומה לקורה במדינות ה-OECD. זה דורש עבודה קשה מאוד וממוקדת בנושא הזה. עלינו להצטרף גם לכמה אמנות בין-לאומיות שעדיין לא אשררנו בנושא הזה.


נושא אחר הוא ההיערכות לשינוי אקלים. לפני שעה עברה החלטת ממשלה בוועדת השרים להגנת הסביבה ושינוי האקלים, להקים באופן רשמי ועדת מנכ"לים שמתחתיה יעבדו צוותי עבודה, כי הנושא רחב מאוד – חוצה גבולות, חוצה משרדי ממשלה וארגונים בתוך המדינה, על מנת לאחד את כולם ביחד, כדי שנשדר בגל אחד.


המטרה הראשונה היא להגיע לקראת ועידת קופנהגן עם איזו טיוטה, שנדע מה אנו רוצים מעצמנו, וכדי להגיע לדיונים בקופנהגן מוכנים. וחשוב יותר, אחרי שבדצמבר השנה יקבלו בקופנהגן החלטות, ליישם אותן במדינת ישראל.


הנושא הזה רחב. הוא נוגע לכולנו, לכל משרדי הממשלה וגם לאלה שלא ציינו כאן במפורש. היום גילינו ששכחנו את משרד החינוך וגם הוא גורם חשוב בתהליך.

אני רוצה להוסיף כאן דבר מה. אני שם לב שלא תמיד יש הבנה ומודעות לחשיבות העניין. ניתן להסתכל עליו כמטרד ולהגיד שמדינת ישראל משפיעה בפחות מפרומיל על הפליטות של גזי חממה בעולם ולכן ההשפעה שלנו על ההתחממות הגלובלית זניחה ואולי לא צריך לעסוק בזה. מצד שני, כאשר יורדים לעומקם של דברים, יש כאן הזדמנויות אדירות למדינת ישראל בשלושה מישורים.


קודם כול, מבחינת הכלכלה – יצירת מקומות עבודה, דחיפה של תעשיית ה-clean-tech הישראלית. עיסוק משמעותי הרבה יותר שלנו ומחויבות שלנו בהפחתת פליטות גזי החממה ייצרו את אותם מקומות עבודה, את אותם מנועי צמיחה כלכליים חדשים שלא קיימים היום דיים בכלכלה הישראלית, ונוכל גם לייצא את הידע שקיים בתעשייה הזאת מישראל לעולם.


המישור השני, החשוב יותר אפילו – חיי אדם, בריאות. אגב הפחתת פליטות גזי חממה מפחיתים גם בזיהום האוויר, באותם חלקיקים נשימים שגורמים לתחלואה ולמוות. לכן גם בעניין הזה יש לכך חשיבות גבוהה מאוד.


המישור השלישי הוא ההשתלבות שלנו בקהילה הבין-לאומית והרצון שלנו להצטרף ל-OECD, ויש לכך משמעויות כלכליות חשובות מאוד למדינת ישראל. פרט לנו ולמקסיקו כל המדינות האחרות שם החילו על עצמן כבר מחויבויות כמו מדינות מפותחות. רק אנחנו נחשבים עדיין בעניין הזה כמדינה מתפתחת. אני סבור שאפילו ההגדרה הזאת לבדה פוגעת בכלכלת ישראל וביכולת שלנו להתפתח בתוך המשק הגלובלי ובתהליכים העולמיים.


לכן בעיניי העיסוק בזה איננו עול, אלא הזדמנות נדירה לעסוק בנושא ולהרוויח בגדול, מכל הבחינות – הכלכלה, הבריאות, המעמד הבין-לאומי של מדינת ישראל. אני מקווה שהעולם יחיל עלינו מחויבויות של מדינה מפותחת בעקבות הוועידה שתתקיים בסוף השנה.

אדוני השר, אתה יודע שלמדינת ישראל נוח יותר כנראה במקרה הזה להישאר בהגדרה מדינה מתפתחת ולא מדינה מפותחת.

אני מנסה להסביר שלא. העולם יעשה לנו טובה אם יגדיר אותנו כמדינה מפותחת כי ההגדרה של מדינה מתפתחת מאפשרת לנו גם, ברמה הבין-לאומית וברמות האחרות, להמשיך ולהתנהג בצורה בזבזנית ולא יעילה. בסופו של דבר כולם בעולם מבינים היום, וזה עדיין לא חלחל מספיק בישראל, שחיסכון במים וחיסכון באנרגיה והתנהגות מקיימת מביאה לרווח גדול מאוד של כסף ותרומה לכלכלה כבר בטווח הקצר והבינוני, וזה עוד שולי לעומת הרווח לאיכות החיים ולחיי אדם.

לסיכום נושא שינוי האקלים, אנחנו עובדים בשני מישורים: 1) הפחתת פליטות; 2) הסתגלות מדינת ישראל לשינויי אקלים. יש לזה משמעויות ארוכות-טווח, חקלאיות ואחרות, שצריך להיערך אליהן; עלייה אפשרית של פני הים, המשמעות לגבי החופים, המצוק החופי וכדומה.


הנושא הבא הוא האכיפה. האכיפה אצלנו איננה מטרה בפני עצמה. המטרה היא כמובן לשפר את הגנת הסביבה. לצערי במדינת ישראל ללא האכיפה לא היינו מגיעים לשום הישגים. יש שורה ארוכה של הישגים שאנחנו יכולים להצביע עליהם בעקבות האכיפה.


יש לנו כמה כלי אכיפה, ואנחנו משתמשים בהם: 1) ביטול רישיונות עסק או היתרי רעלים, ויש לכך הרבה דוגמאות; 2) צווי הפסקה מנהליים; 3) אכיפה פלילית. אנו דורשים היום ממערכת האכיפה שלנו שתתמקד בדברים החשובים והעיקריים ולא תתפזר, כי עד היום התפזרנו ועלינו להתמקד בדברים הגדולים והחשובים שיביאו לשינוי.

גם בעניין הזה אני חייב להוסיף דבר מה. לוועדת הפנים והגנת הסביבה יהיה תפקיד מרכזי. עליכם להבין שבמקרים רבים אנו נאלצים, וניאלץ, לקבל החלטות לא פשוטות מול גורמי המדינה. לצערנו מדינת ישראל וחלק מן הגורמים שלה הם בין המזהמים הגדולים ביותר, בין אם זה צה"ל ש-150 בסיסים שלו עדיין לא מחוברים למערכת הביוב, רשויות מקומיות שנוח להן לפעמים לזרוק פסולת במקומות שזול יותר לשפוך אותה או רשויות שלא בא להן להקים מתקנים לטיפול בשפכים על-פי סדרי העדיפויות שלהן. אני מניח שחלק מן ההחלטות שנקבל לא ימצאו חן בעיני כולם ולאחר מכן אותם אישי ציבור או גורמים משמעותיים וחזקים, בין במשק ובין בממשל, יגיעו לכנסת ויבקשו שיתקיימו דיונים ויבואו בטרוניות על החלטות שהמשרד להגנת הסביבה קיבל. הייתי מבקש שתשקלו היטב גם את קיום הדיון, כי לא תמיד חייבים לגבות מעוול סביבתי, אלא אם כן יש לו טענות חזקות מאוד. אבל אני אומר שוב, הגיבוי של חברי הכנסת ושל הוועדה חשוב ומשמעותי בעיניי כדי שתהיה לנו רוח גבית לאכיפה הסביבתית.

נושא שקשור לזה הוא האכיפה על-ידי הציבור. היום אנו פועלים, בהתאם למדיניות של ה-OECD, בשקיפות ציבורית, בשקיפות הנתונים. אנו בתהליך להקמת מערכות שבהן כל המידע, ככל הניתן, יהיה חשוף לציבור. המערכות הללו נמצאות כרגע בלימוד לקראת הקמה, על מנת לא להמציא את הגלגל אלא לעשות דברים שנעשים בעולם.

לידיעתך, אתמול עברה במליאת הכנסת הצעת חוק, לפיה פקחים של הרשות המקומיות יוכלו לאכוף את החוקים.

הצעת החוק שעברה אתמול, דווקא לא הייתי מציין אותה. משמעותה שמה שאמור לקרות השבוע יקרה רק בעוד חצי שנה, אבל זה לא באשמת השר הנוכחי אלא באשמת שר הפנים שטרית. החל מחודש יוני פקחי הרשויות המקומיות אמורים היו לקבל סמכויות גם בתחום הגנת הסביבה. לצערי הרב השר שטרית לא גרם לכך שמשרדו ייערך להכשרת הפקחים ברשויות המקומיות ולכן השר ישי, כאשר נכנס לתפקידו ומצא שאם לא נדחה את יישום החוק ב-6 חודשים אז המדינה תהיה מפרת חוק, דחה את החוק ב-6 חודשים. בהבנה אתי הוא התחייב, וגם אני הבהרתי, שמעבר לינואר 2010 לא יהיו יותר דחיות. הוא מקים צוות משימה כדי להביא להכשרת הפקחים ברשויות המקומיות. בוודאי תעקבו גם אחר היישום של העניין הזה.

הנושא האחרון שאני רוצה להציג הוא הכלכלה הירוקה. גם היא, כמו החינוך, עוברת כחוט השני בכל המגזרים, בכל הנושאים שבהם אנו מטפלים. כלכלה ירוקה, גם לטענת הגורמים בעולם, היא מנוף ליציאה ממשבר האקלים וליציאה מן המשבר הכלכלי. יש נושאים רבים הכלולים בכותרת "כלכלה ירוקה". אנו משתדלים להיות כיום בכל המערכים הכלכליים במשק על מנת לקדם את הנושאים הסביבתיים דרכם.


לסיכום אני מבקש להראות עם מה אנחנו עובדים, תקציב המסגרת של המשרד. השנה בקו הבסיס יהיו לנו 200 מיליון שקל. זה לא שונה בהרבה משנים קודמות, אבל יש תוספות. זאת עדיין הצעת תקציב כי טרם אושרה על-ידי הכנסת. מדובר על 200 מיליון שקל השנה ו-212 מיליון שקל, כולל הגריטה – כבר קיצצו לנו בקיצוץ הרוחבי, בשנת 2010. יש לנו כסף בהרשאה להתחייב. יש לנו קרנות – היטל ההטמנה, קרן הניקיון, פיקדון וכדומה. ניתנה לנו גם הרשאה חד-פעמית. בסך הכול יש לנו למעלה מ-400 מיליון שקל השנה.

צריך להדגיש שהשימוש בכסף שבקרנות תלוי גם בכך שיגישו בקשות ויישמו את מה שקיבלו. בעניין הזה אנחנו תלויים לא רק בעצמנו.

אמנם יש לנו 150 או 200 מיליון שקל בקרנות, אבל אנחנו לא חופשיים להוציא אותם לכל נושא סביבתי, אלא לנושאים שהחוק מאפשר. אנחנו מבקשים להרחיב במקצת את הגמישות של הקרנות, בעיקר לנושא חינוך סביבתי. אני מניח שזה יידון בוועדה הזאת בהמשך.


בשקף הזה מוצגים הנושאים שאנו אמורים להקצות להם כסף. לא נתעכב על זה כרגע כי התקציב עדיין לא מאושר.


לסיכום, במשרד להגנת הסביבה יש 518 תקנים.

לא כל התקנים מאוישים ובפועל חסרים 30 אנשים.

יש לנו 518 תקנים, מתוכם 7% בעלי תואר שלישי, 34% בעלי תואר שני ו-23% בעלי תואר ראשון.


מה שנאמר כאן קודם על החינוך הסביבתי מתחבר. חסרים היום אנשים בעלי ההשכלה המתאימה, בייחוד בנושא הכימיה, הנדסה כימית וכימיה בסיסית. על מנת ליישם את כל הדברים עליהם דיברנו קודם צריך אנשי מקצוע בתחום הזה. תודה רבה.

תודה רבה. רשות הדיבור לחבר הכנסת דב חנין בשם השדולה הסביבתית, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, אני רוצה להצטרף לברכות ולומר לך שכניסתך לתפקיד מלווה בציפיות רבות ובתקוות רבות. נכנסת בהרבה מאוד מרץ והרבה מאוד יוזמות. אני מברך אותך על ההתחלה המוצלחת הזאת ומאחל לך שההמשך יהיה ברוחה של ההתחלה.


אני מאחל לכם הצלחה, אדוני המנכ"ל וגברתי יושבת-ראש מטה השר.


אני מבטיח לך, אדוני השר, שותפות טובה מאוד עם השדולה הסביבתית-חברתית בכנסת, שאפשר לומר שהיא אחת השדולות המוצלחות שפעילות בכנסת.


המסר המרכזי שלי לפורום הגדול והנכבד שנמצא כאן, שאנחנו חייבים לשלב כוחות – המשרד להגנת הסביבה, הכנסת, הציבור, התנועה הסביבתית. לפעמים יש בינינו חילוקי דעות, זה טבעי ומובן ויקרה תמיד, אבל עלינו לזכור שבסופו של דבר המשימות העיקריות שלנו הן מול כל הגורמים שעוד לא הבינו בכלל את המציאות שבה אנו נמצאים.


אדוני השר, אנו נמצאים במצב מיוחד במינו בעולם. העולם נמצא בצומת, בפרשת דרכים חסרת תקדים. ועידת קופנהגן שתתקיים בסוף השנה, הייתי אומר שהיא כמעט הזדמנות אחרונה לתקן, כי אם לא נתקן כולנו נהיה בבעיה קשה מאוד. זה אתגר עצום בקנה מידה עולמי, אבל הוא אתגר עצום גם בקנה מידה ישראלי. נכון שלישראל אין חלק גדול מאוד ביצירת הבעיות הסביבתיות העולמיות, אבל ישראל יכולה וחייבת להיות חלק מרכזי בפתרון. אנו יכולים להיות גורם מוביל, גם כדי למלא שליחות אנושית כללית וגם כדי להרוויח מזה את מה שאנו יכולים להרוויח.


שוב, אני מאחל לך הצלחה ובטוח שנתראה רבות גם בוועדה הזאת.

תודה רבה לחבר הכנסת דב חנין. רשות הדיבור לחבר הכנסת איתן כבל, בבקשה.

תודה. אני מאחל הצלחה למטה של השר, למנכ"ל ולראש המטה, ולשר עצמו, שנטל על עצמו משימה חשובה. אני נותן לך איחולים פעמיים: גם כשר וגם כחבר שאני מעריך ומוקיר את יכולותיו. אני שמח, למרות שיכול היה אפילו לקבל תפקידים גדולים יותר בממשלה - - -

זה התפקיד הכי גדול.

נוכל להפוך אותו להכי גדול.

רציתי להימנע מן ההערה כי ידעתי שמישהו יגיד את זה, אבל בסדר, חבר הכנסת דב חנין קפץ.


לגופו של עניין, אדוני השר, השקף האחרון הוא השקף הכי חשוב, שקף התקציב. בשונה אולי ממשרדים אחרים מה שראינו כאן הוא לא ניעור האבק שמופיעים לעתים בתקציב של סוף השנה. זאת אומרת, אתה לא עושה את החשבון הכולל של מה שנשאר לך ואומר: וואו, אני תקוע עם עוד חצי מיליארד ולא יודע מה לעשות אתו, בואו נתחיל לפזר אותו כהנה וכהנה.


כבר שנים רבות אני לא זוכר הרכב כזה של ועדת הפנים והגנת הסביבה, שיש בה כוחות שנושא הגנת הסביבה כל-כך בוער בתוכם, לא כעניין של פוליטיקה או כעניין אופנתי שכדאי לעסוק בו, אלא אנשים שבאים כבר מן הבית כל אחד עם אמונה שלמה בנושא ועוסקים בו לא מהיום.


דבר שני, שהוא יתרון אבל גם חיסרון גדול, רוב הבעיות נמצאות אצל ממשלת ישראל. כאשר אתה בודק, כמעט כל אחת מן הנקודות שהצבת לעצמך כיעד להתמודדות, בכל סעיף, נוגעות לאנשים שיושבים לידך בגבעת רם – אם זה זיהום, אם זה חברת החשמל, כל אותם הכוחות. זה המצב. מצד אחד אתה אומר: הם לידי ואוכל להתמודד איתם. מצד שני הגנת הסביבה היא מסוג הנושאים שבתקופה האחרונה אוהבים מאוד לדבר עליהם, אבל ברגע האמת יש תמיד נושאים חשובים יותר. מה שקשור לנכדינו ולבנינו – זה דבר שלא רואים ואילו אנו הפוליטיקאים, ובעיקר השרים, תמיד רוצים להרגיש את הדברים. אם זה דבר שעלול לפגוע ביכולת לקבל תמורה באותו רגע – זה לא מעניין.


יש מאבקים רבים בנושא הזה. אני מבקש ממך שתרתום אותנו למאבקים כי הם לא מאבקים של כסף. נכון, מצד אחד יש תקציב של חצי מיליארד שקל בלבד, אבל יש כאן כוחות שיכולים להוביל ולסייע לך באמת, וזה חוצה מפלגות וחוצה קבוצות. כולנו מוכנים להיות חיילים שלך למען המשימה, שאני רואה באמת כאחת המשימות הגדולות של החברה במדינת ישראל, ואני סבור שלא אמרתי בכך איזו מילה גדולה. אני באופן אישי רתום כל כולי. תודה.

תודה רבה לחבר הכנסת איתן כבל. רשות הדיבור לחבר הכנסת ניצן הורוביץ, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, קודם כול ברכות. ברכות גם לצוות, ד"ר יוסי ענבר וגברת אלונה שפר. אני מצטרף לברכות של קודמיי.


הייתי רוצה להגיד דבר מה על ההקשר הרחב יותר, ההקשר הבין-לאומי של כל העניין. הוזכרה כאן ועידת קופנהגן וצריך להדגיש שאולי המשרד להגנת הסביבה בארץ הוא משרד קטן, תקציבו פחות מפרומיל מתקציב המדינה, וזה לא הולך להשתנות, אבל הבעיות שעליו לתת עליהן את הדעת ולהדריך את הממשלה כולה ואת החברה הישראלית הן בעיות שהעולם כולו מתמודד איתן.


אמר כאן מישהו שאולי אנחנו לא תורמים הרבה לבעיה של פליטת גזי חממה, אבל חשוב להבין שהעניין רחב הרבה יותר. המשק הישראלי הוא משק מוטה ייצוא. כאשר כל העולם הולך היום לתהליכים ירוקים, למשל בתעשייה, בבנייה ירוקה, בסחר, הרי גם חברות ישראליות במגזר הפרטי אם לא יעברו לפעולה ירוקה יותר לא יוכלו להתמודד כיאות בשוק העולמי. כלומר, לא צריך לראות את זה רק מן הפן של כמה אנחנו מזהמים, וזה באמת אחוז קטן, אלא מן הפן של אופן ההתנהלות של מגזרים שלמים בישראל – המגזר העסקי הפרטי, רשויות מקומיות ומשרדי ממשלה.


הכיוון של הליכה בנתיב הירוק הסביבתי, בלתי נמנע. אם לא נדע לעשות את זה בקצב שלנו ובתנאים שלנו יכפו את זה עלינו. צריך להבין, יכפו את זה עלינו. יכפו את זה הן ברמה הממשלתית והן ברמה של המגזר הפרטי. לצערי אני חושב שבעניין הזה עדיין לא נפל לגמרי האסימון בחלק ממשרדי הממשלה.

אתה ממש עדין בדבריך. הם עוד לא קנו אפילו את האסימון הזה.

אני אומר בעדינות. אני יכול להציג כאן דוגמה, לסבר את האוזן. שוב, אני לוקח את זה מן המגזר הפרטי כי המשק שלנו רובו פרטי והממשלה אמורה לתת לו הכוונה, וזה לא קורה. אני יכול לספר לכם על חברה ישראלית גדולה בתחום הטקסטיל שלפני זמן מה קיבלה מאחד הלקוחות הגדולים שלה בארצות-הברית מכתב, לפיו בתוך חצי שעה עליה לעמוד בקריטריונים לייצור ירוק, אחרת יימצא ספק אחר שיעמוד בדרישות והחברה הישראלית תפסיד את החוזה ואלפי עובדים יילכו הביתה. כלומר, העניין באמת חיוני למשק הישראלי. זה עניין בעל משמעות כלכלית אדירה. אני מצפה מן הממשלה ומן המשרד להגנת הסביבה שייתנו את הטון. זה כמובן מעבר למה שחבר הכנסת איתן כבל אמר על חשמל ותחבורה ואנרגיה. הדברים האלה נאמרו ולכן היה חשוב לי להדגיש את ההתנהלות הכלכלית של העניין. זה לב העניין עכשיו, לדעתי, במדינת ישראל בפרט ובעולם בכלל.

תודה רבה לחבר הכנסת ניצן הורוביץ.


קיבלתי המון פניות בבקשה לרשות דיבור. לצערי הרב אני לא מתכוון להיענות לאף פנייה כזאת מפני שהזמן שלנו קצר. אני מתנצל על כך מראש. אני מבטיחכם נאמנה שבפעם הבאה כאשר נקיים דיון עם השר נזמין אתכם שוב ואז יוקצב זמן רב יותר לדיון ונוכל לאפשר לכם להציג את הדברים.

אני יותר ממבין את הרצון של נציגי ארגוני הסביבה שנמצאים כאן להתבטא מכיוון שכפי שאמרתי בתחילת דבריי, הם היו פורצי הדרך. אני זוכר עוד כסטודנט שכאשר חבר הכנסת דב חנין בא להרצות לי בלימודים לתואר השני, הוא לא בא כחבר הכנסת אלא כיושב-ראש ארגון "חיים וסביבה". אני רוצה להבהיר שגם בעניין הזה המדיניות של המשרד – זה לא אחד מן היעדים כי זה באופי העבודה, אבל ההנחיה הברורה שלי לאנשי המשרד להגנת הסביבה, ואני בטוח שגם שלך, להבין שהארגונים הסביבתיים הם מכפיל הכוח, הם השותפים הטבעיים שלנו לעבודה מול הציבור, מול התעשייה, מול גורמי הממשל. לכן בעניין הזה אני מתכוון לגלות פתיחות מרבית של המשרד לעבודה משותפת איתם. בכל סיור שלי בשטח שומרים גם זמן לטובת מפגש עם הארגונים של אותו אזור כדי שיוכלו להעלות את הנושאים הדחופים. לכן אני מקווה שמי שהגיע לכאן היום לא מתאכזב מכך שהיום לא יכול היה לדבר. היום הזה הוא קודם כול בזכותכם ולכבוד העשייה הרבה שלכם בתחום הזה. תודה.

תודה רבה.


כפי שאמרתי, נקיים דיון נוסף בהשתתפות השר ואז נאפשר להתבטא לכל הארגונים שעושים עבודת קודש, ועל כך מגיע להם יישר כוח. אני מאמין שהיום הזה לא יתבושש. לא נתעכב אלא נעשה את זה בזמן הקרוב. נוכל לקיים דיון רחב על נושאים חשובים שעומדים על סדר היום.


אני מבקש לפנות לשר להגנת הסביבה, ואני בטוח שאני עושה את זה בשם חברי הכנסת. אני רוצה להציע לכם הצעה. יש נושאים שמגיעים לדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה ושנוגעים להגנת הסביבה. הייתי מציע שתקום ועדת משנה מקצועית בכל הקשור לנושא הסביבה. התחושה היא שלעתים מגיע נושא לדיון ולא כולם שם יודעים במה מדובר והתוצאה היא דחיית ההצעה על הסף מבלי שאנשי המקצוע הביעו את דעתם. כדאי לאמץ את הרעיון שתקום ועדת משנה של ועדת השרים לענייני חקיקה, כדי שתתן מענה מקצועי להצעות החוק בנושא הגנת הסביבה. זה יכול לתרום לכולנו – גם למציע, גם למחוקק, גם לממשלה. זאת יכולה להיות תרומה נכבדה לכולנו.

אני יכול להעלות את ההצעה הזאת, אם כי נראה לי שסיכוייה אינם רבים כי יש עוד מספר רב של נושאים שיש לגביהם הצעות חוק. הממשלה, לפחות במודל של הפרדת רשויות, לא עובדת אצל הכנסת. מי כמוני מבין את החשיבות של הצעות חוק פרטיות בתחום הזה, אבל העובדה שלהצעת חוק קוראים הצעת חוק פרטית אינה אומרת אוטומטית שהיא נכונה. יכולות להיות הצעות חוק פרטיות לא נכונות.

לפחות שתהיה התייחסות מקצועית. אם יקום צוות מקצועי על-יד ועדת השרים לענייני חקיקה זה יכול לתת מענה.

אשמח בהחלט להעלות את ההצעה בפני יושב-ראש ועדת השרים לענייני חקיקה, השר נאמן. אני רק מתקשה להאמין שתתקבל. אני מכיר את התשובה על השלכות רוחביות ואני לא רואה סיבה שלא ישתמשו בה גם כאן. חלק מתפקידו של חבר הכנסת כאשר הוא מגיש הצעת חוק פרטית הוא גם להתייחס אל הצעתו בצורה רצינית – לבחון אותה, להתייעץ לגביה, לנסות להידבר עם פקידים בשירות המדינה ולשכנע אותם למה היא נכונה. אם הטיעון מדוע לא לקבל הצעת חוק הוא בגלל שהמשרד עובד על משהו כזה ולוקח לו יותר מדי זמן, או מסיבות שאינן ענייניות, בוודאי לא צריך לקבל את זה, ואני מנסה להיאבק על כך בכל שבוע בוועדת השרים לענייני חקיקה. אבל אני חייב לומר ביושר, ואני אומר את זה גם כאן, יכול לבוא גם חבר כנסת או חברת כנסת, והיתה לי דוגמה אחת כזאת בשבועות האחרונים, ולנסות לקדם הצעת חוק שנראית לו סביבתית, אבל אני השתכנעתי שהיא לא נכונה ברמה המהותית ושהיא תביא יותר נזק מתועלת.


אני מוכן לעזור לכל חבר כנסת בעניין הזה למצות את הדיון שלו מול פקידים בממשלה, גם אם זה מול משרדי ממשלה אחרים. זה מה שתלוי בי. מה שתלוי בשר נאמן, אני מוכן להעלות את הבקשה בפניו. אני רק אומר ביושר, נראה לי שזה לא יתקבל.

יש לי בקשה אליך, אדוני השר. כשחברי כנסת מגישים הצעת חוק ורוצים להיות פעילים בחקיקה אבל קורה לא אחת שהמשרד החליט בדיוק אז לחוקק חוק באותו נושא.

דיברתי על כך כרגע.

לא הקשבתי. אני מתנצל. אבל בבקשה, תן לנו את הקרדיט.

לא רק שאמרתי את זה והתחייבתי קבל עם ועֵדה. יש לי כבר הוכחה אחת לפחות לגבי החלת דין הרציפות שביקש חבר הכנסת חנין על הצעת חוק בעניין נהיגת ג'יפים בחופי הים. ניהלתי מאבק לא פשוט גם מול משרד האוצר, ואפילו בתוך המשרד שלי, כדי שיאפשרו תמיכה בזה. אני מציע שתבחנו אותי בביצוע ולא במילים.

תודה רבה. אני מודה לך, אדוני השר. אני מודה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 12:00
PAGE
14