ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות –

16.6.2009


הכנסת השמונה עשרה






נוסח לא מתוקן
מושב ראשון
פרוטוקול מס' 18

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שני, כ"ד בסיוון התשס"ט (16 ביוני 2009), שעה 09:00

סקירת הסוכנות היהודית על פעילותה ותקציבה

חברי הוועדה: ליה שמטוב – היו"ר
אופיר פינס-פז – מ"מ היו"ר
זאב אלקין

זאב בילסקי

דני דנון

רוברט טיבייב

שלמה (נגוסה) מולה

משה ויגדור, מנכ"ל הסוכנות היהודית

דמיטרי אפרצ'ב, מנכ"ל המשרד לעלייה וקליטה

חנוך צמיר, המשנה למנכ"ל המשרד לקליטת העלייה

חגי מירום, גזבר הסוכנות היהודית

ראובן שלום, ראש מטה יושב-ראש הנהלת הסוכנות היהודית

גיל ליטמן, דובר הסוכנות היהודית

ירון נוידרפר, מנכ"ל הכספים, הסוכנות היהודית

עמוס חרמון, יושב-ראש ועדת החינוך, הסוכנות היהודית

אלי כהן, מנכ"ל המחלקה לעליה והקליטה, הסוכנות היהודית

ג'ף קיי, מנכ"ל המחלקה לפיתוח משאבים וקשרי ציבור, הסוכנות היהודית

אלן הופמן, מנכ"ל המחלקה לחינוך יהודי-ציוני, הסוכנות היהודית

גרדה פוירשטיין, סמנכ"לית המחלקה לחינוך יהודי-ציוני, הסוכנות היהודית

יהודה שרף, מנהל אזור ישראל, הסוכנות היהודית

איילת שלום, יועצת בכירה לגזבר הסוכנות היהודית

פאולה אדלשטיין, יושבת-ראש הוועדה לעלייה וקליטה, הסוכנות היהודית

עו"ד איילת נוי-ריינהורן, הלשכה המשפטית, הסוכנות היהודית
אלכס סלסקי, ממונה על תקשורת ברוסית, יחידת הדוברות, הסוכנות היהודית

רויטל יכין, לשכת הדובר, הסוכנות היהודית

חנה קורן, מנהלת אגף בכיר, עידוד עלייה ותושבים חוזרים, המשרד לקליטת העלייה

ליאת אלרט, מרכזת בכירה, אגף תיאום, מעקב ובקרה, משרד ראש-הממשלה

עו"ד מיכל גרוסמן, עוזרת ליועצת המשפטית, משרד ראש-הממשלה

ד"ר יהודית דנילוב, מנהלת אגף קליטת תלמידים עולים, משרד החינוך

מרים בר-ניב-לאטי, מפקחת ארצית על אולפני צעירים, משרד החינוך

ג'וסי ארבל, מנהלת שירותי קליטה, משרד ההסברה והתפוצות

אלכס גדלקין, חברת מועצת עיריית נצרת עילית

דבורה גנני-אלעד, יו"ר הקרן לידידות

יוני יצחק, דובר הקרן לידידות

אברהם נגוסה, מנכ"ל ארגון מכנף דרום לציון

מקסים זלוטניק, מנכ"ל עמותת "עזרה לעולים"

זאנה טובי, מנכ"ל קרן עמ"י

דנה גורדון

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ
סקירת הסוכנות היהודית על פעילותה ותקציבה

בוקר טוב. אני פותחת את ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. בישיבה נשמע את סקירת הסוכנות היהודית על פעילותה ותקציבה.


אני לא ארחיב בדיבור כי נמצאים כאן נציגי הסוכנות שייתנו את הסקירה.

תודה רבה גבירתי יושבת-ראש הוועדה, שלום לכם חברי הכנסת הנכבדים, וגם לך מנכ"ל המשרד לקליטת העלייה.


מטעם הסוכנות היהודית נמצאים אתנו כאן אלן הופמן ועמוס חרמון שהם נציגי המחלקה לחינוך שלנו. אלן הוא המנכ"ל ועמוס הוא יושב-ראש הוועדה. נמצאת אתנו גם גרדה פוירשטיין. נמצא אתנו ירון נוידרפר שהוא מנכ"ל הכספים של הסוכנות היהודית. לידי נמצא משה ויגדור, המנכ"ל, שהוא ייתן את הסקירה העיקרית בעוד כמה דקות. נמצא כאן ראובן שלום, ונמצא אלי כהן שהוא מנכ"ל המחלקה לעלייה והוא ידבר אחרי משה ויגדור כאשר בדבריו הוא יתרכז יותר במדיניות המחלקה לעלייה.

דרך אגב, באשר לאלי כהן, בחודש האחרון עשיתי לו קצת כאב ראש כי אני מבקרת במרכזי הקליטה והוא מצטרף אלי וסוקר את כל הפעילות. כל הכבוד.

הוא לא התלונן.

את אלי תשמעו בהמשך.


כדי שבפרוטוקול יהיה רשום, נמצאת כאן דבורה גנני שאנחנו רואים בה שותפה ותורמת גדולה ומשמעותית ולכן אני מזכיר כאן גם את שמה.


אנחנו היום עושים כאן ישיבה ראשונה בקדנציה הזו בה הסוכנות היהודית מציגה את עצמה ואת פעילותה. אני מודה לך מאוד יושבת-ראש הוועדה על שנתת בידינו את ההזדמנות ואת היכולת להציג את הדברים. אנחנו נציג אותם בתחילה בממד הרחב של פעילות הסוכנות ואחר כך נלך ונתמקד בנושאים השונים שקשורים לעלייה, מעין קליטה, וכן פעולות המחלקה לחינוך יהודי וציוני בתפוצות כחלק מהמרקם הכולל של הטיפול שלנו במה שאנחנו עושים בקהילות לקראת העלייה ועם העלייה.


הסוכנות היהודית עוברת בשנתיים האחרונות תקופה מאוד מאוד קשה מבחינה כלכלית. הכלכלה העולמית שנמצאת בסערה גדולה ובסחרור וירידה מאוד קשה משפיעה לא מעט על יכולתה של הסוכנות היהודית לנהל את פעילויותיה בגלל שני אלמנטים. האחד, ירידה של ממש בתרומות, והשני, שער השקל-דולר. שני האלמנטים האלה השפיעו מאוד קשה על תקציב הסוכנות היהודית, הן בשנת 2008, בחציה השני, והן בשנת 2009 וזה הולך לשנת 2010. אנחנו צריכים לערוך את כוחותינו ואת פעילויותינו כאשר אנחנו לוקחים בחשבון את היכולות שלנו בתקופת המצוקה ובמשבר הכלכלי הזה.


זה משפיע ויש לזה אפקטים שאי אפשר להתעלם מהם והם מחייבים את הסוכנות היהודית לעשות כמה דברים. ראשית, להתייעל. שנית, לטפח גישה חדשה וטכניקות שונות כאלו ואחרות של טיפול בכל מכלול הנושאים שאנחנו עוסקים בהם, ובמיוחד בנושא העלייה שהמחלקה לעלייה שלנו עוסקת בהם. לכן המחלקה לעלייה בראשותו של אלי כהן עושה רפורמות משמעותיות גם בתפיסת העולם שלה וגם בדרך בה היא מאורגנת.


אני יודע שכתוצאה מן העובדה שהסוכנות היהודית מייצרת מערכת חדשה ושונה, מבצעת שינוי מבני וארגוני, עושה בדיקה של הגישה התפיסתית של איך לתקוף את הנושאים שאנחנו רוצים לעסוק בהם, נוצרת לכן ביקורת. אני רוצה לקבוע את הכלל, והוא חשוב לי ביותר גבירתי יושבת-הראש וחבריי חברי הכנסת, אני רוצה לקבוע שהסוכנות היהודית רואה בנושא העלייה נושא מרכזי עיקרי ושאין בדעתה לעזוב אותו, אין בדעתה לצאת ממנו ואין בדעתה לצמצם אותו באופן שיפגע ביכולת להביא תוצאות. אנחנו נעשה כל מאמץ, ועושים גם בימים אלה, כדי שהמחלקה לעלייה ופעילות העלייה תישאר פעילות ליבה חשובה, מרכזית ובלתי ניתנת לערעור או הרהור לגבי המשך פעילותה.

אני שמחה לשמוע זאת.

אני יודע שיש כאלה הסבורים שיתכן שבהחבא, לאט לאט, מישהו מוריד את הפעילות עד למצב שלמעשה יש כותרת אבל אין פעילות אבל זה לא המצב.

חברי המועצה של נצרת עילית, אתם שומעים את הדברים?

אני מכיר גם את הסיפור של נצרת עילית ואולי זה מביא אותי אל הדבר הבא. אתמול ישבנו במשרד הקליטה עם שרת הקליטה הגברת סופה לנדבר ועם המנכ"ל דימה – ואגב, הוא בשר מבשרנו, זה עתה חזר משליחות של הסוכנות היהודית בחבר העמים לשעבר – ושוחחנו על הדברים, לרבות הדיון בנושא שינוי הייעוד של מרכזי קליטה. אני רוצה לומר כאן לוועדה עוד בטרם אנחנו נכנסים לדיון לאחר הצגת הנושאים, שהסוכנות היהודית איננה מתכוונת להפוך את מרכזי הקליטה משני הייעוד לגושי נדל"ן למרבה במחיר. זה לא יהיה. הסוכנות היהודית מתכוונת להישאר בכל אחד מהמקומות שיש בהם מרכזי קליטה והם משנים את ייעודם כמרכז פעילות של הסוכנות היהודית בישוב. בנצרת עילית, אנחנו מכינים תוכנית מאוד יפה, מקובלת על ראש העיר, של שינוי ייעוד, ואם תרצו, נציג אותו אחר כך בנפרד כי הרי החברים הגיעו מנצרת וצריך לתת להם גם לומר את הדברים. אני רוצה לומר כאן שזה יקרה שם וזה יקרה בעוד שניים-שלושה מקומות אבל אנחנו לא יוצאים משם ולא מנדל"נים את זה.

מה זה שינוי ייעוד?

אם אתה שואל אותי, אני רוצה לומר לך את הדברים הבאים. בנצרת עילית לדוגמה, לשם המשל, אנחנו מתכוונים להכניס שתי קהילות צעירות לתוך אותם מבנים שהיה בהם מרכז הקליטה. קליטה של שתי קהילות מתערבות ומחנכות בתוך הישוב ושתי הקהילות האלה, תחת להחזיק שם מספר מסוים של מיטות של עולים ומה שעשינו קודם, יהיו שם קהילות צעירות שישפיעו יפה מאוד על העיר מבחינת המרקם הצעיר והחיזוק של הקהילה בנצרת עילית, ואני אומר את זה כאן ללא כחל וסרק, הקהילה היהודית בנצרת עילית שהולכת ונחלשת עם כניסה מודרגת של ציבור ערבי לתוך העיר, ואנחנו חושבים שצריך לשמור על אופייה היהודי של העיר, הקהילות הללו יעסקו בקליטת עלייה, יעסקו בהעצמה של ילדי עולים בבתי הספר.

איזה מחלקה תטפל במרכז הזה?

זה עדיין לא נקבע. עוד לא סיכמנו גם עם העיר כיצד לעשות את זה ואיך, אבל בגדול החלטנו עוד יותר מזה, שהמחלקה לעלייה איננה עוזבת את מרכזי הקליטה משני הייעוד אלא ממשיכה להיות גורם מרכזי בתוכם.


אנחנו עכשיו נציג בפניכם את פעילות הסוכנות היהודית. אנחנו פתוחים, גלויים ומזמינים כל שאלה והערה. כל מה שיהיה כאן ברוח טובה, יהיה מקובל עלינו.

נגעת במרכז הקליטה בנצרת עילית, אני בטוחה שהכל ייעשה בצורה הכי טובה, בכל זאת דיברת על הצעירים וכנראה התכוונת לקיבוץ עירוני, כמו שפועל בכמה ערים.

יש אפשרות להטמעה של קיבוץ עירוני גדול יחסית עם שמונים חברים בתוך נצרת עילית, יש אפשרות להטמעה של מכינה קדם-צבאית בתוך המרחב הזה ויש אפשרות להטמעה של כפר סטודנטים בפנים. לא כולם יוכלו לדור ביחד, אבל הרעיונות כרגע נבדקים.

אני חושבת שתסכימו אתי שכאשר פועלות כיום תוכניות כמו סל"ה, כמו קדמה, כמו מכטרוניקה שזה שיתוף פעולה ביחד עם מכללת עמק יזרעאל, השילוב הזה והשילוב של קיבוץ עירוני או סטודנטים, זה שילוב מאוד מוצלח שצריך לעשות אותו בשיתוף פעולה. זה יקל על קליטת העולים, על קליטת המשפחות הצעירות והזוגות הצעירים שמגיעים מחוץ לארץ וכך הצעירים האלה שהם במסגרת הקיבוץ העירוני, נוכל להשאיר אותם בעיר וגם להשאיר את כל העולים שמגיעים מכל הארצות.


אני מזמינה את מנכ"ל הסוכנות, משה ויגדור, לסקור את הנושא.

כבוד יושבת-ראש הוועדה, חברי כנסת, חבר הכנסת בילסקי, נעים לראות אותך כאן, חברות, חברים, חברי מועצת עיריית נצרת. אנחנו נציג כאן בצורה מתומצתת – למרות שהמצגת מאוד ארוכה – את מגוון הפעילויות של הסוכנות.


בפעם האחרונה שהייתי בהצגה הזאת, זה היה בוועדה לפני שנה ואז חבר הכנסת ביילסקי הציג את הנושא. אני לא עומד להתחרות בו ולכן הבאתי מצגת עם כל מיני אפקטים יותר מרשימים. בסך הכל אנחנו ננסה לתת פריסה כי זאת מבחינתנו הזדמנות שהוזמנו לכאן לתת פריסה רחבה של הפעילויות בהן אנחנו עוסקים.


קודם כל, מה הייעוד שלנו. הבטחת עתידו של העם היהודי וישראל חזקה במרכזו, כפי שקבעה התוכנית האסטרטגית שלנו. אנחנו קבענו שלושה יעדים אסטרטגיים: הבאת מספר משמעותי של יהודים עולים לחיות בישראל, הבטחת המעורבות של יהודי העולם יחד עם ישראלים ועיצוב אופייה של החברה בישראל, וחיבור הדור הצעיר לישראל והגברת שייכותו לעם היהודי כאשר לצורך כך יש לנו את המחלקה לעלייה, המחלקה לישראל והמחלקה לחינוך.


יש לנו שלושה עקרונות אסטרטגיים. אנחנו עוסקים בדור הצעיר וחשוב לנו מאוד להביא את הדור הצעיר היהודי להיות מחובר למדינת ישראל, גם כעולים, גם כמתנדבים וגם כשותפים. אנחנו עוסקים בהתנדבות ובשותפות. שותפות היא דרך חיים. אנחנו שותפים עם נפש בנפש, אנחנו שותים עם עמ"י, אנחנו שותפים עם הג'וינט, אנחנו שותפים כמובן עם קרן הידידות, אנחנו שותפים עם הרבה גורמים נוספים בארץ ובחוץ לארץ שאתם ביחד אנחנו עושים פעילות. אנחנו מאמינים בעבודה משותפת, בוודאי מעבר לשותפות עם ממשלת ישראל והשותפות המאוד חשובה עם משרד הקליטה, ואני מאוד שמח שהמנכ"ל של המשרד נמצא כאן אתנו.


מספר פעילויות שאנחנו עושים בארץ שאני מוכרח להזכיר אותן הן עמיגור שעוסקת במגורים, בעיקר לעולים שהגיעו וצריכים סיוע, תמיכה במוסדות כגון בית התפוצות, אנחנו מבצעים תיאום של הפורום למצבי חירום בקהילות יהודיות, אנחנו תומכים בזרמים השונים ביהדות, אנחנו תומכים בנתיב, פרוייקט הגיור של חיילים שמאפשר לחיילים בצבא הגנה לישראל לעבור קורסים ולהפוך ליהודים על פי ההלכה. מלבד זה עסקנו באמצעים אזור ישראל שלנו – יהודה שרף, מנהל האזור, נמצא כאן – בסיוע מיוחד בזמן מלחמת לבנון השנייה, כאשר כ-300 מיליון דולר נתרמו על ידי הקהילות, סייענו בחילוץ ילדים, בפעילות, סיוע לעסקים בצפון, בהלוואות ועוד סדרה שלמה של פעילויות. גם מבצע עופרת יצוקה מאוד סייענו לאזור ויש לנו גם קרן לנפגעי טרור כאשר כל מי שנפגע בצורה הכי פשוטה או יותר מסובכת כתוצאה מפעולת טרור, מיד מקבל תשובה ובתוך 24 שעות הוא מקבל המחאה ראשונה שתאפשר לו להתגבר ולהיעזר במה שהוא צריך על מנת שיוכל להמשיך בפעולותיו.


התקציב שלנו לשנת 2009 הוא 347 מיליון דולר, וללא ספק זה תקציב גדול. המממנים העיקריים, כפי שאתם יכולים לראות, אלה איחוד הקהילות היהודיות בצפון אמריקה, קרן היסוד, קרן הידידות וארגונים נוספים. בעקבות המשבר הכלכלי העולמי מצאנו את עצמנו במצב בו אנחנו צריכים לרדת בתקציב ואתם רואים שם שני סכומים – 44,8 ו-28,6. אנחנו יורדים בסדר גודל של למעלה מ-70 מיליון דולר. 347 פחות 70 מיליון דולר, תעשו לבד את החשבון, זאת ירידה דרמטית כך שנוצר אצלנו צורך לקצץ ואנחנו מקצצים בתקציב הפעילות – ובהמשך אני אזכיר את זה – בסכום של 44 מיליון דולר. אלה קיצוצים דרמטיים. בחסכונות שעשינו בגלל שיטות עבודה אחרות, בגלל שינוי והתייעלות פנימית, עוד 13,2 מיליון דולר. מלבד זה יצרנו הכנסות נוספות. כל זה מגשר על הפער של ה-70 מיליון דולר.


בשינוי בדרכי ניהול – הזכיר את זה הגזבר – אנחנו עושים סדרה שלמה של פעילויות ואלה הם שינויים מבניים. החלטנו על מדידה של הפעילויות שלנו כדי שנוכל להראות לתורמים מה בדיוק אנחנו עושים. אנחנו מתמקדים, מתמקצעים, הפעלנו שקיפות ואנחנו הארגון היחיד בארץ שארבע פעמים בשנה מגיש דוחות כספיים מבוקרים ואפשר לראות בדיוק מה אנחנו עושים. אנחנו עוברים לתהליך של מרכוז בסדרה של פעילויות וגם מתמקדים במתן שירות.


המחלקה לעלייה וקליטה היא אחת משלושת המחלקות שלנו. כפי שאתם רואים, הייעוד שלה הוא הרחבת העלייה וקידומה, הבטחת קליטה מיטבית והבאת עוד עולים לכאן כך שישראל תהיה חלק משמעותי בחיי היהודים בעולם. מטרות העל שלה – וכאן אלי כהן, המנכ"ל של המחלקה יוכל להוסיף אחר כך – הן קודם כל הגדלת מספר העולים לישראל באמצעות מספר פעילויות של קהלי יעד נוספים, יצירת רצף עלייה-קליטה, שירות מוכוון עולה, והכל ביחד כמובן בתיאום מלא עם משרד הקליטה ועם ארגונים נוספים שמסייעים לנו בכך.


אתם רואים את המספרים של העולים לישראל. בשנת 2007 עלו לישראל 19,700, בשנת 2008 עלו 15,400 ובשנת 2009 אנחנו צופים ומקווים לעלייה של 18 אלף עולים. אנחנו רואים תהליך שמראה לנו שאנחנו בסך הכל מתקדמים בעלייה מחבר העמים וממקומות נוספים.


אתם יכולים לראות כאן את הפריסה שלנו בעולם וזאת פריסה מאוד משמעותית. אלה משרדים ראשיים, ומלבד זה יש לנו עוד נציגויות בהרבה מאוד מקומות אבל לצערנו חלק מם נצטרך להקטין בגלל התקציב. כאמור, אנחנו בפריסה מאוד רחבה ברחבי העולם באמצעות שליחים ונציגים.


קהלי יעד חדשים שלנו לעלייה הם צעירים וסטודנטים, משפחות צעירות ומשתתפי בוגרי תוכניות בארץ ובחוץ לארץ, כפי שיושבת-ראש הוועדה הזכירה, סל"ה וקדמה, וזרמים דתיים וארגונים בקהילה.


תפיסת הקליטה מדברת על שירות לעולים, מדברת על עמיתי קליטה ומרכזי קליטה בתפיסה חדשה. הזכיר הגזבר מרכזי קליטה. בנושא מרכזי קליטה השקענו כסף רב בשיפוץ מרכזי קליטה על מנת שהם יהיו בסטנדרט של המאה ה-21. בכרמיאל הושקעו 5 מיליון דולר, ויפה ללכת לראות את המקום. את כבר ביקרת שם ובוודאי ראית והתרשמת. באשדוד הושקעו 5 מיליון דולר, בקריית ים סיימנו את השיפוץ ויש לנו תוכנית נוספת לאותם מרכזי קליטה שימשיכו להיות. לא נכון לקלוט משפחה של עולים במרכז קליטה כמו בכפר סבא כאשר מדובר שם בחדר אחד עם שתי מיטות. התקופה הזאת עברה. זה לא מבטיח קליטה טובה. אפשר להשתמש באותם מרכזים לייעודים אחרים. נכון בהחלט לעשות שיפוצים בקבוצת מרכזים, להבטיח שיש מספיק מיטות, לשדרג אותם, לשפר אותם, ולתת תנאים של בית מלון.


תוכניות קליטה רחבות, לא אזכיר את כולן כי אלי יוכל להתייחס אליהן, אלא אומר דברים שהם משמעותיים. מדובר בקליטה קהילתית, שזה דבר משמעותי ביותר, בית ראשון במולדת, אולפן עציון שהוא לא יהיה רק בירושלים אלא הוא פותח גם סניף בחיפה ומתרחב, וסדרה שלמה של תוכניות שהן תוכניות קליטה. מדי שנה אנחנו קולטים כאלפיים צעירים עולים ויש מסגרות קליטה רחבות שמאפשרות קליטה טובה, הכרת העברית והשתלבות בארץ.


כאן אתם רואים את פריסת מרכזי הקליטה. חלק גדול מהם, מה שמסומן באדום, אלה מרכזים שמשרד הקליטה מממן ואנחנו מפעילים עבורו, בעיקר לעולים מאתיופיה, ושאר המרכזים, אתם יכולים לראות, אלה מרכזי קליטה שמשמשים אוכלוסיות אחרות.

הערה שלא שייכת לקליטה אלא לגיאוגרפיה. אני מקווה שזאת לא המגמה אלא מדובר בטעות. חלק מהגליל המזרחי לא מופיע כאן.

אתה צודק. המפות יתוקנו. אתה צודק לגמרי ואני מקבל.

כל עוד זה בינינו זה בסדר, אבל כאשר מציגים את זה כך, זה לא נכון.

אתה צודק לחלוטין.


העלייה מאתיופיה. אתם רואים כאן את מספר עולי אתיופיה שהגיעו בשנים האחרונות. לעלייה מאתיופיה אנחנו נותנים סיוע מיוחד, תוכניות העשרה, אנחנו משיגים תרומות נוספות שמגיעות מיהודי העולם על מנת לסייע לקליטה טובה יותר של יהודים מאתיופיה.

אתה מראה מה היה ב-1984 וב-1985, אבל זה כבר פסה.

אלה המבצעים העיקריים שהיו. מעבר לזה, נקלטו עוד עולים. אלה העולים שהגיעו מאתיופיה במסגרת מבצע משה ומבצע שלמה. מעבר לזה יש עולים נוספים שהצטרפו לאחר מכן. אנחנו מדברים היום על סדר גודל של 115 אלף עולים שהגיעו מאתיופיה במהלך השנים האחרונות. מה שחשוב לנו זה להמשיך בתוכניות ולהשיג עוד תרומות, ואת זה אנחנו עושים.


מרכז גלובלי שאנחנו מנהלים, פועל במשך 24 שעות, במשך שישה ימים בשבוע, ונותן תשובה לכל יהודי בכל מקום בעולם בשבע שפות. אפשר לקבל פרטים על עלייה ועל תוכניות. זה מרכז חדש שנותן תוצאות מאוד טובות ומתחבר לאינטרנט.


כמה מלים על המחלקה לישראל שמדברת על הבטחת מעורבות יהדות העולם ביחד עם ישראלים בעיצוב אופייה העתידי של החברה. אתם יכולים לראות מטרות על של אסטרטגיות, אנחנו עוסקים בהשגת השפעה אסטרטגית באזורי עדיפות שזה פריפריה, השקעה ביצירת הזדמנות לילדים ולבני נוער, שזה נוער בסיכון, וחיזוק והרחבת הקשר בין יהדות התפוצות לחברה הישראלית באמצעות שותפויות וכאן אפשר לראות שיש 45 שותפויות שקיימות, מאה אלף משתתפים בתוכניות מדי שנה מהארץ ומחוץ לארץ, כאשר חלקם אחר כך מחליטים לעשות עלייה. זה חיבור חזק מאוד של הקהילות ברחבי העולם לישראל.

הגרף הזה הוא איזשהו גרף שמראה במהירות את כל הטווח בו אנחנו עובדים, החל מכפרי עליית הנוער של ילדים ובני נוער שזקוקים לטיפול מחוץ למסגרת הקהילה ועד נט"ע ועתידים שנמצאים ומסייעים להעשרה של בני נוער בסיכון.

פותחים עתיד היא תוכנית הדגל שלנו שפועלת ב-32 ערים בארץ, בישובים ובמועצות אזוריות, עם 6,500 ילדים כאשר מתוכם 1,500 הם בני עולים. המטרה לתת להם הזדמנות להשתלב יפה במערכות.

כפרי עליית הנוער, יש לנו ארבעה כפרים עם 1,000 חניכי כפרי עליית הנוער מתוכם 250 יוצאי חבר העמים ו-330 יוצאי אתיופיה. אלה מסגרות שנמצאות בארבעה כפרים עם הרבה תרומות מקומיות וכך אנחנו מאפשרים השתלבות טובה יותר של ילדי עולים וילדים בסיכון ובמצוקה בארץ במסגרת החברה הישראלית.

יש לנו פעילויות נוספות שאנחנו עושים באזורי עדיפות.

אני אתייחס לקרנות הלוואה ויש לנו מספר קרנות כאלה. יש קרן הלוואות אחת מאוד גדולה של חברה משותפת שלנו ושל איתן ורטהיימר בצפון שמחלקת הלוואות בסכום של כ-400 מיליון שקלים לעסקים קטנים, החל מ-80 אלף דולר ומעלה. יש לנו קרן שמנוהלת על ידי המחלקה לכספים שלנו ועל ידי מומחה כאשר הקרן יושבת בצפון ונותנת הלוואות לצפון בהיקף של עד 80 אלף דולר להלוואה והיא כבר הוסיפה 800 מקומות עבודה בצפון, דבר שהוא בדוק ואנחנו עכשיו עושים בדיקה לגבי האימפקט ובכמה זה העלה את התוצר הגולמי לנפש בצפון. מלבד זאת יש לנו עוד קרנות רבות.

מי יכול להגיש בקשה לקרן הזאת?

כל עסק קטן שהוגדר לפי הפרמטרים שלו יכול להגיש בקשות במסגרת משרד התעשייה והמסחר. המט"ים מאוד מעורבים בזה.

זה לעולים?

גם לעולים וגם למקומיים. זה לא רק לעולים אלא גם לפיתוח הצפון. כל מי שמעורב בעסקים בפיתוח הצפון, יכול להגיש בקשה. כל המט"ים בצפון מאוד מעורבים בזה.

כמה הלוואות ניתנו עד היום?

יש לנו כ-700 פונים וניתנו כ-300 הלוואות. במסגרת ההלוואות שנותנת המחלקה לכספים, ניתנו למעלה מ-300 הלוואות. מי שנותן את ההלוואות, אלה הלוואות בריבית טובה, עם תקופת גרייס ולא מיד מחזירים אותה.

באיזה סכום ההלוואות?

עד 80 אלף דולר כל אחת.

כמה כסף ניתן עד היום?

עד היום כמעט 60 מיליון שקלים.

במסגרת הקרן הגדולה של כ-400 מיליון דולר שמנהלת אותה חברת צפונה, ניתנו כ-30 הלוואות אבל היא נותנת הלוואות עד חצי מיליון דולר. ניתן שם סדר גודל של 20 מיליון שקלים. מלבד זה יש את כל הקרנות הקטנות יותר של קרן של מיליון דולר, שני מיליון דולר, שנותנות הלוואות לעסקים קטנים, גם למה שקרוי תעשיית קוטג', תעשיות ביתיות. אם עולה חדשה רוצה להקים עסק לעוגות יום הולדת – ויש לנו מקרה כזה – היא מקבלת הלוואה קטנה של כמה אלפי דולרים ודרך זה היא יכולה להתחיל לקנות חומרים ולהקים את העסק.

הם פונים דרך מט"י?

זאת אחת האפשרויות, אפשרות אחרת היא הרשות המקומית ואפשרות אחרת היא לפנות ישירות באמצעות מערכת אינטרנט שקיימת. יש מערכת מידע מאוד רחבה והיה גם פרסום בעיתונות בצפון ובכל המסגרות. זאת אומרת, הדבר הזה ידוע ואפשר להגיע לשם. הדבר הזה מאוד עוזר ומפתח את הצפון.


במסגרת המחלקה לישראל יש כשבע קרנות שנותנות הלוואות בדרום – שדרות, סובב עזה. צפונה הקימה עכשיו עוד קרן של 5 מיליון דולר שיהפכו להיות ל-20 מיליון דולר בגלל המינוף הבנקאי כך שייתנו הלוואות גם בדרום. שדרות וסובב עזה הם המקומות המועדפים וכבר ניתנו שם הלוואות.

נתיבות ואופקים לא נכללות?

כן. מדובר בכל האזור הזה. אנחנו רואים את עצמנו כגורם שיכול לעודד ולפתח תעשייה, ולפתח את הצרכים הכלכליים. עובדה, כפי שאמרתי, בצפון יותר מ-800 מקומות עבודה. בדרום אנחנו יודעים שנוצרו עשרות מקומות עבודה חדשים. הקרנות האלה נותנות ליזמים מקומיים, וגם לאנשים מהמרכז שרוצים לבוא לצפון כי שם מקבלים את ההלוואות כי ההלוואות האלה לא ניתנות במרכז אלא רק בפריפריה.

האם הייתה מחשבה לתת העדפה לעולים? מטבע הדברים העולים הם חדשים.

בעבר זה היה. אנחנו ראינו בסופו של דבר שמי שבדרך כלל מגיע, הוא יודע, הוא יזם, הוא רוצה, ואישרנו את זה. צריך לבחון אם הדבר הזה נחוץ. אני מקבל את זה ואני לוקח על עצמי לבחון אם הדבר נחוץ. אפשר לעשות את זה ואין בעניין הזה שום בעיה. ההפך, הרעיון הוא לקלוט ולסייע בקליטת עולים באותם אזורי פריפריה. אנחנו נעשה בחינה ונחשוב על זה.


אני לא רוצה להתעמק יותר מדיי כי אם אני אתעמק, אני זקוק לארבע שעות. לי אין שום בעיה, אבל אני מניח שזה קצת יעייף. נושא ההלוואות הוא חשוב ומה שחשוב הוא שתנאי ההחזר הם מצוינים, הגרייס הוא מצוין, הריבית מאוד נמוכה. זה כסף פילנתרופי שאמור לפתח תעשייה, כלכלה ולחזור בחזרה ולהינתן עוד פעם בסיבוב נוסף.


מלבד זה יש לנו מערך מלגות מאוד מסועף במסגרתו כן יש העדפה לעולים. יש לנו 1,450 מלגות שניתנו לעולים, הרבה מאוד מתוכן לעולים מאתיופיה במטרה לסייע להם. נתנו כ-2,800 מלגות. בנוסף לזה אנחנו מאוד מעורבים בפרוייקט עתידים. אנחנו מסייעים למאות סטודנטים מתוכם גם באזור הפריפריה וגם הרבה מאוד עולים חדשים. אתם יכולים לראות כמה מלגות ניתנו לסטודנטים במכללת ספיר, כאשר מתוכם יש הרבה מאוד עולים. נושא המלגות מאוד פעיל אצלנו וחזק.


המחלקה לחינוך. יש הרבה מה לספר אבל הזמן קצר ולכן אתייחס בקצרה. ייעוד המחלקה הוא להעמיק את משמעותה הייחודית והרב-ממדית של ישראל בחיבור הדור הבא אל יהדותו ואל מולדתו. נמצא כאן גם מנכ"ל המחלקה, אלן הופמן, וגם הסמנכ"לית, גרדה פוירשטיין, והם יוכלו להתייחס בהמשך.


מטרת העל היא העמקת הזהות היהודית-ציונית והגברת המוטיבציה לעלות לישראל. זאת אומרת, אנחנו רואים את המחלקה לחינוך כגורם מעורר בקטע של הזהות היהודית את הקשר לישראל והגברת מוטיבציה לעלות לישראל כחלק מהתהליך. יש לנו הרבה מאוד שותפויות עם קהילות. אנחנו שולחים מחנכים מעוררי השראה לכל העולם. יש לנו עשרות שליחים קהילתיים בצפון אמריקה ובמקומות נוספים בעולם.

בתכנים רלוונטיים אנחנו עוסקים במסגרת המחלקה בפיתוח מנהיגות, ייעוץ לפעילות ופיתוח תכנים. חוויות מעצבות חשובות ביותר הן מסע, תגלית, חוויה ישראלית. גם תגלית הוא פרוייקט שאנחנו עוסקים בו ומעורבים בו. החוויה הישראלית מביאה אלפי צעירים כל שנה לישראל לחוות את ישראל, להיות בה ולהתחבר, ובהמשך גם לעשות עלייה.

במסגרת חבר העמים ודוברי רוסית, יש לנו הרבה מאוד פעילות בחבר העמים כמו מחנות קיץ, פרוייקט עם האוניברסיטה הפתוחה ולמרות הקשיים הכספיים הצלחנו להגיע להבנה להמשיך. יש לנו הרבה חינוך בלתי פורמלי, אולפנים כאשר עם כל הקשיים מצאנו פתרונות, דוברי רוסית, מועדונים, בית ישראל ועוד.

אני מוכרח לציין שבחבר העמים אנחנו משתפים פעולה קודם כל עם נתיב, עם הג'וינט, עם חב"ד, עם הלל באוניברסיטאות, עם כל הגורמים המקומיים שפעילים שם, באותם מקומות של פעילות היום גם בכניסה מאוד רחבה של קרן הידידות לאור אבנר אנחנו משתפים פףעולה עם קרן הידידות, אנחנו משתפים פעולה גם בפעילויות שקשורות בחפציבה וגם בפרוייקט נעלה בו אנחנו ממשיכים להיות המשווקים והמסיעים. יש עוד סדרה גדולה מאוד של קבוצות שעוד מעט יהיו לי עוד כמה דוגמאות לגביהן.

פרוייקט מסע הוא לא סתם תוכנית. מסע הוא יוזמה משותפת של ממשלת ישראל והסוכנות שכל שנה מביאה לכאן למעלה מ-10,000 צעירים למשך שנה שלמה. הצעירים האלה יבואו לכאן, יחזרו לקהילותיהם, קרוב לוודאי שכ-20 אחוזים מהם יעשו עלייה בשלב זה או אחר של חייהם, אבל הם יהיו עורכי-הדין שלנו, המגינים שלנו והתומכים שלנו בקהילות שלהם לתמיד ויש לנו דוגמאות כאלה מהעבר, דבר שהוא חשוב ביותר.

זה השקף האחרון במצגת שלי שמדבר על דוגמה לשותפים ולשותפויות אסטרטגיות. אתם רואים מה עושה המחלקה לחינוך בסנט-פטרסבורג, שם יש מערכת מאוד מסועפת של חינוך שמשולבת עם המחלקה לעלייה. אתם יכולים לראות שאנחנו מתואמים שם עם הג'וינט, JDC, עם הפדרציה של ניו-יורק, וזה בחינוך בלתי פורמלי. בתוכניות בישראל יש לנו שילוב עם הלל ותגלית, ממשלת ישראל, נתיב כמובן, חפציבה, אורט וכמובן גם עם קרן הידידות. בערי שדה ובפריפריה, יש לנו שותפות עם ממשלת ישראל, נתיב, JDC ושוב, היכן שנכנס החינוך הפורמלי, היכן שקרן הידידות נכנסה לאחרונה, אנחנו כמובן שותפים גם אתה. בשפה וזהות יש לנו שותפות עם השלטון המקומי, עם התנועה ליהדות מתקדמת, עם הפדרציות היהודיות, עם האוניברסיטה הפתוחה ויש לנו סדרה שלמה של דברים.

המצגת שנתתי כאן היא מצגת מאוד קצרה שנותנת מבט מהיר על סדרה שלמה של פעילויות של הסוכנות בישראל ובחוץ לארץ הפעולות הן מאוד ענפות, הן מאוד רחבות, וכפי שאתם יודעים העם היהודי אף פעם לא הולך לישון ובכל מקום שיהודי הולך לישון, במקום אחר יהודי מתעורר וזה דורש מאתנו לעבוד סביב השעון ולתת תשובות מכל הסוגים.

גם בארץ, באותם דברים שאנחנו חושבים שצריך שהם צריכים לעבור שינוי, והם עוברים שינוי כי אנחנו מאמינים שאנחנו חייבים לעבור שינוי כארגון מתקדם ומתחדש, בין השאר בדרכי הפעילות שלנו אבל גם במסגרות בהן אנחנו עובדים, באותם מקומות בהם אנחנו צריכים לעבור שינוי, אנחנו עושים את זה ביחד עם הרשות המקומית, ביחד עם ממשלת ישראל, ביחד עם המשרד לקליטת העלייה. זאת השאיפה שלנו ואנחנו בעניין הזה פועלים בצורה יסודית ובצורה שתבטיח שנוכל לעשות את המשימה הלאומית שלנו. אנחנו רואים את עצמנו כגורם שעושה משימה לאומית, כגוף אחד מהמוסדות הלאומיים של מדינת ישראל.

תודה רבה.

רציתי להזכיר כאן שמות נוספים של חברים שלנו שחלקם הצטרף יותר מאוחר ואת חלקם לא הזכרתי. נמצא כאן גיל ליטמן שהוא דובר הסוכנות היהודית, יהודה שרפ שהוא מנהל אזור ישראל, מאחור מצטנע ג'ף קיי שהוא מנכ"ל המחלקה לגיוס משאבים ושיווק, והגברת אילת אינהורן היא נציגת המחלקה לישראל.


אני רוצה להודות לחברי הכנסת, לדני דנון שהוא בשר מבשרנו, לזאב אלקין שהוא בשר מבשרנו, ובמיוחד לך, חבר הכנסת רוברט טיבייב שלא גדלת אצלנו בערוגת הסוכנות היהודית ובכל זאת אתה יושב אתנו כאן.

אתה טועה. הקמתי את הסניף של הסוכנות היהודית ברג'יסטאן. הייתי יושב-ראש הסוכנות היהודית שם. עבדתי עם ברוך גור ועם שמחה דיניץ שהיה אצלנו בביקור.

שמענו את הסקירה על פעילות הסוכנות היהודית. אני מבקשת לשאול לגבי שינוי הייעוד של מרכזי הקליטה. נודע לנו שאתם מתכוונים לשנות את הייעוד בארבעה או חמישה מרכזי קליטה ואני רוצה לשאול קודם כל באיזה מקומות זה יהיה, למה בחרתם דווקא במקומות האלה, ואני מבקשת להרחיב יותר ולומר מה אתם מתכוונים לעשות בכל המקומות האלה בהם ישונה הייעוד.

אני אומר מספר מלים ולאחר מכן מנכ"ל המחלקה לעלייה וקליטה, אלי כהן, יוסיף וייתן את התמונה הכוללת.


בעיקרון אמרתי דבר אחד שהוא מוביל אותנו. אנחנו ארגון שחייב לעבור שינוי והשינוי הוא לא דבר פשוט. אנחנו עוברים שינוי בסדרה שלמה של דברים, גם בתחומי הפעילות, בהגדרה שלהם וגם בדרך שבה אנחנו עושים את הדברים. כבר היה כאן דיון, ואני זוכר גם את השאלות של חבר הכנסת זאב אלקין לגבי סדרה שלמה של שינויים, מה המשמעות ואיך לא מבצעים פגיעה. אני חושב שמאוד שמרנו גם על הרוח שקיבלנו אז מהוועדה שיש דברים בהם שומרים על המיצוב שלהם, גם על השם שלהם וגם על המבנה שלהם, ושם אנחנו באמת עושים את זה בכבוד ובזהירות.


מרכזי הקליטה זה נושא שעסקנו בו רבות. עסקנו בו רבות קודם כל בגלל שרצינו לראות את סוג השירות שאנחנו נותנים והאם זאת באמת הקליטה האופטימלית למאה ה-21, מה הפריסה שלנו, ומה קהל היעד. הגענו למסקנה שגם בעניין הזה אנחנו צריכים לעשות שינוי, תוך כדי כך שאנחנו צריכים לשדרג באופן מאוד משמעותי עם השקעות מאוד מסיביות, כמו שהזכרתי קודם, חלק ממרכזי הקליטה. המרכז בכרמיאל, כפי שאמרתי, שופץ ב-5 מיליון דולר, המרכז באשדוד שופץ בסכום דומה, המרכז בקריית ים שופץ בסכום דומה ויש עוד מספר מרכזי קליטה נוספים. אנחנו מוכרחים להבטיח שאף עולה לא ייפגע ואנחנו אומרים את זה כל הזמן, שאף עולה לא ייפגע אלא כל העולים ימצאו פתרונות, אבל יש הרבה מאוד פתרונות שמהותם בדרך אחרת של קליטה שהיא טובה באותה מידה.


אנחנו לא נעשה שום דבר בלי תיאום עם הרשות. אני יודע שהדברים קצת יצאו ודלפו. השבוע הייתי בפגישה אצל ראש עיריית כפר סבא לגבי מרכז הקליטה במקום ואני חושב שהגענו להבנה מה יכול להיות המרכז הזה כמשהו שמועיל ומוסיף לעיר יותר מאשר הוא עושה היום, כתחנת ביניים למי שנכנס ויוצא בדירות שהן לא ברמה ולא יכולות לאכלס את אותם אנשים שבאים. בעוד עשרה ימים, אם אני לא טועה, אני אהיה אצל ראש עיריית נצרת עילית ואני אשוחח אתו. נראה באמת מה הצרכים, מה הראייה ובמה אנחנו יכולים לעזור בדרכים חדשות ובתפיסות עולם חדשות, בזה ובדברים נוספים. נקים צוותי עבודה ונראה איך אפשר לסייע ולהשתלב.

מר אלי כהן, אני מבקשת שתתייחס לשאלתי לגבי מרכזי הקליטה עליהם החלטתם, ובאיזה ערים מדובר.

לפני שאלי כהן מתייחס, נקודה אחת. אני לא יודע אם הרטוריקה השתנתה, אבל במצגת מופיע בצבע כחול מרכזי קליטה שייסגרו בשנת 2009.

לא. יש בעיה אחת טכנית. בדרך כלל במצגות עדיף לא לתת נייר אלא עדיף להציג. המצגת הזאת עוד לא עודכנה. העדכון הזה היה צריך להיות. המונח הוא לא היסגרות אלא שינוי ייעוד. היה כתוב שם שהם ישנו ייעוד. הם לא ייסגרו. אנחנו מדברים על שינוי ייעוד. הטרמינולוגיה לא טובה, אני יודע שיש בעיה בנייר הזה בקטע הזה, אבל הם ישנו ייעוד.

גבירתי, מה שהוצג כאן לגבי נושא הקליטה ולגבי האתיופים, צריך להזכיר שזה במימון מלא של ממשלת ישראל, משרד הקליטה. תוכניות הקליטה נעשות במימון של משרד הקליטה ואנחנו עובדים ביחד עם המשרד ומבצעים את זה יחד אתו ומוציאים את זה אל הפועל. כל התוכניות שהמנכ"ל דיבר עליהן נעשות בשיתוף פעולה גם עם הקודמים וגם עם אלה.


לשאלתך. יש ארבעה מרכזי קליטה שמתוכננים לשינוי ייעוד והם בנצרת עילית, בכפר סבא, באשקלון, ובבאר-שבע. לאחר דיונים שהתקיימו, וגם בעקבות הערות שהתקבלו גם מכאן וגם שאילתות אחרות, הוחלט להסב את ייעודם, כפי שהציג כאן גם הגזבר וגם המנכ"ל.


בשנת 208 היו לנו 3,000 מיטות, מתוכם אוכלסו 2,000 מיטות. ה-2,000 מיטות האלה בעשרה מרכזי הקליטה ממשיכים להישמר לטובת העולים בכל מקרה וזה קהל היעד אליו הן מיועדות. השנה, בעקבות שינוי ייעוד, אנחנו מניחים שיתווספו מיטות לטובת הצעירים והתוכניות עליהן דובר כאן. כך שמדובר על ארבעה מרכזי קליטה אלה, מדובר על שינוי הייעוד של ארבעתם ואלה הם המרכזים שצוינו כאן, לאוכלוסיות שייקבעו לפי פרמטרים וקריטריונים שנקבע ביחד עם משרד הקליטה. בעיקר מדובר באוכלוסיות צעירות ובאוכלוסיות עולים צעירות וסטודנטים עולים צעירים. זה הייעוד של המרכזים.

בחרתם דווקא את ארבעת הערים האלה. העיר נצרת עילית שהיא עיר קולטת עלייה. זאת אומרת, תל-אביב היא עיר ללא הפסקה, חולון היא עיר לצעירים, נצרת עילית היא עיר קולטת עלייה אבל משנים את הייעוד של המרכז.

בחרנו את נצרת עילית לפני שנבחרת להיות יושבת-ראש הוועדה. האמת שנעשה שיקול רציני והיו כאן כמה שיקולים. ראשית, המנכ"ל דיבר בהרחבה על הנושא של מרכזים ששופצו. שנית, חייבים להבין ששיטת הקליטה שונתה. היום יותר טוב שמשפחות ייקלטו באופן ישיר בנצרת עילית ולכן אנחנו גם מייעדים לכך תקציבים על ידי דירות קלט כדי שהמשפחות יגיעו ולא יעשו תחנות ביניים. פעם מרכזי הקליטה היו מיועדים לאותם מקומות בהם הם מתיישבים, אבל היום לצערנו הרב אין בכל מקום מרכז קליטה ואז הם באים למרכז קליטה אחד, ואחרי חצי שנה עושים עלייה נוספת למרכז קליטה אחר. הם למשל באים לרעננה וחבר הכנסת בילסקי הביא לשם את העולים, ואחרי חצי שנה הם לא יכולים לקנות שם דירה והילדים לא משתלבים בבית הספר ומרגישים קיפוח, מרגישים רע, ואז הם צריכים ללכת לגור בשדרות או באשקלון או במקום אחר, כך שהעלייה נעשית פעם נוספת.

אבל מנצרת עילית עוברים לרעננה.

לא. לא יהיה עולה שיגיע לנצרת עילית וירצה תמיכה ועזרה להישאר בנצרת עילית במסגרת סל הקליטה, במסגרת הקליט בדירות קלט, שלא יקבל זאת.

כן, אבל העלייה היא ישירה והיום כל עולה בוחר איפה הוא רוצה להיות ואתה לא יכול להכריח אותו להגיע לבאר-שבע או לנצרת עילית. במרכזי הקליטה יש היום פרוייקטים – פרוייקטים של המשפחות הצעירות, של הזוגות הצעירים, של הסטודנטים, של שילוב המשפחות האלה בשיתוף פעולה עם המכללות, הם לומדים שם ואחר כך עובדים במפעלים שנמצאים בסביבה אבל לא על זה אני מדברת.

הפחד שלי הוא שעם שינוי הייעוד, יקרה אותו הדבר שקרה בערד וראינו את הכתבה משבוע שעבר. כאן לסוכנות היו כוונות טובות בשינוי הייעוד והכוונה הייתה להביא לכאן את החיילים, אבל שבעה חודשים המבנה עומד ריק ואני לא צריכה לומר מה קורה אחרי שבעה חודשים כאשר עומד מבנה ריק היום. אני בטוחה שלא מחר ולא מחרתיים החיילים יגיעו למבנה וזה אומר תקציב נוסף לשיפוצים, כאשר גם ככה היו צריכים לעשות שיפוצים. כאשר הבניין נטוש, זה אומר שנמצאים בו חתולים, כלבים, נרקומנים ועוד וזה מה שיקרה גם במקרה הזה. זה הפחד שלי לגבי מה שיקרה במקומות ולא בגלל זה שאני גרה בנצרת עילית שזה עניין אחר לגמרי. אנחנו כבר ראינו מה קורה והיו גם בעיתונים כתבות על כך שהאוכלוסייה מזדקנת בערים האלו. בערי הפריפריה, היכן שהאוכלוסייה מזדקנת, בתי הספר נסגרים וכשלא מוצאים פתרון, רואים מה קורה אחר כך עם המבנה. אחרי כמה שנים באים וצריכים להחליט מה לעשות כאן ואחר כך צריך לגייס כספים לשיפוצים.


אני חושבת שיותר טוב להשאיר את הייעוד כמו שהוא במקום לשפץ את הבניין ולהביא את העולים ופרוייקטים נוספים למרכזי הקליטה.

רציתי להעיר בנושא אחר ואני חושב שאי אפשר לקיים דיון בוועדה מבלי להתייחס אליו כי הרי כולנו עוקבים אחרי מה שקורה.


הדיון על פעילותה של הסוכנות לא ניתן לנתק אותו מהסוגיה המהותית והיא מה מעמדה של הסוכנות ומה מערכת היחסים בין הסוכנות לבין מדינת ישראל. כולנו ערים למאבק הקשה שמתרחש כרגע בניסיון למעשה לכפות על ממשלת ישראל רפורמה במערכת היחסים שהייתה קיימת במשך שנים רבות. חשוב לי לומר כאן - כי אני לא רק חבר ועדת העלייה והקליטה אלא אני גם יושב-ראש הקואליציה - לחברינו מהסוכנות, ודווקא כמי שהגיע כבשר מבשרה של הסוכנות, שלדעתי יש אנשים בסוכנות היהודית שעושים כאן טעות גדולה והמשמעות של הטעות הזאת תהיה, ואני מבטיח לכם, בחקיקה כך שיהיה שינוי במעמדה של הסוכנות עם כל מה שמשתמע מכך לגבי מערכת המיסוי, עם כל מה שמשתמע לגבי מערכת הקשרים בין מדינת ישראל לסוכנות. אם סוכנות היא מוסד לאומי שמעוגן בחוק, לא ניתן לשבור כלים באופן חד צדדי. לכן הייתי מציע לכם לשקול עוד פעם. אני יודע, חגי, שאתה לא הכתובת, את הכתובת בצד השני, אבל במעמד הזה חשוב שהדברים האלה ייאמרו כאן כי חשוב שההנהגה הבינלאומית של הסוכנות היהודית תבין שאין משחק בכיוון אחד בלבד ומי שישבור כלים, יהיו לכך השלכות. אם הסוכנות רוצה להפוך לג'וינט 2 או ג'וינט 3, אפשר ללכת גם בדרך הזאת, אבל לא יהיה מצב בו מקבלים מהמדינה ומצד שני שוברים את כללי המשחק שהיו נהוגים כאן עד היום. חשוב שהדברים ייאמרו כאן.


אני מדגיש שאני אומר את זה גם כיושב-ראש קואליציה לגבי יוזמת חקיקה שכבר, תאמינו לי, יש לא מעט חברי כנסת שלוחצים עלי להוביל אותה אבל בינתיים אני עוצר אותה. האווירה היא מאוד מאוד בעייתית ולכן הייתי מציע לשקול עוד פעם את דרככם ולהעביר את המסר לא לשבור מערכת יחסים שברירה שנוצרה במשך שנים.


לצערי אני חייב לצאת לישיבת ועדת הכנסת ואני לוקח אתי את יושבת-ראש הוועדה.

חבר הכנסת אופיר פינס מחליף אותי.

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, ראשי הסוכנות. קודם כל, הסקירה היא סקירה טובה ואנחנו מודים עליה. יש לי הערה, שאלה ואולי גם בקשה.


הסוכנות היהודית היא הזרוע אולי היחידה שמקיימת את חזון המדינה היהודית. לא בכדי אמרו שמדינת ישראל צריכה להיות מדינה יהודית דמוקרטית. אני חושב שהערתו של חבר הכנסת אלקין באה לשים על השולחן את שאלת מהותה של הסוכנות והיחסים של ההסתדרות הציונית העולמית, ההתייחסויות והרפורמות של – נקרא לזה בצורה לא עדינה – בעלי המאה שרוצים לכפות עלינו.


אני חושב שבמערכת היחסים הזאת והשותפות, אי אפשר שיהיו רק הכתבות חד-צדדיות ולומר שלנו יש את הכסף ואנחנו נחליט אילו החלטות יעברו וכן הלאה וכן הלאה. אני מקווה שזה לא יביא אותנו למצב של פירוק שותפות ואז מישהו יאמר שהוא יקים סוכנות אחרת שתעבוד בשיתוף פעולה עם הממשלה והמדינה תממן את העלויות וכן הלאה. אני חושב שזה רע מאוד ואני חושב שזה אומר גם הכנסה של ארגונים, של ארגוני עלייה שלוקחים חלק בתפקידה של הסוכנות, וזה מאוד חבל. אני לא בין אלה שמשבחים את הארגונים של נפש בנפש וכן הלאה, ואני חושב שהארגונים האלה מחלישים את תפקידה של הסוכנות כסוכנות, אב המשחק הזה הוא משחק רע מאוד וכשאתה עולה על המגרש, אתה לא יודע איך הוא יסתיים.


אני חושב שהמסר בעניין הזה צריך להיות מאוד ברור. אני חושב שדווקא בנקודה הזאת, אם תהיה יוזמת חקיקה, אני אומר לכם שהרבה מאוד חברי כנסת יצטרפו אליה וזה יהיה מאוד חבל.


אני רוצה לשאול שאלה דווקא לגבי מספר העולים שמגיעים. אני חושב שגם השנה עומד להיות מספר קטן של עולים. לפי התחזית שלכם שאני רואה, כשאני מחלק את זה למספר החודשים כפי שמצוין כאן, מינואר עד אפריל, ואני רואה כמה הגיעו, אני לא בטוח שאפשר להגיע ל-18 אלף עולים אלא לפי המספר הזה אנחנו נגיע בקושי ל-10,000 וגם זה אולי. אני רוצה לדעת מה מגבה את התחזית שלכם ל-18 אלף עולים.


שאלה נוספת שאני רוצה לשאול היא לגבי העלייה מאתיופיה. יש החלטת ממשלה, שלפחות נכון להיום מדברת על בדיקה של 3,000 אנשים. הוויכוח קיים בנושא העלייה מאתיופיה הוא ויכוח שמתקיים מדי כל שנה. אני זוכר שכאשר אני הייתי בסוכנות דיברנו על כך שנקבע את המספר, נגיע לסיכום, כי הזנבות האלה ילוו אותנו כל הזמן כי אין איזו החלטה אסטרטגית שאומרת לסיים את הסיפור של העלייה מאתיופיה. לכן עכשיו מדברים על 3,000. הלכו לבג"ץ. אתם חושבים שהמספר יעצור ב-3,000? הוא לא יעצור שם אלא המספר יגיע ל-8,700. אני אומר שלסוכנות יש תפקיד משמעותי מאוד לפחות בביצוע החלטת הממשלה.


צריך לשלוח שני שליחים שיבדקו את 3,000 האנשים שם ואז לא תביא רק 300 אלא אתה תביא אולי 1,500 בשנה בחודשים שנותרו וזה טוב למערכת הקליטה, זה טוב לביצוע החלטות הממשלה, וזה טוב להביא את העולים ואז הכל יבוא על מקומו בשלום. אני חושב שהמדיניות שקיימת כרגע היא לא טובה.


לגבי מרכזי הקליטה. אני חושב שמרכזי הקליטה מהווים נכס חשוב מאוד למערכת עידוד העלייה. אני קורא לזה נכס חשוב למערכת עידוד העלייה. נכון, יש תקופות בהן יש קושי למלא את מרכזי הקליטה, אבל אני חושב שלשנות את ייעודן כך שלא יהיו לקליטה אלא ישמשו לייעודים אחרים, בסוף המרכזים האלה יעברו ועמיגור ועמיגור ישכן בהם קשישים וכן הלאה, ואז נגמר הסיפור. אין עוגן. אני חושב שזאת טעות לסגור את מרכזי הקליטה למרות שאני מבין את הקושי התקציבי של הסוכנות. לפני כחודש וחצי הייתי בארצות-הברית ואני מודע לקושי העצום שיש היום בגיוס כספים אבל אני חושב שבעניין הזה צריך לרתום את הממשלה, צריך לבקש מהממשלה להיות שותפה בהפעלת מרכזי הקליטה ושתשתתף בעלויות כפי שהיא משתתפת בעלויות של עליית עולי אתיופיה. רוב עלויות הקליטה במרכזי הקליטה הוא במימון משרד הקליטה והמדינה. אם כך, יכול להיות שבמקום לסגור את מרכזי הקליטה, נביא את הממשלה להיות שותפה ולייצר תוכניות משותפות לעידוד העלייה.

אני מנהל ארגון מכנף דרום לציון, הארגון שמאז מבצע שלמה עושה פעילות סנגור הן בעלייה והן בקליטה.


רציתי לשאול את ראשי הסוכנות האם אין צורך אולי ללמוד מהטעויות שהיו עד עכשיו, דהיינו מאז מבצע שלמה הסוכנות היהודית, המדיניות שלה היא לא להכיר בקהילה שנשארה באתיופיה למרות החלטות הממשלה, למרות הרבנים הראשיים, למרות שכל זרמי היהדות הכירו בקהילה הזאת כקהילה יהודית שצריך לתמוך בה ולהעלות אותה.

אם הם הכירו בהם, למה הם לא באים על פי חוק השבות? אל תעשה להם הנחות. אני לא אוהב הנחות למי שלא מגיע. מי שאשם במה שקרה זאת לא הסוכנות. מי שאשם במה שקרה זה מי שכל הזמן פקפק ביהדותם, מאז מבצע משה. אתה רוצה לעשות סדר היסטורי? נעשה אותו, אבל לא עכשיו.

אם תיתן לי זמן אני מוכן לעשות את זה, אבל מאחר שאין לנו זמן אני אנסה להתמקד בקהילה שכרגע נמצאת שם.


אני חושב שלפעילות הסוכנות מספיקה ההכרה של מדינת ישראל. כלומר, מדינת ישראל קיבלה החלטה, ממשלות ישראל קיבלה החלטות להעלות את הקהילה וגם הרבנים הראשיים. הרב עמר לא מספיק? לכן אני אומר כאן שהסוכנות היהודית שעושה והופכת כל אבן בכל העולם לעידוד העלייה, בצדק ואנחנו תומכים בדבר הזה, בנושא של יהודי אתיופיה הפעילות של מחלקת הסוכנות – כמו מחלקת החינוך בגולה – לא נעשית באתיופיה.

מה המצב כרגע באתיופיה? מה המצב נכון להיום?

היום 8,700 נמצאים במצב קשה ביותר ללא שום מערכת סיוע. ה-UJC היה נותן סיוע עד שנה שעברה, עד ה-1 ביוני 2008, אבל היום אין שום סיוע. הארגון היחיד שנותן תמיכה חינוכית זה אנקוג'. JDC סגר את הקליניקות והקהילה נשארה, למרות החלטות הממשלה גם לפני כחודש, בלי טיפול.

אני אומר שצריך ללמוד מהטעויות. כל מי שהסוכנות לא הכירה בו, 90 אחוזים מהם עלו לישראל והיום נמצאים כאן. הכנת עלייה, לתת חינוך שם, זה חשוב כאן לזירוז קליטת ולאינטגרציה בחברה הישראלית. בואו נלמד מהטעויות האלה.

מה הבקשה שלך מהסוכנות?

הבקשה שלי היא שהסוכנות היהודית, כמו שהיא מפעילה תוכניות חינוך, מערכת סיוע, תמיכה והכנה לעלייה, תעשה את זה גם באתיופיה לאותם 8,700 שנמצאים במחנה בגונדר.

זה מה שסוכם בין הממשלה לסוכנות לפחות בשנת 2005, אותה החלטה מפורסמת של אריאל שרון.

זאת הייתה החלטה מפורסמת וגויס כסף, אבל פעילות לא נעשתה.

אני אתייחס לזה בהמשך.

בעניין העברת מרכז הקליטה אני רוצה לומר שצריך להסתכל על הצרכים של העולים ולא על הנוחות של המחלקות או על המערכות הקולטות. אסור להעביר את העולים באמצע השנה כי זה פוגע בשנת הלימודים של הילדים, פוגע בעולים אחרים שהיו מועסקים והופכים אותם למובטלים במקום אחר. אני נותן כדוגמה לכך את מרכז הקליטה בטבריה, ממנו הועברו העולים באמצע השנה והייתה בעיה גדולה מאוד להעביר את הילדים.

עכשיו זה סוף שנת לימודים.

אני אומר שאסור להעביר את העולים, גם לדיור קבע. אל תפגעו במערכת החינוך של הילדים.

שמענו על שינוי ייעוד מרכז הקליטה בכמה ערים, אבל לגבי המרכז בנצרת עילית אני חושב שאחד היעדים של הסוכנות הוא יהדות ולהביא כמה יהודים לנצרת עילית. נכון שהעיר היום עוברת שינוי ואנחנו כבר עומדים בערך ב-20 אחוזים של אוכלוסיית המיעוטים והיא הולכת וגדלה מיום ליום. למרכז הקליטה הייתה הצלחה מאוד גדולה בשנים האחרונות ו-80 אחוזים בגלל התוכניות לצעירים וגם של מכטרוניקה, - נשארו לגור בנצרת עילית. אם אנחנו נשנה את הייעוד, יבואו צעירים, קיבוצניקים וחיילים, הכל זמני וכולם יודעים את זה כי הם ילמדו במכללה ואחר כך יעזבו את המקום.


התוכניות שהסוכנות הפעילה בעיר נצרת עילית היו מוצלחות מאוד. גם לפי הנתונים של הסוכנות ושל מרכז הקליטה ומשרד הקליטה, העולים נשארים לגור בנצרת עילית. מאוד חשוב לדאוג שהם יישארו במיוחד בערים כאלו שהן ערי פריפריה וגם עיר שלפי כל הנתונים עומדת להיות לצערי הרב עיר מעורבת וצריך לראות איך אפשר להשאיר את מרכז הקליטה פועל כמו שהוא ולהביא תוכניות לא בעלייה ישירה אלא לתת תוכניות כאלו כמו מכטרוניקה, כאשר אנשים למדו במכללה ומצאו את העתיד שלהם בעיר נצרת עילית, שזה מאוד חשוב.


אני רוצה לציין שהנהלת מרכז הקליטה פועלת בתוכניות משותפות לצעירים שגרים בנצרת עילית ולצעירים שנמצאים במרכז הקליטה ועשינו כבר כמה פעולות בתוך המרכז. אני מאמין שזה ימשיך.


אנשים שגרים עכשיו במרכז הקליטה, כולם קיבלו הודעה על כך שבחודש אוגוסט הם צריכים לעבור ולמצוא דירות בשכירות. אני פונה כאן גם להנהלת הסוכנות כדי לתת להם אורכה ושהם ימשיכו לגור במרכז הקליטה עד שהם ימצאו דירות כי יש גם צעירים שהם באמצע הלימודים וגם משפחות צעירות, וזה אומר שעכשיו כ-80 אנשים צריכים למצוא דירה בנצרת עילית כאשר לפי הנתונים המתווכים שמעו על זה וישר המחירים קפצו. לכן אנחנו מבקשים לתת אורכה כדי שאנשים יוכלו למצוא דירה במחיר נורמלי ולא יצטרכו לעזוב את נצרת עילית.

רציתי להעיר ולומר שמההצגה היפה של פעילויות הסוכנות נשמט משום מה שיתוף הפעולה היפה של הסוכנות עם משרד החינוך, ואכן קיים שיתוף פעולה כזה.

אני רוצה להתנצל ולומר לך שהייתה לנו במצגת טבלה מאוד יפה של הפעולות המשותפות ושם היית מוצאת את משרדך בגדול. חבל שלא הספקנו להגיע לזה, אבל התבקשנו לקצר.

לפני שאני נותן לחגי מירום להשיב לדברים שנאמרו, גם אני רוצה לומר משהו. למען הגילוי הנאות, אני עבדתי בסוכנות היהודית די הרבה שנים. לא שאני מכיר היום את הארגון, אני חושב שהוא השתנה באופן משמעותי ואני לא עוקב אחריו מקרוב, כך שאני באמת לא יודע, אבל אין ספק שהסוכנות היהודית צריכה כל הזמן לבדוק את רמת הרלוונטיות שלה לעם היהודי, למדינת ישראל ולחברה הישראלית, וזה לא דבר פשוט. זה הרי ארגון היסטורי שבלעדיו אני לא יודע אם הייתה קמה המדינה. יש כאן סוכנות שהיא תוצאה של שיתוף פעולה ושל הסכם בין ממשלת ישראל לבין הגורמים שמייצגים את העם היהודי, פדרציות, ארגון הגג וכדומה. ההסכם הזה, אין שום ספק שצריכים לחול בו שינויים על רקע המציאות המשתנה.

אני לא נכנס עכשיו אם הצד האמריקאי של השותפות מציע הוא הדבר הנכון, או הצעת הצד הישראלי הוא הדבר הנכון, אלא בעובדה מערכת התרומות מכניסה פחות ופחות כסף למערכת הכללית.

עובדה שנייה היא שיש ירידה דרמטית במספרי העלייה לארץ לעומת שנות ה-90, אז הייתה העלייה הגדולה מחבר העמים ומאתיופיה.

יש שאלה של רלוונטיות. כל ארגון רוצה לשרוד וזה הדבר הכי טבעי והכי הגיוני בכל מערכת, גם ציבורית וגם כלכלית. במערכות כלכליות הכל נקבע דרך החור שבגרוש. במערכות ציבוריות יש עוד אלמנטים שנכנסים, בוודאי מערכת כמו הסוכנות היהודית שהיא לא אמורה לעשות כסף אלא היא מערכת שאמורה לתת שירות שהוא חיוני למדינת ישראל ולעם היהודי.

בעיניי לנוכח שני הדברים האלה צריך לחשוב נכון. בתוך המערכת הזאת יש את העניין הפוליטי כי השותפות הזאת גם מבוססת על איזשהו אלמנט פוליטי שהוא כמובן אחר לגמרי בצד שבחוץ לארץ לעומת הצד הישראלי. שם זה נקבע בשיטות אחרות, וגם שם יש פוליטיקה אבל היא שונה וכאן היא שונה, וכל צד צריך להבין את המנטליות, וזה דבר שתמיד ליווה והמתחים האלה תמיד ליוו את הסוכנות היהודית.

צריך לקבל החלטות ובעיניי יש שתי החלטות מרכזיות. אגב, אני לא יודע אם זה השתנה כי אני חושב על זה שנים ואני אומר את זה בהרבה מאוד הזדמנויות, גם כאשר עבדתי בסוכנות. הסוכנות היהודית, היתרון היחסי שלה הוא בשני תחומים מרכזיים: האחד, העלייה לארץ. כשאתה מקלף את כל הקליפות, זה צריך להיות התפקיד המרכזי. אני יודע שאפילו על זה יש היום תחרות. אגב, לפי דעתי אם הסוכנות הייתה מתמקדת בזה לפני עשרים שנים, ובאמת בזה, גם לא הייתה תחרות, אבל זה עניין אחר.

ברור שהסוכנות היהודית, גם על רקע שינויים בחברה הישראלית ובעם היהודי וגם על רקע ירידת התקציב, לא יכולה לעסוק בכל הנושאים בהם היא רוצה לעסוק, ואני מבין שהיא רוצה לעסוק בהם. היא רוצה לעסוק בעלייה, בקליטה, בחינוך, ברווחה, במה שקורה בארץ וכולי. אני מבין את זה. היא רוצה להיות ממשלה זוטא, היא תמיד רצתה להיות, אבל זה בלתי אפשרי. אז היא צריכה לדעתי לקבוע סדרי עדיפויות מאוד אמיתיים וסדרי העדיפויות בעיניי זאת עלייה ובית חינוך יהודי בתפוצות או בגולה.

הממשלה צריכה לעשות שני דברים. האחד, היא לא צריכה לזרוק את האנשים לרחוב. הסוכנות החליטה שהיא לא מסוגלת יותר לעסוק בקליטה ולא יכולה להחזיק את מרכזי הקליטה לא כי היא לא רוצה אלא כי היא לא יכולה כי יש אילוץ תקציבי, אז זה לא שזורקים את האנשים לרחובות באמצע שנת לימודים או בסופה, אלא יש משרד קליטה ויש מדינה שצריכה בהסכמיות לקחת את המקל הזה, לתקצב אותו ולהבין שזה חלק מהאחריות שלה לקלוט את העולים, כי אחרת לשם מה צריך מדינה? אם מדינת ישראל מתנערת ממחויבותה לקלוט עולים, בואו נתחיל את שנת 1948 מחדש.

הדבר השני שהממשלה צריכה לעשות הוא לעזור בחינוך היהודי גם בתפוצות. אם במשך עשרות שנים – למעלה ממאה שנים – התרגלנו שהכסף מגיע מתרומות משם לכאן, אני אומר לכם, ואמרו את זה גם לפניי – גם אריאל שרון, גם אהוד אולמרט וגם אחרים – שהגיע הזמן שהכסף ילך מכאן לשם. לא נורא. לא ליפול מהכיסא. מותר למדינת ישראל ולממשלת ישראל בתקציבים שלה לעזור ליהודים בעולם. זה מותר, זה לא פשע, זה לא אנטי-ציוני. אני אומר לכם שממשלות זרות – חגי מכיר את זה – כמו ממשלת הולנד משקיעה מכסף שלה, הרבה כסף שלה, לעזור לקהילות יהודיות בעולם במרכז אירופה והיא עושה את זה מכסף שלה ולא מכסף אחר. זאת ממשלת הולנד וזה פרוייקט אמיתי שלסוכנות יש אתה קשרי עבודה. ממשלת הולנד לא חייבת כלום אלא היא רוצה לעזור לקהילות יהודיות בעולם בחינוך יהודי, ומדובר בעשרות מיליוני שקלים. עזבו את החשבון שאתם אומרים שזה על הגב שלכם, אני מכיר את זה, שמעתי את חבר הכנסת אלקין ואני מבין מה הוא אומר. במי האמריקאים משקיעים את הכסף הזה? הם משקיעים את זה בחינוך יהודי גם באמריקה. אז בסדר, על הגב של ישראל. אחרי שהיוקרה שלנו נפגעה, האם זה לא נכון במידה מסוימת להשקיע גם שם ושלא תהיה התבוללות ושלא נאבד לעם היהודי כל כך הרבה אנשים? כל החינוך היהודי האמריקאי היום הוא לא בנוי על מרכזיותה של 0ישראל ועל החוויה הישראלית? הכל בנוי.

יש קטע פוליטי שתאמינו לי – ואני אומר את זה לחבריי בסוכנות – שהוא באמת בשוליים. ראיתי היום בעיתון שמתנים את בחירת שרנסקי בזה ובזה, אבל אני אומר לכם שזה לא נורא חשוב. זה ממש לא נורא חשוב אם בהסתדרות הציונית יהיו לנו עוד שני ראשי מחלקות שאלוהים יודע מה הם עושים. תסלחו לי שאני אומר לכם את זה. כשאתה יוצא קצת מהמערכת הזאת ומסתכל עליה טיפה מהצד, אתה אומר שיש דברים טיפה יותר חשובים.

על זה, עם כל הכבוד, אם מישהו ינסה לפרק את השותפות על הפוליטיקה הזולה שמתקיימת בכמה מקומות, אני אומר לכם – כמו שאדון אלקין איים, גם אני מאיים – שאני אחשוף את כל מה שאני יודע. על זה לא מפרקים את השותפות בין מדינת ישראל לבין העם היהודי, על כמה תפקידים פוליטיים, ואני אציג את זה בדיוק כך כי זאת האמת. יש גם בכנסת הזאת אנשים שאולי הם לא בקואליציה ואולי הם לא מנהלים את כל העולם אבל עוד יש להם מה לומר במדינת ישראל ואני אתייצב עם אלה שלא ייתנו שהוויכוח הקטן הזה הוא זה שיפרק את השותפויות האמיתיות ואת שיתוף הפעולה שצריך לשרת את העם היהודי ואת מדינת ישראל בדבר הכי מכריע.

מה שאוכל לי את הנשמה זאת הירידה במספר העולים בשנים האחרונות ואני עוד לא מבין איך מתמודדים עם זה ואני לא אומר שקל להתמודד עם זה, אבל בעיניי זה הדבר המרכזי, איך מעלים עולים לישראל, איך מייצרים תוכניות עידוד עלייה, מה עושים עם הצעירים וכולי. זה מה שמעניין אותי. בשביל זה יש את התנועה הציונית, בשביל זה יש את הסוכנות היהודית. מי שרוצה, שילך לפוליטיקה, שיתמודד לכנסת, שיתמודד לראשי ערים, יש מקומות להיות. הסוכנות היום צריכה לייצר תהליך של דה-פוליטיזציה. בסוכנות, כפי שאני מכיר אותה, יש כוחות מקצועיים מצוינים ותמיד היו ואני משוכנע שגם היום יש, עם מוטיבציות גדולות, ועם תפקיד בעיניי חשוב בשני הדברים האלה. הוויכוחים האין סופיים על הקטע בין הסוכנות היהודית להסתדרות הציונית, הלוואי שזה היה ויכוח אידיאולוגי. אסור שזה יהיה העיקר.

אני לא אומר שאי אפשר לריב ואי אפשר להתווכח, אבל אסור שזה יהיה העיקר ולא על זה בעיניי צריך לפרק או להקים את השותפות. צריך לקיים את השותפות, אם לקיים אותה, על הדברים האמיתיים, לשנות בה את האיזונים ולייצר בה מערכת אפקטיבית רלוונטית לתקופה הנוכחית, מערכת שמסוגלת לתפקד בצורה טובה.

עד כאן עמדתי שלי.

מה שאני רוצה לומר הוא לא במישור ביקורת ואני לא רוצה שזה יתפרש בצורה כזאת או אחרת, אלא אלו אמירות כלליות.


המציאות שהשתנתה כרגע היא כזאת שכבר מזמן דורשת התארגנות מחודשת בכל אותם גופים שמתעסקים בנושא קליטה ועלייה. אני כרגע לא מדבר על הסוכנות היהודית, אלא אנחנו עושים בדק בית גם אצלנו במשרד הקליטה ונערכים למצב, אבל היום השיטות בהן קלטות עולים כאשר היו מגיעים מאה אלף בשנה, וממשיכים עדיין להשתמש באותן שיטות לקליטה של 15 אלף או 20 אלף עולים, הן בהחלט פסה ולצורך העניין הזה אנחנו מתארגנים לתת מענה.


יחד עם זאת בכל מצב משברי תמיד יש צורך של ריכוז מאמץ ולא פיזור המאמץ וזאת כדי שכל אחד יוכל לעסוק בדברים בהם יש לו התמחות יתרה ויעסוק בדיוק בנושא בו הוא יודע לפעול ופועל שנים רבות - אני מאוד מתחבר לדברים שאתה אומר – עם כמובן תיאום מלא. זה בין יתר הדברים גם מצוקה של הסוכנות היהודית, וזה נכון, כי גם במשרד הקליטה מבינים היטב שאין דבר יותר טוב לעודד עלייה מאשר קליטה מוצלחת. רק קליטה מוצלחת היא זאת שיכולה להפוך להיות לגורם של עידוד עלייה.


אולי בגלל שאני עוד לא מספיק משופשף ואין לי ניסיון פוליטי, לצערי מה שאני אומר יכול להרגיז אנשים אבל אני חייב לומר לכם גם במבט מבחוץ שהנושא של עלייה וקליטה בממשלות ישראל השונות תמיד היה נושא של דמגוגיה. הביטוי של קליטה נכונה הוא קודם כל ביטוי תקציבי, כי בסדרי העדיפויות כאשר המדינה מחליטה מה הם הנושאים בהם היא רוצה להשקיע יותר ובאיזה נושאים היא רוצה להשקיע פחות, מתבטא בסופו של דבר בתוכניות ובתקצוב של התוכניות.


נאמר כאן שהמדינה צריכה לתמוך בקהילות בחוץ לארץ. אני חושב שהתמיכה המקסימלית שמדינת ישראל יכולה לתמוך בקהילות בחוץ לארץ היא בזה שהיא תאפשר להן לא להשקיע כספים כאן בארץ כי ההשקעה שלהם בארץ נובעת מכך שהמדינה כאן לא יודעת לטפל באותן אוכלוסיות שצריך לטפל בהן. במקום שאנחנו נשקיע בקהילות בחוץ לארץ, יש לנו כאן קהילה שנזרקת לשוליים באופן שיטתי וזה קורה שנים על גבי שנים, וגם בתקציב הזה של השנתיים האלה – אני מדבר על הקהילה של יוצאי אתיופיה – אין ביטוי ממשי למרות החלטות ממשלה קודמות מדברות על תוכנית חומש או תקצוב הנושאים האלה. התרגילים שמתרחשים, בסופו של דבר אנחנו נאלצים לפנות גם לסוכנות היהודית וגם לקהילות בחוץ לארץ כדי שיעזרו לממשלת ישראל לקלוט אתה קהילה הזאת וזה במקום שהמדינה עצמה תשקיע כספים בקליטה המוצלחת כאן בהיקפים הנדרשים, עליהם היא בעצמה החליטה בזמנו, ותשחרר קהילות שכרגע מתמודדות עם המצוקה הכלכלית שלהן עצמן כדי שיוכלו להשקיע בנושאים שהם עידוד עלייה.


צריך להתייחס לסיטואציה הכלכלית שנוצרה עכשיו בעולם, ואנחנו כולנו מכירים אותה. אני לא רוצה להשתמש במילה של ניצול, אבל הלוואי שכל העליות בהמוניהן היו מגיעות מהיבטים ציוניים וכולם היו רוצים לעלות לארץ ישראל מהיבט דתי, פוליטי או כל דבר אחר. בדרך כלל ההגירה בעולם מתרחשת כתוצאה משינוים דמוגרפיים וכלכליים.

מה היכולת שלכם לבצע את החלטת הממשלה לגבי ה-3,000 עולים מאתיופיה? יש החלטת ממשלה להמשיך לבדוק את ה-3,000 יהודי אתיופיה או שארית יהודי אתיופיה או הפלאשמורה, תגדיר אותם איך שאתה רוצה, שנמצאים באתיופיה. השאלה אם יש ביטוי תקציבי גם לנושא הזה.

זה לא נושא הדיון למרות שאני בהחלט אשמח לדווח לך.

יש עצירה בעליית יהודי אתיופיה.

על מנת לא להיגרר לסיטואציה של חוסר תקצוב, אנחנו נאלצים להוריד תקציבים נדרשים לתחום הזה, וזה לא מתוך תקצוב של תוכניות אתיופיה אלא מעידוד עלייה ממדינות אחרות. בנושא עליו אתה מדבר, אנחנו נערכים אבל חייבת להיות אמירה של המדינה שתאמר שהיא כן מעונינת לקלוט עולים והיא צריכה לתת לזה מענה. אני הייתי מצפה שאנחנו ביחד עם הסוכנות נוביל למצב ששנת 2010 תהיה שנת קליטה ושיהיה לזה גם ביטוי מעבר לטקסים, מעבר לדיונים ומעבר למניפולציות פוליטיות של גופים כאלה ואחרים אלא שההתמקדות תהיה בעולים ולא בכל הפסיליטיס מסביב.

אני אתחיל בשאלות שעורר כאן זאב אלקין וחבר הכנסת מולה, וגם חבר הכנסת טיבייב עמד על כך.


אולי מה שאני אומר מתקשר לדברים שאמר חבר הכנסת פינס. הסוכנות היהודית אינה רואה את עצמה מעין ממשלה או משהו שמזכיר ממשלה. עברו הימים וחלפו ואנחנו איננו רואים את עצמנו עומדים במקום הזה. אנחנו רואים את עצמנו זרועה הארוכה של מדינת ישראל והקהילה השוטפת בעולם לביצוע משימות ציוניות, יהודיות וישראליות בעולם. כך אנחנו רואים את עצמנו. אנחנו לא חליפי ממשלה אלא אנחנו שותפי ממשלה ואנחנו אפילו הזרוע הארוכה שלה.


כשאני שומע שמישהו מאיים שאולי ישנו את האמנה ויחפשו איזה גורם אחר, אני תמה אם מישהו יודע להצביע על גוף כזה כמו הסוכנות היהודית עם יכולות ארגוניות, עם מסורות, עם פריסה, עם טכניקות ועם מערך אידיאולוגי וחינוכי שעומד בגב של ארגון כזה במקום הסוכנות. אני אומר לכם שאין. זה לגיטימי לשאול איך אנחנו משתפים פעולה והאם הסוכנות היהודית זזה מהמסלול או לא, אבל אין גורם אחר כזה וממשלת ישראל מקיימת את ריבונותה כאן. איך היא עושה את זה בחוץ לארץ? באמצעות מין ארגון יהודי ששותפים לו יהודי העולם, גם UJC וגם קרן היסוד, ביחד עם ההסתדרות הציונית העולמית שמביאה לידי ביטוי את הציונים בישראל ובעולם.


לכן, זה גוף מתאים והוא צריך להישאר הגוף המרכזי באמצעותו מדינת ישראל מייצרת את השליחות לקהילות העולם. זה חייב להימשך. יושב כאן אלן הופמן, מנכ"ל המחלקה לחינוך שלנו, והוא במשך תקופה ארוכה מאוד, כשהיה אהוד אולמרט ראש-הממשלה, ביחד עם הממשלה ההיא ישבו וניסו לנסח תכנים חדשים ודרך חדשה של פעולה כאשר באמת הכיוון הולך למה שדיבר עליו חבר הכנסת פינס, להפיכת הפרדיגמה, לא עוד העולם היהודי התורם לישראל אלא ישראל המקיימת אחריות על העולם היהודי. זה דבר שאני הייתי מאוד רוצה, חברת הכנסת שמטוב, שהוועדה תהיה לנו גב אל מול הממשלה.


צריך להפנים שהמצב השתנה. רוב היהודים חיים היום כאן במדינת ישראל והמאבק שלנו הוא לשמור על יהדותם של אלה שחיים מחוץ למדינה ולגרום לעלייתם של רבים מהם לכאן, לארץ. כדי לבצע את זה, אי אפשר יותר לבנות על כסף פילנתרופי יהודי. הכסף הפילנתרופי היהודי הוא חשוב, הוא עושה דברים מאוד מאוד יפים גם בקהילות העולם וגם פה בישראל, ויש לנו כאן נציגות של המחלקה לישראל, אזור ישראל, שעושים שימוש בכסף הזה בתוך קהילות, במיוחד בגליל ובנגב, ובעיקר בקהילות צעירות, אבל עיקר המשימה זאת העלייה, זהות יהודית ומרכזיותה של ישראל בחיי יהדות העולם. אם אנחנו חותרים למשהו, אני לא נבהל מכך שיעלו הצעות חדשות. אני אהיה שותף להצעות חדשות, לניסוח נכון יותר של המשימה שעומדת לפתחה של המדינה ושל הסוכנות היהודית כזרועה הארוכה ברחבי העולם.


לכן אני לא הייתי נכנס למתחים הלא כל כך חשובים שישנם בתוך הסוכנות היהודית לבין השותפים ואלה הם מתחים לגיטימיים, מי יותר קובע, מי פחות קובע, איך יבחרו ואיך לא יבחרו.

אלה מתחים של עשייה.

נכון. יש לזה חשיבות אבל צריך לראות אותה בפרופורציות הנכונות.


בכינוס של העצרת הקרובה אנחנו מנסחים מחדש את הממשל של הסוכנות היהודית וכן גם את מערכות היחסים בין השותפים, אבל זה לא איזה תהליך של הכחדה של מישהו. דווקא עיקרון השותפות הוא העיקרון עליו שקדנו כדי להמשיך ולקיים את הסוכנות כשותפות של שלושת הגורמים האלה – התורמים, UJC, קרן היסוד, וההסתדרות הציונית העולמית ביחד עם ממשלת ישראל. אני מקווה שהתוצאה הסופית תהיה טובה ונכונה.


חלק מהדיון כאן, באופן טבעי הוא גם – כמו שגם חבר הכנסת פינס התייחס לזה – על שימוש נכון בפחות כספים, על התייעלות. המנכ"ל, משה ויגדור, הציג כאן תמונה הוגנת, גלויה, של צורך לקצץ, לחסוך, לשנות את הדרך, אבל מי שהקשיב למנכ"ל המחלקה לעלייה שלנו, לאלי כהן, יכול היה לשמוע שלא יהיה עולה אחד שלא יקבל את תנאיו אלא להפך. שניהם דיברו כאן על השקעות בתוך מרכזי הקליטה במיליוני דולרים כדי להפוך מרכז קליטה למשהו אחר ממה שהוא היה. אתה צריך מזגן בבית, אתה לא יכול להחזיק עולה בלי שיהיה מיזוג אוויר מכובד, אתה צריך תנאים נורמליים לקיים משפחה בתקופת ביניים. עדיף אם המשאבים מושקעים בפחות מרכזים אבל ברמה יותר גבוהה שתדבר היום, בשנות ה-2009 ל-2010, אל עולים מאשר להחזיק את זה בנפח גדול אבל בתנאים פחות טובים.


אנחנו מאוד מתייחסים ובעיניי זה מאוד יפה שאנשי נצרת עילית נאבקים על המרכזיות של הפעילות של הסוכנות בנצרת עילית.

זה סמל של העיר.

מפני שזה סמל וזאת עיר שהיא סמל. זאת שהיא עיר קולטת עולים, אבל אנחנו אומרים כאן שגם אם נעשה שינוי – ואגב, אנחנו מאוד מאוד מדברים ומתואמים עם ראש העיר שלכם, ומשה ויגדור יפגוש אותו בשבוע הבא, ואני פגשתי אותו לפני חודשיים ואני נמצא אתו בקשר גם בימים אלה – אנחנו נהיה אתכם בחשיבה משותפת, ואני גם הצעתי ליושבת-ראש הוועדה שניפגש כדי לחשוב איך לא לפספס את השינוי הזה בנצרת עילית.

אני רוצה לציין את שיתוף הפעולה המצוין שיש לנו עם משרד החינוך. אנחנו עובדים הרבה עם משרד החינוך, גם בתחום של ילדים בסיכון, גם כפרי נוער וגם בחוץ לארץ כמו באמצעות חפציבה, נעלה ופרוייקטים נוספים.

אני הבנתי שהמורות חוזרות לארץ.

כאשר קיימנו את הדיון על חפציבה, נאמר לנו שממשיכים בתוכנית ואפילו מרחיבים.

המורות חוזרות.

הן חוזרות, תקציב המדינה יעבור והכל יסתדר. אותו הדבר לגבי ערד. תקציב המדינה קצת שיבש את התוכנית. הכל נעשה עם ראש העיר, סוכם לתת את זה לצבא הקבע, הצבא לקח, לשפץ את זה, להפוך את זה למקום שיביא לשם משפחות, וסוף כל סוף לערד יגיעו משפחות לגור שם ולא רק עולים שבאים ללמוד את מקצוע הטבחות, שזה מה שלימדו שם, מה שאפשר לעשות בבאר-שבע, וזה מה שאנחנו עושים, ולכן ראש העיר הוא בעצם זה שלחץ שאנחנו נהפוך את המקום למעונות לאנשי קבע. הכל היה חתום והכל היה גמור, עד שתקציב המדינה לא עבר ולכן משרד הביטחון עוד לא נכנס. אנחנו מקווים שתקציב המדינה יעבור בתוך שבוע-שבועיים ואז משרד הביטחון יוכל להיכנס פנימה ונראה את הדבר הזה גמור. אנחנו מאוד ערים למה שנאמר, ואכן לא נשאיר דברים פתוחים ולא נשאיר אותם ריקים.


אני רוצה להתייחס להערות לגבי אתיופיה, כדי לא להשאיר את הנושא פתוח. אנחנו מבצעים את מה שממשלת ישראל מבקשת מאתנו ואנחנו פועלים על פי חוק השבות וחוק ההתאזרחות. העלייה מאתיופיה איננה על פי חוק השבות אלא על פי החלטת ממשלת ישראל לגבי קבוצה של אותם עולים שנמצאים במחנות. בזמנו התבקשנו כמעט לנהל את המחנות אבל ההחלטה הזאת לא בוצעה כי היה צריך להיות הגדלת מספר העולים ועוד סדרה שלמה של דברים, כך שבסופו של דבר לא התבקשנו לעשות זאת. אנחנו מאוד משתפים פעולה עם נקודג' ורק לאחרונה העברנו אליו כסף שקיבלנו מארצות-הברית, קרוב ל-400 אלף דולר, כדי להקים בית ספר שם שנקודג' היום בונה בגונדר לילדים שיהיה להם מקום ללמוד. היה אצלי לפני שבועיים ראש נקודג' ושאל אם נוכל לעזור דרך מערכות החינוך שלנו ולהעביר בפס סרט רחב באינטרנט שיעורים בעברית לגונדר. לא פסלנו, נבדוק את זה ונראה אם זה אפשרי.


בעניין הזה אנחנו פועלים על פי החלטת ממשלה ועל פי הכללים שאנחנו מקבלים. אם היו מבקשים מאתנו ללכת לשם, יכול להיות שהיינו הולכים לשם, אבל לא כך היה ולכן זה מנוהל כפי שזה מנוהל. אנחנו עוזרים ומשתפים פעולה עם נקודג' בכל דבר אפשרי.


מילה אחרונה - לפני שאני מבקש מאלי כהן, מנכ"ל המחלקה, להתייחס לשאלות שנשאלו כאן - לגבי ההחלטה שלנו, כפי שאמרנו, לגבי הנושא של מרכזי קליטה. אנחנו גוף שמוכרח לעבור שינוי. אמר כאן קודם חבר הכנסת אופיר פינס שמכיוון שהסוכנות לא בדקה את דרכי העלייה מצפון אמריקה, נכנס ארגון אחר, ארגון נפש בנפש, וכבר ציינתי שאנחנו משתפים אתו פעולה כפי שאנחנו משתפים פעולה גם עם ארגון עמ"י, ונמצא כאן מר וזאנה שמייצג את הארגון.

אנחנו צריכים לעבור שינוי והשינויים צריכים להיות מהירים. אנחנו חושבים שכל נושא מרכזי הקליטה צריך לעבור שינוי תפיסתי, ולא אחזור על הדברים שאמר הגזבר אבל זה חלק מהתהליך בשינויים. את זה צריך לעשות ביחד עם ראשי הערים, ביחד עם הוועדה, ביחד עם משרד העלייה והקליטה ובתוך זה למצוא את הפתרון הנכון.

שינוי הייעוד, השילוב הזה או הצעירים שיגיעו למקום – במקום אחד הצבא ובמקום אחר הצעירים – מי מתקצב את זה? יגיעו לנצרת עילית ולבאר-שבע צעירים, אבל מי לוקח את החלק התקציבי?

אלי כהן יוכל להתייחס לזה.

שאלה למשרד הקליטה. האם אתם מתכוונים לקחת אחריות על מרכזי הקליטה שהסוכנות יוצאת מהם, אם היא יוצאת? אתה בעצמך דיברת על איכות הקליטה ושכאשר יש איכות בקליטה, יש עידוד עלייה. במסגרת המדיניות הזאת, האם אתם מתכוונים לקחת אחריות על מרכזי הקליטה? אני מדבר על אחריות תקציבית.

אנחנו יכולים לקחת אחריות על כל דבר שקשור בנושא של קליטת העלייה. אני מעדיף לעסוק בעיקר בנושא קליטת העלייה כי אני יודע שמי שיודע לעשות עידוד עלייה הרבה יותר מכל אחד זאת הסוכנות היהודית. אי אפשר לקחת אחריות בלי לקבל כלים ואתה מבין למה אני מתכוון.

השאלה היא האם אתם ערוכים לדבר הזה?

שוב, זה לא נושא הדיון, אבל כפי שידוע לך התקציבים וכל הנושא של קליטת עולי אתיופיה הוא בידי הסוכנות.

אני מדבר על מרכזי הקליטה.

הסוכנות היהודית מתקציבי משרד הקליטה מתחזקת את המרכזים וזה לאור ההסכמים שבינינו. אותו הדבר אפשר לעשות גם בנושא הזה. הייתה לנו אתמול פגישה ואנחנו נכנסים לדיאלוג מתמשך גם בתחומים האלה. לא מדובר, לפי מה שהובהר לנו, שהסוכנות היהודית יוצאת ממרכזי הקליטה. היא לא יוצאת ממרכזי הקליטה אלא היא עושה שינוי ייעוד. אילו היה מדובר על עזיבה, בהחלט, בוודאי, אנחנו היינו מוכנים לקחת את זה על עצמנו, לפחות לדון בנושא הזה ולראות איך אנחנו מבצעים אותו. אין פה שום ניסיון להתחמק. אין פה שום ניסיון להתחמק.

ברור שאתה לא מתחמק, אבל לא קיבלנו תשובה.

על מה לא קיבלת תשובה?

האם משרד הקליטה ערוך במקרה שהסוכנות היהודית יוצאת ממרכזי הקליטה והוא ייקח את זה על עצמו?

הם אמרו שהם לא יוצאים

השאלה לא רלוונטית. אם מדובר מחר בבוקר במצב חירום – מה שלא מסתמן לפי מה שאני מבין – נכנסים לנוהל חירום ומטפלים בזה. כל דבר שתיקח בנושא של קליטת עלייה, מרכזי קליטה ומה שאתה רוצה, אנחנו מוכנים וניקח את זה על עצמנו. השאלה אם יש צורך בזה והשאלה אם זה המצב ואני מבין שזה לא המצב.

השאלה אם מרכזי הקליטה האלה, שמדברים בשינוי הייעוד שלהם, יורדים ממצבת תקציב המחלקה לעלייה וקליטה.

את זה יסביר לנו מר כהן כי זאת השאלה ששאלנו.

נמצאת אתנו הגברת פולה אדלשטיין שהיא יושבת-ראש הוועדה לעלייה וקליטה בחבר הנאמנים והיא מנהלת אותי.


קודם כל, לשאלתך. אני מקווה, ואני אפילו מאמין שהשנה הזאת יהיו יותר עולים מאשר בשנה שעברה, להוציא את נושא העלייה מאתיופיה שאגע בו בהמשך.


אני לא הייתי מציע להיות כל כך שליליים כמו שזה מוצג כאן. אני מצטער מאוד שחבר הכנסת אופיר פינס לא נמצא כאן כי הוא היה בוודאי היה שמח לשמוע גם את הדברים האלה.

הוא יקרא את הדברים בפרוטוקול.

אני מקווה מאוד. במשך 60 שנים עלו שלושה מיליון אנשים דבר ששינה את פני החברה הישראלית. בעשור האחרון עלו כמיליון ו-200 אלף אנשים. אי אפשר לומר שזה לא קיים. זה נעשה על ידי אנשים כמו אופיר פינס שישב כאן בראש השולחן.


אני רוצה לומר שבשנת 1981-1982 היו 8,700 עולים, כמעט חצי מהמספר בשנה הזאת, ואז היו פי שני מרכזי קליטה, היו פי שניים תקציבים והיו פי שניים עובדים בסוכנות היהודית ובחוץ לארץ.

אני יכולה להעיד על זה.

היו 8,700 עולים. בעיניי סיפור העלייה הוא סיפור קיומי והוא חלק מהותי ממרכזיותו של העם היהודי בעצם קיומו. לכן השאלה גם אם יבוא אדם אחד, זה צריך להתקיים. אני מאוד מברך על הגיבוי שאני שומע כאן, אני ידעתי על זה אבל אני רוצה שגם אתם תשמעו. זה אמור גם לגבי הנהלת הסוכנות היהודית וגם הוועדה, ואת שמלווה אותנו בחודשים האחרונים, בוודאי יודעת את זה. לכן אני מאמין שהשנה תהיה עלייה, גם בהקבלה לשנה שעברה.


יש לנו עלייה מחבר העמים בערך של 4.5 אחוזים בעיקר בנושא של רוסיה. יש לנו עלייה מאנגליה ואתם בוודאי ראיתם את הכתבה בטלוויזיה. יש עלייה מדרום אפריקה. אנחנו מניחים שתהיה גם עלייה מצרפת ומצפון אמריקה. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם עמ"י, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם נפש בנפש, ובקיץ הזה יהיו קרוב לתשע טיסות מרוכזות כי זה מיטיב את נושא הקליטה שלנו. אנשים מחבר העמים דחו את העלייה בגלל נושא המענקים שהבאנו לידיעתכם, שלשמחתי הרבה סוכם שב-15 ביולי עולה לאוויר ואני מאמין שזה ייתן את אותותיו. גם אם אני מקביל השנה, אנחנו נמצאים באופן כמעט הקבלתי, ואנחנו מאמינים שהמספרים האלה יעלו וטוב שכך.


צריך לזכור עוד דבר אחד. יהודי בסרסל או בקייב או לעתים גם במרוקו מרגיש הרבה יותר בטוח כלכלית מאשר התנאים הסוציאליים שהוא הולך לקבל כאן. מדינת ישראל שחקה את התנאים הסוציאליים של העולים. סל הקליטה נשחק, אין יותר דיור ציבורי ויש ירידה בגובה המשכנתאות. כאשר אדם נמצא בסרסל, בשכונה ערבית בפריז, הוא מודאג מה הוא יאכל מחר, אבל שם יש לו מה לאכול והוא מקבל כסף לחופש אם אין לו הכנסה, אבל כאן הוא צריך להיות בטוח במה שהוא יקבל. הדאגה להמשכיות היהודית או משפטו של חלימי זכרונו לברכה, מהווים אתגרים אבל את הגורמים המושכים אנחנו צריכים לשפר אותם ואת זה צריכה לעשות מדינת ישראל, משרד הקליטה ואנחנו שותפים לעניין הזה.


לגבי העלייה מאתיופיה, התייחס המנכ"ל ואני חושב שאין טעם שאני אפרט. עמדתי ידועה וכבר שמעו אותה. אנחנו נשמח מאוד לשרת את העלייה. אם תהיה פנייה ממשרד הפנים אלינו, אנחנו נעזור בשליחת השליחים האלה, בחידוש הצוות החלקי שנדרש על מנת לקדם את הנושא הזה. אני רוצה שתדע שהייתה בזמנו החלטה של הממשלה שהתקבלה באוקטובר והייתה החלטה של גנות שהייתה החלטה טובה לעשות סוף – היה דיון גם בוועדת הביקורת וגם בוועדה הזאת – כי יש רשימות מכל הבא ליד. הרעיון היה לקחת צוות שייקח את כל הרשימות ויעשה רשימה אחת על פיה נעבוד. אני מציע לכם לאמץ את זה וללכת באופן גורף לפתרון הבעיה באופן אמיתי כי אחרת אנחנו סתם נגרור רגליים.


לצורך העניין אני גם מודיע לכם שב-23 בחודש - ואני מקווה שיושבת-ראש הוועדה אולי תצטרף אלינו, אחרי הביקור שלה במרכז הקליטה במבשרת - תגיע לכאן טיסה מרוכזת של 75 עולים מאתיופיה שמגיעים לפי חוק השבות אחרי שנעשתה בדיקה על ידי שליח של משרד הפנים שנשלח על ידינו לפני שלושה חודשים. זאת בהחלט התקדמות.


תוכניות משותפות. אנחנו מברכים על כך ואנחנו פועלים בנושא. שנים זה נעשה וזה מתחדש במשנה מרץ. כל שיתוף פעולה לגבי מרכזי הקליטה, כמו שאנחנו עושים עם נפש בנפש, כמו שאנחנו עושים עם עמ"י, כמו שאנחנו עושים עם הקונסרבטיבים, הרפורמים והאורתודוכסים, כל מי שרוצה להיות שותף ורוצה לתרום, חוץ מהמפתח למדינת ישראל שנמצא בידי הסוכנות היהודית, מפתח הזכאות שהוא דבר מאוד חשוב ואנחנו פועלים באמצעות החוק, יתר הדברים פתוחים לשיתוף פעולה וכל מי שיבוא, ברוך הבא וחשוב שזה ייעשה.


השאלה שנשאלה לגבי נצרת היא נכונה לגבי ארבעה מרכזי קליטה. אנחנו בנינו מודל שמורכב מעלות שונה ויותר מצומצמת שלנו. כיום מרכז הקליטה עולה בין 800 למיליון דולר עלות, וזה דבר לא הגיוני. גם בנצרת עילית, אם יהיה פרוייקט מיוחד ביחד עם משרד הקליטה, המשפחות האלה יקבלו הטבה נוספת והם יוכלו להישאר שם גם אם לא יהיה מקום במרכז הקליטה. העלות של מיליון דולר למרכז קליטה היא לא הגיונית. גם עלות הארנונה שאנחנו משלמים עבור העולים במרכזי הקליטה היא איננה הגיונית ולכן גם הרשויות צריכות לתרום. הרעיון הוא ליצור עלות של בין 250 ל-300 אלף דולר עלות כאשר חלק מזה מגיע מהכנסות, חלק מזה מגיע מפרוייקטים וחלק מזה בא מהשלמה שלנו את הסכום שיהיה חסר. את זה הסוכנות היהודית תשלם ואם נהיה שותפים למשרד הקליטה, נשמח מאוד לעשות זאת.

מי יפעיל את מרכזי הקליטה?

אנחנו נפעיל את מרכזי הקליטה. אם יבואו אנשים מנעלה, אנחנו נעשה את זה אתם. אם יבוא מסד, אנחנו נעשה את זה אתו, אבל האחריות התפעולית והאחזקה תהיה בידי המחלקה לעלייה.

אני חושב שהדבר החשוב ביותר אולי לצורך הוועדה הזאת ושצריך להזכיר אותו הוא התרומה הגדולה של פרוייקט הדגל של הסוכנות, מסע, לנושא העלייה. מסע הוא פרוייקט בשיתוף פעולה עם ממשלת ישראל מביא השנה כ-8,200 משתתפים וזה גידול של פי 2.5 מאז יצא הפרוייקט הזה לאור. אני צריך לציין שמעל 10,000 חניכי תגלית משתתפים באמצעות החוויה הישראלית.

מה החלוקה התקציבית של הסוכנות ושל הממשלה?

על בסיס חצי-חצי. צריך לציין שבעצם לא כמו תגלית, במסע הממשלה משקיעה 20 מיליון דולר השנה והסוכנות משקיעה כ-20 מיליון דולר, אבל סך כל העלות, ההכנסה למדינת ישראל מכל הפרוייקט הזה, היא בסביבות 150 מיליון דולר כי המשתתפים בעצמם משלמים חלק וזה החלק הארי של התוכנית הזאת.


אנחנו מעריכים שקרוב ל-20 אחוזים מהמשתתפים בתוכנית מסע בסופו של דבר עולים לארץ. במסע יש תוכניות ייעודיות כמו התוכנית לרופאים צעירים, ואני מבין ש-90 אחוזים מהמשתתפים השנה נשארים בארץ. אני חושב שהחזון של אריאל שרון שהתוכנית הזאת מצד אחד תחזק את העם היהודי ותבנה מנהיגות עתידות של העם היהודי שמחוברת למדינת ישראל ומצד שני תגדיל את העלייה למדינת ישראל, הולך ומתגשם לנגד עינינו וזאת דוגמה מצוינת לדעתי של הדברים עליהם דיבר חבר הכנסת פינס וגם חגי מירום. אני חושב שצריך להעמיק את שיתוף הפעולה בין הממשלה בתחום החינוכי.

אני יודע שאחת הבעיות הקשות של ההתמודדות שלכם או של גופים אחרים היא דווקא עם קהילות קטנות בעולם. הקהילות הקטנות בעולם שהן אולי הפגיעות ביותר מבחינת ההתבוללות, כמו קוסטה ריקה, כמו צ'ילי וכל מיני מקומות כאלה. איזה סוג של פעולות אפקטיביות אתם עושים? אני מתכוון לפעולות חינוכיות. השאלה כמובן מתייחסת לגבי חבר העמים.


הייתי רוצה לשמוע לגבי גרמניה. לגרמניה יש הגירה של יהודים מחבר העמים. אני יודע שנתיב פעילה בגרמניה ואני שואל מה המחלקה עושה בעניין הזה בגרמניה והאם אתה תוכל גם להרחיב ולומר מה אתם עושים ברומניה, בבולגריה, ובכל המקומות באירופה.

אני שמח על שהתחלת בקוסטה ריקה, מקום שאני לחלוטין לא הכרתי אבל לפני חודש, אחרי שהתקיים ה-GAL לטינו-אמריקאי, התארחתי בקהילה הזאת לשבת ואחד מהדברים שנוכחתי ללמוד שם זה שבאמצעות שליח תנועת הנוער שלנו, תנועת הנוער הציוני, בשבת אחר הצהרים, באמצעות תנועת נוער – היא בשר מבשרו של עבודת הסוכנות היהודית – מביאה 160 צעירים שמהווים 90 אחוזים מכל ילדי הקהילה באותה עיר. לא רק זה אלא בקוסטה ריקה 80 אחוזים משכבת הגיל מגיעה לארץ לתוכנית מסע. הבעיה של הקהילה הזאת שכאשר הצעירים חוזרים לקהילה הקטנה, אין להם עם מי להתחתן ואחת היוזמות החדשות באמריקה הלטינית כולה היא להביא את הקהילות הקטנות להיות ביחד כדי ליצור חבורה גדולה של בני נוער. לקוסטה ריקה זה מספיק חשוב לקהילה המקומית שמוכנה גם לשלם עבור השירותים האלה.


כאשר אתה מגיע לגרמניה, שם יש מבחינתנו מעל ל-200 אלף זכאי חוק השבות ומבחינת הקהילה רק 100 אלף שרשומים בפנקסי הקהילה כי הם לא מכירים מחלק מהיהודים יוצאי חבר העמים בעוד שאצלנו הם זכאי חוק השבות ואנחנו מחויבים לעבוד אתם, אנחנו משקיעים חלק מתקציבי הליבה של הסוכנות וגם כסף אלקטיבי שאנחנו מקבלים מהפדרציות כדי לבנות מערך של שליח שעובד עם הקהילה המקומית ביחד עם שליח העלייה.

קיים שליח כזה?

קיים.

אנחנו לא עושים מספיק. לדעתי צריך להשקיע הרבה יותר בקהילה הזאת. אנחנו צריכים להביא לכאן את הצעירים מה עוד שגם בתגלית השנה, בגלל הצמצום שלה, הורידה את המכסות שלה ונדמה לי שהשנה יש 40 או 50 צעירים מגרמניה וזה לא מספיק. אני חושב שזה דבר שצריך להשקיע בו.


כאשר מדובר על בולגריה ועל רומניה, ברומניה יש לנו מורים בבית ספר יהודי. אם אינני טועה, אני חושב שבבולגריה יש שליח צעיר. אחת היוזמות הגדולות של הסוכנות היהודית בשנים האחרונות היא בעצם לבנות מערך חדש של שליחים צעירים כאשר מדובר בשנתיים של התנדבות לעם היהודי. הצעירים הם כולם בוגרי צבא, אנשים מצוינים, יש מעל 150 כאלו בעולם, והכוונה שלנו בקהילות קטנות, כמו בקוסטה ריקה, להציב צעיר שעולה בערך 30-35 אלף דולר, וזה סכום שהוא בהישג ידה של הקהילה, וזאת האסטרטגיה לשנים הבאות.

שאלה קצרה כי יש דבר שצרם לי וממשיך לצרום לי. עם כל הכבוד לקוסטה ריקה, מדינה מדהימה, המחלקה לחינוך צמצמה את פעילותה בחבר המדינות באופן דרסטי וזה דבר ידוע. קטונתי מלתת עצות, אבל אני חושב ששניים או שלושה שליחים בסך הכל שנמצאים כרגע בשטח של שישית כדור הארץ עם פוטנציאל עלייה מאוד גדול ועזיבה כמעט טוטלית של תוכניות לצעירים, אם זאת מדיניות, זה בסדר, אבל צריך להודיע על כך כדי שנדע מכיוון שלנו אין שום כוונה בכל אותן נקודות שנעזבו, להשאיר ואקום. אנחנו מאמינים גם בפוטנציאל עלייה עצום מהאזור.

ברור לי שגם במישור הפוליטי – אני לא מייצג כאן שום מישור פוליטי – צריך להבין את החשיבות של האזור הזה שנמצא ויהיה על סדר היום. עצוב לי וחבל לי שדווקא הסוכנות שהיא ארגון שתמיד היה מוביל בתחום האלה, במיוחד בכל מה שקשור לטיפול בצעירים, נעלם כאן. טוב לטפל באלה שברחו מברית המועצות לגרמניה, אבל זה כלום לעומת מה שיש עדיין בברית המועצות לשעבר.

גם לי עצוב. עצוב לי שבמסגרת הצמצום של 70 מיליון דולר השנה, אנחנו כמחלקה לחינוך היינו צריכים לצמצם את הפעילות בקרוב ל-9 מיליון דולר. במקום כמו קוסטה ריקה הפעילות המפוארת הזאת ממומנת על ידי הקהילה המקומית אבל הבעיה שלנו היא מה קורה בקהילות שהקהילה המקומית איננה מסוגלת לממן.


לגבי הפריסה של שליחים. דווקא בדיון שהתקיים אצל המנכ"ל אנחנו בכיוון לשלב ידיים יחד עם מחלקת העלייה כדי שלא תהיה נסיגה מהסוג אותו אתה מתאר בנושא של שליחי חינוך. אנחנו חושבים שזה שיש קרוב ל-600 צעירים שחוזרים ממסע השנה מברית המועצות לשעבר, זה הישג אדיר. אתה יודע יותר טוב מכולנו שכאשר יצאנו לדרך עם מסע, היה אפס משתתפים מחבר העמים בתוכניות כאלו בארץ אבל השנה אנחנו מדברים על 700. לדעתי צריך לחשוב איך עובדים אתם ואיך מטפחים אותם כי אלו אנשים עם הפוטנציאל הכי גדול לעלייה בשנים הבאות.


אחת הבעיות של הסוכנות היא שהתקציב שלנו בנוי על תקציב ליבה שבא ממשלם המסים פלוס כסף אלקטיבי. בשנה המיוחדת הזאת, במשבר הכלכלי, אנחנו נפגענו פעמיים בעבודה שלנו בחבר העמים, גם בכסף מתקציב הליבה, וזה מה שקיצצנו, אבל גם צומצם בצורה משמעותית גם הכסף הפילנתרופי הנוסף. אנחנו מנסים בתקופה הזאת למצוא את הדרך גם למקסם את המשאבים שיש לנו.

אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולהודות לסוכנות, ובמיוחד למחלקה של ג'ף קיי, על שיתוף הפעולה שעזר לנו להביא לכאן לביקור חינוכי את ראש הקהילה מאתיופיה למשך שלושה שבועות. הוא הסתובב ולמד במרכז הקליטה. אני מודה למחלקה שלך ולסוכנות היהודית.


אדוני מנכ"ל משרד הקליטה, ענית לשאלתו של חבר הכנסת מולה ואמרת שצריכה להיות אמירה. אני רוצה לומר לך שכבר יש אמירה. הממשלה קיבלה החלטה פה אחד לבדוק ולהעלות את מי שזכאי על פי החלטת הממשלה. מה שנשאר היום זה הביצוע. הביצוע, אני חושב ומציע שאתה כמנכ"ל משרד הקליטה, מנכ"ל הסוכנות היהודית, מנכ"ל משרד הפנים, תשבו ביחד ותתכננו ותבצעו את החלטת הממשלה. זה מה שנשאר לעשות. האמירה ברורה התקבלה מהממשלה.

תודה רבה. אני רוצה לברך את כל המשתתפים שהגיעו לכאן. שמענו את סקירת הסוכנות. לא נוציא החלטות אלא נדון בישיבה של הוועדה בנושאים השונים וגם נבקר במקומות השונים, אם יהיה צורך.


תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:30

PAGE
27