הכנסת השמונה-עשרה

PAGE


8

הכנסת השמונה-עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 10
מישיבת ועדת הכלכלה

יום רביעי, כ"ו באייר תשס"ט, (20 במאי 2009), שעה 10:00

1. תקנות מחלות בעלי חיים (הקמה והפעלה של משקי טיפוח, הפצה, רבייה וגידול של עופות)(תיקון), התשס"ט-2009

2. תקנות מחלות בעלי חיים (מדגריות)(תיקון), התשס"ט-2009

חברי הוועדה: רוברט אילטוב – היו"ר

ישראל חסון

רוברט טיבייב

חמד עמאר

עו"ד אפרת אביאני – לשכה משפטית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

נבות חקלאי – שהמ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

ד"ר שמעון פוקמונסקי – רופא וטרינר ראשי למחלות עופות, המועצה לענף הלול

יעקב כהן – מזכיר ארגון מגדלי העופות

עידית חנוכה

אתי בנדלר

נועה קרבטץ - מתמחה

הילה לוי

1. תקנות מחלות בעלי חיים (הקמה והפעלה של משקי טיפוח, הפצה, רבייה וגידול של עופות (תיקון), התשס"ט-2009
2. תקנות מחלות בעלי חיים (מדגריות)(תיקון), התשס"ט-2009

שלום לכולם, נציגי משרד החקלאות, אנחנו פותחים את הישיבה בנושא תקנות מחלות בעלי חיים (הקמה והפעלה של משקי טיפוח, הפצה, רבייה וגידול של עופות)(תיקון), התשס"ט-2009 וכן בנושא תקנות מחלות בעלי חיים (מדגריות)(תיקון), התשס"ט-2009. עורכת הדין אביאני, בבקשה.

תקנות משקי טיפוח עוסקות בקביעה של תנאים מיוחדים למשקי רבייה, שהם משקים שצריכים ביקורת וטרינרית יותר מחמירה. אנחנו מבקשים לעשות תיקון דומה למה שנעשה קודם בתקנות רישוי עסקים, להאחיד את ההגדרות של חומר הרבייה שעליו יחולו התקנות כך שהוא יחול על כל הביצים והאפרוחים של כל העופות שמנויים בפקודת מחלות בעלי חיים. התיקון השני שאנחנו מבקשים הוא השלמה לתיקון קודם שביצענו בתקנות האלה, שבו אפשרנו לחטא ביצי רבייה בחומר חיטוי שהוא חלופי לפורמלדהיד, וזאת בעקבות פנייה של משרד התמ"ת אלינו בנושא החומר הזה, שהוא חומר מסוכן. התבקשנו לא לקבוע שהחיטוי של הביצים ייעשה רק בפורמלדהיד אלא גם באמצעות חומר חיטוי אחר, שיאושר.

אם הוא מסוכן, למה לא פוסלים אותו?

את זה יסביר ד"ר פוקמונסקי. זה תיקון שעבר וזאת תוספת שנשמטה מהתיקון הקודם.

אני אומר מספר משפטים על מבנה משקי רבייה במדינת ישראל. ככל שרמת חומר הרבייה עולה מבחינת סוג העוף, שיכול להיות חומר טיפוחי או חומר רבייה ולא פטמים או מטילות ביצי מאכל, היות והחומר הזה יקר מאד יחסית לשלוחות האחרות, נבנים מבנים בתנאים של בטיחות ביולוגית וניתוק מהסביבה ברמה הרבה יותר גבוהה ועם עלויות הרבה יותר גדולות. בנושא חומרי חיטוי – בעבר הלא רחוק יחסית היה ידוע שהפורמלדהיד הוא חומר החיטוי היחיד שמסוגל לבצע את פעולת החיטוי היסודית על ידי חיסון קינון של חיידקים כמו סלמונלה, שמהווים בעיה לבריאות הציבור, אבל לא רק לבריאות הציבור אלא גם לבעלי כנף במקרה הזה ובכלל לבעלי חיים.

לאורך השנים יצרנים בעולם פיתחו חומרי חיטוי, שהיו יעילים כמעט כמו הפורמלדהיד. אני מדגיש את המילה "כמעט" כי למעשה מוגדר בספרות העולמית הפורמלדהיד כקריטריון 100, הוא נלקח כמדד 100. הוא מסוגל לחסל את כל גורמי המחלה הידועים ויש חומרי חיטוי שמתקרבים למדדים של 90-95 לעומת הפורלמדהיד, כגון מי חמצן, אמוניום וחומרים שונים, כשהנטייה הכללית בעולם היום היא לשלב מספר חומרי חיטוי, כדי שטווח הפעולה יהיה רחב יותר והתפתחות העמידות מול החיידקים או מול הנגיפים תהיה הרבה יותר איטית.

גם בארץ בוצעו הרבה מאד תצפיות ונסיונות על ידי השירותים הווטרינריים ונראה שלפחות בחלק גדול מהמקרים אפשר להסתפק בשימוש בחומרי חיטוי אחרים. לשאלה למה לא להוציא בכלל את הפורמלדהיד יש שתי תשובות: הראשונה היא שהתקיימו דיונים גם עם משרד התעשייה והעבודה וגם עם משרד הבריאות, ואני מצטט את הטוקסיקולוג הראשי של משרד הבריאות, שלפחות לגבי פורלמדהיד הדברים ידועים בבירור גם בהיבט החיובי וגם בהיבט של הסיכונים. כשדבר ידוע בהיבט של הסיכונים בצורה ברורה, אפשר למנות את מנגנוני הבלימה והזהירות אצל בני האדם שימנעו את ההשפעה השלילית של חומר חיטוי כגון פורמלדהיד. מדובר על רמות מירביות שניתן למדוד אותן וכמובן, על ציוד מיגון אישי של בני אדם.

זה היבט אחד שמשרד הבריאות מסכים לו ואף הרחיבו את הנושא כי הטוקסיקולוג אמר שלגבי חומרי חיטוי חדשים שנכנסים לשטח, עדיין איננו יודעים בלוח זמנים האם יש להם השפעות שליליות על בריאות הציבור. לכן, לגבי פורמלדהיד אין להם התנגדות להשאיר אותו.

העמדה שלנו להשאיר בשם המפורש את הפורלמדהיד נובעת מכך שיש מספר זנים של חיידקי סלמונלה, שמהווים סכנה משמעותית לבריאות בעלי החיים וגם לבריאות הציבור שרק בשימוש בפורמלדהיד בתנאים מסוימים, שלא בנוכחות העופות – אנחנו מדברים על לולים ריקים לאחר שלהקות יצאו משם, נבדקו ונמצאה נגיעות ברמה גבוהה של סוגים מסוימים של סלמונלה – יש לנו נסיון של למעלה מ-15 שנה בארץ שרק הפורמלדהיד מסוגל לחסל באופן אבסולוטי את הנוכחות של החיידקים האלה. לכן הסיבה היא שיתאפשר בשיקול הדעת של הנוגעים בדבר בשירותים הווטרינריים לקבוע מתי אין ברירה אלא להשתמש רק בפורמלדהיד. אני חוזר ומדגיש שהיוזמה להכנסת החלופות וחומרי חיטוי אחרים היא שלנו, של השירותים הווטרינריים מתוך מודעות לכך שיש יעילות טובה לחומרים ובנוסף לכך, היכן שרק אפשר, לא להשתמש בפורמלדהיד.

האידוי הוא פעולה חליפית לשימוש בחומר חיטוי?

האידוי הוא שיטה טכנולוגית שיוצרת שכבה אחידה של גז. זה נעשה בחדרים אטומים לחלוטין עם מערכות פליטה שנבדקות על ידי משרד התמ"ת ברמות מירביות ומקביליות. הפורמלדהיד הוא החומר היחיד שמאפשר לביצה להיכנס להגדרה בצורה נקייה.

זאת אומרת שהחקלאי, בעל הלול, הוא זה שמחליט האם לחטא בחומר חיטוי שאתם מאשרים או לבצע את הפעולה באמצעות אידוי.

כן, מותנה בהחלטה שלנו כי לשירותים הווטרינריים במדינת ישראל יש מערכת ניטור ובקרה קבועים בכל משקי הרבייה והמדגריות במדינת ישראל כל שבועיים, דבר שנגזר מדרישות בינלאומיות. לכן אנחנו יודעים בזמן אמת האם יש יעילות לאותו חומר חיטוי שבחר המגדל או שצריך לתת לו חומר חיטוי אחר.

השליטה על חומר החיטוי היא שלכם, אתם מורים לו באיזה חומר חיטוי להשתמש, אבל אם הוא בוחר באידוי, אין לכם say בעניין הזה.

נכון.

במה משתמשים בעולם?

גם בפורמלדהיד. הכיוון הכללי הוא צמצום השימוש בפורמלדהיד למינימום ההכרחי. אני אתן דוגמה קיצונית ממצב אחר – בבדיקות של רקמות, בדיקות היסטופתולוגיות לצורך אבחון, אין שום חומר שיכול להחליף את הפורמלין. אני מעריך שבעשרות השנים הקרובות ואולי יותר ימשיכו להשתמש בפורמלין כי הוא החומר היחיד שיוצר את המודולציה לאיבר או לחלק של האיבר שאפשר אתו לבצע את הבדיקה. לכן, היכן שלא ניתן כי המציאות מצביעה על נוכחות כבדה מאד של זיהום מאד גבוה, אין מנוס לעיתים אלא להשתמש בפורמלדהיד.

אני לא מתווכח עם הקביעה הזאת. בעולם המערבי, שאנחנו סמוכים גם על התקנים שלו, משתמשים באותו חומר?

משתמשים גם בחומרים אחרים, אבל יש גם שימוש בפורמלדהיד. למשל, באידוי ביצי רבייה הנטייה היא להמשיך ולהשתמש בחומר הזה. יש חומרי חיטוי אחרים, אבל אף חומר חיטוי אחר לא עובד באידוי ורק עם הפורמלין ניתן לאדות.

יש למישהו עוד שאלות?

עד כמה אנחנו מוכנים לכל מיני מחלות אצל בעלי חיים? שמענו על העופות ועכשיו יש את שפעת החזירים. האם יש לנו אמצעים להגן על עצמנו? אני יודע שזה לא פשוט וזה לא בא מאיתנו, אבל השאלה היא עד כמה אנחנו מוכנים לתופעות מהסוג הזה?

במה שקשור לתחלואה בבני אדם אין מנוס מלהתייעץ עם משרד הבריאות ואני לא מוסמך לדבר בשמם. במה שקשור לשירותים וטרינריים והתמודדות עם מחלות, ואני מדבר בעיקר בשפעת העופות שהתנסינו בה במרס 2006, אנחנו ערוכים בצורה טובה מאד.

כמו שאמר ד"ר פוקמונסקי, הפורמלדהיד הוא חומר טוב, הוא חומר מצוין עם תוצאות מקצועיות, אבל אנחנו משתמשים במה שמציעים לנו, במה שמותר וניאלץ להשתמש ברוב המקרים בחומרים החלופיים שיאושרו. בעת הצורך, על פי הנחיות השירותים הווטרינריים במקרים הקשים ביותר, ישתמשו בפורמלדהיד.

אתם מסכימים לתקנות?

כן.

אם כך, נתחיל בקריאה של התקנות.

"תקנות מחלות בעלי חיים (הקמה והפעלה של משקי טיפוח, הפצה, רבייה וגידול של עופות)(תיקון), התשס"ט-2009.


תיקון תקנה 1. 1. בתקנה 1 לתקנות מחלות בעלי חיים (הקמה והפעלה של משקי טיפוח, הפצה רבייה וגידול של עופות), התשמ"א-1981 –

(1) במקום הגדרת "חומר רבייה", יבוא:
""חומר רבייה" – ביצים לדגירה או אפרוחים של עופות כהגדרתם בפרט ג לתוספת הראשונה לפקודה.

גם כאן אתם בעצם מרחיבים את סוגי העופות שהתקנות יחולו עליהם.

את התנאים המחמירים שחלים לגבי משקי רבייה, אנחנו מרחיבים לגבי כל סוגי העופות.

(2) אחרי ההגדרה "סוג" יבוא:

""הפקודה" – פקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש] התשמ"ה-1985.

תיקון תקנה. 2. בתקנה 16(ג) לתקנות העיקריות, אחרי "לאדות את הביצים" יבוא "או לחטאן בחומר חיטוי שאישר המנהל", ואחרי "אוידו" יבוא "או חוטאו".

תחילה. 3. תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן.

שימי לב שבכותרת השוליים של תקנה 2 צריך להוסיף את המילים תיקון תקנה 16.

למה הכוונה במילים "חומר חיטוי שאישר המנהל"?

חומרי חיטוי והדברה לשימוש בבעלי חיים צריכים להיות רשומים ומאושרים על ידי מנהל השירותים הווטרינריים לפי תקנות שמסדירות את הנושא ונקראות תקנות מחלות בעלי חיים – תכשירים כימיים.

למה המנהל צריך לאשר את זה?

צריך לבקר את זה, צריך לוודא שהחומר הוא חומר מוכר, שאין לו תופעות לוואי, שהוא לא מסוכן, שהוא לא רעיל, שהוא מתאים ושהוא מקובל בשימוש במדינות המערב. לא כל חומר חיטוי מותר בשימוש או בשיווק ולכן השירותים הווטרינריים גם מבקרים ומאשרים חומרי חיטוי והדברה לשימוש בבעלי חיים.

כלומר, המנהל לוקח את האחריות על עצמו.

כן. לפי החוק אי אפשר לשווק חומר חיטוי אם הוא לא אושר על ידי המנהל, כמו תרופה.

זה בעצם עניין של אחריות.

נכון, זאת האחריות של השירותים הווטרינריים מכוח החקיקה.

אני מעלה את התקנות להצבעה.

הצבעה

בעד התקנות – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

תקנות מחלות בעלי חיים (הקמה והפעלה של משקי טיפוח, הפצה, רבייה וגידול של עופות)(תיקון), התשמ"ט-2009 נתקבלו.

התקנות אושרו פה אחד.

2. תקנות מחלות בעלי חיים (מדגריות)(תיקון), התשס"ט-2009

אנחנו עוברים לתקנות מחלות בעלי חיים (מדגריות)(תיקון), התשס"ט-2009.

התקנות האלה עוסקות בתנאים מיוחדים לגבי מדגריות. יש פה האחדה של סוגי העופות בהתאם לתוספת הראשונה לפקודה ותיקון נוסף שאנחנו מבקשים הוא תיקון מאד קטן. בתקנה 18א יש הסדר שמאפשר במקרים מסוימים לא להחתים חותמת על כל ביצת רבייה ואנחנו חושבים שההסדר הזה לא מתאים ולא נכון. אנחנו מבקשים לשנות אותו כך שכל הביצים שבמגש המדגרה יוחתמו בחותמת של המגדל כדי לבקר את הנושא יותר טוב.

האם היה שימוש לא ראוי בהיתר שלא להטביע את החותמת על כל אחת מהביצים?

כן, לפחות בשני מקרים בדוקים ובקנה מידה גדול של מאות אלפי ביצים. בתקנות משקי רבייה היה כתוב שעל כל ביצה שיוצאת ממשק הרבייה צריך לשים חותמת או סימן שהמנהל יקבע וזה יצר סתירה עם התקנה במדגריות, שאפשרה מצב שבו אם המדגריה נמצאת באותו יישוב שנמצא בו משק הרבייה, מותר להחתים שש ביצים בכל מגש שבמדגריה. קודם כל, היתה סתירה בין שתי התקנות. שנית, בעבר, מתחת לכל עץ רענן, היה הכל. כל משק החזיק מדגריות ורבייה, אבל זה לא קיים היום מסיבות של התפתחות הידע ומניעת הפצת מחלות. כמעט אין היום מדגריות שנמצאות באותו יישוב שיש בו משקי רבייה ולכן זה כבר הפך לעניין אנכרוניסטי.

בנוסף לכך, וזאת הנקודה הקריטית, לאור ההתפתחות במערכות הבקרה והניטור הקבועות, ישנה חיוניות בזיהוי מקור הביצה כדי שבמקרה של התפתחות זיהום חריג או יוצא דופן נוכל לעשות trace back כדי להגיע למקור מבלי לפגוע במקורות אחרים, אבל גם כדי להגיע למקור בוודאות ולטפל בבעיה.

האם לארגון מגדלי העופות יש טענות או בקשות?

אני מברך על התיקון הזה, שנעשה קצת באיחור אבל נעשה והוא חיוני.

תודה רבה. אנחנו נתחיל בקריאת התקנות.

"תקנות מחלות בעלי חיים (מדגריות)(תיקון), התשס"ט-2009.

תיקון תקנה 1. 1. בתקנה 1 לתקנות מחלות בעלי חיים (מדגריות), התשכ"ז-1967 (להלן – התקנות העיקריות), במקום הגדרת "סוגים של עופות" יבוא:


""סוגים של עופות" – מהעופות המפורטים בפרט "ג.עופות" בתוספת הראשונה לפקודה.


"הפקודה – פקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש] התשמ"ה-1985.

תיקון תקנה 18א. 2. בתקנה 18א לתקנות העיקריות –
(1) אחרי "מספר משק הרבייה" יבוא "בדרך שקבע המנהל, על כל ביצה שבמגש המדגרה".

(2) פסקאות (1) ו-(2) יימחקו.
תחילה. 3. תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן.

אני מעלה את התקנות להצבעה.

הצבעה

בעד התקנות – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

תקנות מחלות בעלי חיים (מדגריות)(תיקון), התשס"ט-2009 נתקבלו.

התקנות אושרו פה אחד. תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:25