PAGE
ועדת הכלכלה
11
26/5/2009

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב ראשון

פרוטוקול מס' 13

מישיבת ועדת הכלכלה
‏יום שלישי, ג' בסיון התשס"ט (26 במאי, 2009), שעה 11:00

1.
דיון עם ועדת הכלכלה של הסנאט הצ'כי

חברי הוועדה: אופיר אקוניס – היו"ר

רוברט אילטוב

אלי אפללו

ישראל חסון

רוברט טיבייב

חמד עמאר

סנאטור מילאן סטח
-
סגן נשיא הסנאט הצ'כי

סנאטור יאן היידה
-
יו"ר ועדת הכלכלה הלאומית, החקלאות והתחבורה, הסנאט הצ'כי

סנאטור אדולף יילק
-
סגן יו"ר ועדת הכלכלה הלאומית, החקלאות והתחבורה, הסנאט הצ'כי

סנאטור ויטסלב יונאס
-
סגן יו"ר ועדת הכלכלה הלאומית, החקלאות והתחבורה, הסנאט הצ'כי

אנדריאה יוזובה
-
מזכירת ועדת הכלכלה הלאומית, החקלאות והתחבורה, הסנאט הצ'כי

מיכאל זנטובסקי
-
שגריר צ'כיה בישראל

אנטוניו רדילק
-
שגרירות צ'כיה בישראל

גרשון זהר
-
מנהל מחלקת מרכז אירופה, משרד החוץ

דוד הורן
-
מתורגמן

יהודית בואנו
-
מחלקת קשרי חוץ, הכנסת

אילנה הורוביץ
-
מחלקת קשרי חוץ, הכנסת

אתי בנדלר

לאה ורון

אירית שלהבת
דיון עם ועדת הכלכלה של הסנאט הצ'כי

(באנגלית): אני מבקש לומר כמה מילים באנגלית, ברשותכם. ראשית, אני מבקש לברך אתכם על ביקורכם בישראל ובכנסת. אני מקווה שתיהנו משהותכם בישראל. ביחד נוכל ללמוד כמה דברים עלינו ועליכם ועל שיתוף הפעולה, כעת ובעתיד, בין שתי המדינות שלנו.

יושבים כאן כמה מחברי הוועדה ואני מקווה שיצטרפו חברים נוספים בדקות הקרובות. האם זה הביקור הראשון שלכם בישראל?


(האורחים דיברו בשפה הצ'כית וכל הדברים שאמרו תורגמו על-ידי מר דוד הורן לעברית. במקביל תורגמו הדברים שאמרו חברי הוועדה לצ'כית עבור האורחים מוועדת הכלכלה הצ'כית.)

רובנו כן, פרט לעמית אחד שלנו.

אתם באים בתקופה מעניינת מאוד, אבל בישראל תמיד התקופה מעניינת מאוד. בעניין הזה אין לכם אקסקלוסיביות, אין לכם ייחודיות. אבל אני שמח על הביקור. חשוב להדק את שיתוף הפעולה בין שתי המדינות, וגם ללמוד אחת מן השנייה.


נכנסתי לתפקיד בוועדה לפני כחודש. זו הכנסת הראשונה שאני מכהן בה מאז שנבחרה בסוף חודש פברואר בשנה זאת. גיליתי שהוועדה הזאת היא אחת הוועדות של הכנסת שנוגעת לכל אזרח ואזרח מבין 7 מיליון אזרחי ישראל. מכיוון שהוועדה הזאת היא ועדה תאומה או קרובה לוועדת הכספים שעוסקת בתקציב המדינה, הוועדה עוסקת בכל ההיבטים הכלכליים שמשמעותם הנגיעה ל"אזרח הקטן" – על אף שאני סבור שאין אזרחים קטנים, אלא אזרחים – או "האזרח הגדול".


אתמול עסקנו בנושא המים, בכל ההיבטים של משבר המים במדינת ישראל, משבר שבוודאי איננו קיים בצ'כיה. היום נעסוק בנושא החשמל, נבדוק איך קרה שביום חם מאוד כפי שהיה בשבוע שעבר חברת החשמל הישראלית הפסיקה את אספקת החשמל לעשרות ישובים ולמאות אלפי אזרחים. חברי הכנסת שנמצאים כאן כנציגי הציבור, מייצגים במקרה הזה כל אחד מפלגה אחרת, חלקן בקואליציה וחלקן באופוזיציה, אבל נעמוד על זכותו של האזרח הישראלי, של הצרכן לקבל תשובות על השאלה הזאת, כיצד קרה שביום שבו כל מדינת ישראל בערה מבחינה מטאורולוגית, כשהיו באותו יום למעלה מ-30 מעלות צלזיוס בכל רחבי הארץ, ואנו עוד לא בתחילת הקיץ, הופסק זרם החשמל. נדרוש בשם הצרכנים ובשם הציבור בישראל תשובות מהנהלת חברת החשמל על העניין הזה.


כדי להיות קצת יותר אופטימי, אשתף אתכם בסיור שהוועדה קיימה ביום ראשון בחברת רכבת ישראל. קיימנו סיור בחברה הזאת מכיוון שוועדת הכלכלה עוסקת בנושא התחבורה בישראל, על כל הענפים שלה: התחבורה המסילתית – הרכבות, התחבורה הציבורית – האוטובוסים והמוניות, תחבורה ימית ואווירית, התחבורה בכבישים – כל ענפי התחבורה. אם אינני טועה, אפילו הישיבה הראשונה של ועדת הכלכלה בקדנציה הנוכחית עסקה בענייני תעופה, בעניין דירוג התעופה של מדינת ישראל.


בעניין הזה אנחנו דווקא אופטימיים מאוד. רכבת ישראל, שבמשך שנים רבות לא היתה בה תנופת פיתוח מקבלת בשנים האחרונות תנופת פיתוח אדירה, אגב הודות לאדם שהיה בשנת 2003 שר התחבורה, שהוא ראש מפלגתו של חבר הכנסת אילטוב, יחד עם מי שהיום הוא ראש הממשלה, מר נתניהו, שהיה אז שר האוצר והוא ראש מפלגתי ואנחנו חברים באותה קואליציה. הם החליטו בעת המשבר הכלכלי הכי גדול שהיה במדינת ישראל, אולי אפילו גדול יותר מאשר היום, להשקיע מיליארדים ברכבת, לא רק בשל ההיבט התחבורתי, אלא גם בשל ההיבט החברתי של הרכבת, כלומר קיצור זמן הנסיעה מהפריפריה במדינת ישראל אל מרכז הארץ והחיבור שלה למרכז. אנחנו נותנים כמובן קרדיט לשר האוצר ושר התחבורה לשעבר, שהיום הם ראש הממשלה ושר החוץ.


אגב, אני רוצה לשתף את האורחים חברי המשלחת בנפלאות הפוליטיקה הישראלית. יושבת-ראש האופוזיציה, חברת הכנסת לבני, היתה אז שרה בממשלה, באותה ממשלה שנתנה תנופה אדירה לרכבת. תפקידה אז היה השרה לקליטת העלייה וכולם היו חלק מאותה ממשלה. היום אנחנו מוצאים את עצמנו, גם אותנו באופן אישי וגם את מנהיגי המפלגות שלנו, בתפקידים שונים. חבר הכנסת טיבייב, חבר הכנסת חסון וחבר הכנסת אפללו הם חברים בסיעת האופוזיציה הראשית, קדימה, אבל ב-2003 ראש האופוזיציה דהיום היתה חברה בקואליציה ואף היא תרמה את תרומתה לתנופת הפיתוח שראינו ביום ראשון.


נחזור לענייני הוועדה. הוועדה עסקה רבות, גם בעבר כאשר לא הייתי פה, עסקה בקדנציה הקודמת, בכנסת השבע-עשרה, רבות בנושא כאוב מאוד במדינת ישראל. אנחנו עושים את כל המאמצים למצוא פתרון לבעיית תאונות הדרכים. לפני 3 שנים, ב-2006 הכנסת אישרה את חוק הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים כיעד לאומי, על-פי הצעת הוועדה הזאת.


אגב, מנהלת הוועדה, גברת לאה ורון והיועצת המשפטית של הוועדה, עו"ד אתי בנדלר הן עובדות קבועות של הכנסת כבר שנים רבות והן בקיאות מאוד בעבודת הוועדה. הן מן המעולות שבעובדי הבית.


הייתי רוצה לתת הזדמנות גם לחבריי לומר כמה מילים. אולי נלך פשוט לפי סדר הישיבה.

קודם כול תרשו לי להודות לכם על שמצאתם את הזמן ושנתתם לנו את ההזדמנות להיפגש אתכם, כדי שנוכל לדון בעניינים העומדים על סדר היום.


אם להסתמך על התיאור שלך של פעילות ועדת הכלכלה הישראלית, זה תואם פחות או יותר את הפעילות ואת האג'נדה של ועדת הכלכלה שלנו.


אחת המטרות של הביקור שלנו היא כמובן לפתח ולהדק את היחסים בין שתי המדינות שלנו, שהולכים ומשתפרים עם השנים.


בנוסף, היינו רוצים גם לשמוע מכם ולהבין באמצעות אילו כלים אתם מתמודדים עם המשבר הכלכלי העולמי הנוכחי.


אנחנו מכירים את ישראל הן כמדינה שיש לה חקלאות חזקה מאוד, אבל בעיקר כמדינה שמסוגלת לפתח טכנולוגיות מודרניות וחדישות.


המדינה שלנו, צ'כיה, היא כמובן גם כן מדינה תעשייתית מפותחת וגם אנו משתדלים להתקדם ככל האפשר בתחום הטכנולוגיה.


אני כמובן לא יכול להסתיר את העובדה שאנו נמצאים כאן גם כנציגים של המדינה שכרגע ממלאת תפקיד כנשיאת האיחוד האירופאי. היינו רוצים לתרום להידוק היחסים בין ישראל ואירופה. גם זו המטרה שלנו בביקור הזה.


הייתי מציע שניכנס לנושאים ספציפיים, ואני מודה שוב על קבלת הפנים שלכם.

תודה רבה על הדברים. אנחנו מקבלים אתכם בשמחה ורוצים גם לשמוע על עבודתכם. ננסה לשתף אתכם ככל האפשר בעבודה שלנו וגם בתפיסתנו את המשבר הכלכלי העולמי, אם כי אנחנו במצב שונה במקצת – המשבר במדינת ישראל הוא לא משבר פיננסי, כידוע לכם.


רשות הדיבור לחבר הכנסת אילטוב שהיה יושב-ראש ועדת הכלכלה במשך 3 חודשים, בתקופת מערכת הבחירות, בבקשה.

ממש בקצרה, כיושב-ראש סיעת ישראל ביתנו וכיושב-ראש ועדת המשנה לענייני חוץ של הכנסת, אני רוצה לברך על בואכם לכנסת ישראל.


בסקירה הקצרה של יושב-ראש הוועדה ראיתם את הדינמיקה של הכנסת, עד כמה היא מהירה ומעניינת. אין ספק שהביקור שלכם, של ועדת הכלכלה של הפרלמנט הצ'כי הוא ביקור חשוב להידוק היחסים הכלכליים בין שתי המדינות. אני באופן אישי רואה בהידוק יחסים כלכליים גם פיתוח של יחסים אחרים, שהם יחסים פוליטיים, ידידותיים, תרבותיים. אנחנו רואים בצ'כיה ידידה קרובה ושותפה עם מדינת ישראל בהרבה מאוד נושאים באיחוד האירופאי, ומעריכים את פעילות הפרלמנט והממשלה הצ'כית.


באשר לנושאים הכלכליים שעליהם ביקשתם לשמוע, הקמתי בכנסת לובי לקידום היי-טק בישראל. נושא ההיי-טק הוא נושא חדש ואין רגולציה בתחום הזה ואין חקיקה. חשוב לטפל בנושאים הללו. אני חושב שגם בפרלמנט הצ'כי עוד מעט ייגעו בוועדת הכלכלה בהרבה מאוד נושאים שנוגעים להיי-טק, כי הנושא עדיין פרוץ.


אשמח מאוד לשתף פעולה עם החברים הצ'כים שלנו בפרלמנט הצ'כי. אני רוצה לברך שוב על בואכם. תודה.

באשר לחקלאות בישראל, לדאבון הלב בעבר החקלאות היתה דומיננטית הרבה יותר במדינת ישראל. רובה המכריע של מדינת ישראל בתחילת דרכה הושתת על חקלאות. חבר הכנסת אילטוב דיבר על ההיי-טק. היום ההיי-טק הישראלי הרבה יותר דומיננטי בייצוא הישראלי. הוא חזק מאוד וצלח את המשבר הזה ביציבות סבירה יחסית, על אף שלא מאוד טובה. היו פיטורים, לא המוניים מאוד, אם כי כל מפוטר הוא מפוטר.


אני מקווה ובטוח שאם אתם תבקשו עזרה בשמם של גורמים פרטיים בתוך צ'כיה בנושא ההיי-טק תקבלו כאן עזרה בזרועות פתוחות, גם מחברות ישראליות שישמחו בוודאי לשתף פעולה עם חברות צ'כיות, גם בתחום החקלאות, שהיא תעשייה יותר מסורתית, וגם בתעשיית ההיי-טק בכל הקשור לפיתוח ולהדרכה.

אדוני היושב-ראש, תרשה לי להודות לך על ההצעה הזאת בשמה של הרפובליקה הצ'כית, ותרשה לי בנוסף גם ליידע אותך שאנחנו לאחר שנים רבות של מאמץ הצלחנו בחודש מרס השנה, במהלך ביקורו של הנשיא פרס ברפובליקה הצ'כית, לחתום על חוזה בין שתי המדינות שלנו, חוזה לשיתוף פעולה בתחום של פיתוח טכנולוגיות חדשות והיי-טק.


ההסכם שנחתם במרס אמור לאפשר לנו, בין היתר, מימון משותף של פרויקטים משותפים בתחום ההיי-טק, אבל המימון הזה תלוי כמובן גם בכסף שיעמוד לרשותנו. לכן, אם תרשו לי, אני פונה אליכם בבקשה צנועה שתיקחו את זה בחשבון בדיוניכם על תקציב המדינה הקרוב.

כמה הוא צריך? זה הזמן לבקש.

(מדבר בצ'כית): מיליון דולר.

בסכומים כאלה אנחנו לא מתעסקים. זה בוועדה אחרת.

הם דיברו על מיליון דולר מכל צד בשנה הראשונה.

ברשותכם, היה לי נעים להיפגש עם הנציגים של צ'כוסלובקיה. בשנת 1985 כאשר הייתי סטודנט ברוסיה פגשתי בפורום את נציגי הסטודנטים של צ'כוסלובקיה. הארגון בוודאי מוכר לכם, שמו היה C.E.B – הפורום הכלכלי של האיחוד הסובייטי. בוודאי נעים לי כאן בשנת 2009 להיפגש עם נציגים של צ'כיה, בשל כמה היבטים. ראשית, כי אני מייצג כאן את כנסת ישראל. שנית, אני עולה חדש בארץ, נמצא כאן משנת 1994.


אני יודע שצ'כיה קיבלה עכשיו תפקיד קשה מאוד, להיות נשיאת האיחוד האירופאי. לנו זה חשוב מאוד כי אני יודע שצ'כיה הצטרפה למלחמה בטרור, ומדינת ישראל עומדת בחזית המלחמה בטרור הבין-לאומי.


לא סתם התחלתי מצ'כוסלובקיה, כי לנו זו דוגמה יפה. אני מבקש להתגייס למטרה שלנו למען שתי המדינות לשני עמים כי יש לנו דוגמה מצוינת. הצ'כים והסלובקים עשו את זה בצורה יפה ואינטליגנטית ויש לנו מה ללמוד מכם. תודה רבה.

תרשו לי לברך את כולכם מקרב לב כיושב-ראש ועדת הכלכלה של הסנאט הצ'כי. אנחנו, כפי שנאמר כאן כבר, מתמודדים עם בעיות שהן במובנים רבים דומות לבעיות שלכם.


אני אישית מרגיש בסנאט שלנו כמייצג החקלאים. אני חושב שבתחום החקלאות שיתוף הפעולה בינינו ברמה טובה מאוד. במהלך הביקור שלנו ביקרנו, בין היתר, באחד הקיבוצים בישראל, קיבוץ אפיקים שבו מיוצרות ומסופקות גם לצ'כיה מערכות לחליבת פרות. ככל הידוע לי, היום יש כבר 50 רפתות בצ'כיה שמשתמשות באותן מערכות. גם הודות לייצוא של המערכות הללו, שמסופקות לא רק כמערכות אלא גם עם הידע הנלווה, שיתוף הפעולה בינינו הוא ברמה גבוהה מאוד.


שמחתי מאוד כששמעתי שכנסת ישראל הקדישה אחר-צהרים שלם לדיון בנושא בעיות משק המים. גם הרפובליקה הצ'כית, להבדיל ממה שנאמר כאן, מתחילה לאט-לאט להיכנס לבעיות של מחסור במים. אין נהר שנכנס לשטחנו. מאתנו כל הנהרות זורמים החוצה.

תרשה לי להשיא לראש ועדת הכלכלה עצה קטנה. אם אתם מבחינים כבר בבעיה, במשבר מים עתידי, תתחילו לטפל בזה עכשיו ואל תעשו מה שלדאבוני גילינו אתמול כאן בוועדה, שבישראל במשך שנים רבות, בשל כל מיני טעמים של בירוקרטיה, או של אי קבלת החלטות, או של קבלת החלטות שלא בוצעו אנחנו במשבר הכי גדול. אם כמנהיג זיהית את הבעיה, תטפל בה עכשיו ואל תתנו לה להתגלגל כי זה חמור.

אם אנחנו כבר מדברים כאן על מים, תרשו לי לומר שגם בנושא המים שיתוף הפעולה בין שתי המדינות עובד, בעיקר בתחום מערכות השקיה. אני אישית, פרט לתפקידי בסנאט הצ'כי מתפקד גם כיושב-ראש של איגוד חקלאים מקומי אצלנו. אנחנו מעבדים 500 דונם של כרמים ומשקים אותם במערכות השקיה מישראל.


דרך אגב, אם נגענו כבר בכרמים, תרשו לי לומר שהיקב שלנו השתתף לפני חודשיים בתחרות יין בישראל וזכינו בשתי מדליות זהב, שאחר-כך קיבלתי בפראג מידיו של שגריר ישראל בצ'כיה.

יפה מאוד. אני שמח מאוד לשמוע על כך.

אחת הבעיות שאנו מתמודדים אתן בתקופה הזאת היא ירידה בצריכת המזון באירופה כולה, וגם אצלנו בצ'כיה. ביקרנו אתמול ברשות הפלסטינית ושמענו שהם סובלים דווקא ממחסור במזון. הם דיברו ספציפית על מחסור באבקת חלב, ולנו יש דווקא עודפים של אבקת חלב.

איפה הייתם ברשות הפלסטינית?

את המידע הזה שמענו כאשר היינו בבית-לחם, שם נפגשנו עם יושב-ראש לשכת הכלכלה והמסחר הפלסטינית. ממנו שמענו שהם סובלים ממחסור באבקת חלב, בעוד שלנו יש עודפים. לכן השאלה שלנו כאן היא האם יהיה זה בר-ביצוע שאנחנו נייצא אבקת חלב לרשות הפלסטינית.

אני לא רואה מניעה. חבר הכנסת חסון, אתה מתמחה ביחסים עם הפלסטינים. הם רוצים תשובה בעניין הזה.

אנחנו כמובן לא מצפים לתשובה ספציפית במקום, אלא שואלים האם תוכלו לתת לזה גב כדי שנוכל להגיד ליצרנים שלנו בצ'כיה שיש כאן ביקוש וניתן לממש את זה.

אנחנו בוודאי יכולים להעביר את הבקשה לגורמים מוסמכים בממשלה.

זה קשור למכסות החלב, לייבוא אבקת חלב לארץ ולהסכם הסחר עם הפלסטינים בהסכמי פריז. אני לא רואה שום מניעה. אני סבור שלא תיתקלו בבעיה כלשהי אם תרצו לנסות לגלגל את המהלך הזה. זה פרוצדורה פשוטה שקשורה למכסות החלב ואפשר לעשות את זה.


עד כאן ההתמחות בסוגיית הבקר והחלב. עכשיו ההתמחות בסוגיית הפלסטינים. אני מציע לכם לא לסמוך על חוות דעת של פלסטיני אחד כאשר אתם מניעים תהליך כלכלי. תשאלו עוד שניים אם אכן יש לכם שוק כזה. ייתכן שזה נושא מקומי שלא מייצג את כל הייבוא לפלסטין.

אבדוק את העניין מול הגורמים המוסמכים בממשלה ואעביר תשובה דרך השגריר.


רשות הדיבור לחבר הכנסת חסון שהיה גם יושב-ראש ועדת הכלכלה בחלק מזמן הכהונה של הכנסת הקודמת.

קודם כול, ברוכים הבאים.


אם הייתי רוצה לנסות להעביר לכם בשתי דקות את כל הסיפור של כלכלת ישראל, הייתי אומר לכם את הדבר הבא: אין טעם לדבר על התנאים המדיניים והביטחוניים, אין טעם לדבר על העובדה שאנחנו שוק קטן מאוד בישראל ולא יכולים לנצל את היתרון שהאדון דיבר עליו, של סחר חופשי עם המדינות השכנות. אני סבור שמה שמייחד את כלכלת ישראל זה העובדה שבמדינת ישראל שמונה 7 מיליון איש יש יותר סטארט-אפים מאשר יש בגרמניה, הולנד, אנגליה, אירלנד וצרפת ביחד, במונחים אבסולוטיים, לא יחסיים. בישראל יש יותר סטארט-אפים בכל התחומים. זה משקף איזו אווירה של התנהלות בישראל, בכל תחום.


כדי שתבינו על מה אנו מדברים, אם עד לפני 20-30 שנים 16% מאזרחי המדינה עסקו בחקלאות וסיפקו את התוצרת של המדינה, היום רק 3.5% עוסקים בחקלאות. אם לפני 20 שנים, כאשר אני עבדתי ברפת, פרה היתה נותנת 7,000 ליטר חלב לשנה, היום היא נותנת 12,500-13,000 ליטר חלב לשנה. תבינו שאנחנו מדברים על חברה שכל הזמן עסוקה בפיתוח בכל תחום. התפקיד שלנו כאן הוא לא להפריע להם.


אם אתם באמת מעוניינים לקדם תחומים כאלה ואחרים, מדינת ישראל פתוחה לזה בכל ההתנהלות שלה, ואם יש בעיות ממשלתיות – אנחנו הכתובת. שיהיה לכם בהצלחה במדינה היפה שלכם.

תודה רבה.

גם אני מבקש לברך אתכם. אני רוצה להגיד שבשבילי אישית זו חוויה אדירה לבקר במדינתכם. זו היתה אחת המשאלות שלי מזה שנים רבות, תמיד רציתי לבקר בישראל.


הייתי רוצה להשלים את דבריו של סגן נשיא הסנאט. אנחנו הוועדה היחידה בסנאט הצ'כי שעוסקת בתחום הכלכלי. הדבר היחיד שאנחנו לא נוגעים בו זה תקציב המדינה. היות ואנחנו לא חייבים לעסוק בענייני התקציב אז אנחנו פנויים יותר לענייני החקיקה וענייני הבקרה.

גם אנחנו.

תחום הפעילות של הוועדה שלנו רחב מאוד ומגוון ולכן לא מזמן הקמנו שתי תת-ועדות: תת-ועדה לענייני תחבורה ותת-ועדה לענייני אנרגיה.


בכל הקשור לתחבורה, זה נושא בוער אצלנו מכיוון שגיאוגרפית אנו נמצאים בלבה של אירופה. אנו צומת דרכים מרכזי באירופה, אנו מדינת מעבר והתשתיות שלנו זקוקות למודרניזציה. זה דורש כמובן כסף ואין לנו את כל הכסף הדרוש.


אני עצמי מתמחה באנרגיה, לכן אני גם חבר בתת-הוועדה לענייני אנרגיה. הנושא הבולט באג'נדה שלנו הוא בטיחות אנרגטית, ולא רק אצלנו בצ'כיה אלא באירופה כולה. רק כדי לתת דוגמה, לא מזמן, בינואר השנה נאלצנו להתמודד עם משבר באספקת הגז מרוסיה. המטרה שלנו למצוא פתרונות לבעיות כאלה.


הזכרתם שבשבוע שעבר היתה בישראל הפסקת חשמל של כמה שעות. גם אצלנו זה יכול לקרות. גם אצלנו זה קרה לא מזמן עקב בעיות בטורבינות הרוח במערב אירופה שאנחנו מחוברים גם אליהן.

אם הוא מעוניין לשמוע את תשובת חברת החשמל הישראלית, תתקיים כאן ישיבה בעניין זה היום בשעה 14:00. שיראה את עצמו מוזמן. אנחנו מחכים לתשובה בקוצר-רוח.

אנחנו יכולים למכור להם תשובות, אך עדיין לא יכולים למכור להם חשמל ...

אין לנו מחסור בתשובות ...


נושא מרכזי אחר אצלנו בתקופה האחרונה הוא תמיכה במקורות אנרגיה מתחדשים. אתמול כאשר ביקרנו ברשות הפלסטינית ראינו שם פרויקט לפיתוח פוטו-וולטאי. רציתי לשאול האם גם אצלכם עובדים בתחום הזה, ואם כן כיצד.

אני מציע לכם לפנות למשרד התשתיות הלאומיות בישראל. חלק גדול מאוד מן התקציב של משרד התשתיות הלאומיות אושר כבר בשנה שעברה וגם בשנה הנוכחית לכל מיני פרויקטים של אנרגיות חלופיות בכל המישורים, גם מתחדשות, גם חלופיות, גם ירוקות. אני מציע לכם לנצל את ביקורכם, אם אתם יכולים אפילו בביקור הזה ולקבל סקירה ממנכ"ל משרד התשתיות הלאומיות בנושא הזה. זה תחום חזק מאוד במדינת ישראל עכשיו.

חבר הכנסת טיבייב מתנצל שהוא צריך ללכת לוועדה אחרת. אולי אינכם יודעים, אנחנו חברים בכמה ועדות, לא רק בוועדת הכלכלה.

הייתי רוצה, אם תרשו לי, לומר כמה מילים על תחום התחבורה. נאמר כאן שצ'כיה היא מדינת מעבר וצומת מרכזי באירופה, וזה דורש השקעה לא רק בכבישים אלא גם במסילות ברזל. ב-15 השנים האחרונות השקענו כמה מאות מיליארדי קרונות בפיתוח התשתיות של מסילות הברזל.

בישראל מתחיל להתעורר ויכוח האם עלינו להשקיע ברכבות חשמליות או ברכבות דיזל. האם בצ'כיה הרכבות חשמליות או רכבות דיזל?

מסילות הברזל המרכזיות כולן עובדות על חשמל, כי זה זול יותר וגם אקולוגי יותר. לעומת זה, במסילות ברזל מקומיות שאינן מרכזיות עדיף להמשיך ולהשתמש בקטרי הדיזל המסורתיים.

כלומר בקווים הקצרים יותר?

נכון, כי יקר מאוד לבנות את התשתית לקטרי חשמל.

זה פתרון טוב? יש לנו בישראל גם קווים קצרים במרחקים של עד 20 קילומטרים, כמו למשל בין תל-אביב לפרברים, וגם קווים ארוכים יותר, כמו למשל לבאר-שבע ולחיפה.

שלא תהיה אי-הבנה. מר יילק אמר דבר נוסף. מדובר לא רק באורך המסילה אלא גם בתדירות הנסיעות. אם רכבת נוסעת פעם ביום, לא כדאי להשקיע בחשמל. אם היא עוברת בכל 5 דקות אז אולי כדאי.

זאת הבחנה חשובה.

משנת 1993 יש אצלנו הפרדה חדה בין תשתית ובין משתמשי התשתית. אם דיברנו למשל על מסילות ברזל, הרי מסילות הברזל ובקרת התחבורה במסילות הברזל ואבטחת מסילות הברזל – זה תחום אחד שבו המדינה משקיעה משאבים, ואילו החברות שמספקות את התחבורה עצמה ומנצלות לשם כך את התשתית הן תחום אחר.

מעניין.

פעם היחס בין תחבורה פרטית ותובלה היה 2:1 לטובת התובלה. בשנים האחרונות היחס התהפך. אנחנו רוצים להחזיר את היחס כך ששני-שלישים יהיו לתובלה ושליש אחד לנסיעות פרטיות. למה? מכיוון שעיקר התחבורה נעה כרגע בכבישים. אילו נסעתם אצלנו בכבישים המהירים הייתם רואים שהנתיב הימני חסום כולו במשאיות ולא ניתן לנסוע בו. כאשר אנחנו מבקרים כאן אנחנו פשוט בהלם. איפה המשאיות בכבישים?

יש לנו מספיק.

אבל הרבה פחות מאשר אצלנו.

חבר הכנסת אפללו רוצה לברך ואחרי כן נסיים. אני באופן אישי צריך לצאת מכאן למשרד ראש הממשלה. למרות שאנו לא עוסקים בעניין התקציב, איכשהו תמיד כולם מגיעים לזה בסוף, אז אני חייב לחזור לפגישה שהסתיימה בלילה. אתן את רשות הדיבור לחבר הכנסת אפללו ואז ניפרד.

אני מקדם את פניכם בברכה. ברוכים הבאים. אני שמח מאוד להיות אחד הנציגים שמקבל את פניכם כי המשלחת הצ'כית היא משלחת מכובדת.


שמעתי את הצרכים שאתם מעלים, את הבעיות שיש לכם היום במדינתכם. אלה בעיות שקיימות בכל המדינות כמעט, אולם ישראל שונה במקצת כי השקענו הרבה יותר בפיתוח טכנולוגי, כפי שאמר חבר הכנסת חסון. ישראל מעודדת תעשייה טכנולוגית, מעודדת תעשייה על-ידי מענקים שמטרתם לקדם את התעשייה ואת התעסוקה בארץ, על-ידי חקיקה בכל מיני תחומים: החוק לעידוד השקעות הון, עידוד תחום התעסוקה, תקציבי המדען הראשי. היום מדינת ישראל מקציבה תקציב רב מקופת המדינה לפיתוח טכנולוגי, ובכלל למדען הראשי. בכל יוזמה מדינת ישראל משתתפת ב-50% מן ההשקעה לפיתוח הטכנולוגיה.

אם מישהו בא ורוצה להשקיע בפרויקט מסוים, המדינה תורמת חצי?

יש מדען ראשי במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה שבודק אם הפרויקט רלוונטי וכדאי ואז המדינה משקיעה 50% מעלות הפרויקט. השנה התקציב למדען הראשי בלבד עומד על סדר גודל של 2 מיליארד שקלים.


בנוסף אנחנו מעודדים השקעות בפיתוח תעשייתי, בהקמת מפעלים בארץ. המדינה מעודדת הקמת תעשייה בפריפריה כדי ליצור גם פיזור תעסוקה ופתרון תעסוקה, ויחד עם זה פיזור אוכלוסייה. בחוק לעידוד השקעות הון המדינה נותנת היום 25% מענק מן ההשקעה להקמת המפעל. זה בתעשייה, אבל גם בחקלאות אנחנו מעודדים פיתוח.


במדינת ישראל הפיתוח הוא הכלי שבאמצעותו אנחנו מתמודדים כי אין לנו משאבים שונים כפי שיש בכל העולם. אצלנו המשאב העיקרי הוא ההון האנושי והפיתוח שלנו. בזה אנחנו משקיעים הרבה מאוד. יחד עם זה, יש לנו הישגים גדולים בכל התחומים האלה. ההישגים האלה לא מקריים אלא נובעים מהשקעה של המדינה ומהכוונה שלה.


ועדת הכלכלה, שאתם אורחים שלה, היא ועדה שבראשה עומד בדרך כלל חבר הכנסת מן האופוזיציה. לשם שינוי, הפעם אולי לראשונה מזה שנים רבות האופוזיציה הסכימה שבראש ועדת הכלכלה יעמוד חבר כנסת מטעם הקואליציה. יושב-ראש הוועדה פועל ללא קשר לקואליציה ולאופוזיציה וזה דבר חיובי. אנו בודקים לגופו של עניין את הנושאים, בשיתוף פעולה מלא בין הקואליציה ובין האופוזיציה, כאשר לנגד עינינו עומדת טובת המדינה.


אנחנו רואים את הביקור שלכם כאחד הדברים המחוללים מהפך בראייה הכלכלית של הצרכים שלכם בשילוב עם היכולת שלנו. כוועדה נשמח מאוד לשתף פעולה עם הוועדה שלכם לטובת הצרכים שלכם ולאור היכולות שלנו. כחברים בוועדה – ואני בטוח שהיושב-ראש תומך בכך – נוכל להמשיך בשיתוף הפעולה. אני מודה לכם שנתתם לנו את הזכות לארח אתכם, אני אומר את זה בשמי.

בשם כולנו.

אדוני סגן נשיא הסנאט הצ'כי, אני מבקש לתת לך משהו. אולי תוכל להצטרף אליי ולעמוד ליד הדגלים כדי שנוכל להצטלם.


(החלפת מתנות ולחיצת ידיים.)

תודה לך. תודה לצ'כיה בשמי, בשם הוועדה ובשם עם ישראל. תודה על הידידות ארוכת השנים בין שתי המדינות, על התמיכה במבצע "עופרת יצוקה" ברצועת עזה לפני כחצי שנה, ועל הראייה המשותפת את הבעיה העולמית של גרעין בידי מדינה פונדמנטליסטית, בעיה כלל עולמית. הם מאיימים לא רק עלינו אלא על כל העולם החופשי.


אני רוצה להודות לך שוב על הביקור. אני שמח לתת לך את הספר הזה שבו יש תמונות יפות של ארצנו היפה.

אני שמח לתת לך מתנה קטנה. זה ציור של הסנאט שלנו וברקע תמונה ממבט על של פראג.


גם אני מודה על ההזדמנות לפגוש אתכם בשמי ובשם כל חברי הוועדה.


אני מבקש להגיד, מה שנאמר כאן לקראת הסוף, אני חושב שעניין ההון האנושי שצוין כאן תקף לשתי המדינות שלנו, גם למדינת ישראל וגם לצ'כיה.

תודה רבה. שמחנו לפגוש אתכם. השגריר יעמוד אתנו בקשר ויקבל כל עזרה שיבקש.

הישיבה ננעלה בשעה 12:20
PAGE
11