PAGE
4
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

27.05.09

הכנסת השמונה עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 16

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

מיום רביעי, ד' בסיוון, התשס"ט (27 במאי, 2009) בשעה 10:00

הצעת חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם (תיקון מס' 5), התשס"ט-2009

חברי הוועדה: חיים כץ- היו"ר

אריה ביבי

ציון פיניאן

משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה: עו"ד דבורה אליעזר

נטע ברנר נאור – יועצת משפטית

משה סוברנו

מאיה טאוסיג

אהרון בראזני

עורך דין ערן גולן

חזקי ישראל – התאחדות התעשיינים

אורן רוזנמן - מתמחה

אייל לב ארי

וילמה מאור

לאה קיקיון

הצעת חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם
(תיקון מס' 5), התשס"ט-2009

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בנושא הצעת חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם (תיקון מס' 5), התשס"ט-2009.


יש נציגים מהתמ"ת?

אני מהלשכה המשפטית של התמ"ת. הצעת החוק הזו באה להחריג עובדים זרים שמועסקים כיום ובעצם משנת 2005 באמצעות תאגידי בניין. בשנת 2005 ניכנסה שיטת התאגידים לתוקף ולפיה כל העובדים הזרים בענף הבניין מועסקים על ידי 40 תאגידי בניין, במקום המעסיקים בפועל, כאשר המעסיקים הם בעצם קבלני בניין או קבלני כוח אדם. לפי כל הדעות השיטה הזו רק שיפרה את תנאי עבודתם של העובדים הזרים. בוטלה בעצם הכבילה, משום שהם רשאים לעבור בין תאגיד לתאגיד בכל רבעון, ואם יש משהו חריג בהעסקה שלהם אז אפילו באמצע הרבעון,באישור הממונה על זכויות עובדים זרים. בגלל שרק שיפרנו את מעמדם של העובדים הזרים מצאנו לנכון להחריג את העובדים האלה מתחולת סעיף 12א' לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, שאומר שלאחר 9 חודשים שעובד מועסק אצל מעביד בפועל הוא עובר להיות העובד של המעסיק בפועל ולא של קבלן כוח האדם. אם לא היינו מחריגים, אם לא תתקבל הצעתנו להחריג- בעצם, העובדים הזרים חוזרים להיות עובדים של קבלני הבניין, המעסיקים בפועל, וחוזרת ההרעה בתנאיהם. לא היינו מציעים את ההצעה הזו אם היא לא היתה מטיבה עם העובדים, את זה חשוב להדגיש.

למה לא נכנסתם לעובדי הסיעוד ועובדי החקלאות?

משום שכרגע עובדי הסיעוד ועובדי החקלאות לא מועסקים על ידי קבלני כוח אדם, הם מועסקים על ידי מעסיקים פרטיים. כשהיתה ועדת רביב סובל לפני כמה שנים, ועדה בינמשרדית שבחנה את כל שיטת ההעסקה בענף הסיעוד, בחנו אפשרות שהעובדים הזרים בסיעוד יהפכו להיות בעצם עובדים של קבלני כוח אדם ולא של המעסיקים בעלי ההיתרים או משפחותיהם.הוחלט על ידם אחרי דיונים רבים שלא כדאי לעשות את זה – הן בגלל הייקור של העלות של העובדים, כלומר –כשהם יהיו יותר חופשיים זה יהיה יותר יקר ואנחנו לא רוצים להטיל נטל על המעסיקים הסיעודיים והן בשל החשיבות של השמירה על האופי האישי, בהעסקה שבין בעל ההיתר לעובד הזר. שלא יהיה העובד הזר היום כאן ומחר שם, כמו בבניין, כשלא משנה, לכאורה, מי עושה את העבודה. הוא עובר בין תאגיד לתאגיד. בסיעוד חשובה מאד השמירה על האופי האישי של ההעסקה הזו. אם יהיו אי פעם תאגידי בניין יהיה אפשר להחיל את זה, אבל כרגע אין תאגידי בניין – לא בסיעוד ולא בחקלאות. יש מחשבה, ובסיעוד זה כבר נכנס לתוקף – היתה רביזיה בכל השיטה, לא על ידי קבלני כוח אדם – אבל לשכות פרטיות יותר אחראיות על העסקת עובדים בסיעוד. גם בחקלאות זה הולך להיות. לשכות פרטיות זה הלשכות המתווכות בין העובד הזר למעביד, על פי חוק שירות התעסוקה. כרגע רק בענף הבניין יש קבלני כוח אדם של עובדים זרים.

מישהו רוצה להעיר?

כפי שבעצם אמרה עורכת הדין ברנר מדובר בשני מקורות חוק שונים להעסקת העובדים. לגבי העסקת עובדים זרים בענף הבניין, ההעסקה שלהם מתבצעת באמצעות תאגידים שקיבלו היתר מכוח חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם. לגבי העובדים בענף הסיעוד או החקלאות – מקור העסקתם נעשה באמצעות מתווכי עבודה, דרך לשכות פרטיות – לפי חוק שירות התעסוקה ולכן כל יחסי העבודה המשולשים לא מתקיימים במקרה של סיעוד ושל חקלאות.

אתה רוצה לקרוא את החוק?

(קורא את החוק – תיקון סעיף 12, הוספת תוספת). החלטנו, בהתייעצות עם שי סומך ממשרד המשפטים שאנחנו מבקשים להחיל את הוראת המעבר מ – 1 לאוקטובר, 2008, בטרם כניסת הצו לתוקף.

ממתי החלטתם?

מאוקטובר 2008, אז פג תוקפו של החוק ונכנס צו של השר.

למה לא הביאו את זה לפני?

ב-1 לינואר, 2008 נכנס לתוקפו אחרי דחיות רבות, סעיף 12א' שקובע שעובד של חברת כוח אדם המועסק אצל מעסיק בפועל תקופה העולה על 9 חודשים ייחשב כעובד המעסיק בפועל. אותו סעיף, סעיף קטן (ב), מתיר לשר התמ"ת להעריך את תקופת ה- 6 חודשים לתקופה נוספת מקסימלית של 6 חודשים וכך אכן קרה באוקטובר 2008, עת ניתן היתר מיוחד - -

למה אנחנו מחוקקים את זה רטרואקטיבית?

אסביר זאת כך: כיום, מבחינת החוק, העובדים הזרים בענף הבניין נחשבים כעובדי קבלני הבניין.

אלה שעובדים מעל 9 חדשים.

נכון, או מעל ל – 15 חודשים -יש שני סוגים במקרה הזה. כיוון שבעצם ניסיון העבר הראה שהעסקתם על ידי קבלני הבניין לא הטיבה עם זכויותיהם - -

או.קיי. אני רק מקווה שאנחנו לא עוברים לנורמה שאנחנו מחוקקים רטרואקטיבית.

בעצם, הצעת החוק הזו עוד הועלתה על שולחן הכנסת לפני תום 15 החודשים אך בגלל פגרת הבחירות - -

ופטירתו של חבר הכנסת רביץ.

נכון. זה לא עלה לדיון, ולכן התעורר הצורך הזה.

תחולה רטרואקטיבית היא באמת חריג שבחריגים.

(ממשיך בקריאה- הוראת מעבר, סעיף 3)

תודה רבה, מי בעד? מי נגד? – אין.

תודה לכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:20