PAGE
ועדת המדע והטכנולוגיה

14
26.05.2009


הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 4
מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה

יום שלישי, ג' בסיוון תשס"ט, 26 במאי 2009, שעה 11:30

סקירת שר המדע והטכנולוגיה על פעילות משרדו

חברי הוועדה: מאיר שטרית – היו"ר

שלמה מולה

דניאל הרשקוביץ – שר המדע והטכנולוגיה

דוד מנדלוביץ' – המדען הראשי, משרד המדע והטכנולוגיה

אבי ענתי – סמנכ"ל משרד המדע והטכנולוגיה

ציון ירון – רמ"ט שר המדע והטכנולוגיה

אילנה לוי – ראש אגף לקשרי חוץ, משרד המדע והטכנולוגיה

חגי מרדכי – מבקר משרד המדע והטכנולוגיה

סימה גיאלצינסקי- ממונה מרכזי מו"פ איזוריים

ד"ר שלמה שריג – ראש תחום מחקר רפואי, משרד המדע והטכנולוגיה

ד"ר חסאם מסאלחה – ראש תחום בכיר סביבה וחקלאות, משרד המדע והטכנולוגיה

ד"ר אברהם כהן – נהל תחום חומרים, כימיה ואנרגיה, משרד המדע והטכנולוגיה

ישראל פלחן – ראש תחום מדעים מדויקים, משרד המדע והטכנולוגיה

רחלי הדר – מנהלת לשכת המדען הראשי, משרד המדע והטכנולוגיה

ד"ר בנימין לשם – מנהל מינהל המחקר הרפואי, משרד הבריאות

ד"ר יובל אשדת – מדען ראשי, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

צבי קפלן – מנהל סוכנות החלל

מרסל שטאון – מנהל המינהלת הישראלית לתכנית המסגרת של האיחוד האירופה ISERD
פרופ' עודד אברמסקי – מנכ"ל המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי

נפתלי ארנון – יועץ למועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי

ד"ר רוני דיין – מנכ"ל המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי

שלמה תומס הרשקוביץ – יועץ המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי

גורי זילכה – יועץ המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי

פרידה סופר – מזכ"לית המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי

נאוה גלעד – יועצת לצמצום הפער הדיגיטלי, איגוד האינטרנט הישראלי

ישעיהו פרי – יושב ראש דירקטוריון מרכזי מו"פ איזוריים

פרופ' משה משה – מנהל מוסד "שמואל נאמן" בטכניון

ד"ר ישראל זיידרמן – יו"ר איגוד הסתדרות העובדים הכללית החדשה

שי זנדני – חבר נשיאות לשכת מנתחי מערכות מידע בישראל

דורית כהן – מנכ"ל לשכת מנתחי מערכות מידע

עדי שנאן – חבר לשכת מנתחי מערכות מידע

ד"ר עדי מתן – נספחת מדעית, שגרירות בריטניה

שרון סופר – מ.מ.מ

תלמידות מבית ספר
תורני לבנות בירושלים

ענת לוי

נירה לאמעי-רכלבסקי

הילה לוי

סקירת שר המדע והטכנולוגיה על פעילות משרדו

חברים, ברשותכם, אני פותח את הישיבה. אני מברך את שר המדע על בואו וזאת הישיבה השנייה שהוא משתתף בה. הוא השתתף גם בישיבה של ועדת המדע לפני שבוע ואני מברך את הבאים בשערנו. אני מברך את עשר התלמידות שנמצאות פה איתנו כדי להתרשם ולראות את הפרלמנט מתיכון תורני לבנות בירושלים. אני מאחל לכן הצלחה בלימודים ואני מקווה שאתן לומדות גם מדע בבית הספר ולא רק תורה, גם תורה וגם מדע. אמנם יש כאלה שאומרים 'יגעת ומצאת תאמין', אבל בימים אלה צריך ללמד ממש הלכה למעשה ואני מקווה שאתן לומדות גם מדע ואתן מתעניינות בתחום.


נושא הדיון שלנו הוא משרד המדע והטכנולוגיה. אנחנו רוצים לשמוע דיווח גם מהשר וגם מהמדען הראשי ואני נותן את רשות הדיבור לשר. בבקשה, אדוני.

תודה. אני מודה ליושב ראש הוועדה, חבר הכנסת מאיר שטרית, שציין את העובדה שזאת הישיבה השנייה שבה אני נוכח. אני ניהנה משיתוף פעולה פורה מהוועדה, כפי שהוא יבוא לידי ביטוי בשקף האחרון שנציג לכם פה. אני חדש במשרד המדע. אני לא חדש במדע, אבל אני חדש במשרד המדע, אני חדש בפוליטיקה, אבל הודות לצוות המסור, שחלקו נמצא פה לידי – המדען הראשי והסמנכ"ל – גם אני השכלתי ללמוד דברים שלא ידעתי על משרד שבראייתי הוא עם הפוטנציאל הגבוה ביותר בארץ, מסיבה פשוטה מאד – מדינת ישראל נטולת משאבי טבע וכפי שאתם יודעים אין לנו נפט וכפי שאמרתי פעם מעל דוכן הכנסת: שאלת גבולותיה של מדינת ישראל היא לא שאלה פוליטית. אנחנו חיים במזרח התיכון, שיש בו את מרבץ הנפט בין הגדולים בעולם ובכל זאת לכולם יש נפט חוץ מאשר לנו. אם אתם רוצים לדעת מה שייך לנו ומה לא, פשוט תחפרו, יש נפט – שלהם, אין נפט – שלנו. הגדרה מאד מאד פשוטה גיאולוגית ומדעית. עכשיו מדברים על אולי גז, אבל אנחנו די נטולי משאבי טבע ואפילו מים כמעט אין לנו.

צריך לקוות שלא ימצאו נפט בתחומי הקו הירוק.

המשאב הבלעדי שיש לנו, פחות או יותר, הוא המשאב האנושי. אנחנו רואים שהמשאב האנושי שלנו אדיר ואתם יכולים לראות שישראל היא אחת משתי המדינות המובילות בעולם בפרסומים מדעיים לנפש. מתמטיקה היא דוגמה יוצאת מן הכלל כי מתמטיקה היא אחד התחומים שבו התשתיות הנדרשות לצורך ביצוע מחקר הן מחשב, פחות או יותר. זה אחד התחומים שכמעט ואינו תלוי בתקציבים כספיים גדולים ושם אנחנו מצטיינים. הדברים האלה רק מציינים את זה שהחלק החזק שלנו הוא אנושי.

ציטוטים מדעיים הוא אחד הכלים לבדיקת איכותו של המחקר, מה שנקרא אימפקט-פקטור. לפעמים אנשים מפרסמים, אבל את אף אחד זה לא מעניין ולכן אחד הכלים, שהוא לא הכלי היחיד וודאי לא הכלי הכי אובייקטיבי כי זה מאד תלוי בדיספלינות – מתמטיקה, למשל, היא אחד התחומים שבהם זה לא כלי כל כך אובייקטיבי – הוא ציטוטים מדעיים ואנחנו נמצאים במקום השלישי בעולם, לא באופן יחסי אלא שלישי אבסולוטי בעולם וב-6 מתוך עשרים תחומים מדעיים אנחנו במקום הראשון. במספר המדענים לנפש אנחנו נמצאים במקום הראשון בעולם. לו היה נמצא כאן איש משרד האוצר הוא היה שואל למה יש טענות כי יש לנו מה שאנחנו רוצים, אבל פה נראה את אחד האבסורדים הכי גדולים.

השקעה בהכשרת מדען, במיוחד בתחומי מדעי הטבע, היא כמיליון דולר. צריך להבין שכאשר אנחנו משקיעים במדענים בכל מערכת החינוך, שמתחילה לא רק בלימודיו לתואר שני, ההשקעה אדירה. אנחנו משקיעים הרבה במערכת החינוך שלנו, אבל כ-4,000 מדענים ישראלים נמצאים היום במקומות אחרים בעולם. 3,000 מהם נמצאים בארצות הברית ובקנדה ופירוש הדבר שאנחנו מסבסדים את הכלכלה האדירה של ארצות הברית בכ-3 מיליארד דולר. אנחנו משקיעים ואחרים קוטפים את פירות ההשקעה. בנוסף לכך, העובדה שיש לנו בעשור האחרון ארבעה ישראלים חתני פרס נובל, מעידה על עוצמתה של המדינה. \

את המגבלות שלנו אנחנו מכירים ולכן ברור שאנחנו צריכים להיות מאד ממוקדים כשאנחנו באים לנצל את ההון האנושי. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להתפרס באופן לא מבוקר ובאופן מבוזר. אנחנו חייבים להשקיע השקעה מושכלת, נקודתית, ולכן צריכה להיות יד מכוונת ומקצועית. לצורך זה קיים במדינה משרד המדע והטכנולוגיה, אבל גם מתוך הכרת המגבלות השונות, כולל המגבלות התקציביות, שתפקידו להיות אותה יד מכוונת. לכן הוא צריך להיות גורם מרכזי בעיצוב ובהובלת מדיניות מחקר ופיתוח בישראל, הוא צריך להיות אמון על קביעת סדרי עדיפות לאומיים מכיוון שהמדע אין סופי והכיוונים אין סופיים. המשרד צריך להיות אחראי על עיבוי תשתיות אנושיות ופיזיות ומאחר ויש לנו יתרון יחסי בעולם – האדרת שמה של ישראל ומינוף היתרונות היחסיים שלה.

איך אנחנו עושים את זה? כשאנחנו מדברים על מחקר ופיתוח אנחנו מדברים על ספקטרום די רחב. מצד אחד אנחנו מדברים על המחקר הבסיסי, שבדרך כלל מתבצע במוסדות אקדמיים. מה שמאפיין מחקר בסיסי הוא שזה מחקר מאד מאד לא מוכוון, דהיינו הוא מחקר שבו חוקר, לפי טעמו, לפי כישוריו ולפי העניין שהוא מגלה – העניין שהוא מגלה יכול להיות מנותק מכל שימושים – הוא חוקר. בקצה השני של הספקטרום נמצא המחקר היישומי-תעשייתי. כשאני מקים מפעל לתחום מסוים לא מעניין אותי להשקיע במחקרים בסיסיים שלא קשורים בכלל. אני עוסק בתחום מסוים ואני רוצה חוקרים שיפתחו לי את התחום הזה. אגב, הרבה פעמים יש גבול דק בין מחקר ופיתוח ולכן פעמים רבות אנחנו מדברים על מו"פ והמחקר היישומי-תעשייתי הוא יותר פיתוח ופחות חידושים מדעיים.

ישנו פער בין המחקר הבסיסי לבין המחקר היישומי. הפער הזה הוא פער רחב מאד ואחד הדברים שיכולים לגשר על הפער הוא לזהות את אותם מחקרים בסיסיים, שיש לה פוטנציאל יישומי ולנסות לכוון אותם. הכוונה היא לדברים רבים, ראשית, לחשוף אנשים לטכנולוגיות או לחוקרים אחרים. לפעמים יש חוקר שעוסק בדבר א' וחוקר שעוסק בדבר ב' ואחר לא יודע על השני, אבל אתה, עם ראייה כוללת, רואה שאם תחבר אותם תוכל לכוון אותם למחקר יישומי. לזה אנחנו קוראים מחקר תשתיתי אסטרטגי ובדבר הזה נכנס משרד המדע.

זאת אחת הפעילויות העיקריות, אותו מחקר תשתיתי אסטרטגי ואלה העקרונות שלנו – יצירת תשתית צמיתה של ידע, כוח אדם וציוד בנושאי עדיפות לאומית. כאן אנחנו משתדלים להיות ממוקדים ומוכוונים, דהיינו לזהות כיוונים. יש עוד הרבה כיוונים עם פוטנציאל יישומי גבוה, אבל מטבע הדברים אנחנו משתדלים לזהות כיוונים ובאותם כיוונים ליצור תשתית ולחבר בין אנשים שונים שעוסקים בנושא. התכנית הזאת היא כלי עיקרי להוצאה לפועל של האסטרטגיה הזאת והיא נותנת החזר מקסימלי בטווחים של 5-10 שנים. במונחים של מחקר בסיסי זה נראה זמן קצר ובמונחים של מחקר יישומי זה אולי נראה זמן ארוך, אבל אנחנו כאן בדיוק בקטע הביניים. התכנית הצליחה לקדם נושאים שונים ולעשות אתם את כל הדרך החל מהמחקר הבסיסי ועד למחקר היישומי. בנושא הזה המשרד תמך ב-300 פרויקטים בהיקף ממוצע של 2 מיליון שקלים ואלפי מדענים הוכשרו בתחומים האלה. בחלק גדול מהפרויקטים נוצרו פטנטים, חברות וכו'.

מי שסקר את הדברים האלה היה מוסד נאמן. מנהל מוסד נאמן נמצא כאן, פרופ' משה משה, עמיתי מן הטכניון. כשהייתי דיקאן הפקולטה למתמטיקה הוא היה משנה לנשיא לעניינים אקדמיים וזה מראה שאנחנו ממשיכים לשתף פעולה. מוסד נאמן עוסק בתחומים רבים ומעניינים, ובין היתר הוא ניתח את ההשקעה במחקרי תשתית של משרד המדע בין השנים 1995-2004. באותן שנים מומנו כ-240 מחקרים והתוצאות משקפות סקירה של שני שלישים מן המחקרים האלה. התוצאות ממש מרשימות ומי שבקיא במחקר בסיסי יודע שהאחוז שמגיע באופן נורמלי ממחקר בסיסי למחקר יישומי הוא אחוז מאד נמוך ואתם יכולים לראות שהוקמו 32 חברות חדשות, 55 מחקרים יישומיים בתעשייה, 880 פרסומים, 72 פטנטים, 45 רשיונות לשימוש והכשרה של דור המשך.

כפי שאמרתי, המחקר התשתיתי הוא אותו מחקר שמחבר את המחקר הבסיסי עם המחקר היישומי והוא חוליה חשובה מאד בניצול ההון האנושי של המדינה. פעילות נוספת וחשובה מאד, שאולי פחות עוסקת בחיבור בין המחקר הבסיסי למחקר היישומי, היא מה שאנחנו קוראים לו מו"פ איזורי ומדע בקהילה. המדע הבסיסי, מטבע הדברים, מתרכז באוניברסיטאות. כפי שאתם יודעים, יש במדינת ישראל שבע אוניברסיטאות ויש גם מכללות שבהן נעשה מחקר בהיקף כזה או אחר, אבל מרכז הכובד הוא בשבע אוניברסיטאות המחקר. יש גם מחקר ופיתוח שנעשה בתעשיות, חלק גדול ממנו בתעשיות הביטחוניות. בכל אופן, הדברים האלה מרוכזים וממוקדים בדרך כלל.
הרעיון של המו"פ האיזורי הוא להביא את המדע לפריפריה ומדובר בפריסה של עשרה מרכזים מקריית שמונה בצפון ועד הערבה לדרום. המטרה היא להביא את המדע לפריפריה בכמה רמות – ברמה הסופר-מקצועית יש פעילויות של מחקר ופיתוח שמאפיינות איזור. כולנו יודעים שבים המלח, למשל, הדברים המאפיינים את ים המלח מבחינת המלחים והחומרים והן מבחינת הטבע, הצמחייה וכו'. כלומר, מדובר בתכניות ייחודיות ומעבר לכך גם לקשור עם מערכות החינוך כדי להביא את המדע אל הקהילה. זה דבר שגאוותנו עליו כי אנחנו מדברים על מפעלי מו"פ שהם בהשקעה קטנה יחסית ויש להם אפקט אדיר. אגב, אחד מהם כבר התפתח, מיג"ל בקריית שמונה, שהוא דבר מרשים בפני עצמו ויש בו 150 עובדים. כל העובדים הם עובדי איזור, הם חייבים לגור באיזור ואנחנו לא מייבאים עובדים.

הכוונה שלנו היא לפתח את זה גם באמצעות תכנית שאנחנו משיקים בימים אלה, שנקראת פרחי מדע. משרד החינוך עוסק בחינוך ילדי ישראל, אבל אנחנו מדברים על החינוך הלא פורמלי, כנראה דרך אותם מרכזי מו"פ איזוריים, להביא את הנוער כדי שיוכל להיחשף לפעילות מדעית גבוהה ולתשתיות מדעיות. כשאנחנו מדברים על פריפריה אין מדובר רק בפריפריה גאוגרפית אלא גם על פריפריה דמוגרפית. ישנם מקומות שאולי מבחינה גאוגרפית הם לא פריפריאליים, אבל גאוגרפית אלה סקטורים שבהם המדע כמעט ולא קיים. מדובר, למשל, בסקטור החרדי והמטרה שלנו היא להגיע גם לשם כדי להעלות את המודעות וכדי שפוטנציאל שלא מגיע לידי מימוש בכיוון המדעי, יגיע לשם.

מעבר לדברים האלה ישנו תחום נוסף שהמשרד אמון עליו והוא קשרי החוץ המדעיים של מדינת ישראל. קשרי חוץ מדעיים נעשים בדרך כלל בשתי רמות – רמה אחת היא רמה אישית. אני חוקר בתחום מסוים, אני יודע על חוקר אחר במדינה אחרת ואנחנו מתקשרים בינינו ויוצרים מחקרים. היום קל מאד להתקשר כי העולם שלנו הוא כפר גלובלי קטן. הרמה השנייה היא רמה שבה האוניברסיטאות חותמות ביניהן הסכמי שיתוף פעולה וגם זה מקובל מאד. משרד המדע אחראי על קשרי חוץ מדעיים פורמליים בין מדינות, כאשר ברוב המקרים זה מאופיין ביצירת תכניות שמממנות או תומכות במחקרים משותפים של צוותי חוקרים, שבהם יש חוקרים מישראל ומהמדינה השותפה. יש כמה ותיקים מאד, כמו ה-BSF, הקרן הדו-לאומית ישראל-ארצות הברית, שאני עצמי ניהניתי ממנה בשעתו וכמה פעמים זכיתי לתמיכה של הקרן במחקרים משותפים שלי עם חוקרים אמריקניים. ישנה הקרן הגרמנית, ה-GIF, שגם היא מתפתחת ובשנה האחרונה בלבד נוסף ההסכם עם יפן, דבר שיצר פריצת דרך.

מדינת ישראל משתתפת גם בארגונים בינלאומיים. על השקף מצוינים שלושה ארגונים כאלה, שיש להם היום תפקיד מוביל במחקר הבינלאומי. אחד מהם הוא מאיץ החלקיקים המוביל בעולם, ה-CERN, שנמצא בשווייץ. זאת פעולה ששותפות לה 21 מדינות באירופה. מדינת ישראל היא אמנם עדיין לא במעמד של חברות מלאה, אבל היא במעמד של משקיף עם אפקט גדול על התכנית. ה-EMBL הוא ארגון מוביל במחקרים ביולוגיים, וה-FP-7, תכנית המחקר השביעית של האיחוד האירופי, תכנית שממנה ניהנים הן חוקרים באוניברסיטאות והן מערכת החינוך. רק לאחרונה הובילה רשת החינוך אורט בקונצרן של שבע מדינות אירופיות בנושא הננו-טכנולוגיה.

תחום נוסף שנמצא באחריותו של משרד המדע הוא סוכנות החלל הישראלית. ישראל, למרות היותה מדינה קטנה מאד ודלת משאבים, נחשבת מעצמה בתחום החלל. למדינת ישראל יש יכולות שיש רק למספר חד ספרתי של מדינות בעולם. אנחנו נמצאים בחוג מאד יוקרתי ואגב, מנהל סוכנות החלל נמצא כאן, צביקה קפלן והיושב ראש הוא יצחק בן-ישראל. סוכנות החלל עוסקת בדברים שונים ויש בה פוטנציאל אדיר לפיתוח ולקשרים עם התעשיות, הן התעשיות הביטחוניות והן לשימושים אזרחיים. מטבע הדברים, יש גבולות מטושטשים בין השימושים כאשר משרד המדע אמון על השימושים האזרחיים. ישנם תחומים בנושא הזה שישראל מובילה בהם כמספר 1 בעולם.

דיברנו קודם על זיהוי נושאים בעדיפות לאומית ואני אציג לכם עכשיו ארבעה נושאים שבאחד מהם היה למשרד המדע תפקיד מוביל, ללא ספק, בכך שישראל הפכה תוך זמן קצר להיות אחת המעצמות המובילות בעולם, וזה נושא הננו-טכנולוגיה. אחד הכיוונים שסימנו לעצמנו ככיוון חשוב מאד הוא אנרגיה וסביבה. יש לו חשיבות רבה הן מבחינת איכות חיינו – כולנו מכירים את בעיית התחממות כדור הארץ, בעיית האנרגיה ואנחנו מדברים על אנרגיה ירוקה – ויש לזה גם משמעות פוליטית. בישיבה הקודמת אמר יושב ראש הוועדה שאם נמצא את התחליף הראוי לנפט, הדבר ישנה את המאזן הפוליטי בעולם בצורה דרמטית. במילים אחרות, למדינות מפיקות הנפט יש כוח פוליטי אדיר והן תעמודנה במקומן.

היעדים של משרד המדע והטכנולוגיה, כפי שגיבש הצוות המיומן של המשרד, שמוביל אותו המדען הראשי. צריך להבין שכמעט כל הפעילות של המשרד היא במסגרת מינהל המדע, שבראשו עומד המדען הראשי של משרד המדע. לכל משרד ממשלתי ישנו או אמור להיות מדען ראשי, לרובם יש, וכשאומרים המדען הראשי בדרך כלל מתייחסים למדען הראשי של התמ"ת מכיוון שהתקציב שלו הוא התקציב הגדול. הוא המדען שתומך במחקרים יישומיים ולא עוסק בגשר בין המחקר הבסיסי לבין המחקר היישומי.

היעדים – אנחנו רוצים לעבות את תשתיות המחקר והפיתוח בישראל הן בהון האנושי והן בסביבת המו"פ על ידי המיקוד בנושאים, כפי שהראינו קודם. אנחנו רוצים למסד תכניות מחקר הזנק לחוקרים בודדים וכאן מדובר בהשקעה קטנה יחסית, אבל כשאנחנו מזהים פוטנציאל גבוה אצל חוקר אנחנו רוצים לתת דחיפה.

הזנק זה סטרט-אפ בעברית.

שיפור כלי הערכה ומיומנות של בקשות מחקר בכל משרדי הממשלה כי יש כפילות רבה, לפעמים יש חפיפה רבה וחוסר תיאום. מדע וקהילה – אנחנו רוצים לשים על זה דגש ולקרב אוכלוסיות, הן חדשות והן צעירות, להרחיב את החינוך המדעי ברבדים השונים. כפי שאמרנו, זהו באמת היתרון היחסי שלנו. המו"פ נעשה בתחומים רבים וכן במשרדי ממשלה. יש משרדי ממשלה שהם עתירי מו"פ, מטבע הדברים – משרד הביטחו, משרד הבריאות, המשרד להגנת הסביבה וכו'. המטרה היא לעשות רה-ארגון כדי שתהיה מדיניות מו"פ מסודרת. ישנה ועדת שרים למדע ולטכנולוגיה והוועדה הזאת התכנסה בעשור האחרון רק פעם אחת. הוועדה הזאת מוסדה השבוע על ידי הממשלה והמטרה שלנו היא להחיות אותה ולהפעיל אותה. מטרה נוספת היא לחזק את הקשרים עם הגורמים המשיקים, בעיקר ועדת הכנסת למדע ופורום המדענים הראשיים. כל המדענים הראשיים מהווים על פי חוק פורום, כאשר הגורם המתאם והמוביל הוא משרד המדע, למעשה שר המדע ומטעמו המדען הראשי.

נקודה אחרונה נותנת לנו את הכלי שיעזור לנו לבצע חלק מהדברים האלה. זאת היתה הצעה של יושב ראש ועדת המדע של הכנסת בישיבה הקודמת ומייד הרמנו את הכפפה. ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת אמורה להיות, כמו כל ועדה, גוף שיוצר קשר בין הרשות המחוקקת לרשות המבצעת כדי שתהיה הפריה הדדית. מאחר ויש הרבה גורמים בארץ שעוסקים במחקר ובמחקר ופיתוח הן באקדמיה, הן במשרדי ממשלה והן בתעשיה, החלטנו להקים גוף מתאם, שיכלול את מובילי המחקר ופיתוח בארץ, דהיינו נשיא האקדמיה למדעים, ראש המולמו"פ – המועצה הלאומית למחקר ופיתוח, שבראשה עומד פרופ' עודד אברמסקי. גורם נוסף הוא ראש מפא"ת בתחום הביטחוני והמדענים הראשיים של משרד המדע ומשרד התמ"ת. הכוונה והציפיה היא שהדברים האלה יעזרו לנו לחזק ולאגם את הכוחות השונים כדי שנוכל להוציא את הדברים מן הכוח אל הפועל.

המועצה הלאומית למחקר ופיתוח היא הגוף המייעץ לממשלה בנושא מדיניות מחקר ופיתוח. היא קשורה עם משרד המדע, היא גוף המייעץ לממשלה, גוף שבו יש חברים נכבדים מאד ויוזם פעילויות שונות. אני חושב שראוי באחת הישיבות לדון במועצה.

הם יהיו פה בשבוע הבא.

משרד המדע והטכנולוגיה, למרות חשיבותו ולמרות המקום המרכזי שהוא צריך לתפוס, הוא אחד המשרדים עם התקציבים הקטנים בין משרדי הממשלה. נבהיר שאצל ראש הממשלה יש אוזן קשבת ובעוד בשאר משרדי הממשלה הגידול התקציבי, לפני הקיצוץ הרוחבי, היה בסדר גודל של 2.95% - כך החליטה הממשלה – משרד המדע קיבל הגדלה של 60%. אמנם נומינלית זה לא הרבה כסף, אבל משרד האוצר עובד באחוזים. אתם רואים שיש לנו השקעה גדולה בקשרי חוץ כולל החזר חובות, כי יש לנו מחויבויות לארגונים בינלאומיים.
יש לנו החזר חובות עבור מחקרים מכיוון שהמחקרים שאנחנו מממנים הם תלת-שנתיים, בדרך כלל, ולכן יש לנו מחויבויות שיצרנו בשנים קודמות. סוכנות החלל, שהתקציב שלה נראה מזערי, הפעילות שלה הרבה יותר נרחבת, אבל זה זה פר פרויקט, כאשר לצורך ביצוע פרויקטים מאוגמים אמצעים ממשרדים שונים. פרחי מדע מתחבר למו"פ האיזורי ובסך הכל אנחנו מדברים על 130 מיליון שקל פלוס הרשאה להתחייב, אמנם לא מזומן, אבל יכולת ליצור התחייבויות עתידיות. זאת הסקירה ואני מודה לכם על ההקשבה.

אני מודה לשר על ההצגה. אנחנו שמחים לשמוע את הנמרצות ואת המרץ של שר המדע. אני שמח שקיבלתם את הצעתי להקים את הגוף המתאם בין המדענים, בין הגופים המרכזיים שאמורים לייעץ לממשלה בתחום המדע. נדמה לי שהקמת הגוף והישיבות שלו יגרמו לתיאום הרבה יותר טוב בין כולם ותהיה הכוונה אחת למדינה מה עושים בתקציבי המדינה. נדמה לי שהיום מרוב עצים לא רואים את היער כי זה מפוזר בין גורמים רבים. אני רוצה לציין שבנוסף לגופים הבינלאומיים שהוזכרו פה יש תכנית נוספת והיא תוכנית אוריקה. זאת תכנית אירופית למחקר ופיתוח, שישראל שותפה בה. ישראל היא הגורם היחיד מחוץ לאירופה ששותף לתכנית הזאת והתכנית מקצה כל שנה 1.5 מיליארד למחקרים מדעיים על בסיס של מחקר משותף בין גורמים ישראליים לגורמים אירופים. בשנה הבאה ישראל תהיה הנשיאה של התכנית הזאת.

השתתפתי לפני שבועיים בכנס בפורטוגל של ועדות המדע של הפרלמנט האירופי בנושא תכנית אוריקה ואנחנו נארח את הכנס הבין-פרלמנטרי הזה בארץ. הפעילות הזאת נעשית באמצעות המדען הראשי של משרד המסחר והתעשיה על ידי קבלת הבקשות, לתיחור ולהתחברויות. שמעתי, אדוני השר, שהממשלה קיבלה החלטה חדשה להקים ועדת שרים נוספת לענייני התחממות גלובלית ושינויי אקלים. לדעתי חשוב מאד שמשרד המדע יהיה מיוצג שם ואם לא יהיה היושב ראש, שתהיה לו נציגות במקום.

שר המדע חבר בוועדה.

זה חשוב מאד. יש לנו מדען ראשי במשרד המדע, פרופ' דוד מנדלוביץ', שהוא דוגמה יוצאת מן הכלל למדענים, גם כמדען בתחום שלו, אלקטרואופטיקה, שהצליח במחקר שלו להפיק תוצאות קונקרטיות.

מחקר שמומן בשעתו על ידי משרד המדע וגם קיבל מלגה כדוקטורנט על ידי משרד המדע.

אני שמח לראות מישהו שבא מהשטח, מכיר את הנושא לפרטים וגם הצליח לפתח ולהקים שתי חברות שפועלות יפה מאד עד היום. חשוב שמי שבא לנהל את המשרד מכיר את העניינים מלמטה ואני באמת שמח שנמצא אחד כזה בתוכנו, במשרד המדע.


אדוני השר, נדמה לי שהכל מתחיל בחינוך. אני שמח שנמצאות פה תלמידות מתיכון תורני לבנות בירושלים. במשך השנים היתה נסיגה חמורה מאד במערכת החינוך בחינוך המדעי בבתי הספר וגם בחינוך הטכנולוגי. שניהם נפגעו עמוקות ובמשך השנים נוצר רושם שלהיות עובד טכנולוגי של מכונה נחשב רע. לאט לאט חיסל משרד החינוך את החינוך הטכנולוגי בארץ ואני חושב שזה נושא שראוי לדיון. בצוות שאתם מקימים זה, לדעתי, אחד הנושאים הראויים לדיון – מה צריך לעשות בתחום החינוך כדי להביא למודעות טכנולוגית יותר גבוהה ולהכשרה מדעית לילדים. אם לא מפתחים אצל הילד מגיל צעיר את האינסנטיב להתעניין במדע, הוא לא יהיה שם ורק בודדים זוכים לזה.


עלה בדעתי רעיון כדי לקרב את הנוער למדע – תואיל בטובך להקצות מתקציב משרד המדע סכום של 100 אלף שקל לשנה, שאתו אפשר לעשות תחרות בין כל בתי הספר בארץ על פרויקטים מדעיים.

יש תחרות כזאת.

ומקבלים פרסים?

בישיבה האחרונה שהיתה לי עם המדען הראשי החלטנו להרחיב את זה ב-50% ולתת עוד שני פרסים.

אם כך כיוונתי לדעת גדולים. אני מציע שהפרסים יהיו באמת גדולים כדי שלילדים יהיה אינסנטיב. אני מאד שמח שכיוונתי לדעת גדולים. לפעמים, צדיקים מלאכתם נעשית בידי אחרים.

כפי שאמרתי, הוועדה והמשרד עובדים יחד יוצא מן הכלל.

אני שמח על כך. טוב לעודד את הצעירים לרעיונות, לעשות דברים ולשנות. אני מודה לך, אדוני השר, על הסקירה ומאחל לך הצלחה רבה ביעדים שקבעת לעצמך משום שהם חשובים לא רק לך אלא למדינת ישראל. אנחנו נעמוד פה לשירותכם ולרשותכם ככל שנידרש כדי לדחוף את הנושאים האלה, לעזור, לתמוך ולסייע בכל המישורים שעומדים לרשותנו. אני רוצה לומר שכבר הנחתי על שולחן הכנסת להפוך את המולמו"פ לתאגיד סטטוטורי, דבר שמתעכב בבירוקרטיה של הכנסת כבר זמן רב, וגם את ההצעה של תיקון חוק האקדמיה למדעים. הנחתי שתי הצעות חוק פרטיות על שולחן הכנסת ואני מקווה שנוכל לקדם אותן ולהביא להשלמת המהלך הזה, דבר שייתן עצמאות גם למועצה למו"פ וגם לאקדמיה למדעים. אם מישהו מאנשי המשרד מעוניין לומר משהו, בבקשה.

גם בשם המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח ואני בטוח שגם בשם כל המדענים והחוקרים בגופים השונים, הממשלתיים והציבוריים שנמצאים פה, אני רוצה להביע דברי שבח והוקרה לשר החדש ולמערכת של משרד המדע. היו תקופות של עליות והיו תקופות של ירידות במשרד המדע. הצוות שמוביל עכשיו בראשותך, כשאתה גם מדען מוביל, גם המדען הראשי שהוא בעל נסיון, ידע ומשקל אדיר, אבי ענתי וכל האנשים האחרים, יוצרים הזדמנות מאד מיוחדת ומאד מונומנטלית להעלות את המדע במדינת ישראל, דבר שאנחנו מחכים לו הרבה מאד זמן. לפי ההצגה וכמו שאני מכיר את המשרד אני בטוח שזה מה שהולך להיות. אנחנו, המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח, גוף מייעץ על-משרדי, אבל כמובן שהשר הממונה הוא אתה ומעבר לשיתוף פעולה אנחנו מצפים שדברים שנציע למדינה ולממשלה יובאו לאותה ועדת שרים למדע ולטכנולוגיה, שעד היום בעצם לא היתה קיימת ואתה הקמת אותה מחדש. אני רואה ימים טובים מאד תחת מנהיגותך למחקר, לפיתוח, למדע ולטכנולוגיה במדינת ישראל.


תיקון אחד ברשותכם, הוצאתם ספר יוצא מן הכלל והוא כמעט יפה כמו הפעילויות שאתם עושים, אבל חלה בו טעות קטנה, שאני רוצה לתקן. השר הממונה על המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח הוא שר המדע, התקציב עובר דרכה, אבל המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח איננה חלק ממינהל המדע. היתה פה טעות כי אנחנו קשורים למשרד המדע, אבל לא חלק ממנו כי אנחנו גוף מייעץ ולא מבצע.

בחוברת הבאה.

בכל מקרה, הרבה הצלחה וברכות מכולנו.

תודה רבה. רציתי להעיר בעניין ארגונים – נכתב שיש 13 ועדות לאומיות המייעצות ופועלות במסגרת משרד המדע. בפועל הרי לא קיימות 13 מועצות כאלה ולדעתי גם קשה מאד לאייש אותן. הייתי מציע, אדוני השר, לייעל את המערכת. קשה לי לראות איך אתם מקימים 13 מועצות מדעיות.

יש אחת ואנחנו מנסים לתאם אתם כדי לקשר ואולי אפילו למזג בינה לבין הוועדה למדעי החיים והרפואה, שהיא אחת מהוועדות. זה נעשה ביוזמתו של דוד.

יישר כוח.

בראשית דבריי אני רוצה לברך את שר המדע. אני מכירה אותו מעבודה משותפת בטכניון, שם הוא היה יושב ראש היחידה ללימודי המשך וחוץ ואני ניהלתי אותה. אני יכולה להעיד על כך שיש על מי לסמוך ואני אשמח מאד לעמוד לרשותכם יחד עם הצוות של לשכת מנתחי מערכות בכל משימה שתידרש לקידום צעירים בתחום מערכות המידע. בלשכת מנתחי מערכות מידע יש אלפי חברים, שכולם מובילים בתחום מערכות המידע. בשנים האחרונות החלטנו לא רק לעשות לביתנו אלא באמת להעמיד את הידע לרשות מערכות המידע בפריפריה ולרשות הצעירים. לפני שלוש שנים ועדת המדע אירחה אותנו פה בטקס הענקת פרסים שעשינו בתחרויות בתחום מערכות המידע. אנחנו נשמח לעמוד לרשות שר המדע ולרשות ועדת המדע בכל עניין.

תודה רבה.

אני מצטרף לדברים שאמר עודד. אני מאד שמח שלמדינת ישראל יש שר מדע שמבין מדע, מדבר מדע, עושה מדע ואפשר להבין אותו. התכניות שלו נשמעות טוב ואנחנו ודאי נשתבח בהן. בין הדברים שציינת, ובצדק, התשתית החשובה ביותר של מדינת ישראל היא ההון האנושי, שעולה בחשיבותה על כל תשתית אחרת. חלק מהתשתית הזאת ברחה לנו לחו"ל. אם אתה חושב על כל שטח, אתה תמצא אנשים שיגידו לך שבין הטובים ביותר עובדים בחו"ל. הם מפתחים שם תעשיות, תעשיות הזנק וכן הלאה. אנחנו אבודים עבורם והם אבודים עבורנו. לכן אני שואל מה התכניות הקונקרטיות או האם משרד המדע יכול בתקציבו הזעום לעשות משהו, אולי להשפיע, שייעשה משהו חשוב בנושא הזה? כולם מדברים עליו, מעט מאד עושים.

זאת באמת בעיה ידועה, בעיית בריחת המוחות ויש לה כמה גורמים. הממשלה הקימה ועדת שרים שמטפלת בנושא הזה ואני חבר בה, בראשות השרה לקליטת עלייה. ברור שכדי להחזיר מדענים צריך תקציבים גדולים ואלה לא סדרי הגודל שעליהם אנחנו מדברים. ישנה מודעות לזה ובממשלה יש מודעות לזה. הדבר נמצא על שולחן הממשלה ואני בין אלה שדוחפים בנושא הזה. ברור שצריך לעשות את הדברים בצורה חכמה ולא נוכל להחזיר את כל ה-4,000, אבל יש חשיבה בנושא הזה וכפי שאמרתי, אני בין הדוחפים. היא לא נעשית ספציפית דרך משרד המדע.

אני רוצה לציין שנמצא אתנו חבר הכנסת שלמה מולה, שהוא חבר הוועדה ומגיע בקביעות לישיבות הוועדה שלנו. הוא רק אחד מתוך תשעה חברים, אבל האיכות קובעת, לא הכמות.

אני רוצה להוסיף בעניין הזה שתי נקודות – יש ועדה שהוקמה ביוזמת המולמו"פ והתפצלה לשלוש ועדות, שאנחנו שותפים בהן. בעיקר בגלל צוק העיתים מבחינה כלכלית אנחנו מחפשים את השיטות הזולות ביותר להחזיר מדענים. אנחנו חושבים שהפלטפורמה של המו"פ האיזורי תהיה פלטפורמה מועדפת בגלל העלויות הנמוכות יותר ואנחנו מנסים לגבש יחד עם הצוותים הרלוונטיים הצעה קונקרטית לעניין הזה. המשרד עושה פעילות, שלדעתי היא לא פחות חשובה ומסתכלת אולי צעד אחד קדימה למנוע את בריחת המוחות, לנסות ולדאוג לכל אותם אנשים, שבמקום שירוצו לעשות את הדוקטורט שלהם בחו"ל ועלולים או עשויים להישאר שם, לעזור להם, במיוחד אם הם מצטיינים וטובים, לעשות את כל מה שצריך לעשות בארץ. יש לנו מערך מלגות, שכולן על בסיס הצטיינות, גם מלגות לקהל הרחב, מלגות אשכול, גם מלגות יותר ממוקדות לנשים ולמיעוטים. אני חושב שלא פחות חשוב מהשבת המוחות אלינו, לדאוג שאותם מוחות יישארו בארץ וימשיכו לתרום גם אחרי הלימודים.

תודה.

הדבר הרבה יותר מסובך מכפי שהוא הוצג במשך השנים. יש לזה סיבות לאומיות ואקדמיות, שהן בבסיס הדבר במדינת ישראל. במדינת ישראל יש מספר החוקרים הגדול ביותר פר אוכלוסיה בעולם. לנו יש את מספר החוקרים הגדול ביותר במגזר התעשייתי פר עובדים בעולם. יש לנו בלי סוף דוקטורנטים, כי על סמך זה גם מקבלים תקציבים באוניברסיטאות. יש לנו מספר עצום של חוקרים ומספר גדול מאד של תלמידי מחקר ואנחנו במקום השני בעולם באנשים אקדמים בגיל 25 עד 45. השאלה היא כמה אנחנו, כמדינה קטנה, יכולים וצריכים לייצר אקדמים וחוקרים? זאת שאלה גדולה, שאנחנו עומדים להיכנס אליה עכשיו. ברור שהמדינה לא יכולה להכיל את כולם ועל זה צריך לעשות חושבים.


המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח הביאה בפני הממשלה ויש החלטת ממשלה הצעה איך לקדם את החזרת המדענים והוקמו לכך שלוש ועדות. החזרת המדענים היא לתחום התעשייתי, לתחום האקדמי ולתחום הממשלתי. המנכ"ל של המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח מתקן אותי והוא באמת מרכז את הדברים יחד עם מנכ"ל משרד הקליטה. המטרה היא שבשנה הבאה מאתיים מדענים ראשונים יצליחו לחזור לארץ ואלה מספרים גדולים למדינה כמו שלנו. אנחנו מקווים שהדברים רק יילכו ויתקדמו.

הישיבה הקודמת הסתיימה לפני שניתנה לי זכות דיבור ולכן אני מברך את השר הנכנס, שתהיה לי שפה משותפת אתו. אני חושב שמאז יובל נאמן לא עמד מדען בראש המשרד הזה. אני מברך גם על הקמבק של השר מאיר שטרית.

בני בגין היה שר המדע.

נכון, אבל לזמן קצר מאד. עם יושב ראש הוועדה ודאי תהיה לי שפה משותפת כי כשאתה למדת ביוכימיה ומיקרוביולוגיה כבר הייתי מדען בכיר בביוכימיה ביופיסיקה במכון ויצמן. רציתי לתקן דבר שהוצג במצגת – הדגשתם את המחקר היישומי והכוונה ביישומי לא תמיד רק תעשייתי ולא מסתיים תמיד במוצר שמוכרים. אני רוצה להזכיר את החקלאות ואת הרפואה, שם יש לנו תוצאות מחקר יישומיות, שהן מתודולוגיות והן גם טכניקות וגם מוצרים שאנחנו משחררים לציבור הרחב. הזכרת את התרומה למחקר הפריפריאלי ואני מוכרח להגיד שהחקלאות היא מקור פרנסה עיקרי לפיזור האוכלוסיה לפריפריה ותקציב המחקר של המו"פים החקלאיים האיזוריים הוא בגודל של כל תקציבי המחקר שמשרד המדע מוציא. יש פעילות ענפה מאד בתחום המו"פ החקלאי וצריך לציין שמוסד המחקר היישומי הממשלתי הגדול ביותר מצד משרד החקלאות הוא מנהל המחקר החקלאי מכון וולקני, שמכיל 250 חוקרים וסגל של כ-700 אנשים.

יישר כוח. בבקשה, אדוני.

מכיוון שאנחנו עושים כאן תיקונים אני ארשה לעצמי גם לעשות את זה. ראשית, אני מצטרף למה שאמר פרופ' אברמסקי לגבי המצגת והדברים שנאמרו, אבל תכנית המסגרת היא התכנית הגדולה ביותר, הגלובלית ביותר שיש בעולם, 7 מיליארד יורו לשנה.

איזה חלק ישראל מקבלת?

התל"ג הישראלי ביחס לתל"ג האירופי לא משתנה והוא משתנה. ההנחה היא שנשלם חצי מיליארד יורו במשך שבע שנים לתקציב הקהילה האירופית. מתחילת התכנית השביעית שילמנו, כולל במחצית השנה הזאת, 130 מיליון יורו ומתחילת התכנית קיבלנו 192 מיליון יורו חזרה. זה מתחלק ל-54 מיליון יורו לתעשיה, אבל לפי החישובים שלנו זה מיתרגם לבערך 300 מיליון יורו ידע כמותי לתעשיה הישראלית, פלוס עוד 130 מיליון יורו לאקדמיה. פרופ' אברמסקי אמר שאנחנו ראשונים בכמה תחומים וכאן צריך להגיד שיש שני נושאים בתכנית המסגרת שבהם אנחנו ראשונים – פר חוקרים אנחנו ראשונים בניצול תכנית האיידיס, שזאת הכנה של פרסי נובל באירופה בעוד 30 שנה. מדובר ב-39 אנשים שקיבלו 51 מיליון יורו ואת הסכום הכי גדול, 3 מיליון יורו, קיבלו בארכיאולוגיה. זה כולל פיסיקה, מתמטיקה ומדעי החיים.


הנושא השני, שקשור לדיון שהיה בין פרופ' משה משה ופרופ' אברמסקי, הוא שאנחנו הראשונים בתכנית שמנצלים את המלגות חזרה הביתה, אבל לא מאירופה אלא מארצות הברית. בארבע השנים האחרונות יש לנו כשבעים מלגות, שאפשרו למדענים ישראלים לחזור ארצה. לפני חמש שנים הם לא רצו לתת לנו כניסה לתכנית הזאת בגלל שאין קשר בין אירופה לישראל, אבל אמרנו שאם אנחנו משלמים אנחנו חייבים לקבל אותו מעמד כמו השותפים הצרפתים. הם השתכנעו, אבל יש להם בעיה כי הם חושבים שישראל מנצלת אותה פי כמה יותר. יש גם עולים חדשים מקנדה, למשל, שניצלו את התכנית וחלק מההצלחה באותה תת תכנית היה בזכות שיתוף פעולה עם משרד הקליטה שמכר את התכנית בארצות הברית עבורנו.

תודה. בבקשה, אדוני.

אני רואה את התלמידות הנחמדות שיושבות פה מאחור ואני זוכר שכילד ישבתי שם. אתן יכולות להתקדם מהשורות האחוריות לאט לאט ולהגיע קדימה, וזה בהחלט יפה.


אנקדוטה לגבי סוכנות החלל ומעמדה – כחלק מחברות ברשת גלובלית קיבלנו פנייה ממש לפני כמה ימים לבצע מחקר. מדובר במחקר על שש מדינות, שאחת מהן היא ישראל, בתחום החלל, כעזרה למדינה אחרת שרוצה עכשיו להיכנס לדברים האלה. שאפו.


אני פחות מכיר את פעילות המשרד ולכן אני מבקש לשאול – בכל תכנית היעדים לשנה הבאה לא ראיתי שום ממשק לפן העסקי ואני מבין את העולם של משרד התמ"ת ושל משרד המדע, אבל נראה לי שבלי ממשק לגופים עסקיים או לפחות בלי חברות של נציגויות כאלה ואחרות, למשל לשכת מנתחי מערכות, חסר משהו.


שנית, חיפשתי משהו שהוא מחוץ לקופסה בהקשר למשבר הקיים ואיך התכנית יכולה לנצל הזדמנויות במשבר הקיים. הדברים שהוצגו הם דברים יפים ונראה שהיתה התקדמות יפה מאד בתקציב, אבל מה אפשר לעשות במשבר הקיים כדי לנצל הזדמנויות.

אני מתכוון לקיים בקרוב ישיבה של ועדת המדע והטכנולוגיה כדי לדון במשבר בתחום ההיי-טק, להזמין את החברות המובילות בארץ כדי לשמוע מהן פרטים על מהות המשבר, כמה אנשים נמצאים בבעיה בתחום התעסוקה וכן הלאה. אם יש לממשלה משימה חשובה שהיא צריכה לעשות עכשיו היא לשמור את האנשים האלה בעבודה הזאת, כי אנחנו מאבדים אותם. בעוד אתם מחזירים מאתיים מדענים יכולים לצאת עכשיו אלפי אנשי היי-טק למקומות אחרים עם הידע שלהם ועם היכולות שלהם. הממשלה, לדעתי, יכולה בכסף קטן באופן יחסי להחזיק את האנשים במקומות העבודה הללו ולדעתי כדאי למדינה לממן, אפילו במענקים או בהלוואות מאד נוחות לאותם מקומות תעשיה שבהם יש משבר, את הכסף הדרוש לעבור את תקופת המשבר הזאת, שתארך אולי עוד שנה, כי ביום שיחלוף המשבר יחפשו את האנשים האלה בנרות ולא ימצאו אותם.

אנחנו נקיים פה דיון מאד רחב ונזמין את האנשים הרלוונטים לצורך העניין גם מהתעשיה, גם ממשרד האוצר וגם ממקומות אחרים, מתוך רצון לעשות פעולה שתביא לכך שמקומות העבודה של האנשים יישמרו. אני רואה בצער את העובדה שיש פגיעה מאד חמורה בתעשיית ההיי-טק ושמימדיה די גדולים. אנשים מאבדים בינתיים מקומות עבודה והם לא עובדי העם. גם אם הם הרוויחו יפה בזמן שהעסק פרח, צריך לשמור עליהם כי יש להם יכולות ובסוף הדרך הם הכניסו למדינה הרבה מאד כסף באמצעות ייצוא מיליארדים. הם היו אחד מגורמי ההכנסה העיקריים של מדינת ישראל.

זאת שאלה מעניינת והיא אולי מציפה קצה קרחון של הרבה מאד דיונים פנימיים שנעשים אצלנו בשאלה כמה עמוק אנחנו צריכים להתייחס לפן העסקי גם בבחירת נושאי העדיפות, גם בבחירת אופן תפעול המחקרים שלנו וכן הלאה. המגמה שאנחנו נוקטים בשנים האחרונות אומרת את הדבר הבא – יחד עם גורמים משיקים אלינו נקים פלטפורמת ממשק עסקי טובה באוניברסיטאות, שהן הלקוחות שלנו כמשרד המדע. אני חושב שמדינת ישראל התברכה בפלטפורמה מצוינת וכשאני מסתכל על כל חברות היישום באוניברסיטאות אני חושב שאנחנו מודל עולמי בנושא הזה. לממשלת ישראל היה חלק בזה, גם מצד החקיקה וגם מהצד התפעולי. היה לה חלק בהבאת חברות היישום האלה למתכונת עבודה שנוחה לכולם – היא נותנת פלח לאוניברסיטה, היא נותנת פלח למדען, היא נותנת אינסנטיב ראוי לכל החברים בקבוצת המחקר והפיתוח ואנחנו חושבים שזה הממשק הנכון. הם שותפים שלנו בעניין הזה ואנחנו נפגשים תדיר עם סגני הנשיאים שממונים על חברות היישום, שומעים מהם פידבקים ומקדמים את זה קדימה. זאת הגישה שלנו כמשרד קטן להתייחס לנושא הממשק אוניברסיטה-תעשיה. אולי הוא לא מספיק, אבל הוא בהחלט נותן תשובה מסוימת.


משבר כהזדמנות – זאת אכן הזדמנות, כמו שכולנו יודעים. צריך לזכור שבמגזר הממשלתי מחזור החיים אורך זמן. אני מלא הערכה לממשלת ישראל, שאישרה את התקציב שיש בו מסר שאומר: למרות הקשיים ולמרות כל מה שקורה אנחנו מגדילים את תקציב משרד המדע כי אנחנו חושבים שיש פה הזדמנות אמיתית למדע וטכנולוגיה. לא פשוט להגדיל תקציב של משרד וכפי שאמר השר, הכל נמדד באחוזים. הגדלה בעשרות אחוזים אפילו נראית מוזר, אבל אני חושב שיש פה מסר. אנחנו ניקח את המסר הזה קדימה.

מרגע שהתקציב הזה יאושר בכנסת, ואני מקווה שחברי הכנסת יעשו את הכל כדי שזה יקרה, אנחנו ניקח את זה קדימה. אנחנו נעבה את התכניות שלנו, אנחנו נדאג שזה יגיע ליותר ויותר מדענים והצד הראשון כבר נעשה. המשך הדרך על הכתפיים שלנו.

תודה רבה. האם למישהי מהתלמידות יש שאלה או הערה? נשמח לשמוע.

אני מכיתה י"ב. בדרך כלל אנחנו רואים את חברי הכנסת במליאה ולהגיד שהם נראים מאד ייצוגיים זה לא ממש, אבל בוועדה רואים ממש עבודה עניינית. זה נותן הסתכלות אחרת על הכנסת כרשות המחוקקת של מדינת ישראל. רואים שהיא באה לעבוד, יש לה חזון ועבודה מאד עניינית. מבחינתי זה מאד שימח לראות שזה לא צעקות במליאה.

יש גם ועדות שצועקים בהן.

אתן לומדות מדע בבית הספר?

יש מגמת ביולוגיה ומחשבים.

פיסיקה? כימיה?

לא. זה בית ספר מאד קטן, שישים בנות בשכבה. יש מגמת מחשבים עם חמש יחידות לימוד וציונים מאד יפים.

תודה רבה. חבר הכנסת מולה, בבקשה.

תודה. זאת לא ועדה פופוליסטית ואני לא נוהג להשתתף בדיונים שבהם לא ראיתי את המצגת, אבל צריכה להעסיק אותנו השאלה של פרופ' אברמסקי, האם אנחנו מדינה מספיק גדולה כדי לקלוט את המדענים בכל תחום ותחום. האם גם בעוד ארבעים שנה נוכל לשאול את השאלה הזאת? זאת שאלה שצריך לעסוק בה ולכן מהנקודה הזאת אנחנו צריכים להגיד שאנחנו צריכים את כל הפוטנציאל שיש לנו כרגע ולנסות לייצר עוד אפשרויות של מקבלי פרס נובל בשנים הבאות. הלוואי שנהיה בעודף מדענים.


יש לנו יושב ראש ועדה מצוין ואנחנו יודעים לעשות דיפרנציאציה בין מצבים פוליטיים ובעניין הזה לא יהיו חילוקי דיעות בין קואליציה לאופוזיציה. יהיה קונצנזוס וגם את התקציב נעביר, כנראה, למרות שיש לנו הסתייגויות. בכל מה שקשור לנושא המדע נצטרך לעבוד קצת יותר ואני מצפה שגם אתם תעבידו אותנו. אל תחכו שניזום אלא תנו לנו לעשות שיעורי בית. עתיד העולם תלוי ועומד על המדע ואני יכול לומר לכם מנקודת מבט שלי שעד שהגעתי לארץ בגיל 17 לא היה חשמל, גם לא בבתים הפרטיים שלנו. המדע לא הגיע אלינו.

פה בארץ?

לא, באתיופיה.

אבל אני הייתי בארץ הרבה שנים בלי חשמל. עד כיתה י' הכנתי שיעורים עם מנורת נפט.

אין לובי גדול למדענים בארץ, ואת זה אני יכול לומר גם כאזרח וגם כחבר כנסת, אבל אסור שזה יקרה. צריכים להיות לכם לוביסטים, שיושבים על הצוואר של כל חבר כנסת ומצליחים להביא לתוצאות. מדענים עוסקים במעבדות ולא בטוח שאתם עוסקים מספיק ביחסי ציבור. אני מקווה שאנחנו נסייע בחלק הזה ויחד עם שר המדע והיושב ראש נהיה מליצי יושר לנושאים הקריטיים האלה שאתם מייצגים.

תודה. אני רוצה לומר שהוועדה תשמש כתובת בתחומי המדע לכל מי שמעוניין בכך. אפשר לפנות, להעלות נושאים וככל שהנושאים יהיו רציניים נביא אותם לדיון. אני לא חושש מהעלאת כל נושא לדיון והוועדה הזאת תשמש כתובת לכל אנשי המדע בארץ ונשמח לשתף פעולה עם כל החפץ בכך.

כבוד היושב ראש, הזכרת את המשבר ב-ICT. אני אעביר את החומר שעסקנו בתחום הזה למשרד שלך. אגב, הנושא הזה יהיה אחד הנושאים המרכזיים בכנס קיסריה הקרוב, חומר שאנחנו מכינים עבור הכנס. בחרנו את הנושא הזה עוד בממשלה הקודמת והכנו עבודה שהגשנו למשרד האוצר בתפר בין הממשלות. נכנסנו לבחינת נושא ה-ICT באיזו מידה באמת הוא מתרסן מפני שהוא היה הקטר שמשך את המשק הרבה מאד זמן והוא עדיין קטר כזה, אבל המשיכה הולכת ומתאזנת. אחד הדברים שצריך לעשות הוא לבחון מדוע זה מתאזן, מדוע ישנה האטה במשיכה של המשק. שנית, לנסות לראות האם ניתן ללמוד את מה שפיתח את ה-IT, באותן שנים שבהן הוא הוביל את המשק כדי שנוכל להשליך את זה על תחומים אחרים. דבר נוסף – אנחנו צריכים לראות באיזו מידה אנחנו יכולים להרוויח מהשילוב בין נושא ה-ICT לבין תחומים אחרים כמו ביוטכנולוגיה ואחרים, כדי להרוויח כפול. כל הדבר הזה מונחה על ידי הוועדה למדיניות מו"פ, שאחת מהנגזרות שלה עוסקת בגיוון התחומים בעלי עתירות ידע במשק, כלומר לראות באיזו מידה ניתן לגוון מה-ICT. כשתקיים דיון על הנושא הזה אנחנו נהיה בהחלט ערוכים.

תודה. בבקשה, גברתי.

אני אשת חינוך ונמצאת הרבה מאד שנים במערכת החינוך. אני אשמח מאד אם ועדת המדע והטכנולוגיה תדון בנושא צמצום הפער הדיגיטלי. אנחנו עוסקים במצוינות, אנחנו עוסקים במדע אבל אני חושבת שהפער הדיגיטלי במדינת ישראל לא הצטמצם.

בהחלט. הפער הדיגיטלי והאינטרנט בכלל הם נושאים שעומדים על שולחננו. לצערי, בנושאים האלה אנחנו זוחלים אחרי העולם. בעולם גולשים במהירויות 100-150 מגה-בייט ואנחנו גולשים במהירות 7-10 מגה-בייט. זה עולה הרבה מאד כסף וודאי לאנשים פרטיים קשה לשלם את הסכומים שדורשות חברות האינטרנט וזה מחייב טיפול. במשך השנים עשו הממשלות פעולות רבות לצמצום הפער הדיגיטלי ובשעתו היו להבה, תפוח, נטע, שחלקם קיימים אבל להבה נסגרה, לשמחתה מכיוון שהיא לא פעלה נכון והשיקולים להקמתה היו בעיניי פגומים. היא נכשלה מכיוון שמינו אנשים למרכזים של להבה לא מסיבות מקצועיות אלא מסיבות אחרות, לא הגיוניות. לכן העסק מצא את עצמו מהר מאד מסתבך ונסגר ואני חושב שזה נושא שחייב טיפול. הרעיון של להבה – הקמת מרכזי אינטרנט בכל רחבי הארץ ומתן אפשרות חופשית לתלמידים ולמבוגרים להשתמש במחשבים באותם מקומות – הוא נכון. הנושא בהחלט עומד על סדר היום שלנו.

בתקופת כהונתי כסמנכ"לית משרד המדע הוביל משרד המדע את מה שהיה מוגדר כדור הבא של האינטרנט או אינטרנט 2. עמדו לרשותו תקציבים ומדינת ישראל התחברה לרשת האינטרנט באמצעות לוויין דרך ארצות הברית ובאמצעות סיב אופטי דרך אירופה. התקציבים קוצצו, משרד המדע יצא מהתמונה, אבל הוא בפירוש הוביל את הנושא הזה והשר בשעתו היה מיקי איתן.

חברים, אני רוצה להודות לכל המשתתפים בדיון. אני מודה לשר על נוכחותו ובישיבה הזאת נעלה עוד הרבה מאד נושאים וגם נטפל בהם. תודה רבה לכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:50

PAGE