PAGE
10
ועדת הכספים

03.06.2009


הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב ראשון









פרוטוקול
מישיבת ועדת הכספים
יום רביעי, י"א בסיוון התשס"ט (3 ביוני 2009), שעה 09:00

ערבויות מדינה לעידוד הייצוא.

חברי הוועדה: היו"ר משה גפני

אורי אריאל

חיים אורון

יצחק וקנין

שי חרמש

שלי יחימוביץ

אלכס מילר

ציון פיניאן

פניה קירשנבאום

שוקי אורן

- החשב הכללי

יאיר טל


- עוזר החשב הכללי, משרד האוצר

יובל רז


- רכז תמ"ת, החשב הכללי, משרד האוצר

אריק בורנשטיין

-מרכז בכיר ערבויות מדינה, החשב הכללי

אבי חיימוב

- רפרנט מפעלים כלכליים אגף החשב הכללי

אבנר סעדון

- כלכלן, משרד ראש הממשלה

חזקיה ישראל

- מ' המחלקה לביטוח סוציאלי ולקשרי גומלין עם הכנסת, התאחדות התעשיינים

חגית נאמן

- יועצת משפטית, הבורסה לניירות ערך

עמי צדיק

- מרכז מחקר ומידע בכנסת

טמיר כהן

עידו עשת

סיגל גורדון

ערבויות מדינה לעידוד הייצוא

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים, יש לנו כמה סעיפים על סדר היום, הסעיף הראשון על סדר היום: ערבויות מדינה לעידוד הייצוא.
בפעם הקודמת כבר דנו על העניין הזה, בעצם דנו לגבי הנושא של מחנק האשראי במשק, באותו יום דובר לאשר את ערבויות המדינה. החשב הכללי, אתה ביקשת להמתין עם האישור.

לא לנושא הזה, לבנקים.

על כל פנים, אנחנו מתבקשים על ידי שר האוצר לאשר את ערבויות המדינה לעידוד הייצוא. אדוני החשב הכללי, אם אפשר לומר את הבקשה, אבל בקצרה, כולנו יודעים מה הולך לקרות.

אני אעשה את זה מהר. ישנה פנייה של שר האוצר לוועדת הכספים, ולנוחות, ישנה מצגת שאעבור עליה. הכלים שאנחנו מציעים בשלב הזה, הכלי המרכזי, ביטוח משנה באמצעות חברות הביטוח הפרטיות, למעשה בישראל עובדות שתי חברות לביטוח ייצוא בטווח קצר, בסס"ח – חברה ממשלתית, וכלל ביטוח אשראי. הגענו אתן להסכמה לגבי עקרונות ההפעלה של התוכנית הזאת.

בנוסף לזה, אנחנו רוצים לקבל את אישור הוועדה לערבות מדינה שתואמה עם המערכת הבנקאית לצורך ביצוע עסקאות ספציפיות, ערבות, כדי שהבנקים יוכלו להעמיד ערבויות ביצוע, ערבויות מכרזים וערבויות מקדמה.

בנוסף לזה, אנחנו גם מעוניינים לשנות את תנאי הערבות שהמדינה מעמידה ל"אשרא", שזאת חברת הביטוח הממשלתית שמבטחת סיכוני סחר חוץ לטווח ארוך, בעיקר סיכון פוליטי. אנחנו רוצים לשנות את תנאי הערבות באופן שהחברה תוכל לפעול בשיתופי פעולה. אכנס טיפה לפרטים. הביטוח לטווח קצר בארץ מאז ההפרטה החלקית של בסס"ח, זה בעיקר במגזר הפרטי. המגזר הפרטי הוא זה שמבטח, כמו שנהוג בעולם, סיכונים בעסקאות עד שנה. היקף הביטוח הוא כ-15 מיליארד דולר, זה היקף המסגרות האלה. בעת האחרונה יש הקטנה של מסגרות ביטוח ליצואנים, זה נובע מתפיסת הסיכון שהשתנתה בעולם, זה גם נובע ממבוטחי משנה. חברות הביטוח בדרך כלל מבטחות עם מבטחי משנה לפחות 70% מהביטוחים, מבטחי משנה - מדובר בגופים בינלאומיים. זה ייצר חסם לביצוע עסקאות של יצואנים לחו"ל.

מה שאנחנו עושים, אנחנו, המדינה, תהפוך להיות מבטח משנה באמצעות חברות האשראי, נתווסף למבוטחי המשנה הקיימים. אנחנו ניקח את הסיכון השולי אל מול לקוחות. רק כדי להבהיר, אנחנו לוקחים כאן סיכון, שהלקוחות בחו"ל לא יפרעו את האשראי. דהיינו, סופקה סחורה לחוץ לארץ והלקוח בחו"ל, מסיבות כלשהן לא שילם את מה שהיה צריך לשלם כנגד אשראי ספקים של עד שנה, את זה אנחנו מבטחים. בדרך הזאת נאפשר ליצואנים להגדיל מסגרות עד 50% מול לקוחות שאתם הם עובדים, כאשר כנגד זה הם ישלמו כמובן פרמיה. הפרמיה תהיה גם פונקציה של סיכון המדינות. כלומר, לוקחים סיכון כפול של הלקוח בחו"ל, אבל גם של המדינה מכיוון שישנן מדינות שסיכון האשראי שלהן גבוה יותר. הפעילות של המדינה תהיה מול המבטחים ולא מול היצואנים. כלומר, החזית תהיה יצואן בחברות הביטוח. מהבחינה הזאת, אנחנו לא מעורבים בעסקאות ואנחנו עושים את מה שנהוג, קוראים לזה follow the fortune. כלומר, מי שלוקח את עיקר הסיכון זה המבטחים ולכן הם אלה שמקבלים את ההחלטות, אנחנו לא שותפים בקבלת ההחלטות.

ההיקף שאתו אנחנו הולכים הוא 4 מיליארד, והתוקף של התוכנית, עד סוף 2010. זאת תוכנית שבאה להתערב אך ורק בתקופת המשבר כיוון שהכול נתון לשינויים בחיים, כך אנחנו רואים את זה כרגע.

כמו שאמרתי, הנושא כבר מסוכם עם חברות הביטוח הפרטיות.

כמה חברות ביטוח כאלה יש היום?

שתיים בישראל.

הן מנסות להביא יותר תחרות בתחום?

התחום הוא פתוח, הוא פתוח על ידי המפקח על הביטוח בישראל, בעבר הוא נשלט אך ורק על ידי בסס"ח שהיתה חברה ממשלתית, בסס"ח הופרטה וכלל ביטוח אשראי נכנסה. אלה שתי החברות העיקריות. הן גם עובדות עם חברות בינלאומיות, בסס"ח עובדת עם הרמס הגרמנית, וכלל ביטוח אשראי עובדים עם החברה הצרפתית.

מעט תחרות יש בתחום, כנראה שהפרמיה גבוהה מדי.

התחום הזה, התחום של ביטוח אשראי, גם בעולם אין הרבה מאוד מבטחים. בדרך כלל, ברוב הארצות בעולם, הביטוח ארוך הטווח הוא של הממשלה ואז יש גופים – גם הרמס הגרמנית למשל היתה סוכנות של הממשלה שהופרטה והיום היא מטפלת גם בביטוח הארוך כסוכנות של הממשלה וגם כגוף פרטי בביטוח הקצר.

על פי האינפורמציה שאני יודע, הבעיה היא לא הפרמיה, הבעיה היא ההיקפים, המסגרות. המגבלה הגדולה היא על המסגרות. ברגע שהשאלה תיפתר, יכול להיות שתתעורר שאלת הפרמיה, אבל למיטב ידיעתי, הבעיה היא המסגרות. או שמחפשים את הביטוח הזה ולא נותנים להם מסגרות מספיק טובות.

זאת בדיוק הבעיה. אנחנו גם בדקנו תוכניות אחרות שיש בעולם, אני חושב שאני יכול להגיד ברמה גבוהה של ביטחון, שהתוכנית שאנחנו מציגים כאן היא טובה יותר מרוב התוכניות שראינו במקומות אחרים בעולם מבחינת מה שזה נותן ליצואנים, מבחינת הפשטנות שלה ויכולת התפעול המהירה מאוד.

תודה רבה אדוני החשב הכללי. אני מבקש לשאול את היועץ המשפטי, האם יש בעיה מבחינת החוק של מגבלת הערבויות, אנחנו עומדים בעניין הזה?

לפי הנתונים כן, בהתאם לנתונים שהוצגו על ידי משרד האוצר, אנחנו עומדים במגבלה.

אני רוצה לשאול את זה מהכיוון ההפוך, לפי הנתונים שנמסרו כאן, אנחנו מגיעים למגבלה.

לא. זה מה ששאלתי את היועץ המשפטי, לא מהכיוון ההפוך.

אנחנו קרובים ל-10%. הבעיה שלי עם המגבלה. זה לא ויכוח שמתחיל עכשיו. אם אתה זוכר, אדוני היושב ראש, אתמול עלה הנושא הזה מכיוון אחר, אני לא רוצה להעלות אותו עכשיו מחדש, גם יצא לי להחליף על זה כמה מילים קודם עם שוקי אורן, בנושא של אשראי לייצוא החקלאי. איפה הוא תקוע? אמרו שהוא גם תקוע, אמרו ככה, יכול להיות שזה לא נכון. לדעתי, הוא ייתקע בקטע של הערבויות. ערבויות יהיו אחד המכשירים העיקריים, ועל זה לכאורה הוויכוח - גם בדיון שהיה בנושא הזה, אמרו, זאת הכרעה שצריך להגיד, איזה גודל של סיכון לוקחים. השימוש בערבות היא הכרעה, איך לקרוא לה, פוליטית, עקרונית, עד איזה רמת סיכון לוקחים בשביל לצאת מכמה משברים שקיימים. זה שאנחנו מתקרבים לסף – אני מציע שהוועדה תאותת, לא יהיה לכם כאן קושי בנושא של ערבויות, תשתמשו בהן, באופן מושכל, לא מטורף, אבל לא תהיה בעיה בנושא ערבויות. החוק הזה של 10% עלה בזמנו - - -

לאיזה סכום זה מביא אותנו?

5 מיליארד.

הנושא הזה של הערבויות, הנושא שדיבר עליו חבר הכנסת אורון, אנחנו כבר דיברנו על זה כמה פעמים, דיברנו על כך גם טלפונית, אנחנו מעוניינים בהצעת הפעילות של המשק, הערבויות. להפך, היו לנו טענות, למה זה מגיע מאוחר, זה היה צריך להגיע עוד קודם. אנחנו לא נהיה מכשול, ברגע שמגיע לכאן הנושא הזה, אני מייד הבאתי אותו לדיון, אני מקווה שהוא גם יאושר עכשיו. אני מבקש לדעת גם בנושא הערבויות לבנקים – זה דבר חשוב – בדיון עם בנק ישראל לגבי הנושא של ניסוח, כדי לא לחזור פעמיים על אותו דיון, אנחנו מבקשים גם את זה.


שאלה אחרונה, אתמול התקיים דיון בנושא משרד החקלאות, הבאתי פניות שקיבלתי מחקלאים בערבה – אבל לא רק – שהם אינם זכאים לקבל ערבויות מכיוון שהם ברשות, הקרקע לא שלהם ובעצם הכול נעשה שם באופן כזה שאין להם מה לשעבד לבנקים. אמר שר החקלאות ומנכ"ל משרד החקלאות, הם מקווים שבתוך מספר שבועות הבעיה הזאת תיפתר. זאת גם בעיה מכיוון שהחקלאים שם יכולים לקרוס, אם אפשר לקבל תשובות בקצרה.

לגבי המגבלה - - -

זה עומד לקראת פתרון, כי מפריטים את כל האדמות.

חבר הכנסת חיים אורון, אני רוצה לדון על בקשה שאתה ביקשת בהצעה לסדר היום, אני רוצה לאשר את זה.

בימים הקרובים משתחרר לנו סכום גדול מאוד, חבר הכנסת אורון, בטווח הקצר זה יכול להרגיע אותך, כנראה תוך שבוע ישוחרר סכום של למעלה מ-4 מיליארד שקלים, 4.5 מיליארד שקלים לתוך יתרת הערבויות. זה יותיר לנו יתרה חדשה שניתן להשתמש בה.

מה זאת אומרת ישוחרר?

ישנה הלוואה גדולה מאוד שלמעשה היא מתבטלת כערבות. יחד עם זאת, הרי שר האוצר הצהיר על כך, שבערבויות לבנקים תהיה הגדלה מ-6 מיליארד שאושרו בזמנו ל-12 מיליארד. אני לא יודע אם נגיע לכך כי עוד לא יצא שקל אחד.

אבל שוקי, חלק מהבעיה היא גובה הערבות, 70% ערבות והבנקים לא נותנים גרוש.

אם רוצים לערוך עכשיו דיון שהיה כבר, אני מוכן לזה.

לא, אני לא מסכים, חבר הכנסת חרמש.

מה שאני אומר, על פי החוק, הממשלה, בהחלטת ממשלה, בהוראת שעה, יכולה להגדיל את הערבויות ל-25% ל-18 חודש. הערבויות, ה-4 מיליארד שאושרו כאן, ערבויות לטווח קצר. כך שהיה ונזדקק לפתרונות - - -

אדוני החשב הכללי, אנחנו עומדים לרשותך בעניין הזה, אנחנו מעוניינים בזה, בניגוד להצעות אחרות של האוצר שמתנהלים פה ויכוחים קשה, אבל בעניין הזה יש פה קונסנזוס.

לגבי החקלאים, אנחנו אמורים לשבת עם משרד החקלאות, התבקשה ישיבה כזאת רק עכשיו, אנחנו נשב עם משרד החקלאות וננסה להבין מה הבעיות הייחודיות ואם אנחנו יכולים לתת להן פתרונות.

אנחנו מבקשים שיימצא גם להם פתרון, החקלאות ספגה מכות קשות בשנים האחרונות ולא יכול להיות שהם יהיו מחוץ לעניין.

יש עקרונות של הסדרים, אם לא תהיה חלוקת סיכונים, לא יהיו הסדרים שהממשלה תהיה מעורבת בהם. לכן זה מתחייב, שתהיה חלוקת סיכונים גם של הסקטור הפיננסי וגם של מי שמקבל את האשראי. אם אפשר למצוא כאלה מודלים, זה יכול לעבוד.

כן, אבל אתה מודע לזה עכשיו שיש בעיה כזאת וזה יכול לגרום לנזק עצום.

הנפחים של הערבויות הם מרשימים וגדולים, מתקבלת תמיכה לכל דבר ומצב כרגע, השאלה היא פשוטה, בדיון שהתקיים לפני שבוע התברר, שיש ערבויות רק שאף אחד לא מקבל כסף. טענת הבנקים שישבו כאן באותו דיון, שב-70% ערבות הבנקים לא מוכנים לקחת סיכונים עסקיים. השאלה היא, האם בתוך כל המערך הזה שנוסע פה קדימה יש לכם גם איזה שהיא החלטה להרים את רמת הערבויות שלכם בתוך הערבויות האלה, שגם הכסף יוקצה, לא רק ערבויות, מערבויות לבד לא קונים במכולת.

ה-4 מיליארד שהשתחררו זה של גורם אחד? סתם מתוך סקרנות.

כן.

כן, אני מתאר לי שזה של חברת החשמל.

ניתנה הלוואה שהיא עדיין קיימת, רק שההלוואה היא הלוואה מכספי המדינה ולכן המבנה המשפטי לא מחייב את הערבות.


לגבי מה שמוצע כאן היום, זה מסוכם עם חברות הביטוח וזה יעבוד, אני אומר את זה באחריות. לגבי מה שאתה העלתה, אם אתם רוצים לפתוח את הדיון מחדש, אני אשמח לעשות את זה.

לא, אני לא מאפשר את זה.

מדובר על 70% לקרנות לעסקים בינוניים. הקרנות לעסקים בינוניים עובדות. יש נושא של תיאום ציפיות, אמרתי כל הזמן, אם מישהו חושב שזה בא להחליף את המערכת הבנקאית וכל האשראי החדש במשק יועמד באמצעות הקרנות האלה, הוא טועה, זה לא יקרה. אחוזי האישור של ההלוואות הולך וגדל. יש גם עקומת לימוד, היום מעל 50% מהבקשות מאושרות.

הם הראו נתונים אחרים לגמרי.

אני אומר את זה עובדתית, אני מנהל מעקב שבועי, יש שלושה בנקים שמבצעים את זה, אני מקבל את זה אליי באופן שבועי, אני יודע בדיוק כמה אושר, כמה נדחה, מה הסכומים. אני אומר לך עובדתית, היום למעלה מ-50% מהבקשות השוטפות שמוגשות בוועדות האשראי מאושרות.

זה עדיין הבנקים הקטנים, אוצר החייל והשני?

לא, יש שלושה בנקים בעסקים הבינוניים, בנק מרכנתיל דיסקונט, בנק אוצר החייל ובנק הפועלים. מבחינתי זה לא סוד להגיד, שבנק הפועלים הוא גם בנק גדול ויש לו הרבה לקוחות, הוא התחיל לאט מאוד, היום הוא עובד יותר מהר, הוא הגיע למצב, שרוב ההלוואות היום הועמדו בבנק הפועלים ואני מצפה, שקצב האישורים יהיה הרבה יותר גדול. יש שני בנקים שעובדים מאוד חזק, אחד שעובד פחות חזק, אנחנו נפגשים כל הזמן כדי לראות איפה דברים תקועים. אני חושב שיש כאן התקדמות מאוד יפה, זה רחוק מהציפיות של חלק מהאנשים, בזה אני מודה.


אני הצגתי רק את הנושא של הדוחות משנה, כמו שאמרתי, יש גם ערבויות שאנחנו מעמידים למערכת הבנקים, שאלה בניגוד לעסקים שאמורים להיות מאושרים על ידי ועדות וכדומה, כאן מדובר בערבויות לעסקאות ספציפיות, דהיינו, חברה ישראלית רוצה לגשת למכרז בחו"ל ולספק מוצרים, לצורך זה היא צריכה להעמיד ערבות מכרז, לאחר מכן, ברגע שהיא זוכה ערבות המכרז הופכת לערבות ביצוע - - -

זה הסעיף השני בבקשה שלכם.

כן. כאן אנחנו נתקלנו גם בחברות, בעיקר בתחום האלקטרוניקה וכדומה, שהן נתקלו בבעיות כי הבנקים דרשו לקבל יותר ביטחונות – בעבר הבנקים דרשו פחות ביטחונות על הקווים האלה, הם נחשבו יחסית לבטוחים יותר, כי יש לך כבר עסקה ואז אתה צריך להעמיד את הערבות, או אפילו ערבות מקדמה - אתה מקבל מהלקוח מקדמה אבל הבנק רוצה את זה כבטוחה, אתה לא יכול להשתמש במקדמה הזאת כדי לייצר את המוצר שאתה רוצה לייצר.


לכן אנחנו מבקשים כאן לתת לבנקים, לכל הבנקים, נבנה את זה באופן כזה, כל בנק שיש לו את הלקוח שאתו הוא רוצה לבצע את העסקה, יוכל לקבל אותה מאתנו. הוא לא יצטרך אישור מאתנו אלא זה בנוי על פי קריטריונים. ערבות המדינה תהיה בסדר גודל של 70%. חלוקת הסיכונים תהיה בעדיפות לבנק. כלומר, במקרה שיש כשל או שהלקוח פושט את הרגל, הבנק יקבל עדיפות. אבל אותו עיקרון – אני מזכיר ואומר אותו כל הזמן - שעדיין נשמרת חלוקת סיכונים כדי למנוע מצבים שמעמידים אשראי לא הגיוני ונעשות עסקאות לא הגיוניות.

יש לכם על זה פיקוח?

לא. קודם כל, יש לנו פיקוח על כל דבר, אבל לא פיקוח בשלב האישורים. שלב האישורים יהיה במערכת הבנקאית. כלומר, אם הבנק רוצה את ערבות המדינה לערבות שהוא מעמיד לטובת עסקה, הוא יקבל אותה באופן אוטומטי. יש דרישות מסוימות שלנו מהבנקים, ואז בשלבי המימוש, אנחנו תמיד עושים בדיקה או שאנחנו עושים בדיקות מקדמיות, הבנקים מדווחים לנו לגבי עסקות שהם מעמידים וכדומה.

למה אתם כל כך משחררים את החבל?

יש מספר עקרונות שאני מאמין אם אנחנו רוצים לעבוד מהר, אנחנו חייבים לשחרר חבלים באותם מקומות שאנחנו משוכנעים שזה לא יכול לפגוע באינטרסים של המדינה וזה יכול להיות לטובת היצואנים. במקרה הזה, מכיוון שישנה חלוקה בסיכונים ותמיד מדובר בעסקאות, כלומר, זה לא יכול למשל לשמש את הבנק כביטחון לאשראי ישן שהוא העמיד.

לא, אבל כבר היו דברים מעולם, שבנקים נתנו הלוואות לא סבירות שלא כנגד בטוחות.

אז הדבר שאני אומר, הבנק יכול להשתמש בערבות המדינה רק לצורך ספציפי של הוצאת ערבות לחו"ל לצורך מכרז פר עסקה ספציפית. לכן, לא יכול להיות כאן המצב, שהוא השתמש בזה לכאורה לרעה לצורך חוב ישן שהוא לא הצליח לגבות אותו וכדומה. עצם העובדה שאנחנו לא נותנים ערבות של 100%, כי אם אני נותן ערבות של 100%, אני חייב לבדוק למה אני נותן - - -

המצב ההפוך קיים, שאתה בא לבנק ואומר, תן לי ערבות למימון עסקה בחוץ לארץ, הוא בסדר, אבל קודם כל תסגור לי את החוב. זאת אחת הבעיות. אתה אומר, הוא לא יכול להשתמש בכסף הזה לדבר אחר, אבל הפוך הבנק יכול לבוא ולהגיד, וזה אחד הכשלים, שוב, הלקוחות החזקים כאילו לא צריכים את זה, הבינוניים מסתדרים, איפה הבעיה, עם החלשים. החלש אומר, יש לי עסקת ייצוא, אבל אומרים לו, יש לך פה חוב של 5 מיליון, תן לי את החוב הזה – שהוא לא שייך בכלל לעניין – ואז אני אתן לך. הוא לא יכול ללכת לבנק אחר כי בבנק אחר אין לו שום ערבות ואין לו עסקים, העסק הזה תקוע. אני מכיר את זה מכמה נושאים, לא בעניין עצמו. מה שאתם עושים זה בסדר גמור, הבעיה היא, איך ליצור יותר מרחב במצבים כמו אלה למשל, שמפעל יכול לעשות עסקה של 5 מיליון שקל – אני מדבר על דברים קונקרטיים – הוא יכול לבצע אותה, הוא תקוע בביטחונות האלה בגלל חוב אחר שאין לו אפשרות לממש.

מה שאתה אומר, זו בדיוק הסיבה שאנחנו עושים את מה שאנחנו עושים. הרי באו אלינו היצואנים ואמרו לנו, שבגלל מחנק האשראי, לצורך העניין, על עסקאות שלפני כן הם היו צריכים לתת פחות ביטחונות, הבנק דורש מהם ביטחון לעסקה הזאת.

אני מדבר על חוב שהוא לא בעסקה.

בהזדמנות חגיגית זו הוא כבר בא חשבון גם על דברים אחרים.

תמיד יש בזה סיכונים מסוימים ויש גם את המקרים שיגידו, יכול להיות שהבנקים ייקחו את הערבויות לכאלה שלא צריכים את הערבויות, תיאורטית זה גם יכול להיות.

ההערה היא הערה נכונה, אתם גם לא יכולים לתת עליה עכשיו תשובה, מה שאתם עושים הוא נכון וזה מה שצריך לעשות. צריך לחשוב על הפתרון.

יש סכום מינימאלי לערבות?

בעסקאות מהסוג הזה לא קבענו סכום מינימאלי, אנחנו נקבע סכום מקסימאלי של 15 מיליון דולר.

הערבות יכולה להתקיים גם על עסקה בהיקף מצומצם?

למה לא?

כן, אבל צריך לקחת בחשבון, אם אנחנו מסתכלים על הייצוא, ערבויות מהסוג שזה ערבויות ביצוע, ערבויות מקדמה, הן בדרך כלל בעסקות לטווח ארוך יותר והן גם בדרך כלל בעסקאות גדולות יותר.

אבל אין מניעה על עסקאות קטנות.

לא, אין מניעה, אבל בדרך כלל העסקאות הקטנות ייפלו בסעיף הראשון שרצינו לאשר, שאז יש את הביטוח טווח קצר והבנקים מוכנים לתת את המימון כנגד הביטוח.

אתה רוצה להגיד מילה לגבי הסעיף השלישי של שינוי תנאי ערבות המדינה?

כן, הסעיף השלישי, כפי שאמרתי, "אשרא", שהיא חברת הביטוח הממשלתית והיא עסקה עד עכשיו אך ורק בעסקאות של טווח ארוך, אנחנו פשוט אסרנו עליה כדי שהיא לא תתחרה עם השוק הפרטי. אנחנו רוצים לאפשר להם גם לעסקאות משולבות יחד עם המגזר הפרטי, שבעצם המגזר הפרטי ייקח את הטווח הקצר והם ייקחו את הטווח הארוך של העסקאות האלה, שהם יוכלו לבטח סיכון פוליטי של עסקאות קצרות. כלומר, אם המבטחים הפרטיים היום עומדים מול מדינות מסוימות, שהגיעו לסוף המכסה מבחינת סיכון פוליטי, ויש היום מדינות מסוכנות, "אשרא" תוכל לתת להם את המטריה למדינות האלה.

תודה רבה. אני מבקש להצביע על בקשת שר האוצר על מתן ערבויות מדינה לעידוד הייצוא. הבקשה כוללת שלושה סעיפים, אני אומר את זה בכוונה מכיוון שבחוק כל האופנים מופיעים בנפרד:

1. סיוע בביטוח עסקאות ייצוא לטווח קצר באמצעות העמדת ביטוח משנה לחברות ביטוח האשראי.

2. מתן ערבות מדינה לצורך העמדת ערבויות ביצוע וערבויות מקדמה לעסקאות ייצוא באמצעות המערכת הבנקאית.
3. שינוי תנאי ערבות המדינה לחברת אשרא.
מי בעד בקשת שר האוצר ירים את ידו.

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

הבקשה אושרה פה אחד.

הבקשה אושרה. אנחנו מודים למשרד האוצר ואנחנו מבקשים מהחשב הכללי להביא כמה שיותר מהר את הערבויות לבנקים.

בקרוב אנחנו נביא עוד הגדלה ל"אשרא".

תודה רבה.

הישיבה הסתיימה בשעה 09:30.