PAGE
20
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

03.06.2009


הכנסת השמונה-עשרה

נוסח לא מתוקן

מושב ראשון









פרוטוקול מס' 18
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום רביעי, יא' סיוון, התשס"ט (03/06/2009), שעה 09:00

סכנת סגירת בית אבות "סוכת שלום" בצפת

חברי הוועדה: חיים כץ – היו"ר

חיים אמסלם

ד"ר אבי ביצור – מנכ"ל המשרד לענייני גמלאים

עו"ד טליה אגמון – משרד הבריאות

ד"ר פנחס ברקמן – המח' לגריאטריה, משרד הבריאות

דב בארי – רפרנט ביטוח לאומי ורווחה, משרד האוצר

פאני יוז – סגנית מנהלת השירות לזקן – משרד הרווחה והשירותים החברתיים

פנחס קלך – סגן ראש עירית צפת

יוסי להב – ראש חטיבת צרכנות

עמוס רודין – ראש מועצת יסוד המעלה

פנינה גוטמן – מנהלת שירותים מוסדיים, אש"ל האגודה לתכנון ופיתוח שירותים למען הזקן בישראל

דוקטור שמואל רגב – מנכ"ל הנאמנות לתכנון ופיתוח שירותים לזקו

וילמה מאור

אתי אפלבוים

סכנת סגירת בית אבות "סוכת שלום" בצפת

בוקר טוב. היום יום רביעי, 3.6.2009. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות.

אנחנו נדון היום בנושא בית אבות "סוכת שלום" בצפת, על-פי בקשה של משרד הגמלאים. מנכ"ל משרד הגמלאים, מר אבי ביצור, יסקור את הנושא, בבקשה.

בוקר טוב לכולם, בוקר טוב ליושב ראש. אני ד"ר אבי ביצור, מנכ"ל המשרד לענייני גמלאים.

הבקשה שלנו באה בעקבות הצורך לבצע מהלך שמכניס לתוכו הרבה מאוד גורמים, כדי לנסות לפתור בעיה. במקרה הפרטי הזה, מדובר בבית האבות הציבורי בצפת, שעומד במצב גירעון של 4.5 מיליון שקלים ויש לו בעצם בעיה בהתנהלות.

אם אתה מסתכל על העניין כבעיה פרטית אז אתה אומר או.קיי. העניין הוא שזה בית האבות הציבורי השני, אחרי בית האבות בעכו, שגם בו היתה קריסה דומה לחלוטין לפני מספר חודשים. הוצעו כמה פיתרונות שצריכים לבחון אותם, אבל כנראה הם לא בדיוק הולמים את המצב.

בנוסף, כשאתה בודק את בתי האבות הציבוריים ובעיקר את הסיעודיים, אתה מבין שיש כאן תוצאה של המכרז הסיעודי, שבוצע בשנה עברה על ידי משרד הבריאות. באמצעות המכרז נעשו כל מיני מאמצים לייעל את נושא הטיפול בחולים סיעודיים בבתי אבות. מצד שני, הגיעו למצב שכנראה יצרו תמונה עם משרד האוצר שמביאה לכך שבתי האבות הציבוריים, אחד אחרי השני, נכנסים לבעיות. הבעיות האלה גורמות לכך שזקנים יצטרכו ללכת לרחובות כי בתי האבות האלה ייסגרו.

ישנו גם היבט נוסף, משהו שאתה מכיר מהפעילות האישית שלך. מדובר בהרבה מאוד עובדים שלא יהיה להם מקום עבודה.

הבאנו את הדבר הזה לדיון בכנסת כי יש פה כמה גורמים שלדעתנו יכולים לתת פיתרונות. פשוט צריכים לחבר אותם יחד ולא לתת לכל אחד מהם להתנהל בעצמו. מצד אחד, יש את משרדי הממשלה, רווחה ובריאות שעוסקים בבתי האבות האלה. מצד שני, בתי האבות הציבוריים האלה הם תולדה ותוצאה של דברים שהוקמו לפני הרבה שנים במועצות אזוריות או על ידי התקבצות יחד של ערים וישובים, כמו באזור של צפת וקריית שמונה. אתה מגלה שכשהמקום הזה הוקם, היו חברות בעניין הזה לפחות 14 רשויות מקומיות, שהיו שולחות את זקניהן למקום הזה. גם האש"ל של הג'וינט היה בתוך העניין הזה.

כשבודקים רואים שעם הזמן - - -

מה זה אש"ל?

זה ארגון שירותים לזקן של הג'וינט. הוא זה שהקים את העמותה, את ההקדש, שניהל את בית האבות הזה.

הוא מנהל את העסק?

לא. אש"ל מקים מקומות. 3 שנים הוא עוזר להקים את המקום ומנהל אותו. ברגע שהמקום עומד על הרגליים הוא קם ועוזב והמקום ממשיך להתנהל. הוא יונק מקצועית תורתית מהאש"ל, מה שנקרא תורת טיפול בזקן, אבל לא כלכלית עסקית. העמותה מתנהלת בעצמה.

הרשויות תמכו בעמותות האלה על ידי שליחת הזקנים למקום הזה. במשך הזמן התחילו לקום בתי אבות סיעודיים קטנים, בקיבוצים, למשל. בית האבות הפסיק לקלוט אנשים ונשאר עם מיטות ריקות. בשנה שעברה המכרז הוריד את המחירים והביא למצב הזה. אני לא מתעלם מכל הנושא של ההתנהלות, אבל אני לא רוצה להעיר לאף אחד. אני לא מבקר איך התנהלו בעמותה הזאת עם השנים ובטח זה לא המקום להעביר עליהם ביקורת. אולי גם את זה יצטרכו לבדוק. פתאום אתה רואה שבית האבות הזה עומד בפני קריסה.

זה יקרה הלאה. בנתיבות יש מצב כזה, באופקים יש מצב כזה. אני אומר את הדברים האלה כי אם המשרד הזה מייצג זקנים אז אנחנו צריכים להקים קול זעקה, למרות שאנחנו משרד ממשלתי. אנחנו מוכנים לקחת את זה אלינו. דיברתי עם סגנית השר, ד"ר לאה נס, ואנחנו מוכנים לקחת את זה. אנחנו מוכנים שיוקם גוף שיבחן איך פותרים את הבעיה, איך לעזור לעניין ולראות איך אפשר לקדם את זה ביחד.

פנינו לחשב הכללי. כל הרשויות שמלוות את בית האבות הזה, נמצאות בליווי חשב. אני מדבר על קריית שמונה, על צפת ועל כל הקיבוצים. אמרנו שאולי אפשר יהיה להעמיד מכל אחד מעט כסף לערבויות להלוואה.

לי אישית 4.5 מיליון שקל זה המון כסף, אבל אני מניח שאלה סכומים יחסית לא גדולים ואפשר לפתור בעיות. צריכים לבחון את העניין הזה כאפשרות. צריך לבחון האם הרשויות יכולות להרים את זה בעצמן. צריך לבחון את זה עם המשרדים הממשלתיים הרלוונטיים. חשבנו שהעניין הזה צריך לבוא לידי טיפול ולהציף אותו. אני מניח שיהיו עוד ספיחים לעניין הזה כי בוודאי ירצו לעסוק בניהול ומה קרה שם. ירצו לדעת מה קורה בדיוק? מה נותנים המשרדים הממשלתיים האחרים? איך פותרים את הבעיה העתידית? איך חוזרים שוב לדון בעניין של המכרז הסיעודי, נושא שנדון בוועדת הכספים?

זה נמצא בדיון בבג"צ.

נכון.

לפעמים צריכים לעצור ולהגיד שאפשר לבחון גם דברים שאורכים שנתיים ושלוש ואפשר לשנות אותם. זה הולך למקום מאוד מאוד לא בריא ואני חושב ששוב ושוב יבואו לפתחך. יבואו עם כל מיני בעיות כאלה ואחרות.

השורה התחתונה הכי כואבת. נכון שיש בעיית ניהול ובעיה של כסף אבל בסופו של דבר הזקנים נמצאים בסכנת זריקה לרחוב. אותנו זה מאוד מטריד. אותך מטריד גם מה יקרה עם העובדים שייזרקו לרחוב. לא מספיק שהם עברו את כל נושא "פרי גליל", עכשיו יהיה להם גם את הדבר הזה. אני לא חושב שצריכים את הריטואל, שמחכים עד שיושב ראש ההסתדרות יבוא ויעשה סדר. אפשר לעשות את זה לפני שהבעיות יגיעו לפתחך.

אני אומר שוב, ברשות ובסמכות, סגנית השר מוכנה והנחתה את המשרד לקחת ולנסות להוביל – אם ירצו שנוביל את זה, לשבת בראש ועדה וכדומה, אנחנו מוכנים. אם זה פוגע בכבודו של מישהו, שמישהו אחר יעשה את זה ואנחנו נהיה חלק מהעניין.

תודה רבה. אני מבין שאין כאן נציג של בית האבות.

הם הוזמנו.

אני ראש המועצה המקומית יסוד המעלה.

אני רוצה להודות לך על שראית לנכון לקדם את הדיון. אני רוצה לחזק את ידיו של אבי ביצור, מנכ"ל משרד הגמלאים, שנרתם מייד למשימה, לפני שיהיה אירוע הרה אסון של פיזור אנשים.

זה רק סימבולי אבל אתמול התקיים תרגיל אצלנו בצפון. אני מתנצל בשם ראשי הרשויות שלא הגיעו. נבחרתי כמי שייצג את הרשויות. יושב פה סגן ראש עירית צפת, הרב קלח, שראש העיר בחר בו כנציגו להשתתף בדיון.

אני חושב שהתיאור האותנטי של אבי – אני קורא פה עכשיו את התזכיר שהכין בית האבות. אני סומך את שתי ידיי. אני רק רוצה להדגיש שאנחנו כולנו, רשויות קשות יום. אנחנו כולנו רשויות שנמצאות בתהליכי הבראה, עם חשבים מלווים. חרף כל זאת, אנחנו רואים חשיבות רבה מאוד בבית האבות הזה.

אם בית האבות לא יהיה, מה תעשו עם המטופלים? לכל מועצה יביאו מטופל אחד כזה. הוא יישב לך בכניסה לחדר. מה תעשה שם?

אין לי פיתרון.

מה נעשה איתם?

צריכים לעשות מאמץ משותף.

אל תשליכנו לעת זקנה. לא הייתי רוצה שננהג כך.

בגדול, חוץ מזה שצריך לפתור את הבעיה, אין לך מה להגיד.

אנחנו מוכנים להירתם לפתור את הבעיה.

מה זה אומר? תפרוט את זה לפרוטות.

זה אומר שאם נידרש לתת בטוחות או ערבויות והמשרד יוביל את המהלך הזה, כולנו נתגייס לתמיכה בעניין הזה.

לשמחתי, במקרה הספציפי הזה, המוסד עמד בפני קריסה. נרתם יהודי יקר, ד"ר רגב, שיושב כאן. הוא שירת בפיקוד הצפון כקצין רפואה ראשי.

תכף נגיע אליו.

לא, זה חשוב. חשוב שנביע הערכה.

את המסיבה נעשה בסיום.

ד"ר רגב ראה את הנולד. נכון שהיתה בעיה של התנהלות מתחת לכל ביקורת. הוא עשה סדר בעניין.

כבא כוח הרשויות התומכות, אנחנו מוכנים להתגייס כדי להבטיח שהמוסד הזה ימשיך להתקיים לאורך ימים, כמובן תוך פיקוח ובקרה. עכשיו יש מגמה למנות לנאמנות אנשים מיומנים, מקצועיים, לא מינויים פוליטיים, שיפקחו ויבקרו על התהליכים.

ד"ר רגב, בבקשה.

אני מנכ"ל בית האבות משנת 2007.

תן לנו סקירה על המצב הכלכלי. איך אתה מאוזן? איך אתה מסיים את החודשים? איך אתה חי בכלל שם?

אני רוצה להצטרף לברכות למשרד הגמלאים שהרים את הכפפה וסייע לנו, כי עד אז מצאנו רק דלתות שנסגרו בפנינו.

לשאלתך, המצב שלנו הולך ומחמיר מיום ליום. החבל סביב הצוואר הולך ומתהדק. אנחנו מושכים אחרינו גירעון של 4.5 מיליון שקלים, לא באשמתנו. פירטתי מה היו הסיבות לגירעון המצטבר שהתחיל בשנת 2003. הפכנו את הספקים ואת הקופות לבנק אחד גדול. עקב המצב הכלכלי שהחמיר ב-2008 צומצמו מסגרות האשראי, הבנק הפך אותנו למוגבלים. אנחנו בקושי מתקיימים מהיום להיום לא מהיום למחר.

אם אנחנו שמים את הגירעון בצד, מה המצב השוטף שלך מידי חודש?

השנה אנחנו מגיעים למצב של איזון תפעולי.

שום רווח?

לא.

זאת אומרת שלזקנים האלה אין מחר.

לזקנים יש מחר - - -

באיזון תפעולי אין מחר.

יחסית, איזון תפעולי במלכ"ר הוא דבר טוב לעומת הגירעון.

לעומת הגירעון, איזון תפעולי הוא דבר טוב אבל באיזון תפעולי אתה לא תוכל לחיות.

הגעת לרמת שכר של 78% מהעלויות?

אחרי חתימה על הסכם עם ההסתדרות הגענו לרמה של 78%, שזה עדיין גבוה.

מה רמות השכר של העובדים?

רמות השכר של העובדים הם נגזרת מהסכם קיבוצי שנחתם בשנות ה-80.

עזוב רגע את הנגזרת, מה רמות השכר?

ישנם עיוותים. אחים מעשיים יכולים להרוויח יותר מהמנהל הרפואי של המוסד.

מה רמות השכר?

11,000 שקלים, 10,000 שקלים במשכורות הגבוהות.

עבור 8 שעות עבודה בלי שעות נוספות בלי כלום?

אצלנו עובדים במשמרות, כולל לילות, שבתות וחגים.

אז 11,000 כולל משמרות?

כן.

כמה השכר ל-8 שעות עבודה?

זה לא לפי 8 שעות. יש להם הסכמי שכר משלהם. 6.5 שעות זה יום עבודה, 7 שעות זה יום ועבודה. זה תלוי אם מדובר באחים או אחיות או אם אלה מטפלים או מטפלות. זה עיוות שאנחנו מנסים להשתחרר ממנו כבר מספר שנים.

היום אנחנו לא יכולים להתחרות עם השוק החופשי מבחינת נושא השכר, בגלל שאנחנו נעולים בתוך סד של הסכמי שכר שנחתמו בשנות ה-80. ההסתדרות עומדת על הרגליים האחוריות - - -

באיזה רמות שכר אתה קולט עובדים חדשים?

אני קולט אותם בחוזים אישיים ואז אני נמצא ברמות שכר סבירות.

מה זה סבירות? תדבר במספרים.

אני אתן לך דוגמה. אחות שנמצאת בהסכמי שכר של ההסכם הקיבוצי מרוויחה 46 שקלים לשעה. היום אני קולט אחות מוסמכת בשכר של 24 שקלים לשעה והיא הרבה יותר טובה ממנה.

מה הגיל הממוצע של העובדים?

ישנה קבוצה גדולה של עובדים שעובדים למעלה מ-20 שנה והם מעל גיל 50. לגביהם יש בעיה. הם עובדים במקום מאז שבית האבות הוקם והם המסה הכבדה. המוסד הוקם בסוף שנות ה-70.

זה כמעט 30 שנה.

מה האוצר מוכן לעשות עבורם?

פניתי לאוצר והצעתי הצעות מהצעות שונות. האוצר ענה, שהם לא נותנים ערבויות או הלוואות למוסדות. ביקשתי שהם ינסו לעזור כי כל המשרדים טרקו את הדלת והם ענו שהם לא יודעים להתמודד עם גירעון. מנכ"ל משרד הרווחה אמר את זה גם בראיון ברדיו. מישהו צריך להרים את הכפפה ולהתמודד עם זה כי המצב בלתי נסבל.

זאת אומרת שהחלק הארי של העובדים הם בגילאים מבוגרים, ברמת שכר גבוהה, עם כושר עבודה פיזי נמוך יותר.

שני שליש מהעובדים ותיקים ושליש עובדים חדשים.

נחזור אליך אחר-כך.

שמי ד"ר פנינה גוטמן, אני מעמותות אש"ל. בכמה מילים אני רוצה להאיר ולהבהיר את תמונת המצב. בית האבות בצפת היה במשך רוב שנותיו ספינת הדגל של בתי האבות הציבוריים. הוא נחשב לבית אבות טוב, מקצועי, שנתן שירות מצוין לתושבי צפת ולתושבי הסביבה.

מכיוון שהוא היה בית אבות אזורי, בהנהלה שלו היו שותפים נציגי הרשויות והמועצות המקומיות שמסביב. אני חברה בהנהלת בית האבות בצפת מזה כשנתיים. ב-3-4 שנים אחרונות נקלע בית האבות לקשיים וזאת כתוצאה ממספר סיבות. אלף, פריחת הבתים הסיעודיים בקיבוצים שבסביבה. זאת מגמה שהתפתחה ב-3-4 השנים האחרונות וגרמה לירידה בתפוצה בבתי האבות הגדולים והוותיקים שהיו באזור. תכף אתייחס למה שקרה באזור של עכו.

בית, כל הנושא של אי עידכון התעריפים של משרד הבריאות בהתאם לעלויות במשק.

מה עם בתי האבות בסביבה?

בתי האבות שנפתחו, קיבלו מלכתחילה תעריפים נמוכים יותר, אבל לא היו להם עלויות שכר ולא היתה להם גיבנת כזאת רצינית כמו לבתי האבות הציבוריים, שהעסיקו עובדים במסגרת הסכמים קיבוציים ולא הצליחו ולא השכילו להשתחרר מהם.

בעצם את אומרת שבתי האבות החדשים שבסביבה הם בעצם דור ב' של העובדים.

נכון, בפירוש כן. אפשר אפילו להגיד דור ג'.

צריך לזכור עובדה אחת. בית האבות הזה נקלע לגירעון ונעשו מאמצים רבים להביא לפיתרון לתפעול השוטף של בית האבות. באמת נחסכו שם כספים, נעשו פעולות לצמצום כוח-אדם, נסגרה מחלקה אחת. הם עשו באמת כל מה שעמד לרשותם בעניין הזה.

במהלך הזמן, על פי בקשת בית האבות, לפני למעלה משנה אש"ל הזרימה חצי מיליון שקל לכיסוי הגירעון. זה דבר שאינו מקובל ונעשה לפנים משורת הדין. אש"ל גייסה שתי תרומות נכבדות לצורך תפעול בית האבות לצורך רכישה והסדרה של נושא בטיחות ורכישת ספרינקלרים לבית האבות. לצערנו הרב, שתי התרומות האלה עדיין לא מומשו, בגלל שבית האבות לא הצליח לקבל אישור של ניהול תקין, שכל עמותה נדרשת לו, בגלל מצבו הכספי ובגלל שאלות ומסמכים שהוא צריך להמציא לרשם העמותות. בית האבות הוא הקדש והוא נמצא בפיקוח של רשם ההקדשים.

לפני כשנה הצעתי להנהלת בית האבות 4 חלופות לפיתרון הבעיה. חלופה אחת: תכנית הבראה דרסטית, דהיינו, שהעובדים יצטרכו להמשיך ולתת משכרם לצורך שיפור המצב הכלכלי. חלופה שנייה: שחרור מההסכם הקיבוצי, שבאמת מעיק מאוד על כל מקומות העבודה הציבוריים. יש מקומות שעשו פעולות ושינו את מצבם הכלכלי בעקבות השתחררות מלאה או חלקית מההסכם הקיבוצי. החלופה השלישית זאת חלופה שנבדקה ויושמה בבית האבות האזורי בעכו.

אני אגיד מספר משפטים בהקשר של החלופה הזאת. בית האבות האזורי בעכו היה בגירעון נומינאלי, פי 2.5 מהגירעון הנומינאלי שיש בבית האבות בצפת. הוא עמד על גירעון של 11.5 מיליון שקל. מבחינת היקף הגירעון מהמחזור הכספי, הוא קצת יותר נמוך ממה שקורה היום בצפת. היום הגירעון בצפת מהווה כ-20% מהמחזור הכספי של בית האבות, שזה באמת מצב שבלתי אפשרי להמשיך לעבוד בו.

בבית האבות בעכו נוהל במשך שנה משא ומתן אינטנסיבי עם ועד העובדים, שגם הוא היה קשור בהסכם עבודה קיבוצי. ועד העובדים סירב לתת את חלקו בעניין הזה. הובהר בפירוש לוועד העובדים שבמידה והם לא יגיעו להסכמה עם ההנהלה, הנהלת בית האבות תצטרך למסור את התפעול השוטף של בית האבות לידי מפעיל פרטי לתקופה מוגבלת. אני בפירוש מדגישה את הנושא של תקופה קצובה.

את מבינה מה יקרה?

אני אגיד מה קרה כי זה כבר פועל.

ב-1.10.2008 נחתם הסכם עם מפעיל פרטי, שאושר על ידי משרד הרווחה ומשרד הבריאות. מפעיל שיש לו רשת של בתי אבות.

שילמו פיצויים לעובדים?

אני אסביר. התנאים להתקשרות עם המפעיל הפרטי היו: אלף, שהוא יעמוד בסטנדרטים המקצועיים של משרד הממשלה, כפי שאמרתי. בית, הוא נבחן מבחינה כלכלית. גימל, הוא התחייב לשים כסף מזומן על השולחן מראש, על שלושת רבעי מהתקופה שהיא תקופת ההסכם עם המפעיל.

את לא עונה למה שאני שואל אותך.

אני עונה. ההסכם נחתם ל-7 שנים והמפעיל שם כסף מזומן.

את לא עונה למה שאני שואל אותך. שאלתי אותך האם ברגע שהחליפו בעלים, העובדים קיבלו פיצויים?

אני עונה. באמצעות הכסף המזומן שהמפעיל שם על השולחן, פוטרו 180 עובדים. כל זכויותיהם שולמו, כל הקרנות, קרנות הפנסיה, קרנות ההשתלמות, כל החובות לספקים והגירעון בבנק.

זאת אומרת שהעובדים לא נשארו.

80% מהעובדים נקלטו על ידי המפעיל הפרטי, באותו שכר ברוטו ששולם להם על ידי העמותה. ההבדל היחידי הוא שהתנאים הסוציאליים שלהם הם על-פי חוק ולא על פי ההסכם הקיבוצי.

מה היה הגיל הממוצע של העובדים שפוטרו שם?

אותו דבר בדיוק כמו בצפת. היום בית האבות עובד לשביעות רצון משרדי הממשלה. נמצאת פה גם נציגת משרד הרווחה וגם נציג אגף הגריאטריה. בית האבות הזה עלה על דרך המלך לתקופה קצובה. בתום 7 השנים האלה, כשהמצב יתיישר, הוא אמור לחזור - - -

הוא לא יחזור לעולם.

הנהלת ההקדש ממשיכה לשבת. ההקדש לא התפרק, בית האבות לא קרס. הנהלת ההקדש היא האחראית על התפעול, היא זאת שמפקחת על החברה המפעילה, היא זאת שמוודאת שהמקום מנוהל על פי הסטנדרטים המקצועיים.

מאה אחוז, תודה.

אם כל כך טוב, למה כל כך רע?

אני מנהל בית האבות "סוכת שלום". בנייר העבודה התייחסתי לשלושת החלופות שהוצעו. אני תמה איך דווקא אש"ל, שהם היו בין השושבינים או הסנדקים של הקמת בתי האבות הציבוריים בסוף שנות ה-70, הם אלה שהופכים להיות היום המפריטים והם אלה שהם נושאי הדגל לחיסול בתי האבות הציבוריים בארץ. אני אומר את זה בצער ובכאב.

אני אתייחס לחלופות עצמן. חלופה ראשונה: תכנית הבראה.

תכנית ההבראה שעשית היא כל-כך רחוקה מדרסטית. עשית תכנית הבראה בקצה קצה קצהו. ככה לא עושים תכנית הבראה דרסטית.

אני אתייחס לזה ויש לי חדשות מאתמול בערב, שאפילו לא נכנסו לנייר העבודה.

היתה לי שיחה עם עורך דין דורני, מרשם ההקדשים, שאליו אנו שייכים כהקדש. בדיון שנערך שם היתה החלטה שלבית האבות ימונה רואה חשבון חיצוני מלווה של רשם ההקדשים ויחד איתו ניכנס לתכנית הבראה רצינית ודרסטית, יותר ממה שנעשה עד היום. זה אולי עונה על השאלה שלך. זאת החלטה מאתמול. תוך שבוע ימונה האדם עצמו. הוא יגיע אלינו ונעבוד איתו בשמחה ונעשה הכול כדי לסייע בתחום הזה.

לגבי שלוש החלופות שהוצעו. החלופה הראשונה של תכנית הבראה דרסטית, גם אם היא תהיה מאוד מוצלחת וגם אם ההסתדרות תיסוג מכל התביעות שלה ותהיה מאוד נחמדה, וגם אם נעבוד בתנאי שכר לפי המקובל במגזר הציבורי והפרטי, שום ספק - - -

אני רוצה לעזור לך, אני רוצה ללמוד קצת על בית האבות שלך.

כמה חופש אנשים מקבלים בשנה?

הם מקבלים 22 ימי חופשה.

הם יכולים לצבור?

הם צוברים.

כמה?

עד שהגעתי הם צברו ללא הגבלה.

כל יום כזה נחשב לך לחוב.

כל יום כזה אני שילמתי.

כל יום כזה נחשב לך בחוב של הגירעון. למה לא לקחת מהם 20 יום?

למחרת ההסתדרות היתה משביתה את המקום.

ההסתדרות לא היתה משביתה. תשמע, אני בא מארגון עובדים. אני עשיתי תוכנית עבודה דרסטית, כשרציתי לשמור מקום עבודה. אני הורדתי 25% בשכר, הסכמתי לפיטורים וויתרתי ככה בשביל שזה יהיה מקום עבודה. זאת תכנית הבראה דרסטית? אני לא רוצה לומר שזאת תכנית לא רצינית, אבל היא מצחיקה. לקחת אדם, שאולי יש לו 70 ימי חופש או 80 ימי חופש בלי הגבלה והורדת לו 3 ימים? בשביל לא לפטר עובדים עכשיו, ילדים צעירים, לקחתי שבוע חופש מאנשים.

אני רוצה שהעסק שלך יעבוד, אני לא רוצה שיפריטו אותו. אני לא רוצה שירדו לשכר מינימום, אבל נקלעתם לקשיים. יושבות פה המועצות המקומיות. האוצר לא ייתן לך כלום. הוא לא ייתן לך, אני מכיר אותם. אם היית חברה ממשלתית, הם היו צועקים: בוא נפטר ונממן את הפיטורים, אבל הם לא יתנו לך. פה זה מקום פרנסה של העובדים ברמות שכר טובות והם צריכים לשמור על הפרנסה שלהם. הם צריכים להבין וצריכים ללכת לתכנית הבראה. חבל שלא הבאת לפה את הוועד.

אין ועד, הוועד התפטר. זה לפני בחירות ומי שמנהל איתנו את המשא ומתן זה האיגוד המקצועי.

מי זה?

יונה פרטוק.


אני מסכים איתך בכל מילה וחותם על כל מה שאתה אומר. קשה מאוד מול ההסתדרות.

היית מוריד 20 יום, 10 עשרה ימים.

אני הצעתי. אני אראה לך את ההצעה שלי.

אני אסביר לך מה הולך לקרות איתך. הולכים להוריד חצי מההבראה. במקום שיורידו חצי מההבראה וישקמו את בית האבות שלך, יתרמו את זה לאיזה קופה בהסתדרות, שאני לא יודע אם זה יעזור למישהו או שזה יציל לך את המפעל. אני לא יודע. תשמע מה שאני אומר לך.

אני מסכים עם כל מילה שאתה אומר. אני שמח גם שמגיע גורם חיצוני, שיוכל בצורה אובייקטיבית לעמוד מול הגורמים שאיתם אנחנו מתמודדים ביום יום ולומר את הדברים כמו שהם, כפי שהעלית אותם כרגע.

אין ועד עובדים במקום שיכול לפתור את הבעיה של 4 מיליון? 4 מיליון זה כסף קטן על 120 עובדים. זה כסף קטן.

אני אגיד לך מה קרה. גורמים מבחוץ מילאו לוועד הזה את הראש שאו-טו-טו הולך להיות טוב. יגיע יזם פרטי, יעלה את השכר, אף אחד לא יפוטר ויהיו תנאים הרבה יותר טובים מהיום. לך אתה, כמנכ"ל, ותגיד להם שזה לא יקרה. אתה מבין את המצב? בסופו של דבר הם התפטרו.

אני רוצה להשלים. אף ספק לא יחכה במשך 5 שנים לקבל את החוב שלו חזרה.

איך אתה משלם, שוטף 60?

עד למשבר הכלכלי עבדנו על שוטף 60 וגם 90. היום זה 30 או 45. הם חונקים אותך, אתה לא שם הפקדה בבנק, אתה לא מקבל תרופות. לא שם הפקדה, תנובה לא מעלה את המשאית לבית האבות. זה המצב שבו אנחנו עובדים היום.

כל התפעול שלך חוץ מהשכר זה 22%?

כן.

על פניו, משרד הבריאות רוצה לעשות טוב. במקום שיהיו 4 בחדר, יהיו 2 בחדר.

זה מה שהם עשו.

זה טוב למטופלים.

אבל לא לנו.

אתם קמתם בשביל המטופלים. אם לא היו מטופלים, לא היה צריך אתכם. בא משרד הבריאות ואומר שהוא רוצה 2 בחדר, זה מצוין, תענוג.


נציג משרד הבריאות, שים על השולחן במה אתה מוכן לעזור. אנחנו נפנה לעובדים, נפנה להסתדרות שתעשה סדר בעניין ותתרום כי זה מקום הפרנסה שלהם. נבקש מאש"ל שלא ינסו למגר את בתי האבות הציבוריים וללכת לפרטיים ולהפרטות. אנחנו מכירים כמה הפרטות במשק ואנחנו מכירים מה קרה לעובדים שם. אנחנו לא רוצים תנאי עבדות במשק הישראלי. אנחנו רוצים הסכמים קיבוציים. היום כל בתי הדין נוטים להסכמים קיבוציים ולהתאגדויות. אבל, אני מבין שכל אחד צריך לתת קצת. חבל שנציג ההסתדרות לא הגיע. לעומת זה, נציג האוצר הגיע ואחר-כך הוא יגיד מה הוא מוכן לתת.

שמי ד"ר פנחס ברקמן. אני מהאגף לגריאטריה ומנהל המחלקה לשירותים המוסדיים. יש לנו הערכה מלאה לבית האבות "סוכת שלום" שהוא היחיד בעיר צפת. הוא מפואר, גדול, היסטוריה טובה. שנים אנחנו מממנים שם את הקודים לחולים הסיעודיים. אנחנו ממשיכים לעשות זאת - - -

אבל מורידים את המחיר.

בבדיקות שלנו הקבועות יש שם איכות טיפול טובה.

לגבי מה שנאמר פה. למשרד הבריאות לא היה ולא תהיה לו שום העדפה בהפניה של חולים למוסד א' או למוסד ב', ציבורי או פרטי. מעולם הוא לא העדיף מוסד פרטי על ציבורי או ההפך. פשוט, אין לו נושא של העדפות. האזרח בוחר את מקום אשפוזו.

לגבי המחירים. בתחילת שנת 2008 נכנס ההסכם החדש, המכרז החדש, בעניין הקודים. ההסכם החדש אומר שכל חולה חדש נכנס במחיר פיקס ידוע בכל הארץ. זה הסידור שעשינו לכל הארץ. הוותיקים ממשיכים לקבל את המחיר הוותיק שקיבלו.

בכמה באחוזים הוא יותר גבוה מהמחיר החדש?

על זה יש ויכוח, הוא פחות ממה שהמוסד קיבל. המחיר הישן הוא יותר גבוה.

בכמה הוא יותר גבוה מהמחיר החדש?

350 שקלים לעומת 299 שקלים.

בסביבות ה-40 שקל כי המוסדות הציבוריים קיבלו את התעריף הגבוה ביותר. המוסדות הציבוריים קיבלו את התעריף הגבוה ביותר, לפני 20-30 שנה עם הקמתם. התעריף הזה עמד על בערך 325 שקלים.

כמה משלם המטופל?

על פי ההכנסות שלו, על פי מבחן זכאות.

הוא לא משלם למוסד עצמו. המשרד מקבל מחיר פיקס. בתוך המחיר פיקס יש את ההשתתפות העצמית של המאושפז. המוסד לא יודע כמה זה. בגדול זה 300 שקל ליום.

הרפורמה במחיר יום לקחה את בתי האבות הציבוריים, הורידה להם את המחיר. בגדול, המחיר בבתי החולים הפרטיים עלה. במקביל, כוח האדם במוסדות הציבוריים ירד ובמוסדות הפרטיים כוח האדם הנדרש עלה. בגדול, זה המשחק שקרה במדינה. יש ויכוח, ואני ער לו, האם המחיר ליום הוא ריאלי, ריווחי, טוב או לא טוב. כרגע דנים בנושא הזה בוועדת הכספים.

בנושא הזה אני יכול להגיד שני דברים. אחד, כוח האדם שנדרש הוא פחות. שנית, אותו מודל כבר רץ 5 שנים לפני כן במחיר יום חדש. כל מוסד חדש שקם במדינת ישראל עבד בדיוק לפי אותה תכנית. יש 50 מוסדות פרטיים כאלה, מכל הסוגים, וכולם עובדים בצורה טובה והם לא נסגרו. את זה אני אומר במאמר מוסגר. יש ויכוח אם המחיר נמוך מידי או גבוה מידי. לא יודעים, יש על זה ויכוח.

לגבי מספר המאושפזים בחדר. כרגע בית האבות לא נדרש לעשות שום שינוי מבחינת דרישות משרד הבריאות. הוא עובר לשני אנשים בחדר, כי הוא רוצה להתחרות מבחינה שיווקית מול אלה שנמצאים איתו בתחרות.

משרד הבריאות הודיע שבעתיד, בעוד תקופה מסוימת, הוא ידרוש לעמוד בתנאים מסוימים בכל הארץ ומי שלא יעמוד בתנאים הפיזיים המינימאליים, רישיונו יילקח. עדיין לא נקבע סופית מהן הדרישות, אם זה שניים בחדר, מידה כזאת או אחרת וכדומה. מן הסתם, בית האבות לא יידרש לשנות את כל הפרוגרמה אבל אולי חלקית. זה יהיה בכל הארץ, לאו דווקא הוא ובטח לא בתקופה הזאת.

אלה ההערות לנושאים שהועלו ונוגעים למשרד הבריאות.

אני נציגת משרד הרווחה. למשרד הרווחה יש מחלקות לעצמאים ותשושים בבתי האבות וזאת לצד מחלקות סיעודיות של משרד הבריאות. מוסדות כאלה הם בעצם מוסדות משולבים, שמפוקחים על ידי שני משרדי הממשלה. בעצם, הדרישות הן דרישות על פי חוק ותקנות, וכל בתי האבות, הציבוריים והפרטיים מחויבים להם. כל בתי האבות הציבוריים והפרטיים מחויבים באותן חובות ויש להם גם את אותן זכויות. לכאורה, שני המשרדים בעצם קונים שירות מהמוסדות.

למעשה אנחנו קונים מהם שירות. מה זאת אומרת לקנות שירות? נרצה להפנות לשם דיירים במימון הממשלה. המוסד יכול להגיד שהוא לא מעוניין כי התעריף שמשלמים לא מתאים לו ושהוא רוצה לקבל רק מהאוכלוסייה הפרטית ולא מההמתנה הציבורית.

כלומר, זה משא ומתן בשני הצדדים. גם פה, אני מביאה את הנקודה של החובות והזכויות. כל בתי האבות אמורים לעמוד בסטנדרטים הנדרשים. לא יתכן מצב שגוף יקנה שירות – כמו שאני אקנה היום בכספי שירות מבזק לבצע שיחות ויום אחד בזק יגיד שהוא בגירעון ושאני אשלם לו עבור הגירעון הזה.

אותו דבר לגבי מוסד. אנחנו קונים שירות - - -

חברת החשמל עושה זאת.

אנחנו קונים שירות. אם בית האבות היה אומר שאנחנו מפנים אליו דיירים ולא משלמים עבורם ולכן נוצר להם גירעון, הדרישה לשלם את הגירעון הזה בהחלט לגיטימית ונכונה. אבל בגין ניהול כושל לאורך ימים, לאורך תקופה - - -

יש גירעון, מה את רוצה? את רוצה לסגור את המקום?

אם ניאלץ לסגור, אז נסגור. יש לנו לאן להפנות את האנשים. אף אחד לא הולך לרחוב. אף אחד לא יהיו בפתחו של ראש מועצה או בפתחו של ראש עיר. אנחנו מחויבים כלפי אוכלוסיית הזקנים.

יש לכם באזור מספיק מקומות לפזר 160 איש?

יש לנו היכן לפזר. לא כולם יהיו בתוך העיר צפת. גם היום, בתי האבות הם אזוריים ולא מקומיים.

חלק יגיעו עד חיפה?

אם צריך, יגיעו.

ואז אי-אפשר יהיה לבקר אותם. ביידיש אומרים "אוגיפטת". את משרד הרווחה.

אני משרד הרווחה ועובדת סוציאלית.

היית שולחת את אמא שלך - - -

אני אשלח אותה לבית אבות שמסוגל לתת לה שירות ברמה טובה.

גם אם אף פעם לא תבואי לבקר אותה?

אני אבוא לבקר אותה איפה שהיא לא תהיה. מדינת ישראל כולה מטר על מטר, מה הסיפור?

להחזיק זקנים כבני ערובה במוסדות שהעובדים מנפנפים במשכורות שלהם ולא מוכנים לשתף פעולה, לזה כן ניתן יד? איזה דוגמה אנחנו עושים פה?

אם מדינת ישראל תתחיל לכסות גירעונות לבית אבות צפת, היא תכסה לכל - - -

העובדים האלה לא גנבו כלום. הם עשו הסכמים קיבוציים מסודרים. הם לא גנבו כלום.

לא אמרתי שהם גנבו.

הם לא לקחו שום דבר בכוח. אם הם עשו משהו לא בסדר, אתם במשרד תלכו להתלונן במשטרה.

אנחנו אומרים שבית האבות סיפק שירות ברמה טובה וקיבל שכרו.

את מייצגת את השר שלך?

אני חוזרת ואומרת. אם הגוף לא יוכל להתרומם, ואני בעד זה שבית אבות צפת יתקיים - היום הוא קיבל מנהל יוצא מן הכלל עם רצון טוב שצריך לכסות גירעונות שאותם הוא ירש, אבל שוב - - -

מאיפה?

צריך למצוא מאיפה.

בשביל זה אנחנו כאן, אבל לסגור? את אומרת שהם לא מצליחים, אין מאיפה, אז בואו נסגור.

אם ניאלץ לסגור, אז נסגור. פיתרונות לזקנים נמצא.

לא הייתי רוצה שתטפלי - - -

אני רוצה לומר מילה אחת, אדוני היושב ראש. לא הייתי כאן מתחילת הדיון אבל אני פשוט המום. זהו, זה לפרוטוקול.

נציג משרד האוצר, בבקשה.

אני רפרנט רווחה וביטוח לאומי באגף התקציבים. אני אשתדל לא לחזור על מה שאמרו קודמיי. בעיקרו, הנקודות העיקריות של הדיון כן הובנו פה.

כמו שהציגו פה, עשו התקשרות בין המדינה לבין בית האבות. ההתקשרות היא בקניית שירותים. המדינה מסבסדת ב-100% את התעריף של השהות של הקשיש, שמגיע דרך הקוד הגריאטרי או דרך מכסות משרד הרווחה. כמובן שהתעריף הזה מכסה 100% עלויות של אותם קשישים. כמובן שיש תמיד בעיות, זה טיפה יותר, זה טיפה פחות, אבל צריך להבין שכל התעריפים האלה ניבנו על ידי ועדת תעריפים במשרד הבריאות ובמשרד הרווחה.

מרבית ספקי השירות מסתדרים עם התעריף הזה. עובדה, אנחנו מצליחים לרכוש שירותים באמצעות התעריף הזה. כמובן יש מחויבות מלאה של המדינה כלפי אותם קשישים. האידיאל הוא, כמובן, שתהיה אפשרות לשים אותם בבית אבות קרוב לבית מגוריהם. אבל, לעיתים יש פה בעיות כלכליות. כפי שאמרנו, המדינה תהיה מחויבת והמדינה תקלוט את אותם קשישים, בין אם זה בבית אבות בצפת או בבית אבות אזורי אחר.

יש פה נקודה מאוד חשובה, שבסופו של דבר המדינה לוקחת על עצמה את האחריות על הקשישים ולא על בית האבות. בית האבות נמצא בבעיה כלכלית. אולי כיום הוא מאוזן כלכלית אבל לחובות העבר המדינה לא יכולה לערוב, כמו שאנחנו לא יכולים לדאוג לחובות העבר של כל מיני גופים אחרים. בעניין הזה הזכירו כאן את בית האבות בעכו.

מעבר לכך, חשוב להבין שבארסנל של המדינה אין כלי סיוע לעמותה כזאת או לגוף כזה. הסיוע היחיד שניתן בהלוואות או בערבות מדינה ניתן ליצואנים. אמנם זה לא התחום שלי, אנשים בחשב הכללי מתעסקים בזה יותר, אבל זה משהו שמקובל בכלל ברחבי העולם, סיוע לכל מיני יצואנים או לגופים שמקבלים תמיכה מהמדינה. אבל, גופים שהמדינה קונה מהם שירותים, אין כלי כזה. גם זה לא יהיה ראוי ונכון לקנות שירות ממישהו ואז עוד לתת לו על תעריף ה-100% עוד תעריף בגלל התנהלות כזאת או אחרת.

אני מבין את הרצון של משרד הגמלאים ושל דוקטור רגב למצוא פיתרון. אם יש פיתרון בנמצא, מאוד יכול להיות שהוא צריך לבוא דרך אש"ל או דרך הרשויות המקומיות. דרך משרד האוצר, ידינו כבולות בעניין הזה. תודה.

אדוני היושב ראש, אני רוצה לנסות למקד את העניין. חבר הכנסת אמר שהוא המום. אני רוצה לומר משהו. אולי אני אפגע בחברים שלי אבל אתם יודעים מה? יש רגעים שזה לא חשוב בכלל. לא יכול להיות שלא יעניין אותנו לאן הם הולכים ולא יכול להיות שהם יהיו בחיפה או באיזה מקום. גם אם יש ניהול כושל וניהול לקוי וכאלה בעיות – משרדי הממשלה לא נועדו לפתור בעיות של כאלה שיש להם ניהול כושל ומגיע שהם יבואו על עונשם. אבל, המדינה לא יכולה להסיר את אחריותה מהאנשים האלה, כמו שהמדינה צריכה להתבייש שיש כפר לאוטיסטים של דורון אלמוג ולא שלה. את זה אני מכיר אישית למי שמכיר ולמי שיודע וזה לא חשוב.

אין כזה דבר מכרז. קודם כל הדיון הראשון במעלה פה, שהחדר הזה היה צריך לצעוק, זה על המילה "מכרז" על האשפוז הסיעודי. מי זה העלה בכלל את הרעיון הזה? מי העלה את המילה "מכרז" על המקום הכי גרוע לזקן, לקצה השרשרת בחברה הישראלית? סליחה שאני אומר את זה. זה לא היה צריך להיות מכרז, זה קוד מול אדם, אין מכרז, אין כזה דבר. זה היה צריך ליפול, לרדת ולא להיות.

אני אומר את הדברים בצורה מאוד פשוטה, למי שלא מבין את המילה הפרטה. המילה "הפרטה" והמילה "מכרז" יובילו לזה שבפעם הבאה מישהו יציע 300 שקל ואני אציע 299 שקל ואני אזכה במכרז. כשאני אזכה, אני אוריד את החשמל, את המים, את מנת המזון ואת התרופות. תבינו מה הולך להיות פה.

אני אומר את הדברים וזה נשמע כמו אופוזיציה, למרות שאני בממשלה עם חבריי פה. אני מבין אותם, אני מבין מה הם עוברים, אבל אין לנו ברירה. למה אין ברירה?כי צריך למקד פה את העניין. יש פינה אחת גדולה יותר מהדיון הזה - סליחה שאני אומר את זה - והיא המילה "המכרז הסיעודי". צריך לטפל בזה. אני חוזר, המילה "מכרז" היא כתם ודיראון לכולנו. לזקנים הסיעודיים עושים מכרז? איזו שערורייה לחברה הזאת.

אל תשליכני לעת זקנה. זאת מנטרה לכוכב נולד, לזמר מתחיל. מנטרה לזמר מתחיל של אביהו מדינה. אף אחד לא עושה את זה באמת. זה המכרז, זה לא לחדר הזה.

לחדר הזה יש בעיה עכשיו. איך פותרים אותה? תבינו, באיזה שלב הספק יעצור אותו. בשלב מסוים כן נצטרך למצוא את הפיתרון. אני יודע מה מצב משרד הבריאות בצפון, אין לו מיטות. אז לאיפה נשלח אותם, לדרום?

תשלח את מי שתשלח, ילדים, שיהיה בבית כזה או אחר בצפון. ואיך תבקר אותם כשתהיה זקן ואתה גר בפתח-תקווה? מספיק. המדינה הזאת צריכה קצת לחשוב מה היא עושה, גם משרדים ממשלתיים, גם משרד האוצר.

לגבי פיתרון הבעיה. הפיתרון יכול להיות רק בשני מקומות. למקום אחד אני לא חוזר. יושב הראש דיבר עליו, אלה דברים שאני פחות בקיא בהם ממנו: איך מייעלים? איך עושים? איך מורידים חופשות? אין ספק שאלה דברים שצריך לעשות אותם.

לגבי הפיתרון, אני כן פונה לאוצר. אדוני, נציג משרד האוצר, האוצר מריץ היום תכנית לפריפריה. זאת פריפריה, למי ששכח מה זה צפת. אני אומר את זה לא לצורך פופוליזם של השיחה. זה באמת כך. יש עסקים קטנים. יש לכם תכנית לעסקים קטנים, כך אמר לי החשב הכללי. למה שלא תוגש בקשה להלוואה, שהרשויות יכולות להיות הערבות?

אני פונה גם לרשויות, לעמוס רודין. מתוך הבנה שמשרד ממשלתי לא יכול לתת כסף, בטח לא משרד הגמלאים הקטן, אתם יכולים לקחת הלוואה עסקית שאיננה קשורה לממשלה. כלומר, כל ישוב ייתן את המעט שלו. לתת הלוואה שתרים את ה-4.5 מיליון כדי להתחיל להריץ את העניין.

אנחנו במשרד הגמלאים לא מקבלים את פיתרון ההפרטה. אנחנו פוחדים ממה יהיה בעוד שנתיים בבית האבות בעכו. למי שזוכר את הסיפור, ראו את הבתים בעכו, שהמשרד הקטן הזה קנה בתחילת דרכו בשביל להכניס זקנים ממשרד הקליטה ומה שעשו להם. בסוף זה יגיע גם לזה.

לכן הפיתרון צריך להיות כזה הלוואה מקרן לעסקים קטנים שקיימת היום באוצר. עד כמה שאני מבין בעסקים, זה עסק קטן ואפשר לעשות את זה. המדינה צריכה להרים את זה. צריך להיכנס לתוך הדירקטוריונים, אם צריך, לשנות את חוקי ההקדש ולעשות משהו שהיא תשלוט בעניין. אסור לנו להפריט את זה.

אם לא, אני מבקש מהרשויות המקומיות להתגייס ביחד ותיתנו אתם את ההלוואה הזאת. תיכנסו אתם לניהול בית האבות.

אני רוצה לסכם את העניין. אני לא חושב שבגוף שהוא מאוזן אפשר לשלם את ההלוואה. אני לא תולה תקווה במשרד הרווחה. אני לא רואה מזור, לא באש"ל וגם לא במשרד הבריאות, בטח ובטח לא במשרד האוצר.

אני פונה אליך, המנהל. אתה צריך לפנות להסתדרות ולעובדים. אני, מבחינתי, מוכן להיות מתווך. כבר בשבוע הבא אעביר את העניין הזה לעופר עייני ואבהיר לו את העניין הזה.

אם אנחנו חרדים לגורלם של העובדים, המשרדים הממשלתיים זה לא פיתרון. אני לא רואה שם רגישות חברתית, אני לא רואה שם אכפתיות. אני רואה שם, לצערי, את ההפך הגמור. העובדים צריכים לשמור על מקום הפרנסה שלהם. בגלל שהסכום נמוך - 4.5 מיליון זה סכום נמוך, זה לא הרבה כסף. אפשר לפתור את זה בקלי קלות ולהריץ את העניין.

יחד עם זה, אני פונה לגורמים הממשלתיים. אני מאוד רוצה לקוות שטעיתי בכל מה שאמרתי. הם יעבירו למנהלת הוועדה כל מיני הצעות ואנחנו נראה איך אנחנו עושים את זה.

ממך, מנהל בית החולים, הייתי מבקש שתפנה לעובדים שלך ותסביר להם את רוח הדברים. איך שאני רואה את הדברים, הם ישלמו את המחיר.

אני אגיד לך למה אני אומר את זה. גם משרד הבריאות וגם משרד הרווחה אמרו שאתם נותנים שירות טוב. אם הם היו אומרים שאתה לא נותן שירות טוב, הייתי אומר שיסגרו את העסק. אבל אתה נותן שירות טוב, הדיירים מקבלים את מה שמגיע להם וגם העובדים לא מרוויחים שכר מינימום. הם צריכים להצטדק שהם לא מרוויחים שכר מינימום, והם מצטדקים למשרד הרווחה שהם לא מרוויחים שכר מינימום אבל גם לעובדים וגם לדיירים יש מה להפסיד. הבעיה היא קטנה ואפשר לפתור אותה.

אם יצטרכו אני מוכן לעזור בעניין. אמרתי שאפנה גם לעופר עייני. אני מקווה שמשרד הגמלאים ימצא דרך כלשהי לעזור כי זאת בעיה מאוד קטנה.

אני מודה לכם על ההשתתפות. אני מקווה שאתה, מנהל בית האבות, תעדכן את הוועדה בכל מה שביקשנו.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה הסתיימה בשעה 10:00