PAGE
16
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

25.05.2009


הכנסת השמונה-עשרה

נוסח לא מתוקן

מושב ראשון









פרוטוקול מס' 15

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שני, ב' בסיון התשס"ט (25 במאי 2009), שעה 11:45

תקנות דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון), התשס"ט-2009

חברי הוועדה: חיים כץ – היו"ר

רחל אדטו

אורלי לוי אבקסיס

ד"ר איריס לייטרסדורף – מנהלת מחלקת בקרה על קופות-חולים, מינהל רפואה, משרד הבריאות

ד"ר אבינועם פירוגובסקי – מינהל רפואה, משרד הבריאות

אשר שלמון – מנהל מחלקת בקרה על בתי-חולים, משרד הבריאות

עו"ד דבורה אליעזר – משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

תהילה פרץ ורון – מתמחה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

יחזקאל אופיר – מנהל אגף אכיפה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

איילת ששון – יועצת משפטית, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

שלוה לייבוביץ' – מפקחת ארצית על משפחות אומנה, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

עו"ד נועם פליק – עוזר משפטי, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

עו"ד אירית פוריין ויצמן – ייעוץ משפטי, ההסתדרות החדשה

עו"ד ורד וייץ – ייעוץ משפטי, ההסתדרות החדשה

עו"ד שרונה מזרחי – יועצת משפטית, אקי"ם ישראל

נועה בן-שבת

אור רוזנמן - מתמחה

וילמה מאור

טלי רם

תקנות דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד)

(תיקון), התשס"ט-2009

צהרים טובים. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. הנושא הוא תקנות דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון), התשס"ט-2009.


הייתי מעוניין לשמוע את משרד התמ"ת. למה אנחנו צריכים את זה בכלל?

קודם כול, תודה שהבאתם את התקנות לדיון. אני מודה ליושב-ראש ולמזכירות הוועדה שהביאה את זה במהירות, לאחר שהגשנו אותן.


תיקון מס' 7 לחוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד), התשנ"ג-1993, נכנס לתוקף בספטמבר 2007, והחוק קבע שעובד שהוא הורה של אדם עם מוגבלות, רשאי לזקוף על חשבון תקופת המחלה הצבורה לו ומימי החופשה המגיעים לו לפי בחירתו, עד 5 ימי היעדרות.

מה זה נקרא על חשבון ימי החופשה המגיעים לו? על ימי החופשה הוא לא צריך לקבל אישור מאף אחד, זה שלו. על זה הוא לא צריך לבקש ממך אישור. הוא מודיע לממונה: אני יוצא לחמישה ימי חופש, לא על חשבונך. הוא לא צריך לקבל אישור.

כעיקרון, לפי חוק חופשה שנתית, מי שנותן את החופשה זה המעביד. החוק קובע שהוא יכול לנצל, אלא אם כן יש הסדר אחר במקום העבודה. כמובן שזה בתיאום עם העובד, אבל כעיקרון, מי שצריך לתת את האישור לקחת את הימים זה המעביד.


החוק כאן קובע שהוא יכול לזקוף מימי החופשה המגיעים לו, כזכות של אותו עובד, ומתקופת המחלה הצבורה לו, עד 15 ימי היעדרות לצורך מתן סיוע אישי לבנו, שהוא אדם עם מוגבלות שנזקק לסיוע האישי הזה, והוא יהיה רשאי לזקוף 15 ימים נוספים - - -

על חופש אין ימים נוספים, חופש זה חופש. דברי איתי רק על ימי מחלה. אם המעביד מאפשר לו 15 ימי חופשה, את תגדילי לו את מכסת ימי החופש ל-15 ימים נוספים? את מרשה לו להשתמש במה ששלו בחוק, במה שהוא צבר. בכסף שלו את מרשה לו לקנות סוכריות, אז אנחנו מודים שאתם מרשים לקנות סוכריות, אבל אנחנו באים לראות מה אתם נותנים.

אני רק מסבירה את התיקון בחוק, זה עדיין לא התקנות, נסביר מה מהות התקנות.


אפשר לזקוף עוד 15 ימים על חשבון ימי המחלה לדוגמה, אם אין אדם אחר שניצל את זכותו של אותו עובד להיעדר מהעבודה כדי לתת סיוע אישי לאותו אדם עם מוגבלות, וגם אם מדובר בעובד שהוא הורה יחיד או שלו החזקה בלעדית בילד, או שבן זוגו לא נעדר מעבודתו כדי לנצל את הזכות.


התיקון לא הסתפק בכך, וכיוון שאנחנו מדברים באנשים עם מוגבלויות, הוא קבע שגם אפוטרופוס של אדם עם מוגבלות רשאי להיעדר מהעבודה, לזקוף מימי המחלה שלו, על מנת לתת סיוע אישי לאדם עם מוגבלות, ובלבד שאין אדם אחר שניצל את הזכות, כמו ההורים הטבעיים או המאמצים, וכן אם אין אפוטרופוס אחר שניצל את הזכות.

זה היום בחוק.

עכשיו בחוק.

ואיך נותנים את זה? איך מאשרים את זה היום?

כדי לאשר את זה, גם בקשר למשפחות אומנה – שגם לזה יש התייחסות בתיקון - - -

זה אחר כך. אנחנו כרגע בנושא ילד עם מוגבלויות.

צריך לקבוע דרכי הוכחה, זה קבוע בחוק שהשר צריך לקבוע דרכי הוכחה.

איך עד היום היו מאשרים את זה?

עד היום כביכול קיימת הזכות, אבל זה לא ברור כיצד מיישמים את הזכות מכיוון שאין תקנות.

יחד עם זה, אין תקנות, ואיך מיישמים את זה?

אני יכולה להגיד מה קורה בשוק. פנו אלינו מלשכות שונות ושאלו אותנו כיצד ליישם ומה יהיה נוסח התקנות. מכיוון שאנחנו התחלנו את הליכי ההתייעצויות לפני למעלה משנה, אמרתי להם מה תפיסתנו, אבל כעיקרון, אין עכשיו דרך חד-משמעית כיצד ליישם את החוק.

השאלות שלי הן לא ברורות, ולכן אני רוצה לשאול אותך שוב. איך היו מיישמים את זה?

שוב אני אומרת: אם יבוא עובד - - -

לא אם יבוא. זה כבר שנתיים. עובד בא. איך משלמים לו?

נכון. לכן זה חשוב שהתקנות יהיו בתוקף.

איך היום משלמים לו?

בעיקרון, זה יהיה - - -

לא יהיה. לא יהיה כלום. אני שואל אותך איך היום משלמים לעובד. היום, האפוטרופוס הזה לוקח את הנזקק והוא רוצה 15 ימים. איך הוא מקבל אותם.

הוא פונה למעביד שלו, הוא מבקש לנצל את זכותו מכוח החוק. מאחר שלא קבענו דרכי הוכחה, הוא זכאי לזכוּת, אבל - - -

מצוין.

אבל יכול להיות שהוא לא יוכל לממש אותה.

אבל יש בעיה מכיוון שגם בקשר לסעיפים אחרים, סעיף 1 לחוק שכבר קיים – שזה היעדרות בשל מחלת ילד, ההיעדרות הרגילה, וגם בקשר להיעדרות בשל מחלת ילד שיש לו - - -

נחלק את זה לשני חלקים. כרגע התחלת עם ילד מבוגר שצריך עזרה, ה-15 ימים האלה – ואני לא מדבר על החופשה – איך היום משלמים לו על ימי המחלה האלה? מה הוא צריך לעשות כדי שישלמו לו?

אני מסבירה.

את לא מסבירה, עד עכשיו לא הסברת לי.

אז אני מנסה להסביר לך שוב, אם עדיין זה לא היה ברור.


כביכול, לא ברור כיצד ליישם את החוק, זה המצב היום. עדיין, הזכות קיימת, ולכן אני מניחה, ואני אומרת: נכון להיום, הזכות - לא ברור איך מיישמים אותה.

את לא יודעת איך מיישמים אותה?

לא. לא ברור איך ליישם אותה.

לא לא ברור איך ליישם. איך מיישמים בפועל? בא אדם, מביא פתק מחלה לממונה שלו. אומר לו המעסיק שלו: אני רוצה כך וכך. איך הוא מיישם את זה היום?

המעסיק יכול להגיד שני דברים, כי אין עדיין פרשנות לעניין הזה. הוא יכול להגיד: כל עוד אין תקנות – אין לי חובה לשלם לך. כיוון שנוסח הסעיף של התקנת התקנות קובע שלשר חובה להתקין את התקנות בנושאים האלה – לקבוע דרכי הוכחה שהעובד הוא הורה של אדם עם מוגבלות ולקבוע דרכי הוכחה שאותו אדם - - -

האם נמצא פה נציג ההסתדרות?

עורכת-דין וייץ.

איך מיישמים את זה היום בשטח?

אני מניחה שמיישמים את זה בדרך הפשוטה, שאדם מגיש בקשה, אישורי מחלה וכן הלאה.

ואתם קיבלתם בהסתדרות תלונות שזה לא מיושם?

אני לא.

זאת אומרת, אפשר להמשיך עם זה ככה, לא צריך לעשות משהו מיוחד כדי לסבך את החיים.

ככל הידוע לי, מבחינת העובדים אין בעיה. אין לי ידיעה מהשטח.

אנחנו קיבלנו פניות גם מנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, שעבדה בצמוד איתנו.

האם גם אנחנו בוועדה קיבלנו?

אני לא קיבלתי.

הפניות הגיעו גם אליהם, וגם קיבלתי פניות מכל מיני גופים ומעסיקים.

האם את יכולה להעביר אלינו את הפניות האלה?

כן. היו יותר פניות טלפוניות.

טלפון לא זוכרים, רק מה שכתוב. האם יש לך משהו כתוב שאת יכולה להעביר לנו?

יש את המטה הארצי של המשטרה, לדוגמה, שפנו אלינו כמה פעמים וביקשו מאיתנו לדעת כיצד ליישם את התקנות. חוץ מזה, כדאי לפנות לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, אליהם מגיעות פניות, הם עבדו איתנו צמוד בקשר לתקנות האלה, ולוודא שלא ברור כיצד ליישם את התקנות מבלי להתקין תקנות.

את מוכנה להתייחס לחלק השני, לגבי ימי מחלה של משפחות אומנה?

הדבר השלישי שעשה תיקון מס' 7 לחוק הוא לקבוע שהזכויות המנויות בחוק, לא רק מכוח הסעיף שקובע שעובד שהוא הורה של אדם מוגבלות, יכול להיעדר מעבודה, אלא גם סעיף 1 שהוא הסעיף הבסיסי שקובע שעובד יכול להיעדר בשל מחלת ילד שטרם מלאו לו 16 שנים, וגם סעיף 1א שקובע שעובד יכול להיעדר בשל מחלה ממארת של ילדו שטרם מלאו לו 18 שנים, יחולו גם על הורה במשפחת אומנה, בשינויים המחויבים, וכל עוד אין הורה אחר – מאמץ או טבעי – שנטל לעצמו את הזכות.

שניצל את הימים. איך זה מבוצע היום בשטח?

אין זכויות. זה תלוי במעביד. אם המעביד הולך עם ההורה האומן, אז הוא נותן לו, ואם לא – אז הוא לא נותן לו.

זאת אומרת, פה כן צריך תקנות.

מאוד.

בתקנות בוצעו כמה שינויים לתקנות דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד), כשכבר התקנות האלה קובעות דרכי הוכחה והודעות שהעובד צריך לתת למעביד בקשר למחלתו של ילדו, לפי סעיף 1, וגם בוצעו תיקונים הכרחיים כדי להחיל את הסעיף הזה גם על הורים במשפחת אומנה.

על הורים רגילים אין בעיה.

יש כבר תקנות.

אז אין בעיה.

לא. יש בעיות בקשר לנושא של מימוש הזכות, ככל שאנחנו מדברים בהיעדרות כדי לתת סיוע אישי לעובד שהוא הורה של אדם עם מוגבלות.

היינו שם כבר.

נכון.

עכשיו אנחנו הולכים לילד רגיל.

נכון. יש שני מימדים. התקנות קובעות כבר היום את החובות של העובד כלפי מעבידו לתת הודעות ודרכי הוכחה של מחלת הילד – הזכות הרגילה, הזכות הכללית של סעיף 1 – ואנחנו בעצם מוסיפים דרכי הוכחה והודעות בקשר למה שכבר דיברנו.

אנחנו חוזרים חזרה. במצב הרגיל, ואני לא מדבר עם מוגבלויות, הורה - לא משפחת אומנה – מביא טופס מחלה של הילד; המעסיק – יש לו את הימים, יש לו את ההגדרה, מקבל את השעות.

הוא צריך גם לתת - - -

צריך לעשות בדיקת דם שהוא הורה...

נכון להיום, לפי התקנות, הוא צריך לתת הודעה – חתומה גם על-ידו וגם על-ידי בן זוג – בקשר לניצול הזכות.

מה קורה אם הם פרודים?

אז הוא מקבל יותר ימים.

יש מצב שהילד בהחזקתו הבלעדית.

הורה יחיד מקבל כפול ימים, וגם הורה שיש לו החזקה בלעדית של הילד.

לפעמים, רק בשביל להידרש להביא את החתימה של בן הזוג הפרוד - - -

הוא לא צריך.

הוא לא צריך להביא כי הוא מצהיר שהילד בהחזקתו הבלעדית.

אז כאן ההורה מצהיר. מה התהליך במשפחת אומנה?

נכון להיום, במשפחת אומנה אין תהליך מסוים אלא יש את התקנות מכוח החוק. מה שקבענו בתקנות החדשות, שההורה במשפחת אומנה צריך להצהיר שהוא הורה במשפחת אומנה, להביא אישורים נדרשים ממשרד הרווחה והשירותים והחברתיים.

או מהגוף המפעיל אומנה.

הגוף המפעיל. ולפי הצעתנו, הוא יצטרך גם להצהיר שאין הורה אחר שמימש את הזכות.

מאיפה הוא יודע?

נכון. יש בקשה של משרד הרווחה לשנות את הנוסח. אנחנו נעתרנו לבקשה הזאת, אלא אם כן יהיו בעיות שיועלו במהלך קריאת התקנות, אבל כעיקרון, אם תתקבל ההצעה של משרד הרווחה – הוא יצטרך להצהיר שהילד נמצא עמו ולא עם ההורים המאמצים או הטבעיים, ביום שהוא מנצל את הזכות.

לפני שאני מעביר למשרד הרווחה את רשות הדיבור, הייתי רוצה לדעת מה המצב היום. משפחת אומנה לא מקבלת בכלל?

אין זכות.

יש זכות. בחוק יש זכות.

נכון להיום, זה תלוי ברצונו הטוב של המעביד.

יש חוק, זה לא תלוי. הוא יכול לבקש פרשנות, קבלות, הוכחות, אבל הוא חייב ליישם את זה, משום שאם לא – הוא עובר על החוק.

אבל אני אומרת שבגלל שאין תקנות, יש עדיין תקלות בדרך.

את עברת על התקנות.

כן. מקובל עלי, לאור שני התיקונים.

ואנחנו מדברים רק על משפחות אומנה. אנחנו לא מדברים על שום דבר אחר מעבר למשפחות אומנה.

רק על משפחות אומנה, אני מבינה רק במשפחות אומנה. שתי הערות שסוכמו הן שלא רק מפקח ארצי ייתן אישור, אלא גם הגוף המפעיל אומנה, כי הפעילות של אומנה נעשית דרך גופים שזכו במכרזים, ושהם ינפיקו את האישורים למי שהיא משפחה אומנת כי הם הגורם שמגייס והגורם שמלווה משפחות אומנה.

האם יש איזשהו רצף, שאחת לשנה נותנים אישור שהמשפחה היא עדיין משפחת אומנה?

עורכת-דין איילת ששון, הלשכה המשפטית במשרד הרווחה. בנקודה הזאת, האישור שיינתן יהיה שההורה המסוים הזה משמש כמשפחה אומנת לילד מסוים.

לכל עניין ודבר, לאו דווקא להיעדרות בשל מחלה.

נכון.

הרי מלכתחילה, כשאתם עושים הסכם עם משפחת אומנה, יש איזשהו הסכם, יש משהו בכתובים שאותה משפחה משמשת משפחת אומנה, עד הודעה חדשה שהילד נלקח או עובר ממנה.

האישור הזה שניתן בתחילת ההסכם הוא צריך להתאים אליבא דכולי עלמא. למה אי-אפשר להשתמש בו?

מאחר שההימצאות של טיפול במשפחה אומנת, לא ניתן לקצוב לה זמן מראש, אי-אפשר לדעת – זה תלוי בהסכמה עם ההורים הביולוגיים, זה תלוי בשיקול של ההורים הביולוגיים, זה תלוי בבתי-משפט – אני לא יכולה לומר מראש. אני יכולה לומר מה הצפי להשמה, אני לא יכולה לומר בפועל מה ההשמה. אני לא יכולה לבוא ולהגיד שהילד שהתקבל למשפחה אומנת יהיה שם מחר או ביום מסוים אחר.

השם כבר מופיע.

תני לי לחדד.

אולי לא הבנתי את השאלה.

את הבנת את השאלה, אבל התשובה היא לא מספקת, ואגיד מדוע. כי באותו יום שאת נתת בהתחלה, את אומרת: אולי אחרי חצי שנה או שנה, הילד כבר לא נמצא אצלם, אז הם ינצלו
את האישור הזה, אבל זה מצחיק משום שאם אחרי חצי שנה הילד לא נמצא אצלם, הם גם לא ינצלו את זה כי הם לא יודעים שהילד חולה.

הם גם לא יידעו שיש לו שפעת והוא חולה.

מה, הם יבואו לילד שבכלל לא נמצא אצלם? מישהו יביא את אישור המחלה? הרי אין להם את הפתק מבית-החולים או היכן שהילד מאושפז.

לכן אנחנו ביקשנו להוריד את הסעיף – אני לא יודעת איזה נוסח מונח לפניכם, אבל בנוסח הראשון שהוגש לוועדה היה סעיף שמדבר על אישור לתקופה של שלושה חודשים, אישור לתקופה של שישה חודשים. אמרנו שזה לא הכרחי, זה לא ריאלי, ולכן ביחד עם אישור המחלה יהיה את האישור שהילד הספציפי נמצא שם, ובעצם אישור המחלה בפני עצמו מעיד על כך.

את לא דורשת שהאישור הזה יהיה אישור טרי – האישור שהילד נמצא במשפחת אומנה.

מה שהיא אמרה, שמי שמביא את אישור המחלה – הילד נמצא אצלו. אף אחד לא יכול להשתמש באותו אישור. אני גם לא רואה את הרופא שייתן שני אישורים.

נכון.

ישלמו רק על המקור. אם משלמים רק על המקור – הבן אדם קיבל, ואני לא רואה את הרופא שהוא גנב גדול, שהוא יוציא לזה אישור ולאחר אישור.

ובכל מקרה, יש את החתימה על ההצהרה הזאת, שההורה האומן צריך לחתום עליה, שהילד נמצא בהחזקתי, וכולי – שהיא כן עדכנית לאותו יום.

אז צריך לשנות את הסעיף?

לא. הסעיף כבר כולל.

היא אמרה שיש איזשהו משפט בסעיף שהוא בעייתי.

היה סעיף שסיכמנו שהוא יירד, והוא ירד.

האם אתם מורידים את (ב)(1), אם כך?

הסעיף פשוט ירד, הוא כבר לא נמצא. (ב)(1) היום גם מדבר על אישור הרופא. זה מדבר גם על אדם שנזקק לסיוע אישי.

הסעיף הזה מתייחס לאדם עם מוגבלות. הסעיפים היחידים שמתייחסים למשפחה אומנת זה התיקון של התוספת לתקנות, סעיף 3, שמתחיל במילים: "בתוספת לתקנות העיקריות – ", לפני התוספת השנייה. כותרת השוליים בצד היא "תיקון תוספת".

עד אז, זה לא נוגע בכלל.

אני רוצה לדבר על פסקה (8), מה שאנחנו ביקשנו ממשרד התמ"ת.

עד פסקה (8) הכול בסדר?

בתקנה 2, פסקה (5), האישור של משפחת אומנה הוא כן נדרש – גם אם אנחנו מדברים רק על משפחות אומנה ולא מדברים בכלל על הסיוע האישי.

כן. האישור שהמשפחה הזאת משמשת כמשפחה אומנת לילד מסוים.

בלי מגבלה של זמן. כלומר, הספיק האישור הראשון שניתן מלכתחילה, בלי מגבלה של זמן. נכון?

כן.

אז זה הוריד את העניין שצריך להביא כל פעם אישור עדכני.

פסקה (8).

לשון החוק אומנם מדברת על כך שההורה האומן יהיה זכאי לזכות להיעדר מעבודה, בתנאי שההורה הביולוגי או המאמץ, לצורך העניין, לא נעדר באותו זמן. אז מלכתחילה, התצהיר שהתבקש ההורה האומן לחתום עליו אמר שהוא מצהיר שהוריו של הילד לא מימשו את זכותם.

מאיפה הוא יודע?

ולכן, הדבר היחיד שהוא יכול להצהיר עליו זה שבאותם מועדים הוא זה שהיה עם הילד, ולא ההורה הביולוגי. במילא, ברגע שהוא נמצא עם הילד, אזי אין זכות להורים הביולוגיים.

הוא גם לא יקבל פתק.

על זה אין לי שליטה. אני מסכימה.

אני מאמין ביושרם של הרופאים.

בכל מקרה, ביקשנו שההצהרה שלו תהיה רק לעניין המעשי של השהות.

בפסקה (8) זה נראה לך? זה כפי שרצית?

עד לקטע האפור. בלי הקטע האפור, בלי "וכי למיטב ידיעתי". יהיה כתוב: "הילד היה עמי ולא עם הוריו הטבעיים או המאמצים'''.

האם יש פה מישהו שרצה לדבר ולא דיבר?

תוספת קטנה – שכבר נאמרה קודם, אבל שיצוין לפרוטוקול, זה גם מוסכם עם חברתי. בסוגריים כתוב: "מצורף אישור משרד הרווחה והשירותים החברתיים על היותי הורה במשפחה אומנה." זה יהיה מותאם למה שכתוב בסעיף עצמו, שמדובר או לגוף המפעיל שמשרד הרווחה והשירותים החברתיים התקשר עמו לשמש כגוף מפעיל אומנה. זה לשון הסעיף.

אם מדברים בנושא של משפחת אומנה, בתוספת השנייה, פסקה (4) שהמשכה בעמוד האחרון – יש כאן גם התייחסות. אם העובד הוא הורה במשפחת אומנה, יש כאן שוב את העניין הזה של ההצהרה "וכי למיטב ידיעתי..."

כאן מדובר על אומנה של אדם עם מוגבלות, שכרגע אני מבינה שהיושב-ראש לא רצה לקיים.

אם מדובר רק על הנושא של משפחת אומנה – אין לי הערות. אם לא – יש לי עוד הערות.

אני רוצה להזכיר לאדוני שהתקנות שהובאו היום, הובאו בהתייעצות עם כל הגורמים הרלוונטיים. אני מאוד מצטערת על כך שהנציבות לא הגיעה כי הם עבדו ביחד איתנו והם כן ראו צורך בתקנות בנושא של הסיוע האישי. לא ברור המצב בשטח.

זאת פרשנות שלנו, זה לא אומר שבית-המשפט צריך לקבל את הפרשנות שלנו, עדיין אין פסיקה בנושא הזה, ולדעתנו התקנות הן קריטיות, מה עוד שהסעיף קובע ששר התמ"ת יתקין תקנות ולא קובע ששר התמ"ת רשאי להתקין תקנות בנושאים האלה, כך שבעצם, החלטת הוועדה בסופו של דבר מונעת משר התמ"ת להתקין תקנות בנושאים שקבוע בחוק שהוא חייב להתקין תקנות לגביהם.

אנחנו שמענו את דברייך בקשב רב, ואנחנו בטוחים שהשקעתם הרבה זמן והרבה מחשבה בכתיבת התקנות ובדקתם את העניין.

יחד עם זאת, גם לוועדה יש say, והיא מחליטה מה שהיא מחליטה.

אדוני, צריך רק לשים לב שנוצר מצב שבו להורים הרגילים או להיעדרות הרגילה בשל מחלה – שהיא דווקא מאושרת במסמכים – יש הוראות, יש תקנות שמסדירות איזה טופס מגישים ואיזה אישורים, ולהסדר השונה אין.

שמנו לב לעניין הזה. תעברי בבקשה לתקנות שאנחנו מדברים עליהן.

אנחנו נתחיל בתקנה שתהיה תקנה 1.

"בתוקף סמכותי לפי סעיפים 2 ו-4 לחוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד), התשנ"ג-1993 (להלן – החוק), בהתייעצות עם ארגון העובדים המיצג את מספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ועם ארגונים ארציים של מעבידים שלדעת השר הם נוגעים בדבר ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:"

צריך יהיה להיות: תיקון תקנה 2, כי תקנה 2 תתוקן.

לא. זה יהיה תיקון תקנה 1 כי אנחנו חייבים להוסיף את סעיף 1ג. נכון להיום, כתבנו:

"הצהרת עובד

עובד שנעדר מעבודתו מכוח סעיפים 1, 1א או 1ג לחוק בשל מחלת ילד, ימסור למעבידו הצהרה חתומה בידו וביד בן זוגו, או בידו בלבד, הכל לפי הענין, לפי הטופס שבתוספת הראשונה."


עכשיו אין צורך להחליף את הסעיף מכיוון שאנחנו לא נוסיף תוספת, לפי בקשת הוועדה. אם אנחנו נתקין את התקנות בסופו של דבר, אנחנו לא נוסיף תוספת לפי סעיפים 1ב ו- 1ג, ולכן אפשר רק לתקן את תקנה 1 שמדברת על כך שהעובד צריך לתת הודעה לפי סעיף 1 ו- 1ג.

אני רוצה לשאול מתי יש דרישה לבן הזוג – בידו וביד בן זוגו, או בידו בלבד.

נכון להיום, קבוע בחוק שבמצב של מחלה רגילה, העובד זכאי לזקוף מימי המחלה שלו, כל עוד בן זוגו – שהוא עובד או עובד עצמאי – לא ניצל את זכותו, ועל כך יש כבר היום בתוספת לתקנות הצהרה של בן הזוג. לכן, זה חשוב שבפתיח יהיה כתוב שבן הזוג צריך להצהיר.


"החלפת תקנה 2"

תיקון תקנה 2.

זה יהיה כנראה "תיקון תקנה 2", אנחנו נצטרך לחשוב על נוסח. הדבר היחיד שנידרש להוסיף זה לתקן סעיף 1 וסעיף 1א, היכן שצריך, כיוון ש-1א לא מופיע בתקנות הקיימות. 1א מדבר על מחלה ממארת.

בסעיף 2 כתוב: להודעה יצרף העובד אישור רפואי בדבר מחלת ילדו, מסמך או אישור כאמור בתקנה 1, אזי אישור רפואי חל גם על מחלה ממארת. אולי צריך להגיד: ואם ההורה הוא הורה במשפחת אומנה, אישור כי העובד - - -

אנחנו כבר עוברים לסעיף (5).

נכון. כאמור בתקנה 1א, ואנחנו נידרש להוסיף מה שכתוב היום בתקנה 2(א)(5), בתקנות המוצעות, לגבי עובד שהוא הורה במשפחת אומנה: "לגבי עובד שהוא הורה במשפחת אומנה, אישור כי העובד הינו הורה במשפחת אומנה, שניתן על ידי המפקח הארצי על אומנה במשרד הרווחה והשירותים החברתיים, או מי שהוא הסמיך לכך או אישור כאמור של גוף מפעיל שמשרד הרווחה והשירותים החברתיים התקשר עימו לשמש כגוף מפעיל לאומנה."

ואז אנחנו נעבור לתיקון התוספת - -

היום, תקנה 3.

- - שנכון להיום ולפי בקשת הוועדה, היא לא תהווה התוספת הראשונה אלא תמשיך להיות התוספת, ואני קוראת:


"בכל מקום, במקום "סעיף 1" יבוא "סעיפים 1/ 1א/ 1ג (מחק את המיותר).

(3) בפסקה (2), אחרי "אם הילד נמצא בהחזקתך הבלעדית" יבוא "או אם הינך הורהו היחיד".

(4) בפסקה (7), בסופה יבוא "או שאני הורהו היחיד". "


בתקנות עצמן השמיטו את ההורה היחיד, וחשוב להוסיף שהוא הורה יחיד.

"(5) אחרי פסקה (7) יבוא:

"(8) הנני מצהיר כי אני הורה במשפחת אומנה של הילד אשר פרטיו רשומים בפסקה (2), וכי בימים

האמורים בפסקה (1) הילד היה עמי ולא עם הוריו הטבעיים או המאמצים. (מצורף אישור משרד

הרווחה והשירותים החברתיים", בנוסף אנחנו נוסיף את מה שכתוב בתקנה 2(א)(5): "או מי שהוא

הסמיך לכך או אישור כאמור של גוף מפעיל שמשרד הרווחה והשירותים החברתיים התקשר עימו

לשמש כגוף מפעיל לאומנה").

מצוין.

בעיקרון, ככל שלא יתנו לנו לדון בחלק השני – חבל לנו, אבל אנחנו נשקול.

אני מעלה את התקנה שהקראת להצבעה. מי בעד?

ה צ ב ע ה

בעד – 3

נגד – אין

נמנעים – אין

התקנות, בנוסח שהוקרא בוועדה, נתקבלו.

מאחר שהוחלט פה אחד, אזי אין מתנגדים ואין נמנעים.


תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:25.