PAGE
25
הוועדה לענייני ביקורת המדינה

29.06.2009

הכנסת השמונה-עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 18

מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה

מיום שני, ז' בתמוז התשס"ט ( 29 ביולי 2009), שעה: 11:00

עיריית ירושלים – ניקיון העיר – דוח מבקר המדינה על הביקורת בשלטון המקומי, (2008), עמ' 715 - 752

חברי הוועדה: יואל חסון – היו"ר

אנסטסיה מיכאלי

אופיר פינס-פז

מבקר המדינה מר מיכה לינדנשטראוס

שמואל גולן – משנה למנכ"ל ומנהל בכיר על חטיבה, משרד מבקר המדינה

יצחק סעד – ראש המטה ועוזר בכיר למבקר המדינה, משרד מבקר המדינה

ריקרדו לסטרל – מנהל אגף בכיר, משרד מבקר המדינה

שמואל דנון – סגן מנהל בכיר על אגף, משרד מבקר המדינה

יעקב חיינה – מנהל ביקורת, משרד מבקר המדינה

סילביה מרדכי – רפרנטית תשתיות באגף הביקורת, משרד ראש הממשלה

רחל קליינברגר – מרכזת בקרה ופיקוח, משרד ראש הממשלה

ניר ברקת – ראש עיריית ירושלים

יאיר מעיין – מנכ"ל עיריית ירושלים

ציון שטרית – מנהל אגף תברואה, עיריית ירושלים

מיכל שלם – ראש הסגל עיריית ירושלים

עו"ד טלי ניר – האגודה לזכויות האזרח

עו"ד דבי גולד חיו – מקדמת מדיניות, האגודה לזכויות האזרח

עו"ד נסרין עליאן – האגודה לזכויות האזרח

טארק עוואד – מנהל המינהלי הקהילתי, צור-באהר ואום-טובא

איהאב זן – מתכנן שכונתי מינהל קהילתי צור-באהר

חיים ארליך – רכז פיתוח מדיניות "עיר עמים"

מיכאל גאנז – בעל עסק במרכז ירושלים

איתי פישהנדלר – סגל אקדמי, האוניברסיטה העברית

גילה אמדה

חנה פריידין

אושרה עצידה

עיריית ירושלים – ניקיון העיר – דוח מבקר המדינה

על הביקורת בשלטון המקומי, (2008), עמ' 715 - 752

אנחנו פותחים את ישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה. נמצא כאן ראש עיריית ירושלים, ולפני שאנחנו דנים בנושא שעל סדר היום, אני חייב גם להתייחס למאורעות האחרונים גם בסוף השבוע, וגם בכלל. אני חייב לומר שבאופן אישי אני מצטער על ההתפרעויות, על ההתנהגות, ובעיניי גם על חילול השבת ההמוני. בעיניי, אותם אנשים שמדברים נגד הפגיעה בשבת, ונגד הפגיעה בסטאטוס-קוו, גרמו בסוף השבוע לחילול השבת הגדול ביותר. זה מעבר לעובדה שהפרת החוק היא קשה. ההתפרעויות הן התפרעויות קשות. אלו דברים שבעיניי אסור שיקרו. בעיניי, הסיפור של ירושלים הוא לשמור תמיד על האיזון הקדוש בין כל חלקי האוכלוסייה בעיר הזאת, ולדעת לחיות ביחד ובשלום, תוך שמירה על הזכויות ועל הרגישויות של כולם. כפי שאמרתי, לצערי ההתפרעויות היו דוגמה לאיך דברים לא צריכים להיות. בעיניי זהו חילול השבת הגדול ביותר שהיה בירושלים, לפחות בתקופה האחרונה. אדוני ראש העיר, אני אשמח שבהזדמנות זו תתייחס גם לאירועים בעיר בימים האחרונים.

האמת היא שאני מעדיף להתייחס לנושא שבגינו באנו.

תתייחס גם לזה, אבל בכל זאת יש כאן נושא.

אני בהחלט חושב שאנחנו צריכים להחזיר את ירושלים למסלול של עבודה תקינה. אין חדש לומר, אלא לבקש מכל החברים לחזור למסלול תקין של עבודה בעיר ירושלים, ולכך אני פועל בימים האחרונים. למען האמת, ישנם עוד דברים לעשות בירושלים, אבל באתי לכאן כדי להתעסק באחד מהנושאים הלא פחות חשובים בעיר ירושלים וזה נושא הניקיון. ברשותך, אני אשמח לצלול לזה.

תודה רבה אדוני ראש העיר. אנחנו אכן נגיע לנושא הזה, ואני מבקש ממבקר המדינה לומר קודם כל את התייחסותו לעניין הזה.

אדוני היושב ראש, חברי הכנסת, דוח המבקר לשנת 2008 בעצם חוזר גם על דוח קודם, ועל ליקויים שהתגלו ב-2003. יש שיפור מסוים בנושא של הניקיון, אבל השיפור הזה לא מספיק, והמצב בעיניי ובעיני המשרד שלי מחייב תיקון. התיקונים האלה שאנחנו הצענו אותם מופיעים בדוח המבקר.


לא יכול להיות שבירת ישראל, בירת ישראל, שאליה מגיע כל אחד שרק יכול להגיע אליה, והיא עיר תיירות, שהיא עיר שאנחנו במשך שנים ראינו אותה לנגד עינינו כעיר חצויה, שעכשיו היא גם אוחדה גם יחד, שעיר כזאת על חלקה המערבי, ועל חלקים אחרים שבה, תיראה במצב שבו היא נראית לצערנו גם היום. הדבר הזה מחייב תיקון, ותיקון מיידי, גם בפיקוח של העירייה, גם בגורמים אחרים, כי אנחנו צריכים לראות את בירת ישראל כסמל גם מבחינת הניקיון, וחייבים לעשות הכול כדי לממש את הסמל הזה כעיר היפה ביותר, והנקייה ביותר במדינת ישראל.


לכן אני אומר, הדוח הזה הוא דוח חשוב מאוד. הוא דוח שנעשה בעקבות הדוח הקודם. חייבים לשים לב לכל ההערות שאנחנו הצענו ואמרנו אותן. צריך לממש אותן הלכה למעשה, וצריך "להתלבש" על הנושא הזה בצורה משמעותית ביותר, וכמה שיותר מהר.


מר גולן הוא ראש חטיבת השלטון המקומי, חוץ מהנושא ביקורת על המימון של המפלגות גם בפריימריס, וגם ברשויות המקומיות, וגם בשלטון המקומי. הוא נתבקש על-ידי להכין את הדיון, והוא הכין תמונה מפורטת על הדברים שאני העלאתי קודם.

אדוני היושב ראש, רבותי חברי הכנסת, ואורחים פה, הביקורת הנוכחית כפי שאמר המבקר היא ביקורת מעקב. אנחנו שמים דגש במיוחד על כל נושא תיקון הליקויים, ויישום המסקנות, שהרי בעצם מה המוצר שיוצא מתוכנו? אנחנו מוציאים איזשהו מוצר עם מסקנות מסוימות, מתוך כוונה שמישהו גם יתייחס, וגם יתקן אותם. בשנים האחרונות ובשנים הקרובות גם, אנחנו נקפיד יותר ויותר בכל מה ששייך לנושא תיקון הליקויים, נוכח העובדה שבחלק מהדברים אנחנו לפעמים רואים שהליקויים הוצגו וחלק מהליקויים לא תוקנו.


כפי שאמר המבקר, המטרה של הביקורת הזאת בירושלים היא באמת לעשות צילום מצב היום, ולראות האם תוקנו הליקויים, והאם חל שיפור בחזות העיר, ובניקיונה. כפי שאמר המבקר, ניתן לומר שבעוד שבתחום שאנחנו בפעם הקודמת ייחדנו לו קטע גדול מאוד והוא הנושא של פינוי פסולת בניין, והטיפול בכל התחום הזה חל שיפור, הרי שבדברים אחרים לא הייתי אומר שחל איזה שיפור מסוים. בחלק מהדברים עדיין קיימים מפגעי ניקיון ותברואה שפוגעים בחזות העיר, ואני תיכף אפרט.


הדוח מתייחס לשלושה עיקריים. האחד, ממצאים חזותיים שעשינו בחלקים שונים בעיר, ומפגעי ניקיון שזיהינו. זה לא ביקורת אקראית שבאנו לנקודה כזאת או אחרת, אלא היו מקומות שחזרנו פעמיים ושלוש, וארבע, על מנת לייצר תמונת מצב ולבוא ולהגיד שהנקודה הזאת היא בעייתית. כמובן שהפירוט של העניין הזה נמצא בדוח, ואני לא ארד פה לכל נקודה ונקודה. הנושא השני הוא ליקויים בתחום הארגוני והתפעולי. התחום השלישי הוא בתחום האכיפה.


בנושא הממצאים החזותיים – מתוך התמונה שגם מוצגת בדוח, וממה שאנחנו ראינו בשטח, קיימות שתי בעיות מרכזיות. האחת היא סוגיית הטיפול באשפה שהיא בעייתית מאוד. יש פה גם עניין של תרבות של אנשים, ויש פה גם עניין של תפעול נכון יותר של פינוי אשפה. יש פה סוגיה שכל הזמן עולה, והיא של כלי אצירה שחסרים במקומות מסוימים. ישנם אזורים שנקראים אזורים שהם יצרני אשפה יותר מכל מקום אחר. העובדה היא שתמונה כזאת כמו שרואים אותה פה – שלא אנחנו הבאנו אותה – היא תמונה שמצאנו אותה בהרבה מקומות, והיא משקפת את זה שאו אין מספיק כלי אצירה, או שלא מבצעים שם איסוף בתדירות. אנחנו אומרים את זה פה.


גם קשה לקבל את תשובת העירייה שהיתה בזמנו - וזה היה כבר בתקופתך - והיא שבחלק מהמקומות קשה מאוד לשים כלי אצירה כי התושבים מתנגדים. זו תשובה שאנחנו קיבלנו מכם פה בתוך הדוח בחלק מהמקומות. זה נראה קצת תמוה שתושבים מתנגדים. אני יודע שמפעם לפעם עושים חגיגות ושורפים כלי אצירה. כלי אצירה זה מילה עדינה לפחי אשפה - זה צפרדעים, זה הכול. אם כן, זה התחום הראשון. אני מזכיר שחלק מהמקומות שאנחנו מציינים פה הם מוקדי תיירות. אני רוצה לציין את הכותל כמקום נקי ומסודר. אם תיקחו דוגמה מהכותל, ותיישמו אותה במקומות אחרים שהם אתרים ומוקדי תיירות, אני חושב שבעניין הזה יהיה תיקון ושיפור של המצב.


הדבר השני הוא מה שנקרא ניקיון המרחב הציבורי. אנחנו עשינו המון סיורים בעיר המזרחית, בעיר המערבית, בכל המקומות האלה. יש לנו מקומות שהתדירות היא נמוכה מאוד. יש מקום שצריך לעשות עבודה שחורה, ולקרצף את כל הגרפיטי שאנשים מלכלכים. יש תמונות בתוך הדוח שלנו שמשקפות מקומות מאוד מאוד בעייתיים. צריך לעשות יותר, ולהשקיע במקומות ציבוריים פתוחים: גנים, פארקים, שטחים פתוחים.


אני מזכיר עוד הפעם נושא שהוזכר גם בדוח הקודם, והוא הנושא של טיפול בגרוטאות שלא קיבל עדיין תשובה הולמת. יש מחלוקת פנימית בתוך העירייה לאיפה מפנים, ומה עושים עם זה. אבל, כל מכונית כזאת היא עדיין אחריות של הרשות המקומית. בדוח הבאנו כל מיני דוגמאות לרכבים שכנראה נמצאים שם, ואני לא יודע מאיזה תקופה.


אני חייב להדגיש שהמצב בעיר המזרחית הוא לא טוב, אני לא רוצה להגיד בכי רע. המצב הוא לא טוב בחלק מהמקומות בגלל המבנה הטופוגראפי, ובגלל צורה כזאת או אחרת. האשפה מתגלגלת ברחובות. בכלל, הרחוב לא מטופל בצורה נכונה. ברגע שאין מדרכות, ואין כבישים, ויש את כל - - -

אמרת את התשובה.

בסדר, צריך לתקן את זה. זה תפקיד העירייה.

הממשלה.

לא, לא.

אנחנו תיכף נגיע לממשלה. אנחנו מדברים על עירייה.

לא הכול ממשלה, יש גם עירייה.

במידה מסוימת – ואנחנו כתבנו את זה בספר, וזה מילה שהיא לא קלה להגיד – במידה מסוימת העירייה מתרשלת בתפקידה בטיפול בחזות העיר בעיר המזרחית בחלק מהמקומות. אני מבקש לקחת את זה לתשומת לב.


בחלק הארגוני – אני לא רוצה לפרט כאן את כל הדברים. אבל, בחלק הארגוני והתפעולי לא הצבתם לעצמכם עדיין יעדים. אני שמעתי לאחרונה את ראש העיר בתקשורת שהוא רוצה לעשות איזה מבנה ארגוני חדש, כי כרגע עובדים בנפות, ואולי לעבור למצב אחר. יכול להיות שזוהי התשובה, אבל צריך לבנות את זה בצורה הרבה יותר טובה. אין פה עניין של בקרת איכות. מפעל כזה גדול שנקרא תברואה שמעסיק היום למיטב ידיעתי כמעט אלף איש בעירייה, זה דבר שצריך לבנות לו מנגנונים של בקרת איכות. את הדברים האלה חייבים לעשות, כי אחרת בחלק מהמקומות נעשית עבודה לריק.


יש לנו פה טבלה שלמה של ליקויים שאין טעם שאני אקריא אותם כי אני רוצה לקצר.

תן אחת או שתיים דוגמאות בולטות.

למשל, קביעה של מדדי ניקיון, ולפני דקה אמרתי מעקב אחרי רמת ניקיון שלא תוקן. לא תוקן נושא של אכיפה וצווי ניקיון, או צווי ניקוי – אמרנו את זה. יש סמכויות היום, יש חוק ניקיון. יש סמכויות לעירייה, והיא יכולה להפעיל את הסמכויות האלה. אם היא פשוט תשתמש בעניין הזה ותפעיל את החוק הזה במידה מסוימת, זה גם יכול להכניס לקופתה כסף נוסף. אבל, זה לא תוקן. כל מה שאמרתי קודם, הסוגיה של הגרפיטי שכנראה לא תוקנה. לא תוקן מה שאמרתי קודם בנושא של הפחים, עשבייה שוטה בחלק מהמקומות. חבל שאני אקריא פה את כל הרשימה. חלק מהדברים הם דברים שאנחנו אמרנו אותם בדוח הקודם, ויש פה טבלה שלמה מה תוקן, ומה לא תוקן. מה שכבר תוקן כבר ציינתי קודם, ולכן צריך לעשות את זה.


בתחום האכיפה – גביית הקנסות שלכם נמוכה מאוד בעניין הזה. לא ברור לי למה. אתם מהר מאוד מגיעים להסדרי טיעון, ומהר מאוד - - -

קנסות על מה?

על לכלוך. יש להם סמכות להפעיל קנסות. יש חוק היום, חוק הניקיון. אנחנו מדברים היום רק על ניקיון, לא מדברים על דברים אחרים. לפעמים בדברים האלה מגיעים להסדרי טיעון, לפעמים הנאשם לא מגיע. לפעמים הם לא מממשים, ולא הולכים על זה. זה חבל משום שזהו כלי שקיים היום. סך הכול, בשורה התחתונה, אם חל שיפור בנושא של פסולת בניין שגם הוא היה נושא כבד מאוד, עדיין יש מקומות שהם מלוכלכים. כפי שאמר המבקר, אנחנו מדברים על עיר בירה, אנחנו מדברים על מוקד תיירות שיש בו הרבה מאוד תיירים מידי שנה. צריך לתת את הדגש במקומות האלה לפחות, ולנקות אותם, כי במקומות מסוימים העיר מלוכלכת. תודה רבה.

תודה רבה לך. ראש עיריית ירושלים, בבקשה.

בוקר טוב לכולם. אני רוצה להתחיל בלהודות לביקורת, ולהגיד לכם שאנחנו ראשית מקבלים את הביקורת. לעיריית ירושלים יש עניין מאוד גדול לשדרג את הקשר עם מבקר המדינה. עשינו את זה עם מבקרת העירייה, ואנחנו משתדלים מאוד לסגור מעגלים הרבה יותר מהר מלחכות לדוח ביקורת של שנה קודמת. כמו כן, לנסות לעבוד כמעט און-ליין עם המבקרת. אני מברך על סוג כזה של קשר גם עם מבקר המדינה.

מכיוון שאני יודע שהביקורת היתה עוד כשהיית בתחילת דרכך, או לפני זה - - -

כן, זה טרם. זה לקדנציה הקודמת. אבל, זה לא חשוב.

עכשיו אתה נושא באחריות לתקן את זה.

זה מה שאני רוצה להגיד.

אולי תספר לנו מה מצאת ומה גילית כראש עירייה חדש.

אני מעדיף לדבר על התיקונים שאנחנו רוצים להכניס מאשר להסתכל אחורה. אני חושב שזה יותר ענייני, ויותר מכובד. בוא נסתפק בזה שאני מקבל את הביקורת.


אני רוצה לדבר קודם כל על מה העירייה יכולה
לעשות, ואחרי זה נדבר במה הכנסת והממשלה יכולים לסייע לנו כדי לעשות את עבודתנו. אני מסכים להגדרה שהאחריות היא ברשות המקומית. אבל, זה לא מנער את הכנסת ואת הממשלה מלסייע לנו, בעיקר במשאבים שהם היום במחסור מאוד מאוד גדול בעיר.


אבל, אני רוצה להתחיל בשינויים. כשאני הסתובבתי בעיר, ויצא לי לעשות מספר מבצעי ניקיון כבר בקדנציה הקודמת, מסתבר שבעיר ירושלים ישנם 35 אגפים, וכל אחד מהאגפים מתוחם אחרת. עבודת הניקיון בעיר ירושלים היא בעיקר עבודת מטה. יש לך את אגף תברואה, גינון, בשיפור פני העיר סדרה נוספת של כל מיני נושאים.

לא הבנתי מה זאת אומרת אגף מטה. האם בעיריית ירושלים זה לא יורד עד רמת השכונה?

אין פיקוד, יש רק מטה. אין אחראי אזור. בירושלים כל העיר היא כמכלול.

רק chiefs ,no Indians. כלומר, אין אינדיאנים.

בדיוק. המשמעות היא שכשאתה מסתובב על מדרכה, ועל אזור מסוים, התברואה אחראים על הכביש, שיפור פני העיר אחראים על הגרפיטי, לשטח הפרטי הפתוח אף אחד לא אחראי, זה התושבים לכאורה. תשפוכת בניין זה פיקוח עירוני. אתה מנסה לגרד את הראש מי אחראי על מה. הדברים נופלים בין הכיסאות. יש פה כשל של המבנה הארגוני בעיריית ירושלים.


אנחנו עכשיו בתהליך של עבודת מטה לתחם את העיר בשבעה רובעים. כל רובע הוא פי שלוש יותר גדול ממעלה אדומים. כל רובע הוא אחד משלושים הערים הגדולות במדינת ישראל. מדברים על סדר גודל של 120,000 תושבים בממוצע. ולכן, כשאתה מסתכל על כל רובע כזה, אין היום מישהו שהוא סוגר את המעגל בין כלל האגפים בעיר ירושלים.


עם תחילת הקדנציה התוויתי כיוון שהוא כמובן מורכב, אבל הבסיס שלו זה התחלת עבודה ולהרים מפקדים. יש גם מטה, ויש גם פיקוד. שבעה מנהלים אזוריים שכל אחד מהם יהיה אחראי על כל עובדי עיריית ירושלים שפועלים באותו אזור. לטובת העניין התחלנו בפיילוט שעובד כבר חודשיים וחצי-שלושה בצפון העיר. אני חייב לומר שהתיחום הוא הטרוגני. אנחנו עושים פיילוט בצפון העיר, בית חנינא, פסגת זאב, נווה יעקב, הגבעה הצרפתית, עולה למעלה לאזור התעשייה עטרות בקרוב מאוד. אין מילימטר בעיר ירושלים שלא יהיה שייך לאחד התיחומים שהם תיחומים הטרוגניים באוכלוסייתם, ולעיתים בשימושם.


החשיבה היא איך לעשות אופטימיזציה לנושא הפיזי בעיר ירושלים, וזה לא רק ניקיון. הנושא הפיזי מתייחס לתשתית כבישים, מדרכות, גינון, כמובן תברואה, כמובן פיקוח על הבנייה. התחלנו כבר מתחילת השנה חשיבה אינטרדסיפלינארית בפעילות העירונית בשטח. כשעושים סיור לוקחים את כל ראשי האגפים ביחד, ופתאום אנחנו מתחילים לסגור את המעגלים.


מהפיילוט שכבר עשינו, ועשינו סיכומי ביניים לגבי הפיילוט, המערכת העירונית יודעת שזה יצליח. הנושא הזה כבר נותן את אותותיו, והשינוי במבנה הארגוני הזה הוא שינוי די דרמטי. יש מושג שקשה לתרגם אותו לעברית וזה ה-accountability – האחריותיות. אני רוצה להכניס בתחום של הנושא הפיזי אחריותיות לרכזי האזורים לכל אחד מהרובעים בעיר ירושלים, ואליו אנחנו מכפיפים את כל העובדים באותו אזור.


לצד זה, אנחנו מתחילים להגדיר נושאי רוחב עירוניים. עוד לא סוכם סופית מה הם יהיו. אנחנו עושים עבודת מטה. לדוגמה, בכל רובע כזה: צירים מרכזיים, אזורים מסחריים, תחנות אוטובוס, כניסות לעיר ירושלים, עשביות. אנחנו בוחרים נושא רוחב, ובצורה פרו-אקטיבית אנחנו נגדיר יעדים ל-2010 כי הדבר הזה הוא שינוי מבנה ארגוני עם תקצוב לקראת 2010. יכול להיות שחלק מהדברים יתחילו קצת לפני. המטרה שלנו כאן היא להתחיל מערכתית לקדם נושא נושא, ובכך בכל רבעון לתקוף נושא, או סדרה של נושאים בצורה רוחבית בכל העיר עם מאמץ עירוני מרוכז לנושאי רוחב שהם בנתיב הקריטי לתפיסת העיר ירושלים.


כנגזרת של כל התהליכים האלה הדבר הבא הוא לבצע תכניות עבודה מסודרות שהן תכניות עבודה רב שנתיות, שנתיות, רבעוניות, וחודשיות. כשאנחנו נשב בשנה הבאה עם שבעה מנהלי אזורים, ונשווה מה עובד ומה לא עובד, וניהול פרוטפוליו של אזורים לטובת העניין, אין לי ספק שאנחנו נוכל עם מידע שמגיע אלינו – ותיכף אני אסביר איך – לנהל את העיר בצורה טובה יותר, ויעילה יותר ממה שיש היום. אני לא מדבר על תוספות. ברור לי שזה דבר שתלוי במערכת העירונית. אנחנו בתהליכים מוסדרים. התהליכים האלה לוקחים תקינה, הם מצריכים מכרזים שאנחנו עומדים לצאת איתם בקרוב מאוד למנהלי האזורים, ושינוי תפיסה עירונית שלוקח קצת זמן להטמיע אותו. אני מאוד מרוצה מהפידבק שקיבלתי עד עכשיו.


לבסוף, אנחנו בהחלט מתכוונים לעבוד עם מטרות ויעדים, ולגזור מהם דברים שאפשר למדוד אותם. אני רוצה לתת דוגמה אחת למדד אחד קריטי מבחינתי, והוא שנכון להיום אנחנו מקבלים סדר גודל של 120,000 פניות ציבור בשנה. לצערי, עיריית ירושלים חזרה עד היום לסדר גודל של 15% - 20% מהם. היעד לשנה הבאה הוא 100% חזרה לכל התושבים, ולכל התלונות שפונים אלינו. המטרה היא לקבל את סך הכול התלונות, להבין מה טופל ומה לא טופל. התלונות הן גם בחלוקה לרובעים שעכשיו דיברנו. אנחנו הולכים לשדרג בצורה משמעותית את ההיענות לדרישות הציבור מצד אחד, להיות פרו אקטיביים עם נושא רוחב לעיר כמכלול, ועם השינוי המבנה הארגוני הזה. אני מניח שיהיו לנו כל מיני תיקונים שנצטרך לעשות תוך כדי נגינה בתהליך הזה. אבל, היום אחרי שעברנו כשבעה חודשים בתוך הקדנציה שלי, אני יכול לומר שהמערכת העירונית מבינה את השינויים שאנחנו רוצים לחולל. אנחנו בתהליכים לממש אותו אחרי פיילוט ראשוני של אחד משבעת האזורים. אני מאמין שנוכל לממש אותו - זה הצד של העירייה.


בקרוב מאוד יובא לכנסת דיון על תקציב כמכלול, ותקנת ירושלים בפרט. אני רוצה להזכיר לכל החברים שהיום עיריית ירושלים בשקל לתושב לשנה, חצי מתל-אביב. המשאבים שעומדים לנו בעיר ירושלים לחינוך, לתרבות, לניקיון, לתיירות כעיר בירה הם שעל כל שקל בתל-אביב, חצי שקל בעיר ירושלים.

למרות שאתם גדולים פי 2.

התקציב של עיריית תל-אביב הוא קצת יותר גדול עם חצי תושבים.

הרבה יותר שטח.

עוד יותר חמור, עוד יותר שטח. זה מקשה עלינו יותר.

לא רק תושבים, אלא גם שטח.

נכון. תקנת ירושלים תעלה בקרוב מאוד לכנסת ולממשלה. אני רוצה להזכיר לחברים שמדינת ישראל במירכאות כפולות כופה על עיריית ירושלים 470 מיליון שקל פטורים לאנשים קשי יום, לאנשים ממשפחות מרובות ילדים שאני חס וחלילה לא רוצה לבטל אותו. אבל, לא יכול להיות שמדינת ישראל כופה עלינו פטורים ב-470 מיליון שקל. פעם היו מענקי איזון, ופעם היה מענק בירה שבא לתת מעל ומעבר לירושלים מעצם היותה עיר בירה לתפקידה הלאומי והבין-
לאומי. מענקי האיזון ותקנת ירושלים ביחד היו בשנה שעברה 170 מיליון שקל. זאת אומרת, דפיציט של 300 מיליון שקל אחרי שהמדינה כופה עלינו פטורים.


אני רוצה לומר לכם שהדבר הזה שם אותנו במצב קשה. אנחנו יכולים לתפעל את מה שיש, ואני אומר לכם באחריות שיש לנו מה לעשות עם 300 מיליון שקל נוספים - חד משמעית. תפקידה של המדינה הוא לא במימוש, הוא לא בביצוע. המנכ"ל צודק בדבר אחד – תקציב. תקציב עיריית ירושלים, המקורות שלו הם מקורות עצמאיים. אנחנו פועלים להגדיל ולייעל אותם. אבל, בסופו של דבר תקציב זה תקציב, ואנחנו נצטרך את עזרת הכנסת לממש את המטרות שהביקורת רוצה שנתקן אותן.

תודה רבה. קודם כל, מאוד שמחתי לשמוע את הדברים לעתיד. אני מאמין שאתה רואה את הדוח הזה כנר לרגליך מבחינת יישומו ותיקון הליקויים, ואמרת את זה. אבל, בוא נדבר על הליקויים שהיו. אתה לא היית, אבל זה המנכ"ל.

אדוני היושב ראש, הישיבה התחילה פה מאוחר, ויש לי עוד התחייבות בוועדת הכספים. ואני רוצה ברשותך לומר כמה דברים.


קודם כל, אני בהחלט מברך על הדוח, על המעקב. יושב-ראש הוועדה ואני מקדמים עכשיו גם הצעת חוק שגורם מבוקר שלא יעמוד בדוח מעקב, תהיה דרך למבקר לבוא איתו חשבון. אגב, אנחנו כתבנו את זה על גורמים ממשלתיים, לא דיברנו על גורמים עירוניים. צריך עוד לראות מה עושים בהקשר הזה. אבל, בעיקרון יש לנו עניין שלדוחות המעקב של המבקר יהיו שיניים, נקודה. אי אפשר לעשות צחוק מהעניין.


אני שותף להערכה כלפיך שאתה עושה כל מאמץ כדי לשפר את מצב הניקיון בירושלים. בלי ספק יש בעיות אובייקטיביות, בעיות תקציביות קשות, בעיות גודל, פריסה. האוכלוסייה היא גם לא פשוטה – יהודים, ערבים, מוסלמים, נוצרים, עיר מאוד ענייה – צריך להגיד את האמת. יש הרבה מאוד בעיות.


יחד עם זה, אני מוכרח לומר שירושלים יקרה לכולנו, ואנחנו יודעים גם להשוות. אדוני ראש העיר, לצערי נכון לרגע זה ירושלים בגדול, בכללי, היא מלוכלכת. יש מקומות שאפשר להגיד אפילו שהיא מזוהמת כשאתה משווה את זה גם למקומות בארץ, גם למקומות בעולם. בכל זאת זוהי עיר בירה.


אני מסכים שהאתגר הוא קשה מאוד, קשה מאוד. זוהי עיר ענקית כפי שאמרתי, וקשה מאוד לנהל אותה. שמעתי גם מה שאמרת לגבי המבנה הארגוני, ונדמה לי שאתה צודק לגמרי. אני מתפלא שלא עלו על הכשל הארגוני הזה קודם. אבל, טוב מאוחר מאשר אף פעם לא, והלוואי ותצליח לתקן.


לא במקרה הוועדה לביקורת המדינה מייחדת לעניין הזה דיון. מבקר המדינה לא עושה למשל דוח ביקורת על מצב הניקיון בעפולה, בלי לזלזל בעפולה. הוא עושה על ירושלים, כי ירושלים היא ירושלים. מוכרחים לראות בעניין הזה של לנקות את ירושלים ממש כמשימה לאומית. יש לנו תיירים שבאים מכל העולם. העיר הזאת היא הפריזנטור של מדינת ישראל, ואי אפשר להסכים למצב שקורה.


יש איזושהי מנטאליות שאני לא מצליח להבין אותה, אפילו את האירועים של השבוע האחרון. מה זאת אומרת אנשים שורפים "צפרדעים"? מי ששורף "צפרדע" לבית סוהר, בלי חוכמות. מה זאת אומרת אנשים זורקים זבל, חיתולים, צואה, על שוטרים, על אזרחים, על משרתי ציבור, והכול עובר? תראו לי מקום בעולם שאנשים זורקים זבל על אנשים כמחאה פוליטית או כזלזול. זה מראה את התרבות שאנחנו פועלים בתוכה. אני מציע לא להיכנע לתרבות הזבל, אלא להיאבק בה ולקבוע נורמות וערכים. זה לא ייקח לך יום אחד. יכול להיות שתצטרך לעבוד בזה הרבה שנים. אבל, אין מה לעשות זה אחד מהדברים שצריך לעשות. לצערי, טובים ורבים לפניך כשלו בעניין הזה, ואני מקווה מאוד שלא תיכשל בעניין הזה. ירושלים היא קדושה, ומקודשת לנו, להרבה עמים, להרבה דתות. דבר מקודש קודם כל צריך להראות שהוא מקודש, לא
שהוא נראה כמו שהוא נראה. זה דבר והיפוכו. בעניין הזה אני גם מציע להיות עם יד הרבה יותר נוקשה וקשה.


מילה אחרונה לגבי מה שקורה במזרח העיר. במזרח העיר יש נתונים מאוד קשים.

בחלקה המזרחי של העיר.

כן, ובחלקה המזרחי הערבי אם אתה כבר רוצה להקפיד. לי יש תחושה של אפליה כלפי התושבים הערבים של מזרח ירושלים שלא מקבלים כנראה - לפחות זו הטענה - את שירותי הניקיון שמקבלים התושבים היהודיים במערב העיר, וכד' וכד'. יש תחושה שמזרח העיר, או שהשכונות הערביות יכולות להישאר מלוכלכות, ושאפשר להביא לשם פחות "צפרדעים", פחות פעמים שאוספים. הכול פחות, פחות, פחות בהשוואה ל-. זה כמובן דבר שהוא לא מתקבל על הדעת. השירותים חייבים להיות שירותים שווים לתושבים של אותה עיר, בין אם הם יהודים, בין אם הם ערבים, בין אם הם משתתפים בבחירות, בין אם הם לא משתתפים בבחירות. אני מסכים שזוהי בעיה שהם לא משתתפים בבחירות. אבל, זוהי עובדה. אף אחד לא נתן לנו סמכות לבטל שירותים מוניציפאליים לתושבים שאינם משתתפים בבחירות, שאין להם נציגים במועצת העיר. ברור שאין מי שילחץ וידבר למענם כמו שיש למשל לגבי תושבים אחרים שיש להם נציגות ישירה במועצת העיר. זה חלק מהמחיר שלהם. אבל, אנחנו חייבים להתעלות ולספק את אותה רמת שירותים גם למי שאיננו מיוצג. אני מקווה מאוד שהדבר הזה באמת יתוקן.

תודה רבה לך. מר מעיין, אני עוד הפעם רוצה שתתייחס, וברשותך תתחיל בנושא האכיפה. נראה שהאכיפה היא אחת מהבעיות המרכזיות של ההתייחסות. כמו כן, גם לתוצאות ולדוח המבקר כפי שהוא מוצג.

שלום לכולם. אני רוצה בעיקר להתייחס לנושאים שאותם שיפרנו.

לא, תתייחס גם למה שהמבקר אומר. אתם הולכים קדימה, וזה בסדר. אני בעד ללכת קדימה.

אני אתייחס לדוח המבקר ולהערות שהוא העיר, ולכל הליקויים שאותם תיקנו. אני רוצה להציג פה את כל הפעולות שנעשו בשנה-שנה וחצי האחרונות.

כמה זמן אתה כבר מנכ"ל?

כמעט שנתיים.

אז אתה דמות שיש עליה אחריות רבה מאוד על העיר הזאת.

בהחלט.

אז תתייחס לדוח. הוא רוצה להתייחס למה ששופר, ואני רוצה שיתייחס גם למה שהיה, ולמה היה, ולמה לא היה בסדר, ולמה אין אכיפה.

אמרו לי לא להגיב לדוח, אלא להגיב מה עשינו כדי לשפר את התפקוד, וזה מה שאני בא לדווח.

לא, אתה צריך גם להגיב לדוח, ולהגיד לדוגמה למה אין פקחים, ולמה אין קנסות, ולמה עוד הרבה דברים שאני יכול לשאול אותך.

אני אומר שמכיוון שקיבלנו את הדוח, והתייחסנו אליו מאוד ברצינות, ואנחנו כבר מתקנים. אני בא לדווח פה על תוספת פקחים, תוספת אכיפה. תנו לי להגיד את כל הדברים.


לפני כן, אני רוצה לומר מילה אחת לגבי נושא האחריות ומה שאמר ראש העיר. אני רוצה להזכיר שיש החלטת ממשלה משנת 98, בזמנו של ראש הממשלה נתניהו, לטיפול בתשתיות של מזרח ירושלים – 520 מיליון שקל. בפועל, הממשלה הקצתה רק שנה אחת את הסכום הזה, וזהו. העירייה לא מסוגלת לעמוד בפערי התשתיות במזרח העיר שהם במיליארדים. אני אתן דוגמה. עלות הפיתוח של שכונה כמו הר חומה הוא 700 מיליון שקל, ואת כל הפיתוח כולו משלמים התושבים. כל עלות הפיתוח היא על עלות הקרקע, על עלות הדירה, והתושב משלם 100% מימון. אין בזה שקל השתתפות ממשלה. משרד השיכון הוא מבצע, מקבל מימון, וכל הכסף חוזר חזרה. בשכונות האלה אין תשתיות, יש בהן מחסור אדיר בתשתיות.

כמה תושבים מתגוררים היום בהר-חומה?

בסך הכול זה יגיע לכ-5,500 יחידות דיור. כרגע כ-4,000.

כמה אנשים?

15,000. הפער בתשתיות הוא פער אדיר, ומישהו צריך להשלים אותו. הממשלה לקחה על עצמה אחריות, ובפועל לא נתנה אותו.


בלי כל קשר, אתמול סיירנו במזרח ירושלים בסיור שגרתי. היינו גם בראס אל-עמוד, סילוואן. הגענו עד לסאווחרה. יש שם רחובות ברוחב של שני מטר. איפה נשים שם מדרכה, איפה נשים שם את פח האשפה? אין מה לשים שם. צריך לטפל שם קודם כל בתשתיות, ואחרי זה אפשר יהיה להיכנס בשאר הדברים.

בירושלים יש שנים כבר סמטאות בירושלים. האם לא מצאתם פתרונות כמו פחים קטנים לסמטאות? לא צריך לשים שם "צפרדע", אלא אפשר לשים משהו קצת יותר מאורך.

אני אתן עכשיו סקירה של הדברים. למעשה, אנחנו במהפכה, בעיקר בתחום התיירותי שזה העיר העתיקה. הוכנס קבלן ניקיון פרטי שעובד כבר מעל שנה בעיר העתיקה. אפשר לראות את התוצאות. אגב, משרד התיירות עושה בקרות שוטפות לרמת הניקיון באתרי התיירות בירושלים, בעיקר באזור העיר העתיקה. כבר קיבלנו מהם כמה מכתבי שבח בשנה האחרונה על רמת הניקיון הגבוהה. לפני מספר שבועות היה פסטיבל, והסתובבו שם עשרות אלפים. למרות זאת, גם בזמן הפסטיבל היה נקי בכל המרחב כי קבלן הניקיון שמר על רמת ניקיון גבוהה, וכך היא נשמרת בכל האזורים האלה. גם בחגים, ובעיקר כשיש גם עומס אנשים.

כל אזורי העתיקה? אני נחשפתי למשהו אחר. זה אזור ספציפי.

גברתי, סליחה. את תקבלי את רשות הדיבור אם תרצי בהמשך.

בעקבות הכנסת קבלן העיר העתיקה שחלק משמעותי ממנו מממנת העירייה, כל העובדים שהיו בעיר העתיקה העברנו אותם לשאר שכונות העיר כתגבור. בנוסף לזה, הוספנו עוד 50 תקנים של עובדי ניקיון. זאת אומרת, בסך הכול מעל 100 עובדים תוספת לניקיון.

כמה עובדי ניקיון יש בירושלים?

סך הכול יש כ-800 עובדים, והוספנו 100 עובדים שהם עובדים לשטח, לא למטה.


רמת ניקיון היא נגזרת גם של השקעה. כמו שאמר ראש העיר קודם, רמת המשאבים בעירייה היא מוגבלת מאוד. אנחנו משקיעים בין חינוך, בין ניקיון, בין גינון, וכו', וכו', וכו'. יש רחובות מסוימים בירושלים כמו במרכז העיר שמנקים בהם גם בשלוש משמרות: בוקר, צהריים, ולילה, עד שתים עשרה בלילה. יש רחובות שמנוקים פעם ביום, ויש גם רחובות שהם מנוקים פעם בשבוע. כמות הניקיון שמבוצעת בכל רחוב היא גם לפי המיקום שלו, לפי רמת הניקיון שלו, וגם לפי היכולת שלנו לשים משאבים. העיר העתיקה היא מאוד אינטנסיבית, ויש עובד ניקיון על כל עשרים מטר לאורך כל היום, ורמת הניקיון בה היא יותר גבוהה מרחוב שמגיעים אליו פעם בשבוע. אבל, זה כמובן עולה פי כמה וכמה. חלוקת המשאבים בין המקומות השונים נעשית לפי הדגשים של מרכז העיר, מרכזים מסחריים בשכונות, שכונות בהן יש רמת לכלוך יותר גבוהה, ולפי זה נקבעת החלוקה.


אני רוצה לציין שמעבר לתופסת של העובדים, יש תוספת של ציוד טכנולוגי, גם משאיות, גם טרקטורים שנרכשים עבור מזרח העיר, שיירכשו בשבוע הקרוב. מעל 50 מיליון שקל השקענו בתוספת של ציוד: משאיות ורכבים לתגבור הניקיון. כחלק מהלקחים אנחנו תגברנו שינוי ברמת הניקיון, תוספת של עובדים באזורי מסחר גם במשמרת אחרי צהריים ולילה, לא רק במרכז העיר, אלא גם באזורים כמו: תלפיות, עמק רפאים, כולל בימי שישי גם עד אחרי הצהריים, וזה כדי שהעיר תהיה נקייה לקראת כניסת השבת, ולא שהיא תהיה נקייה בשעה שתיים בצהריים ועד שבת היא תתלכלך שוב.


יש פרויקט גדול מאוד שנקרא הצוות של קו התפר לשפיכה פיראטית בלתי חוקית של עפר, ופסולת בניין. הצוות מונה היום כ-15 איש. יש לנו פרויקט משותף של העירייה ושל המשרד לאיכות הסביבה שבו מופעלים 15 פקחים שמסיירים כל היום בכל קווי התפר בעיר, וסביב העיר, על מנת לתפוס ולעקוב אחרי שפיכת פסולת. בחודשים האחרונים בלבד נתפסו והוחרמו על-ידי העירייה מעל ל-20 משאיות וטרקטורים. אני רוצה לציין שאחרי שאנחנו מחרימים, בית המשפט משחרר אותך תוך ימים ספורים.

מדוע לפני הביקורת האכיפה היתה כל כך חלשה מבחינת קנסות וכל הדברים האלה? כנראה שעכשיו הגברתם את האכיפה בצורה יותר גדולה. אבל, למה קודם זה לא היה כך? האם היתה מדיניות של ראש העיר הקודם, או מדיניות שלך, לא לאכוף ולא לתת קנסות?

למה יש צורך להיכנס לזה?

הוועדה צריכה לדעת, ולקבל הסבר למה לא נתנו קנסות. אחוז הקנסות היה נמוך מ-20%.

אחוז הגבייה. מדובר פה על הגבייה.

צודק, גביית הקנסות. אבל, גם אחוז הקנסות היה מאוד מאוד נמוך. למה? האם היתה מדיניות לא לתת קנסות?

לא מדובר פה על גבייה, לא על מתן קנסות.

כן, האם היתה מדיניות לא לגבות?

העירייה גובה כל שנה כמה מיליארדי שקלים. חלק מהם זה מארנונה, חלק מהם זה מקנסות חניה. חלק מהם זה מדוחות של פיקוח העירוני, של הפיקוח על הבנייה, קנסות של חנייה. בשנה וחצי האחרונות אנחנו נכנסנו לנושא של עיקולים מחשבון הבנק, והחרמות ותפיסות. כמובן שכל פעם שעושים את הדברים האלה עולה רעש גדול. אבל, הנושא הזה עובד היום כבר כשגרה. מעקלים חשבונות בנקים לכל חייבי קנסות החנייה. זהו תהליך שהעירייה התחילה להכניס אותו לפני כשנה וחצי. בחודשים האחרונים הוא נכנס גם לגבייה מחובות ארנונה. מייד אחרי זה אנחנו הולכים להכניס אותו גם לגבייה משאר החובות. כלומר, גם חובות של פיקוח בנייה. כל חוב לעירייה יועבר דרך המערכת של הגבייה.

אבל, המספר הוא מאוד נמוך בקנסות בנושא ניקיון - 2,100 קנסות בשנתיים. האם זה נחשב הרבה או מעט?

לפי מה אתה משווה אותו? תן לי להמשיך לפרט את הדיווחים שלנו, ואחרי זה נשאל.


כחלק מהעניין הזה הוקם אתר למחזור פסולת בניין בצומת פסגת זאב. העירייה רוכשת עכשיו מאות מתקנים למחזור של קרטון נייר ופלסטיק. העירייה כן עוסקת רבות בפעילות של גרוטאות של מכוניות. יכול להיות שזה גם כחלק מהדוח. אבל, אנחנו מיישמים את הדברים. יש גם מגרש.

אנחנו הצגנו לכם בדוח - היתה שם איזה מחלוקת מי מתעסק עם זה, מי לוקח, ולאן לוקחים את זה.

זה סיפורי סבתא. מפנים גרוטאות.

מה שכתוב בדוח זה סיפורי סבתא?

לא, מה שסיפרו לכם - יש מחלוקת. יש לנו עירייה אחת, אני המנכ"ל, ואני אומר: אנחנו מבצעים את זה. אולי שני אנשים לא דיברו ביניהם. הנושא פתור, נפתר. מפנים גרוטאות רכב. יש לנו היום שני אתרים. גם קיבלנו ממינהל מקרקעי ישראל קרקע נוספת בצמוד למתקן שלנו שאפשר יהיה לפנות. אגב, גם מכולות וגם קרוואנים שפזורים ברחבי העיר מחרימים ומפנים.


בנוסף לזה, בחג הפסח האחרון במסגרת עבודות התברואה לניקוי כל העיר לקראת חג הפסח, שולבו צוותים של הפיקוח העירוני. הוצאו מאות צווי ניקיון. כל חצר שהיתה מלוכלכת בתוואי הניקיון, קיבלה צו ניקיון. יש לה כמה ימים לנקות, ואם לא מנקים מקבלים קנסות. מאות צווים כאלו ניתנו. בסך הכול, זה סייע להשביח את ניקיון העיר לקראת חג הפסח האחרון.


הפיקוח העירוני היום משולב יותר בעבודה השגרתית של התברואה. מנהל נפת תברואה, ומנהל נפת פיקוח עירוני נעזרים אחד בשני ביום יום. כאשר תברואה מזהה שטחים שהם מוגדרים במירכאות שטחים פרטיים – לדוגמה, בתלפיות או בגבעת שאול יש מתחמים של תעשייה קלה ששייכים לעשרות אנשים, אבל למעשה אין להם אף אחד שמנקה להם את החצרות, החצרות בבעלות פרטית – היום התברואה עם הפיקוח העירוני, עם עבודה קהילתית שלנו מייצרים שם ועד מקומי שביחד דואגים לשכור את אותו פועל ניקיון שינקה את החצר, וכך אנחנו משפרים את רמת הניקיון במקום.


בסך הכול, אין ספק שיש הרבה מה לשפר. הייתי שמח אם היינו מנקים כל רחוב ברחבי ירושלים פעמיים ביום, גם בבוקר וגם בערב, וכל אחד שיוצא בבוקר וחוזר בערב יראה שהשכונה נקייה. לצערנו, המשאבים לא מספיקים לזה. בסך הכול, אני חושב שיש שיפור. כמו שנאמר פה, אני מקבל שיש עוד מה לתקן. אבל, יש גם שיפור מסוים ברמת הניקיון. אנחנו מקבלים על זה פידבקים.

מה קורה מבחינת התושבים? האם אתה מגלה שיש שביעות רצון יותר גבוהה מהניקיון? האם בדקת את זה?

בסך הכול, יש 120,000 תלונות מוקד בעיר, וכרבע מהן הן של תברואה. בנושא תלונות המוקד היה שיפור משמעותי בחודשים האחרונים. היום ההפעלה של המוקד להפעלת עובדי הניקיון היא ישירה. חצי מנפות התברואה כבר עברו לזה. מרגע שיש קריאת מוקד ישנו זמן מוגדר תוך כמה שעות או ימים צריך לטפל בקריאת המוקד. היום זה שופר, ומרמה של 60%- 70% עברנו את ה-90% - 95% ברוב נפות התברואה. יתרת הנפות גם ייכנסו לסידור של ההפעלה המרכזית בחודש-חודשיים הקרובים, וכך נעבור בכל נפות התברואה את רמת ה-90% - 95% במתן מענה לפניות מוקד ועמידה בזמנים. מה שאמר ראש העיר הוא שכל תושב שיתקשר למוקד גם יקבל טלפון חזרה לדווח לו על כך שהתלונה טופלה.

האם תקציבי הניקיון עלו או ירדו?

תקציבי הניקיון עלו עלייה גרפית בשנים האחרונות.

לא, היתה ירידה ב- - -

בשנת 2003 עיריית ירושלים עמדה בפני סף פשיטת רגל. היא נכנסה לתכנית הבראה מאוד מאוד מסיבית. מעל אלף עובדים פוטרו, תקציב העירייה קוצץ. העירייה עמדה בגירעון של מעל 600 מיליון שקל. בארבע השנים האחרונות העירייה מסיימת בעודף תקציבי. כתוצאה מזה, בשלוש השנים האחרונות תקציב העירייה גדל כל שנה בכ-150 מיליון שקל.

ותקציב הניקיון?

תקציב התברואה גדל ריאלית. כמו שאמרתי, יש פה השקעות של מעל 50 מיליון שקל ברכישת ציוד רק בשנה האחרונה. כרגע כל הציוד הזה נרכש ונכנס לשירות.


הייתי מבקש ממנהל אגף תברואה להוסיף עוד כמה דברים.

מעבר לדברים שאמר המנכ"ל, אני רוצה לציין שבשכונות מזרח העיר שבהם התמקדו חלק מהדברים, נעשית הרבה מאוד פעילות. אבל, לצערי לא תמיד היא נשמרת. לכן, אפשר לראות הרבה מאוד פעמים גם כלי אצירה שניזוקים, וגם שטחים שהם אולי לא נקיים. אבל, בהחלט יש מה לשפר שם.


מכיוון שזיהינו את הבעייתיות בכניסה לחלק מהמקומות האלה, הולכים לרכוש שני טרקטורים מיוחדים שיוכלו להיכנס גם לשטחים הצרים האלה. אנחנו כבר היום מפעילים טרקטורים בתוך השטח הזה. אבל, כמובן שזה לא מספיק. אנחנו הולכים להוסיף עוד כדי להמשיך ולשפר את השירות.

מעבר לזה, יש תכנית מסודרת לניקיון העיר, והיא לפנות 1,200 טון ביום. אם אין לדבר הזה תכנית, אז כמובן שהוא לא היה מתקיים. אני חושב שהדברים נעשים. כפי שנאמר, יש לנו מה לשפר, ואנחנו פועלים כדי להוסיף ולשפר.

תודה, אני מודה לך.

אני ממשרד מבקר המדינה, ורציתי לשאול את ראש העירייה ואת המנכ"ל האם נעשות פעולות מניעתיות? הכוונה לחינוך, הסבר. אתה הזכרת עבודת מטה, ואני חושב שבמסגרת עבודת מטה צריך להיות תפקיד כלשהו גם למנח"י, אולי גם להסברה כללית לאוכלוסיה. היה ראש עיר אגדתי בשם טדי קולק שבנושא של ניקיון ופרחים, הוא שימש דוגמה. הוא עשה המון פעילות בתחום ההסברה. נדמה לי שזה חסר. האוכלוסייה הכללית, וגם בבתי-הספר, לא מקבלת הדרכה, חינוך איך לשמור על הניקיון.

התשובה היא שבהחלט אנחנו מתכוונים להשתמש גם באמצעים חינוכיים. הניסיון שלנו אומר שכאשר נקי שומרים על ניקיון. דבר ראשון, אנחנו צריכים לבוא ולנקות, ולרתום את הנוער, תנועות נוער, בתי ספר להסתכל על הסביבה. הניסיון שלי בחמש השנים האחרונות הוא שזה עבד בכל פעם שעשינו מבצע ניקיון שבו רתמנו את הסביבה, את המינהל הקהילתי, את תנועות הנוער, את התושבים שהיו חלק ממבצע הניקיון.


כשדיברתי קודם על בחירת נושא רוחב, הכוונה היא ללכת על קמפיין. למשל, תחנות אוטובוס – "להתלבש" על כל תחנות האוטובוס בעיר. לנקות ולשדרג אותן, ואת סביבתן. זה קמפיין עירוני סביב נושא אחד שילווה בהסברה, בחינוך, ברתימה של בתי הספר והמינהלים הקהילתיים וכל אגפי הניקיון. כמובן שחלק ממנו זה חינוך. אנחנו נלך על כל השטחים הפתוחים, או על הצירים העיקריים, ונכריז מה הם הצירים לכל אחד בשכונתו, לכל מנהל רובע, לבתי-הספר בשכונה. נרתום את בתי הספר כל פעם לנושא רוחב. כשזה נושא רוחב גדול, קל יותר לרתום את המערכת העירונית, כולל את מערכת החינוך.

תודה רבה.

אני רוצה להשלים. יש לנו גם השנה תקציב מיוחד להסברה בנושא איכות הסביבה בבתי- הספר. בנוסף לזה, מתקיימים לנו עשרים רכזי מחזור בבתי-ספר. זוהי תכנית מיוחד שמנח"י מובילה אותה. היא פועלת השנה. אגב, הוקם מרכז מחזור בגבעת שאול של מוצרים שונים, וכל תושבי ירושלים מוזמנים להביא את המוצרים השונים לצורך המחזור.

האם יש עוד שאלות אליי? אני צריך לעזוב.

ראש העיר הודיע לי עוד קודם שהוא יצא מוקדם יותר. המנכ"ל נשאר להמשך הדיון.

תודה רבה, אני מודה לכם.

תודה רבה לך, ראש העיר.


נמצאים כאן נציגים מהאגודה לזכויות האזרח בישראל, וניתן להם את רשות הדיבור.

קיבלנו מהם נייר, ואני אומר מילה לגביהם.

אגב, אנחנו לא נציג פה מצגת.

למרות שהכול היה מתואם מראש עם מנהלת הוועדה.

לא היה מתואם מראש. אמרנו שתביאו מצגת, ואנחנו נראה - - -

אין בעיה.

בשכונות העוטף היתה בעיה. קודם כל, יש גם היום בעיה בכלל להגיע לשכונות העוטף, בעיקר כפר עקב. יש שם אחריות ביטחונית של צה"ל, אחריות פלילית של משטרת ש"י. משטרת ירושלים לא מעורבת שם. יש שם בעיה, יש בעיה להגיע לשם. אנחנו דיווחנו על זה.

על אלו שכונות בדיוק?

שכונות העוטף: כפר עקב, סמירה-מיס, מ.פ שועפט. יש הרבה שכונות קטנות, אבל אני מדבר על הגדולות יותר. יש בעיה להגיע אליהן. אני דיווחתי על זה מספר פעמים בוועדת שרים.

האם מבחינה ביטחונית אתם לא יכולים לספק שם שירותי ניקיון?

רגע, אני אסביר. אני דיווחתי על זה מספר פעמים בוועדת השרים לענייני עוטף בראשות השר רמון, ומנכ"ל משרד ראש הממשלה. יש שם אחריות ביטחונית מעורבת של הצבא, המשטרה ומג"ב, וזה מונע הגעה.


אגב, בעיריית ירושלים מועסקים הכי הרבה עובדים שהם תושבי מזרח ירושלים. יש לנו בעירייה כ-2,000 עובדים ממזרח ירושלים. זה גם מהווה יתרון, בעיקר בטיפול בשכונות האלה, ואת עיקר הטיפול עושים עובדים שהם ממילא תושבי האזור.


אנחנו מפעילים בשכונות האלה קבלנים. בכפר עקב היתה בעיה מסוימת, ואנחנו הוצאנו מכרז חדש. גם סופקו שם מכולות. מבחינתנו, היום רמת פינוי האשפה מתבצעת כסדרה.

- - - מפעילים שם קבלנים. רמת השירות בשכונות האלה היא דומה למערב העיר. באזור כפר עקב ניתן השירות אפילו ארבע פעמים בשבוע. שכונת כפר השלום, והכפרים הנוספים – שלוש פעמים בשבוע. בהחלט בגלל הבעייתיות של הגישה, והיכולת להיכנס ולבקר, וגם להפעיל שם גורמי אכיפה – זה מקשה. אבל, רק לאחרונה הוספנו עשרות כלי אצירה בכפר השלום, והשכונות הצמודות לו. עושים כל מאמץ כדי שרמת השירות תישמר כמו במקומות אחרים.

מהו אחוז גביית הארנונה בשכונות האלה?

אחוז גבוה.

ובשכונות אחרות במזרח העיר?

בסך הכול מזרח העיר, וגם שכונות העוטף, מקפידים לשלם ארנונה ברמה דומה למערב העיר. קצת פחות, אבל ברמה דומה.

אני עו"ד נסרין עליאן, אני גם תושבת ירושלים. אני מייצגת את האגודה לזכויות האזרח.


ברשותך, אני אתייחס לנקודה האחרונה שהוצגה פה לגבי השכונות שמעבר לגדר. הן אכן מקבלות שירות דרך קבלני ניקיון. לצערי, זה רק החמיר את המצב. כלי האצירה שנמצאים שם הם במספר בודדים, כאשר מרבית כלי האצירה בלויים, שרופים, והם לא מספקים את השירות. לאחרונה היינו שם בסיור, והכלים האלה היו מלאים כמעט עד תום מספר שעות אחרי שהם פונו מאשפה.


אפשר גם להתייחס לעניין הזה שהתושבים ממש לא מרוצים מהשירות. הם בעצמם יוזמים, ומנסים למצוא פתרונות לדבר הזה. עובדה שהם שוכרים על חשבונם הפרטי גם קבלן פרטי שיפנה את הזבל מרחובות שלא מקבלות שירות בכלל.

את מדברת היום, או על משהו שהיה בעבר?

היום. בתחילת חודש יוני היינו בסיור. עשינו מחקר רחב בנושא הזה, והתושבים משלמים מכיסם הפרטי לאנשים שיבואו וייקחו את הזבל מבתיהם עד לכלי האצירה שנמצאים מספר רחובות רחוקים מהם.

על איזה שכונה מדובר?

שכונת ראס ח'מיס, ודחיית א-סאלם. אבל, המצב הזה הוא לא חריג למדיי. גם במקום שבו השירות הזה הופרט לקבלנים, וגם בשכונות אחרות במזרח ירושלים, יש מספר רב של רחובות שאינם מקבלים שירות בכלל. אין בהם לא כלי אצירה, לא עובדי ניקיון. אין שקיות אשפה שמחולקות לתושבים על מנת שיכולו לבוא ולאסוף אותן – שום דבר.


כפי שנאמר, מדובר בסמטאות שלהן לא נמצא פתרון מזה שנים. הדבר הזה גורם לבעיות תברואה ותחלואה מאוד מאוד גבוהות, בעיקר אצל ילדים. הדבר גם מביא לכך שהתושבים מוציאים את הזבל החוצה, או לפעמים גוררים אותו מספר רחובות עד שהם מגיעים למכל האצירה. לכן, מכלי האצירה שהם לא מספקים את כל התושבים הם תמיד מלאים. לצערי, רובם גם בלויים, שרופים, והם ללא מכסים. הם לא מספקים את הצורך לכל התושבים. הדבר גם גורם לתופעה מאוד רחבה של מזיקים. כלומר, הרבה עכברים, הרבה כלבים משוטטים שגם מטילים אימה על הילדים ועל התושבים. הדבר הוא לא חריג, אנחנו שמענו על כך במספר שכונות במזרח ירושלים. הוא מאוד מאוד בעייתי.


יש שכונות שבהן רכב הטאטוא כן נכנס לרחובות הראשיים. אבל, בגלל האזור הטופוגראפי והגיאוגרפי הוא לא נכנס לשאר הרחובות. זה מביא לכך שיש צורך חיוני וחשוב בהוספת מספר עובדי הניקיון. לא ייתכן שבשכונות צור-באהר, ואום-טובא, וג'בל מוכאבר שמונה 50,000 תושבים, יש עובד ניקיון אחד. זה לא יעלה על הדעת. יש הרבה רחובות וסמטאות שלא מקבלות שירות בכלל. לא רק שאין כלי אצירה, אין אפילו עובד ניקיון שנכנס ומנקה. לא ייתכן שבמקומות ציבוריים שיש בהם מרכזים תרבותיים כמו מרכזי ספורט, ומרכזים מסחריים, אין אפילו פח אשפה קטן בצידי הרחוב.

את מדברת על המצב היום.

היום, היום. אנחנו עשינו מחקר מקיף וסיורים החודש, מתחילת יוני.

ממתי הצילומים שהבאת?

מהחודש האחרון. בדוח שחילקנו לכם יש את עיקר הממצאים, והתמונות הן מהחודש האחרון.

אני אתן לך שתי דקות להראות לנו את הצילומים.

התמונות האלה צולמו בחודשים האחרונות בשכונות שהן מעבר לגדר, בדחיית א-סאלם, וראס ח'מיס. הן צולמו באמצעות צלם בפרויקט צילום של בית ספר לצילום במוסררה. אני רק אדגיש שבסופו של דבר אנחנו באמת רואים שהפתרון הוא בהקצאת משאבים. לא צריך לחכות להקצאת משאבים גדולים, אלא אפשר להתחיל בפתרונות קטנים. למשל, מתן יותר עובדי ניקיון, מתן יותר שקיות אשפה לתושבים בכדי שהם יוכלו לקחת את הזבל שלהם עד פחי האצירה, ולא שהם יתחילו ליזום בעצמם פינות אצירה.

אנחנו ראינו תמונה של פסולת בניין.

זה משולב.

רואים גם וגם. עד כמה שלי ידוע, פסולת בניין זה אחריות של הקבלנים לפנות את הדבר הזה, וצריכה להיות אכיפה. תיכף נברר למה אין אכיפה מול אותם קבלנים.

אפשר לראות את הרחובות. בגלל המחסור העצום בכלי אצירה, התושבים שמים את הזבל בצידי הרחוב. במקומות בהם התושבים לא היו מרוצים והם רצו לנקות את פני האזור, הם עשו בטונדות קטנות בעצמם, ביוזמה פרטית שלהם, ושם הם אצרו את כל הזבל.

אפשר לראות איך זה סמוך לבתים. זאת אומרת, חיים בזבל.

אני מודה לכם, הבנו את הנקודה. הבנתי שיש כאן נציג ממרכז העיר מר מיכאל גאנז.

שמי מיכאל גאנז. יש לי חנות במרכז העיר, והיא נמצאת שם מ-1939. מדובר בחנות למתנות ויודאיקה היום.


אני רוצה להעלות שתי נקודות ששתיהן קשורות לאכיפה. האחת, הבעיה של כיכר החתולות. אנחנו דיברנו על זה לפני שנתיים בערך. יש שם סוחרים לא מורשים, שאין להם רישיון, והם גם כנראה לא מנהלים את העסקים בצורה שצריך לנהל.

הסוחרים הם ברישיון. זה מיועד לסוחרים בלי רישיון ברישיון. זה מוגדר כאתר לרוכלות.

אני לא יודע איך זה מנוהל. אבל, הם מחזיקים את כל הציוד שלהם בפינה באיזשהו מקום כל היום. זה גרוטאות, אף אחד לא מפנה את זה. אם אני הייתי מוציא מהחנות שלי משהו קטן, הייתי מקבל מייד קנס כי קל למצוא אותי, וקל לטפל בזה. אבל, שם לא עושים את זה. הם מחזיקים את הציוד ברחוב. הם מביאים בערב גנראטורים שהם גם כן מסוכנים. שוב, אם אני הייתי שם גנראטור לפני החנות שלי בשביל לא ללכת לחברת החשמל, אז כל אחד היה בא אליי לפנות את זה, ולקנוס אותי.


בבוקר כל הלכלוך שלהם מגיע אלינו. שלא לדבר על זה שאין שם שירותים – יש שם מפגע גם של ריח. זה אזור שגורם ללכלוך, ואני התרעתי על זה הרבה הרבה שנים, כבר בעיריות קודמות. כי אין זה הגון שאחד ישלם מסים וימלא את הוראות החוק, ועל ידו לא ישלמו מסים, ולא ימלאו את הוראות החוק, וישלמו את זה מהארנונה שאני משלם. הלכלוך שמגיע משם בבוקר הוא פשוט איום ונורא. גם פה לפעמים מפנים, ולפעמים גם לא.

הנקודה השנייה היא האזור של הפאבים. כל הרחוב שלנו הפך להיות רחוב פאבים בגלל כל מיני מיזמים של העירייה. אבל, אני לא אכנס לזה כרגע. בשעה שתיים-שלוש בבוקר כשהם סוגרים את הפאבים הם לא מוציאים את הזבל עד לפחים, כי הפחים רחוקים. כמעט כל פעם כשאני מגיע בבוקר, אני מוצא כסאות שבורים, בקבוקים, שקיות זבל, ארגזים עם מכלי שתייה.

למה אין פחים ממש צמוד לאזורים האלה?

אין, הם רחוקים. תשאל את העירייה למה, לא אותי. אני מצפה שיהיה יותר נקי כדי שאני אוכל לתפעל את העסק שלי כמו שצריך בעיר ירושלים.

עם הרכבת.

הרכבת תיקח עוד יותר זמן. אבל, אפשר קודם את הניקיון. זה יחסית בקלות אפשר לעשות.

נציג "עיר-עמים" בבקשה.

אני לא אכביר במילים על מצב הניקיון בעיר. אני צילמתי צילומים עדכניים מיום רביעי האחרון, כולל במקומות קדושים לנצרות, כולל בסילוואן.

האם תוכל להעביר את הצילומים לוועדה?

כן, בוודאי. אני אשאיר פה. גם שלחתי לכם משהו קצר.


אני רוצה להתייחס לשתי תופעות שהן יותר עקרוניות, והן קצת שופכות אור על מצב העניינים של הניקיון מעבר לבעיות הנקודתיות – בעיות מערכתיות.


אחת השיטות שמשתמשים בניקיון בעיר זה שיטת קבלני משנה. אם מדברים על שכונות שהן מעבר לגדר – יש מכרז. בדרך כלל קבלן יהודי הוא זה שניגש למכרז. הקבלן היהודי לוקח קבלן משנה פלסטיני, ואז ישנה תופעה מאוד מעניינת. על כל שקל שהקבלן היהודי מקבל, זה שמבצע את העבודה בפועל מקבל פחות מחצי שקל. אתם מתארים לעצמכם איזה איכות שירות הוא נותן. העירייה משלמת שקל, ואיכות העבודה היא חצי שקל כי יש קבלן משנה. כך זה מתופעל. זו רק דוגמה אחת.


יש נושא שני שצריך לקחת לתשומת לב, ומשום מה פסחו עליו. הוא פוגע והוא מסוכן לבריאות של כל תושבי העיר, לא רק תושבי מזרח העיר. מכיוון שהתושבים לא יכולים לחיות מעבר לכמות מסוימת של זבל – ויש את זה גם בצילומים – יש תופעה חמורה מאוד של שריפת זבל. זה לא רק קורה בהפגנות של החרדים בסופי שבוע, אלא זוהי תופעה יום יומית. כולם יודעים היום ששריפת זבל זה סרטן נטו. הסרטן הזה כנראה לא יישאר רק במזרח העיר, לא רק אצל הפלסטינים. האוויר הזה, והגזים האלה נודדים בכל העיר. שורפים את הזבל ברחובות, שורפים את המכולות כיוון שלא מפנים את הזבל. יש לי את זה פה בצילומים. לא הזמנתי את השריפה הזאת. כל מי שרוצה, מוזמן להסתובב. זוהי תופעה יום יומית רווחת, כי מה לעשות? כשיש זבל ולא מפנים אותו, אנשים שורפים אותו.

הבנתי אותך, אני מודה לך.

אני נציג האקדמיה, אני ראש התכנית למדיניות הסביבה באוניברסיטה העברית. אם מסתכלים על הניסיון העולמי, יש שתי דרכים להתמודד עם זבל. אחד, תמריצים שליליים, וזה הפיקוח והאכיפה שהם כנראה טעוני שיפור, וכבר דיברנו מספיק על זה. הרכיב השני הוא תמריצים חיוביים. אני אתן דוגמה. זה נכון בעיקר לגבי קבלנים ושיפוצניקים שבמקום להטיל עליהם קנסות - כי יש גבול כמה קנסות, וכמה אפשר לתפוס אותם – נותנים להם תמריץ חיובי להגיע לאתרים מוסדרים. לדוגמה, במקום שהם ישלמו חמישים שקל עבור טונה בעקבות היטל ההטמנה, הם יקבלו איזשהו הנחה, ואולי הם יקבלו משהו מעבר לזה. כמה שהמקל שלכם יהיה גדול, הוא אף פעם לא יהיה מספיק גדול. צריך לשנות את הדיסקט, ולתת גם גזר. הרבה מקומות בעולם נותנים איזשהו תמריץ. זה ימנע את הרדיפה האין סופית, הבלתי אפשרית אחרי מפירי חוק.

תודה רבה. אדוני, מי אתה?

אני מתכנן שכונתי ממינהל קהילתי צור-באהר. יש לי את השכונות של דרום מזרח העיר.


רציתי להפנות את תשומת ליבכם לנושא התכנון בעיר המזרחית. התב"ע של שכונת צור-באהר 2302 לא מבוצעת, והיא אפילו לא באה לידי יישום. יותר מ-90% מהכבישים המאושרים הסטטוטוריים בתכנית, לא קיימים בפועל. הכבישים הקיימים בפועל הם כבישים שקיימים עוד מהתקופה הירדנית. התכנית אושרה בתחילת שנות התשעים, אבל עד היום שום כביש חדש לא בוצע.

אני מבין, אבל זה לא כל כך נושא הדיון.

זה נכון, אבל נושא התשתיות קשור לנושא התברואה.

תודה רבה לך. לקראת סיום אני מבקש את התייחסות ראש מחלקת תברואה, או אגף תברואה, או המנכ"ל – מי שתבחרו.

לגבי כיכר ציון, כיכר החתולות – קודם כל, הרוכלים שם הם באישור. זה אתר שמוגדר כאתר לרוכלות לכל תושבי העיר, לכל מי שרוצה להביא שולחן ולמכור שם משהו. הרוכלים בעיר בעיקרון הם ברישיון, למעט המקום הזה שהוא מוגדר כאתר רוכלות.

מה זה אתר רוכלות? אבל, עם רישיון?

לא צריך לבקש רישיון.

לא צריך? האם כל אחד יכול לבוא עם שולחן?

כן.

אין דבר כזה.

יש דבר כזה.

בחוק העזר המיוחד של ירושלים?

כן.

לפני שנתיים-שלוש אנחנו עשינו דוח על הנושא של השווקים, במיוחד שכשמוכרים מזון יש כללים ברורים מה צריך לעשות.

לא מוכרים שם מזון. זה אומנות, תכשיטים, ודברים כאלה.

האם הדברים האלה סגורים מבחינת ביטחון?

יש פקחים שלנו שכל לילה מבצעים באזורים האלה של ריבלין – בעיקר בפאבים – ביקורות עישון, ונותנים שם דוחות כמעט כל לילה בגלל שהם גולשים לחצר. התברואה באים בבוקר ומנקים. תמיד אם מנקים קודם את ריבלין, אז אחרי זה את סלומון, או להיפך.

למה אין פחים בסמוך?

לגבי פחים – באזור מסחרי ובאזור של מרכז העיר, אתה לא רוצה לראות את פח הזבל בין החנויות. מדובר פה על פחים גדולים שמפנים אותם כמה פעמים ביום. פח האשפה לא נמצא בכיכר החתולות. העתקנו אותו מעבר לכביש, בצמוד לגן העצמאות בפינה.

נתתי את הרעיון של הפחים הקטנים, מה עם פחים קטנים? לא פחים קטנים שבהם אני שם פחית וזהו, אלא "צפרדעים" קטנות.

לא, לא. במקום כזה של עסקים, זה לא ריאלי. מפנים שם מספר פעמים ביום. פחים קטנים מיועדים לתושבים.

אני לא כל כך מבין בפחים, אבל אני מדבר על אלה שמתגלגלים על שני גלגלים.

יש לנו פה מומחה מספר אחד בארץ.

קודם כל, יש איסור של המשטרה להציב במקומות האלה כמות גדולה של פחים.

השיקול הביטחוני עלה – נגמר הסיפור.

לחלק מהעסקים נתנו פחי אשפה קטנים שהם מחזיקים בעסקים.


להערת השירותים – כדאי לדעת שהצבנו שלושה מבני שירותים אוטומאטיים במרכז העיר, ממש לפני כחודשיים. אם אתה לא יודע אז זה הזמן שתדע.

יש שירותים אוטומאטיים ברחוב הילל, אחד ברחוב בית הדפוס, ואחד בקינג ג'ורג'.

כאלה ששמים בהם שקל?

שקל או שני שקלים – אנחנו עוד לא החלטנו על הסכום. אבל, כרגע זה בחינם.


לגבי קבלן המשנה – עיריית ירושלים כפופה לחוק חובת המכרזים. אנחנו ניסינו לעקוף את חוק חובת המכרזים בצורה חוקית, ובאמצעות המינהל הקהילתי להעסיק ישירות את קבלן
המשנה, ולהרוויח את חצי השקל. אבל, מכיוון שאנחנו גם כפופים לחוק, הפתרון הזה לא צלח. אנחנו נאלצנו להוציא מכרז כשר שאליו יכול לגשת רק מי שמנהל ספרים כחוק וכו', וכו'.

אתה יכול להכריח אותו לא לקחת קבלן משנה.

שנייה. למיטב ידיעתי, זה קבלן שהוא לא יהודי. זה קבלן ערבי ממזרח ירושלים.

מבחינתנו, בדוח המיוחד הזה של השלטון המקומי זהו הנושא הראשון שבחרנו לגעת בו. מבחינתנו, ירושלים זאת ירושלים, והיא בירת ישראל על כל חלקיה. צריך לדאוג לעיר הבירה הזאת בכל המובנים. אגב, אני מסכים וחושב - וגם תמכתי בזה בממשלה הקודמת, ואם זה יגיע לכנסת אני אישית אתמוך בזה, אני מאמין שגם סיעתי – שירושלים צריכה לקבל תקציבים מיוחדים. לירושלים צריך להיות מענק בירה מורחב וגדול. היתה כאן איזושהי הצעת חוק שקובעת מעמד מיוחד לעיר ירושלים שיש לה גם משמעויות - - -

יש חוק ירושלים.

כן, אבל היה מישהו שעשה לזה גם משמעויות תקציביות. אני חושב שמדובר בחבר הכנסת שנלר, אם אני לא טועה. אני חושב שזהו חוק מאוד נכון. כמעט בכל מדינות בעולם לערי הבירה יש מעמד מיוחד שהוא מושפע גם מהמעמד עצמו, אבל יש לזה גם השפעה תקציבית משמעותית. בעיניי, ירושלים היא ממש נכס לשימור של מדינת ישראל, והיא צריכה לקבל יותר מכל מקום אחר – אין על זה בכלל ויכוח. אותי, ואני בטוח שאת חברי הוועדה האחרים, תמצאו שותפים לדבר הזה.


יחד עם זאת, בסופו של דבר זוהי גם מערכת מוניציפאלית שצריכה להתנהל בעינינו בצורה נכונה, יעילה וטובה. אני מתרשם שהנושא הזה הוא כן על סדר היום של העירייה. אני גם סומך על ראש העיר החדש שלוקח את זה. יש לו את הזמן, יש לו את ימי החסד לבוא ולהראות תוצאות. בנושאים כאלה התוצאות הן לא נראות בין לילה. הדברים האלה שקשורים בניקיון הם דברים שהם בתהליכים. אבל, אני מאמין שהכיוון הוא חיובי.


אני חושב שמה שהוצג על-ידי דוח המבקר על מה שהיה הם ממצאים מאוד קשים. הם קשים ברמת הניהול. גם אם הם היו אז, והיום הם אחרת. אבל, אז הם היו קשים. ולכן, אנחנו מקבלים את הערות המבקר כפי שהם ניתנו. אבל, אדוני המנכ"ל אנחנו מקבלים את הדיווח שלך על הצעדים, וגם על התוספות של התקנים, וגם על הצעדים שאתה מבצע. אנחנו מצפים מהעירייה לבנות - וכך הוצג שזה נעשה, ואנחנו מקווים שזה הולך להיות - ממש תכנית מקיפה שנוגעת בכל הנושאים התברואתיים בעיר שתתאים גם למבנה הטופוגרפי של העיר, לצורה של העיר, לסמטאות הצרות. ירושלים היא ירושלים, ויודעים שיש בה סמטאות צרות, ויודעים שהיא בנויה בצורה הזאת. יכלו לחשוב על רעיון מקורי איך לפתור את הבעיה הזאת מבחינת הפחים ודברים אחרים. זה מדהים שלא חשבו על זה עד היום. הרעיון פה של חלוקה לרובעים הוא נכון גם בעיני הוועדה.


אגב, גם הנושא שאתה העלאת, נושא האכיפה ונושא ההסברה. אני חושב שככל שיש יותר פרויקטים של ניקיון שבהם משתפים את הציבור הרחב, ואת בני הנוער, רואים תוצאות בשטח כי בדרך כלל, אלו פעולות שנעשות בהתלהבות ובמרץ. רואים תוצאות מיידיות יחסית. שנית, זה גם עניין של חינוך לשמירה על ניקיון העיר ירושלים שהיא סמל.

אני ארצה שהוועדה תקיים סיור בעיר בעוד חצי שנה מהיום, גם מתוך לתת זמן ראוי לעירייה שהדברים שאתם מבצעים היום באמת ייראו כבר בסיור, ולתת לכם את זמן ההתארגנות. אנחנו נסייר גם במקומות שציינתם אתם פה. אנחנו נסייר גם באזורים שאת דיברת עליהם. בערך בעוד חצי שנה נעשה את הסיור. יכול להיות שזה יהיה עוד חצי שנה, עוד שמונה חודשים. אנחנו נקבע את זה לפי סדר היום גם של הוועדה, וגם שלכם בעירייה. נזמין גם את כל מי שהיה כאן בדיון לבוא ולצפות בדברים, כשהמטרה היא באמת – וזו היתה מטרת הדיון מבחינתי – עניין לאומי, אמיתי אסטרטגי. העיר הזאת היא הפנים שלנו. לפעמים אתה מגיע למקומות בעולם שהם יותר רחוקים מאמריקה שבהם פחות מכירים את ישראל לעומת אמריקה. ברגע שאתה אומר שאתה מישראל אז לא כל כך מבינים. אבל, כשאתה אומר ירושלים -Jerusalem אנשים כבר נעמדים, כי Jerusalem היא הסמל שלנו. היא העיר שלנו, ובעיניי הדבר הזה צריך להילקח ברמה הכי גבוהה שיכולה להיות.


לכן כפי שאמרתי, הוועדה תבקר בירושלים, תסייר בעיר בכל הנקודות המדוברות, וגם בנקודות אחרות, בין שישה-לשמונה חודשים מהיום.


אני אבקש ממך שתעביר לנו את הדיסק של התמונות. כל מי שיש לו חומר רלוונטי להעביר לוועדה - אני אשמח לקבל.


אני שוב מודה למבקר ולצוות שלו על העבודה. אני מודה לצוות העירייה, ומאחל לכם הצלחה במשימה הזאת. חשוב לנו שתצליחו. ישר כוח על מה שאתם עושים, תודה רבה לכולכם.

מה שאני רוצה לומר באמת באמת – כמו שהיה בתקופתו של טדי שהיו שם עובדי עירייה ולא קבלנים, כי קבלנים זו עבודה צ'ילי בילי. זה לא משנה מה, אפילו אם אני מבקשת שיבואו ויתקנו מדרכה מסוימת, הם באים מתקנים. אבל, אתה יודע זה משהו כזה שאתה אפילו יכול לגרף את זה ביד.

חבל שלא אמרת את זה בדיון, זוהי נקודה מעניינת. אבל, שמענו אותך, וזה נכתב בפרוטוקול. תודה רבה לך.

הישיבה ננעלה בשעה 12:40.