PAGE
12
ועדת החוקה חוק ומשפט

25.5.2009


הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
פרוטוקול מס' 7

מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט

יום שני, ב' בסיוון התשס"ט (25 במאי 2009), שעה 10:00

הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 57) (שיפוט בענייני תעבורה) (תשריר – הוראת שעה), התשס"ט-2008

חברי הוועדה: דוד רותם - היו"ר

אורי מקלב

עו"ד מיכל כהן, משרד המשפטים

עו"ד לאה רקובר, הנהלת בתי המשפט, היועמ"ש

תמר ליברטי, המשרד לביטחון פנים, ע' יועמ"ש

אפרת בורגנסקי, המשרד לביטחון פנים, יועמ"ש ביטחון פנים

פקד דני סמו, משטרת ישראל, תובע

עו"ד אלעזר שטרן

דורית ואג

אסתר מימון

הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 57)
(שיפוט בענייני תעבורה) (תשריר – הוראת שעה), התשס"ט-2008

בוקר טוב. אני פותח את הישיבה. הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 57) (שיפוט בענייני תעבורה) (תשריר – הוראת שעה), התשס"ט-2008. מי רוצה להציג?

אני אציג. ההצעה שלפנינו באה לאשרר צו של שרת המשפטים משנת 2005. ארבעת היישובים: בת-ים, חולון, מקווה ישראל ואזור, שייכים, מבחינת חלוקת מדינת ישראל למחוזות של משרד הפנים, למחוז תל-אביב. לעומת זאת, מבחינת חלוקה למחוזות שיפוט של שר המשפטים, ארבעת היישובים הללו שייכים למחוז מרכז. עם זאת, נקבע כי ענייני התעבורה של ארבעת היישובים הללו יידונו במחוז תל-אביב ולא במחוז מרכז. כלומר, בוצעה כאן חלוקה גיאוגרפית, אבל לפי נושאים, החריגו נושא אחד. בפסק הדין בעניין נתנאל, שדן בצווי הקמה של בית המשפט המחוזי בפתח-תקווה נקבע כי חלוקה נושאית כזאת אינה אפשרית וכי שר המשפטים מוסמך לקבוע רק תיחום גיאוגרפי של מחוזות שיפוט ולא חלוקה לפני נושאים.


בית המשפט קבע כי הצווים של שר המשפטים, שהקימו את בית המשפט המחוזי בפתח-תקווה, בטלים, ונתן חצי שנה להיערך, כך שכל מחוז ידון בכל הנושאים שלו. בית המשפט לא התייחס לצו שלפנינו, שעניינו בית משפט שלום, ולכן, כדי להסיר ספק בדבר החוקיות של הצו הזה, אנחנו מבקשים לאשרר אותו כך שהחלוקה שבוצעה בו לעניין שיפוט ותעבורה של אותם ארבעת היישובים תישאר על כנה.


למעשה, מה שאנחנו מבקשים זה, לעגן את המצב הקיים בחקיקה ראשית. נדגיש, כי ענייני התעבורה של מחוז תל-אביב נידונים לא בבית המשפט המרכזי ברחוב וייצמן בתל-אביב, אלא ברחוב שוקן בדרום תל-אביב, שהוא, כמובן, קרוב יותר לארבעת היישובים שצוינו: חולון, בת-ים, מקווה ישראל ואזור.

כמה הוא קרוב?

אני לא יודעת להגיד.

זו לא טענה, יותר קרוב.

אני רוצה להציג את החלופה. בתי המשפט לתעבורה של מחוז מרכז הם בתי המשפט ברמלה, נתניה ופתח-תקווה, וזו חלופה בעייתי מבחינת השינוע של התובעים המשטרתיים והבוחנים. המשטרה תציג את הקשיים.

למה יש בעיות בשינוע? אני לא מבין. הזינזנה נוסעת כל יום מאבו-כביר לנתניה, לרמלה, היא תיקח את התובעים.

אם מחליטים להעביר – מחליטים, רק שאנחנו טוענים שנדרשת היערכות תפעולית. היות וחלק מהתהליכים הם תהליכים ארוכי טווח, והשינוי הזה, אני לא רוצה להשתמש בביטוי "משנה סדרי בראשית", אבל הוא שינוי משמעותי.

מהפכה חוקתית אמיתית...

לא מהפכה, אבל ברמה התפעולית היומיומית הוא שינוי משמעותי, ונדרשים תהליכים. זה לא רק שינוע, יש עצורים שלפעמים צריך להעביר באופן מידי לשיפוט מהיר, יש מתנדבים שהם מכפיל כוח משמעותי בעבודת המשטרה שהסכימו להתנדב ולעשות עבודה, כי הם יודעים שאם הם ייקראו לבית המשפט, בית המשפט הוא באזור המגורים שלהם, יש עניין של יחס בין תובעים לשופטים. יש כל מיני גורמים קטנים.

מה זה "יחס בין תובעים לשופטים"?

אנחנו משתדלים לווסת את התובעים המשטרתיים שיהיו ביחס לשופטים שפועלים באותו אזור שיפוט. למשל, אם מוסיפים שופט לבית משפט מסוים, אנחנו רוצים שגם מערכת התביעה תהיה ערוכה.

חשבתי שאני מאשר את הצו הזה בחמש דקות. אתה מדבר עכשיו דקה וחצי, והוספת לי שעה לדיון. לא הבנתי, אתה רוצה להגיד לי שאני אקבע מקום שיפוט לפי מה שנוח למתנדבים של משטרת ישראל? מה נוח לתובעים לפי הוויסות שלהם?

לא, סליחה, רק ביקשנו זמן להיערך. אנחנו לא מדברים על מהות העניין. פתחתי בדברי ואמרתי, שאם יוחלט לשנות את מקום בית-המשפט של האזורים האלה – בסדר, רק ביקשנו עד שלוש שנים על מנת שנוכל להיערך לשינוי הזה.

איך קובעים לאיזה בית-משפט אני מגיע?

לפי מקום ביצוע העבירה. סמכות מקומית.

לפי מקום ביצוע העבירה. איפה השטח שהוא מרכז, ואיפה השטח שהוא תל-אביב? אם תופסים אותי בין רמלה לתל-אביב, זה יכול ליפול גם בבית משפט שלום בנתניה, כי אלה בתי-המשפט של אזור המרכז.

לא, כי יש גם מרחבים.

זה תלוי היכן תפסו אותי ומאין השוטר שתפס אותי.

לא, מקום ביצוע העבירה.

בכביש בין רמלה לתל-אביב הסמכות היא גם לבית-המשפט ברמת-גן, גם לבית-המשפט בנתניה וגם לבית-המשפט ברמלה.

לא רמת-גן, פתח-תקוה.

אני יכול להיתפס על כביש תל-אביב-רמלה ולהיות נידון בבית-משפט בנתניה. אני שואל, לפי מה מווסתים? הרי כשהוא נותן את הדוח הוא כותב שם באיזה בית-משפט.

החלוקה בכביש 44, ברמלה תל-אביב, במחלף השבעה פחות או יותר עובר גבול המחוז במשטרה בין תל-אביב למרכז.

תפסו אותי ברמלה, מחלף השבעה.

זה במחוז מרכז. במחוז מרכז יש שלושה בתי-משפט: רמלה, פתח-תקוה, נתניה. מבחינה חוקית, הסמכות יכולה להיות לכל אחד ואחד מהם, אבל היות שהיחידה האוכפת היא של השפלה, ויש בית-משפט ברמלה, אותו אדם מוזמן לבית-משפט ברמלה. זאת אומרת, שהוא לא יגיע בשגרה לבית-משפט בפתח-תקוה או נתניה, למרות שיש סמכות כזאת, כי זה במחוז מרכז. כתב האישום מוגש כדבר שבשגרה- - -

אלא אם כן יש עומס ברמלה.

לא נתקלתי בזה שבגלל עומסים, אבל יכול להיות בגלל בעיה של היכרות עם שופטים, יכולה להיות בעיה של כל מיני פרוצדורות מסוימות, אנחנו מעבירים את זה, או, למשל, ששופט שמע הליך מקדמי בבית-משפט ברמלה, ושופטים אחרים בפגרה או בשבתון, לא נוכל להביא את כתב האישום בפניו, אז אנחנו חייבים להעביר את זה לבית-משפט.

אלה כבר בעיות פרטניות.

נקודה נוספת, אדוני היושב-ראש. אנחנו יודעים שיש מגעים להקמת בית-משפט בבת-ים – יש פה חברה מהנהלת בתי המשפט – מה יותר טבעי מאשר לקחת את האזורים האלה, שייכנסו באותו בית משפט, שהוא ממש סמוך למקומות האלה?

יש פרוגרמה להקמת בית-משפט בבת-ים. מדובר בשלבים התחלתיים, יש הסכמה עקרונית, אבל עוד לא יצאנו לשלב הבא – אישור תקציבי וכן הלאה. באופן מקורי בת-ים, חולון אזור ומקווה ישראל הם בתחום השיפוט של מחוז תל-אביב, אבל הם נגרעו ממחוז תל-אביב ועברו למחוז המרכז בגלל עומסים שהיו באותם זמנים במחוז תל-אביב. כשהוקם בית-משפט שלום בראשון לציון והפריד את שני המחוזות, הוחלט שארבע הערים הללו יסופחו למרכז בגלל העומסים בתל-אביב. כיום המצב התהפך. אחת הסיבות להיפוך הזה, כי המשטרה הקימה את המטה שלה ויחידת חקירות לרמלה, והם העבירו עומס גדול של עבודה למחוז מרכז.


יעמוד על הפרק בשלב הבא, ברגע שיוחלט אכן להקים את בית-המשפט, להחזיר את ארבעת ערים האלה למחוז תל-אביב, אבל זה בשלב עתידי. אנחנו נמצאים בשלבים של תכנון, ולגבי העניין הזה לא ניתן להגיד דברים מוגמרים.

רציתי להעלות שתי שאלות. שאלה ראשונה. מהדברים שנאמרו כאן לא לגמרי ברור לי מה היעד הסופי. מצד אחד נשמע, שאתם צריכים שלוש שנים להתארגנות ולהעביר את זה הלאה. מצד שני, נשמע מדבריו של נציג המשטרה שהוא היה מעדיף שזה תמיד יישאר שם. האם היעד שלכם בסופו של דבר להחזיר אותם חזרה למקום שלהם?

מבחינת הנהלת בתי המשפט אנחנו מוכנים לכל פרק זמן שהוועדה תקבע כדי להתארגן לכך שהתיקים האלה של ארבעת ערים יידונו במחוז מרכז. נקבע, נניח בבית משפט ברחובות, שנעביר לשם שופטי תעבורה, ונקיים דיונים בתיקים האלה. זה לטווח הקצר.


בנפרד ובמקביל מתקיימים מגעים להקמת בית-משפט בבת-ים. הנושא הזה טרם קרם עור וגידים, ולכן לא ברור לגמרי מה היה. הכוונה היא שאם יוקם בית-משפט בבת-ים, יועברו לשם בתי הדין לעבודה, בתי הדין למשפחה, ותעבורה שהיום מתנהל בשוקן. כרגע אנחנו נמצאים בשלב המקדמי של הפרוגרמה.

יקבע מה שבסופו של דבר יהיה היעד הסופי. אם, כמו שאת אומרת, היעד הסופי שכן יוקם בית-משפט חדש וזה יועבר לשם באופן קבוע- - -

גם אם יוקם בית-משפט, לא ברור לגמרי שתהיה חלוקה של המחוזות מחדש. זאת הכוונה שלנו, אבל אלה נושאים שבתחום סמכותו של שר המשפטים. בדרך כלל זה נעשה בתיאום גם עם שר האוצר, כי מדובר בהקצאות- - -

ובהסכמת נשיאת בית המשפט העליון.

אין מה לדבר בכלל. ברור.

אלה דברים שצריך להגיד.

עצם ההקמה היא לא באישור, אבל הדברים נעשים בשיתוף פעולה.

נקודה נוספת שרציתי לשאול. בכמה תיקים בכלל מדובר? האם צריך שלוש שנים להיערך? מה היקף התיקים של ארבעת היישובים האלה שצריך שלוש שנים בשביל להעביר אותם?

יש לי נתונים.

מבחינת המשטרה, האזור של חולון, בת-ים, אזור ומקוה-ישראל, מה שנקרא "מרחב אילון" של מחוז תל-אביב, זה כ-30,000 דוחות בשנה, מתוכם כ-2,500 הזמנות לדין, כאשר עוד כ-1,000 תיקי תאונות דרכים.

מבין ה-25,000 שנשארו, כמה מבקשים להישפט?

אם אני לא טועה, כ-20% מבקשים להישפט.

משהו כמו 10,000 תיקים בשנה. למה אתם לא שוללים את הרישיון לעשר שנים, ואז יהיו לכם פחות תיקים?

לא נותנים לנו בתי-המשפט, הם מרחמים.

אני שואל את לאה רקובר, היא תגיד לנו למה בתי המשפט מקילים כל כך.

אדוני היושב-ראש, בעבר היתה זהות בין המחוזות של המשטרה ומחוזות של בתי-המשפט. מחוז תל-אביב של המשטרה הוא שאוכף במקומות של מרחב אילון, קרי בת-ים, חולון, אזור ומקוה ישראל. ברגע שנוצרה חוסר הזהות עקב הצו יצא שהיום יש חוסר זהות בין המחוזות של המשטרה, של האכיפה, לבין המחוזות של השיפוט בבתי-המשפט. זה אומר שאנחנו צריכים לקחת כוחות ממחוז תל-אביב, ובתהליך ארוך מאוד להעביר אותם למחוז מרכז. זה תובעים ובוחנים, והשוטרים עצמם, שאם אנחנו מבקשים להעביר אותם לעדות או להתייצבות מעת לעת בבתי-המשפט במחוז מרכז, אנחנו בעצם גורעים אותם, או מצמצמים את הפעילות שלהם בשטח. כבר היום אנחנו עדים למצב שהציבור, או נבחרי הציבור, באים בביקורת שהמשטרה נעדרת מהשטח. במצב כזה של שינוע או העברה לעדויות בבתי-משפט בפתח-תקוה, רמלה ורחובות, אנחנו יוצרים מחסור יותר גדול של שוטרים בשטח. הם יבלו הרבה יותר בבתי-משפט או בדרך לבתי-משפט.

בפקקים של תל-אביב.

בוחנים שהמקום הטבעי שלהם הוא בשטח, לבדוק את תאונות הדרכים, רק בדרכים לבתי-המשפט יבלו הרבה מזמנם, ואז אנחנו פוגעים בציבור עצמו, לא יהיה מי שיהיה בשטח ויאכוף את עבירות התנועה או יחקור את תאונות הדרכים. לא שלא יהיה כוח-אדם, הוא יצטמצם.

אני כמעט מתחיל לדמוע. בימים שבהם אין בתי-משפט, אני מבין שרחובות הארץ מוצפים בשוטרים. חבר'ה, בחייכם, כולנו מסתובבים ברחובות. אמרתי לך שאני רוצה לגמור את הצו הזה ברבע שעה, אל תגידו לנו דברים שמעוררי תימהון. השיקולים לא יכולים להיות מערכתיים, זאת אומרת, בסופו של דבר השיקולים צריכים להיות לא שיקולים של המשטרה, אלא שיקולים של יעילות מערכת המשפט, זה הדבר שמעניין אותי. המשטרה תקנה עוד רכבים, היא קיבלה תקציב, יש לה עכשיו תקציב גדול, שתגייס עוד שוטרים, עוד כלי רכב. מה שחשוב לנו, שאם מוגש היום כתב אישום, שבתוך חודש ימים יהיה יום דיונים, ובתוך חודשיים האיש יקבל את עונשו. זה מה שמעניין אותי. אם תגיד לי שאם אתם צריכים לשנע אותו בוחן ממקום למקום, יכול להיות מצב שידחו משפטים עד שהוא יגיע, זה אני מוכן לשמוע. זה שאם הוא לא יבוא לבית-משפט, הוא יהיה בשטח, אני קצת מפקפק.

ברגע שנבקש ממנו להגיע לבתי-משפט מרוחקים, החקירות שלו יתמשכו הרבה יותר וכתב האישום שלו יגיע יותר מאוחר לבית-המשט. זה פן אחד. הפן הנוסף הוא, האם מישהו ערב לכך שלבתי-המשפט במחוז המרכז יש מועדים שיצמצמו את זמן ההמתנה?

לאה רקובר תסדר לכם את זה...

לגבי מצב המשטרה אני לא יכולה לדבר, ואני בטוחה שמה שנאמר כאן נכון. מבחינת המצב העובדתי החוקי, התיאור שניתן כאן לא מדויק. מרגע שהוקם בית-משפט בראשון לציון ונעשתה הפרדה של המחוזות, ארבע הערים נגרעו, והתביעה המשטרתית בעניינים שאינם תעבורה מגישה כתבי אישום לגבי הערים האלה בראשון לציון. את זה בדקתי עכשיו, לפני כמה דקות. להגיד שאין תאימות בין המחוזות זה לא מדויק. היתה כאן החלטה לגרוע את ארבע הערים האלה. לגבי התביעה המשטרתית היא גם מגישה את כל התיקים האלה בראשון-לציון, ולא
שמעתי על כך שום תלונה. מדובר פה באי נוחות מסוימת של משטרת התעבורה, והיא מובנת לנו, ואנחנו מסכימים לצו הזה.


הצעת החוק היא הצעת חוק ממשלתית, ואנחנו בעדה. אם תהיה החלטה אחרת, אני מקווה שלא, יועברו שופטים, תהיה הקצאה ונתארגן לשמיעת התיקים האלה במחוז אחר, במחוז מרכז.


לא נעים לי שאנחנו, כממשלה, רוצים להשיג מטרה משותפת, ואנחנו נגררים לאמירות לא כל כך מדויקות. אמרתי ברמז, ואני אגיד עוד חצי מילה. העומס שנוצר במחוז מרכז הוא דווקא בגלל העובדה שלא שיתפו אותנו בהחלטות, למשל, להקים את יחידת החקירות המרכזית דווקא ברמלה. אנחנו דווקא בעד שיתוף פעולה, הידברות ותיאום.

נציגי המשטרה, האם יש לכם תוכנית מסודרת להעברת התיקים? מניסיון עם גורמים אחרים אומרים לנו שנערכים שלוש שנים קדימה, ואז בסוף שלוש השנים אומרים שלא הספיקו. האם יש לכם תוכנית מאורגנת ומסודרת, שלמשל, בשנה הקרובה מעבירים 2,000 תיקים, בשנה אחרי זה מעבירים עוד כך וכך תיקים?

אי אפשר.

אנחנו נציגים של אגף התנועה, אנחנו לא יודעים על מה הגברת מדברת לגבי רמלה. לנו יש שיתוף פעולה טוב עם הנהלת בתי-המשפט, וגם אין לנו ויכוחים. לגבי בית-המשפט בראשון-לציון, זה יותר טבעי מאשר פתח-תקוה.

זה לא יהיה בפתח-תקווה.

איפה זה יהיה?

כרגע מדובר על רחובות, אם זה יהיה.

עדיין ראשון-לציון יותר קרובה. יש היגיון תפעולי אם יש בית-משפט קיים בראשון-לציון ויש תשתית.

אם יש אולמות וזה ניתן- - -

אתם תבדקו יחד עם הנהלת בתי-המשפט.

השאלה, אם יש להם תוכנית מסודרת של העברת שוטרים, העברת תקנים.

ברגע שנדע לאן אנחנו מפנים, נתארגן ונעביר בפרק הזמן שלו אנחנו נדרשים, אבל זה ייקח זמן. אם צריך להעביר תובעים ממחוז למחוז, לא בבוקר אחד אני יכול להגיד לתובע שהיום הוא מסיים פה והוא עובר לעבוד במחוז אחר רחוק מהמקום שבו אתה מופיע. צריך להתארגן עם התיקים. יש בבית-המשפט בתל-אביב תיקי הוכחות שנקבעו מהיום לעוד יותר משנה, גם אותם צריך לסיים, ולהתחיל סדרה חדשה של תיקים, להעביר לבית-המשפט החדש שייקבע.

השאלה, אם יש לכם תוכנית מוכנה לשינוע הארגוני.

לנו יש הבסיס מה אנחנו נדרשים לעשות, איך להעביר כוחות. את כל הבניין מסביב, צריך לבנות אחרי שנקבל את הנתונים – איזה בית-משפט, כמה שופטים, איפה זה יתנהל. אני לא יכול לבנות בלי שיהיה לי המידע הזה, פרוגרמה בסיסית מה אני צריך לבנות. מה הבעיות שניתקל בהמשך, כבר יש לנו.

יש עניין ניסוחי. דיברתי עם נציגי משרד המשפטים והנהלת בתי-המשפט לתיקון הניסוח המוצע בצורה כזאת שהכשרת הצו תהיה גם בדיעבד. זה כאילו הלבנה של מה שקרה, ומכאן ולהבא.

"סעיף 2א(ג) לצו בתי המשפט (הקמת בתי משפט שלום ואזור שיפוטם), התש"ך-1960, לעניין שיפוט בעבירות ששופט תעבורה מוסמך לדון בהן לפי סעיף 25 לפקודת התעבורה, יראו אותו כאילו הותקן כדין, והוא--

רואים אותו כאילו הותקן כדין.

--יעמוד בתוקפו עד תום" – לעניין איזה תקופה, הוועדה תצטרך להחליט מה התקופה, האם שלוש שנים, שנתיים, שנה – "מיום תחילתו של חוק זה". ומוסיפים: "כל סמכות שהוקנתה לבית משפט לדון בהליך מכוח הוראה זאת תעמוד בעינה עד לסיום ההליך." זה פחות או יותר נוסח מתוקן ומוסכם. הוועדה צריכה להחליט לגבי פרק הזמן שהיא מוכנה להקציב לעניין.

אני רוצה להגיד כמה מלים, וזה נוגע לשאלה שעכשיו ציינת, השאלה לגבי פרק הזמן. נכון שהבעיות הבסיסיות שבגללן אנחנו כאן הן למעשה בעיות, יש מי שיאמר טכניות, יש מי שיאמר לוגיסטיות או מערכתיות, כפי שציין יושב-ראש הוועדה. בסופו של דבר אנחנו, כמשטרה, חושבים שהבעיות הלוגיסטיות האלה הן היום-יום של המשטרה. יכול להיות שיש גם פירוט רב יותר לגבי מה המשמעויות של שינוי כזה ללא היערכות מתאימה. כשדיברנו על שלוש שנים עמדו לנגד עינינו מספר דברים. אל"ף, אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שאנחנו צריכים להיערך לשינוי גם בהתבסס על מצב קיים כרגע, שזאת היערכות לא פשוטה. נגענו קצת בדברים, שמעתם קצת על הבעיות, הן בעיות אמת. הדברים האלה בסופו של דבר הם היומיום, זה השטח, כך זה נראה, וזה משמעותי ביותר. זה דבר אחד.


אנחנו בהחלט סבורים, גם מבלי שהנהלת בתי-המשפט תתחייב, כי היא לא יכולה להתחייב לגבי הקמה של בית-משפט בבת-ים, או אפילו לגבי משהו שהוא פחות טוב לנו כמשטרה, אבל הוא ודאי יותר טוב מלהגיע עד פתח-תקוה או עד רמלה או עד נתניה, שזה אפילו לפתוח את בית-המשפט הקיים בראשון-לציון גם לנושא תעבורה, מה שלא קיים היום. הדברים האלה, אם הם יקרו, זה שינוי משמעותי מאוד. ודאי שיש יותר היתכנות שהדבר הזה יקרה בתקופה שהיא ארוכה יותר משנה מאשר בשנה.


עד עכשיו דיברתי על היבטים מאוד מעשיים, אני אגיד עוד משהו במישור המשפטי, למרות שהמצב, אני מניחה, הוא הבסיס לדיון, ויודעים אותו כולנו. כפי שהזכירה מיכל כהן, פסק-הדין בעניין נתנאל לא עסק ישירות בצו הנוכחי. העיקרון שנקבע שם הוא העיקרון, שבגינו אנחנו יושבים כאן היום כדי באמת להבהיר את הדברים, להבהיר את החוקיות. אבל אנחנו בהחלט חושבים שבתיקון שאנחנו מבקשים אין משום פגיעה בזכויות יסוד של מישהו. אנחנו סבורים ואומרים, לא בציניות, שבהשארת המצב הקיים לתקופה הזאת יש אפילו משום תועלת לאזרחים, אני לא מדברת רק על המשטרה. אנחנו חושבים שלאזרחים זה באמת יותר נוח, זה באמת יותר מתאים, כך שגם ברמה המשפטית אין כאן מניעה להשארת המצב הקיים, ולו לתקופה שביקשנו של אותן שלוש שנים. אנחנו באמת חושבים שאנחנו זקוקים להן להתארגנות.

אם אנחנו לא צריכים את התיקון הזה, תמשכו אותו ותישארו במצב הקיים. אם אתם רוצים שנתקן, אני לא מתקן שום דבר לשלוש שנים, מסיבה אחת פשוטה, אני רוצה לדעת איך הדברים מתקדמים. אם אני אתן לכם שלוש שנים, אני יודע בדיוק מה יקרה – בקדנציה הבאה זה יבוא ליושב-ראש ועדת החוקה, זה כבר לא אהיה אני, ויגידו לו: תאריך לעוד שנתיים כי עוד לא גמרנו. אני לא משאיר שום דבר לכנסת הבאה, ולכן אני מציע לכם להסכים לעוד 18 חודש, כדי שתבואו לכאן בעוד 18 חודשים, תבקשו ארכה ותגידו לי מה נעשה בינתיים. תבואו אחרי 14 חודשים כדי להגיד מה יקרה אחרי 18 חודשים.

נעשה 24 חודשים.

לא, השוק הפרסי עבר מפה למקום אחר.

הייתי מציע לוועדה נקודה נוספת, שאולי נקבע איזו תזכורת לעוד חצי שנה, כדי שנציגי המשטרה יגישו- - -

הם יגידו שחצי שנה זה לא מספיק זמן.

בעוד שנה תבואו עם תוכנית, כדי שנדע מה יהיה בעוד 18 חודשים.

כללית, הדברים בהחלט מקובלים, אבל היות והדברים אינם ברורים לנו מבחינת הפרוגרמה של בתי-המשפט והקמות עתידיות של בתי-משפט לתעבורה במחוז המרכז, עולה השאלה, האם ניתן יהיה לבוא ולבקש תוספת זמן.

לכן אני אומר שנעשה את זה בעוד 18 חודשים, ובעוד שנה כולכם תבואו לכאן עוד פעם, ואז תבוא לאה רקובר ותגיד: אין בתי-משפט, לא בונים, אין תקציב – כל מיני סיפורים, ואז נראה מה אנחנו עושים.

אולי נעשה את זה בצו, זאת אומרת שהחוק יאושר לשלוש שנים, שלא יצטרכו לעבור תהליך חקיקה מלא בעוד 18 חודשים, אלא את ועדת החוקה בלבד?

לא, תהליך חקיקה, כי אני רוצה להכריח אתכם גם לאי נעימות הזאת.

נבוא לפה, לוועדה נגיע, הרי במליאה אנחנו לא נמצאים.

אני לא רוצה שתבואו ותגידו לי ששום דבר לא קרה, אני רוצה שתבואו בעוד שנה עם תוכנית.

נבוא בכל מקרה עם תוכנית, אבל רק לוועדה.

חברים יקרים, האם מקובל עליכם 18 חודש? אם לא, אני אצביע על זה.

אני מקווה שהשאלה שלי לא תהיה שאלת קיטבג. היינו רוצים, בגלל שכבר היום אמרנו שיש צורך בזמן- - -

אם תבואו בעוד שנה וחצי תגידו: הנה התוכנית שלנו, זה ייקח לנו עוד שמונה חודשים, נאריך לכם.

היינו רוצים שזה יהיה רשום.

בתוך החוק?

לא.

זה רשום בפרוטוקול.

זה לא צריך להיות רשום בשום דבר. מי בעד?

הצבעה

בעד - פה אחד

הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 57) (שיפוט בענייני תעבורה) (תשריר – הוראת שעה), התשס"ט-2008 אושרה בוועדה ותעלה למליאה לקריאה השנייה והשלישית.

נתקבלה פה אחד.

אני מזכיר שב-1 ביוני 2010.

רשמתי בפרוטוקול את ההתחייבות שלכם לבוא בעוד שנה עם תוכנית מסודרת.

הישיבה ננעלה בשעה 10:35