הכנסת השמונה-עשרה נוסח לא מתוקן

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 12

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שני, ט"ז סיוון התשס"ט (8 ביוני 2009), שעה 12:00

התקנה החדשה המחייבת מאבטחים להיבחן בעברית לחידוש רישיון הנשק,

תביא לפיטורי עולים רבים

חברי הוועדה: ליה שמטוב - היו"ר

רוברט טיבייב

אברהם מיכאלי

מרינה סולודקין

אופיר פינס פז

יעקב עמית – מנהל אגף לרישוי ופיקוח, משרד הפנים

עו"ד אודליה אדרי – הלשכה המשפטית, משרד הפנים

מורן דרהי – עו"ד, משרד הפנים

גלעד אברהמי – מנהל אגף בכיר כלכלה יזמות ותעסוה, המשרד לקליטת העלייה

קלאודיה כץ – מנהלת מחלקת תעסוקה, המשרד לקליטת העלייה

סנ"צ אבי שושן – ראש מדור הנחיה והכשרה בתחום האבטחה, המשרד לביטחון פנים

עו"ד ציונה קניג יאיר – נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה, משרד התמ"ת

רותם מלכין – מתמחה, נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה

דני שנער – מנהל אגף הביטחון, משרד התחבורה

פנחס אזולאי – אגף הביטחון, משרד הביטחון

ריבה אביעד – מ"מ חינוך אגף מבוגרים, משרד החינוך

יצחק שד"ר – קצין הכנסת

יגאל יאסינוב – סגן יו"ר, קרן קיימת לישראל

שאול הונה – יו"ר הפורום לביטחון ואבטחה בישראל, קב"ט אגד

עו"ד לב שניידר – עמותת צנטוריון

אליה שווידלר – עיתונאי, הארץ

דניאל טביב – בעלים של חברת קשת ביטחון

דנה גורדון

אושרה עצידה

התקנה החדשה המחייבת מאבטחים להיבחן בעברית לחידוש רישיון הנשק,

תביא לפיטורי עולים רבים

שלום רב לכולם. צהריים טובים גם לצופים שצופים בנו בבית. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות.

התכנסנו היום כדי למנוע את הפגיעה הקשה בעולים רבים המועסקים כמאבטחים וכשומרים. בכל מיני מוסדות מועסקים עשרות אלפי שומרים ומאבטחים כאשר חלק ניכר מהם הם עולים חדשים, גם ותיקים, שלא שולטים בשפה העברית כי העברית היא לא שפת האם שלהם.

עד לאחרונה לא הפריע הדבר, והשומרים עבדו והיו בעלי מקצוע טובים. לאחרונה שונתה התקנה המחייבת את כל השומרים והמאבטחים המבקשים אישור נשיאת כלי ירייה, להיבחן מבחן בעברית בנוסף למבחן הירי. אנחנו שאלנו את חברות האבטחה ומתברר ש-70% מהמאבטחים שהם עולים לא עוברים את המבחן. כולם יודעים שהמאבטחים הם מעל גיל 40, ובגיל כזה קשה מאוד למצוא מקום עבודה. עבודות השמירה היוו עבורם פתרון שאפשר להם לעבוד ולפרנס בכבוד. גם במקרים שהמאבטחים ממשיכים להיות מועסקים כעובדים, שכרם יורד במידה משמעותית.

אני פניתי לשר הפנים דאז מאיר שטרית בכתב בדרישה לבטל את הדרישה להיבחן בעברית. ב-2 למרץ 2009 פניתי פעם נוספת בשאילתה במליאת הכנסת. שר הפנים היוצא דיבר אז במליאת הכנסת, והדבר נמצא בדברי כנסת, ואני רוצה לצטט מה הוא אמר. תשובתו היתה: "תשובתי היא פשוטה. אני הודעתי לך שאני הסרתי את המגבלה הזאת. אני קיבלתי את הטענה הזאת שלא חייבים לדעת עברית בשביל להיות שומר". הוא הדגיש כי הוא ביטל את הדרישה להיבחן בעברית.

אני רוצה לשאול מר יעקב עמית מנהל אגף הרישוי כלי ירייה במשרד הפנים, האם בוטלה החובה להיבחן בעברית? אני רוצה לקבל ממך תשובה, כן או לא.

לא, לא מדובר בתקנה. מדובר בתנאים לרישיון. התנאים לרישיון מחייבים כל אדם שמחזיק בכלי ירייה לדעת לתקשר, כי אחרת מה שיקרה הוא שהוא גם לא ידע לתפקד.

אני שאלתי אותך, כן או לא. האם בוטלה ה- - -

לא היתה תקנה, אף פעם לא היתה.

לא תקנה, דרישה. שיהיה כתוב אני לא יודעת איך שלפני זה השומרים הם - - -

הדרישה היא מחייבת לדעת עברית בסיסית כדי לתקשר עם אנשים בתוקף התפקיד.

אני מסכימה איתך לגבי עברית בסיסית. רוב השומרים כן יודעים לדבר עברית, ולתקשר עם אנשים. פה מדובר על מבחן שהוא לא בעל-פה. זהו מבחן שצריך לקרוא ולכתוב, ובזה הם מתקשים. לגבי העברית הבסיסית - אני לא חושבת שצריכים להקשות עליהם כשמדובר בחלקים של הנשק. עקב זה 70% מהשומרים יצטרכו לאבד את מקום העבודה.

אל"ף, לא היתה אף פעם כוונה להקשות על אדם, אלא הכוונה היא קודם כל שהוא יעשה את התפקיד שלו כמו שצריך. אתה נכנס היום לקניון ופותחים לך תמיד את הבגאז' כי לא יודעים לתקשר איתך, וצריך לבדוק מי נכנס לשם, אז זה מצביע על בעיה אמיתית שיש בתחום האבטחה.

אני אומרת שוב, עם זה אני מסכימה איתך. אדם פותח את הבגאז' והוא יודע לומר את המילים הבסיסיות של לבקש לפתוח את הבגאז' או את התיק. אבל, כשמבקשים ממנו להיבחן, ולכתוב על כל השאלות ששואלים אותו, אז זה דבר שהוא קשה בשבילו.

כמה זמן כבר עובדים אותם מאבטחים שאתה רוצה לעשות להם בחינה?

לא, לא. אני אסביר משהו לפני אם אפשר.

אני הקראתי את מה שהשר ענה לי. קודם כל, אני פניתי אליו פעמיים, והוא טען שהוא ענה לי בכתב. אני עד היום לא קיבלתי את המכתב שלו. אבל, גם במליאה הוא טען שלא צריך לדעת עברית כדי לשמור בקניון או במקום אחר. זאת אומרת, לא רק על המבחן, אלא הוא דיבר על השפה. אם כבר מדובר על כך שיעשו את המבחן, אז למה לא עושים מבחן בעל-פה?

קודם כל, יש סוגי אבטחה שונים. אנחנו מדברים, ורק על זה אנחנו מדברים, על אבטחה עם נשק. כלומר, כל סוגי האבטחה האחרים - כמו מאבטח באוניברסיטת תל-אביב שהוא אדם בלי נשק, והוא עושה את תפקידו מצוין - לא על זה אני מדבר. אני מדבר על מאבטחים שמחזיקים ביד נשק, ועם הנשק הזה הם צריכים להתנהל במסגרת התפקיד שלהם.

אני רוצה לומר משהו מקדמי. עד שנת 2008 למעשה אנחנו לא נתנו לאף אחד רישיון. הם היו עובדים בחברות השמירה עם ההרשאה של חברת השמירה, כאשר כל אחד היה צריך רישיון מטעם משרד המשפטים. אני לא יודע אם אתם יודעים, אבל רק פחות מאחוז אחד היה להם רישיונות. כולם עבדו בצורה לא חוקית. החל ממרץ 2008 נכנס תיקון לחוק כלי ירייה שחייב ברישיון משרד הפנים. הרישיון הזה ניתן לאור ועדות קודמות מ-1993 שקמו בעקבות זה שמאבטחים ירו באנשים אחרים. בעקבות האסונות נקבע לבסוף שצריך להכניס את הדרישה הזאת בחוק כלי ירייה. הדרישה היא לא בשביל השאלה מי ייתן את הרישיון, אלא מה החובות של האדם כדי לקבל רישיון. בין היתר, היו דרישות של אימון הכשרה שלדעת גורמי הביטחון היא הכשרה נמוכות מידיי - תשע שעות כשבעבר עשו חצי שעה וזהו. הדברים האחרים זה גיל מינימאלי, זה לדעת לתקשר ברמה הבסיסית. גברתי, ישנם אנשים שנותנים להם תעודת זהות, ואומרים: תגידו מי האבא של אותו אדם. אבל, הם לא יודעים להגיד מי האבא. כלומר, הם לא יודעים אפילו משהו בסיסי.

השאלה שלי היא אחרת. האם עכשיו נתקלת בבעיה הזאת?

בוודאי.

האם לפני זה לא נתקלתם?

נכון, עכשיו. אני גם אסביר למה רק עכשיו. למעשה, זה המחזור הראשון שאנחנו כרגע נותנים רישיון מטעם משרד הפנים. כדי לא להפסיק את תהליך השמירה במשק, הבנו שצריך לתת לכולם, למה שקיים כרגע באופן אוטומאטי עד החידוש הקרוב. בחידוש הקרוב שהתבצע - סיימנו אותו ממש החודש - שעשינו בתשעה מחזורים, העברנו את כל אלה שבאמת עוסקים באבטחה חמושה, רק באבטחה חמושה, את כל תהליך הרישוי. אלו שכרגע שסיימו אלו אנשים שבאמת עברו את כל התהליך.

אבל, לפי הנתונים של משרד הפנים לא היתה ירידה לא בכמות הנשק לחברות השמירה - הם רק הלכו ועלו. זאת אומרת, בעצם מבחינת השמירה יש עדיין עיסוק בשמירה עם נשק, אחרת לא היו מבקשים נשק. הוא עולה כסף. הדבר השני, לא היתה ירידה באתרי השמירה שבהם אנשים שמרו. יש משהו מוזר פה.

אבל, איך זה שחברות השמירה טוענות ש-70% מהשומרים לא עוברים את הבחינה? בנוסף, אני לא שמעתי ממך תשובה לגבי השר לשעבר. הוא נתן הוראה מפורשת להפסיק עם זה. האם משרד הפנים פועל בניגוד למה שאומר השר?

אנחנו לא קיבלנו הנחיה להפסיק עם זה. קיבלנו כן הנחיה להקל במבחנים, ולא לדרוש רמה אוניברסיטאית, לא לדרוש רמה אפילו לא תיכונית. אבל, משהו בסיסי - תקשורת.

אז תקשורת בעל פה, למה - - -

כיוון שכל המסמכים הם היום בכתב - - -

בסדר, המסמכים הם בכתב. אבל, כשמאבטח עומד שם ורואה את המחבל או שהוא רואה אישה שרוצה להיכנס לקניון, האם הוא מתחיל לקרוא את המסמכים?

לא, ודאי שלא. אבל, אם אדם לא יודע לזהות אדם על סמך תעודות שלו, יש בעיה.

נו, באמת? על סמך תעודת זהות שכתוב שם את שמו - - -

אם אני נותן לו תעודת רישיון עם תנאים, בשביל מה אני נותן לו אם הוא לא יודע לקרוא אותם? אולי גם נפסיק לתת רישיונות.

רציתם לעשות איזשהו שינוי, ואני רוצה לדעת על סמך מה? האם היו תקלות?

ודאי.

האם יש סטטיסטיקה, האם אפשר לראות אותם?

ועדת כהן מפורסמת באתר האינטרנט שלנו. זוהי הוועדה הראשונה שהיתה בעקבות רצח עובדות סוציאליות על-ידי שומר כאן בירושלים ב-92. ב-93 יצאו המסקנות שלה בחוברת די עבה. זה מפורסם באתר האינטרנט בכלי ירייה במשרד הפנים, ואפשר לראות את המסקנות. בין היתר, מופיע שם שרצוי שכל נושא האבטחה יעבור לרישוי אישי. ועדת ברינקר שהיא ועדה יותר מאוחרת מ-2005, גם היא מופצת באתר האינטרנט, ויש שם עוד פעם המלצות שכדאי לעבור לרישוי אישי. כל המטרה של מעבר לרישוי אישי זה לא כדי להביא - - -

היה עכשיו מקרה של מאבטח עם נשק שהרג שני אנשים. הוא לא דובר רוסית. זה איזשהו מקרה ספציפי שקרה. אבל, זה לא אומר שזה מקרה אחרי מקרה, ושזה באופן גורף. פה מדובר על 70% מאבטחים שהם מאבדים את הפרנסה שלהם.

באמת חבל שהגעתם לדיון בלי נתונים.

אני הגעתי עם נתונים. אין לי נתון כזה ש-70% מהאנשים לא עוברים.

נתונים סטטיסטיים שהשפה היא באמת הפריעה וגרמה לתקלות האלה. זה ברור לכולם שאין ספק שצריך לעשות איזשהם שינויים. חס וחלילה אף אחד לא אומר שלא צריך לעשות את השינויים האלה. אבל, אנחנו יודעים שזה באופן ברור יגרום לפגיעה בעולים. כמו שאמרה חברת הכנסת שמטוב, ברור שהם יודעים לדבר בעברית. השאלה היא, באיזה רמה אתם רוצים לעשות את זה, ולמה לא לעשות קורסים בזמן הזה, בזמן המשבר? יש כל מיני קורסים. עד כמה שאני יודע יש גם קורסים מטעם המשטרה לדוברי רוסית. למה לא להשתמש, ולא לעשות את זה? ברור שהאוכלוסייה המבוגרת לא תעמוד בבחינה. אבל, מדובר באנשים עבדו כבר כמה שנים, ועכשיו דווקא בזמן הזה אתם החלטתם מה שאתם החלטתם. אני מאוד מבקש לנסות לדחות את ההחלטה, או לנסות לשנות אותה.

אגב, זה כבר חצי שנה בערך.

הפגיעה תהיה קשה מאוד.

יוצא כאילו שאנחנו שקרנים, כי כאשר פונים אלינו עולים שעובדים בשמירה, אנחנו אומרים: לא, אנחנו פנינו למשרד הפנים, והכול בוטל.

גברתי היושבת ראש, את אמרת ששר הפנים נתן הוראה להפסיק את הדבר הזה.

הוא נתן הוראה, גם במליאה כששאלתי אותו, גם בכתב. הוא אמר לי שהוא שלח לי את המכתב. אני הקראתי גם את הציטוט שלו. אחרי זה משרד הפנים פעל בניגוד לשר.

אני רוצה לקבל תשובה מכם. אם באמת קיבלתם הוראה משר הפנים להפסיק, למה המשכתם?

לא, לא קיבלנו הוראה - - -

יש פה פרוטוקול כנסת.

לא קיבלנו הוראה להפסיק. אנחנו קיבלנו הוראה להקל, לא קיבלנו הוראה להפסיק. ההבדל - מאז אנחנו נפגשנו עם אנשי משרד הקליטה והעלייה, וסיכמנו על קורסים שאנשים עוברים. ואכן, הם עוברים. אנשים מופנים לקורסים, וכל מי שגומר את הקורס הזה יכול לעבוד.

אגב, אנחנו בדקנו והקורסים האלה הם לעולים עד עשר שנים בארץ. לצערי הרב, עדיין אומרים שאלו שהגיעו בשנות התשעים הם עדיין עולים. גם מי שהגיע בשנות השמונים. כבר עברו עשרים שנה. הם לא יודעים עברית. הייתי מבקשת להיות מתואמים גם עם משרד הקליטה, גם עם משרד החינוך, וגם עם האוצר, לגבי הקורסים שעולים ותיקים שהם מעל עשר שנים בארץ גם יוכלו ללמוד בקורסים האלה כדי להקל עליהם לעבור את המבחן.

הדבר הזה לא שלנו, זה של משרד הקליטה והעלייה. אין לנו שום בעיה ש- - -

קליטה וגם חינוך וגם אוצר.

לנו אין בעיה בזה אם יסכימו להדריך אותם.

הוועדה תפנה לראש הממשלה ותבקש ממנו לשנות את ההוראה.

אני רוצה להעביר את זכות הדיבור לאליה שווידלר מעיתון "הארץ".

אני הייתי רוצה להציג כמה נתונים. אני מניח שההוראה ניתנה, והיא הושמה בצד. השר התחלף וניתן להפעיל שוב את ההוראה.

אתה אומר שהשר החדש עוד לא יודע מההוראה הקודמת?

יכול להיות, זה הרושם שנוצר. אני רוצה לצטט כמה פסוקים מהמבחן הזה. סעיף ב: "אסור לירות בשום מקרה!". פסוק ד': "רק כמוצא אחרון לאחר שניתנה אזהרה מקדימה במידת האפשר". עוד פסוק: "מותר לירות לפי הכלל: spray and pray". אם המבחן הזה לא נוצר כדי לשגע את הנבחנים, אז אני לא יודע לצורך מה הוא נוצר.

למעשה, כמעט 70% לא עוברים את המבחן. אנחנו בדרך לקבל קורס מיוחד מראשון ביולי של חמישה וחצי ימים או שישה ימים. השישה ימים האלו ייראו כהתעללות, כי אז מצבור המובטלים הנוספים שלנו יקפוץ ממאות ואלפים לאלפים ועשרות אלפים. אם אינני טועה, יש יותר ממאה אלף אנשים שעובדים בחברות שמירה בארץ.

היות ואני דובר רוסית הסתכלתי על המבחן הזה. אני לא מומחה לנושא ספציפית, אבל במקומות מסוימים התקשיתי לתרגם ולהסביר את המושגים לאנשים שנמצאים פה עשר וחמש עשרה שנה. אם אני עובד בעיתון "הארץ" אז נניח שאני יודע עברית במידה מספקת.

- - - הרבה ישראלים לא יודעים.

זה כאילו להציג פה לפני מישהו בפעם הראשונה מבחן בכלכלה על עקומה קמורה קמורה ושהוא יבין את זה, וייבחן באותו יום. זה בלתי אפשרי לגמרי.

אנחנו מגיעים לעוד סיטואציה מסוימת של אנשים שנמצאים פה מעל לעשר שנים. הם חייבים גם לשלם עבור המבחן מכיסם. הם לא מקבלים לא החזר שעות, זה אולי על-פי הרצון הטוב של בעלי החברות. הם משלמים את זה, והם לא מקבלים שום החזר. הם כאילו מוענשים על כך שהם עובדים יותר שנים. הם מעורים יותר, הם יודעים טוב יותר. בסופו של דבר, יש להם פחות סיכוי לקבל את רישיון הנשק.

יותר מאוחר הייתי רוצה להתייחס לעוד כמה נקודות. אבל, אני הייתי רוצה לפנות לעד המומחה שהוא תת ניצב בעל חברת קשת ביטחון, והייתי רוצה שהוא יפרט קצת יותר בנושא.

כיושבת ראש אתן לו זכות דיבור. מכל מקום, תודה לך. נמצא פה עו"ד לב שניידר מעמותת צנטוריון שבעבר היה גם שומר. אדוני, בבקשה.

אכן עם כניסת המבחן לתוקף אנחנו עדים לכך שאנשים לא עוברים את הבחינה. אני לא יכול לנקוט במספרם המדויק של האנשים שלא עוברים את הבחינה - 60% או 70%. אבל, בהחלט הרבה אנשים ביציאה מהמבחן מתקשרים אלינו ומספרים לנו שהם לא מבינים אפילו מה כתוב שם. האם זו מטרה? האם אדם צריך להבין מה כתוב בבחינה, או שהוא צריך לדעת לענות לאותו אדם שפונה אליו או לשאול את הנבדק איזושהי שאלה? למשל, מה הם הפרטים, וזאת כדי להבין את המבטא או מאיפה הוא בא. בבחינה אין שום התייחסות לשפה המדוברת יום יום.

בדרך לכאן התקשרתי לחמישה-שישה מאבטחים שחלקם עברו, ושחלקם לא עברו את הבחינה, ושאלתי אותם מה היה בבחינה? אלה שעברו בכלל לא ידעו. הם אמרו: הראו לנו בחינה, וסימנו איקסים. אלה שעברו קראו ואמרו: הבנו חלקית. אבל, לא שאלו אותם, ולא היה שום ניסיון לשאול על שפה מדוברת.

מעבר לזה, עשרים שנה המאבטחים עבדו כמאבטחים. בשנות האינתיפאדה הכול היה מצוין, וכשהיו פיגועים יום ולילה הכול היה מצוין. היום כשאנחנו נמצאים בהפוגה פתאום אנחנו לא זקוקים לאנשים האלה? פתאום אנחנו עלולים לזרוק אותם לרחוב. מה יהיה? אני לא יודע אם כדאי לי להגיד, אבל חברות האבטחה מחפשות גם פתרונות לבחינה. אני לא רוצה להגיד אילו פתרונות, אבל הפתרונות כבר קיימים. הראש היהודי תמיד מוצא את הפתרון בכל דבר - איך לעקוף את ההוראה שלכם. מעבר לזה, אני לא פגשתי בשום מקרה מתכון לבחינה. לדעתי, כל בית ספר או כל מטווח ממציא בחינה כבא ליד.

דבר נוסף, אני רוצה להתייחס לדבריך כשאמרת שרישיונות לא היו בתוקף. הרישיונות אכן היו בתוקף. לא היתה שום דרישה ממשרד הפנים שכל מאבטח ומאבטח יקבל רישיון, אלא את הרישיון היתה מקבלת חברת האבטחה כרישיון חברה, והיא היתה צריכה לעמוד באיזשהן דרישות, ולתת רישיון לכל אחד ואחד.

ממש לא מדויק. סעיף 10ג' שמתייחס לכל הנושא של שמירה בחוק כלי ירייה בעצם קובע בסעיף הראשון – יש לי כאן את החוק, ומי שירצה לראות אותו אחר כך יוכל לעשות זאת - שנותנים את ההרשאה רק למי שיש בידו רישיון מטעם משרד המשפטים או משטרת ישראל. במשך הרבה זמן, כיוון שזה עולה כסף, חברות השמירה לא הקפידו על הדבר הזה, ובעצם אף אחד לא אכף את הדבר הזה.

מה העובד אשם שלאותו בעל חברת השמירה אין?

יש חוק.

עשרים שנה הוא עבד, והכול היה בסדר. פתאום הדברים השתנו?

האם מישהו יודע להגיד עשרים שנה? היה חלק עם כן, היה חלק שלא. חברות השמירה רצו - אני לא יודע אם זו הסיבה, אני מניח שזו הסיבה - להימנע מהתשלום הזה. אגב, החוק עדיין קיים.

עולה חדש הגיע לארץ, והיישר משדה התעופה הוא מתגייס לצה"ל ונותנים לו נשק. האם שואלים אותו משהו על שפה? נותנים לו נשק.

אם יש פה נציג של צה"ל הוא יוכל להתייחס.

אני יכול להיות נציג של אלה שהגיעו בשנת 1991 בגיל 19, ואחרי שנה בארץ התגייסו לצבא. כשנתנו לי נשק לא ידעתי להבדיל בין מפקד למפחד. זה לא בדיחה, זה מה שקרה לי בטירונות.

זה מה שצריך להיות.

מצוין. קיבלתי נשק. מה ההבדל בין השומר לביני? האם הוא בזה שאני בן 19 והוא בן 65 או בן 45? עובד לא יכול לדעת אם לחברה יש רישיון או אין רישיון. העובד הוא לא תחליף לאכיפה של משרד הפנים.

תבין - לא מדובר פה שאדם לא צריך לדעת עברית. הוא חייב. אבל, להקשות עליו עם מבחן שכזה? זה פשוט להקשות - פשוט וקל.

חבר הכנסת רוברט טיבייב, היום בבוקר נודע לי על איזושהי תוכנית של משרד החינוך על תוכנית לימוד העברית, והייתי מבקשת שנציגת משרד החינוך תתייחס.

שמי ריבה אביעד, ואני מנהלת אגף לחינוך מבוגרים במשרד החינוך שבין שאר הפעילויות שלו הוא אחראי גם על האולפנים בעברית.

לפני כארבעה חודשים פנה אלינו המשרד לקליטת עלייה עם החוק החדש, או התקנה החדשה, וביקש מאיתנו להיערך בהתאם. אנחנו עשינו כמה דברים. אנחנו יצרנו תוכנית לימודים עבור העולים החדשים האלה על-פי שלושה דברים. קודם כל, הנושא של המבחנים. ישבנו יחד עם אנשי משרד הפנים, עם המחלקה לרישיונות כלי ירי. בדקנו מה בדיוק הדרישות הראשוניות שלהם ושילבנו אותן בתוכנית הלימודים. בדקנו מה התפקוד הלשוני בעל-פה, בדיבור, שנדרש משומרים לבצע בזמן שהם נמצאים בתפקידם. הכנו גם מבחן למועמדים בעברית, מבחן מאבחן, מפני שהניסיון מראה שחלק מהם לא עברו אפילו אולפן ראשוני, והידיעה שלהם בעברית היא איננה טובה. מתוך שלוש הדברים האלה יצרנו תוכנית לימודים שגם מעלה את רמת שליטתם בשפה העברית, גם נותנת להם כלים לתפקד היטב בזמן שהם נמצאים בעבודה, וגם מאפשרת להם במידה מסוימת לעבור את מבחן הירי.

אני מוכרחה לומר שזוהי הפעם הראשונה שאני רואה את המבחנים האלה. אל"ף, התברר לי שגם צריך לדעת אנגלית, מפני שאני בחיים לא הייתי יודעת מה זה spray and pray. עכשיו אני יודעת. יש דבר רביעי שאנחנו מוכנים לעשות עם אנשי משרד הפנים, וזה לעזור לכם לנסח את המבחנים בעברית. אותם תכנים בדיוק, אבל בעברית יותר קלה, כדי שהעולים לפחות לא יתקשו באוצר מילים כמו: גורם עוין, וכו', כך שנוכל להתאים את המבחן ליכולות הלשוניות שלהם.

איך אתם מתגברים על מגבלת הגיל של מבוגרים שבאמת מראש יודעים שקשה להם לקלוט שפה בגיל שכזה? רוב המועסקים הם מעל גיל ביניים ומעלה.

יש לנו שתי בעיות בעניין הזה. יש בעיה אחת והיא בעיה שוודאי הגברת קלאודיה כץ תדבר עליה, וזה עניין עשר השנים, כי לאחר עשר שנים הם אינם זכאים להשתתף בקורסים כאלה על פי הקריטריונים של משרד הקליטה. כאן דווקא יש לנו מענה. אני מוכנה על בסיס מורה פנוי, ובהתאם לקריטריונים לפתיחת כיתה, לפתוח כיתות המשך עבור העולים האלה, עבור הקבוצות האלה, ולתת להם את אותן 100- 150 שעות על חשבון משרד החינוך כל זמן שאין תקציב מדינה שמוקצה לנושא הזה, ולהכין אותם למבחנים. זה דבר שאנחנו מוכנים לעשות אותו. אבל, שוב על בסיס מורה פנוי. זאת אומרת, אנחנו לא נגייס מורים בנוסף למצבת המורים שיש לנו לצורך זה. הכללים הם כללים די ברור. זה תקן כיתה וכו'. אנחנו גם נוכל להצמיד את הקורסים האלה לאותם קורסים של תשע שעות שהם צריכים לעשות, ואז אנחנו יוצרים להם בבת אחת חבילה שנותנת מענה.

לגבי המבוגרים נצטרך לעבוד יותר קשה. זה בלי כל ספק יהיה יותר קשה. חלק מהתכנים אנחנו הכנו. תוכנית הלימודים מוכנה כבר, כולל עזרים אורקוליים, כולל תוכנת מחשב. אנחנו מקווים שבדרך זו או אחרת הם בכל זאת ירכשו את השפה ברמה שתאפשר להם לתפקד נכון, לעבור את המבחן, ולא יהיה צורך לפטר אותם.

תודה. אני אתן את רשות הדיבור לנציג משרד הקליטה מר גלעד אברהמי, כי אני מבינה שמשם באה הצעקה. קודם כל, אנחנו מודים לך על הצעקה הזאת, ואנחנו מבקשים לשמוע את הפתרונות של משרד הקליטה.

שלום. ברשותך, אני רוצה לקפוץ לשורה התחתונה, ואני אתן לגברת קלאודיה כץ לפרט את הפרטים. עמדת המשרד הרשמית היא שאנחנו מבקשים להקפיא את ההוראה הזאת עד לדיונים משותפים עם משרד הפנים ומשרד החינוך, ואם צריך גם את משרד האוצר על מנת לראות את העלויות שמושתות פה על העולים החדשים.

זה נכון שמרבית העולים אינם נמצאים בתחום הזכאות של משרד הקליטה. הם מעבר לעשר שנים בארץ. אבל, עדיין משרד הקליטה מהווה כתובת עבור כל העולים

סליחה, גם שמעתי שרוצה לפתוח את הקורס, ולא היו נרשמים כי כל אלה היו מעל עשר שנים.

קלאודיה תיגע בזה. זה היה רק מדגם. זה לא מדגם מייצג, אבל זה היה מדגם. בכל מקרה, אני חושב שבסדרי העבודה הבין-משרדיים, היו צריכים להגיש למשרד הקליטה כמי שאחראי על תחום עלייה, את טיוטת ההוראה הזאת לפני שהיא נכנסה לתוקף על מנת שאנחנו נשב ביחד ונסדיר את הפרטים גם של ההיערכות להוראה, וגם על מנת שניתן את הסייגים שלנו כמשרד שמייצג את העולים ושזה נוגע אליו.

להבנתי, הרי על התוכנית הזאת או התקנה הזאת מדברים כבר כמעט שנה. איך זה שעד עכשיו לא ישבתם? אתם אותה ממשלה, וגם בממשלה הקודמת הייתם באותה ממשלה.

אתה צודק, עדיין החובה של משרד ממשלתי שיוצא בהוראה או בנוהל או באיזשהו הצעת מחליטים, או כל דבר אחר, להגיש התייחסות למשרדים שהדבר נוגע אליהן.

זה בשטח כבר כמעט שנה.

אתה צודק, אני מסכים איתך.

אנחנו ישבנו, והתוצאה עם משרד החינוך.

כן. את מדברת על משרד החינוך, ואני מדבר על משרד הפנים. משרד הפנים לא הגיש לנו באופן - - -

הייתם אמורים לעבוד ביחד בקטע הזה. האם הגשתם השגה, האם השר ערער על זה בממשלה? האם היה משהו?

אני אומר שוב, זה לא הגיע לידי בכלל איזושהי תוצאה של השגה מכיוון שהחומר לא הוצג למשרד הקליטה. מבחינתי, היה פה מהלך חד צדדי של משרד הפנים שכנראה ש- - -. אני מדבר על ההוראה החדשה, אני מצטער אבל יכול להיות שזה קרה בשוגג. אני לא יודע, הדברים כנראה לא - - -

אני רוצה לקצר כדי לתת לקלאודיה לפרט. אני רק אומר - גם כשיש הוראות שיש להן השלכות על משרדים אחרים, וזו לא צריכה להיות הצעת מחליטים, עדיין השכל הישר אומר שצריך לבוא ולהבין את ההשלכות של זה על אוכלוסיות אחרות שלא רק נוגעות למשרד הפנים, ולקבל את התייחסות המשרדים הרלוונטיים. ככה אנחנו לפחות פועלים במשרד כשאנחנו מוציאים הוראה.

ברשותך, אני אתן לקלאודיה לפרט מה נעשה עד עכשיו גם מבחינת פעולות ביניים, ומה הם הפתרונות שאנחנו מציעים. בכל מקרה, אני דיווחתי לשרה ולמנכ"ל שלאחר הדיון הזה אנחנו נבקש דיון עם משרד הפנים, משרד האוצר, משרד החינוך, על מנת לא רק לקבל את המענה המבורך שהיא מציעה כאן כהתנדבות. אנחנו לא מחפשים פה פתרונות שהם אימפרוביזציה מבחינתנו, אלא פיתרונות כתובים עם משנה סדורה כדי שאם יקרה מצב שמחר אין מורה פנוי אז שעדיין נקבל מענה.

קלאודיה כץ, בבקשה.

אני מבקשת לציין מספר עובדות. אחת, על ההחלטה הגורלית הזאת לנו נודע מכלי התקשורת. אנחנו התערבנו ופעלנו מייד, וכן פנינו למשרד הפנים ויצרנו קשר בין משרד הפנים למשרד החינוך. אבל, כאן זו לא הפואנטה. הבעיה היא בעיה הרבה יותר רחבה ומורכבת.

אחת, העולים של שנות התשעים, ועולים של שנות האלפיים מארגנטינה, ועולים של שנת 2005 מצרפת, עולים קצת יותר מבוגרים שלא מצאו את מקום עבודה במקצוע המקורי שלהם, נענו לקריאת מדינת ישראל כשהיתה בעיה עם מאבטחים, וכשהיו כרזות להעלות כל מאבטח ל"אגד", ומה לא. הם עשו הסבה לתחום הזה, ועבדו נאמנה שנים רבות. הם לא הכי צעירים בעולם, הם בעלי משפחות, ובעלי מחויבות של משכנתא.

ישנם 118 מקצועות בהם יש צורך ברישוי. כל משרדי הממשלה כאשר הם שומעים שמשנים את תנאי הרישוי, קובעים גם תקנות מעבר, ולא של שנה, ולא של חצי שנה, ולא עד הרישיון הבא. נוקטים באיזשהם צעדים שמקלים על אלה שנפגעים - וביודעין נפגעים אנשים - כדי להקל עליהם לשמור על מקום העבודה. אבל, כאן זה לא נעשה. אנחנו באופן חד צדדי רצנו, וניסינו להחזיר את הקורסים בעברית. ולכן, היה המפגש בינינו, לבין חינוך לבינכם, על מנת לבנות את זה. נעשה כאן איזה מעשה לטובה או לרעה, ובסופו של דבר העולים הם אלה שסופגים את זה.

נכון ש-70% לא יעברו את המבחנים הלאה, ולא עוברים. נכון שלדעת ריבה שהיא מבחינתי המומחית ביותר בשפה העברית, השפה היא קשה, ובטח לעולים. נכון שמאבטחים נושאי נשק לא בודקים ניירות. אם הם יצטרכו לבדוק ניירות של מחבל אז אנחנו נהיה בבעיה גדולה. אני מקווה שלא לזה מתכוונים. ונכון שאפשר לעשות מבחנים בעל-פה, אפשר לעשות מבחנים עם מתורגמן לשפות. כלומר, לרכז אנשים דוברי ספרדית, דוברי צרפתית, דוברי רוסית, דוברי אמהרית, ולהצמיד להם מתורגמן - מה שעושה משרד האוצר בסוכני ביטוח, ביועצי מס, ובהרבה דברים אחרים, ובמימונו של מי שמחליט לעשות את המעשה הזה.

כמובן שלא יכול להיות מצב שאנשים עכשיו ייפלטו לרחובות. זה מה שיקרה. צריך לעשות כאן מספר צעדים. ראשית, לקבוע תקנות מעבר בהן לא לשלול מאף אחד את הרישיון, כי זוהי פרנסתם, ומחר זה יעלה לנו כפליים כמדינה. שנית, לבנות תהליך מערך באמת מסודר ומאורגן להכנסת אנשים. העברת רישוי הוא תהליך. הוא מתוכנן, יש לו תקציב, יש לו זמן, יש לו גם שעות. אפשר גם לגייס חברות שמירה, ואני בטוחה שהן יהיו מעוניינות. ואז אפשר לבוא ולהגיד: 10% לא עברו את המבחן. כשהיינו צריכים אותם הם היו מספיק צעירים, מספיק יפים, ומספיק נחוצים, ולא יכול להיות שהיום פתאום הם לא מספיק שווים. תודה.

היועצת המשפטית של משרד הפנים, בבקשה.

אני רוצה להתייחס לסוגיה שעלתה בנוגע לחובת ההתייעצות. חובת התייעצות אם היא קיימת, היא קיימת בחוק. החוק קובע מי חייב להתייעץ, וזה רק במקרה שעושים העברת או מחליטים בממשלה, או תקנות בכנסת. בשני המקרים האלה הסוגיה הזאת לא עלתה בתקנות, אלא בהחלטת שר הפנים.

עו"ד ציונה קניג יאיר, בבקשה.

אני עו"ד ציונה קניג יאיר, נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה ממשרד התמ"ת.

אני רוצה להעלות איזושהי בעיה משפטית שאני חושבת עליה מתחילת הדיון. אני אולי לא מספיק בקיאה בפרטים, ולכן זה לא עלה כאן. יש כאן סוגיה של שוויון הזדמנויות בעבודה, של חשד כבד לאפליה על רקע מוצא. הבעיה המשפטית שאני מבינה שקיימת כאן זה חשד לאפליה על רקע מוצא על-פי סעיף 2 לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה. הסוגיה הזאת לא עלתה.

יש פה שני עניינים בנושא המבחנים. כשאני קראתי באתר האינטרנט של משרד הפנים, קראתי שהמבחן הוא מבחן הכשרה שבוחן נושאים של בטיחות, אחסנה, שמירה על נשק, תפעול, תרגיל רטוב, תרגיל יבש, וכו' וכו'. כל הדברים האלה יכולים, כפי שחברתי כבר אמרה, להיעשות בשפה הרוסית, בשפה האמהרית, ובכל שפה אחרת, וכך להימנע מאפליה נגד אנשים על רקע מוצא מסוים.

אם הבחינה היא בחינה לידיעת השפה העברית, עסקינן בנושא אחר. את זה אפשר לעשות. אבל, צריך לבחון כאן שלושה אלמנטים: רלוונטיות לתפקיד, סבירות ומידתיות על פי הפסיקה, ועל פי החקיקה. בהיעדר התקיימות שלוש המבחנים האלה, המבחנים הם פסולים, מעלים חשד לאפליה, ועל-פי מבחן התוצאה שכבר צוטט כאן - 70% ממוצא מסוים יפוטרו - בוודאי ובוודאי שעולים כדי אפליה.

אני מנסה להבין, המבחן על ההכשרה זה מבחן אחד, וזה מעלה חשד אחד. המבחן השני של בקיאות בעברית אף הוא מעלה חשד כי הוא לא מידתי. צריך לבחון את שני המבחנים האלה על-פי המבחנים שבחוק ובפסיקה, ולקבוע אם יש אפליה.

הרי אתם שנה כבר יודעים מהתקנה הזאת, למה עד עכשיו אתם גם לא התייחסתם לסוגיה הזאת?

נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה הוקמה על-ידי הממשלה לפני כשנה בדיוק. הסוגיה הזאת הובאה לידיעתי לפני שבוע ימים. בגלל זה לא הבנתי את רמת הדיון, ולכן פניתי לכבוד יושבת ראש של הדיון על מנת להבין. כי אני חושבת שהנושאים האחרים שעלו כאן לדיון, חשובים ככל שיהיו, יבואו אחרי הבחינה הזאת. לדעתי, המבחנים האלה מפלים במסננת הראשונית באפליה בתנאי סף. עוד לא הגענו אפילו לתנאי הקבלה.

ישנו דבר חשוב שהוא מעניין. מיהו האחראי על המבחן הזה? של מי ההחלטה? האם היתה איזושהי ועדה שישבה ודנה? האם זוהי החלטה של המנכ"ל? מי אחראי על הדבר הזה?

כתוב פה: מטווח עירוני באר שבע. מה אתה רוצה?

אני חושב שזה ממש ניסיון לאפליה.

אנחנו מקבלים את מה שמשרד החינוך הציע. לגבי המבחן - אנחנו דרשנו מבחן - - -

יש לי טענה גם כלפי משרד הקליטה. בעקיפין אנחנו גם תוקפים את משרד הקליטה, כי כולנו, כולל המאבטחים האלה, עברו את האולפן הראשון בארץ. כנראה שהתועלת של האולפן לא הוכיחה את עצמה. זה גם נכון. אני מאוד מברך על יוזמת משרד החינוך.

משרד החינוך, משרד הקליטה.

וגם משרד הקליטה.

חבל מאוד שמשרד הפנים לא התייעץ לא עם משרד החינוך ולא עם אחרים. פה מדובר על עולים, והם ידעו זאת והם קבעו באופן חד צדדי מה לעשות.

חבר הכנסת לשעבר יגאל יאסינוב מכיר את הנושא טוב. הוא עסק בו כשהוא היה חבר כנסת.

אני רוצה להזכיר כי בכנסת השש-עשרה עמדתי בראשות תת ועדה מיוחדת שהוקמה לבדיקת תנאי העסקתם של שומרים, והיא בין היתר בדקה את הדברים האלה.

אל"ף, אני רוצה להזכיר התחייבויות שלכם מאז, שהמבחנים יהיו אך ורק לסוג מאבטחי על מיוחדים. עדיין לא שמעתי שאתם מתייחסים לזה. אתם אמרתם אז- זה היה ב-2005 - שתהיה איזושהי אליטה, קרם דלה קרם של המאבטחים שהם יעברו את המבחן כי הם צריכים להיות אלה שהכי מיומנים והכי טובים. יכול להיות סיירת.

אגב, פעם הייתי מאבטח במזרח ירושלים, והמשטרה יודעת שזהו קורס מיוחד מאוד למאבטחים שעוברים קורסים מיוחדים. אבל, לא היה לנו מבחן כזה, ואני לא יודע אם היינו עוברים אותו.

קצין הכנסת הגיע, והוא יכול - - -

יגאל, לא היה מבחן כזה. אתה היית חבר כנסת, ופה יושב מאבטח שהוא עו"ד מוצלח, וזה היה בלי המבחנים האלה. אתם התחלתם מאבטחה כי זו היתה הפרנסה.

קודם כל, זה לא רק חשד אלא זה יותר מחשד לאפליה. אני רוצה להביא כמה נקודות שמחזקים את מה שאמרת, ולמעשה אני רציתי להתחיל במה שאמרת. קודם כל, אין מבחנים לכל מחזיקי נשק במדינת ישראל. אתם לא עושים מבחן לתושב מתנחל כמוני שחי בירושלים, ויש לו תעודת רישיון נשק כי הוא חי בשכונה מיוחדת. אתם לא עושים לי בדיקה. אתם לא יודעים בכלל האם אני יודע לדבר בעברית.

אותן בדיקות עושים.

אתם לא עושים אותן בדיקות, כי אני לא מזמן חידשתי רישיון ואני אומר לך את זה. זה לא רק אני. אני אומר לך יותר מזה, אם ניקח סטטיסטיקה איזה כלי נשק הרג יותר אנשים תמימים, האם זה כלי הנשק שנמצאים בידיים של מאבטחים או כלי נשק שנמצאים בידיים פרטיות, אני חושב שהתשובה היא ידועה.

זה בדיוק הקטע, לא הביאו את הסטטיסטיקה.

נכון, אז היתה לי סטטיסטיקה. מהו כלי הנשק הכי רצחני במדינת ישראל? אלה הם כלי הרכב. את המבחן ברישיון נהיגה עוברים במבחר שפות. נכון שאחרי שעוברים את המבחן הטכני במבחר שפות, הולכים לטסט עם בוחן שבו מדברים עם הבוחן בעברית, ושומעים למה שהוא מבקש בעברית. אגב, אני לא זוכר אף מאבטח שלא עבר יום או יומיים קורס אבטחה.

אני רוצה לומר עוד משהו שכנראה לא רציתם לספר ליושבים סביב השולחן הזה. ישנם גם שוטרים וגם שומרים, ולא רק מאבטחים. השוטרים עוברים את המבחנים, והמשטרה נותנת הנחיה ובהתאם להנחיות האלה עובדים עם כל המאבטחים. התחלת מזה שאתה לא רוצה שיפתחו לך את הבגאז' ברכב כשאתה נכנס לקניון. אני לא יודע מהי הסיבה לכך. אני מאוד מקווה שזה לא בגלל שאתה לא רוצה שמישהו יגע שם בידיים מלוכלכות. אני חושב שאתה לא פתרת את הבעיה נכון, כי המשטרה נתנה הנחיה חד משמעית לפתוח. אם תיכנס לקניון מלחה בירושלים, אתה גם תדע שלמאבטחים שעובדים שם יש הנחיה משטרה אפילו לא מכבד את חסינות חברי הכנסת. גם חבר כנסת חייב לעבור בדיקה בכניסה. אתה לא פותר את הבעיות במבחנים.

למה אתה חושב ששומר צריך לעבור אותם מבחנים שצריך לעבור מאבטח? בכנסת השש-עשרה עסקנו בחוק שנקרא חוק המאבטחים או בחוק האבטחה. החוק ההוא היה צריך לפתור את הבעיה של הכרה באבטחה ושמירה כמקצוע כשהיא עומדת בקריטריונים. היא דורשת רישיון ברמה א', ב', ועד רמת על כלשהי. הדבר הזה לא קרה. הסברתם ב-2005 -2006 בוועדת העבודה שהמבחנים האלה הם חלק מקידום סטאטוס השומרים והמאבטחים. אך, הסטאטוס לא קודם.

מה נעשה עם המלצות הוועדה בזמנו?

היה דוח, והדוח הזה הועבר לכל המשרדים הנוגעים בדבר. חלק מהמסקנות כובדו. לצורך העניין, המאבטחים התחילו לקבל תשלום עבור שעות נוספות, או תשלום תוספת גלובלית - זה היה חלק מהמסקנות. אבל, לצערי חלק נכבד מהמסקנות לא כובד, וזה חלק מהדברים. אין עדיין הגדרה של מאבטח כמקצוע. האנשים האלה עובדים שנים רבות והיום רטרואקטיבית באים ופוגעים בזכויות שלהם.

לא, אמרו אפליה חד וחלק.

אפליה זה חוק אחד. אבל, ישנו גם חוק אחר. יש לא רק חוק זכויות שוויון בהזדמנויות, אלא יש גם תנאי עבודה. בהתאם להסכמים קיבוציים, ובהתאם לחוקת העבודה במדינת ישראל, אסור לפגוע בזכויות עבודתך ובתנאי עבודתך, במיוחד רטרואקטיבית. פה אנחנו רואים פגיעה שהיא קובעת רטרואקטיבית, כי עבדת שנים, עברת את כל המבחנים, עמדת בכל הקריטריונים, וביום אחד בגלל גילך – לא, בגלל מוצא – כן, מתחילים לפגוע בזכויות שלך ולהוריד לך במשכורות. אתם המלצתם שכל השומרים והמאבטחים האלה ימשיכו לעבוד ללא נשק - זה מה

שאומרת ההמלצה שלכם - אחרת התמונה היתה שונה לחלוטין. אתם אמרתם לעולים ותיקים, או לעולים חדשים, או לסוג אחר של אנשים, שעד היום היו יכולים להרוויח כ-20 שקלים בשעה, ואתם קבעתם לשלם להם מינימום רק בגלל היותם עולים שפעם אחת נענו לקראית מדינת ישראל ועלו ארצה, ופעם שנייה נענו לקריאת מדינת ישראל והלכו לעבוד באבטחה ובשמירה.

תודה. מר דניאל טביב מחברת קשת, בבקשה.

שמי דניאל טביב, ואני מייצג חברת אבטחה. למעלה מ-10% הם שומרים.

אמרת חברת אבטחה ואמרת שומרים.

אבטחה כוללת שמירה. אני תיכף אבהיר את העניין. האימון הוא בן תשע שעות, ואני יכול לבשר לכם שבדרך יש חמישה וחצי ימים במכללה. הרוב תיאורטי. כדאי שנדע מזה שכשנסיים את התשע, ישנם חמישה וחצי ימים במכללה. מי שלא נפלט עכשיו למעגל האבטלה, מהראשון לשביעי ככל הנראה ייפלט למעגל האבטלה. כדאי שנתעדכן גם בנתון הזה. אנחנו מדברים עכשיו על אימון של תשע שעות לצורך כלי ירייה. בדרך יש אימון של חמישה וחצי ימים לבעלי תפקידים מסוימים.

מפה אני אגש לנושא האבטחה שהגדרת קודם. אנחנו מדברים על קבוצת אנשים שעובדים שנים רבות בשני תפקידים, ואני אתחיל מהנמוך לקל. שומר חמוש, בודק בטחוני חמוש, וזוהי קבוצת האנשים שאנחנו דנים.יש מאבטחים חמושים, ולהם אין שום בעיה לעבור כל אימון, והאחמ"שים שלהם אין בעיה לעבור אימון. יש עוד מספר הגדרות בתחום השמירה והאבטחה. אנחנו מדברים על הקבוצה הנמוכה ביותר. על מי מדובר? מדובר באנשים ותיקים וטובים שעברו מספר פעמים אימונים בנשק, לפחות פעם בשנה. הם עברו מספר פעמים את האימונים בהצלחה. חלקם גם השתתף באירועים. יש לי מקרה של אדם בן 60 שהיה קולונל בצבא הרוסי, שתפס שודד על חם. הוא השכיב אותו על הרצפה וגבר עליו כשהוא מוציא ממנו את הסכין. הוא שלף את האקדח, אבל לא השתמש בנשק, חוץ מאשר לצורך הרתעה. הוא עשה את כל הפעולות, וגם קיבל תעודת הוקרה. אבל, באימון הזה הוא נפל. ישנם כמה כאלה. אני לא אומר שכולם טובים. אבל, יש הרבה טובים שנופלים בגלל המבחן בעברית, ואני מדבר על משהו מעשי שאני רואה אותו יום יום. הם מרגישים מבוזים, מושפלים. חלקם פוטרו.

מה הבעיה לעשות את המבחן ברוסית?

דובר פה כבר על זה.

ברשותך, אני אתייחס גם לזה. מבחינה מקצועית הם לא ברמה של המאבטחים, אבל בשביל להיות בודק חמוש ושומר חמוש הוא יהיה טוב מאוד כמו שהוא היה עד עכשיו. כפי שאמרתי, הם מרגישים מושפלים ומבוזים. איפה כבוד האדם? חלק פיטרתי, וחלק בדרך לפטר. אני שואל, למה חייל בגולני או חייל במשמר הגבול, או לוחם שמחזיק בטיל לאו, יכול להיות כזה שהוא לא יודע עברית, והוא לא יכול להיות שומר בסופר?

איזה פתרון אתה רואה?

רגע, יש לי פתרון. להערכתי, יש אלפים רבים כאלה. חלק בעלי משפחות, חלק בעלי משכנתאות. אני מסתכל עליהם בעיניים ומרחם עליהם.

אני חושב שכל הנושא של הקורס בעברית הוא משיכת זמן. אני לא אספר פה את הקשיים שהיו להם כדי להגיע לקורס. זה משיכת זמן. מה הם יעשו בשלב הזה? לא תהיה להם פרנסה. כשהם יחזרו לא תהיה להם העבודה. אני מציע שהנוהל החדש יחול על החדשים, והנוהל הישן יישאר עם הוותיקים. אין צורך במבחן.

יש שלושה קנטונים או אזורים בשווייץ. שוטר שרוצה לעבור מאזור איטלקי לאזור גרמני, האם לא מקבלים אותו? אומרים: ברוך הבא, טוב שגם אתה איתנו פה כך שתוכל לעזור לנו בשפה שלך. מה אנחנו אומרים לו פה? אתה לא יודע עברית, לכן תלך. מה יקרה אם נעשה לו מבחן ברוסית או באמהרית, או שלא נעשה לו מבחן בכלל? בטיחות לא לימדו רק בעברית, האקדח הוא צ'כי.

אדוני, העמדה שלך מנומקת, ברורה, הגיונית. תודה רבה. העיתונאי אליה שווידלר, בבקשה.

בתחקיר שעשיתי בעיתון, התבררו כמה נקודות שהן נשמעות קצת הזויות, כאילו פינוי של השומרים הוותיקים יבטיח מקומות תעסוקה לחיילים שמסיימים את הצבא. הרי אף אחד מהם לא ילך לעבוד ב-18 או 20 שקלים לשעה. הם מחפשים פרספקטיבות אחרות. בסופו של דבר, ייווצר בור שחלק מהאנשים יאבדו את מקומות העבודה שלהם, והתמורה והמחליפים לא יגיעו.

לא חלק, חלק ענק.

כן, חלק גדול מאוד. אנחנו אוספים נתונים, ויש כבר רמזים על קומבינות אופייניות שהתקנות החדשות יצרו של איך לעקוף את המבחן ואיך לעבור את זה. יכול להיות שמדובר גם במקרי שוחד. ברור שבמידה ויהיו הוכחות זה יימסר למשטרה או למקומות הראויים. אבל, זה פשוט יצר סוג של שרשרת שמדרדרת אנשים מבוגרים עד פת לחם. היא לא מביאה שום תועלת, כי המבחנים האלה הם מבחנים למדעני נאס"א באופן יחסי.

עד כדי כך? האם אתה לא מגזים, האם ראית את זה?

באופן יחסי לרמת העברית שלהם אלו מבחנים למדענים.

השאלה היא האם הם רלוונטיים לתפקיד?

לדעתי, הם לגמרי לא. אני חושב שאם מי שחיבר את המבחן הזה ישווה בין שלושה סעיפים, הוא לא יבין מה הוא כתב.

אני מודה לך מאוד. מר עמית, האם אתה רוצה להתייחס לטענות?

כן. ראשית, אני רוצה להבהיר עוד הפעם שאנחנו לא מדברים על שום תקנה. אין תקנה בנושא הזה. הדבר היחיד שמופיע בחוק זה שמשרד הפנים צריך לתת רישיון, והסיבה לכך שאנחנו בעצם עוסקים בנשק. בזמנו הרישיון היה ניתן על-ידי משרד המשפטים, וגם היום הוא צריך להינתן על-ידי משרד המשפטים, פשוט הוא לא ניתן על-ידי משרד המשפטים. עד היום רוב השומרים עובדים ללא שום רישיון מטעם משרד המשפטים או משטרת ישראל מה שמחייב החוק. למעשה, רק במרץ 2008 הוכנס סעיף לאור ועדת כהן, לאור ועדת ברינקר שאמר ששומר שמקבל נשק, צריך להעביר אותו את אותו תהליך שעובר לפחות אדם פרטי. וכיוון שהוא עוסק בדבר הרבה יותר מסובך כי הוא מגן על אחרים, אז צריך שההכשרה שלו תהיה מתאימה. כל נושא ההכשרה נעשה עם מי שאחראי על ביטחון הפנים, ולכן אם משטרת ישראל תבוא היום ותגיד: רבותי, מבחינתי שהשומרים האלה לא ידעו עברית, ישמרו עם נשק או בלי נשק, אנחנו נגיד אמן. אנחנו מתייחסים לנושא של מתן הנשק בלבד. לכן, הקריטריונים של משרד הפנים הם לדעתנו ראויים.

סגן ניצב שושן, מה אתה אומר? הכול עליך.

השאלה העקרונית היא ידיעת השפה העברית. ידיעת השפה העברית היא כלי עבודה שנדרש מהמאבטח בכניסה למקום. לא צריך להתייחס רק לסוגיית הפח"ע. הסמכויות שניתנות למאבטח הן ניתנות לו גם לעניין של הסדר הציבורי. המאבטח צריך לדעת לתשאל את האדם, הוא צריך לדעת לשאול, הוא צריך להבין את התשובה. הוא צריך לדעת לקרוא תיעוד, הוא צריך לדעת לקרוא הנחיות שהוא מקבל. הוא צריך להבין את התדרוך שהוא מקבל בבוקר. הוא צריך לדעת את כל הדברים האלה. הוא צריך לדעת מה הן הסמכויות שלו. אנחנו נותנים לו סמכויות שלטוניות של שימוש בכוח, שימוש בנשק, והוא צריך לדעת מתי מותר לו ומתי אסור לו, ומה המגבלות שמוטלות עליו. הוא צריך לדעת. בעת אירוע למשל, הוא צריך להבין מה אמרו לו.

האם אמרתם את זה למשרד החינוך?

למה למשרד החינוך?

כי אולפנים למבוגרים זה משרד החינוך. רצו לזרוק ולא לתת.

אני לא אמרתי את זה למשרד.

אדם שעבר שירות צבאי, האם יכולות להיות לו בעיות מהסוג שציינת?

אני לא אחראי על ההכשרה בצבא. אני מעריך שבצבא שכשנותנים למישהו נשק, מצפים ממנו שהוא ידע עברית. מצפים ממנו שהוא יבין מה החבר שלו אומר. כשאמרו לי כשהייתי חייל: קדימה הסתער, ואני הייתי צריך לעשות יישור קו, אני ציפיתי שזה מימיני יודע מה אני אומר לו, ומה הוא אומר לי, וכן זה שמשמאלי, וזאת כדי שיהיה בינינו תיאום כך שהוא לא ירה לי בגב, ואני לא אירה לו בגב.

אני חוזר לאותה שאלה, התחמקת מהתשובה.

צריך להיות מכנה משותף מבחינת השפה, בהחלט. צריך לזכור, ברוב המקומות האיש הזה צריך גם לערוך רישומים.

בקיצור, אתה עומד על הנוהל שנקבע ביניכם לבין המשרד לביטחון הפנים. אני רוצה לשאול את שניכם שאלה. בכל זאת יש פה הרי עניין תרבותי, ויש פה עניין של מוצא וזהות וכד'. האם התייעצתם בנוהל עם הגורמים שמבינים בתחום הזה, מקרב ציבור העולים החדשים, למשל, או שזה רק ביניכם? האם איזה מישהו שהוא לא צד היה שותף לתהליך קבלת ההחלטות?

קודם כל, אני רוצה לציין כי הדרישה שלנו לידיעת השפה העברית היא לא דרישה מהיום. מי שמכיר את ההנחיות שלנו לגופים המונחים שלנו יודע שהדרישה הזאת קיימת מאז ומתמיד.

השאלה היא באיזו רמה. אני לא חושב שיש מחלוקת בחדר שמאבטח צריך לדעת עברית כך שהוא ידע מה זה שוד, ודברים אחרים. השאלה היא באיזו רמה? והשאלה היא האם המבחנים תואמים את הדרישה? האם יש הלימה בין המבחנים לבין הדרישות שאתה צריך לדרוש? לא בטוח. גם מבחנים לעברית זה מקצוע. כל דבר זה מקצוע.

אני חושב ששאלת המבחן היא שאלה נפרדת לגמרי. צריך לבחון אם ניסחו את השאלות כמו שצריך מבחינה מתודולוגית בכלל.

עובדה שלא.

אבל, מי מנסח את המבחנים? האם משרד הפנים? מר עמית, ממי ביקשת את המבחן? מי אחראי על המבחן?

אנחנו נתנו לגופים מסוימים שמקיימים את ההכשרה. קיבלנו את מה שהציעו לנו כאן בהתחלה ממשרד החינוך שאנחנו ננסח יחד איתם. הם בטח בקיאים בתחומים האלה. נעשה מבחן אחיד שהוא מתואם עם משרד החינוך.

בקיצור, משרד החינוך עושה את המבחן.

לא, אנחנו נעשה את המבחן. עד היום לא נקבעה צורת המבחן, אלא מטווחי ההכשרה - - -

אני לא מבין, האם זה לא מבחן?

כן, של מתקן מסוים.

עד היום הם לא ראו את המבחן הזה.

האם כל אחד עושה מה שהוא רוצה?

ממש כך.

לא, זה לא כך.

הבנתי, מטווח בבאר שבע החליט שהוא עושה מבחן.

כן. שלא יהיה לך ספק, כן.

לא מדויק, זה מטעה. סליחה, ישנם 30 אנשים במדינה שקיבלו מאיתנו רישיון מיוחד כמדריכים בכירים.

אני מציע שהמבחן יהיה אחיד, ושתהיה לו כתובת מקצועית, ושיהיה קשר בין רמת המבחן לרמת העברית שנדרשת - זה הכול.

שהוא רלוונטי ומידתי לתפקיד עצמו.

כן. חבר הכנסת טיבייב, בבקשה.

בכל מקום שבו נתקלתי במאבטחים, כולם היו דוברים רוסית. יכול להיות שיש גם אחרים. דווקא בכנסת לא. בכנסת לא פגשתי דוברי רוסית. אני חוזר ואומר, הפגיעה תהיה פגיעה קשה. אני מסכים עם זה שלגבי המאבטחים הוותיקים צריך להישאר באותה מתכונת. אל תעשו להם בחינות, אל תגרמו למצב שאנחנו אחר כך נצטרך להתנצל על זה.

מר עמית, לפני שאתה יוצא, תשמע דבר חשוב שאומר פה חבר הכנסת רוברט טיבייב, כי בסוף עם כל ההסכמות שלנו אנחנו עלולים לפספס את העיקר. עלול להיות מצב שיפוטרו הרבה מאוד אנשים שאתם לא חושבים שצריכים להיות מפוטרים, ואף אחד לא חושב שהם צריכים להיות מפוטרים. הם פשוט יפוטרו על רקע חוסר ההלימה בין הבחינה לבין הצרכים האמיתיים, ואסור שזה יקרה. אסור שיקרה מצב שאנשים בסוף יפוטרו סתם. לכן, צריכים להיות זהירים מאוד בדרך שאתם עושים את זה.

אני רוצה לציין משהו שהוא מאוד מאוד חשוב. לפי הנתונים שיש לנו כרגע, אחרי שחידשנו מחזור שלם של רישיונות, לא היה צמצום בכמות הנשק בחברות השמירה, אלא הפוך. היה גידול משמעותי בשנה הזאת, והיה גידול משמעותי גם בנושא של אתרי שמירה. בנוסף לזה, וגם את זה צריך לציין, אני חושב שהחברות בגלל מה שקורה כרגע מחזיקות את השומרים הרבה יותר לעומת המצב קודם כאשר החזיקו אותם תשעה חודשים וסילקו אותם. אם רוצים לעשות מצאי גדול, אז השיטה היתה מה שהיה בעבר.

תודה רבה. חברת הכנסת סולודקין, בבקשה.

אני מתנצלת, אני הייתי אצל שר התעשייה והתעסוקה.

מה שלומו?

שלומו בסדר, אבל ויסקונסין לא בסדר.

אני זוכרת שבכנסת השש-עשרה עשו אותו הדבר כאשר בכנסת החליטו לעשות מבחן בכתב למנקות ולסדרנים ולעובדים אחרים. הגיעו אליי עובדים אתיופים שעבדו כבר שנתיים-שלוש שנים, אחר כך הגיעו גם עובדים רוסים. הם אמרו שהם ראו את המבחנים ושאין יכולת לעבור את המבחן הזה, ושהסיכוי לעבור אותו הוא אפסי. פניתי ליושב ראש הכנסת ואמרתי ששרים במדינה שלנו עוברים את המבחנים בכתב ובעל-פה, ומהן הדרישות להשכלה משופטים בבית המשפט העליון, ולאחרים.

אדוני נציג המשטרה, אני מאוד מסכימה איתך שחייבים לדעת עברית. אבל, כל המערכת צריכה לעבוד כך שלכל איש שהגיע בקיבוץ גלויות למדינה, ולא חשוב מאיזה מדינה הוא הגיע, אם זה ארצות-הברית, צרפת, ברית-המועצות לשעבר, תהיה יכולת ללמוד את השפה כל החיים, ולא רק קורסים של שישה חודשים. כחברת כנסת שמייצגת עולים בכנסת, ביקשתי הרבה שנים שבערוץ הראשון והשני בטלוויזיה יהיו שיעורים בשפה עברית. הייתי בקיבוץ דתי שבו לומדות נשים תימניות שרק בגיל שמונים התחילו ללמוד לכתוב בשפה העברית כי עד עכשיו לא היה להן זמן. המדינה שלנו לא כל כך משקיעה בזה, וכל שנה עולה השאלה מה עם אולפן המשך, ומה עם לימודי שפה למבוגרים, ומכאן אנחנו חייבים להתחיל.

במשך הדיון היו החלטות מאוד מאוד נכונות שהכלל החדש חל על חדשים, ולאחרים חייבים קודם כל לתת את לימודי השפה האלה. בלי זה אני רואה בהחלטה לקבל רישיונות אחרי המבחנים בעברית גבוהה, ניסיון לזרוק אלפי אנשים ממקום עבודתם. תודה רבה.

אדוני, בבקשה.

אני רוצה להתייחס לדבריו של מר עמית. הגדלת מספר כלי נשק לאו דווקא מצביעה לאן הולכים כלי הנשק האלה. זה לאו דווקא לדוברי רוסית או אמהרית, אלא אלו אנשים שבלית ברירה שבעלי חברות לקחו מילידי הארץ. ההגדלה במספר כלי הנשק בשנה האחרונה לא מצביעה על דבר.

לגבי משרד החינוך - אני לא יודע אם אתם יודעים שעל מנת להתחיל קורס כזה צריך לפחות 12 איש. השאלה מי יפצה אותם על אובדן ימי עבודה ומי יפרנס אותם, ומאיפה יבוא המימון. אלו שאלות מורכבות שנשארות פתוחות, ולדעתי צריך לתת עליהן את הדעת.

נציג משרד התחבורה, בבקשה.

אני באמת רציתי לדבר כי היה לי הרבה מאוד מה לומר. אנחנו מעסיקים מאוד גדולים, כ-5,000 - 6,000 מאבטחים באוויר בים וביבשה. אבל, כל הנושאים שרציתי להעלות עלו בוועדה. זה היה דיון כל כך יסודי שבעצם כל הנקודות שיש לתת עליהן את הדעת עלו כאן, כך שאין שום סיבה שאני אחזור על הדברים שנאמרו כבר. לדעתי, מיצינו את המכלול.

אבל, מה אתה מציע? כיצד ניתן לצאת מהסיטואציה שיש עכשיו?

קודם כל, אני מצטרף לגישת משטרת ישראל שאומרת שאיש ביטחון צריך לדעת את השפה העברית, לפחות ברמה מינימאלית. אנחנו בתור היחידה שהיתה אחראית לאבטחת התחבורה הציבורית, ובואו לא נשכח שכ-25% - 30% מהלוחמים היו חבר'ה יוצאי מדינות רוסיה וחבר העמים, והם היו בעלי מוטיבציה שאינה משתמעת לשתי פנים. הבחור היחידי שהתנפל בבאר-שבע על מחבל עם חומר נפץ ונפצע אנושות, והציל כ-100 - 150 איש, היה ממוצא רוסי. כלומר, את המסירות שלהם אנחנו ראינו, ואת המוטיבציה שלהם אנחנו מכירים - אין ספק בכך. יחד עם זאת, אנחנו חושבים שצריכים לדעת שפה עברית עד רמה מסוימת. אני מאוד חושב שניתן לעשות את הבחינות בעל-פה. תראו את משרד התחבורה, יש בחינות בעל-פה לרוסים או אתיופים וכך הלאה וכך הלאה. אין שום סיבה לא לעשות את זה כאן.

היעדר סטנדרטיזציה כפי ששמענו כאן, כלומר שנבחנים במקום אחד נמצאים בקוניפוגרציה כזאת, ובמקום אחר בקונפיגורציה כזאת, זה בכלל לא בא בחשבון. האם אני יודע מי חיבר אותה, ומהי הרמה שלו? האם אני יודע מה בדיוק השליטה שלו ומה ההבנה הגלובאלית שלו? זה בכלל לא בא בחשבון. אם כל הדברים האלה יתוקנו אני מניח שזה יעבוד.

חייבים את המגזר הזה בשני היבטים. ראשית, כדי לאחד את כל הכוחות במדינה הזאת. שנית, שחס ושלום הם לא יהיו מופלים. גם התחושה שעלתה כאן שיש אפליה, אסור שהיא תהיה. אלו אנשים שצריכים אותם, משום שהחבר'ה הצעירים לא הולכים לעבודות האלה, ואז יישאר פער אבטחתי שלא ניתן לגישור. רק צריך למצוא את הדרך איך לעשות את זה - אולי בעל-פה. כל הרעיונות הם מקובלים אלא שרק צריך לממש אותם.

אני רוצה לספר לכם מה היתה הפשרה במקרה של עובדי הכנסת. אני הלכתי לעמיר פרץ שהיה יושב-ראש ההסתדרות, וקיבלנו עורך דין כדי להגן על האנשים האלה. הפשרה היתה שלא יהיו מבחנים למנקות. כאן אני חושבת שזה עניין אחר. אבל, מבחנים בעל-פה הם מאוד מאוד שונים ממבחנים בכתב. אפשר לעשות מבחן בכתב בשפת אם כמו שעושים לרופאים.

הטענה ששמעתי מחבריי במשרד הפנים שהמאבטח צריך לבחון מסמכים ועל בסיסם לקבל החלטה, היא משוללת כל יסוד. כי במקומות האלה שבהם צריך לדעת להכיר מבטא, הם לא עובדים. שם עובדים חבר'ה בכלל בקונפיגורציה אחרת. החבר'ה האלה שעליהם אנחנו מדברים, המגזר הזה, הם לא ברמה כזאת שהוא צריך לבדוק מסמכים, ועל בסיס בדיקת המסמכים לקבל החלטה. זה לא הסיפור.

אני מבקש להתייחס לדברי נציג המשטרה לגבי הסמכויות השלטוניות של השומרים. אני נציג עמותה שדרכה עוברים מאות, אם לא אלפי שומרים. בשנתיים האחרונות שאני עובד בעמותה לדעתי זה כבר מעל לאלפים. אף אחד מהם לא שמע על הסמכויות השלטוניות. כל הסמכויות השלטוניות שאתם פרסמתם במסמכים הפנימיים שלמעלה כתוב לוגו "סודי", ושזה צורף כנספח לכל המכרז, נשארים ביניכם לבין העיריות או לבין מרכז השלטון המקומי. אולי הקב"ט הראשי של העירייה יודע על זה. אולי מנהלים בחברות השמירה יודעים על זה.

פניתי לא פעם ולא פעמיים, ואני כרגע לא זוכר את שמו של האיש שאחראי על אבטחת מוסדות חינוך במשטרה. קיבלתי ממנו את המסמך. השומרים לא יודעים על זה, הם לא יודעים מה צריך לעשות. בספר כתובים עשרים עמודים, אבל אף אחד לא יודע על זה. הם מעולם לא קראו את זה. בקורס שהם עוברים במשך תשע שעות, לא מלמדים אותם על זה ואף אחד מהם לא יודע. אני מתאר לעצמי מה שאתה רוצה להגיד. זה יפה, אבל זה לא מיושם בשטח.

אני רוצה להתייחס לדבריו. אני רוצה לדייק במה שאני אומר. כשאני מדבר על סמכויות שלטוניות אני מדבר על הסמכויות שהמאבטחים מקבלים מכוח חוק הסדרת הביטחון, חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור, וחוק רישוי עסקים. כל המאבטחים במדינת ישראל מכוח אותם חוקים, עוברים הכשרה, למעט חוק רישוי עסקים שכרגע אנחנו נכנסים לזה. הם עוברים הכשרה שהיא לא תשע שעות, אלא הם עוברים הכשרה הרבה יותר רחבה. ההכשרה כוללת הכשרה על-ידי עורך דין, הכשרה בנושא סמכויות. הם עוברים מבחן בנושא סמכויות במסגרת ההכשרה שלהם.

על איזה קורס אדוני מדבר?

אני מדבר על קורסים של מאבטחים. שאלת, נכון?

של מאבטחים של מה, של הכנסת?

של מאבטחים על-פי חוק הסדרת הביטחון, וחוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור, כולל מאבטחים של מוסדות חינוך - מאבטחים של מוסדות חינוך במסגרת ההכשרה שלהם כשההכשרה המינימאלית שלהם היא ארבעה ימים ולא תשע שעות. זה כולל הרצאה של משפטן, זה כולל מבחן, והם נבחנים על מה שהם לומדים. בנוסף לזה שהם נבחנים על מה שהם לומדים, הם גם מקבלים פנקס כיס עם פירוט הסמכויות שלהם.

יש מאה אלף מאבטחים, האם אתה יכול לנקוט באחוז ש- - -

סליחה, זה לא דיאלוג. אני נותנת עכשיו את זכות הדיבור למשרד הקליטה.

הדיון הזה הוא דיון עם הרבה רגשות כי הרבה אנשים נפלטים החוצה על סמך איזושהי החלטה שהיא כביכול אמורה להסדיר ולהטיב. אבל, היא פשוט גורמת עוול גדול להרבה מאוד משפחות. אני רוצה שיצא מהדיון הזה משהו פרקטי.

אני לא נגד זה שהם ידעו עברית. אנחנו מאוד חושבים שזה מאוד נכון. אני חושבת שבהרבה מאוד מקצועות בארץ חייבים לדעת עברית. יחד עם זאת, ישנן דרכים לעשות זאת. ראשית, לבדוק את ידיעת העברית בטח במבחן אחיד, ולא כל חור יעשה מה שבא לו. שנית, יש רופאים ועורכי דין, ורואי חשבון במדינת ישראל, ואלה שמקבלים רישיון נהיגה - כולם עוברים את התיאוריה, ואת הידע בודקים בשפת אם. אנחנו עושים המון קורסי הכנה, והמון המון תרגומים נעשים - זה לא בעיה.

טעות.

טעות או לא טעות, אבל אתה היום נהנה מהרופאים שהם עולים, ומאחיות שהן עולות ומעורכי דין שהם עולים. הם עברו מבחנים בידיעת המקצוע בשפתם.

לא רק ברוסית, גם בצרפתית, גם בשפות אחרות.

כן, חד משמעית. אחרי זה הם גם עברו מבחן אחיד לידיעת השפה העברית. אני חושבת שברמה שהם צריכים, אפשר לעשות את זה. לא יכול להיות שמבחן יהיה מבחן שונה לאנשים. לא יכול להיות שתהיה החלטה אחת ביום אחד בלי תקופת מעבר. זה הוחלט בשו-שו במרץ 2008, וזה פורסם במה שנקרא לעיתונות, ונודע לנו על זה ופנינו וביקשנו לעשות אחידות בנושא, והצענו להעביר קורסים בעברית לעולים. אבל, העניין הוא שרוב האנשים האלה הם מעבר לסמכות שלנו, הם מעבר לעשר שנים.

גם השר שטרית מעל במת הכנסת ביטל את ההחלטה שלו.

יש גם החלטת שר. עם כל הכבוד, ההצעות האופרטיביות הן כדלקמן: ראשית, להקפיא את התקנות האלה עד מציאת הסדר ממלכתי מתוקצב להעברת השפה העברית. האנשים האלה נדרשים להיבחן - מצוין. אבל, צריך להיות לזה תהליך ממשלתי מוסדר, מתוקצב ומובנה. שנית, לאפשר לאנשים שעובדים בתקופה מסוימת מעל עשר שנים, ועבדו והגנו על מקומות כאלו ואחרים, ועבדו בהצלחה ובדקו את המסמכים. צריך לעבוד ולבנות תוכנית חומש, מצידי, שאותם מאה אלף מאבטחים דוברי רוסית ואמהרית לא ייפלטו החוצה. אנחנו כבר היינו במצב הזה. בנוסף, לתקצב את התהליך. צריך קורס הכשרה? תפאדל, בוא נעשה קורס הכשרה. אבל, בואו נעשה את זה בצורה מאורגנת ומסודרת כך שאנשים לא יצטרכו לשאת את הנטל הזה על גבם. אני חושבת שזה הגיוני וזה הוגן.

עו"ד ציונה קניג יאיר, בבקשה.

מכיוון שמדובר במשטרת ישראל, ומדובר במשרד הפנים, ומדובר במשרדים ממשלתיים, אני חושבת שצריך ליישר קו עם נציבות שירות המדינה. נציבות שירות המדינה עושה בשנה האחרונה תהליך של מבחני קבלה לעבודה תואמי תרבות. אי אפשר לדבר על זה במנותק ממה שקורה כאן היום. מדובר במבחני קבלה לעבודה, ובמבחני הכשרה, שמהווים תנאי סף, או תנאי קבלה. יש תהליך בנציבות שירות המדינה של מבחנים תואמי תרבות. צריך לקחת את זה בחשבון כשעושים את כל התהליך הזה. בטח שאם תצא קריאה מהוועדה הזאת להתיישר עם נציבות שירות המדינה, זה יהיה ראוי ונכון.

אני משוכנע שההנחיה הזאת שניתנה גם יצרה מנגנון פיקוח שלבטח עולה מאות אלפי שקלים. צריך הרי לפקח איך זה מיושם. לא תמיד הפיקוח הוא ישיר, והוגן. שוב, אנחנו מגיעים לאותה נקודה של קומבינות שלא תורמות דבר חיובי לכל הסיטואציה.

תודה.

אני רוצה להרים כפפה שנזרקה כאן על-ידי נציגת משרד החינוך לגבי מורים. אנחנו כעמותה ניסינו לארגן את הקורס, אבל נתקלנו בבעיה כלכלית של מימון אותם מורים או מורות. יש לנו רשימות של אנשים שמוכנים לעבור כיתות, והכול.

יש לי שמות של מורים שישמחו ללמד.

אני מבקשת לסכם את הדיון בהחלטות הוועדה.

רק כדאי להתייחס לעלות שהעולים צריכים לשלם - 800 שקל - על ההכשרה אחת לשלוש שנים.

אז אנחנו נבקש לבטל.

כ-600 שקל או כ-750 שקל יוצא שם סך הכול, כולל מבחן, לאלה שעובדים מעל עשר שנים בארץ. זה מכיסם.

קודם זה חל על החברות.

פעם זה חל על החברות , ועכשיו זה על השומרים עצמם.

להלן החלטות הוועדה.

1. הוועדה קוראת למשרד הפנים לבחון את הנושא לאור חוק שוויון הזדמנויות בעבודה שאוסר על אפליה על רקע מוצא בעבודה.

2. הוועדה קוראת למשרד הפנים לדחות את יישום השינוי המחייב בחינה בעברית שנקבע חד צדדית על-ידי משרד הפנים ללא תיאום עם משרד הקליטה, עד לסיום הדיונים עם משרדי הקליטה, החינוך והאוצר, ובכפוף להסדר עימם.

3. הוועדה מבקשת ממשרדי הפנים, הקליטה והחינוך להציג בפניה את השינוי המוסכם לפני יישומו.

4. לאחר הגשת ההסדר, קוראת הוועדה למשרד הפנים לקיים את הבחינה בשפת האם של הנבחן, ואם בעברית אז רק בעל פה.

5. הוועדה פונה אל ראש הממשלה בבקשה להוציא הוראה מיוחדת כדי לאפשר לעולים ותיקים להשתתף בקורסים בעברית של משרד הקליטה גם מעבר לעשר שנים.

6. הוועדה פונה למשרד הפנים לממן את ההכשרה על חשבונם.

תודה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:30.