PAGE
ועדת הכלכלה
36
2/6/2009

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב ראשון

פרוטוקול מס' 17

מישיבת ועדת הכלכלה
‏יום שלישי, י' בסיון התשס"ט (‏2 ביוני, 2009), שעה 10:00

1.
השקעות בתיירות כמנוף ליציאה מהמיתון לצמיחה ולעידוד התעסוקה

חברי הוועדה: אופיר אקוניס – היו"ר

רוברט אילטוב

אלי אפללו

דני דנון

חנין זועבי

ישראל חסון

רוברט טיבייב

מנחם אליעזר מוזס

חמד עמאר

כרמל שאמה

שר התיירות סטס מיסז'ניקוב

חה"כ רוחמה אברהם-בלילא

חה"כ משה (מוץ) מטלון

חה"כ אנסטסיה מיכאלי

חה"כ פאינה (פניה) קירשנבאום

נועז בר-ניר
-
מנכ"ל משרד התיירות

שי וינר
-
סמנכ"ל בכיר לכלכלה ותכנון תשתיות, משרד התיירות

רפי בן-חור
-
סמנכ"ל בכיר, משרד התיירות

אורן דרורי
-
סמנכ"ל שיווק, משרד התיירות

גדעון שניר
-
סמנכ"ל אסטרטגיה ומדיניות, משרד התיירות

קרן שפר
-
תקציבאית, משרד התיירות

עו"ד עובד קדמי
-
יועץ משפטי, משרד התיירות

מיכאל דולמן
-
אגף אסטרטגיה ומדיניות, משרד התיירות

רועי וולר
-
ראש מטה השר, משרד התיירות

אמנון ליברמן
-
דובר השר, משרד התיירות

ריקי ארמן
-
רכזת תמ"ת ותיירות, אגף התקציבים, משרד האוצר

ערן פולק
-
אגף התקציבים, משרד האוצר

יעקב זיגדון
-
סמנכ"ל שירות התעסוקה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

אלי גונן
-
נשיא התאחדות המלונות

שמואל צוראל
-
מנכ"ל התאחדות המלונות

רומי גורודיסקי
-
סמנכ"ל התאחדות המלונות

מיכאל פדרמן
-
יו"ר לשכת התיאום של גורמי תעשיית התיירות, התאחדות המלונות

פנינה בן-דוד
-
מנהלת המחלקה הכלכלית, התאחדות המלונות

פנינה שלו
-
דוברת התאחדות המלונות

שמואל מרום
-
יו"ר לשכת מארגני התיירות הנכנסת לישראל

עמי אתגר
-
מנכ"ל לשכת מארגני התיירות הנכנסת לישראל

ראובן הרלי
-
מנכ"ל אגודת מורי הדרך

יעקב מיטרני
-
יו"ר אגודת מורי הדרך

יוסי וייס
-
סגן יו"ר, אגודת מורי הדרך

שרון בלומברג
-
אגודת מורי הדרך

נמרוד הגלילי
-
מנכ"ל ארגון החברות להשכרת רכב וליסינג, איגוד לשכות המסחר

אילנית מלכיאור
-
אחראית לפיתוח עסקי התיירות, הרשות לפיתוח ירושלים

עמי צדיק
-
מחלקת המחקר והמידע של הכנסת

עומר שוורץ
-
מחלקת המחקר והמידע של הכנסת

נגה רפפורט
-
דוברת של יו"ר ועדת הכלכלה

לאה ורון

אירית שלהבת
השקעות בתיירות כמנוף ליציאה מהמיתון לצמיחה ולעידוד התעסוקה

בוקר טוב, אני שמח ומתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה לדיון בנושא: השקעות בתיירות כמנוף ליציאה מהמיתון לצמיחה ולעידוד התעסוקה. אני עוד יותר שמח שמצטרפים לישיבה שר התיירות סטס מיסז'ניקוב, שרת התיירות לשעבר חברת הכנסת רוחמה אברהם-בלילא וכמובן חברי הכנסת המכהנים בוועדת הכלכלה.


שלא יהיו אי-הבנות, בשעה 11:00 אמור להתקיים תרגיל ארצי של פיקוד העורף ואנו נמצאים כעת באזור מוגן, אז אם יצטרפו אלינו אנשים שאינם שייכים לפורום הזה נקבל אותם בברכה ונמשיך את הישיבה כמתוכנן. אנו נמצאים בתוך האזור המוגן ולא נצטרך לצאת אלא רק ייכנסו אלינו. זה רק למען הסדר הטוב.


נעסוק הבוקר במגוון נושאים שקשורים בענף הכל-כך חשוב למדינת ישראל ולארץ ישראל, שאני חושב שהיא גם מדינה וגם ארץ, שיש בה הכול לתייר הישראלי וכמובן לתייר שמבקש לבוא אלינו ממקומות אחרים – מהחרמון המושלג בצפון, דרך המקומות הקדושים, הכנרת, מרכז הארץ, ועד כמובן אילת בדרום, המדבר הגדול שיש לנו, שגם הוא אזור שאנשים רבים אוהבים אותו. יש מגוון של מקומות שאפשר למצוא בהם תעסוקה לכל תייר ותיירת, גם לתיירות המקומית, לתיירנים הישראלים, וגם כמובן לאנשים שרוצים לראות את ארץ הקודש, ואני מניח שיש כמה מיליונים בעולם שרוצים לראות את ערש הדת שלהם והתרבות שלהם, וגם זו תיירות חשובה.


בישיבה הזאת נעסוק, בין היתר, בהצעת משרד האוצר להטיל מע"מ על שירותי תיירות נכנסת. נשמע את עמדות הצדדים; נעסוק בהקמת מינהל ההשקעות בתיירות במשרד התיירות; במימון הגנות ים המלח; בתקציב שיווק והקמת רשות שיווק לאומית; בעידוד ביקורי צליינים בישראל בהמשך לביקור האפיפיור בארץ.


אדוני השר, אשמח שאתה תהיה ראשון הדוברים ותציג את פעולות משרד התיירות. אם אינני טועה, היית גם יושב-ראש שדולת התיירות בכנסת הקודמת, ואני מחליף אותך בכנסת הזאת. אדוני השר, בבקשה.

קודם כול, בוקר טוב לכל הנוכחים, לחברי הכנסת, לבכירים בענף התיירות שיושבים מולי, לאנשי משרדי ולכל האורחים. לכבוד הוא לי להיות מן הצד השני של המתרס. אחרי שניהלתי את ועדת הכספים והייתי מי שמקבל בדרך כלל את פני השרים ושומע על הפעילויות שלהם, עכשיו אני מן הצד השני של המתרס. לוועדת הכלכלה – וגברת לאה ורון תאשר את דבריי – היתה לי תמיד פינה חמה בלב כאשר ביקרתי כאן והשתתפתי בדיונים. עכשיו אני נמצא כאן כאורח. אני מקווה מאוד שתתרשמו מן הפעילות שלנו וגם תבינו את המצוקות של ענף התיירות, דווקא בשנה קשה זאת.


אתחיל במצגת ואם תרצו לשאול שאלות, תוך כדי דבריי או בסיומם, בבקשה.

אני מעדיף שישאלו אחרי כן. קודם תציג את המצגת בצורה מסודרת ומי שירצה להפנות אליך שאלות מוזמן לעשות כן לאחר סיום דבריך.

התיירות הינה הענף המתפתח ביותר בעולם. על-פי נתוני התיירות העולמית לשנת 2007 היו 900 מיליון תיירים בעולם; 780 מיליארד דולר הכנסות; 3.6% תרומה לתוצר העולמי הגולמי; 4.1% צמיחה ממוצעת בשנה – לדעתי זה הענף הכי צומח בממוצע בשנה; ואחד מכל 12 מקומות עבודה בעולם נובע מתעשיית התיירות. אחר-כך תראו גם את המעגלים, הפנימי והחיצוני, שנובעים מענף התיירות.


נתוני התיירות בישראל לשנת 2008 – יושבת לידי שרת התיירות לשעבר שכיהנה כאן בחלק מן השנה הזאת, וזה גם הרבה מאוד בזכותה. היו 3 מיליון כניסות תיירים לישראל; 25 מיליארד שקלים תרומה ישירה לתמ"ג, שמהווים 3.5% מהתמ"ג; 52 מיליארד שקל תרומה כוללת לתמ"ג, שמהווים 7.3% מהתמ"ג; 90,000 מועסקים ישירות בתיירות, שהם 3.2% מכלל המועסקים במשק; ואם אנו לוקחים ביחד את המעגל הפנימי והחיצוני, יש בסך הכול 160,000 מועסקים בפעילות הנובעת מתיירות, שמהווים 5.8% מכלל המועסקים במשק. והמשפט האחרון הוא לדעתי החשוב ביותר: על כל שקל שמשקיעים בתיירות, מקבלים ערך מוסף גבוה של 80%, כסף שנשאר בארץ, וזה חשוב.


תיכף נגיע לנוסחה, על-פיה כל 100,000 תיירים מוסיפים 4,000 מקומות עבודה ו-200 מיליון שקל בהכנסות. אין ענף דומה לענף התיירות מבחינת ההכנסות ומבחינת יצירת מקומות עבודה. צריך לזכור את זה כל הזמן כאשר דנים על נושא התיירות.


התיירות היא מנוף כלכלי. דווקא בשנים 2009-2010, שמוגדרות שנים קשות מאוד מבחינה כלכלית, ענף התיירות יכול לשמש פלטפורמה לשני היעדים החשובים ביותר של הממשלה: א) המאבק באבטלה ועידוד תעסוקה; ב) סגירת פערים בין הוצאות והכנסות, דהיינו מאבק בגירעון של 6.5%. ענף התיירות מטפל בשני היעדים שהוגדרו על-ידי הממשלה.

תוספת של מיליון תיירים נכנסים תורמת לתמ"ג 8.4 מיליארד שקלים ויוצרת 40,000 מקומות עבודה; תוספת של 100,000 לינות ישראלים, דהיינו תיירות פנים, לא תיירות נכנסת, תורמת לתמ"ג כ-150 מיליון שקלים ויוצרת כ-1,000 מקומות עבודה. כלומר, איך שלא תסתכלו על התיירות הנכנסת ועל תיירות הפנים, אנו מרוויחים מענף התיירות בגדול.


יש כאן ציטוט מתוך דוח בנק ישראל משנת 2007: "... הערך המוסף של יצוא שירותי תיירות ... גבוה, וחשיבותם לצמיחת התוצר רבה ביותר".


התיירות כמחוללת תעסוקה – התיירות הינה תעשייה עתירה כוח-אדם. היא מספקת מקור תעסוקה לעובדים בכל רמות ההשכלה וההכשרה המקצועית. היא מאפשרת תעסוקה לכל המגזרים לרבות נשים, עולים חדשים, מיעוטים וחיילים משוחררים. התיירות מהווה חלופה כלכלית ומקור לתעסוקה בפריפריה, בירושלים ובמגזרי המיעוטים.


אם אנחנו מדברים על סגירת פערים, על מאבק בעוני, על משיכת הפריפריה למרכז הארץ, על יציאה ממעגל הקסמים של מה שמוגדר "בין גדרה לחדרה", ענף התיירות הוא האמצעי. תסתכלו היכן מרוכזים רוב בתי-המלון: באילת, בטבריה, צימרים בגליל, צימרים ואכסניות נוער בנגב. זה בדיוק הפיזור שאנו רוצים. אם נחפש את הערים במרכז הארץ שנהנות משירותי תיירות, נמצא לדעתי רק את נתניה. יושב כאן חבר כנסת מסיעתי שפעם היה סגן ראש עיריית נתניה. הוא התברך בעיר שיש בה הרבה בתי-מלון, אבל זהו, פרט כמובן לירושלים ותל-אביב. כל השאר זה פריפריה. גם את זה עלינו לזכור, שהתיירות תורמת תרומה רבה למאבק בעוני ולעידוד הפריפריות.


התיירות מהווה בסיס להתפתחות יוזמות בפריפריה, בעיקר של יזמים קטנים כגון: חדרי אירוח, אטרקציות, הסעדה, יקבים וכדומה. כלומר, התיירות נותנת פרנסה גם לעסקים קטנים ובינוניים. כיושב-ראש השדולה לעסקים קטנים ובינוניים אני חייב להגיד לך שלא בכדִי הפכתי להיות גם ליושב-ראש השדולה לתיירות. ראיתי חפיפה רבה בין שני העיסוקים האלה כי רבים מן העסקים ניזונים מענף התיירות.


משרד התיירות מסייע בפריפריה באמצעות הדרכה וסיוע ליזמים חדשים – 1,500 יזמים ב-5 השנים האחרונות – ופיתוח במגזרי המיעוטים. אחת התוכניות שלנו מטרתה לפתח צימרים ותיירות כפרית בקרב מגזר המיעוטים ובקרב הבדואים. מדובר גם על הקמת חדרי אירוח ומאות אטרקציות שמספקת תעסוקה לאלפי משפחות. המשרד פועל להקמת תשתית תיירות, כפרי תיירות ופיתוח תיירותי. התפתחות התיירות הכפרית והפריפריאלית משנה את פני התיירות. עסקים קטנים ובינוניים מהווים את מנוע הצמיחה של המשק ויוצרים שינויים כלכליים וחברתיים מרחיקי לכת.


בשקף הבא רואים את המעגלים שציינתי כבר קודם. המעגל הפנימי זה כל עסקי התיירות שניזונים ישירות מתעשיית התיירות. המספרים שאתם רואים זה במיליוני שקלים תרומה למשק. המעגל החיצוני זה כל הענפים שנמצאים במעגל השני וניזונים מן המעגל הראשון ומתעשיית התיירות. אתם זוכרים מה שאמרתי, 90,000 מקומות עבודה במעגל הראשון, 160,000 מקומות עבודה בשני המעגלים. זה התרומה של כל הענפים הללו שאתם רואים כאן למשק. אני מכליל כאן גם תרבות וספורט וגם ייצור מזון ומשקאות וכך הלאה וכך הלאה. זה שקף שצריך לזכור כאשר מדברים על תעשיית התיירות באופן כללי.


עד כה דיברנו על הדברים הטובים. כאן אנו מגיעים למשבר. השנים 2009-2010 מתאפיינות במשבר כלכלי, לא רק אצלנו. בעקבות המשבר הכלכלי העולמי, נרשמת ירידה בהיקף התיירות העולמית. בארצות-הברית, למשל, נרשמה ירידה של 13% בתיירות הנכנסת. בינואר 2009 נרשמה בעולם ירידה בהיקף הלינות של תיירים בבתי-מלון: בצפון אמריקה ב-10.5%, באירופה ב-10.7%, במזרח התיכון ב-13.7% ובאסיה ב-18.3%.


המשבר בתיירות לישראל חמור יותר. עד היום נרשמה ירידה של כ-22% במספר התיירים הנכנסים, גם עקב המצב הגיאו-פוליטי שלנו שהתבטא למשל במבצע "עופרת יצוקה" שהסתיים רק לפני כמה חודשים. אני מזכיר שלפני כן היתה מלחמת לבנון השנייה וכל מיני מבצעים וכל מיני פיגועים. זה לא תורם כמובן לכך שמדינת ישראל תופיע בעיני התייר הממוצע כיעד מבוקש. גם את זה צריך להביא בחשבון כאשר מדברים על ירידה בהיקף התיירות נוכח המצב הכלכלי.


בשקף הבא רואים את התפתחות כניסות התיירים לישראל לאורך העשור האחרון. שנת 2008 היתה שנת שיא. בעקבות השקף הקודם שמראה על ירידה של 22% בתיירות הנכנסת בעקבות המצב הכלכלי, אנו צפויים ל-2.4 מיליון תיירים בשנת 2009. על-פי תוכניות העבודה שלנו, אם הכול יילך כשורה ואם נוכל להגשים את מה שתכננו נוכל בשנת 2010 להגיע למספרים של שנת 2008.

יעדים רב-שנתיים בתיירות הנכנסת. רוב האנשים בחדר הזה יודעים שמשרד התיירות השתמש בממצאי מחקר גדול מאוד של ארנסט ויאנג, חברה בינלאומית שערכה מחקר רחב היקף בנושא התיירות לישראל.

מתי נערך המחקר?

המחקר נערך ב-2006 ופורסם ב-2007.


על-פי מסקנות המחקר, שאומצו על-ידי משרד האוצר ומשרד התיירות, אנו צופים שאם נפעל באופן נכון יהיה 5 מיליון תיירים בשנת 2015. התרומה הישירה לתמ"ג תהיה 44 מיליארד שקל במעגל הראשון ו-84 מיליארד שקל בסך הכול בשני המעגלים בשנת 2015. מספר המועסקים ישירות בתיירות יגיע בשנת 2015 ל-135,000 במעגל הראשון, וכלל המועסקים בפעילות הנובעת מתיירות בשני המעגלים יגיע ל-240,000 מועסקים, רק מעסקי תיירות. כל זה אם נפעל נכון, נדע להסיר חסמים ולא נערים קשיים מיותרים לגמרי במהלך השנים.


על מנת להגיע ליעדים שהוצבו בדוח ארנסט ויאנג, שאומצו הן על-ידי משרד התיירות והן על-ידי משרד האוצר, חייבים לעשות כמה דברים.


ראשית, יש לבטל את הטלת המע"מ על התיירות הנכנסת, כפי שמופיע בחוק ההסדרים 2009-2010, ותיכף נגיע לזה. זה גולת הכותרת. אני סבור שיש בכך ראייה לא נכונה של המפה התיירותית והמפה הכלכלית של מדינת ישראל בשנים הללו.


שנית, יש להסיר את החסם של אי יישום חוק עידוד השקעות הון בתיירות.


דבר שלישי, יש להעמיד תקציבי שיווק רב-שנתיים מתאימים.


דבר רביעי, יש להעמיד תקציבים להשקעה בתשתיות ובאטרקציות תיירותיות. עד כה התקציבים לא היו מספיקים.


דבר חמישי, יש לצמצם ככל הניתן את העסקת המומחים הזרים בתחום המסעדות האתניות.


כבר כעת יש פתרון לסעיפים 2, 3 ו-4. בחוק ההסדרים ובתקציב הצלחנו להסיר את החסמים הללו. הצלחנו לקבל תקציבי שיווק ראויים וכן תקציבי השקעות.

מה תקציב השיווק שלכם?

תקציב השיווק בשנתיים הקרובות מתקרב ל-250 מיליון שקל פר שנה. התקציב הוגדל.

התקציב הוגדל גם בשנה הנוכחית, שהיא שנה כלכלית לא פשוטה?

כן, הוא הוגדל גם השנה.

זה הישג.

תיכף אדבר על הדואליות, לתת ביד אחת ולקחת ביד השנייה. זה צעד תימני קלאסי, אפילו יותר מזה.

זה טנגו: צעד קדימה, שניים אחורה.

עלינו להוריד את החסם הראשון, שתיכף אדבר עליו בהרחבה, ואת החסם החמישי. גם לנושא זה כדאי אולי לייחד, אדוני היושב-ראש, ישיבה נפרדת של ועדת הכלכלה אך לא ארחיב על כך את הדיבור כעת, אלא אם כן תשאלו שאלות.

הכוונה לבטל את ההשקעה בתשתיות?

לא. להגדיל את ההשקעה. בשקף הזה מדברים על דרך השלילה.

אבל אין צמצום תקציבים. יש תקציבים כחסם.

לכן אמרתי שהצלחנו להגדיל את התקציבים, גם בתשתיות וגם בהשקעות. אם לא היינו מצליחים לעשות את זה, זה היה חסם.

כמה מומחים זרים יש בישראל? מומחים זרים זה שֶפים?

800 שֶפים אושרו בהחלטת ממשלה לפני כחצי שנה. כעת, בעקבות צמצום מספר העובדים הזרים בכלל רוצים לבטל את החלטת הממשלה הזאת. זה יביא קטסטרופה למסעדת האתניות בכלל.

לא יישארו בכלל שֶפים זרים?

רוצים להביא את זה למצב של אפס.

אני מבקש לפרט על החסם הראשון, שהוא החסם הכי כבד. מבחינתנו זה מכת מוות אנושה לכל עסקי התיירות. תיזכרו במה שאמרתי, שאנו נמצאים בשנים קשות מאוד, כאשר גם כך יש ירידה של 22% בהיקף התיירות הנכנסת. אנו נמצאים במצב גיאו-פוליטי לא קל עם הפיגועים, עם המבצעים, עם המלחמות. אנו לא מופיעים בכל חוברת תיירות בכל מדינה שמייעדת את תייריה למדינות השכנות לנו: קפריסין, יוון, טורקיה, שרם-א-שייך, עקבה וכך הלאה. ונוכח המצב הזה, מטילים עוד מע"מ, או מבטלים פטור ממע"מ, דהיינו מייקרים את שירותי התיירות בגובה של 16.5% – גם לינות בבתי-מלון, גם היסעים תיירותיים, גם תיירות מרפא. בקיצור, כל מה שהראיתי בשני המעגלים, החיצוני והפנימי, מתייקר ב-16.5%.

מה מקובל בעולם?

מה שמקובל בעולם, והצגתי את זה עכשיו בקבינט הכלכלי-חברתי - - -

היה דיון בנושא הזה?

כן.

אולי תספר לנו האם היתה שם הסכמה.

לצערי הישיבה הסתיימה מבלי להצביע. שר האוצר לא רצה להצביע. אבל התקיים דיון.


אציג לכם כמה נתונים. שיעור המע"מ הרגיל באירלנד הוא 21%, שיעור המע"מ המופחת על המלונות הוא אפס. בצרפת – מע"מ רגיל 19.6%, מע"מ על עסקי תיירות 5.5%. בסלובניה – מע"מ רגיל 20%, מע"מ על עסקי תיירות 8.5%. פולין – מע"מ רגיל 22%, מע"מ על עסקי תיירות 7%. בהולנד – מע"מ רגיל 19%, מע"מ על עסקי תיירות 6%. בבלגיה – מע"מ רגיל 21%, מע"מ על עסקי תיירות 6%. בקיצור, תמיד יש מע"מ מופחת או אפילו אפס מע"מ על עסקי תיירות.


אצלנו, אני מזכיר, המע"מ הוטל ב-1976 ואז ניתן גם פטור על נושא התיירות.

כלומר, מאז הטלת המע"מ ב-1976 היה פטור תמידי על נושא התיירות וכעת הוחלט לראשונה על הטלת מע"מ.

תמיד ניתן פטור, בשל שתי סיבות. ראשית, זה הוגדר כייצוא. שנית, זה הוגדר כענף מועדף שמביא הכנסה למדינת ישראל ותורם לכלכלה ולכן הוחלט גם לא להטיל עליו מע"מ. כך היה מאז 1976.

מה שיעור המע"מ בשוויץ?

בשוויץ – המע"מ הרגיל 7.6% והמע"מ על תיירות 3.6%.


השנה רוצים להטיל מס על תיירות בישראל. זה אומר שפרט לירידה ב-22% בתיירות הנכנסת בשל המצב הכלכלי, צפויה ירידה של 12% נוספים במספר התיירים, וזאת עקב רגישות של תיירים למחיר.

כלומר, על-פי ההערכה שלך, שר התיירות, ושל משרדך, תהיה ירידה נוספת במספר התיירים הנכנסים בשל אותו מס, בשל ביטול הפטור על המע"מ?

אכן, של 12% נוספים על אותם 22% שכבר נגרעו. המשמעות היא ירידה מיידית ב-290,000 תיירים בשנה.

איך מגיעים להערכה כזאת?

רואים את מספר ההזמנות ומשקללים עם מספר הלינות. המידע מתקבל מכלל הארגונים הכלכליים והתיירותיים שעוסקים בתחום, כולל tour operators שנמצאים במדינות שונות ומספקים את רוב התיירים. שקללנו את כל הנתונים שהגיעו משם וקיבלנו את הנתונים הללו.

מה קורה מבחינת המע"מ בטורקיה, קפריסין, יוון?

בקפריסין – 15% מול 8%. בטורקיה – 18% מול 8%. ביוון – 19% מול 9%.

כלומר באותן מדינות נגבה מע"מ גם בתחום התיירות.

שם גם בתיירות פנים יש מע"מ מופחת, מה שאצלנו אין בכלל.

אצלנו על תיירות פנים מוטל המע"מ במלואו. כאשר אתה ואני נכנסים לבית-מלון אנחנו משלמים מע"מ בשיעור 16.5% ואילו תייר לא נדרש לשלם מע"מ. באותן מדינות גם בתיירות פנים נקבע מע"מ מופחת.

כלומר במדינות שהצגת כדוגמה המע"מ המופחת חל על כולם, גם על התיירות הנכנסת וגם על התיירות הפנימית המקומית.

נחזור למשמעויות של המספרים. המשמעות היא ירידה מיידית ב-290,000 תיירים בשנה. זה גורם לאובדן מיידי של 11,600 מקומות עבודה ולאובדן תמ"ג בסך של כ-2.4 מיליארד שקל. ישראל תאבד פלחי שוק חשובים כגון תיירות כנסים, מאחר והפלח הזה רגיש מאוד למחיר. צפוי מעבר של תיירים ללינה בשטחי הרשות הפלסטינית ובירדן, למשל בבית-לחם, עקב הפער הגדול במחירי בתי-המלון. אל תשכחו שאצלנו גם כך העלויות של בתי-המלון גבוהות יותר מאשר במדינות השכנות, ובוודאי המדינות השכנות שצמודות לאילת: עקבה ושרם א-שיך.

מה ההכנסה של משרד האוצר מביטול הפטור ממע"מ על התיירות הנכנסת?

תיכף אגיע לכך. חשוב שתבינו שגם כך המחירים שלנו לא אטרקטיביים. אם נוסיף עוד מע"מ של 16.5% נאבד את כל היתרון היחסי. נימחק מכל החוברות של ה-tour operators ברחבי העולם. אדם שהזמין סיור למדינת ישראל ויודע שהחבילה שלו צפויה להתייקר ב-20%, פשוט יבטל את ההזמנה.

יש כבר אינדיקציות מן השטח שהטלת המע"מ תפחית את מספר ההזמנות? אני לא מדבר על המצב הגיאו-פוליטי ועל המשבר העולמי, אלא על הדבר הנקודתי הזה.

קיבלנו עשרות מכתבי ביטולים מכל העולם.

בשקף הזה יש הדגמה טובה עד כמה אנו נפגעים מהטלת המע"מ. הטורים הכחולים זה מספר התיירים ב-6 השנים הקרובות להם אנו צפויים אם לא יוטל המע"מ, והטורים האדומים זה מספר התיירים הצפויים אם יוטל המע"מ. תסתכלו בדלתות. המספר גדל גם בטורים הכחולים וגם בטורים האדומים, אבל הדלתות הולכות וגדלות. דהיינו, אם מדובר על אובדן של 11,600 מקומות עבודה רק השנה, בסופו של דבר האנשים שיכולנו להעסיק כנותני שירות לתיירים יישארו מובטלים. אנחנו מעמיסים על המשק את דמי האבטלה העתידיים של האנשים שיכולנו להעסיק ולא נעסיק אותם בגלל הירידה במספר התיירים הנכנסים. גם דמי אבטלה, גם ירידה בדמי ביטוח לאומי, גם ירידה במסים שאנחנו יכולים לגבות – כל הדברים הללו יירדו לאבדון.

אבל זה השערה.

אדוני השר, כיושב-ראש ועדת הכספים לשעבר אתה מכיר תחום ייצוא אחד במדינת ישראל שמוטל עליו מע"מ?

זה אנטי ייצוא.

אין תחום אחד של ייצוא שמוטל עליו מע"מ. מה זה תיירות? זה ייצוא.

השר אמר את זה.

לא צריך להשוות את זה לתיירות. מה שמוצע כאן הוא אנטיתזה לכל כיוון חשיבה בעולם.

השקף הזה עונה על השאלה שלך. על-פי הערכה של משרד האוצר גידול ההכנסות נטו ממע"מ יהיה 442 מיליון שקלים. זה הגרף האדום. אבל אובדן ההכנסות ממסים, מדמי אבטלה שנשלם למובטלים, מאי-גבייה של ביטוח לאומי, של מס בריאות - - -

זאת ההערכה שלכם?

זאת הערכה לא שלנו, אלא של כלכלנים מכל הגופים שעוסקים בתיירות, ולא רק הם.

תוכל לספר לנו, אדוני השר, אם אתה חוזר מהקבינט הכלכלי-חברתי, מה היתה תשובת משרד האוצר לטענות הללו?

עוד רגע, אדוני היושב-ראש. פרט למספרים שהצגתי כאן, שהם המספרים הישירים, יש כאן מכתבים גם מן התיירות הנכנסת, ממורי הדרך, ממלונאים, מראש עיריית ירושלים ומראשי ערים, מ"הדסה" שעוסקת בתיירות מרפא. כולם מדברים על כך שהטלת מע"מ תפגע בעסקים ותפחית את ההכנסות, וכל זה לא מוקרן בשקף הזה. כלומר כאשר מדובר על הדלתא של 50 מיליון שקל שנשאר מכל ההכנסות של משרד האוצר, צריך להפחית מזה את כל הדברים שיורדים ביי-פרודוקט: תיירות מרפא ומורי דרך והיסעים וכך הלאה וכך הלאה. בעקבות הטלת המס אנו נכנסים בכלל לגירעון. לא הוספנו ולו שקל, נכנסנו לגירעון, קיבלנו בשנה הזאת 11,400 מובטלים ואיבדנו 2.4 מיליארד שקל מהתמ"ג. זה המשמעות של הטלת מע"מ בשנת 2009 על עסקי תיירות.

לא יכול להיות ששר האוצר טועה כל-כך. נראה לי שיש כאן משהו לא כל-כך סביר.

שר האוצר לא נמצא כאן ואני מבקש לא לדבר נגדו. יש כאן נציגים של משרד האוצר.

אני מוכרח להגיד לך שמותר לי לדבר נגד מי שאני רוצה.

אכן, אבל רק בזכות הדיבור שלך. אנחנו נשמע את עמדת משרד האוצר.

בזה סיימתי עם המע"מ. לדעתי ועדת הכלכלה צריכה לקבל החלטה האם להמליץ להשאיר את המע"מ בחוק ההסדרים או בכל זאת להשתדל להוריד את זה.


כעת אני רוצה לעבור לדבר ברמה של תוכניות עבודה. רבותי, בתפקידי במשרד התיירות אני מסתכל על הערך המוסף שמביאה מדינת ישראל לעולם התיירות, במה אנו נבדלים מן השכנים שלנו. יש לנו אותו ים כמו לייוון ולטורקיה, יש לנו אותו ים כמו לשרם א-שיך ולעקבה, יש לנו אותה שמש, כל האטרקציות שסביב הנופש הן אותן אטרקציות כמו אצל שכנינו. רק מה, אנחנו יקרים יותר ולפעמים גם פחות אטרקטיביים.

דרך אגב, אנחנו יקרים יותר גם לפני הוספת המע"מ.

נכון. סיימתי לדבר על המע"מ. כעת אני מדבר על המיצוב שלנו. מה אין לשכנים שלנו ויש לנו? אנחנו ארץ הקודש לשלוש הדתות, שמרכזה ירושלים. זה לא קיים בשום מקום אחר בעולם. לכן המיצוב שלנו בתוכניות העבודה של משרד התיירות לשנים הללו – ואני מקווה מאוד שהממשלה תחזיק מעמד 4 שנים ונוכל לעשות עבודה רצינית בעניין הזה – הוא להבליט את היתרון היחסי של מדינת ישראל כארץ הקודש שמרכזה ירושלים.

יש גם את נצרת.

אני מדבר על ארץ הקודש שמרכזה ירושלים.

חברת הכנסת זועבי היא תושבת נצרת והיא עומדת על זכותה של העיר, וגם אנו מסכימים איתה.

למרות שהיא בשוליים של התיירות.

בתשובה לחברת הכנסת זועבי, ממשלת ישראל החליטה לערוך מיסה של האפיפיור בנצרת ולא בחיפה בדיוק כדי להדגיש את החשיבות של העיר הזאת. האמפי-פארק שבנינו שם, עם 40,000 מקומות ישיבה בהר קפיצה, ישמש את נצרת לאירועים, כדי להעלות את העיר הזאת על מפת התיירות. התחייבתי, גם בפני ראש העירייה וגם בפני האורחים שלנו, שכשר התיירות אעשה הכול שהעיר הזאת תתפוס מקום חשוב מאוד במפת התיירות במדינת ישראל, ואעמוד על כך.


אחרי שמיצבנו את מדינת ישראל כארץ הקודש שמרכזה ירושלים, אנחנו מוסיפים ביי-פרודוקט דברים אחרים שיש לנו להציע: תרבות, נופש, עסקים, כנסים, ספורט, אטרקציות וכך הלאה, אבל זה ביי-פרודוקט. כל אחד ימצא את הנישה שלו.


ודבר שלישי – ישראל כיעד תיירות איכותי – "Value for money". כל אחד יכול למצוא כאן את הערך המוסף לפי כיסו. בין האלפיון העליון ובין בני נוער שיבואו לכאן לטראקים או לפסטיבלים שאנו נספק להם, כל אחד ימצא מקומות לינה על-פי הכיס שלו.


באשר לשיווק, השנה הגדלנו מאוד את תקציבי השיווק. אנו מתמקדים בשיווק מפולח. אנו מרכזים מאמץ אפקטיבי מול קהלי יעד נבחרים וצרים יותר בחוץ-לארץ, אבל הם רחבים במאסות שיש בהם: מאות מיליוני נוצרים אוונגליסטים שרוצים לבקר כאן, קתולים – בעקבות ביקור האפיפיור נמנף את התיירות בסיסמה פשוטה לגמרי: "האפיפיור היה כאן. מה אתכם?".

יש השפעה כלשהי לביקור האפיפיור שאנו מרגישים כבר במספר התיירים?

היתה השפעה מיידית כאשר הגיעו אתו 12,000 צליינים, פרט לפמליה.

אני שואל על הזמנות עתידיות בעקבות ביקורו.

מוקדם עדיין לבדוק. הוא עזב רק לפני שבועיים. אני מבקר במדינות קתוליות ואקרא לבישופים להעביר מסר לקהילות שלהם להגיע לישראל בעקבות האפיפיור. אנו צריכים להפסיק לחפש מה האפיפיור לא אמר בביקור שלו ולחפש מה הוא כן אמר. הוא אמר כאן דברים וצריך עם המסר הזה לגשת למדינות קתוליות ולהגיד: האפיפיור היה כאן כצליין, תבואו בעקבותיו למקומות הקדושים בגליל, לנצרת, לירושלים, לים המלח וכך הלאה. יש לנו מה להציע.


בנוסף, פרובוסלאביים – קודם כול מרוסיה, ששם ביטלנו את הצורך בוויזות.

אני מבין שזה הצלחה גדולה.

היתה הצלחה גדולה ברבעון האחרון של שנת 2008 ואנחנו רוצים להרחיב את זה גם לשנת 2009. אלה קהלי היעד. הלוואי ונסתדר עם אותם מספרים שיש. זה יספיק לנו להרבה מאוד דורות.


אנחנו רוצים להעמיק את הפעילות ברוסיה ובמזרח אסיה; אנחנו רוצים להשתמש בערוצי מדיה ממוקדים לקהלי היעד הנבחרים; וכן תכנון פעילויות ומינוף ביקור האפיפיור כפי שאמרתי.


הפסקה האחרונה אף היא חשובה מאוד. בשנת 2009, כאשר אנו צפויים לירידה בתיירות הנכנסת, גם בעקבות ההאטה במצב הכלכלי, אנחנו רוצים להתמקד גם בתיירות פנים, דהיינו לעבות את מה שיש לנו באילת, בטבריה, בים המלח, בהרבה מאוד מקומות. לפיכך אנחנו משקיעים גם באטרקציות תיירותיות ובפארקים עתיקים. צריך למנף את תיירות הפנים כדי שאנשים לא יסעו לטורקיה אלא ינפשו בארץ.


הגדלנו את ההשקעות בתיירות. אנחנו מעודדים הקמת 3,000 חדרי מלון חדשים, בעיקר באמצעות משיכת מותגי מלונאות בין-לאומיים. אנחנו משביחים 1,000 חדרי מלון קיימים. אנו משיבים 1,000 חדרים לשימוש מלונאי. אנו מקימים 5 מלונות חדשים. אנו עושים שימוש בתקציב התשתיות ורוצים להקים אטרקציות תיירותיות מושכות קהל. הפעולות הנ"ל יצרו כ-1,000 מקומות עבודה חדשים מעבר למה שמספק ענף התיירות. כפי שהדגשתי: על כל 100,000 תיירים נוצרים 4,000 מקומות עבודה, אבל כעת אני מדבר מעבר לכך. כל זה במהלך הבנייה של כל הדברים הללו, ועוד כ-2,500 מקומות עבודה חדשים במסגרת התפעול הרגיל של תעשיית התיירות.


תשתיות תיירות – אנו רוצים לטפל בהגנות ים המלח. כל האזור הזה לא מפותח וצריך לפתח אותו; אנו רוצים להקים מיצג מים בטבריה; אנחנו מקימים, בין היתר, שונית מלאכותית באילת; מקימים מרכז כנסים לנוצרים אוונגליים בצפון הכנרת, בכפר נחום. זה הצורך שלהם; אנו מקדמים ומבצעים תוכנית תלת-שנתית לאילת. אמרתי שהעיר הזאת משעממת, למרות שכולכם מבינים שזה היה teaser. אני "מת" על העיר הזאת. אסור לנו לאבד אותה כעיר מספר אחת בתיירות במדינת ישראל; אנו ממשיכים לטפל באתרי תיירות ומוקדי תיירות, דוגמת ירושלים ("האגן הקדוש"), צפת, עכו וים המלח.


יש לנו תוכניות רבות. אשמח, אדוני היושב-ראש, לבקר בוועדה גם במהלך השנה ולהציג את ההתקדמות שלנו בתוכניות העבודה. אשמח אם תעזרו לנו כרגע להסיר את החסמים שנמצאים בפנינו ושהוצגו כאן. תודה רבה.

תודה. נשמח לארח אותך, אדוני השר.


הייתי רוצה לשאול את הנוכחים כאן האם אתם רוצים לשמוע את תשובת משרד האוצר, כי אדוני השר, העלית את הנושא החשוב של הטלת המע"מ. לא רצית לספר לנו מה היה בקבינט הכלכלי-חברתי, אבל בואו נשמע את נציגת משרד האוצר. תציגי לנו את הרציונל שמאחורי הצעת משרד האוצר בעניין הזה. אחר-כך נפתח את הדיון ונשמע קודם כול את חברי הכנסת ואחר-כך את מר מיקי פדרמן, מר אלי גונן, מר יעקב מיטרני ומי שירצה לדבר. אנחנו במגבלת זמן כי בשעה 12:00 תתחיל כאן ישיבה נוספת. בבקשה תתקרבי למיקרופון כדי שגם צופי ערוץ 99 שצופים בנו עכשיו ישמעו את תשובתך.

לנושא הפטור ממע"מ, לא אוכל להתייחס. מי שמוביל את זה במשרד האוצר זה רשות המסים. לנושא התקציבי כן אוכל להתייחס. כפי שאמר שר התיירות, ניתנו תוספות תקציביות משמעותיות מאוד למשרד התיירות, מעבר למה שסוכם בממשלה הקודמת. יש משרדים שלא קיבלו גם את הדברים שסוכמו איתם בממשלה הקודמת. תקציב השיווק עומד על הסכום הכי גבוה שהיה אי-פעם לדעתי.

מהי התוספת? מ-220 מיליון שקל בשנה שעברה אולי ל-240 מיליון שקל השנה. זה תוספת משמעותית של 20 מיליון שקלים.

בשנת 2010 התקציב יעמוד על 244 מיליון שקל.

זה עוד לפני הקיצוץ "פלאט" של ה-6.5%. נכון? זה הברוטו. תוספת משמעותית ביותר לשיווק?

זה הסכום הסופי. וגם תקציב הפיתוח גדל ב-300 מיליון שקלים.

300 מיליון שקל – זה היה התקציב שאנחנו סגרנו בשנה הקודמת. במה זה גדל? אז זה לא גדל. תציגי את הדברים באופן נכון.

חברת הכנסת אברהם, את הבאה בתור לדבר. ניתן לך להציג את הדברים.

כאשר מדבר שר ומציג את הנתונים, בסדר, אף אחד לא יכול להפריע לו. אבל כאשר בא פקיד ממשלה ומייצג את עמדות משרד האוצר ומציג נתונים לא נכונים ומפריז במספרים, אומר שמגיעים לשיאים ומטעה את כל ציבור האנשים שיודע את המספרים המדויקים – תציגי את הדברים כפי שהם. אל תתיימרי להציג תמונה ורודה במקום שהיא לא ורודה, אני מבקשת ממך.

תמשיכי להציג את הדברים כפי שביקשה חברת הכנסת אברהם.

300 מיליון שקלים לתקציב הפיתוח – זה מה שסגרנו בתקציב 2009 לכל נושא התשתיות. אני אומרת את זה כשרת התיירות לשעבר. אני מבקשת שהיא תדייק. 220 מיליון שקלים נקבעו לתקציב השיווק במהלך 2009, והוא בוצע במלואו כמעט. את אומרת שעכשיו לראשונה הוגדלו מאוד תקציבי השיווק. 20 מיליון שקלים, עוד לפני הקיצוץ, זה גידול משמעותי בתקציבי השיווק?

הסכום שנקבתי בו כרגע הוא הסכום הסופי – בשנת 2010 יוקצבו 244 מיליון שקל לשיווק.

לא יחול על זה קיצוץ רוחבי?

על זה יחול קיצוץ רוחבי, בוודאי, ואולי על השיווק יותר מאשר על כלל הסעיפים במשרד.

אני מציגה את הסכומים הידועים כעת. כמובן שהכול יכול לקרות במהלך 2010-2011. כרגע אני מדברת על הסכומים שסוכמו עם המשרד.

אפשר לחזור על המספרים?

בתקציב השיווק בשנת 2009 יוקצבו 234 מיליון שקל, ובשנת 2010 יוקצבו 244 מיליון שקל.

תודה. רשות הדיבור לחברת הכנסת רוחמה אברהם, שרת התיירות לשעבר, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, תודה רבה על זימון הישיבה הזאת. עשית נכון, רק את התכלית של הישיבה הזאת אני אומר לעניות דעתי בתום הישיבה. גם שר התיירות וגם אתה אמרתם שנושא התיירות הוא מנוע צמיחה עיקרי, ואולי בהגדרה כאשר יש משבר כלכלי עולמי זה יכול להיות מנוע ומנוף לצמיחה הכי חשוב שרק יכול להיות משום שההשקעה בו מינימלית.


כאשר אתה בודק את ההשקעה הרציפה לאורך השנים, גם בשיווק, אתה רואה תוצאות, שישראל היא המוצר האטרקטיבי הכי טוב שרק יכול להיות, וזה לא רק כי יש לנו את ירושלים, אלא גם כי יש לנו את ים המלח ואת החופים ויש לנו מדבר ויש לנו את חיפה, וגם כי זה מקום שחשוב לשלושת הדתות. כאשר אני עושה ניתוח אחורנית, אני מוצאת שגם כאשר ישראל היתה בתקופות הכי קשות שלה מבחינה ביטחונית, הבסיס האיתן של התיירות היה כל נושא התיירות האוונגליסטית. היא שלמעשה הצילה לאורך כל השנים את התיירות לישראל.


שנת 2008 היתה שנת שיא השיאים בתיירות. אני זוקפת את זה גם לזכותי, אני לא מתביישת, אבל לא רק. גרמו לכך שני דברים עיקריים: 1) שנת השישים למדינת ישראל שעשתה רעש גדול מאוד בעולם והביאה לנהירה גדולה מאוד של תיירים; 2) ביטול הוויזות מרוסיה שבמהלך חודשיים הביא למעלה מ-300,000 תיירים. היתה גם המרה גדולה מאוד, ירידה בתיירות חד-יומית ועלייה במספר הלינות בישראל.


פנינו לשוק נוסף, וחבל שלא הזכרת את זה, למזרח הרחוק, לסין, שם יש פוטנציאל אדיר. תחשוב רק מה יקרה אם נשווק את עצמנו בסין, מה יכולה לעשות כניסת 0.5% מן הסינים כתיירים לישראל.

יש לנו נתונים על הכניסות של תיירים מסין?

פתחנו שם לשכה לאחרונה. אנא תן לי לסיים את דבריי. אתה קורע לי את חוט המחשבה.

התחילו לספור את הסינים אבל עדיין לא סיימו ...

הזכרת מקום חשוב שיש כל-כך הרבה אנשים שיכולים לבוא ממנו, אז אני רוצה שיבואו הרבה אנשים.

הסינים מתיירים קודם כול בסין עצמה.

אני רוצה שתדמיין לעצמך מה יכול לעשות 0.5% מ-1.4 מיליארד סינים שבאים לבקר בישראל. זה יעלה את היקף התיירות בישראל בצורה מדהימה.


יש איחוד של קבוצות מאורגנות של מורי דרך סיניים. חתמנו על הסכם ADS שקובע שישראל יכולה לשווק את עצמה בסין. זה צעד משמעותי מאוד. זה באשר לסוגייה של סין.


לא הייתי רוצה להיכנס לצד הפוליטי, אבל אני לא יכולה להתעלם ממנו. דבר נוסף שגרם לעלייה ניכרת במספר התיירים הוא הבאת המזרח התיכון לסוג של מזרח תיכון אחר, למצב שמדינת ישראל איננה מסוכנת ברמה הביטחונית ולא מבודדת בקרב הקהילה הבין-לאומית, שמדינת ישראל נמצאת על המדף כיעד תיירות אטרקטיבי מאוד שיכול להתחרות בכל מדינה אחרת בעולם.


לא אדבר על שינוי המדיניות ההרסני במדינת ישראל שחל בפרק זמן של חודשיים.

נכון, כי זה לא נושא הדיון.

זה שינוי מדיניות. לא אזכיר את זה, אלא רק במאמר מוסגר.

גם לי יש הרבה לומר בעניין הזה.

אבל נכון שמדינת ישראל כיעד אטרקטיבי תיירותי – ואני אחזור על כך כמעט בכל משפט שלי – מתמודדת עם מצב ביטחוני לא פשוט. כשרת התיירות נאלצתי להתמודד גם עם מבצע "עופרת יצוקה", גם עם המשבר של אוטובוס התיירנים מרוסיה וגם עם המשבר הכלכלי העולמי. הודות לצוות המקצועי של המשרד הזה – למרות שיש תחלופה רבה של הפוליטיקאים יש לנו מזל אחד. זה המשרד הכי חשוב, לעניות דעתי, בקרב משרדי הממשלה ויש בו צוות כל-כך מקצועי שמכיר כל-כך טוב את המאטריה. הוא זה שעומד במדיניות ובתקציבי השיווק – ושיווק זה טיפה ועוד טיפה ועוד טיפה, ולאחר כמה טיפות רואים תוצאות. אני סבורה שאם הם היו נותנים מקום לשיגעונות כאלה ואחרים של שרים שיכולים לשנות את גישת השיווק הרי גם נושא התיירות היה הולך ל – אני לא רוצה אפילו להגיד לאן.

שרת התיירות לשעבר מביעה תשבחות לדרג המקצועי.

לי אין עדיין תשבחות, כי אני צריך עוד לעבוד איתם ולא רוצה שהם ירימו את האף ...

אתה אומר שהתשבחות הן רק אחרי שמסיימים את התפקיד ...

נגעתי בסוגייה של שנת 2008, שהיתה שנת שיא. בתחילת שנת 2009 התמודדנו עם משברים לא פשוטים. לולא ההתייעלות שלנו על-ידי לקיחת תקציבי שיווק מן החלק השני של השנה והקדמתם לחלק הראשון ויציאה בשיווק אגרסיבי באירופה ובארצות-הברית, אני סבורה שהיום אתה, אדוני שר התיירות, היית מציג נתונים הרבה-הרבה יותר קשים.


תרשה לי לתקן ולומר שגם אם יש ירידה של 22% במספר התיירים הנכנסים, אפשר להגדיר שהירידה המאסיבית נמצאת בנקודה אחרת. כתוצאה מן המהלך שעשינו לביטול הוויזות יש ירידה בקרב התיירות החד-יומית, כלומר יש כאן איזה פיצוי. ישראל עדיין עומדת בתחרות.


כאשר אני רואה את תמונת המצב, שבה גם אתה וגם נציגת משרד האוצר יוצאים בססמה: הצלחנו להשיג תקציבי שיווק למשרד הזה יותר מאשר אי-פעם – זה נכון, יותר מאי-פעם אולי ב-10-20 מיליון שקל, ואני מפרגנת לך על כך, והלוואי ותשיג עוד, ואעזור לך. האצבע שלי והאצבע של כל חברי סיעת קדימה תהיה לך בעניין הזה, אני מבטיחה לך. אבל כאשר אתה מציג תמונה – ואמרתי את זה קודם כי זה הפריע לי מאוד – של 234 מיליון שקלים לשיווק בשנת 2009 ו-244 מיליון שקלים לשיווק בשנת 2010 – וואו. כמה יישאר מזה לאחר הקיצוץ התקציבי? האם אנו יכולים לומר היום אם הקיצוץ התקציבי של 6.5% לא ייפול אך ורק על נושא השיווק?


יש 300 מיליון שקלים לתשתיות. הזכרת כמה פרויקטים שמיועדים להשקעה בתשתיות.

חברת הכנסת אברהם, אני מבקש שתתכנסי לקראת סיום כי חבריך מבקשים לדבר.

אתכנס כאשר ארצה.

יכולתי להגביל אותך מלכתחילה בהגבלת זמן.

אם הדיון הזה חשוב בעיניך גם כיושב-ראש שדולת התיירות - - -

הנושא חשוב מאוד.

הרי לא תביא את זה להצבעה היום וגם לא תהיה הכרעה. תקיים עוד ישיבה בשבוע הבא.

הישיבה הזאת לא נועדה לוויכוח. יש עוד חברים בוועדה שרוצים לדבר.

אם לא טוב לך לשמוע אז סליחה.

טוב לי מאוד לשמוע.

לא תסתום את הפה שלי כאן.

חברת הכנסת אברהם, עד לרגע זה כל הישיבות של ועדת הכלכלה התנהלו בצורה מנומסת ותרבותית ולא סתמנו את הפה לאף אחד. לא הייתי רוצה לפתוח דיון, אבל בכל זאת אומר הערה. המצב הכלכלי שהשאירה לנו ממשלת קדימה אינו מזהיר ולכן כדאי את כל הדברים לקחת בחשבון.

את הססמה הזאת שמענו השכם והערב.

אמרתי את זה בצורה מנומסת מאוד.

אל תתן לי להיכנס לזה.

חברת הכנסת אברהם, לומר שיש לחלק כספים ולהיות טוב עם כולם ולהיטיב זה על הכיפאק, אני בעד, אבל עלינו לזכור גם באיזה מצב כלכלי נמצאת המדינה. אני מבקש ממך בכל זאת להתכנס לסיום דבריך.

לא רציתי לומר את זה, אבל אומר. מדובר כאן על הטלת מע"מ בשיעור של בין 400-500 מיליון שקלים אשר יתווספו לתקציב המדינה כתוצאה מן המהלך הזה.

לא יתווספו. נתתי דוגמה כמה באמת יתווסף.

לא משנה. משרד התיירות משלם.

אנחנו רוצים לשמוע חברים נוספים.

לא רציתי לומר את זה אבל בכל זאת אגיד. הממשלה שאתם יושבים בה, עם כל העוזרים שאתם מעסיקים, 180 משרות, עולה לתקציב המדינה 100 מיליון שקלים.

זה ממש לא הנושא. אנחנו לא בדיון הזה. המטרה שלנו לקדם את התיירות לישראל ולא לעסוק כרגע בהתנגחות פוליטית שהיא פשוט לא ממין העניין לרגע זה.

אדוני היושב-ראש, הזמנת לכאן אנשים מכל רחבי הארץ שזועקים על כך שהולכים להטיל מע"מ בתיירות. וואו, באמת כואב. זה באמת קשה. אני אומרת לך שזה יחסל את ענף התיירות למדינת ישראל. אני חברה באופוזיציה. את הקולות שלי יש לכם. אתם חברי קואליציה. אתה שר התיירות. אם לא טוב לך, תאמר: אם לא תוסיפו תוספת משמעותית אני לא יכול לעבוד, אני מצביע נגד בממשלה. כל הסיעה שלי, ישראל ביתנו, תצביע נגד התקציב וחוק ההסדרים.


אדוני היושב-ראש, אתה חבר כנסת חדש, אבל כאשר יובא לוועדת הכנסת חוק ההסדרים הכי מנופח שהיה אי-פעם, מה תעשו? ידברו על אפשרויות לפיצול. או שזה יגיע כמקשה אחת לוועדת הכספים ואז, עם כל האהדה והאהבה שלכם לתיירות זה לא יגיע לדיון בשולחן הזה כלל, או שאתה כמי שאכפת לו, כיושב-ראש שדולת התיירות תגיע לוועדת הכנסת ותאמר: סליחה, נושא התיירות שייך לוועדת הכלכלה וצריך קודם כול להידון בוועדת הכלכלה. זה דבר אחד.


דבר שני, אני חושבת שאילו רצית שתהיה תכלית לישיבה הזאת ולא להוביל סתם מהלך-סרק, הרי הכנסת היא פרלמנט, אנחנו אלופים בדיבורים. בואו נלך לקראת מעשים. תצא בהצהרה הזאת בתום הישיבה, לאחר שתשמע את כל הגורמים המקצועיים שהם האנשים הכי מדהימים, תעשייה קטנה אבל ענקית. בואו תלכו למהלך, בואו נשלב ידיים, קואליציה ואופוזיציה כאחד, ונאמר: ענף התיירות, אף אחד לא יכול לפגוע בו כי הוא מנוע הצמיחה מספר אחת של המשק הישראלי, כי הוא-הוא אחד הענפים שממנו אולי נוכל לראות את האור. תגיד ליושב-ראש הקואליציה שחבל על המהלך, ולא שהוא יכנס אתכם כפי שכינס את השמינייה בנושא הטלת מע"מ על ירקות ופירות והוריד את כולם מן העץ. תאמרו לו: אנחנו רוצים שזה יידון בוועדת הכלכלה ותוסיפו עוד כסף לתקציב השיווק. תנו לשר התיירות, מר סטס מיסז'ניקוב, שאני מאחלת לו הצלחה רבה, לפעול. וגם אתה צריך לשים את כל כובד משקלך. אם לא תעשה כך אני מודיעה לך שבשנת 2015 לא נגיע ל-5 מיליון תיירים. תודה.

תודה רבה. נרשמו הצעותיך הטובות, חברת הכנסת אברהם. רשות הדיבור לחבר הכנסת כרמל שאמה, ואחריו חבר הכנסת חסון.

בוקר טוב. תודה רבה, אדוני היושב-ראש, על זכות הדיבור. הנושא נמצא לדעתי בקונצנזוס בבית הזה, אבל ברגע שנגיע למחיר – וחבל שנציגת משרד האוצר לא הציגה כאן עמדה מפורטת ומנומקת, לכן קשה לבחון את החלופות. אנחנו יודעים, אדוני היושב-ראש, שנינו היינו ביחד בפגישה עם ראש הממשלה לפני יומיים-שלושה. הוא אמר: אני לא מתכוון לשנות ולו בשקל את מסגרת התקציב, התקציב יובא כפי שהוא לקריאה הראשונה. מבחינתו זה ייהרג ובל יעבור. אז כיצד ניתן לעשות שינוי היום?

אז אין תכלית לישיבה הזאת. אתה מסכים אתי?

אני מסכים. יש בעיה עם הישיבה הנוכחית, גם בעיתוי שלה. לדעתי ישיבות מן הסוג הזה היה צריך לקיים הרבה קודם לכן, רק כשהחלו לחשוב על הכיוון הזה במשרד האוצר, ואז הלחץ שלנו היה יכול אולי לשנות משהו. היום להגיד למשרד האוצר, כאשר ראש הממשלה אומר שהוא לא מתכוון לשנות ושהוא ימשוך את התקציב אם מישהו ירצה לשנות ולו שקל אחד בסעיפים - - -

הוא יפחד שהממשלה תיפול אם הוא ימשוך את התקציב.

לכן יש כאן בעיה. אין ספק שענף התיירות ייפגע מהטלת המע"מ.


(אזעקה בעקבות תרגיל העורף.)

אנחנו ממשיכים. מי שצריך, שייכנס. כולם מוזמנים לשמוע את הדברים.

אולי זה אזעקה לרגל הפגיעה בענף התיירות ...

לא, לא. אנחנו נסכם ואני סבור שהסיכום יהיה ברור מאוד.

אדוני היושב-ראש, הנתונים שהוצגו כאן מעוררי מחשבה, וגם הנתונים בהשוואה הבין-לאומית לכל המדינות שמסביבנו ולמדינות העולם. ההיגיון הפשוט אומר שעל עסקי ייצוא לא מטילים מע"מ. למע"מ יש מטרה ברורה – מיסוי של צריכה מקומית ולא צריכה של תיירים. אבל צריך לחשוב עכשיו איך לתקן את המצב ומה החלופות. אם הבית הזה לא יצליח לשנות את ההחלטה, תעשיית התיירות תצטרך לחשוב מה לעשות.


אדוני שר התיירות, אנחנו זוכרים ימים, רק לפני שנה הענף הזה התמודד עם מצב שהיה קשה הרבה יותר, כאשר שער הדולר הגיע ל-3.20 שקלים וזה ייקר לא רק את שירותי המלונות אלא ייקר את כל השירותים שהתיירים צורכים בארץ, ולא רק בשיעור של 15% אלא בשיא נוצר פער של 30%.


אנו, כמובן, תומכים בך, אבל מה אנו יכולים לעשות? נסכם כאן היום סיכום, שוועדת הכלכלה קוראת לבטל את הטלת המע"מ. לאן זה יקדם אותנו?

יש לזה משמעות רבה מאוד. אם לא תצא בקריאה כזאת, מה המשמעות?

כדאי לחכות לסיום הישיבה ולשמוע את הקריאה שתצא מכאן. נמתין בסבלנות וננסח קריאה. רבותי, לא יהיו שינויים בתקציב לפני הקריאה הראשונה. חברת הכנסת אברהם, ראש הממשלה שכנע אותי ואני גאה בכך.

לא יהיו שינויים גם אחרי זה.

אנחנו הרי רוצים לעשות את הדבר הזה ביחד. גם אני סבור שלא צריך להטיל מע"מ על שירותי תיירות, אבל עלינו לגלות אחריות למצב הכלכלי שבו המדינה מצויה. לפני הקריאה הראשונה גם בממשלת קדימה לא היו שינויים בתקציב, גם בממשלות מפלגת העבודה לא הוכנסו שינויים בתקציב, גם בממשלות קודמות של הליכוד לא הוכנסו שינויים בתקציב וגם בממשלת הליכוד הנוכחית לא יהיו שינויים לפני הקריאה הראשונה. אתם רוצים לגרום נזק למאבק הזה?

אתה אומר שההחלטה על הטלת המע"מ על התיירות היא עוד עֵז שהכניס משרד האוצר?

אני לא אומר אם זה עֵז. אני לא מומחה בעזים.

אם זה עֵז, למה נשתף פעולה עם המשחק הזה?

אינני מומחה בדירים ובעזים, ואני מודה שגם אינני מבין בענייני חקלאות אחרים. נושא התיירות בעיניי בכלל איננו פוליטי. הוא נושא ממלכתי. כולנו בתוך הממלכתיות הזאת, גם שר התיירות. אנו יודעים שלא יהיו שינויים בתקציב לפני הקריאה הראשונה. לאחר מכן יש חודש שלם בין הקריאה הראשונה לקריאה השנייה והשלישית.

אם שר התיירות וסיעתו יצביעו נגד בקריאה הראשונה - - -

תציעי את זה לשר התיירות. האם שר התיירות ביקש מחברת הכנסת אברהם לשמש יועצת הסיעה?

אני לא זוכר דבר כזה.

חבר הכנסת כרמל שאמה, אתה בזכות דיבור. אני מבקש ממך להמשיך.

אדוני היושב-ראש, רובנו היינו שותפים למאבק ועדיין נאבקים בנושא הטלת המע"מ על פירות וירקות, שהוא תחום שהרבה יותר בוער בציבוריות הישראלית וגם נראה כמס מאוד לא צודק, ובכל זאת אנו הולכים להצביע בעד התקציב בקריאה הראשונה בשל שיקולים רחבים הרבה יותר, ולא בשל שיקולים אישיים, חברת הכנסת רוחמה אברהם. באמת, זה לא שיקולי קואליציה או אופוזיציה. ראש הממשלה הסביר את המצב, את הצורך ביציבות. נדבר על כל הדברים הללו.

הוא מנצל את הנאיביות שלכם.

יכול להיות. אני לא בטוח שאנחנו נאיביים. כל מי שהגיע לכאן, לא בטוח שהוא נאיבי. הדרך לכאן לא פשוטה. אבל אני סבור שבין הקריאה הראשונה לקריאה השנייה והשלישית נצטרך לבחון חלופות. אנחנו אתך, אדוני השר, בעניין הזה.

תודה רבה חבר הכנסת שאמה. רשות הדיבור לחבר הכנסת ישראל חסון ואחריו חבר הכנסת מוזס. בבקשה.

אדוני היושב-ראש, אני סבור שאכן אפשר להנמיך קצת את הטונים שלנו בדיון הזה. כדאי לנו להתייחס ברצינות למה שמונח כאן.


אני רוצה לפתוח ולומר דבר אחד. אדוני היושב-ראש, אני אומר חד וחלק שאני סומך על שר התיירות שאותו זה לא יעבור משום שזה חוסר אחריות ממלכתי ממדרגה ראשונה.

אתה מאתגר אותי.

אני לא מאתגר אותך.


אתמול נערך דיון במליאה בנושא הזה. אנו יושבים ושוברים עיקרון אחרי עיקרון, מכופפים עיקרון אחרי עיקרון בהרבה מאוד תחומים, ולא משנה כרגע מי, ואנחנו שואלים את עצמנו למה אנחנו מגיעים בסופו של דבר לאן שאנו מגיעים. מי שהולך לפגוע בעיקרון של אי-הטלת מע"מ על ייצוא יורה לעצמו, לא כדור בברך, אלא יורה לעצמו כדור אפילו בתודעה שהדבר הזה אפשרי.


מי שאחראים על הייצוא במדינת ישראל הם קבוצה של אזרחים, החל מן החקלאים בערבה התיכונה שעובדים קשה בחום הכבד כדי לייצא את הירקות שלהם, וכלה באנשים שכל שהם מבקשים הוא רק שהממשלה לא תפריע. אתה יודע מה, זה המינימום.


אדוני היושב-ראש, בדבר אחד אני לא מסכים לא אתך ולא עם חבר הכנסת כרמל שאמה ברמה של ויכוח עקרוני. אני סבור שחובתכם כאנשי ציבור שנבחרו לא לאפשר להעביר דברים שאתם לא מאמינים בהם. כל דבר אחר הוא שיקול פוליטי. אם תיירות היא נושא ממלכתי אז ועדת הכלכלה צריכה לומר כמיטב שיפוטה הממלכתי – ואם אתה רוצה גם מיטב שיפוטה הפוליטי אבל זה בעדיפות שנייה – לומר כאן: רבותי, שבירת העיקרון של אי-הטלת מע"מ על ייצוא, אנחנו רואים בה דבר מאוד-מאוד חמור, ופגיעה בתיירות על אחת כמה וכמה.


אתה רוצה להצביע בקריאה הראשונה בשל שיקול פוליטי בעד א', ב' ו-ג' – זה סיפור אחד, אבל עליך להגיד את האמירה הזאת. ובקריאה השנייה והשלישית אם תתמוך בדבר הזה אז תבוא לציבור והציבור ישפוט אותך, מה שווים הדברים שאתה אומר. אבל את האמירה אתה חייב להגיד. לדעתי אם ועדת הכלכלה לא תסיים את הדיון הזה באמירה שאסור לנו לתת יד להטלת מע"מ על ייצוא ואסור לתת יד, בהיגיון הכלכלי, לפגיעה במנוע צמיחה כמו תיירות, אז אנו מועלים בתפקידנו הציבורי.

תודה. רשות הדיבור לחבר הכנסת מוזס. אחריו חברת הכנסת זועבי. בבקשה.

ברשות היושב-ראש, ברשות שר התיירות, אורחים חשובים ונכבדים ברוכים הבאים וגם האורחים שנכנסו בצל קורתנו לאור האזעקה.


אדוני השר, אני מודע לכך שכשר תיירות חדש, כפי שלא ביקרת את מירון לפני ל"ג בעומר ורק מאז שנכנסת לתפקידך כשר התיירות ראית מה קורה עם התיירות החרדית שמגיעה למירון בל"ג בעומר, גם תיירות חוץ וגם תיירות פנים, באותו אופן אני סבור שאתה לא מודע לנושא התיירות החרדית הנכנסת לארץ. נמצאים כאן מלונאים.

נמצאים כאן לשכת התיאום של הארגונים ונשיא התאחדות המלונות ומנכ"ל משרד התיירות. כולם נמצאים כאן.

לכן אני מתפלא קצת על מה שנכתב במצגת של משרד התיירות: "מדיניות השיווק בתיירות נכנסת: שיווק מפולח; ריכוז מאמץ אפקטיבי למול קהלי יעד מועדפים בחוץ-לארץ – נוצרים, אוונגליסטים, קתולים, פרובוסלאבים; העמקת הפעילות ברוסיה ובמזרח אסיה; מינוף ביקור האפיפיור לקהלים נוצרים קתוליים." הכול חשוב, אבל לא נכתבה כאן אף מילה על תיירות חרדית. חרדים מגיעים במאות אלפיהם לארץ לחגים ולמועדים. 50,000 בלבד באים לבקר כדי להתפלל על קברי אבות, וזה מתוך הנתון שקיבלתי מארגון סוכני הנסיעות בארצות-הברית.


המלונאים בוודאי מכיר שיש אזורים כמו בורו-פארק ופלאטבוש ומאנסי, שם גרות למעלה מ-100,000 משפחות חרדיות, אך אין אף לשכת תיירות לחרדים. כבוד השר, לא נתקלתי אפילו בפרוספקט תיירות שמתאים לציבור החרדי. יש? מעניין אותי מאוד לראות את זה.

יש סיוע של .... לתיירות חרדית בישראל ועובדים עם לקוחות שלהם בחוץ-לארץ. יתר על כן, הם כתבו לנו גם שהם בהלם מן הרעיון של הממשלה להטיל מע"מ על תיירות בסיטואציה הזאת. יש להם רגישות גבוהה מאוד למחיר, כמו לקהלים רבים אחרים.

חבר הכנסת מוזס, ההערה שלך מבחינת התוכן חשובה מאוד. אני לא מדבר כרגע על המע"מ, אלא גם על קהל היעד.

אני מדבר על קהל היעד.

שיווק לחרדים קיים. כפי שנאמר, יש סיטונאים גם בארץ וגם בחוץ-לארץ.

עדיין לא נתקלתי בלשכת תיירות בברוקלין. האם יש כזאת בבורו-פארק, בפלאטבוש או במאנסי?

יש במנהטן.

מנהטן זה לא ברוקלין. מנהטן זה מנהטן.

הם מגיעים לשם.

אני מדבר על קהל יעד של מאות אלפי אנשים. לקברי אבות בלבד מגיעים 50,000 אנשים, למירון מגיעים 30,000 יהודים. האם יש פרוספקט אחד?

חבר הכנסת מוזס, הערתך והארתך חשובה מאוד והיא תילקח בחשבון.

מה צריך להיות בפרויקט? אם אנחנו רוצים להגדיל את מספר הלינות בירושלים, אצל יהודי סטנדרטי המחשבה הראשונה היא על הכותל, או לכל היותר הוא הולך להר הזיתים, אבל לא מכירים בהר הזיתים את יד אבשלום או את מערת עוזיהו או את קברי המלכים או את קברי הסנהדרין שהם מקום אטרקטיבי ביותר או מקומות היסטוריים. מי מגיע לשם? קבר דוד המלך – מי ביקר שם לאחרונה? למה שמשרד התיירות לא ייקח את זה כפרויקט?

דווקא שיפצו אותו לאחרונה.

לא לחרדים. אני מדבר עכשיו על הציבור החרדי.

זה ליד חדר הסעודה האחרונה.

בדיוק, בחדר הסעודה האחרונה כן מטפלים אבל לא מתייחסים לציבור החרדי.

לכן גם לא העברנו את חדר הסעודה האחרונה לאפיפיור, כי יש שם את קברו של דוד המלך.

את מערת צדקיהו שיפצו לתיירות, עשו מזה אתר ועושים שם אירועים. לא נכון לומר שלא שיפצו אתרים יהודיים.

אמרתי שזה לא מופיע באף פרוספקט.

הוא מדבר על השיווק.

המקומות קיימים. גם קברי המלכים קיימים. אבל מי מבקר שם? בוא אתי ותראה אם יש לך שם מניין מבקרים ביום.


באשר לחופשות, למה לא להקים תשתית לחופשות בצפת? למה יהודי כמוני נסע בשנה שעברה לאוסטריה כי היו לי שם תנאים, אפילו בכשרות, אטרקטיביים יותר וגם הסכום היה זול בהרבה מאשר במלון בהר כנען? באוסטריה בסרבוס המחיר היה זול יותר מאשר בארץ. שכרו שם מלונות לחרדים.

בקיצור, אתה אומר שהיה "דיל" טוב.

ושם אין את הקדושה של צפת, אין את כל המקומות של צפת.


בנושא המע"מ אני מזדהה עם מה שנאמר כאן. אני אומר כפי שאמרו חז"ל: יצא שכרו בהפסדו. יבטלו את הפטור ממע"מ ומצד שני יהיו 12,000 מובטלים, או 24,000. זה גורם לבטלה, וכבר אמרו חז"ל שהחטא הגדול ביותר הוא הבטלה.

תודה רבה. רשות הדיבור לחברת הכנסת זועבי ואחריה חבר הכנסת חמד עמאר ומר מיקי פדרמן. בבקשה.

ברור לכולנו שבזמני משבר מחפשים את הפוטנציאל ולא פוגעים בפוטנציאל. כאן יש פגיעה ברורה וחדה בפוטנציאל התיירות שכולם כאן מסכימים שהוא מנוף הצמיחה מספר אחת. אפילו שר התיירות הציג מצגת שהיא בניגוד מוחלט להיגיון של הטלת המס הזה.


אבל יש גם פוטנציאל שני שאתם פוגעים בו, ויש גם סתירה פנימית במצגת הזאת ובתוכנית ששר התיירות הציג לנו. כולנו כאן מסכימים שקהל היעד המועדף לתיירות הוא הצליינים הנוצרים. דיברתם גם על מינוף ביקור האפיפיור. באותה תוכנית כל פיתוח תשתיות התיירות נמצא מחוץ לנצרת – בים המלח, באילת, בטבריה ובצפון הכנרת. כאשר מדברים על הצליינים ועל תיירות נוצרית, מדברים על נצרת. מדברים על ירושלים בראש ובראשונה ועל נצרת במקום השני.


כאשר מדברים על תקציב שיווק לתיירות, תקציב של 300 מיליון שקל – די ברבע שעה שתיירים נוצרים מבקרים בנצרת ושומעים את התלונות של הסוחרים ושל התושבים בנצרת, שאומרים שכל התיירים לנים בטבריה ובאים לשעה או לשעתיים בנצרת, כדי לחבל בהסברה.

כמה בתי-מלון יש בנצרת? אחד, אם אינני טועה.

יש 5 בתי-מלון בנצרת. יש 1,000 חדרי מלון בנצרת ו-4,000 חדרי מלון בטבריה.


בכל התוכניות לשיווק אתרים לתיירים, בכל ההשקעות בפיתוח תוכניות ואטרקציות לתיירים מזניחים, אולי לא במכוון, את נצרת. נוסעים 40 דקות מנצרת, לטבריה. עליכם לדעת עד כמה התיירים הנוצרים מתלוננים על כך שמשרד התיירות וסוכנויות הנסיעות לא מציגים את נצרת כאטרקציה ומחליפים אותה בטבריה. ההשקעה בשיווק נפגעת מאוד בשל הרושם שנוצר כאשר התיירים באים במגע עם תושבי המקום, שמתלוננים על כך שמזניחים את נצרת לטובת טבריה. אני לא אומרת שצריך לפגוע בטבריה. אני אומרת שההשקעה המאסיבית בטבריה לא צריכה להיות על חשבון נצרת.

את רוצה שיבנו יותר בתי-מלון בנצרת?

לא רק בניית בתי מלון אלא גם פיתוח תשתיות.

קודם כול להציב את נצרת על מפת התיירות.

נצרת על המפה, תאמיני לי.

ואחר-כך שיופעלו תוכניות אטרקטיביות לתיירים. חברת הכנסת רוחמה אברהם, התיירים נשארים בנצרת שעה או שעתיים. מה עשו בביקור של האפיפיור? הם לנו בטבריה, נסעו באוטובוסים לנצרת ושהו בה שעה.

כי בתי-המלון בנצרת היו מלאים.

אז צריך לפתח בתי-מלון בנצרת.


אם מחפשים פוטנציאל לצמיחה אז אסור לפגוע בפוטנציאל התיירותי על-ידי הטלת מס טפשי. הם אומרים שמעוניינים למנף את ביקור האפיפיור בישראל ולהתרכז בקהל יעד של נוצרים וצליינים. התיירים הללו מחפשים את ירושלים ואת נצרת. הם לא כל-כך מחפשים את טבריה. כאשר הם חוזרים הביתה אין להם מטען כל-כך פוזיטיבי בעקבות הביקור. אתם פוגעים בפוטנציאל השיווקי הכי חזק, שהוא השיווק של התיירים עצמם כאשר הם חוזרים לארצם והרושם שנשאר אצל התיירים עצמם. בזה אתם פוגעים.

מה עם המע"מ?

אני נגד הטלת המע"מ על תיירות. אמרתי שאסור לפגוע בפוטנציאל של התיירות, וכאן מדובר במס טפשי שפוגע.

היא הביעה את עמדתה בנושא. היא אמרה אפילו שזה מס טפשי, אם אינני טועה. היא בוודאי לא תומכת בו אם כך היא אמרה עליו. תודה רבה.

אם תבדקי, בין יקירי העיר נצרת מופיע שר תיירות לשעבר.

שר התיירות או מנכ"ל משרד התיירות או שניהם יענו גם לגבי נצרת וגם לגבי שאר הנושאים. אני רואה ששר התיירות רושם את הנושאים. רשות הדיבור לחבר הכנסת חמד עמאר ואחריו מר פדרמן. בבקשה.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה לברך את השר ולהודות לו על הסקירה המעניינת על נושא התיירות.


כולם מדברים על נושא המע"מ. הייתם צריכים לדאוג שמישהו ממשרד האוצר יסביר לנו, כי על-פי הנתונים שקיבלנו מכם, גם אדם שלא מבין דבר בכלכלה מבין שלא צריך להטיל מע"מ.

מר ערן פולק, אתה יכול לענות?

אנו נמצאים במשבר כלכלי קשה ומדברים על הטלת מע"מ ועל ירידה של 600,000 במספר התיירים המבקרים בארץ בשנת 2009. אני סבור שנושא הטלת המע"מ חשוב מאוד. כל חברי הוועדה, כולל השר, צריכים להתייחס לנושא, לקחת אותו ברצינות ולנסות לבטל את ההחלטה ולעודד תיירות לארץ.


נושא חשוב מאוד בישראל הוא תיירות הפנים. בקיץ מי שנמצא בשדה התעופה רואה את כל עם ישראל יוצא לחוץ-לארץ. רוב המשפחות נוסעות לטורקיה. אינני יודע מדוע איננו יכולים להתחרות עם הטורקים. צריך לעשות בחינה רצינית מאוד במשרד התיירות בנושא הזה. אם התייר הישראלי יכול לשלם מס נמל וכרטיס טיסה וכל ההוצאות לנסיעה לטורקיה ויוצא לו בסופו של דבר מחיר זול יותר מאשר חופשה בארץ, ואני לא רוצה לדבר על הביקור באוסטריה שם חבר הכנסת מוזס מצא "דיל" מעולה, אבל אנחנו מדברים על טורקיה, אני סבור שמשרד התיירות צריך להביא בחשבון את הנושא הזה. עידוד תיירות הפנים יכול להביא צמיחה למדינה, לעודד תעסוקה ולספק הרבה מקומות עבודה למובטלים, כאשר אנו מדברים על גידול במספר המובטלים כל הזמן. צריך לדון בנושא הזה.


ודבר אחרון, רציתי להודות לשר התיירות לשעבר, מר אהרונוביץ, שהוביל את המהלך של ביטול הוויזות לרוסיה שהביא לביקור של 300,000 תיירים מרוסיה בשנה האחרונה. זה מעודד מאוד.

אין ויכוח שביטול הוויזות תרומתו אדירה. זה צעד מבורך, ואנחנו מברכים עליו.

נושא חשוב מאוד שקשור למגזר הדרוזי הוא עידוד האירוח כפרי ובניית חדרי אירוח בכפרים הדרוזים. אני יודע שמשרד התיירות מוביל ומעודד את התיירות לשם. אתן לכם דוגמה. רק אתמול בדקתי את זה – 250 חדרי אירוח נבנים בבית ז'אן, שהוא כפר קטן. אבל כאן צריך להשקיע בתשתית. אם יש 250 חדרי אירוח ולא משקיעים בתשתית, לא יגיעו תיירים ולא תהיה תיירות פנים. אם לא נשקיע באתרים, שיהיה למבקרים בבית-ז'אן מקום לישון ולאכול במסעדה טובה ולטייל, הם לא יגיעו. נבנה 250 חדרים בבית-ז'אן, ונבנה עוד 100-200 חדרים בעוספיה אבל אנשים לא יגיעו. אנחנו משקיעים הרבה כסף, ואני יודע שמשרד התיירות מעודד ונותן 25% מן ההשקעה בחדרי אירוח, אבל צריך להשקיע בכל נושא תשתית התיירות בתוך הישובים. הישובים הדרוזים נמצאים בלב שמורות טבע והתייר יכול ליהנות שם ולטייל. הדרוזים גם יודעים לקבל אורחים, כידוע לכולכם. תודה.

תודה רבה. הצורך בפיתוח התשתיות קיים גם בערים חשובות כמו אילת, שהזכיר שר התיירות, וטבריה וערים נוספות שבהן התפאורה אינה מן המעודדות. הייתי רוצה שתתייחס לזה, אדוני השר. בפעם האחרונה שהייתי באילת, לפני 3 שבועות, ביקרתי בטיילת וראיתי שם שורה בלתי נגמרת של דוכנים. פעם היתה ססמה של משרד התיירות "הסבר פניך לתייר", אם אינני טועה. הדוכנים הללו והאופן שהטיילת של אילת נראית אינם מסבירים פנים.


רשות הדיבור למר מיקי פדרמן, יושב-ראש לשכת התיאום של גורמי תעשיית התיירות. אחריו מר אלי גונן, נשיא התאחדות המלונות. בבקשה.

אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברת הכנסת השרה לשעבר, חברי הכנסת. הלשכה שלנו מאגדת את כל גורמי התיירות במדינת ישראל. לא כל מי שחבר באיגוד נמצא כאן, אבל נמצאים כאן גם אלה שהם חברים באיגוד. אקצר בדבריי.


אני רוצה לומר כמה דברים ולנסות להבהיר את התחושה של אי-ההבנה וחוסר ההיגיון. אם חברת הכנסת דיברה קודם על ותק, אני הייתי בכנסת בוויכוח על הטלת מע"מ פעמיים – לפני 16 שנים כאשר הוא הוטל וכן לפני 8 שנים. משרד האוצר מסתכל נטו על הכנסות מינהל הכנסות המדינה ועושה חשבון מתמטי פשוט, אקסטרפולציה: מספר התיירים כפול ההכנסה מאותם התיירים כפול 16.5% מע"מ, ומגיע למספר 472 מיליון שקלים. הוא מתעלם לחלוטין מן העמדה המוצדקת לחלוטין של משרד התיירות.


אפשר להתווכח על המספר כי יש גמישות ביקוש. שאלת מה קובע. יש כאן כמה כלכלנים בחדר. כאשר המוצר יתייקר בבת אחת ב-20%, אין ויכוח עם אף כלכלן, גם לא במשרד האוצר, שתהיה ירידה בביקוש, בכל מוצר, החל מקצת וכלה בהמון, תלוי בגמישות הביקוש שלו. לא ייתכן ששיעור הביקוש לא יירד לחלוטין, אלא בדברים קיצוניים מוגזמים שבהם הגמישות כה קשוחה שאין כמעט כל השפעה על המחיר. אז אין ויכוח שתהיה ירידה בביקוש. אני סבור שההערכה של מספר התיירות היתה זהירה וקונסרבטיבית כדי לא להגזים.


בטבלה שראינו עדיין יש, במרכאות כפולות ומכופלות, רווח כספי של 30 מיליון שקל. אני אומר שגם זה לא יהיה. לדעתי הפגיעה נטו בהכנסות המדינה, כולל תשלומי העברה של מובטלים, תוביל להפסד כספי בלי שום רווח. אני מוכן להטיל על כלכלן אובייקטיבי שיהיה בורר בין משרד האוצר ובין משרד התיירות. אני בטוח שהמספר ישאף לאפס, אם לא יגיע למינוס. זה דבר אחד.


דבר שני שרציתי לומר נוגע לא רק לכסף. מקובל וידוע, עשו מחקרים, יש קורלציה גבוהה מאוד בין שביעות-רצון תיירים בישראל ובין הפצת עמדת ישראל בעולם. אם יבואו בימים טרופים אלה מבחינה גיאו-פוליטית, בשנים 2009-2010 עם כל מה שקורה רבע מיליון עד חצי מיליון תיירים פחות למדינת ישראל, זה 250-500 אלף ראשים, פיות שלא מביאים את דבר ישראל בתפוצות, וזה חשוב מאוד-מאוד ואסור לזלזל בזה.


דבר שלישי, אני מסכים עם חבר הכנסת חסון לגבי הטקטיקה, ולא מסכים לגמרי עם חברת הכנסת רוחמה אברהם-בלילא. הייתי רוצה שזה יוּצא מן החוק שיוגש לכנסת ב-16 ביוני, אבל אני גם מבין את האילוצים של הפוליטיקה, של ראש הממשלה ושל שר האוצר, שאומר: אני חייב להביא את זה כמקשה אחת כי אם אוציא דבר אחד, מי ישורנו כמה עוד דברים צריך להוציא. אבל מה שכן צריך לעשות זה להבהיר לראש הממשלה – וכאן אני פונה לחברי הקואליציה – שלמרות שזה עובר בגלל מגבלות פוליטיות, כלכלית זה לא יעבור בין הקריאה הראשונה לקריאה השנייה והשלישית כי זה לא הגיוני, לא נכון ולא מוצדק. צריך להבהיר את זה כבר בעת הקריאה הראשונה. כפי שניתן להצביע בהסתייגות או לקבל משהו בהסתייגות, צריך להגיד: אני מעביר את זה, אבל דעו לכם, זה לא יעבור. צריך להבהיר את זה כבר היום. זה פחות או יותר מה שאמר חבר הכנסת חסון ולאור הנסיבות והמגבלות הפוליטיות אני מסכים אתו.


דבר אחרון, יש נטייה לחשוב שמשרד האוצר צודק תמיד. משרד האוצר מרים את הדגל, ויש לי הרבה כבוד אליו, שהוא צודק בעניינים כלכליים, שהוא רואה את הנולד ויודע. במשך שנים הם אמרו שלא כדאי להשקיע בשיווק כי אין קורלציה בין מידת ההשקעה בשיווק ובין מספר התיירים המגיעים למדינת ישראל. אני נלחם איתם על כך במשך שנים, וסוף סוף היה לי הכבוד לעמוד בראש כוח המשימה שראש הממשלה לשעבר שרון ושר התיירות דאז הירשזון הקימו. יש כאן לא מעט חברים שיודעים כי ברוב הנושאים ההחלטות שנתקבלו היו לא על דעת משרד האוצר אבל התקבלו שם החלטות שאחר-כך יושמו.


אנחנו מדברים על ההחלטה לביטול הוויזות לרוסיה, שהתקבלה בכוח המשימה, כאשר מר רפי בן-חור, סמנכ"ל המשרד עמד בראש ועדת משנה להורדת חסמים וזאת היתה ההמלצה הראשונה. ההמלצה השנייה – במקרה חבר הכנסת חסון יצא, לדאבוני – היתה שהשב"כ יטפל באופן נאה יותר בתיירים. יעמוד במשימות אבל יעשה את זה בצורה מכובדת יותר. עלו שם גם נושאים נוספים. חשבו שאנחנו הוזים. עובדה, זה התקבל.


מנכ"ל משרד האוצר עמד בראש צוות ועדת המשנה לשיווק. הוא הסכים שיש מקום להגדיל את תקציב השיווק לענף התיירות. כדי לחזק את עמדתו, כי זה היה בניגוד לעמדת מה שנקרא "נערי האוצר", הזמינו את העבודה אצל ארנסט ויאנג, וראה זה פלא, ארנסט ויאנג אמרו אותו דבר: 50 מיליון דולר לשיווק לפחות פר שנה, באופן קבוע, בנוסף לקיים והתיירות למדינת ישראל תתקדם. כוח המשימה, מטרתו היתה להגיע מהר ככל הניתן ל-5 מיליון תיירים.


לסיכום דבריי, תהיה טעות פטאלית לבטל את הפטור ממע"מ. משרד האוצר לא תמיד צודק. יש להגדיל את תקציבי השיווק מעבר למה שגברת ריקי ארמן הציגה כי תקציבי השיווק עדיין מצומצמים מדי. תודה.

תודה רבה. רשות הדיבור למר אלי גונן, נשיא התאחדות המלונות. אחר-כך מר יעקב מיטרני, יושב-ראש אגודת מורי הדרך.

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אדוני השר. אני רוצה, ברשותך, להתחיל בשתי ברכות.


ברכה ראשונה אני רוצה לברך אותך, אדוני היושב-ראש, ולהודות לך על הדיון. צריך לזכור – וגם אני כמובן אגע במע"מ ובביטול המע"מ – אבל היה אמור להיות דיון על התיירות. מבחינתי עצם ההבאה של הדיון הזה לוועדה בעיתוי הזה מראה רק על המעמד של התיירות.


ברכה שנייה אני מבקש לברך את מר נועז בר-ניר שמקבל את תפקיד מנכ"ל משרד התיירות. אנו מאחלים לו הצלחה. אכן אתה מקבל צוות נהדר.

אנחנו מצטרפים לברכותיך. אני מבין שמינוי המנכ"ל אושר בממשלה והוא נכנס כבר לתפקיד. ברכות להצלחה.

חברת הכנסת רוחמה אברהם-בלילא צדקה בדברי השבח שהיא חלקה לעובדי המשרד, גם אם מידי פעם בפעם הם דואגים יותר מדי שאנחנו רוצים להשתלט עליהם, אבל זה דבר אחר.


אדוני יושב-ראש הוועדה, מאחר והדיון כללי תרשה לי להעיר כמה נקודות, ואשתדל לעשות את זה בקצרה.


קודם כול, חשוב מאוד שכולם יידעו שהתיירות במדינת ישראל מוגדרת כמוצר ציבורי. זו הגדרה חשובה מאוד. גם על דעת אנשי משרד האוצר התיירות מוגדרת כך. ההגדרה של התיירות כמוצר ציבורי משמעה שהממשלה צריכה לתמוך במוצר הציבורי. דרך אגב, התיירות מוגדרת כמוצר ציבורי לא רק בישראל אלא בכל העולם.


בהיות התיירות מוצר ציבורי ומאחר ויש קורלציה בתיירות, אני חבר גם בלשכת המעסיקים, ותיכף אתייחס אליה. התלות של התעשייה הפרטית בממשלה ובמשרד התיירות דרמטית, שכן משרד התיירות אחראי על השיווק ואנחנו אחראים על המכירות. אי אפשר לפספס את הקורלציה הזאת. אני מוכרח להגיד שאנחנו עושים את מרב המאמצים לעבוד בתיאום. העובדה שמשרד התיירות, קרי: הממשלה אחראית על השיווק ואנחנו על המכירות, מכתיבה לנו מהלכים משותפים ועלינו לראות מה נוכל לעשות איתם.


באחרונה, כאשר חברת הכנסת רוחמה אברהם-בלילא היתה שרת התיירות זכינו לשיתוף פעולה. כאשר נפרדנו ממנה קיבלנו בשמחה עצומה את השר סטס מיסז'ניקוב. אמר השר שהוא מקווה לקבל את דברי התודה שקיבלה חברת הכנסת רוחמה אברהם-בלילא מהתעשייה הפרטית בסוף דרכה. אני מקווה שאחרי שהוא יצליח להעביר את העננה שרובצת על פתחנו הוא יקבל אפילו יותר תודות. אני אומר בצורה ברורה מאוד, זכינו מחבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב כיושב-ראש הלובי וכיושב-ראש ועדת הכספים בתמיכה בלתי רגילה, וכדי לא לאכזב את השר אחזור גם ואגיד שתעשיית התיירות זכתה מישראל ביתנו לתמיכה בלתי רגילה ולהישגים רבים. היתה לנו מטרייה נהדרת, ואעצור כאן כדי לא לתת אילוסטרציה מה קורה לנו עם המטרייה כרגע.


אדוני היושב-ראש, אני לוקח ברצינות יעדי ממשלה, בייחוד כשהם יעדים רציפים שעוברים ממשלה לממשלה, בשני מובנים: תעסוקה ופריפריה. אני מוכן להגיד כאן ולעמוד בפני כל חקירה שיכולה להיות ובכל דיון שיתקיים, שאין תעשייה שיכולה להביא במהירות שאנחנו מדברים עליה תעסוקה אל הפריפריה כמו התיירות.


גם אני הייתי בפריפריה. הסתובבתי בפריפריה, ניהלתי בתי-מלון בפריפריה, ועכשיו אני יושב-ראש של מוזיאון בית לוחמי הגיטאות בפריפריה. מי שלא מנהל עסק בפריפריה לא מבין את המשמעות של הפריפריה. לכן כשאני מסתכל על עולם התיירות, אני אומר לכם: אין מי שיכול להביא תעסוקה אל הפריפריה מהר יותר מאתנו.


אני מתבונן היכן אנו עומדים. אדוני היושב-ראש, אני חי את עולם התיירות מאז שנת 1992 ולאורך כל הדרך – עם מר מיקי פדרמן, מורנו ורבנו, שהוביל אותנו במשך שנים רבות – הצלחנו להוביל את התיירות מכיוון של fun, מכיוון של נופש אל הדיבור הכלכלי. הנושא הכלכלי הוא הנושא המהותי שעליו אנו מדברים באשר לתעסוקה, באשר לתרומה לכלכלה, באשר להכנסה של מטבע זר.


כאשר אני לוקח את דוח כוח המשימה ואת הדוח של ארנסט ויאנג – והיתה לנו שנה נהדרת עם 3 מיליון כניסות – כל הדוחות מדברים על יעד של 5 מיליון תיירים בשנה שאנו יכולים להגיע אליו בעבודת שיווק נכונה. אנחנו ארץ אטרקטיבית, אך עדיין לא הגענו ליעד.


אדוני היושב-ראש, אני מקוה שייצא מן הוועדה מסר לטיפול בתיירות במישור כללי של תשתיות, של שיווק, של בתי-מלון נוספים, וב-5 מיליון תיירים נצטרך בתי-מלון נוספים בנצרת, בטבריה, בנהריה, בצפון, בים המלח. אני מקווה שהמסר הזה ייצא מן הוועדה ושאתה עוד תזמין אותנו לכאן לישיבות נוספות.


אני מבקש להתייחס בכמה מילים למשבר. יש משבר כלכלי לא קטן. אנו לומדים את המשבר הכלכלי, מה קורה אתו, מה הולך בעולם. צריך לזכור דבר אחד, אנחנו רואים יותר ויותר שתיירות הנישה נפגעת פחות מאחרים, ואנחנו תיירות נישה. בתיירות הנישה אנחנו רואים שיש לנו סיכוי לא להיפגע.


אין מה לעשות, אנחנו מוצר יקר. שואלים אותנו למה אנחנו לא טורקיה. אני אומר לחברי הכנסת ששואלים את השאלה, אף אחד מכם כהורה, כאח, כבן משפחה, כחבר לא רוצה שבמדינת ישראל יהיו משכורות כמו בטורקיה. בטורקיה עובד ממוצע במלון מקבל סדר גודל של 100 או 150 דולר בחודש. אצלנו המינימום שאתו אנחנו מתחילים הוא 1,000 דולר כי אלה כללי המשחק, אלה כללי החברה.

זה מבחינת השכר. אבל אם יהיה גידול בהיצע החדרים האם אפשר שתהיה גם ירידה במחירים וזה יעודד אולי את הישראלים לנפוש בארץ במקום לנסוע לטורקיה?

אני רוצה להגיד לך באחריות, משפחה ישראלית שרוצה לנפוש בארץ במחיר של טורקיה יכולה למצוא בתי-מלון במחיר של טורקיה.

באיזה רמה של בתי-מלון?

יש כאלה שמשווים את הנופש בטורקיה ל"רויאל ביץ'" או ל"הרולדס". תלוי על איזה בסיס אתה עורך את ההשוואה. האמן לי שחלק גדול מן היציאה של הישראלים לחוץ-לארץ היא לא רק עניין של מחיר. ההוכחה, יש לנו מעל 12 מיליון לינות של תיירות ישראלית בישראל. זה מספר עצום, חסר פרופורציה בהשוואה לרבות מן המדינות בעולם.


שאלו את השר על המחירים. פעם ראשונה שלא תקפו אותנו על המחירים כי הרי גם לא רוצים שאנחנו נהיה בהפסדים. אמר השר, ואני מכבד אותו: אני רוצה להגדיל את מספר בתי-המלון כדי שהתחרות תוריד את המחירים. אנחנו אתו, אין לנו שום בעיה בעניין הזה. אתה שואל אם זה אפשרי – לא כל-כך, אבל לא משנה. נראה מה יהיה.

אבל אפשר לצאת בקריאה נורמטיבית בעניין הזה.

אני רוצה להתייחס לשלושה נושאים נוספים.


אילת היתה אמורה להיות בירת הים האדום. חברים, אילת הולכת ונופלת. השר הזכיר כבר את עקבה – 8,000 חדרי מלון עם המותגים הכי טובים. אני אומר לכם, ואני לא רוצה לפתח את הנקודה אלא רק זורק אותה כנושא לדיון כאן, אם באילת לא יקום מרכז כנסים וירידים גדול – ועד כאן כולנו נסכים – על בסיס קזינו, לא תהיה אילת. אם יקום רק קזינו, אני מתנגד להקמת קזינו כשלעצמו באילת. הקזינו צריך להיות מנוף למרכז כנסים וירידים.


יש נושא חשוב מאוד, שלא נספיק לדון בו היום ואני חושב שכדאי להביא אותו לדיון בוועדה באחת הישיבות הבאות כי לפי דעתי הוא כלי מהותי עבור מדינת ישראל בתחום של תעשיית התיירות. אני מדבר על רשות שיווק. אני לא רוצה להאריך בזה כעת. כרגע יש לנו דברים חשובים יותר.


באשר למע"מ – אני לא רוצה להעריך מה יקרה אם תהיה הפחתה במספר התיירים. אני יכול להגיד לכם שיש לנו עצירה וירידה במספר ההזמנות כבר עכשיו.


אני רוצה לקרוא לכם הודעת ממשלה, ואני מתרגם אותה בתרגום חופשי. "הממשלה מאשרת סדרה של צעדים בנושא ההשפעה על מצב המחירים ומספר המבקרים במדינה. החל ב-3 בפברואר אנו מורידים את המס וכן את המס על התיירים ומגדילים את תקציבי השיווק. הפחתת שיעורי המס בנוסף להורדת מחירי הטיסות יביאו לתגבור מספר התיירים שמגיעים למדינה". זה הודעה של הממלכה ההאשמית הירדנית.

איזה מס החליטו להפחית בירדן?

הם מפחיתים את המסים על התיירות מ-14% ל-6%. שם זה חל גם על תיירות פנים.


אני יכול להגיד לכם דבר אחד באחריות. אני לא רוצה להיכנס לוויכוח האם היתה הגדלה בתקציבי השיווק או לא. אם יוטל המע"מ חבל על כל הדברים שייעשו, צריך לגנוז אותם. הטלת המע"מ היא מכת מוות לענף. אני מצטרף כאן למה שאמר מר פדרמן. אותי לא מעניין איפה זה ייפול, ובתנאי שייפול.

תודה רבה. רשות הדיבור למר יעקב מיטרני, יושב-ראש אגודת מורי הדרך. אני מבין שאתה רוצה להציג בעיה ספציפית.

קודם כול אני רוצה להצטרף לטענה בעניין המע"מ. דיברו כאן על סטטיסטיקה והובילו אותנו ל-22% ירידה ועוד 12% בצפי, אבל הסטטיסטיקה כוללנית מאוד. כאשר אנחנו מדברים על מורי הדרך, כרגע יש ירידה של 40% בימי העבודה ואם נוסיף את המע"מ נגיע לאבטלה דרמטית. מעבר לכל מספר יש אנשים. לפקיד קבלה שיפוטר זה 100% אבטלה, זה לא 22% ולא 12% אלא חוסר תעסוקה. מורי דרך שלא עובדים כרגע בשל הירידה בהיקף התיירות בהחלט מודאגים מהטלת המס. אני מצטרף במחאה לרעיון של הטלת נטל כלשהו על תעשיית התיירות.


אני מבקש להתייחס לנושא נוסף, באשר למיתוג של ארץ ישראל כארץ קודש. אנו חווים את זה לאורך כל שנות ההיסטוריה בתיירות, שמדגש על נופש וביקיני עוברים במפנה דרמטי לדגש על ארץ הקודש. הביקור והתיירות במדינת ישראל ממותגים כביקור בארץ הקודש. כלומר רוב רובה של התיירות לישראל מפוקסת לכיוון ארץ הקודש. אנחנו כבר כל-כך במיתוג-יתר עד שתיירים שאולי היו רוצים להגיע לכאן כדי לראות דברים אחרים לא יבואו. הם אומרים: יש לי כל-כך הרבה כנסיות, אני לא צריך יותר. יש לי בספרד, יש לי בכל מקום אחר. המיתוג של תרבות דתית חשוב מאוד, אבל צריך לחפש את זה בשוליים של המנורה. לא לפקס את זה אל המנורה אלא בשוליים. ירושלים היא עיר קודש מגוונת מאוד ויש בה אנשים שהם לא רק דתיים. הם באים כדי לפגוש תרבות – לראות גם את הנצרות וגם את היהדות וגם את האיסלאם. מאחר ואנו עובדים בתוך הפוקוס הזה של תרבות צליינית אנו חווים שמורי הדרך לא מקבלים את המגיע להם.

העלית בפניי בעיה של כניסת מדריכים שאינם מוסמכים שבאים עם הקבוצות הצלייניות.

נכון. יש תהליך מתפתח של רועים רוחניים שמלווים את הקבוצות שלהם ואז מורה הדרך הישראלי מפסיד את המקום שלו, את העבודה שלו, ומדינת ישראל מפסידה פעמיים. קודם כול היא מפסידה את שכר העבודה של מורה הדרך שלא עובד, ומפסידה עוד יותר מזה את המסביר ואת המשווק של מדינת ישראל. מפסידים פעמיים. זה לא צריך לבוא על חשבון אף אחד. זה צריך לבוא על המצע של תיירות, כפי שאמר מר פדרמן, מעבר לכלכלה שאנו מציגים כאן, מעבר למספרים. כל תייר הוא מסבירן ומשווק של מדינת ישראל.

תודה. זה בהחלט נושא חשוב מאוד, שדיברנו עליו גם בנפרד ואני שמח שהעלית אותו בפורום הזה, וגם שר התיירות יתייחס אליו בקצרה. מלשכת מארגני התיירות הנכנסת נרשמו שניים, אבל אנו בקוצר זמן. רשות הדיבור למר שמואל מרום.

אשתדל לדבר בקצרה. ברשותכם, אדוני היושב-ראש ושר התיירות, אני רוצה להתחיל מן הסוף ואני פונה למשרד האוצר. הטלת מע"מ על התיירות תביא לאסון ובכייה לדורות. לקח לנו שישים שנים להביא 3 מיליון תיירים וכעת בהחלטה אחת הולכים למחוק פעילות גדולה מאוד.


אנו מייצגים את הסוכנים בחוץ-לארץ שמסתכלים על ישראל כמדינה בעייתית באזור גיאוגרפי בעייתי, מדינה באזור מלחמה, והם לא כל-כך מהר משווקים אותנו. לוקח למשרד התיירות – אדוני השר, אתה עוד לא מכיר את הסאגה הזאת – בין 4-5 שנים לשכנע יצרן גדול לבוא לישראל, בעלות של בערך חצי מיליון דולר ואולי יותר. והנה אתם חברי הכנסת הולכים להכניס גול עצמי לענף ולתעשייה שהיא כל-כך חשובה לנו, ולא אחזור על כל הדברים שנאמרו כאן, גם במצגת וגם בדברי קודמיי.


אני מצפה שחברי הכנסת יהיו המגן של התעשייה הזאת, יהיו חומה בכך שלא יאפשרו בשום פנים ואופן לדבר הזה לעבור, בלי להיכנס לכל נושא התעסוקה וההכנסות וכל הדברים הללו. תודה.

רציתי להתייחס לעניין הטיימינג, באשר להצבעה בקריאה הראשונה או בהמשך על ההצעה להטיל מע"מ על התיירות. אנו מגישים הצעות לחוץ-לארץ והן מוגשות חצי שנה ואף שנה מראש. אנו לא יכולים שלא להגיד לאנשים היום שאולי יוטל מע"מ. כשאנו נותנים notice אנחנו מקבלים מבול של אזהרות: "זה יפגע בכם, נסיט לינות מישראל לירדן, נבוא לפחות ימים". יש רגישות גבוהה מאוד לעניין הזה. כך שאם היום אנחנו יודעים, מתוך הבנה שקיימת שהנושא של המע"מ באמת לא יעבור וכי רק בשל האילוץ הפוליטי, כפי שאמר מר מיקי פדרמן, הוא עדיין מופיע אבל יירד בהמשך, זה דבר אחד. אבל אם אנחנו נמצאים באי-ודאות הזאת, היא כשלעצמה יוצרת נזק גדול מאוד. כבר היום אנשים לא לוקחים סיכון. כאשר הם בונים את חבילת התיור קדימה לעוד חצי שנה הם מורידים ימים מן השהייה בישראל. חלק לא באים בכלל כי זה יקר להם, וחלק מורידים את מספר ימי השהות בישראל ומעבירים אותם למדינות השכנות.


ועוד עניין אחד שלא קשור למע"מ. אם במדינת ישראל לא יהיה כעת בליץ של התחלה של בניית מלונות, אנו נמצאים בתקרת זכוכית של 3 מיליון תיירים. לכן מוטלת חובה לראות איך מתחילים בבניית חדרי מלון בכמות מסוימת, לא את המקסימום, אבל כמות מינימלית. ביחד עם שיפוץ של בתי-המלון הקיימים יש להתחיל גם בבנייה, במיוחד בירושלים ובגליל.

תודה רבה. רשות הדיבור לחבר הכנסת אפללו.

אני מתנצל על האיחור אבל בכל זאת היה לי חשוב מאוד להגיע לכאן.

העיקר שאתה בריא ושלם. התפוצץ לך צמיג באמצע הנסיעה?

היה איחור לצערי, אבל באתי לכאן לתמוך בענף התיירות במלוא מובן המילה כי אני מבין את המשמעויות. אני מאמין שכבר דיברו על המשמעויות של מספר התיירים, שיהיו כ-300,000 תיירים פחות בעקבות הטלת המע"מ, ועל מספר העובדים. אני מאמין שכבר ציינתם את הנתונים הללו.


דובר על הצבעת חברי הכנסת. יש חברי כנסת שמתנגדים להצעה לחלוטין. זה עניין של מדיניות של הממשלה. גם השר מתנגד לזה. זה לא דבר גורף, כי כאן נשמע כאילו מופנית איזו האשמה.

אנחנו מבקשים שתעצרו את זה.

אנחנו בכל מקרה מתנגדים לגמרי להצעה להטיל מע"מ על תיירות כשאנו רואים את המגמות בירדן ובמצרים ובמדינות אחרות, שם המחירים זולים בהרבה, עם השקעות מדינה של מיליארדים בתחום התיירות, ואילו במדינת ישראל נוהגים בדיוק להיפך. אצלנו זה כמו עם הסוס: לאט-לאט מורידים לו אוכל, לאט, לאט, לאט, לאט, עד שבסוף הוא ימות.


רבותי, עמדתי הברורה, ואמרתי את זה לשר, אני מתנגד לחלוטין להטלת מע"מ על תיירות. צריך לנהוג להיפך בדיוק. צריך לעזור לענף התיירות. אנחנו ארץ הקודש ובימים האלה יש לנו הזדמנות – גם האפיפיור הגיע לכאן, גם אנו מדינה שמביאה לכאן תיירות בתחום מסוים.


צריך לעודד תיירות נוספת כי בעולם לצערי הרב מסתכלים על ישראל כמדינה שיש בה כל הזמן פיגועים וכל הזמן טרור וכל הזמן מלחמות, וכאשר מגיעים לכאן תיירים הם אומרים: אין כלום, אין שום דבר. האמינו לי שהנושא הזה בעייתי לענף התיירות, ולא באשמתו. המצב הביטחוני והמדיני גורם לקשיים הללו. אני אומר לכם כמי שגר בצפון, אני יודע שבטבריה למשל, שהיא עיר תיירות, לא נפתח בית-מלון אחד כבר עשרות שנים. למה? אני רואה את הפוטנציאל שיש בטבריה, ואני לא מדבר באופן ספציפי על טבריה אלא מציג אותה רק כדוגמה.

ומה עם צפת?

אני מסכים אתך. אני לא מתווכח. לא אציג דוגמאות נוספות.


רבותי, אני חוזר ואומר, העמדה הברורה שלי שיש להיאבק בכל האמצעים שיש לנו כחברי הכנסת נגד הגזירה הנוספת בענף הזה, שגם כך הוא סובל מכל מיני קשיים. אני לא רוצה להאשים אותם בעניין תיירות הפנים, זה נושא נפרד, כי עכשיו אנחנו מדברים על הנושא הספציפי הזה שנוגע לתיירות החוץ שמגיעה לארץ.

תודה רבה. אני מבקש משר התיירות ומנכ"ל משרד התיירות במשולב לסכם בקצרה את הדיון ואז נעבור להודעת הסיכום שלנו. בבקשה, אדוני השר.

אתייחס בקצרה למה שעלה כאן.


באשר לשיווק חרדי – אני מסכים לגמרי עם חבר הכנסת מוזס. זה פן שאנו ניקח בחשבון כנישה מרכזית. אני בטוח שאם היה קצת זמן סמנכ"ל השיווק היה מפרט שזה מופעל כבר בתוכניות השיווק שלנו, וזה כמובן יימשך.


צפת – כבר במצגת ציינתי שצפת צריכה להיות אחד המקומות המרכזיים בקונצפט החדש שיצרנו. זה לא תחליף לחופשת סקי באוסטריה, אבל עדיין תוכל לנפוש גם בצפת.


נצרת – חברת הכנסת זועבי, ציינתי שבביקור האפיפיור בנצרת ביקשנו למקד תשומת לב מיוחדת לאזור ולעיר עצמה. הבטחתי שהעיר הזאת תהיה מוקד תיירות. אני רוצה לציין שמאז שנת 2000 ועד היום הושקעו בעיר נצרת כ-300 מיליון שקל לקידום התיירות. בניגוד לערים אחרות כמו חיפה ותל-אביב, שם סגרנו את לשכות התיירות, בנצרת השארנו אותה. זה רק אומר עד כמה אנו שמים דגש חזק על התיירות בעיר נצרת.


באשר לתשתיות – אם היה קצת זמן הייתי מבקש מסמנכ"ל התשתיות, מר שי וינר, לספר על כל מיני תוכניות שלנו באילת ובוודאי על תוכניות במגזר המיעוטים.

אם לא אכפת לך, אולי נכנס ישיבה נוספת בנושא התיירות בנוכחותך.

אשמח מאוד. אם תזמין אותנו, נבוא.

בוודאי. הנושא חשוב באמת. הוא נושא כלכלי מן המעלה הראשונה.

גם באשר לדרוזים וגם באשר לאילת ולנושאים אחרים – פיתוח התשתיות חשוב מאוד, כפי שאמר כאן גם חבר הכנסת חמד עמאר.

באשר למורי דרך – מר מיטרני, אתה צודק וגם לא צודק. אחד לא נגזר מן השני. אני מתחבר מאוד למה שאמרת, שמורי הדרך במדינת ישראל מופלים בהשוואה למדינות אחרות, כי כאן כל מי שמגיע כמורה דרך ממדינה זרה לוקח פרנסה של מורה דרך ישראלי, בניגוד למה שקורה במדינות אחרות שבהן רק מדריכים מקומיים יכולים להדריך קבוצות. קיימנו על כך דיון ודיברתי עם הייעוץ המשפטי. אנו בוחנים מה נוכל לעשות בחקיקה או בתקנות פנימיות.


מצד שני, אין שום קשר בין הדברים האלה, שנובעים מאפליה, ובין המיצוב של מדינת ישראל ופנייה לקהלי יעד שצריכים קודם כול לבוא לכאן. גם מדריכים ישראלים יכולים להדריך אותם. אם נתקן את התקנה ואת הצעת החוק אז תחדל האפליה והאנשים שלך יוכלו להדריך קתולים ואוונגלים בדיוק באותה רמה כמו שיוכלו להדריך יהודים.


אם מר נועז בר-ניר רוצה להוסיף דבר מה, בבקשה.

אני מוותר על זכות הדיבור בשל קוצר הזמן.

אני רוצה להודות לאדוני היושב-ראש ולכל חברי הכנסת שהשתתפו בדיון הזה. נופיע בוועדה מתי שתרצו.

תודה רבה. אני מודה לך, אדוני השר.


ועדת הכלכלה קובעת כי השקעות בענף התיירות הן מנוף לסיוע ביציאה מן המיתון לצמיחה, תרומה לתוצר הגולמי המקומי ולהפחתת הגירעון ועידוד התעסוקה במרכז ובפריפריה.


בד בבד עם שיווק התיירות הישראלית, שהוא דבר חשוב מאוד, כדאי לבחון את הגדלת היצע חדרי המלון ברחבי הארץ, בירושלים, אילת, נצרת, טבריה ומקומות נוספים.


הוועדה מבקשת ממשרד התיירות לרכז מאמצים גם מול קהל היעד של התיירות היהודית החרדית מרחבי העולם. זה נושא חשוב שהעלה כאן חבר הכנסת מוזס.


באשר למע"מ, לאחר שהצעת חוק ההסדרים תעבור במליאת הכנסת בקריאה הראשונה, כמקובל וכנהוג בכל שלטון ובכל ממשלה וכמקובל בכנסת תפוצל בין הוועדות השונות ויתקיימו דיונים על המע"מ.


אני רוצה להזכיר כי על אף שנושא התיירות מצוי בתחום עניינה של ועדת הכלכלה, הרי שתחום המיסוי הוא בתחום עניינה של ועדת הכספים. אני מתכוון להציע בנושא הזה, אדוני השר, להקים ועדה משותפת לוועדת הכלכלה ולוועדת הכספים, שבדיוניה ניתן יהיה לבחון מחדש את הכוונה להטיל מע"מ על שירותי התיירות, כפי שהתבטאו מרבית חברי הוועדה, ובהם אני. אנו סבורים שהדבר הזה איננו נכון בעת הזאת או בעת אחרת.


מר גונן, קיבלנו את הצעתך לקיים דיון בנושא הקזינו. זה נושא חשוב שיכול לעודד תיירות. אז גם נשמע סקירה על אילת והתפתחותה.


נצטרך לקיים דיון נוסף גם באשר להצעה להקים רשות שיווק לתיירות.


תודה רבה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 12:00
PAGE
36