PAGE
24
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

10.6.2009


הכנסת השמונה עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 15
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום רביעי, י"ח בסיון התשס"ט (10 ביוני 2009), שעה 09:00

היערכות ליישום תוכנית החומש - בהמשך להצעת התקציב שאישרה הממשלה הנוכחית

חברי הוועדה: ליה שמטוב – היו"ר

אלפ אפללו

רוברט טיבייב

שלמה (נגוסה) מולה

אברהם מיכאלי

דמיטרי אפרצ'ב, מנכ"ל המשרד לקליטת העלייה

חנוך צמיר, משנה למנכ"ל המשרד לקליטת העלייה

עפרה אבן, פרוייקט "אורית", תכנית חומש אתיופית, לשכת מנכ"ל המשרד לקליטת העלייה

ישראל שוורץ, סמנכ"ל משרד השיכון והבינוי

יובל יעקבי, רפרנט קליטה, משרד האוצר

ד"ר יהודית דנילוב, מנהלת אגף קליטת תלמידים עולים, משרד החינוך

מאיה שריר, מדריכה ארצית, גף קליטת עלייה, משרד החינוך

טלי אלבז, מדריכה ארצית, גף קליטת עלייה, משרד החינוך

אללי אדמסו, יועץ, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

יעל הנדלסמן, יועצת, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

דפנה מושיוב, מרכזת בנושא קליטה, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

דבורה גיני-מלכי, מנהלת מערך גיאוגרפףי אתיופיה, הסוכנות היהודית

ד"ר נגיסט מנגשה, מנכ"ל הפרוייקט הלאומי האתיופי

דני אדמסו, מנכ"ל האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה

טל האס, מנהל יחידת המחקר, האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה

אבי מספין, דובר ולוביסט, האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה

יפת אלמו, יו"ר הארגונים של קהילת יוצאי אתיופיה

ד"ר אברהם נגוסה, מנכ"ל הארגונים של קהילת יוצאי אתיופיה

רוני דסה אקלה, מנכ"ל הארגונים של קהילת יוצאי אתיופיה

עו"ד טלי דג'ן, הארגונים של קהילת יוצאי אתיופיה

שלמה אקלה, מנהל ארגון עולים אתיופים

קסהון וונדה, מנהל קשרי חוץ ופרוייקטים מיוחדים, ארגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה

גדי יברקן, יו"ר מטה המאבק לשוויון חברתי, קהילת יוצאי אתיופיה

נועם אשטו, מנהל מדור עולי אתיופיה, עיריית עפולה

דנה גורדון

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ
היערכות ליישום תוכנית החומש –
בהמשך להצעת התקציב שאישרה הממשלה הנוכחית

אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בנושא היערכות ליישום תוכנית החומש לקליטת בני העדה האתיופית, בהמשך להצעת התקציב שאישרה הממשלה הנוכחית.


לפני שנה החליטה הממשלה בהחלטה 3116 לבצע תוכנית שנקראת תוכנית החומש במטרה לשפר את קליטת יוצאי העדה האתיופית. מדובר בתוכנית לעולים מגיל 16 ומעלה באמצעות פעילויות שונות כמו בחינות בגרות, הכנה לצה"ל, לימודים אקדמאים, דיור וכולי. לתוכנית הוקצו 869 מיליון שקלים לשנים 2008-2012 ותקציב זה חולק בין המשרדים משרד התעשייה, משרד הרווחה, משרד החינוך, המשרד לקליטת העלייה ומשרד השיכון.


בשנת 2008 הוקצו לתוכנית 82.5 מיליון שקלים מתוכם 50 מיליון שקלים כסיוע של משרד האוצר.


נציג משרד האוצר עדיין לא הגיע לישיבה אבל הוא יגיע מאוחר יותר.


ב-12 במאי 2009 קיבלה הממשלה החלטה בנושא בהחלטה מספר 88 וקיצצה את התקציב לתוכנית כך שהתקציב עומד על 700 מיליון שקלים, מתוכם התקציב לשנת 2009 הוא 113 מיליון שקלים.


יוזמי הישיבה הם האגודה הישראלית ליוצאי אתיופיה. נמצא כאן מנכ"ל האגודה, דני אדמסו, ואני מבקשת ממנו להציג את הנושא ולעדכן אותנו לגבי התוכנית.


הגיע נציג האוצר.

תודה רבה גבירתי יושבת-הראש. יש כאן חברים רבים שאני מניח שכל אחד מהם יוסיף בתחומי, ולכן אני לא אציין את כל המכשולים אלא אנסה להתייחס באופן כללי לתוכנית.


יש כאן כמה בעיות שאני חושב שלפרטים החברים ירדו ויפרטו אותם, אבל אם אנחנו מסתכלים על התוכנית, במשך שנה מאז ה-10 בפברואר 2008 והחלטת הממשלה הייתה אמורה להיות מבוצעת, חל עיכוב מאוד גדול ולפני שהתחילה התוכנית אנחנו נכנסנו לשנת 2009.

לא. התוכנית כבר התחילה.

תתייחסו אחר כך. אם אני טועה, אני אשמח כי זה אומר שנעשו דברים כלשהם.


התוכנית התחילה מאוד מאוחר וגם משהתחילה, יש בה ליקויים עליהם אנחנו רוצים להצביע ואת רובם יפרטו החברים היושבים כאן.


יש כמה דברים שהם לדעתי ברמת המקרו שאנחנו, כמי שעוקבים אחרי התוכנית ביום יום, אנחנו מוטרדים מהם. הדבר הראשון הוא הקיצוץ של התקציב. למי שלא יודע, נלך אחורנית לשנת 2007, אז התקציב היה צריך להיות מיליארד ו-300 או 200 מיליון שקלים אבל התקציב קוצץ ל-870 מיליון שקלים בגלל שהסוכנות היהודית החליטה לא לקחת חלק בה. מאז זה עבר גלגול. אישרנו, זה המעט שיש, בואו נלך עם זה, בואו נשפר את מצב הקהילה במה שיש לנו, אבל השנה אנחנו מגלים שקוצצו עוד 200 מיליון שקלים.


גם ב-870 מיליון שקלים, 15 אחוזים היו צריכים להיות מתקציבים קיימים של המשרדים. אם מסתכלים על זה, התקציב האמיתי שמקדישים לזה הוא תקציב מאוד מזערי יחסית בעת שרוצים לשנות את פני המדינה, את פני החברה ואת פני הקהילה.


אנחנו תוהים לגבי הקיצוץ שחל בתקציב הנוכחי, ב-870 מיליון השקלים, והיינו רוצים לקבל איזושהי התייחסות מהאוצר.


אנחנו יודעים גם שחלק מהכספים, המשרדים לא העבירו לקופה המשותפת שנקראת תוכנית החומש וגם כאן אנחנו רוצים לדעת בפרוטרוט מי המשרדים שלא העבירו, ואם אכן לא העבירו, למה לא העבירו.


יש דבר נוסף שאנחנו קצת מוטרדים ממנו ושוחחנו עליו בין החברים. בהחלטת הממשלה נאמר שנציגי הקהילה הם חלק בלתי נפרד מהוועדה המתכללת שתנוהל על ידי המשרד לקליטת העלייה וכי בעצם כל ארבעה חודשים תתכנס הוועדה, ואם יחולו שינויים, זה יהיה בהתייעצות עם הקהילה. אני מסכים שכל ארבעה חודשים קיבלנו מעפרה סטטוס ביצוע אבל יש לנו הערות רבות על סטטוס הביצוע כמו למשל הזזת תקציבים ממקום למקום. למה אנחנו צריכים לקבל אחרי שהועבר, האם מישהו שאל מה הצורך הזה בהעברת התקציב? זאת שאלה שיכול להיות שיש מאחוריה הגיון ואנחנו רוצים התייחסות ולשמוע על כך.


חבריי יתייחסו לפרטים היותר עמוקים של התוכנית.

אני מבקשת ממנכ"ל משרד הקליטה לדווח על התוכנית.

אני אתן התייחסות קצרה ואת ההתייחסות המקצועית וירידה לפרטי פרטים ייתן המשנה למנכ"ל חנוך צמיר כי עם כל הכבוד אני נמצא בסך הכל חודש בתפקיד והכניסה שלי לכל הנושא הזה כרגע היא יותר ברמה רגשית ואת הרמה המקצועית אני רוכש כל יום.


עצם העובדה שרציתי להגיע לכאן – ואני לא מספיק להגיע לכל ישיבות ועדת העלייה והקליטה – זה לא שייך לישיבה הספציפית הזאת, אבל אני בהחלט מצדיע ליושבת-ראש ועדת העלייה והקליטה שלעתים כל כך קרובות מכנסת את ישיבות הוועדה, ואני חושב שדווקא בתחום הספציפי של קליטת יוצאי אתיופיה כבר התקיימו מספר ישיבות ועדה ובאמת הקצב הזה, אם הוא ימשיך, אני צופה הרבה מאוד התקדמות גם בנושא הזה.


למשרד לקליטת העלייה, הנושא של קליטת עולי אתיופיה מהווה ספינת הדגל והוא נושא שנמצא בסדר עדיפות עליון. לראיה אפשר להראות כמה דנו במהלך אותו לילה של 12 במאי וכל משא ומתן שלנו, בעצם אבן היסוד וההתחלה של המשא ומתן הייתה מסביב לנושא של תוכנית החומש. אני לא יכול לומר שמה שהוחלט הוא לשביעות רצוננו, אבל הנושא הזה נמצא בסדרי עדיפות וכל אותם דברים שתכף חנוך יתייחס אליהם, בהחלט אלה דברים שדורשים פתרון מיידי מכיוון שהפתרון כרגע הוא לא פתרון טוב בעיניי.


אני מאוד מברך על כך שיש תוכנית כזאת שאמורה לתת פתרון הולם לקליטת עולי אתיופיה, שזה בעצם איזושהי תוכנית שתוקפת את הנושא הזה מכל מיני כיוונים, ומשתתפים כאן הרבה מאוד משרדים, אבל בפועל התוכנית הזאת לא תוקצבה. התוכנית הזאת תוקצבה מתקציבים של אותם משרדים שמשתתפים בתוכנית וזה אולי יותר צריך לעבור למגרש הפוליטי, לחברי הכנסת שנמצאים בוועדה, על מנת לטפל בנושא הזה מכיוון שזה תוקצב מתוך תקציבים של משרדי הממשלה השונים כמו לדוגמה משרד הקליטה שהיה צריך למצוא פתרון ל-15 מיליון שקלים לשנתיים הקרובות ולא מהכסף העודף שיש לו ולא מהכספים שהגיעו לטובת הנושא אלא הוא נאלץ, פשוט אין ברירה וזה דבר שאנחנו נצטרך לחפש לו פתרונות, למצוא את הסכומים האלה. זאת חלק מהתשובה לשאלה שאני אמשיך לטפל בה עוד היום במשרד.


רוב המשרדים ייקחו את הכספים האלה מאותם תקציבים שנועדו לקליטת עולי אתיופיה שקיימים. זאת אומרת, מכיס אחד זה יעבור לכיס השני אבל בדלתא יהיה אפס. אם לוקחים בחשבון שיש קיצוצים, אתם צריכים להבין שלרוב המשרדים יהיה קשה מאוד לתקצב את קליטת עולי אתיופיה בתחומים שונים ואחרים ולעשות זאת מתקציבים שנועדו למתן פתרונות לאוכלוסיות אחרות. זה יהיה מאוד לא פשוט וצריך לתת לזה את הדעת.


אני מאוד מקווה שתוך כדי הדיון הזה וגם דיונים אחרים עד אישור התקציב בכנסת, נמצא לזה פתרון וזה הפתרון האמיתי ולא ללכת למלחמות פוליטיות כאלה ואחרות. צריך להתמקד בדבר הזה. זה מה שישמור על התקציבים של קליטת עולי אתיופיה בפרוייקטים אחרים שיש בתוך המשרדים השונים, ובראש ובראשונה – אני לא דובר משרדים אחרים אלא של המשרד לקליטת העלייה – במשרד הקליטה ותוכנית החומש צריכה לקבל ביטוי תקציבי נפרד וזאת בעצם הייתה כוונת המחוקק בזמנו, כאשר חשבו לחוקק את החוק הזה.

אם הבנתי נכון, החלטת הממשלה 3116 דיברה על תוספת של 50 מיליון שקלים לכל המשרדים, כאשר כל משרד היה צריך להפריש את 15 האחוזים, אבל אנחנו היום שומעים שה-15 מיליון מגיעים מתוך המשרד ולא הכסף הצבוע שבא ממשרד האוצר.

יש כאן אי הבנה ובלבול מושגים.

אני רוצה שנציג האוצר יתייחס לזה.

אני לא בטוח שהוא צריך לפתוח את זה. לדעתי הוא צריך להשיב.

ה-50 מיליון שקלים שאת מדברת עליהם הם 50 מיליון בשנת 2008 והסכום הזה הוקצה למשרד הקליטה ומשרד הקליטה העביר אותו למשרדים האחרים. זה בוצע. שם העברה התקציבית בוצעה.


לגבי ה-15 מיליון שקלים שמנכ"ל משרד הקליטה דיבר עליהם עכשיו, על פי החלטת ממשלה מספר 188 מה-12 במאי, לפני חודש, הוחלט על כמה כל משרד "תורם" לתוכנית החומש וה-15 מיליון שקלים שמשרד הקליטה תורם, עליהם הוא מדבר, הם כבר תוקצבו בהצעת התקציב שתוגש לכנסת. הם כבר תוקצבו ונמצאים בתקנות תקציביות נפרדות. זאת אומרת, זה כסף שקיים כבר.

זה תוקצב מאותם סעיפי תקציב שנועדו לקליטת עולי אתיופיה.

כשר הקליטה לשעבר אני רוצה לומר משהו. בתקציב שעבר החלטת הממשלה הייתה להמשיך בתוכנית החומש בלי שום קשר לתקציב המשרדים. אם האוצר אומר אחרת, יש לי פה את המסמכים וכולם מונחים לפניי כשהם חתומים. קיבלנו תוספת תקציב של עוד 70 מיליון שקלים ואני תכף אביא לכם את ההסכם ואראה לכם אותו. אין קשר בכלל לתקציב המשרד לתקציב השוטף. אין לזה קשר. יש כאן הסכם חתום שאני אניח בפני היושבת-ראש וההסכם הזה הוא עם אגף התקציבים.


כל הדברים האלו שנאמרים, אלה דברים שלא היו ולא נבראו. אולי מנצלים את ההסכמים החדשים אבל בתקציב של השנה הזאת, התקציב שהיה מונח לפני כן ועבר, אלה הם ההסכמים. אם אתם רוצים לשנות אותו, תאמרו את האמת כאן. אל תציגו דברים לא נכונים. תציגו בדיוק מה שהיה ומה שהממשלה אישרה. יש על זה פרוטוקול והכל נמצא.

הם משקרים.

הם רגילים. זה לא דבר חדש שלא אומרים לך את האמת. אני לא אומר שהם משקרים. הפקידים לא קובעים את המדיניות והם לא אשמים. הם עושים את עבודתם נאמנה ומי שמחליט ואומר להם מה להחליט, אלה לא הם.


העוזרים שלי יביאו לכם את ההסכמים כדי שיהיו מונחים בפניכם ותראו בדיוק את האמת.

אני מבקשת לקבל את התייחסות מר צמיר, המשנה למנכ"ל משרד הקליטה, ואם תוכל גם להתייחס לתקציבים ולומר לנו איזה תקציב קיבלתם או לא קיבלתם, מה היה הביצוע של משרד הקליטה ואיזה סעיפים שהייתם אמורים לבצע אכן ביצעתם ואיזה סעיפים לא בוצעו. אולי נשארו לכם יתרות כלשהן.

ברשותכם, ברשות היושבת-ראש, אני אנסה קודם כל לעשות סדר במושגים כי אני לא בטוח שאנחנו מדברים כולנו באותה שפה וכדאי שנדבר באותה שפה כדי שנבין.


אנחנו כמשרד, אנחנו המשרד המתכלל ואנחנו אמורים להפעיל בידע ובבקרה את התוכנית כולה, גם במשרדים האחרים, ולכן אני אתייחס להיבט הכולל. נמצאים כאן נציגי המשרדים עצמם, ואם תרצו לרדת לרזולוציה של מה קורה בכל משרד, אנחנו ניתן את התמונה הכללית וכמובן תוכלי לשתף את אנשי המשרדים.


אני אתייחס לגבי התוכנית התקציבית של 2009-2010 ואחרי כן אחזור ל-2008.

שאלת הבהרה. אם בתקנה תקציבית כל התקציבים היו אצלכם וה-15 אחוזים היו במשרדים או לא?

חבר הכנסת מולה, סליחה, אתה מכיר אותי, בסוף אתה תקבל תשובות על הכל ועוד לפני שתשאל את השאלות. תן לי לומר בכל זאת כמה משפטים.


אני חושב שהדיון על 2009-2010 על התקציב של התוכנית בשנים הללו הוא קריטי והוא מהותי. עזוב לרגע את ה-15 אחוזים, אני לא אמלט מזה ואני אחזור לזה אבל אלה לא ה-15 אחוזים וזה בדיוק הבלבול. ממשלת ישראל אישרה 113 מיליון שקלים לשנת 2009, נקודה. כאן כבר יש שתי בעיות כאשר האחת היא שהסכום הזה נמוך מהסכום המתוכנן בתוכנית המקורית שאושרה כמסגרת ולא כתקציב אלא כמסגרת תקציבית בשנה שעברה. הסכום עמד על 139 מיליון שקלים. זאת בעיה אחת. הבעיה השנייה היא שהמשרדים, כולל משרד הקליטה – וזה נכון מה שאני אומר לגבי כל המשרדים – בשנת 2009 ובשנת 2010 לא קיבלו ולו שקל אחד נוסף – והדגש הוא על נוסף – כדי לתקצב את התוכנית וזה בניגוד מוחלט למהות של התוכנית. כל התוכנית אמרה שזה כסף תוספתי מעל הפעילות הקיימת וזה היה כל הרעיון. יש פעילות קיימת במשרדים שאף אחד לא המציא אותה והיא קיימת מזה שנים ולא נולדה עם תוכנית החומש. הרעיון של תוכנית החומש היה לתת עוד קומה ולא לגעת בפעילות הקיימת. החלטת הממשלה האחרונה לא מוסיפה שקל.


המשמעות היא, להערכתי, שמה שיקרה בפועל כדי למלא את החלטת הממשלה שבכל משרד תהיה תקנה תקציבית נפרדת לחומש, לתוכנית החומש, פשוט ייקחו מכיס אחד ויעבירו לכיס השני והכיס האחד ייקרא אתיופי והכיס השני יהיה אתיופי. במלים אחרות, אין כאן שום תוספת תקציבית. אני חושש שאפילו תפגענה תוכניות קיימות כי יצטרכו לעמוד בהחלטת הממשלה. זאת המהות של העניין לגבי שנת 2009 ושנת 2010. אני חושב שהצגתי את זה לשביעות רצונו המלאה של דני אדמסו. זה לגבי שנת 2009 ושנת 2010 ועכשיו אחזור אחורנית, ברשותכם.


לגבי שנת 2008, המשרדים תוקצבו, הפעילות התחילה כל אחד לפי קצב שלו. אם תרצי, יש לנו מצגת ואנחנו יכולים לעבור משרד משרד ולראות מה קרה עם תקציב 2008 כאשר כל מה שאמרתי לגבי 2009 ו-2010 לא רלוונטי לשנת 2008. בשנת 2008 קיבלנו את הסכומים כפי שהם, אנחנו כקופה מרכזית, הם עברו למשרדים הנוספים על פי תוכנית מוגדרת בסיסית והתוכנית הזאת, בקצב כזה או אחר, מתקדמת.


אם את רוצה שאכנס לסטטוס של התוכנית, נתחיל לעבור על המצגת. המצגת היא של כל המשרדים. לכן פתחתי ואמרתי שאנחנו מתכללים את כל הפעילות ויש לנו פורומים בין-משרדיים שבמקרה אני עומד בראשם וזה הפורום שמפעיל את כל התוכנית. אנחנו יודעים בכל נקודת זמן מה הסטטוס בכל מצב ובכל משרד. השאלה איך את רוצה להתקדם בדיון.

הייתי רוצה לשמוע מכל משרד, אבל אם יש לך את הכל מרוכז, נשמע אותך.

אני מציע שאנחנו ניתן את הריכוז, ואם המשרדים רוצים להוסיף משהו, יוסיפו.

בכל זאת אני רוצה לשאול שוב את האוצר מה קורה. מדברים על סכומים אבל בפועל מדובר בתקציבים של המשרד.

אולי המנכ"ל יודע ושיסביר את התהליך בו אושר תקציב מדינת ישראל. תוכנית החומש אושרה ללא קשר לתוספת של ה-70 מיליון שהצלחתי לקבל וזה חתום עם אגף התקציבים.

המספרים בהם אתה נוקב נוגעים רק במשרד הקליטה. אני דיברתי על הבעיה הכללית גם במשרדים האחרים וזה לא בתוך ה-70 מיליון שקלים.

תסלח לי, אני הייתי ולא אתה היית. זה שאתה עושה כך עם היד, זה לא אומר שאתה יודע יותר טוב ממני. אני הייתי במשא ומתן ואני אומר לך באופן ברור מה היה. ה-70 מיליון שקלים, גם כתוב, יש שני הסכמים, האם זה על חשבון ומיועד לתוכנית החומש, ואמרתי לא, ומחקו את זה. יש שני הסכמים שהם בדרך לכאן. ההסכם השני נחתם והוא אומר תוספת 70 מיליון שקלים מתוכם הוקצה לאגף האתיופי תקציב נפרד.

זה בדיוק מה שאמרתי.

אתה אומר לי שזה למשרדים. אתה לא האיש אתו אני צריך להתנצח אלא אנחנו צריכים להתנצח עם מדיניות הממשלה שהחליטה לשנות את זה ולבטל את זה באמצעות זה שהיא מורידה מכל הפעילות השוטפת מהמשרדים וזה המאבק שאנחנו צריכים לעשות. בטוח שהמנכ"ל רוצה, בטוח שמשרד הקליטה רוצה, בטוח שכולם רוצים.

זה נכון, בטח שאני לא יכול בנוכחות שר הקליטה הקודם לא לומר שהיה קיים הסכם, ההסכם הזה חתום ויש לי אותו בכספת. בנושא הזה לצערי הרב לא קיבלנו הסכמה והתייחסות לנושא הזה אלא הוא בוטל. יש הסכם שנקרא אפללו-ברון שמדבר על 70 מיליון שקלים. לא היה לי פירוט לאן נועד הכסף.

כתוב לך.

אנחנו דיברנו בגדול, אבל זה חלק מהתקציבים שבהחלט היו אמורים לתת מענה לצרכים שונים, כולל גם הצרכים האלה.

גבירתי יושבת-הראש, אני קודם כל רוצה לברך אותך על קיום הדיון וגם ליוזמים. תראו, הממשלה הזאת היא ממשלת שערורייה ולא רק בנושא שלנו בו אנחנו דנים ואנחנו תכף ניגע ספציפית בעניין הזה.


בעת דיוני התקציב, אמרו לנו שיש תוספת תקציב דווקא לתוכנית חומש ולתומי חשבתי שאכן זה כך. כמו שניסו להוריד את הנושא של העלייה מאתיופיה ובצורה כזאת ואחרת הצלחנו למנוע את זה, גם במאבקים פוליטיים, לפחות החלטה – לא שאנחנו רואים את המימוש – חשבתי גם בעניין הזה שבאמת השכל הישר יגבר ואנחנו נתקדם.


מעבר למהות התוכנית, כאשר מדברים על התוכנית הזאת וגם על המספרים הגדולים שמדברים עליהם, הרי חלק גדול בכלל הולך למשכנתאות ולא הולך בכלל לנושא של חינוך, רווחה, תעסוקה. אני לא אדבר על זה כי זה לא נושא הדיון, אבל גם בנושא של המשכנתאות חשוב לדעת שהחלק שהוא אולי המשמעותי ביותר שגם עבורו תוכנית החומש קמה, זה סיוע לזוגות צעירים שידם לא משגת משכנתא. זאת הייתה מהות התוכנית.


בפועל חלק מהתקציב נותנים לאלה שנמצאים במרכזי קליטה, ובצדק צריך לתת להם, אבל תראו מה קרה עכשיו. אני מכיר את חנוך מצוין, אני חושב שהוא אחד האנשים המקצועיים והטובים שאני מכיר במשרד הקליטה, והוא אומר לנו שהתוכנית לא קיימת. זאת השורה התחתונה של הדברים. התוכנית לא קיימת וגם מה שקיים לכאורה, אומרים לנו שלא יהיה במשרדי הממשלה. כל משרד ממשלתי יודע לבוא ולומר שיש לו סדר עדיפויות והוא יודע למי לתת. לכל שר יש סדר עדיפויות שלו והאתיופים לא רלוונטיים ולא חשובים בכלל.


אני באמת חושב שזאת שערורייה וזה בשני מובנים. ראשית, דרך קבלת ההחלטות. זה בדיוק מה שבדרך כלל פקידי האוצר רצו לעשות והם אוהבים את זה. הם יודעים להכניס עזים מתחת לשולחן בלי שאף אחד אחר ירגיש. אמרו שיש תוכנית חומש, אבל למה היה צריך בכלל להביא את החלטות הממשלה מחדש? יש החלטת ממשלה, היא תוקצבה.

לא, אמרו שכל שנה ידונו מחדש. זה לא לחמש שנים.

בסדר, אין לי בעיה עם זה, אבל הם בהזדמנות הראשונה כאשר מתקיים דיון, לא שבאמת התחילו את התוכנית של 87 מיליון שקלים בשנת 2008 בשמחה רבה, לא הייתה איזושהי תהילה שהנה עכשיו אנחנו יוצאים בתוכנית כי במידה רבה אז גם האוצר לא רצה. ראש הממשלה דאז אהוד אולמרט כפה עליהם את התוכנית כי הוא ישם יחד עם בני הקהילה את התוכנית והם לא אהבו את זה. גם את ביצוע התוכנית מסמסו עד שהיא תוקצבה הגענו לחצי השני של שנת 2008. הם ידעו מראש שבשנת 2009 יקצצו את התקציב.

המשכנתאות עוד לא התחילו.

צריך לנקות את השולחן. אני חושב שזה הדבר הנורא ביותר שקרה סביב הסיפור הזה. זאת אשליה שנוצרה בקהילת עולי אתיופיה שתוכנית החומש באה להציל את בני הקהילה. יצאו בקמפיין גדול ואמרו שיש תוכנית חומש. רבותיי, זה גורם לתסכול, זה מתסכל את האנשים ואני יכול לספר לכם כמה טלפונים אני מקבל כל יום ושואלים אותי מתי לקנות דירה, מתי מקבלים משכנתא, שואלים אותי אם אני יודע.


אני חושב שעדיף היה לא להתחיל בתוכנית. אם התחילו, צריך לפחות לאפשר להתקדם עם התוכנית.


גבירתי היושבת-ראש, בעניין הזה המאבק שלנו צריך להיות בוועדת הכספים. צריך כאן ללכת בקונצנזוס ושרת הקליטה צריכה להוביל את המאבק כי אם היא לא תוביל את המאבק, זה לא יקרה. אם שרת הקליטה תוביל את המאבק ויהיו לנו את היכולות להשפיע דרך ועדת הכספים, דרך דיוני התקציב שיהיו בוועדות בשבוע הבא ביום שני, אולי נוכל לשנות את רוע הגזרה, אבל אני חושב שכל מי שתלה תקווה בממשלת נתניהו שהיא תסייע לאוכלוסיות הנזקקות והחלשות, כנראה התבדה בגדול. תאמרו לי שאני מדבר פוליטיקה, אבל אני לא מאמין לביבי, ובטח לא לשר האוצר, לא האמנתי להם גם בעבר, והנה עוד הוכחה נוספת שלא נאמין להם לעולם, אבל את הנושאים הפוליטיים נשאיר למקום אחר.


מה שחשוב כרגע לשלב ידיים כדי לפתור את הבעיה הזאת ולעצור את הקיצוץ או שיוכיחו לנו שהתקציבים המתוקצבים הם לא רלוונטיים לדיון. אנחנו צריכים לדבר על תוספת התקציב של 113 מיליון שקלים. אם במשרד הקליטה, באגף עולי אתיופיה, יש איקס תקציב שהיה קיים כל הזמן, אני לא רוצה לשמוע שאומרים לנו לעשות הסטה תקציבית.


עצם העובדה שכאן מבקשים שבתוך המשרדים תהיה תקנה מיוחדת, זה עוד יותר איוולת מהקיימת. אני אומר שאנחנו רוצים את כל התקציב, את ה-113 מיליון שקלים, בתקנה תקציבית של משרד הקליטה. אני רוצה לבוא בטענות לאדם אחד אם עשו את התוכנית או לא עשו את התוכנית. כרגע מה שהם עושים, לך תחפש את העז במשרד האוצר, במשרד הרווחה, במשרד לביטחון פנים ואולי גם במשרד הביטחון. לך תחפש עכשיו את ההכרה התקציבית ולך תפקח על הביצוע התקציבי של אותה תקנה. לא רק זה שהתקנה התקציבית היא משרדית, הנהלת המשרד סוברנית להחליט אם לתת או לא לתת.


לכן אני מציע שבהחלטה שלנו, ראשית, ייאמר שתהיה תקנה תקציבית נפרדת של 113 מיליון שקלים במשרד הקליטה. שנית, שכל המשרדים שמחויבים לתת את ה-15 אחוזים שלהם, יצביעו לנו באיזה תקנה זה נמצא או שיעבירו את זה למשרד הקליטה. אז אנחנו יודעים שיש איגום משאבים. מה זה הרעיון של תוכנית חומש? לייצר איגום משאבים ביחד עם בני הקהילה, עם אנשי המקצוע שיקבעו את התוכניות, יאשרו או יכוונו אותן, ויפעלו להעצמת התוכניות. אם זה לא קיים, אז בואו נאמר שאין תוכנית חומש ונודיע לבני הקהילה וכל אלה שמשלים את עצמם ידעו שאין תוכנית. אני אומר לכם שלא נוכל להרשות לעצמנו שיתעתעו בנו עוד פעם.


לכן המאבק שלנו הוא גם מול ועדת הכספים בתקציב שיונח בשבוע הבא ביום שני, גם במסגרת חוק ההסדרים וגם במסגרת חוק התקציב. אני חושב שהוויכוח צריך להיות שם ואנחנו צריכים לעבוד ביחד.

אני מציעה שנראה את המצגת ואם אחר כך נציגי המשרדים השונים ירצו להתייחס, יוכלו לעשות זאת.

כשאתם מקדמים את המאבק על ה-113 מיליון שקלים לשנת 2009, צריך לזכור שאנחנו צריכים לטפל בתקציב 2010 שהוא בסך 128 מיליון.

לא, צריך לפעול ביחד.

זה תקציב דו-שנתי ולכן מדובר על שנת 2009 ו-2010. אולי בתוך זה נמצאים ה-15 אחוזים של המשרדים.

לעניין ה-15 אחוזים, בשנת 2008 באמת החליטו ש-15 אחוזים מתקציב החומש יגיעו ממקורות פנימיים של משרדי הממשלה. בהחלטת הממשלה הנוכחית דיברו על מאה אחוזים למעשה ממקורות פנים משרדיים. אפשר להציע את ה-15 אחוזים כמנגנון גם השנה, אבל זה כרוך בהחלטות בוועדת הכספים.

השקף הראשון הוא מעבר באופן כללי על עקרונות התוכנית, למי שלא מכיר או לא יודע. מוזכר גם הנושא התקציבי שבעצם כבר דיברנו עליו בתקציב 2008 על פי המשרדים.

רציונאל התוכנית מבחינת הגילאים. אנחנו רואים כאן פנייה עם תוכניות לגילאים חדשים שבדרך כלל התוכניות הקיימות כמעט ולא נתנו להן תשובות.

אנחנו מדברים על תוכניות ארציות בקטע של בגרויות, שיפור בגרויות, שירות צבאי, לימודים על-תיכוניים, אפשרויות תעסוקה וכמובן נושא השיכון שהוזכר כאן על שני הצדדים השונים, גם מענקי המשכנתא לעוזבים את מרכזי הקליטה וגם הסיוע בהלוואות לדיור שהן מאוד מאוד נוחות הייתי אומר לזוגות צעירים שרוצים או ירצו לעזוב את השכונות ולשפר את מגוריהם.

זה בכל מה שקשור לתוכניות הארציות. מלבד זה יש לנו ציר ממוקד מול שכונות מסוימות בערים מסוימות ואתם תראו את זה בהמשך. אני לא רוצה להרחיב, אבל זה בגדול הרציונל ולכן אני מתקדם הלאה.

השקף הבא עוסק בפעילות של משרד החינוך שנגזרת מתוך התקציב. השקף הבא עוסק בנגזרת של פעילות משרד החינוך מתוך אותו תקציב 2008 שדיברנו עליו ואנחנו כבר מכירים אותו. אנחנו רואים כאן את הפעילות שלהם בעשרה בתי ספר מסוימים ואנחנו יודעים גם לומר איפה הם – בנתניה, בעפולה, באשקלון. אנחנו רואים מה סוג הפעילות ואנחנו למטה רואים כבר את התקציבים שנמצאים ברשויות ועובדים. זאת אומרת, למעשה כל השקף הזה, אם אתם שמים לב, הוא בביצוע והוא מתגלגל ואנחנו מאוד מקווים שאם תיפתר בעיית 2009, אנחנו כמובן נמשיך ונרחיב את השכונות ואת הערים.

למה רחובות לא ברשימה? שם האסון הכי גדול.

כי המחשבה הייתה להיכנס לעשרת בתי הספר עם הצורך הכי דחוף ואת סדר העדיפויות הכתיב משרד החינוך.

הוועדה ביקרה ברחובות פעמיים והמליצה שהעיר תהיה בסדר עדיפויות עליון.

חבר הכנסת מיכאלי, יש הרבה מאוד שכונות שהן במצב כזה שכולם צריכים להיות שם, אבל בסוף אתה צריך לקבוע סדרי עדיפויות. אנחנו שקלנו והחלטנו להגיע למקומות האלה. אני חושב שהשיקולים היו מקצועיים לגמרי. זה לא אומר שבשנת 2009 ובשנת 2010 לא נגיע למקומות האלה.


השקף הבא עוסק עדיין במשרד החינוך. אני פותח סוגריים ואומר שני משפטים על הפרוייקט הלאומי האתיופי, שהוא אינו תוכנית החומש. זה דבר אחר אבל אומר איך בכל זאת זה מתקשר.


מאחר שחלה נסיגה תקציבית מאוד משמעותית בעיקר של התרומות מחוץ לארץ לפרוייקט הלאומי האתיופי, החלטנו לנסות ולמזער את הנזקים מול הפרוייקט באמצעות תוכנית החומש. לכן סכום כסף מסוים, תקציב מסוים, החלטנו להעביר אותו וזה תקציב שעוסק ב-700 תלמידים. כפי שאתם רואים את הכותרת הראשונה, בעצם תוכנית החומש תאפשר לפרוייקט הלאומי האתיופי שלא להוציא החוצה מהתוכנית 700 תלמידים. כרגע הדבר הזה עדיין לא מתבצע והוא באיזושהי פרוצדורה של פטור אצל החשב הכללי ואנחנו מאוד מקווים שבשנת הלימודים הקרובה נפעיל את התקציב הה.


תוכנית אופק לבגרות. אתם רואים שגם כאן יש שאלה מסוימת של כסף שעדיין לא שוחרר. בשנת הלימודים הקרובה אנחנו מאוד מקווים להפעיל את זה. יש תוכניות הכנה לשירות צבאי, הכשרת מורים והדברים האלה כבר מתחילים לרוץ.

מה יהיה אם לא יהיו תרומות? אנחנו שומעים שבזמן האחרון בגלל המצב הכלכלי קצב התרומות הואט.

לגבי הפרוייקט הלאומי? זה מצריך עוד דיון. זאת בעיה. אני לא בורח מזה. אני מכיר טוב את הפרוייקט הלאומי האתיופי ואני חושב שהוא לא פחות חשוב מכל תוכנית אחרת. המצב התקציבי של הפרוייקט, כפי שאמרתי, הוא בנסיגה ואני לא בטוח שיש לי פתרונות ואני יכול לומר לכם מה עושים, אבל בטח שזה שווה דיון. אני מניח שנגיסט תיזום את הדיון הזה ואני אשמח להשתתף בו.


אנחנו עדיין במשרד החינוך. אתם רואים על פי השכונות שכאן יש שיתוף פעולה בין משרד החינוך ושיקום השכונות. הפעילות הזאת מתחברת וזה מה שאמרנו אינטגרציות בין משרדים ואנחנו רואים שהדבר הזה כבר קורה. התקציבים כבר עברו לרשויות.


אנחנו עוברים עכשיו למשרד הקליטה שכמובן יש לו חלק בתוכנית. כפי שאמרתי, הוא המתכלל גם במשרדים האחרים. אנחנו מפעילים את כל התוכניות שמתנהלות ברגע זה ומתקיימות בצה"ל. אתם רואים את כותרות המשנה שלהם ולא אכנס לתוכניות האלה, אבל התוכנית הזאת כבר רצה והיא בביצוע. אני מקווה שהיא תיתן תוצאות לגבי החיילים בני הקהילה שמשרתים בצבא.


הזכרתי קודם את נושא הלימודים הגבוהים. אנחנו עושים את זה באמצעות מינהל הסטודנטים שכולנו מכירים אותו. גם כאן הדברים האלה כבר קורים והם בהרצה, מלבד – אני לא רוצה לומר שהכל מתבצע כי לצערי לא זה המצב ויש לנו עדיין מכשולים – הדבר שאתם רואים למטה והוא השמת אקדמאים. אם אתם רואים את הכותרת, זאת תוכנית לדעתי יפהפייה שלנו יחד עם משרד התעשייה ומינהל הסטודנטים, אבל שוב, בגלל בעיות של פרוצדורה חוזית עדיין לא יצאה לדרך. אני מאוד מקווה שאנחנו נפתור את העניין בחודש הקרוב והתוכנית תצא לדרך.

מה זאת פרוצדורה חוזית?

יש עמותה שנקראת עולים ביחד, וחלקכם בטח מכיר אותה, שהיא הגוף המבצע. אנחנו בחרנו בה להיות גוף מבצע כי היא התמחתה בדיוק בעניין הזה. אנחנו רוצים להעביר את התקציבים בשיתוף עם הסוכנות היהודית שאינה שותפה לחומש אבל היא שותפה בעמותה הזאת והיא מתקצבת את העמותה. באיזשהו מקום בין החשב הכללי לבין הסוכנות היהודית יש איזשהו ויכוח מקצועי לגבי ערבויות, מה שנקרא חלף ערבויות. אני מאוד מקווה שנצליח לחלץ את זה, אבל לא באתי רק לומר דברים יפים אלא באתי גם להציג בעיות ואכן זאת בעיה. כולנו מעורבים, כולם מנסים איכשהו להתיר את זה ולהתקדם בנושא הזה כי הנושא הזה מאוד משמעותי.


אנחנו מפעילים במשרד טיפול קהילתי באמצעות מוקדי הקליטה שכולכם מכירים. השילוב של מוקדי הקליטה עם תוכנית החומש מתבצע בנתניה, באשקלון ובעפולה. אתם רואים את הסכומים. הפעולות האלה כבר מתקיימות ורצות.


עוד דבר אחרון שקשור למשרדנו הוא בהקשר של ניהול ובקרת התוכנית. אנחנו מפעילים תוכנית מאוד מקצועית של בקרה ומעקב באמצעות מכון ברוקדייל כדי שנבין גם מה אנחנו בדיוק עושים ומה התוצאות. בהזדמנות זו החלטנו לעשות מיפוי של כל המגזר השלישי ותקציבים המופנים אל הקהילה האתיופית. במאמר מוסגר אומר שלהערכתנו הרבה מאוד תקציבים לא ממשלתיים אלא ציבוריים או פילנתרופיים מופנים אל הקהילה האתיופית ואף אחד במדינה לא ידע לאמוד במדויק את הסכומים האלה. לכן החלטנו לעשות את זה בצורה מסודרת.

מי אמר שהם צריכים להגיע אל הקהילה?

אנחנו רוצים לבדוק בדיוק מה קורה במגזר השלישי וכרגע אנחנו מפעילים גוף מקצועי שיעשה את הבדיקה הזאת. כאמור, זה קורה כרגע. הרחבנו את המחשוב במוקדים.


זאת הפעילות של משרד התעשייה והמסחר. יש קטע שנקרא הכנה לשוק העבודה. חלק מהדברים מתבצעים וחלק מהדברים מוזכרים קודם כמו הנושא הבעייתי עם עמותת עולים "ביחד". אנחנו מחברים את משרד התעשייה, את מינהל הסטודנטים ואת צה"ל כדי לטפל בחיילים משוחררים או אלה שהם לקראת שחרורם.


הנושא הבא עוסק באנשים שנמצאים או צריכים להגיע, נגישות שלהם אל שוק העבודה הנוכחי. שימו לב, מופעלות כבר 16 תוכניות להכשרת כוח אדם בהן כרגע משולבים כ-150 אנשים שמשתתפים בקורסים השונים.


משרד הרווחה. עפרה מעירה לי בנושא שהוא חשוב להערכתי והוא כתוב בשורה האחרונה. משרד הרווחה איתר בתוך אוכלוסיית הרווחה רצועה של משפחות שנקראת בצדק המשפחות החזקות שבתוך הרווחה. המטרה שלנו היא לשלוף את המשפחות האלה מהכותרת רווחה ולהעביר אותן כך שתהיינה משפחות יצרניות ועצמאיות לכל דבר. זה היעד הראשון שמשרד הרווחה שם לעצמו. אנחנו מייחסים לזה חשיבות רבה מאוד.

אז נעשה שיתוף פעולה עם משרד התעשייה כדי בעצם להנגיש אותם לשוק העבודה.

צריך לעזור להם לעבור דירה במקרים כאלה. יש שכונות מצוקה שאסור להשאיר אותם שם.

לשם כך יש משכנתאות.

תכף נגיע לזה.

תכף נדבר על השיכון.

על המשכנתאות לא כדאי לדבר.

כדאי לדבר על מענקים.

משרד הרווחה. אתם רואים שהמשרד סיים להערכתי את שלב ההתארגנות. נמצאת כאן נציגת המשרד ואם תרצו, היא יכולה לפרט. בישובים אותם קבענו לשנת 2008 – נתניה, עפולה ואשקלון – הדברים כבר מתחילים להתבצע.


משרד הבינוי והשיכון מתחלק לשני כיוונים כאשר כיוון אחד הוא השיקום החברתי. אתם רואים את סדר הגודל כאשר כמעט מיליון ו-400 אלף שקלים במקומות שאתם כבר מכירים. אתם רואים את הפעילות של השיקום החברתי. שיקום פיזי, שימו לב, למעשה כבר כמעט והסתיים כאשר בכל אחת מהשכונות שופץ בניין אחד גדול. יש כרגע בעיה בשכונה אחת וכנראה ההחלטה היא לשפץ בניין אחר מזה שתוכנן במקור. זה שיקום השכונות הפיזי שמשרד השיכון אחראי על זה ועושה את זה להערכתי טוב מאוד.


נושא המשכנתאות שהזכיר חבר הכנסת מיכאלי.

אני רואה שיקום חברתי, לדוגמא אשקלון, עפולה, רחובות, נתניה ולעומת זה אני רואה שיקום פיזי ברמלה, קריית מלאכי ואשדוד.

וחדרה.

אני שואל מה ההגיון, ודיברנו על זה כאן הרבה פעמים, לעשות חלק אחד של שיקום ולא לעשות את החלק השני. אם כבר אתה הולך על אותה עיר, תעשה את שניהם ביחד.

אני חושב שהשאלה שלך לגיטימית לגמרי. אנחנו התלבטנו בדיוק בעניין הזה, האם לרכז גם את השיקום הפיזי באותן שכונות של השיקום החברתי.

ניסיון העבר מוכיח ואני מדבר על עשרות שנים מתקופת בגין, שהיכן שלא עשו את שני הדברים במשולב, זאת ברכה לבטלה. אחד בולע את השני מבחינת הבעיות.

אני חושב שיש הרבה הגיון במה שאתה אומר. שקלנו את העניין הזה ורצינו בכל זאת להרחיב פעילות גם לשכונות אחרות ולא להישאר רק בשלושה ישובים בשלוש שכונות. לכן ההחלטה בסופו של דבר אמרה חברתי במקום א' ופיזי במקום ב' אבל הנחת היסוד הייתה שנגיע למקומות האלה ב-2009-2010 ו-2011. השאלה הייתה רלוונטית רק לגבי 2008 ולכן נפלה ההחלטה כפי שנפלה. זאת תשובה לשאלה שלך.

נמצא כאן סמנכ"ל משרד השיכון, ישראל שוורץ. דיברו כאן על שיקום שכונות פיזי וחברתי. אפשר לשנות את זה במשרד השיכון?

זאת הייתה החלטה משותפת. אנחנו מגיעים למקום של אמצעים תקציביים מאוד צרים. היה איזשהו רצון להראות ביותר שכונות שיש איזושהי כוונה ופעילות ממשלתית ושאכן קורה משהו. מבחינה מקצועית צרה אפשר לקחת שני ישובים ולשים שם את הכל והרבה מאוד ישובים רק יקראו בעיתון על תוכנית החומש. זאת דילמה. זה לא שיש כאן נכון ולא נכון, צודק וטועה. זאת הייתה החלטה. להגיד לך שאי אפשר לקבל אותה אחרת, היה אפשר.

שאלה שלי אולי לא הייתה ברורה. לא בכל השכונות שנקראות שכונות שיקום גרים עולי אתיופיה. מה קורה עם שכונות האלה, שלא נקראות כך אבל גם הן צריכות שיפוץ?

לצערי אלמנט השיקום הפיזי הוא מאוד מאוד שולי בתוכנית החומש וצריך לומר את זה ואנחנו יודעים את זה מהמקור. מה שגרם לזה להיות שולי זאת אותה נסיגה תקציבית של הסוכנות היהודית שהזכיר דני קודם לכן. כל התקציב במקור שהסוכנות הייתה אמורה להשתתף, אמור היה להגיע לשיקום הפיזי. מאחר שהסוכנות זזה הצידה ולא משתתפת בתוכנית, כל הנושא של השיקום הפיזי הוא שולי ביותר ולא נגיע לכל אותם מקומות שאת מדברת. צריך לומר את הדברים בצורה מאוד מאוד ברורה. החלטנו על בניין בשכונה. את יכולה לשאול מה זה בניין בשכונה וזאת שאלה לגיטימית לגמרי, אבל זה מה שיש.


יש עוד את הנושא עליו דיבר חבר הכנסת מיכאלי לגבי מענקי המשכנתא וחבר הכנסת מולה, שהלך, הדגיש את הנושא של משכנתאות לזוגות צעירים שעוזבים את השכונות. ישראל שוורץ ידבר על זה.

ברשותך, אני רוצה לשאול את האוצר, את מכובדי מאגף התקציבים, האם התקציבים שהונחו בפניך בדקת אם הם נכונים או לא? הייתי רוצה לקבל תשובה.

כן. כל הדברים כאן הם נכונים.

האם הם נכונים והם בהחלטת הממשלה, כמו שאמרתי. אני רוצה להבהיר ולחדד שכל מה שהנחתי, זה ההסכם של ה-24 באוגוסט, ערב העברת התקציב. באותו זמן הונח בפנינו הסכם בלי התוספת התקציבית של 70 מיליון שקלים שמונחים כאן ורצו לתת לי סכום אחר. הם רצו להכניס סעיף שזה לתוכנית החומש אבל התנגדתי. קיבלנו תוספת של 70 מיליון שקלים ולא על חשבון תוכנית החומש. אחרי זה ביקשתי שיהיה כתוב בפרוטוקול שתוכנית החומש תמשיך לפעול על אותו בסיס של ההסכמים של ה-10 בפברואר 2008 בהחלטה 3116 ועל זה הוסכם. מי שעכשיו החליט לשנות את זה ולהוציא את זה, אדוני המנכ"ל, כמו שראית ובדקת, האם זאת החלטת ממשלה חדשה? אני לא מאשים אותו כי זאת מדיניות לבטל את זה ולהטיל את זה מתוך תקציבי המשרדים. גם ככה הולכים לקצץ מהתקציבים של המשרדים והמשרדים לא יוכלו להפעיל אותו. אומר כאן חנוך צמיר משהו שכולם צריכים לשים אליו לב. אנחנו יודעים שיש הרבה גזרות, אנחנו יודעים שכמעט אין תקציבים, ואני לא מדבר על כך שבזמן שאני הייתי שר הקליטה, בנוסף לתקציב הזה הצלחתי לגייס 70 מיליון שקלים תוספת למשרד וזה קרה במהלך התקופה הקצרה שהייתי במשרד.

כמה מתוך ה-70 מיליון הם לאתיופים?

הרבה מאוד. זה הסכם תוספת למשרד ולא קשור בכלל לעדה האתיופית. זאת חלוקה פלט לכולם. יושב כאן מי שהיה באגף האתיופי במשרד הקליטה והוא יכול לומר לך כמה תקציב היה בתוספת בתקופה שלי, אבל אני לא רוצה לדבר על זה כי הם לא אשמים.


לגופו של עניין, ה-70 מיליון שקלים לא קשורים לתוכנית החומש וזה כתוב באופן ברור אלא הם בנוסף.

היום זה וירטואלי.

תגידו את האמת כי זה מה שאני רוצה לדעת. לא כתוב. אין ביטול.

למשכנתאות במסגרת תוכנית החומש יש שני קטעים כאשר קטע אחד הוא הגדלת הסיוע לעולי אתיופיה. מפנים מרכזי קליטה כדי לאפשר להם לרכוש דירות בשכונות יותר טובות בהן השילוב והצד החברתי יותר חזק, וזה עלה לא מעט כסף וזה הצליח וההחלטה מיושמת ועובדת והיום משפחות קונות דירות בשכונות טובות יותר. הקטע השני שהוא יותר פופולרי, הנושא של סיוע לזוגות צעירים יוצאי העדה. בעניין הזה היו דיונים ארוכים מאוד בתוכנית החומש ביחד עם נציגי העדה. בהתחלה דובר גם על מענקים ובמשרד האוצר היו התנגדויות מאוד חזקות בנושא המענקים. הסוף היה שהנושא הזה לא תוקצב בכלל ומשרד השיכון, מתוך כך שישבנו ביחד והשתתפנו, מתוך המקורות שלנו ולא מתוך תקצוב חיצוני, יצר את התוכנית לזוגות צעירים אתיופיים וכמו שנאמר כאן היא התחילה לפעול לאחרונה. כיוון שכל התוכנית מורכבת מהלוואות צמודות והיום הבנקים – בעקבות מה שקרה בעולם – לא כל כך ממהרים לתת סיוע, אני לא בטוח שתהיה כאן פריצה גדולה מאוד. התוכנית הוגדרה כפועלת והכל מתוך מקורות שלנו.

אני מבקשת להשיב לחבר הכנסת מיכאלי בנושא שיקום שכונות פיזי. היום אנחנו ערים לחשיבות של מהלך חברתי שמלווה את התושבים של הבניין. דע לך, כל בניין שנכנסנו לעשות בו שיקום שכונות פיזי, נעשה מהלך חברתי שלם של תושבי הבניין כדי להבטיח את ההצלחה בטווח הרחוק.


לנושא שיקום שכונות פיזי, בהתייחס למה שאמר חנוך צמיר. אנחנו מקווים שלאחר שתיפתר סוגיית התקציב והמקור התקציבי במשרד השיכון לגבי 2009-2010, תיעשה חשיבה נוספת לגבי שיקום שכונות פיזי. אנחנו מקווים שבדיונים פנימיים של משרד השיכון לגבי 2009-2010 באמת תיעשה חשיבה לגבי הקצאה יותר גבוהה בנושא שיקום שכונות פיזי כי זה עולה כצורך מאוד גדול בקרב התושבים בשטח.


אני רוצה להשלים את מה שאמר ישראל שוורץ לנושא מענקי דיור למפני מרכזי קליטה ולומר שעד עכשיו בוצעו 290 מענקים.

זה הופסק בחצי השנה האחרונה וזה שם את העולים במצב של חוסר ודאות ותסכול.

בקיצור, כולם מחכים לזה.

אני בכל זאת רוצה מילה טובה מנציג האוצר.

זה נכון כל מה שאמר השר לשעבר אלי אפללו. באמת היו סיכומים כאלה, אבל תקציב המדינה לשנת 2009 של הממשלה הקודמת לא עבר ומה שיש לנו עכשיו זה תקציב דו-שנתי ל-2009-2010 שיש לו כמה אספקטים בהם תוכנית החומש במצב יותר טוב וכמה אספקטים בהם תוכנית החומש במצב פחות טוב.


בממשלה הקודמת לא היה ברור מה התקציב של תוכנית החומש והוא לא סוכם.

הוא סוכם.

החלטת הממשלה המקורית משנת 2008 אומרת שהמקורות וקצב הביצוע יסוכמו כל שנה בנפרד.

לא. יאושרו בנפרד. יש הבדל.

התקציב הוקצה לחמש שנים.

תקציב התוכנית הוא 870 מיליון שקלים, קצב ביצוע התוכנית והמקורות למימושה יסוכמו בכל שנת תקציב בנפרד. אני מקריא מהחלטת הממשלה. אם כן, זה לא יאושרו אלא יסוכמו. קצב ביצוע התוכנית והמקורות למימושה יסוכמו בכל שנת תקציב בנפרד. זאת אומרת, נכון לממשלה הקודמת, הם לא סוכמו. מה שנכון, היה צריך להגיע לאיזשהו סיכום זה נכון. אבל אף אחד לא יודע מה הסיכום הזה היה אומר. נכון למועד אישור התקציב בממשלה, לא היה עדיין סיכום על התקציב של תוכנית החומש, מה קצב הביצוע שלה וכולי וכל זה לא רלוונטי כי מאז יש ממשלה חדשה והממשלה החליטה בהחלטה מספר 188 על תקציב תוכנית חומש של 700 מיליון שקלים.


אנחנו צריכים לזכור שעבר זמן בין החלטת הממשלה 3116 לבין החלטה מספר 188. החלטה מספר 3116 התקבלה בתחילת שנת 2008. אני רוצה להזכיר לכולם את המציאות הכלכלית שהיא שונה לחלוטין. כאשר הממשלה התיישבה במאי 2009 להחליט על תוכנית חדשה, אנחנו במציאות תקציבית וכלכלית חדשה. כמו שקוצצו סעיפים רבים בסעיפי התקציב של הממשלה, גם התוכנית הזאת סבלה קיצוץ. אני לא חושב שהוא קיצוץ נורא. זה קיצוץ מ-870 מיליון שקלים ל-700 מיליון שקלים.

20 אחוזים.

נכון. העניין של השנה הנוספת זה בגלל העיכוב בביצוע. גם אתה יודע שבשנת 2008 רק חלק קטן מהכסף יצא. זאת אומרת, היה איזשהו עיכוב טבעי של התוכנית. בהנחה שהעודפים הם עודפים אמיתיים, הם גם יעברו לשנת 2009. בעצם עיקר הביצוע התחיל ב-2009 ולכן יש עיכוב של שנה.


הממשלה החליטה בגלל מציאות תקציבית ובגלל משבר כלכלי. היה צורך לקצץ. אני חושב שתוכנית החומש בסך הכל יצאה מהממשלה הזאת בסדר גמור. ברור שהיא סבלה איזשהו קיצוץ כמו שקרה בתקציבים אחרים.


לידידי חנוך צמיר אני רוצה לומר שמתוך ה-113 פלוס 128, יש כאן בעצם 241 מיליון שקלים שאושרו לתוכנית החומש בשנת 2009 ו-2010, לא הכל זה תקציבים צבועים. נכון שאין כאן איזשהו כסף תוספתי צבוע שהאוצר נותן, אבל אנחנו מהתקציבים האלה לא יכולים לומר במסגרת הסיכומים שלנו בערב הקמת הממשלה עם המשרדים. אני יכול לומר לכם שלא כל הכסף כאן הוא כסף ישן אלא יש כאן גם כסף חדש.

כמה מתוך ה-700 מיליון שקלים?

לפי החלטה 3116, עם קיצוץ או בלי קיצוץ, אנחנו מגיעים לשנת 2009 ומדובר על 139 מיליון שקלים. מתוך 139 מיליון שקלים, כמה זה לא תקציב שוטף של המשרדים, אלא כמה זה תקציב חדש של האוצר?

את יכולה להסתכל בטבלה. מתוך ה-139, בסביבות ה-100 היה אמור להגיע כתקציב חדש.

עכשיו אנחנו מדברים על 113 מיליון שקיצצתם אבל מתוך ה-113, כמו שכולם מבינים כאן, זה תקציב שוטף של כל משרד.

זה בדיוק מה שאני אומר, שזה לא מדויק. אני לא יכול עכשיו להפריד את הסכומים כמו שאף משרד לא יכול. אנחנו החלטנו על מנגנון חדש וזה גם בהסכם לפי פסיקת בג"ץ. אנחנו לא עובדים בצורה שמשרד האוצר מביא כסף באמצע השנה אלא צריך לתקצב את כל הכסף הזה מראש. מתוך ה-113 מיליון שקלים בשנת 2009, אני לא יכול לומר בדיוק כמה הוא תוספתי וכמה הוא לא תוספתי אבל זה לא משנה כי העיקר שנמצאו המקורות.

אתה אומר שבתוך ה-113 מיליון שקלים יש גם את התקציב החדש.

בהחלט.

ולא את השוטף של המשרדים.

בהחלט.

אני יושב-ראש הארגונים יוצאי אתיופיה ומנכ"ל עמותת פידה. אני רוצה להתייחס לכמה נקודות.


היינו שמחים כאשר דובר על תוכנית חומש והבנו שבאים לפתור את כל הבעיות של הקהילה האתיופית. זאת הייתה התקווה הגדולה אבל לפי מה שאני שומע כרגע אנחנו חיים באשליה ושום דבר לא קורה.

גם לא יקרה.

אם כן יקרה, זה יהיה במידה מועטה מאוד. יש איזשהו מושג שאנחנו רואים אותו כרגע שאומר שהקהילה מעבדת ניסוי וזה אומר שכל פעם, כל ממשלה שמגיעה, יש לה תוכנית משלה והתוכנית הזאת מתגלגלת ובאיזשהו שלב גם נמחקת. בסוף התהליך אליו אנחנו מגיעים, אנחנו מגיעים לאפס תקציב.


כל התוכניות של המשרד שמופעלות בכל משרד ומשרד, היו בתקציב שוטף שלא נוגע לתוכנית החומש. עד כמה שאני יודע, עד כמה שקראתי את תוכנית החומש, דובר על תקציב חדש שלא נוגע לתקציבים האחרים שהופעלו על ידי המשרדים השונים. אם עכשיו אנחנו מוחקים את כל הפעילויות בשטח, עכשיו אנחנו צריכים לתכנן את התוכניות מחדש, זה אומר שהקהילה היא מעבדת ניסויים.


אני אומר שלגבי תוכנית החומש אנחנו דורשים ומבקשים מהממשלה – ומהאוצר במיוחד – לעמוד בהתחייבויות שניתנו. אני רוצה שההבטחה, במיוחד כאשר מדובר בקהילה האתיופית, תמומש. אנחנו מאוד נשמח אם גם התקציב עליו אתה מדבר עכשיו, 113 מיליון שקלים, נדע אם זה תקציב חדש או תקציב מתגלגל. כרגע אין לנו מושג. אם זה המצב, בואו לא נדבר על תוכנית חומש אלא נוריד אותה מהלכסיקון אלא נפעל כרגיל. זה אומר שהקהילה האתיופית בעצם במשך אלפיים שנה פעלה כפי שפעלה, היא הגיעה לארץ, נפעל ונגיע גם לשילוב בכוחות עצמנו. מצד אחד אומרים לנו שיש כסף ונותנים, אבל אני ראיתי עכשיו מה קורה כאשר דיברו על שיקום שכונות. אני הסתובבתי באותם מבנים שאמרו שמשפצים. כמה אתיופים גרים באותו מבנה? שניים בתוך המבנה כולו. אם אנחנו מדברים על תקציב לקהילה האתיופית, משפצים מבנה של כל הדיירים? אם זאת התוכנית, לשם מה להשקיע?


לנו יש טענות רבות מאוד לגבי התוכנית הזאת אבל זה מצריך דיון מקצועי. יחד עם זאת אני לא רוצה תקנה בכל משרד. חייבת להיות תקנה במשרד אחד כדי שיהיה פיקוח נכון, כדי שנדע איפה הכסף נופל ולאן הוא הולך. כדי שנוכל כקהילה ששותפה בהחלטות לדעת מה קורה והיכן זה נמצא. חשוב מאוד שתהיה תקנה אחת ולא תקנות בכל משרד.


לדעתי יש הרבה מאוד דיבורים והרבה מאוד דיונים לגבי עולי אתיופיה והדיונים מתקיימים לא רק בוועדת העלייה והקליטה. כאשר אנחנו מגיעים לביצוע, שום דבר לא קורה. זה עצוב. הזמנו חברי כנסת לשטח, הם ראו את הפעילויות, אבל יש הרבה מאוד בעיות. אם אנחנו רוצים לפתור את הבעיה של הקהילה האתיופית, התוכנית המקורית, תוכנית החומש, צריכה להתבצע.

אני יושב-ראש מטה המאבק לשוויון חברתי. אני רוצה להתייחס למסמך ששר הקליטה לשעבר, חבר הכנסת אלי אפללו, הציג לנו. כפעילים, כעסנו בזמן שהמסמך הזה נחתם. אדוני קצת התעלם מסעיף 3 של המסמך.

זה לא נחתם. זאת הטיוטה שלהם ולא הסכמתי. תעבור לדף מספר 2 שכן נחתם. אז ביטלתי את הבעיה הזאת.

אנחנו כאן בדיון על תוכנית החומש לקידום וביצוע, איך שלא נגדיר את זה. אני לא מבין איך זה קשור לשקף שראינו שהתייחס לפרוייקט הלאומי.

הפרוייקט הלאומי, אנחנו יודעים מה מצבו והוא מצמצם תוכניות. כדי שהצמצום של הפרוייקט הלאומי לא יהיה דרסטי מדיי, החלטנו לאפשר לו לקיים תוכניות מסוימות באמצעות תקציב החומש. המשמעות היא, מעבר לכסף, ש-700 ילדים לא יוצאים החוצה מהתוכניות ונשארים בפרוייקט.

אני יכול לבשר לכם שלקהילה, לציבור בשטח, לא איכפת איך הכסף מגיע. לא מעניין אותו איפה זה קוצץ. הם מבחינתם רוצים לקבל את הסיוע והם רוצים באמת את החיים הפשוטים האלה להעביר כאן.

זה מתוכניות שהיו מיועדות לכם.

למי שאיכפת מאיפה הכסף הזה עובר, זה לבעלי אינטרס ובעלי עניין ואלה הם כל הארגונים וכל המשרדים. זאת מכונה משומנת שכבר קיימת בתקציב הזה וכל אחד רוצה לומר שהכסף הזה עובר דרכו כדי להעביר אותו לציבור. את הציבור לא מעניין איך הכסף הזה מגיע כי הוא רוצה להתפרנס, הוא רוצה להעביר את היום הזה. לכן, כאשר אנחנו מדברים עכשיו, סוף כל סוף באה מדינת ישראל ואומרת שהיא רוצה לקחת אחריות, גם אם זה שקל ולא 700 מיליון שקלים. גם השקל הזה שבא מתקציב המדינה רוצה לעבור, המדינה תפקח על הנושא הזה ועל הארגונים. כאשר הקמנו את התוכנית בהתחלה, הסוכנות היהודית הייתה כאן, אבל למה הסוכנות צריכה להפעיל תוכנית כזאת? אם הסוכנות היהודית רצתה לטפל בנושאים של הקהילה, היא הבטיחה 400 מיליון שקלים, למה אחרי כן היא גררה רגליים? אי אפשר לסבן אותנו. גם אם לא מגיע כלום, למה זה על גבנו? למה כל אחד צריך לסגור את הפוליטיקה הפנימית שלו על גב הציבור? אני חושב שצריך לעשות לזה סוף. כל אחד בא ומנסה לייצג את האג'נדה שלו כי באמת מעניין אותו מה הציבור הזה יקבל בסוף.


גבירתי היושבת-ראש, אני חושב שצריך לקחת את זה באמת מדרגה אחת למעלה ולחשוב על הציבור ולא על ארגונים. הכסף הזה לא מגיע לשטח. הציבור הזה חי עם סטיגמה כאילו המדינה משקיעה בו כסף אבל מצד שני הוא מנוכר בתוך הקהילה, בתוך החברה, כאשר החברה הישראלית חושבת שבאתיופים משקיעים כסף רב וחושבת שמקדמים אותם, אבל בפועל שקל לא יורד. אם צריך, אולי אפילו אפשר לבטל את זה אבל תפסיקו להפוך את זה לאינטרס אישי. אותנו לא מעניין מאיפה הכסף עובר אבל הוא צריך להגיע לקהילה.

אני רוצה לגונן קצת על הפרוייקט שאני עומדת בראשו. אני רוצה להזכיר לגדי שלקחתי חלק מאוד פעיל בתכנון הפרוייקט. בתוכנית האב של תוכנית חומש יש תקציב לחינוך לגילאים ספציפיים לבגרויות. נושא של בגרויות כלול בתוכנית האב. אני הייתי בוועדת החינוך. צריך ללמוד מה כלול בכל תוכנית האב של תוכנית החומש.


אני רוצה להזכיר לכולם שהמדינה משקיעה אבל עם כל הכבוד המדינה מקבלת החלטות כמו החלטה 4149 של פרוייקט לאומי כאשר החליטה להשקיע 660 מיליון דולר, אבל לא יצא מזה כלום. המדינה מחליטה אבל מבחינת הביצוע, הביצוע הוא כמעט אפס.


אם צריך לעשות רביזיה לתוכנית חומש, צריך לכנס את הוועדה ולקבל החלטה. צריך לומר באומץ רב שאין כסף, הדבר הזה לא הועיל לקהילה ולכן לשנות את התוכניות ולהתמקד בדבר אחד שיהיה בו השפעה ולא לפזר את כל הכסף. תקבלו החלטה באומץ. אתם יזמתם את תוכנית החומש ואתם צריכים לקבל החלטה.


אני חושבת שכאשר יוצאים בהכרזה גדולה כל יום ברדיו ובטלוויזיה שיש תוכנית חומש, המשמעות היא שצריך לצאת היום לציבור, לקיים מסיבת עיתונאים ולומר סידרנו אתכם כרגיל ואנחנו נתנצל ולא נעשה יותר. גם הקהילה תדע את זה. לא הכוונות הטובות יכולות להביא את הילדים לאוניברסיטה, לא הכוונות הטובות יכולות להביא את האח שלי למקום עבודה, לא הכוונות הטובות יכולות להביא את הילדים שלי למקום טוב. צריך להגיד את האמת. כל הזמן משקרים לנו. כל הזמן לא אומרים לנו את האמת אבל אולי הפעם הגיע הזמן לומר את האמת. ארגונים יוצאי אתיופיה יושבים סביב שולחן אחד ותלמדו, אי אפשר להיות תמיד בתקווה. כשאומרים לא, גם אנחנו נשנס מותניים ונוותר על מה שאנחנו מקבלים ונעבוד בעצמנו. תתעוררו וקחו על עצמכם אחריות להוביל את הקהילה ולומר באופן חד משמעי, שזהו, יותר לא יסדרו אותנו. אולי הפעם נלמד.

אני רוצה להתייחס לכמה דברים שנאמרו כאן. מאוד חשוב להזכיר שוב פעם שבהחלטת הממשלה, בוועדת המנכ"לים הראשונה בראשה עמד אודי פרוור ואחר כך ארז חלפון, ומשרד הקליטה היה שותף בה, בין ההחלטות דרשנו להכניס את ההחלטה שהקהילה שותפה בתהליך הבקרה של מהלך התוכנית. בנושא הזה מאז לא הוזמנו אלא הוזמנו פעם אחת או פעמיים. התקבלו כאן החלטות לגבי בית הספר הזה, לגבי המקום הזה, לגבי העיר הזאת, לגבי השכונה הזאת, אבל בתהליך קבלת ההחלטות, לאיזה מקומות להיכנס ועל פי איזה בסיס, מהי הנחת היסוד כאשר אתה הולך למקום מסוים, עם כל הכבוד לידע הבסיסי של כל אחד מהאנשים המקצועיים, לא שותפה הקהילה. אנחנו קיבלנו דיווח על כך שהתקבלו החלטות.


הציבור לא טיפש אלא הוא שואל מה הרציונאל – למרות שכולנו מעריכים את הפרוייקט הלאומי – להעביר כספים מתוכנית החומש לפרוייקט הלאומי או לעולים ביחד. זאת אומרת, למה לא פידה או למה לא עמותה אחרת? מה הרציונל שעמד בקבלת ההחלטה ומי היה שותף בתהליך הזה? הקהילה לא הייתה שם. אני מדבר על המשמעות ועל ההשלכות של זה. מחר בבוקר יגיע תקציב של 241 מיליון שקלים לשנת 2010, בסדר, יחליטו במשרד הקליטה או במשרד אחר שנראה להם שהעבודה באשקלון במקום מסוים בו נמצא האדם היא מצוינת. למה? ככה. נעביר לו עכשיו מחצית מהתקציב.


לכן אני מבקש שבהחלטת הוועדה ייאמר ששום החלטה לא תתקבל ללא שותפות נציגות הארגונים, האנשים שהארגונים יבחרו יהיו בוועדה הזאת מאחר שהם מכירים את התוכנית. יש תקציב ודיברנו על נושא הסוכנות, שקוצצו בו 200 מיליון שקלים. לא הייתה ברירה. שאלו אותנו אם ללכת או לא ללכת ואנחנו אמרנו ללכת כי זה המעט שיש. לכן אני אומר שאנחנו ניקח אחריות כולנו ביחד כקהילה. יושב כאן יושב-ראש נציגות הארגונים ואני מבטיח שההחלטות יהיו ביחד. לא תבוצע תוכנית בעיר מסוימת, בפרוייקט כזה או אחר לארגון כזה או אחר ללא שיתוף ודיון אמיתי בינינו. כרגע לי מאוד קשה להסביר. יש כאן הרבה חברים ששואלים. באחד מסטטוס ביצוע שעפרה העבירה אלינו כתוב מחשוב מוקדי קליטה. סליחה, אני קורא את זה בפשטות. מה זה מוקד קליטה 7 שנים לפני שתוכנית החומש הייתה? מה פתאום התקציב הזה לקניית מחשבים או לציוד חדש של משרד הקליטה? זאת שאלה מהותית. בסופו של דבר אני חושב שלא תהיה ברירה לקהילה אלא להעביר את התקציבים לתוכניות שיש להן מדד הערכה קונקרטי. לדוגמה, משכנתא. יכול להיות שהכל צריך לעבור כי קנו עשרים אנשים או שני אנשים, אבל כאשר אתה מעביר את זה לתוכניות של חינוך, לכל מיני פרוייקטים, מצטיידים למעלה ובסופו של דבר נופלות טיפות בשטח, ובסופו של דבר אומרים שהקהילה החליטה, אבל אני חושב שאסור לנו לתת שהנושא של הקהילה האתיופית יהפוך למקפצה פוליטית. אני בארגון שלוש שנים ובתקופה הזאת עברו ארבעה שרי קליטה. אי אפשר לשחות בכל החומר הזה אלא צריך לחיות אותו.


יושבת-ראש הוועדה, אני מבקש אם אפשר לקבל החלטה אחת האומרת שהחלטות לגבי תקצוב תוכניות במקומות השונים תהיה אך ורק בשיתוף נציגי הקהילה כאשר המשרד המתכלל הוא משרד הקליטה. בלי זה, לא ייעשה דבר.

אני מצטער אם מישהו ייפגע מהדברים שאני עומד לומר, אבל אין לי שום כוונה לפגוע אלא להפך, אני חושב שבתקופה הקצרה שהייתי שר הקליטה ניסיתי לשתף את כל הארגונים ואני לא חושב שיש כאן מישהו שיכול לומר שלא נפגש אתי. אני לא יודע איך היו קודמיי ואני לא יודע איך יפעלו הבאים אחריי.


רבותיי, תעבדו בשיתוף פעולה. אל תתנו לאחרים לעשות הפרד ומשול. ברגע שעושים הפרד, זה בדיוק מה שהמשרדים רוצים וכל הממשלות רוצות. אני אומר לכם שעבדתי במשרה מלאה בתפקיד הזה ואני גאה בכך ושמח על כך. אני חוזר ומבקש מכם, ברגע ששואלים מי מייצג את העדה, יש כל פעם מישהו אחר שמייצג את העדה. אין מלך בעירו.


דני ידידי, ראיתי את הפעילות שלך וראיתי כמה היא תורמת, אבל ראיתי גם את הפעילות של דוקטור נגיסט שעשתה עבודה נהדרת. ראיתי את התוכניות וההישגים ואני אומר שזה טוב וזה טוב. אני אומר לכם שאתם צריכים לשבת בחדר משותף, מנהיגי הקהילה שעושים עבודה נהדרת, עד שיצא עשן לבן כי ביניכם יש מחלוקות כאשר אחד מעביר ביקורת על השני, כמו שאתה עשית, והשני על השלישי והשלישי על הרביעי. אני חושב שכל אחד מכם רוצה בטובת הקהילה אבל כל אחד רואה את זה מזווית אחרת. תאמינו לי, זה לגיטימי אבל דעו לכם שזה לרעתכם. לפעמים הקנאה הופכת לשנאה וזה דבר שאתם לא צריכים להגיע אליו. תעבדו בשיתוף פעולה, תהיו מגובשים. אתם אומרים שאלה שיקולים פוליטיים, אני לא הייתי חלק מהשיקולים הפוליטיים. אני אומר לכם שזה לא מעניין אותנו. אנחנו רוצים שיהיה טוב לקהילה, אנחנו רוצים לתקן עוולות מאוד קשות ותאמינו לי שראיתי ורואה את הדברים. כפי שנאמר לגבי שיקום השכונות, בבניין אחד היו שתי משפחות ואחר כך שיקמו את הבניין. אבל מה לעשות, צריך לעשות גם לטובת המשפחות האלה.


תוכנית החומש היא תוכנית נהדרת. הפרוייקט הלאומי הוא תוכנית נהדרת. אין האחד בא לבטל את השני, צריך את זה וגם צריך את זה. אם אפשר לעשות תוכנית שלישית, גם את זה אפשר לעשות. גם שתי התוכניות ביחד לא מספיקות כי יש כל כך הרבה פער וכל כך הרבה בעיות בקהילה. אני אומר לכם שאם יהיו עוד תוכניות, זה יהיה מבורך.


אני מודה לך גבירתי יושבת-הראש ולכם חבריי. תסלחו לי, אני צריך לצאת לישיבת ועדה אחרת.

תודה רבה על ההזדמנות שניתנה לי להיות כאן ולומר את דבריי. שמעתי על תוכנית החומש והיום היא ברורה לי. כאשר יש את המריבות שלנו של בני הקהילה, אחרים יושבים בשקט ועושים שינוי יעד בתקציבים. המטרה של תוכנית החומש הייתה לנושא משכנתאות. התוכנית העיקרית הייתה משכנתאות. היה רעש ותסתכלו על מה אנחנו מדברים היום, על שיקום שכונות ובעפולה נעשה שיקום לשלוש-ארבע דירות, שמו כמה צמחים בכניסה וזה הספיק. אנחנו לא מחוברים לשטח. בואו תראו כמה משפחות סובלות מצפיפות דיור. זוגות צעירים מתחתנים ורוצים לבנות בית חם בישראל, אבל האישה עם שני הילדים שלה אצל ההורים ויוצא שמתגוררות 12 נפשות בדירה של 60 מטרים מרובעים בהן מיטות עם שתי קומות וזה דבר שאפילו בצבא בוטל. אותו נער שישן במיטת קומותיים, לא מדבר על פינת מחשוב. לילדים אין פינת לינה. את הזעם בתוך הבית מוציאים החוצה ומסתבכים עם שלטונות החוק. בואו נראה את הנוער יוצא אתיופיה בבתי המעצר.


חברים, התעוררו. ארגונים, נציגים, התעוררו. תוכנית חומש, אנחנו היינו צריכים לבנות אותה. בגלל המאבק הפנימי מגיעה תוכנית כתובה ובה כתוב שיקום שכונות. אני חושב שתוכנית החומש הייתה צריכה לעטוף את יוצאי אתיופיה.


ניקח את משרד השיכון. משרד השיכון מופקד על עולי אתיופיה? אין שם אדם דובר אמהרית. כאשר אנחנו מגישים ועדות, התיקים, כל הקודם זוכה, כל מי שצועק - יש לו פתרון דיור.


אני חושב שתוכנית חומש, כפי שהיא נראית, איך שהיא באמת מופעלת היום, לא נראה אותה מלאה.

אולי נדבר יותר בצורה פרקטית ונראה מה כן אפשר לעשות או להמליץ כדי שבאמת נוכל להמשיך את התוכנית.


חבר הכנסת שלמה מולה הציע לקיים דיון בוועדת הכספים ואני חושב שזה באמת המקום הראוי. אני מאוד מקווה שגם היושבת-ראש תוביל מהלך משותף ביחד עם חברי כנסת נוספים על מנת להגדיל את התקציב. קודם כל אולי להחזיר את התקציב לתקציבו המקורי ביחד עם ה-20 אחוזים שנלקחו, ושזה לא רק יחול על משרדי הממשלה שכמו שנאמר פשוט ייקחו תקציבים שיועדו ליוצאי אתיופיה ממקום אחד ויעבירו אותו למקום שני, וזה דבר שלא עוזר לאף אחד אלא רק מזיק לשני הצדדים.

על זה דיברנו.

אני מבקש מגבירתי היושבת-ראש שהוועדה תוכל לעקוב אחרי שלושה-ארבעה חודשים באופן קבוע אחרי המשך יישומה של תוכנית החומש וגם תקבל דיווחים באופן מסודר. זה יועיל גם לקידומה של התוכנית.


דיברנו כאן על הזוגות הצעירים. אתמול קיבלתי דיווח – מגיעים אלינו, לאגודה הישראלית למען יהודי אתיופית, טלפונים של אנשים שרוצים לברר – על כך שעד אתמול אנשים עדיין פונים לבנק טפחות, שהוא הבנק שאמור לתת את המשכנתאות, והפקידים בבנק טפחות לא יודעים כלל על תוכנית החומש. זה משהו שעדיין לא חלחל לשטח ולמרות שיש סיכום עם בנק טפחות, עם האוצר ועם משרד הקליטה שמתכלל את התוכנית, עדיין לא יודעים בשטח שזוגות צעירים יכולים לקבל משכנתא תוספתית בעקבות תוכנית החומש.


מנכ"ל האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה דני אדמסו הזכיר את הנושא של ניוד תקציבים פנימיים לצורך תוכנית החומש. אני באמת מבקש לדעת מחנוך צמיר מדוע הדבר הזה נעשה ומה התכלית שלו. זאת אומרת, זה לא מובן כי התכלית היא לא למחשב את מוקדי הקליטה, שזה 290 אלף שקלים, סכום שהוא מאוד משמעותי ואם הוא היה יורד לזוגות צעירים, זה אומר עוד כמה משכנתאות ועוד כמה עשרות תלמידים במסגרת תוכנית הפרוייקט הלאומי. יכול להיות שבאמת יש לזה תכלית ראויה, אבל אני אשמח לשמוע את התכלית הזאת.


לסעיף משרד התעשייה. הזכרתם פעילויות שלא משרד התעשייה עושה אלא שהן נעשות במסגרת משרד הקליטה. אני באמת אשמח לדעת מה השותפות של משרד התעשייה כגוף שאחראי על תעסוקה כאשר משרד הקליטה, דרך מוקדי הקליטה ודרך הקשר עם עמותות, מבצע זאת עם העולים.

אני יודע בוודאות שבנק טפחות העביר לסניפים שלו הוראות. יכול להיות שסניף זה או אחר לא ביצע כאשר בא האיש הראשון. אני אתן לחבר הנכבד את המייל שלי ובכל מקרה שהוא רואה תקלה, נטפל בזה. בגדול זה עובד.

אין אפילו עדות של זוג אחד שקיבל משכנתא. אנחנו מקבלים פניות בנושא. הם לא יודעים על זה ולא מפיצים את זה.

מר שוורץ, יש איזשהו פרסום ממשרד השיכון?

יש הנחיה.

משרד השיכון יודע בכמה זוגות צעירים מדובר?

כיוון שזה התחיל רק עכשיו, לפני שבועיים-שלושה, וכיוון שקצב ביצוע של משכנתא מיום חתימת החוזה עד שהמשכנתא מבוצע, לוקח בערך 90-100 ימים, עדיין אין לנו דיווחים. אני אומר שלא תהיה הרגשה לקהילה שיהיו אין סוף משכנתאות כי בגלל המצב, זה שלא יהיה ככה.

אני לא מדבר על 100 הימים, אבל עצם העובדה שזוג צעיר מגיע לפקיד והפקיד לא יודע.

אם יהיה מקרה ספציפי, תפנו למשרד השיכון. אנחנו נעקוב אחרי התהליך.

בתוכנית החומש איבדנו עקרונות שנקבעו בוועדה. הייתה לי הזדמנות להיות בוועדה שקבעה את תוכנית החומש. נקבע שיהיה כסף חדש וגם יהיה מרוכז במשרד אחד והוא משרד הקליטה. אלה שני העקרונות שאיבדנו אותם ואין לנו אותם, לפי הדברים שנאמרים עכשיו בישיבה כאן.


אני חושב שלערבב כל מיני דברים, זה אומר הסטה מהנושא. גם אם הממשלה העבירה את התקציב של 2009, הוא עדיין לא עבר בכנסת ולכן אנחנו יכולים עדיין לשנות את המצב.


דבר אחד צריך לעשות ושלמה מולה, זה בידך. לדעתי אתה צריך להוביל את המאבק בכנסת.

דיברנו על ועדת הכספים.

ועדת העלייה תעביר את ההחלטה וחברי הכנסת צריכים להוביל את המאבק בכנסת ולומר שאנחנו לא מתפשרים. לשנת 2009 יש 139 מיליון שקלים, לשנת 2010 יש 232 מיליון שקלים ואנחנו לא צריכים להתפשר על זה. אם המדינה צריכה לקצץ, שתעשה קיצוצים במקום אחר ולא בתוכנית שלנו.


לכן אנחנו, הארגונים, בני הקהילה, צריכים להתארגן כאיש אחד ולהילחם ברחובות, אם אלה הפגנות, אם זה בג"ץ, ולעשות את כל המאבק בליווי. אני חושב שיש כאן רמאות. הם צריכים לבוא ולומר לנו את האמת. אי אפשר לעשות את זה מתחת לשולחן ולבטל תוכנית שכבר נקלטה בקהילה כקיימת.

אני חושב שמי שיוביל את המאבק לא יהיה רק חבר כנסת אחד אלא צריך לגרום לכך שכל חברי הכנסת ביחד יובילו אותו. אנחנו לא בקואליציה אלא באופוזיציה ולכן דווקא לחברי הכנסת שבקואליציה יש יותר כוח מאשר לחברי הכנסת שנמצאים באופוזיציה, אבל אני חושב שזה דבר ערכי שאפשר ליצור עליו קונצנזוס.


כמו שאברהם מיקד את הדברים, גם אני חושב שהמאבק צריך להיות. אני אומר לכם בכנות שאני לא רואה אפשרות כרגע, אפשרות אמיתית אבל כנה, לחזור לתקציב המקורי של 139 מיליון שקלים. אני לא רואה את זה. אני כן רוצה להבטיח גם את מה שאושר, את ה-113 מיליון שקלים, שיהיה בתקנה תקציבית והחלק של המשרדים, הכסף החדש, יובטח שגם הוא יהיה כסף זמין ואנחנו יודעים להגיע אליו. אני אומר שכל התקציב הוא תקציב חדש ולא בא מתקציבי המשרדים, כולל ה-15 אחוזים של המשרדים.

אני מסכמת את הישיבה.

1.
הוועדה קיבלה דיווח על כך שתוכנית החומש לא מתוקצבת בהתאם להתחייבויות הממשלה.

2.
הוועדה קוראת לממשלה להמשיך בביצוע התוכנית לא מתוך תקציב המשרדים השוטף אלא מתוך תקציב נוסף מיוחד שיועבר למשרדים לצורך זה.

3.
הוועדה מבקשת מאגף התקציבים באוצר להעביר לוועדה תוך שבועיים מסמך מפורט בנוגע לתקצוב החדש למשרדים השונים.

4.
הוועדה מבקשת מהמשרדים שקבלת ההחלטות בנוגע ליישום התוכנית תיעשה בהתייעצות עם הארגונים.

5.
הוועדה תקיים דיונים נוספים ותעקוב מקרוב אחר יישום ביצוע התוכנית.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00